פורום הריון ולידה (עמוד 438)

אם היא נמוכה זה בעיה 

אם היא גבוהה זה לא נראלי בעייתי

אז זה קופץ באלפים....

ומקסימום, סיכוי קטנטן שאולי זה יהיה תאומים, למרות שבהריון תאומים זה בד"כ עליה גדולה יותר

בשעה טובה

הריון תקין וקל בעז"ה, בידיים מלאות

יומיים אחרי האיחור זה בערך היום/מחר

ובקצב הנוכחי אני יכולה להגיע ל8000 בעוד שבוע

חולמת על תאומים

ממש סבבה והיא יכולה להכפיל גם פי 4 וזה תקין

הטא גבוהה מדי זה כשיוצא מספרים של עשרות ומאות אלפים בשלב מוקדם

רק חייבת להגיד שגם אני בבדיקת בטא היה נראלי שזה גבוה מידי וחלמתי על תאומים

וזה היה הריון יחיד.

אז אל תבני על זה יותר מידי...

דיברתי עם איזה מוקד מ(נראלי הזמנתי תור בכללית) ואז הקלטתי את השיחה, אז המוקדנית אמרה לי מה את מקליטה? בכזה מופתע/נפגע אז הסברתי לה שזה כדי שאני יוכל לבדוק אח"כ שוב את הפרטים 🤭 זה היה מביך..

אני חושבת שכשאת מתקשרת אפשר להקליט עוד מהשלב שמצלצלים ואז הצד השני לא שומע את ההכרזה הזאת, הבעיה כשמתקשרים אלי 

לפי חוק חייבים לידע את שני הצדדים לפני הקלטת שיחה.

אסור להקליט מישהו בלי ידיעתו

בלי ידיעת הצד השני. גם את דברי הצדדים האחרים.

האיסור הוא להקליט שיחה שלא השתתפת בה. 

אסור לצד שלישי להקליט שיחה, כאשר מי שמקליט אינו צד לשיחה

אבל כן מותר למי שמשתתף בשיחה לבצע הקלטה בלי ליידע את האחרים, כי זו לא האזנת סתר, שאסורה בחוק. 

נשמע מפדח מאוד ועחול לגרום לצד השני לנתק

יש דרך להסיר את ההתראה הזאת ועדיין להקליט?

ואין את הקול הזה של 'הופעלה הקלטה' שזה יחסית חדש מהשנתיים האחרונות נראלי. אבל ככה קניתי את המכשיר (לא סמארטפון רגיל גדול)

בלי שום הכנה.

הרגשתי בבירור את הביוץ לפני

הלכתי לרופאה לוודא ואישרה שאכן היה ביוץ

באמת אח"כ קיבלתי...

בקיצור קצת באסה התזמון לפני החג

קנית לך משהו חדש שישמח את ליבך?

והקטע שאני כמעט אף פעם לא עושה

(מישהי יודעת איך באמת מורידים אותו לבד?)

מגניב שאת ככה מזהה בוודאות ביוץ

כיף ממש

להוריד לבד זה קשה

אפשר לקנות מכונה להסרה בעלי אקספרס לא יקר

זה מבאס, וגם ההורמונים של המחזור מדכאים בפני עצמם...

העידוד היחיד שעולה לי כרגע זה שהמחזור מחזיר את החשק

העידוד שבסוף זה נגמר גם אם זה ארווווך

אם עדיין אין או קורקינט..

קניתי גם אותיות מגנט כאלה שהיא ממש אוהבת 'לכתוב' איתם את השמות על הדלת..

עוקבת😀

פאזלים למיניהם,

משחקי פליימוביל, יש באנטרנט בשפע ממש נחמד גם לציבור חרדי דתי

חשבתי על כל מיני משחקים, אבל יש בעיה - הוא לא מסכים לשחק במשחקים שיש מישהו שמנצח, כי הוא חושש להפסיד.

זה נהיה ממש חזק בזמן האחרון (אומר שאם הוא יפסיד הוא יבלגן את הבית, ברגע שרואה שהוא לא מנצח אומר שהוא עייף/ לא מרגיש טוב.)

ניסיתי לדבר איתו וזה לא עוזר. יש לכן רעיונות מה אפשר לעשות?

לק"י

וכשמשחקים בסתם משחקים או סתם בשיחה לא קשורה למשחק לדבר על כמה כיף לשחק. אולי בהמשך להכניס את זה שהעיקר זו ההנאה ולא הניצחון.

אולי בסיפור על ילד אחר.

שחקן יחיד, כמו: מחבואים בג'ונגל, קוד הצבע, שעת השיא וכד'

כמו "הכבאים באים", תראי אם הוא יכול להתחבר. ויש עוד כמה כאלה אבל לא מכירה ממש (נראה לי "השועל החמקמק" גם).

ותמיד אפשר משחקים כמו פליימוביל, הרכבות למיניהן...

האמת לא הייתי לוחצת, לכל ילד יש העדפה למשחקים שהוא יותר או פחות אוהב. אולי בהמשך הוא ירצה יותר.

כיוון אחר זה משהו שהוא לא משחק קופסא עם כללים אלא יותר למשחק חופשי - פליימוביל וכדו', משחק הרכבה, וכו'

איזה מתוק שהוא אומר שהוא עייף...

אני זוכרת שכם אצלנו היה שלב כזה ועבר..

עזר קצת שדיברנו איתו על זה,

אמרנו לו שכדי להצליח א שבדרך צריך הרבה פעמים לא להצליח או להפסיד,

כדי להיות טוב במהשו אתה צריך להיכשל קצת כמה פעמים,

אחרת אתה לא באמת לומד ולא באמת מתקדם

ונתתי לו דוגמה לש מהשו שהיה לי בחיים....

ניסיתי לעזור לו לעשות סוויץ לגבי זה,

להסבחר לו כשהוא נכשל או מפסיד הוא צריך לשמוח ולהגיד תודה כי ככה הוא מתקדם,.בהתחלה הוא עשה את זה טכנית ואז לאטלאט חילחלה לו המורכבות, ושזה לא כזה שחור להפסיד..

אבל נראלי שהעיקר עבר לו מבחינת הגיל...

יצירה, אז אפשר דברים בכיוון הזה.

הבן שלי בן חמש ואוהב מאוד לגו ופליימוביל (גם מאוד אוהב משחקים אחרים, אבל הם תחרותיים)

580 חלקים= 90 ש"ח (בפיראט האדום למשל עלה 100 ש"ח כ120 חלקים)

והתאומות ממש עפו על זה. ממליצה מאד

עושה קוקס מסובב עם סיכות סבתא או קליפסים קטנים ואז זה לא הורס את השיער (עושה ככה בעיקר כי זה יותר נוח לי ומסדר את השיער כמו בובו שטוח כזה).

ואני שמה קרם לשיער אחרי מקלחת אז השיער נראה די טוב כשמורידה את הכיסוי (משתמשת בקרם לחות של נייטשר נאט).

כי השיער נתפס בצורה של הקשירה.

מציעה להשתמש בקליפס

או כמה קטנים?

יש לי המון שיער

ואיך ישנים עם קליפים?

בקליפס אחד קטן שאני תוקעת בקצה השיער ומחברת למקום שנח לי שיהיה בו סמוך לקרקפת

למה את ישנה עם שיער אסוף? בגלל הנפח?

אבל אז כל כמה חודשים צריך שוב

ומלחיץ אותי החומרים של ההחלקה

עושה קוקס כזה רופף נמוך, כך שהגומיה לא לוחצת.

אבל אני חובשת פאה ביומיום אז אולי למטפחת זה לא יעבוד

גם ישנה ככה בלילה ובדרך כלל קמה עם השיער מפוזר (שתביני כמה רופף אני עושה;))

אני מתולתלת על סף הגלי

כבר ברווקות הייתי ישנה עם צמה

היום אני אחרי מקלחת תמיד צמה תמיד

מסדרת את הצמה עם 1/2 קליפסים מתחת למטפחת, תלוי באורך,

וכשאני פותחת אותה בלילה השיער מסודר בלי נפח מיותר וגם בלי קשרים

לא הצלחתי להבין

וזה נשמע כמו פתרון מעולה לקוקס המזעזע שלי

ומסובבת עם עוד קליפס

אם השיער שלכן ממש קשיח וקצר כנראה זה פחות אפשרי אבל הרעיון הוא פשוט לדחוס את הצמה באיזור הפתוח שנשאר מהבובו ככה שלא יבלוט מהמטפחת

שאר הזמן- השיער לא מדהים ביופיו, אבל הוא גם ככה מכוסה, אז מה אכפת לי?

גם לפני שהתחתנתי הייתי צריכה לחפוף ולסדר אותו כדי שיראה טוב אז אין הבדל מבחינתי

קשה שהוא ממש יבש ומוזנח

להוציא את הכיסוי ולראות ככה מבאס

לפני חתונה השיער היה נראה טוב כי לא אספתי בגומיה . רק בלילה.  ובבוקר שמתי עליו קרם או מים וזהו. היה נראה מצויין. ולא חפפתי כל יום

היום מורידה כיסוי והוא ממש מקורזל

לדעתי אין כל כך מה לעשות חוץ מלקבל את המצב (או להוריד את הכיסוי אבל לא נראה לי שזה הכיוון)

מה שכתבו פה

קליפסים

אולי יעבוד לי

מאתמול כבר עושה צמה וזה נראה יותר טוב

צריכה לקנות גם קליפסים

לפחות לעצב אותו טיפה .... לתת תחושה טובה 

אם גם אני (עם שיער די חלק) כשפותחת את המטפחת והגומיה השיער נראה די מצ'וקמק ומעוך? לפעמים אני נשארת עם מטפחת רק בשביל היופי 😆

פשוט כי הוא מכוסה כל היום ... אם אני רוצה שהוא יראה טוב צריך לחפוף , לתת לו להתייבש מסודר... 

עם חלק

והשוונצים בכלל מעצבנים הכל אצלי שם שרוף והם קצרים ולא גדלים ויש לי שיער ארוך

לא יודעת מה לעשות עם זה יש לי רעמה שמורידה את המטפחת

תסתפרי, קצת לדלל 

יצא מהמטפחת ואני נוהגת ךכסות הכל

אם אסתפר ממש קצת זה לא יעזור אם הרב שרוף נכון?

והגננות של הצהרון, אמרת שהן כן התחילו את השנה באווירה חיובית.

האמת היא שלא תפקידן להכיל ילד שבגללו אי אפשר לקיים מפגש באופן קבוע.

את מתארת כבר כמה זמן שהילדים לא מקשיבים לך, שיש בעיית גבולות באופן כללי, ושבכמה מסגרות שונות מדווחים לך שההתנהגות שלו חריגה.

למען האמת, אם לך אין פתרון להתנהגות שלו בגן, וגם לגנות אין, זה די הגיוני שהן התייעצו עם הפיקוח.

תנסי לא להתייחס לזה כאל שיחת נזיפה, ולא כמשפט. תנסי לבוא בראש של: מה אנחנו יכולים לעשות יחד כדי לשפר את המצב? כדי שלילד יהיה טוב?

לא הייתי בכלל הולכת לכיוון של: 'בבית הוא נהדר והבעיה קיימת רק אצלכן, כנראה שמשהו שאתן עושות הוא בעייתי'. קודם כל זה הרי לא ממש המצב, ובעיקר, את יכולה להפסיד הזדמנות לקבל המלצות שיעזרו. הזדמנות לשפר באמת את המצב של הילד. תבקשי בכנות המלצות על מדריכת הורים טובה, או על מכון אבחון טוב, ותנסי להתקדם משם.

כותבת לך מנסיון, אני למשל הגעתי למדריכת ההורים מצוינת דרך המלצה של הגננת, והיתרון היה שבגן ממש שיתפו פעולה עם הבקשות שלהמדריכה, כי הרי הן המליצו עליה.

בהצלחה!

הייתי מתחילה מלפנות אל הגננת וממשיכה לפסיכולוג של הגן. הוא יכול לצפות בילד (בשעות הבוקר) ולהדריך אותך.

הם ידרשו איבחון לילד

גם אני עברתי את זה. זה כואב וקשה אבל בסופו של דבר זה לטובת הילד. הוא צריך מסגרת שמתאימה לו....

בכל אופן כל עוד אין איבחון, זה הגן שלו והם חייבים לקבל אותו כמו את כל הילדים.

כדאי איבחון חוזר

ועשו מגוון דברים אבל יצא שהכל אחלה

הם לא באמת יכולים לבדוק איך הוא בגן

הבעיה רגשית\התנהגותית הוא לא יפריע גם בגן אחר לבד

וגם- זה חשוב שהם יחד עד כיתה א להבנתי

מפונק, בכיין, ומתחיל לומר לא על כל דבר והכל התמודדות

ובכללי מרגישה שאני מותשת

הם עדיין מרטיבים וגם באים אלינו למיטה- כלומר אני צריכה יעוץ על כל החבילה

ובמיוחד מישהי שתבין מה הולך עם הילד, למה הוא מפריע

זה הדבר הכי טוב שיכולתי לעשות בשביל הילד "הטוב". לשני זה לא היה משנה בכלל.

עוד גורם, יכול להיות שקשה לו עם הרעש, שיש הרבה ילדים. יכול להיות שגן קטן לא יהיה כל כך מאיים עליו. יש גם אוזניות שעוזרות לווסת רעש לילדים עם קשיים בוויסות חושי

למרות שזה בטח ממש מקשה ברמה הטכנית

ההתנהלות של הצוות מאוד מוזרה, עם כזה יחס קשה לי להאמין שיצליחו להתמודד איתו ושהוא ישנה את ההתנהלות

ולא משנה אם זה נובע מהשוואה לתאום או סתם כי זה הגננות

מגיע לו גננות שיאמינו בו וינסו לכוון אותו לטוב

ואני ממש ממליצה לכם ללכת להדרכת הורים בגישה שמתאימה לכם

זה גם יעזור מאוד לרכוש כלים להתנהל עם הילד אבל בעיקר יתן לכם בטחון בדרך שלכם מול הילדים וגם מול צוות שלפעמים מושכים לכיוונים שונים וזה מערער

בהצלחה!

ממש לא קל כאמא להיות בעמדה הזו. ואת לא נשמעת בכלל אמא גרועה. 

כמה מחשבות שעולות לי:

קודם כל, כמו שמישהי כתבה לפני, תנסי להגיע לפגישה בגן ממקום של שותפות וחשיבה עם הצוות לטובת הילד. 

טבעי שהעמדה הנפשית במצב כזה היא של התגוננות, ואני מבינה את הרצון לליווי מקצועי בסיטואציה כזו. אבל מניסיוני בתוך צוות חינוכי מייעץ, כשמגיעים עם גורם חיצוני זה עלול לייצר אנטגוניזם אצל הצוות והוא יהיה עסוק בלהוכיח שהוא צודק מול איש המקצוע, ופחות בחשיבה משותפת כמו שעדיף שיהיה.

בנוסף, הייתי בודקת אלו תכניות התערבות קיימות באזור שלכם במסגרת השפ"ח. למשל בירושלים יש את תכנית 'קדימה' שהיא תכנית התערבות מושקעת מאד לילדים שיש קושי התנהגותי, והיא נותנת מענה גם לצוות וגם להורים בצורה אינטגרטיבית (שאגב, התיאום מאד מאד חשוב בנושא של בעיות התנהגות).

במיוחד אם הקושי פחות מורגש בבית, חשוב שלאיש המקצוע שמלווה אתכם יהיה כרטיס כניסה לגן ולייעוץ לצוות החינוכי. 

בכל מקרה זה לא עיקר התוכן שכתבתי

לדעתי כדאי שתגיעי לשיחה לא ממקום של "אני *מול* הגננת/פיקוח" אלא "אני *יחד* עם הגננת/פיקוח".

יש לכן פה מטרה משותפת: לעזור לילד.

לעזור לו להשתלב בגן, לעזור לו לצבור חוויות חיוביות והצלחות, לעזור לו לרכוש הרגלי למידה והתנהגות טובים, ואפילו לעזור לו לקבל אבחון מתאים או מסגרת מתאימה. ובשביל זה ממש נצרך שיתוף פעולה שלך ושל צוות הגן.

אני ממש בעד שיחות כאלו... בעיני זה חובה, בעיקר בשביל ילדים שדורשים תשומת לב מיוחדת.

חשוב שלא תגיעי ממקום מתגונן או מתנצל, בדיוק כמו שהן לא צריכות להתגונן. זה הילד, תציגי באופן פשוט מה קורה בבית, תשמעי מה יש להן לומר ותחשבו ביחד על דרכי פעולה.

אולי מתוך השיחה יעלה הצורך בהדרכת הורים, ואולי הן יוכלו להפנות לאנשי מקצוע מתאימים מהאזור שאפשר לעבוד איתם בשיתוף פעולה בבית ובגן.

ואגב, אולי זאת הזדמנות להעלות מול המפקחת את החשש שלך מההתנהלות עם הילד בגן (כי נשמע שאת לא סומכת על הצוות בכלל).

בהצלחה גדולה💜

להעביר דחוף לצהרון פרטי.

חבל על כל יום שהילד סובל והצוות סובל והכל כדור שלג שמתנפח ומתנפח והילד תופס מעצמו בעייתי.

לא מזמן הייתה לי שיחה עם הבן שלי (היום בן 12)

על החוויות שלי מהגיל הזה, והוא זוכר הכל!

ונשרף לי הלב איזה שטויות עשו איתו שם.. עכשיו הוא מספר דברים מעבר למה שידעתי בזמנו (למרות שנה שידעתי הספיק כדי להבין ששום דבר טוב לא יוצא מהצהרון הזה)

ובקייטנות קיץ שלחתי לפרטי ועפו עליו.. וגם הוא מספר שהיה לו שם טוב.

יש ילדים שזקוקים לאתגר ולאנשים "שיש להם את זה"

כגישה לילדים ולא צוות צהרון לא מיומן.

יש ילדים שקולטים עם מי יש להם עסק בשניה.

לגבי הגננת, כדאי שתדברי איתה ישירות להבין ממנה על ההתנהגות שלו.

ואת הילד לעודד לספר על החוויות מתוך שאלות מכווינות:

ליד מי ישבת באוכל, מי היה חזן, איזה יצירה עשיתם. מתוך השאלות האלו להבין האם היה קשוב לפעילות ויודע לשחזר סיפורים ודברים שלמדו או אם היה בעונש וכו'.

אם בזמנים שהוא לא בצהרון הוא ילד אסוף ורגוע עם גבולות ומשמעת, יודע להתמודד עם תסכולים, אני באמת לא יודעת איך הפיקוח יכול לעזור עם זה.

לכן אני נוטה לחשוב שזה אותו סיפור כמו עם הבן שלי שכל מה שהוא היה צריך זה צוות עם גישה טובה שיצליחו לרתום אותו לעשייה ולאתגר אותו והוא מעצמו כבר ירגע.

מצטרפת להמלצה להתייעץ איתו, לבקש שיצטרך למפגש כגורם מקצועי נוסף.

את יכולה גם להעביר לו את האבחון שהילד עבר שיקרא וזה יוסיף לו אולי מידע נוסף, כמובן שהוא לא ישתף במידע הזה במפגש ללא הסכמתך.

אם תרצי, מוזמנת להתייעץ בפרטי, במקרה זה תחום שאני עוסקת בו

איזה נחת זה אחרי הלידה😇😇😇

ברוך ה' בידיים מלאות ובריאות

המון בריאות לך

תזכו לרוות ממנה נחת ושמחה😍😍😍😍

מלא נחת

התאוששות קלה

חג שמח

מזל טוב! שתרווי ממנה נחת!

כתבת מהמם בחיי חחח

נהנתי לקרוא, הרגשתי איתך את הכיף וההתרגשות🎉

המון נחת, והתאוששות נעימה!

מרגש ממש!

מזכיר קצת את הלידה שלי...

אולי אני גם אכתוב... עשית לי חשק

מזל טובב שמחה בשבילך!

איזה מדהים זה פתאום להיות אמא

המון המון נחת!!

מרגש ממש! ברוכה הבאה לאמהות!

איזה כיף שאת מאוהבת בילדה!

ממש יכולתי להרגיש את התינוקת יוצאת ממני....חחחח

זה תמיד קורא לי כשאני קוראת סיפורי לידה, ממש מרגישה את כל האזור כואב.... אלופה שאת!

לק"י

ותינוקות צריכים משטח קשיח, למניעת חנק.

שמעתי על כרית לתינוקות. גוגל בטח מכיר.

ההתפתחות

השרירים וכו'

כי אני שמה אותה על כרית רק כשאני ערה לידה בגלל הסכנה של החנק

אבל פתאום חשבתי שאולי זה גם לא בריא בלי קשר...

ולא מצאתי כריות בגוגל. רק מגיל שנה...

לק"י

אולי לגב או לצוואר.

גם למבוגרים אני חושבת.

שימי שמיכה מקופלת/מגבת מתחת למזרן.

מתחת למזרון ולא מעל..

יש בעיה של חנק חלילה שהכרית לא נושמת ואין לה תקן בטיחות כמו של מזרון לתינוקות ודבר שני לא הכי בריא לעמוד שדרה..

לא אומרת שאני שלא מניחה אף פעם על כרית..🤭

בעיקרון זה כן בעייתי, כרית.

זה עניין סטטיסטי, רוב הסיכויים שלא יקרה כלום, אבל בשביל הסיכוי הקטן שמשהו יקרה נמנעים.

מבאס אבל בתכל'ס, רוב מה שעוזר להם לישון טוב פחות בטיחותי... 

אני גם לא הייתי ישנה טוב אם היו נותנים לי לישון על מזרון

ישר וקשה עם שמיכה מתחת לידיים 

רק על הגב...

חחח

אולי ננסה באמת מתחת למזרון. תודה!

לא היה מפריע לך בכלל!

אתן לך דוגמא את ילדיי, שעד גיל ממש גדול ישנים בלי כרית,

כשהם מבקשים אני מביאה, אבל רובם אחרי דקה העיפו אותה...

אני כן הייתי מגביהה מתחת למזרן כשהיו מצוננים/מלאי ליחה וכד'

ככה התרגלתי

והאמת עדיין ישנה בלי לפעמים

סכנת חנק.

היא פיצית ממש.

לא נורא נסתדר עם שינה פחות מוצלחת...

לא לוקחת סיכונים...

אולי בשנ"צים כשאני לידה

משהו בלי אפליקציה כי אנחנו עם פלאפונים כשרים... יש כזה דבר?

לא הצלחתי להבין מהאתר איך זה עובד, זה עם כרית נוספת לכיסא? כי אם כן זכור לי שלא בטיחותי להוסיף אביזר לכיסא

וכמה זה עולה?

(כתבתי פה כבר כמה פעמים, אז אולי כבר ראית. אבל כותבת שוב לטובת מי שלא...)

- לוקחים אטב (עדיף מעץ, אטב מפלסטיק ייהרס בחום של הרכב), ושמים אותו על החגורה של הכסא תינוק.

- בשביל להכניס את התינוק לרכב צריך להוריד את האטב, אז מעבירים את האטב לבגד של ההורה. שמים אותו במיקום שלא יציק לאורך הנסיעה, אבל שלא נפספס אותו אם הוא יישאר שם בטעות (אני בד"כ שמה בקצה השרוול שלי).

- כשמסיימים את הנסיעה, מוציאים את התינוק מהכסא ומחזירים את האטב לחגורת הכסא.

* כל עוד התינוק לא יצא מהכסא שלו, האטב לא יורד מהבגד של ההורה, ואין סיכוי לצאת ולהסתובב עם אטב תלוי על הבגד בלי לשים לב ובלי שאף אחד בסביבה ישים לב (אפשר גם לכתוב על האטב 'התינוק שלי ברכב', להגברת המודעות, ואז אם מישהו בסביבה יראה אז הוא בטח יעיר על זה...).

* היתרון הוא שלא צריך לזכור לעשות משהו במיוחד. העברת האטב לבגד של ההורה הופכת להיות חלק מהרוטינה של חגירת התינוק - האטב פשוט נמצא שם על החגורה ואי אפשר לחגור בלי להעביר אותו למקום אחר (רק צריך להעביר מיד לבגד של ההורה, כי אם שמים רק לרגע בצד אז כן אפשר לשכוח אחר כך...).

> אני משתמשת בשיטה הזו כבר הרבה זמן. האטב עלי בכל נסיעה עם התינוקת, גם נסיעה קצרה של דקה. זה יעיל ועובד לי מצוין. כן קרה לי כמה פעמים שגם אחרי שהוצאתי את התינוקת שכחתי להוריד ממני את האטב, אבל כמובן שמתי לב תוך כמה דקות (במקרה כזה אני שמה את האטב על מפתחות הרכב, כדי לזכור להחזיר לחגורה של התינוק בנסיעה הבאה).

היתרון הגדול בשיטה הזו הוא שהיא טובה גם לאנשים לא מסודרים או שכחנים. אני ממש כזאת, מלא פעמים שוכחת דברים שלי בכל מיני מקומות, שוכחת לנעול אחרי את האוטו, שוכחת לכבות פנסים, ועוד כל מיני סיפורים. ופה פשוט אין לי אפשרות לשכוח כי זה לא משהו שתלוי בזיכרון שלי - אני רואה את האיבר מולי ולא מניחה את הבת שלי לפני שמעבירה אותה אלי. ומהרגע שהוא עלי, זה תזכורת פיזית לזה שיש איתי תינוקת ברכב. וגם אם אני לא מרוכזת או עסוקה במשהו אחר כשאני מסיימת את הנסיעה, כל עוד לא הוצאתי את התינוקת מהכסא, התזכורת עדיין עלי. ולא יכול להיות שאני אמשיך הלאה ליותר מידי זמן בלי לשים לב לאטב שעלי (לא קרה לי אף פעם, אבל כשקרה שהוצאתי אותה בלי להוריד את הטוב ממני, שמתי לב תוך מקסימום דקה).

אבל אני מדברת עם עצמי ועם הילדים אפילו עם התינוקת, לדוג' עכשיו אנחנו הולכות להביא את x מהגן, או ממש להגיד לעצמי בקול 'עכשיו לוקחים את x, אחר כך אני צריכה להביא את y

ממש פורסת את סדר היום שלי/מטלה בקול ככה שאני יודעת מי איתי בכל רגע נתון

וככה לא שוכחת מי איתי באוטו ושהם ירדו מהאוטו

עוד דבר שרציתי להזכיר לא לתת לילדים לשחק במפתחות אפילו לא כדי שירגעו תוך כדי שחוגרים אותם, ילדים נועלים את עצמם בשניה וזה ממש מסוכן!!!!

מערכת שמצפצפת כשמכבים מנוע ויש משקל במושבים האחוריים

זה מעולה, אי אפשר לפספס את הצפצוף.

לא יודעת כמה עולה ואיפה מתקינים, זה הגיע מובנה ברכב, אבל בטח גוגל יודע.

אני תמיד אומרת לבעלי מזכירה שעוד שבוע טיקס ואני רוצה ווי

וככה לא מתאכזבת

הזכרתי

ביקשתי הצעתי

זה לא הטיפוס עדיף לשחרר

אבל תודה

הולכת איתו וקונה וגם בפעמים הבאות שניסה לקלוע לטעמי זה לא צלח

אבל נראה שאצלך הרשימה יותר מדוייקת אז שווה להתחיל ללכת איתו ולקנות

למרות שנראה לי שהוא לא יבין את הקטע

אבל נבדוק

או שאנחנו הולכים ביחד לבחור תכשיט (אני בוחרת, הוא משלם ואז מביא לי את השקית )

או שאני שולחת לו תמונה ממשהו מדויק שאני רוצה ואומרת לו זה מה שאני רוצה ליום הולדת/חג

אם לא זה לא קורה...

בעלי תמיד מפתיע עם מתנות יום הולדת שוות, וגם מצפה ממני, ולי זה ממש ממש קשה

לזכור, ולבחור. אז אם יש לך בעל שזכית בו מכל הבחינות, שחררי אותו בבקשה ממתנות יום הולדת

ותשמחי בכל המתנות האחרות שיש בו- אני יודעת מקרוב עד כמה זה קשה ומתיש לקנות מתנות 

יום הולדת, ועד כמה הצפייה של השני מלחיצה!

כאילו אני אחת שקונה גם בשגרה מתנות בשבילו

והורדתי את הציפיה מזזה לחלוטין

החלטתי שכשהוא מכין לי אוכל או קפה זה מחווה- תחליך למתנהנומתמלאת מזה

אבל כאילו פעם בשנה מרשימה מתוכננת שאני אשמח תכלס בכל דבר רק תשומת לב והוא יודע את זה.

ובאמת אני מנסה לשחרר אבל אני רוצה מתנה ולכן אקנה לעצמי אם הוא לא יקנה כי זה ממש ממש יהיה לי קשה לוותר לחלוטין.

אז את בעצם אומרת שעדיך שאקנה מראש ואעדכן אותו שעשיתי את זה בשבילו?

הוא זוכר תאריכים וקונה לי כל מה שאי פעם רמזתי שבא לי

ואני... קשהה לי ללכת לקנות ולזכור מה הוא רוצה וכו'

הוא יהיה בשוק

חחחחח

לחשוב איתו ביחד...? או רק לומר לו כמה זה חשוב לך ולזרוק כמה אופציות שהוא לא חייב אבל אולי יעזרו לו פרקטית לבצע... אבל להדגיש את החשיבות עבורך וכמה שזה ישמח אותך... את יודעת שהוא אוהב אותך ואת חשובה לו, אבל המתנה זה אחד הדברים שמשמחים אותך ואם סתם יקנה לך שוקולד באיזה קיוסק (בכוונה דוגמא פשוטה לביצוע) זה ירגש וישמח אותך ממש!

ואז אולי כשיראה את התגובה לזה, יעשה לו חשק לממש את אחת האפשרויות לקניית מתנה יותר גדולה... 

ממש רוצה לקנות מתנה, אבל בשבילי זה פשוט הר.

לאיודעת: לצאת מהבית, ללכת לחנות (מי ישמור על הילדים?), לחפש משהו מתאים, כן יאהב לא יאהב

טוב אני אחשוב על זה וחוזרת הביתה בלי כלום....

אצלנו זה די התקבע שבעלי קונה לי מתנות

אני עושה חגיגות. אני הרבה יותר טובה בזה

ומתנות, לפעמים הוא פשוט אומר לי בדיוק מה הוא רוצה

וגם אז זה הר אבל קצת יותר קל.

יש כזה דבר שנקרא 5 שפות האהבה.

רק אחת מהשפות זה מתנות.

יש אנשים שזה פחות מדבר אליהם.

מציעה לך קצת לקרוא על זה וגם לדון על זה עם בעלך.

(אנחנו שמענו בפודקאסט של פאולה וליאון - היה סופר מעניין)

יכול להיות שאם הוא ישמע כמה זה חשוב לך וכמה את רואה בזה מחוות אהבה יהיה לו יותר קל להתגבר ולקנות לך.

וגם את תשמעי ממנו מה השפות שלו ומה מדבר אליו.

דווקא הפוך

מאד חשוב שיהיה את חמשת שפות אהבה  בטח אם זה השפה שהכי מדברת אלי

לכן כמו שכתבתי למעלה לוקחת מחוות כמו קפה או אוכל גם כמחווה כדי להתמלא כי מזההה אצלי כמה זה חשוב

בחרתי מתנה אונליין ושלחתי לו קישור.

נדמה לי אפילו שהתלבטתי בין שתי אפשרויות אז שלחתי לו שיבחר.

ואז הוא זה שמקבל את המשלוח, וזה ממש מתנה לכל דבר 🤭

האמת שעכשיו לחג ממש רציתי תכשיט וזה מה שעשיתי(ברעיון כי אנחנו בלי מכשירים חכמים)

וסתם יתפשל המשלוח וואי זה ביאס עד שהצלחתי

רק שולחת חיבוק כי יודעת כמה זה מבאס וכואב לצפות ולהתאכזב כל פעם מחדש....

ומצד שני להרגיש קצת מטופשת שזה מבאס אותי חודשים שונים אח''כ 🫣

גם משתדלת להוריד ציפיות

מצד שני לא לוותר על עצמך

מנסה לתקשר את הצרכים שלך

מכינה לו רשימות ברורות להקל עליו

זה נראה שאתם בדרך הנכונה

הוא מאוד רוצה

זה נשמע ממך שהוא גם מנסה

לפעמים יותר לפעמים פחות

אבל זה במודעות שלו, והוא עושה ניסיונות בכיוון

זה פשוט לוקח כמה שנים ללמוד

ממש כמו מיומנות נרכשת

מהצד זה נראה לי שזה ייקח עוד קצת זמן וזה יסתדר

וכל הכבוד לך שאת שם מחכה לו בסבלנות ובהקשבה ןהתבוננות פנימית

הריפריימינג שעשית עם המחוות של קפה וכו זה מעולה

אצלנו גם היה ככה שנים

עשיתי די דומה למה שאת מתארת

והיום זה ממש הרבה יותר טוב

היו שנים שקניתי בעצמי ונתתי לו להעניק לו

היו שנים ששלחתי לו קישור לאתר ספציפי עם סימון האופציות שעליהן התלבטתי והוא בחר

היום הוא גם יודע שחוץ ממתנה גדולה אני אוהבת המון קטנות עטופות כמו סבון ריחני ושוקולדים

הוא פשוט עוטף כמעט כל דבר אפשרי בבית ועושה הר מתנות בסלון וזה משמח את ליבי ממש 🤣🤣

מרגישה שממש הבנת אותי

תודה

אז טת ממליצה שבאמת אקנה לעצמי אם זה לא יקרה או שלהמשיך לחכות

מתי את קנית לעצמך מראש ויתרת וקנית או כן חיכית וכמה?

שאם הוא ישכח או לא יקלע זה יבאס אותי ברמות קשות אז כבר קניתי לעצמי וזהו

וכשהרגשתי שזה בסדר מבחינתי, ושיש מקום בלב גם לאכזבה וזה לא ירסק אותי אז חיכיתי..

שולחת לו קישור למתנה שאני רוצה.

מפה והלאה- זה שלו (להזמין, לכתוב לי ברכה..) אז ככה שנינו מרוצים😆

אני קניתי בחנויות האלה בשביל עצמנו, בשתיהן יש חומרי יצירה ברמה גבוהה. (ארט דיפו זולה יותר)

נשמע לא פשוט שדברים קורים בכזו סיטואציה לא כמו שתכננו

מצד שני, בלידה גם ככה דברים יכולים ללכת ממש לא כמו שתכננו (ממני שמפנטזת על לידת מים משבוע 7 ופתאום בשבוע 34 הועברה להריון בסיכון, תודה לה׳ שהכל בסדר)

אבל את אלופה שהתמודדת וידעת להתכנס לתוכך מתי שחשת צורך

ואיזה כיף להיות אחרי!

רק נחת!!

והנקה קלה ונעימה!

מהממת!

מאחלת לך נחת מכולם ומהפיצית החדשה! ❤️

כתבת ממש יפה

והשיר שכתבת לך... נשמע מיוחד!

תגדלו אותה ואת האחים שלה בנחת ובשמחה בחיי כל המשפחה! 

הרגשתי אותך

הרגשתי ממש חלק במסע הזה

מדהים!!

מלא נחת ממנה וכל הילדים

התאוששות קלה,

המון כוחות ♥️

כתיבה יפה

וממש הצלחת להעביר את הרגשות שחווית באותם רגעים.

אני בטוחה שעברת חווית לידה מיוחדת לא פחות מאישה שיולדת רגיל, לפחות ככה הרגשתי בין המילים.

הרבה נחת

והתאוששות מהירה וקלה

לא פחות משום לידה אחרת!

ממש כיף לקרוא ולהתחבר לחויה

את פשוט מדהימה

סיפור לידה שהוא השראה

מקווה לזכור אותו ללידות הבאות שלי (חמרות שבע"ה מקווה שלא יהיו קיסרי, אני חושבת שיש הרבה מה ללמוד ממך בהסתכלות ובחוויה ובדגשים).

מזל טוב גדול, המון נחת בע"ה בכל התחומים!

אתן עוזרות לי לחוש שבסופו של דבר הייתה לי חוויה טובה, גם אם עדיין לא לגמרי השלמתי עם מה ש"נגזר" עליי.

באמת תודה לכן על הכול!

כמה רוחניות וחיבור לקבה. זה פשוט מדהים.

אשרייך, וכמה כיף לילדים שלך שהם גדלים עם אמא כל כך מחוברת לה'.

מזל טוב ללידה! 😊

פה ניסיתי קצת בכוח להכניס את העניין הרוחני והחיבור לקב"ה, כדי להרגיש שאני בלידה אמיתית (שמדברים בה הרבה על רוחניות וקרבת אלוקים) ולא סתם בניתוח קר וחסר רגש...

תודה בכל אופן!

לא באה לשכנע אותך מה את 😅 אבל את יודעת, מי שהוא לא רוחני פשוט זה ניתוח בשבילו. ומי שכל דבר בעולם מלא רגש בשבילו, מילא.. אבל דווקא מי שלמרות שזה לא סיטואציה שהתחושה הזאת באה בטבעיות, עדיין מנסה ומסתכלת איך אפשר להכניס את התחושה הרוחנית זה מה שמראה את הקרבה והחיפוש האמיתיים.

הרי יכלת להתמקד בכל כך הרבה פנים אחרות ודברים אחרים, ובחרת דווקא בזה.

ולגבי מה שהבלעת לגבי הלידה - זו לידה לכל דבר וענין 😊

אני ממש זוכרת איך הקיסרי הזה הטריד אותך עוד מלפני הלידה הקודמת ..

שאם היא תהיה אז...

המדהים איזה עבודה הצלחת לעשות עם עצמך ולהגיע ככה למרות ששנים ליווה אותך החשש...

את באמת מדהימה!

ממש סיפור שמזכיר את עבודת המידות להיזכר שהכל מלמעלה והכל לטובתנו!

מרגש... ככ....

בזכותך נזכרתי בלידה שלי

והאסטרטגיה שלך מדהימות

ברוך ה' שאתם אחרי הלידה

בבריאות וידיים מלאות

המון נחת מכולם 🤗🤗🤗

מזל טוב!!

תודה שכתבת לנו 🩷

אתן מרגשות ומחזקות אותי ❤️

(ואני נזכרת בכל מיני פרטים שלא כתבתי... טוב, לא נורא...)

איזו הסתכלות מעניינת על כל הארוע הזה.

ואני חושבת, שגם לידה קיסרית היא לידה לכל דבר, גם אם את לא דחפת.... את גידלת, ואת אפשרת

וזה הרגע הנכון שהקב"ה בחר בשבילה להיוולד

גם אם זה היה מתוכנן מראש... הוא בעצם תכנן שזה יתנהל כך בדיוק ברגע הזה.

מלא מלא נחת מכולם

מלא מזל טוב!

מרגש מאוד

תרוו נחת ממנה ומכל החמודים !🥰

השעות שהסטודנטים מגיעים די גמישות לרוב מגיעים רק באיזה 10 ועובדים עד יותר מאוחר אבל באופן כללי זה גמיש הרבה יותר מעבודה רגילה בסוף זה תלוי בהספק שלך ובמנחה עד כמה הוא זורם עם השעות (אם יש לך אפשרות להגיע מוקדם אז עד 2 יכול להיות כמעט משרה מלאה) אפשר להיפגש עם מנחה מסייים ולברר איתו. הקורסים עצמם ופגישות קבוצה זה פחות גמיש מבחינת שעות אבל זה חלק יחסית זניח מהדוקטורט.

לגבי למרוח ליותר שנים נראה לי שזה יותר בעייתי כי בסוף המנחה משלם מלגה על תפוקה נמוכה יותר (מאותה סיבה מנחים לא אוהבים שמשלבים עבודה במקום אחר) מה גם שלפעמים גם אם מקדישים זמן מלא הדוקטורט נמרח על יותר שנים מהמצופה ואז גם האוניברסיטה מתחילה ללחוץ לסיים.

בגדול ביוכימיה זה דוקטורט שהוא כולל מלגת מחקר, זה אומר שבעצם את מקדישה את כל כולך למחקר ומקבלת מלגת מחיה (עלובה יחסית לצערי). את צריכה לנהל מחקר משלך, ולעשות ניסויים, והרבה פעמים ניסויים דורשים הרבה שעות. מה שכן, לרוב יש גמישות יחסית באקדמיה וכמובן תלוי מנחה אבל הרבה פעמים את מנהלת את הזמן שלך. יש הרבה אמהות שגידלו ילדיםתוך כדי וועשו דוקטורטים מאוד מוצלחים.

אבל באמת צריך למצוא מנחה וקבוצת מחקר שהם חובבי הורים ותומכים בשילוב בריא של עבודה-וחיי משפחה

להיות בבית באחת וחצי - שתיים זה לא כמו לחזור בארבע.

תודה רבה!!

שהעבודה בהן היא בפולסים, נניח יומיים של ניסויים מאוד אינטנסיביים, ושאר הימים ממש ממש בנחת ומאפשרים להשלים עבודה מהבית.

מעבדות שהמנחה לא נמצא בהן בפועל אלא עובד הרבה מהבית ואז לא אכפת לא מי נמצא מתי העיקר שיש תוצאות. 

גם אם תמצאי מנחה שיסכים שתצאי בשתיים (וקשה למצוא אחד כזה), כדאי לך לחשוב אם בשלב הבא בקריירה (אחרי הדוקטורט) יתאפשר לך לצאת בכאלו שעות…

או שהילדים כבר יגדלו ויהיה לך פחות קריטי?

אולי עדיף לך כבר מעכשיו למצוא תחום שיאפשר לך לסיים לעבוד מוקדם.

ממה שאני מבינה כרגע יש ל @אמא טובה---דיה!  תואר ראשון ושני בביוכימיה והיא עובדת כמורה.

אם היא רוצה היא יכולה להמשיך להיות מורה/ מרצה במכללה גם אחרי הדוקטורט בשעות שמתאימות לה 

ולשמור פרוייקטים מסובכים יותר לשנים הבאות.

לא חושבת שזה מה שאמור למנוע את הדוקטורט אם הוא נעשה בשעות שמתאימות לה

האמת שזה המקצוע שחשבתי עליו כשכתבתי על תחום חדש.

רוב מי שעושה דוקטורט מתכוון ללכת לאקדמיה או לתעשיה ובשניהם אי אפשר לצאת מוקדם.

אם היא תהיה מרצה…

בגלל המחקר (שהוא בשעות גמישות יותר), שעות ההוראה שהיא תידרש להן זה באמת בדיחה (נגיד 10 שיעורים בשבוע כל סמסטר), ובחופש הגדול גם גמיש יותר…

ותקן באוניברסיטה זה פי 1000 יותר שעות כדי להחזיק מעבדה בתחום הזה אצה צריך לחיות בעבודה. כמעט אין נשים דתיות בתפקידים האלה

וגם צריך פוסט בחו"ל ב99 אחוז מהמקרים ולא נראה לי שזה הכיוון שלה

מכללה זה שונה אבל הרבה פעמים צריך קשרים וניסיון כדי להתקבל

על מסלול ישיר לדוקטורט.

בכל מקרה נראה לי שהשאלה שלי יחסית רלוונטית גם לתואר שני עם תזה.

אולי ספציפית בביוכימיה במקומות ספציפים אבל תכלס אין סיבה

בדכ מתחילים תואר שני ובערך באמצע מחליטים אם רוצים להמשיך לישיר. אולי תראי שאת לא רוצה

כי יש יותר קורסים ואת גם יותר תלויה באנשים אחרים במעבדה שיכווינו אותך אז תרצי להגיע בשעות שכולם נמצאים.

בכל מקרה תואר שני זאת הזדמנות מעולה לראות מה זה עבודה מחקרית ואם מתאים לך להמשיך לדוקטורט. לא צריך להחליט אם עושים ישיר או לא בהתחלה.

יש מנחים שלא יהיה אכפת להם

למרוח על יותר שנים יותר בעייתי

מקום ומנחה.

אני יודעת כעובדה שיש מנחים שסבבה עם זה באוניברסיטה שבה למדתי בתחום שלי / קרובים, ושייקח יותר זמן.

מצד שני זה אומר כנראה שגם מלגה (או חוסר שלה) תהיה בהתאם. אז יהיה כדאי לשלב הוראה, ואז שוב יש פחות זמן להשקיע במחקר, וזה עלול לגרום לעוד עיכוב. 

תגובות נוספות. ביוכימיה שונה מהתחומים שלי (מדעי המחשב, מתמטיקה...) כי יש באמת ניסויים במעבדה. אא"כ יותר נישה של ביוכימיה חישובית או משהו בסגנון אני מניחה.

אם את באמת מעוניינת, אני מציעה לבדוק באופן ממוקד אצל מנחים פוטנציאליים. או אם את לא מרגישה בנוח עם זה עדיין אז אולי להתחיל להתעניין אצל דוקטורנטים בעבר ובהווה של מנחים פוטנציאליים.

בהצלחה!

ממה שאני ראיתי, תלוי מעבדה, PI.

אבל בגדול, כן בהחלט, זה הזמן להביא ילדים!

לא יודעת להגיד לך אם תוכלי לצאת כל כך מוקדם כל יום, כי גם תלוי בתחום המחקר ובניסויים ואולי ה PI לא יאהב את זה. 

הרבה פעמים יותר נוח שיש לך יום ארוך שיכולה לעשות פרוטוקולים ארוכים בשקט, אז אולי בעדיפות לחלק שיוצאת מוקדם 3 ימים בשבוע ועושה ימים ארוכים יותר יומיים בשבוע. מכירה מישהי שסיכמה ככה עם ה PI שלה. אבל סה"כ דוקטורט מאפשר המון גמישות שאין בעבודות רגילות.

ומוסיפה בגלל תגובות אחרות, שלא ראיתי שזה משפיע על המילגה בכלל.

קודם כל ברוך ה' על הטובה הלא ברורה מאליה ברוך ה' אלפי פעמים...

איזה יופי לשמוע על הפריון המבורך.

מבינה את המצב כרגע שאת לא מעוניינת להיקלט, לא פשוט.... אם כבר תגלי שנקלטת, תודי לה' על כך, ואם לא תוכלי באמת לנסות למנוע בדרכים שהעלתה הרופאה או מה שיותר מתאים עבורך

לפי התוכנית שרצינו.

רק לא מבינה למי יש כח ופניות פיזית/נפשית להיות ביחד כל כך קרוב ללידה 🙈 אשריכם

בכל אופן תנסי להסתכל על זה שזה רק שבוע, שעכשיו זה נראה הרבה זמן, אבל לעומת הזמן שאחר כך במבט לאחור זה יהיה ממש קצרצר. 

לפחות אתם מותרים

תחשבי שלפחות חיבוקים וכו' את יכולה

יכול היה להיות מצב שעוד לא הצלחת לטבול

סתם כותבת לך מתוך הסיטואציה שאני נמצאת בה...

תמיד הקצוות מבאסים

גם כשזה בא מהר מידי וגם כשזה מתעכב

כמובן שמברכים על השפע אבל זה לא פשוט

וכל ההתעסקות הזאת עם מניעה בשלב כל כך סמוך ללידה זה לא פיקניק

בקיצור יש לך את כל הלגיטימציה להתבאס

ויש רופאים שזה בנוהל אצלם לפני הכנסת התקן נמנעים שבוע או 10 ימים עושים בדיקה ואז מתקינים

אבל זה קשור גם לסוג של הרצפה

בבית הקודם שלנו ראו כל לכלוך קטן, והיה צורך בשטיפה כל יומיים בערך לכל הבית... עכשיו בבית עם מרצפות ישנות (ומכוערות קצת)  ופשוט לא רואים עליהן כלום! אחרי טאטוא זה נראה כאילו שטפתי😁

הטיפ שלי זה לעבור לבית ישן 🤣

אבל תכף יענו לך כל האלופות כאן עם טיפים טובים❤

בלי שהיא שטפה ולכן את לא יודעת כמה באמת מלולך וזה פשוט נראה בסדק

ממה שאני מכירה ובאתי ממקור נקי מאד

התדירות שטיפה אצלך היא הגיונית בשביל בית שיהיה נקי 

אני שוטפת פעם פעמיים בשבוע

פעם אחת יסודי כולל מתחת מיטות והרמה של דברים.

מתחת מקרר תנור  פעם בחודש באידיאל בפועל הריונות אני לא מצליחה לשטוף אז לבעלי אני מוותרת על מתחת תנור ומקרר ככה שזה תלוי תקופה.

אבל גנאני מרגישה שהבית מלוכלך והייתי רוצה לשטוף יןתר אבל זה לא בכוחותי.

מטאטא כל יום לפחות פעם אחת את כל הבית

זה גם קשור לסוג מרצפות, האזור שאתם גרים בו וכו'.

פרקטית - לנו יש שואב שוטף טוב, מפעילים אותו כל יום והבית נקי.

לנו זה ממש עוזר והרבה יותר נעים בבית ככה

אני לא שוטפת כל שבוע, הלוואי היה לי כוח.

הבית שלי לא נקי כמו שהייתי רוצה.... אבל אם מגיעים אנשים אפשר לסדר ולארגן שיראה יותר טוב

סלון ומטבחתפעם- גג פעמיים בשבוע

לא נכנס לי בזמן ולא בכח ולא ברצון האמת

ולא מפריע לי אבק ברצפה כי אני תחושתית בקטע הזה ואףףףף פעם לא דורכת יחפה על הרצפה🫢🫢🫢

אנחנו מטאטאים כל יומיים בערך את הסלון וחדר האוכל.

שטיפה של ממש כולל שירותים ומטבח וחדרים אני עושה רק לכבוד שבת, פעם בשבוע.

אם הסלון או המטבח התלכלכו באמצע השבוע ואי אפשר להתעלם אז אנקה עם סמרטוט חד פעמי לרצפה.

פעם התמכרתי לניקיון,  לקרצף, הייתי שוטפת כל יומיים

אבל זה הוציא ממני הרבה אנרגיה וזמן אז הורדתי לפעם בשבוע יסודי וזהו

לגבי להזיז מיטות המיטה שלנו לא משותפת אז היא לא כבדה בכלל אז גם אותה מנקה פעם בשבוע, כנל ספה..

מקרר נגיד אני מנקה מאחור רק בפסח חחחח

וזהו נראה לי.

בטוחה שאם אחליט לשטוף את הרצפה בחדרים גם באמצע שבוע, למרות שלא אוכלים בהם ולא כלום, עדיין אגלה מים שחורים.. זה באויר, לכלוך בלתי נראה כזה שרואים רק בשטיפה

ואז כל הזמן נכנס אבק?

עוד דבר זה שדוקא רצפה ישנה עם המנומר הזה מצד אחד מחפה על לכלוך, מצד שני גם כשנקי פחות רואים...

ואחרון, יכול להיות שאת שמה קצת יותר מידי חומר בשטיפה? לפעמים יותר מידי חומר ביחס למים לא נשטף היטב ואז יש תחושה קצת דביקה ונשארים סימנים.

ובכלל את נשמעת לי הרבה יותר נקיה ממני..

נכנסים עם נעליים או משאירים אותם ליד הדלת?

זה 2 דברים שמשפיעים מאוד על רמת הלכלוך על הרצפה. 

נועד השואב שוטף.

הוא לא מחליף שטיפה, אבל הוא מאוד עוזר בקטע הזה.

שרואים עליה כל לכלוך

כלל ברזל זה שטיפה לפני שבת, באמצע שבוע לפי הכח אבל מטאטא עובר פה לפחות פעם ביום בסלון מטבח, בחדרים באזור הפעמיים בשבוע, והרצפה לא במצב כזה קשה

שמתי לב שמה שגואם לכתמים השחורים ברצפה זה נוזלים לא מיובשים אז כל הזמן מנגבת נקודתית וזה עוזר

הניקיון שאת עושה מאד הגיוני והגיוני שהבית מתלכלך בתדירות גבוהה, כי אנשים וילדים גורמים ללכלוך וגם יש אבק.

אצלנו בעלי שוטף כל יום והבית נקי כל הזמן, אם הוא לא היה עושה את זה, לא הייתי שוטפת כל יום, זה קשה מדי, בשבילו זה תחביב.

אז אין לי טיפים, רק הסבר שההתנהלות שלך הגיונית לגמרי ואנשים ממציאים נתונים ומציאות.

איך את מספיקה לנקות ככ הרבה? ואיך יש לך כח??

ונשמע שגרת ניקיון הגיונית פלוס פלוס

אני מעבירה טאטוא כל יום בכל הבית בגלל האבק והשערות, אחרת זה מצטבר ומתגבש מגעיל כזה.

יש לי מטאטא סיליקון שתופס את השיער הכי טוב.

דרך אגב, אצלי לא נכנסים עם נעליים לבית! כלומר הלכלוך הוא רק אבק, שיער ולפעמים קצת אוכל.

ברור לי שלכלוך מבחוץ זה רמה אחרת..

כמונו

ואנשים ברחוב מסתכלים עלינו בשוק

נו מה לעשות?!

אנשי כפר שהגיעו לעיר

יותר מזה - בימים האחרונים אני שומרת על סדר וניקיון רק בחדר שלנו (ה' ישמור איך שהרצפה נראית בשאר הבית🥴) - ובכל יום יש מה לטאטא ואפילו לשטוף!

אז נכון שבימים אלו גם הילדים נכנסים לפה לפעמים כדי לראות אותי ואת התינוקת (בד"כ הם לא נכנסים לחדר שלנו), ובעלי עובד הרבה בחוץ עם הסוכה והנעליים שלו סופחות יותר לכלוך - אבל זה עדיין מפתיע... וגם מעצבן 😑

חדרים אפילו פחות

יסודי זה רק בפסח😅

הבית שלי נראה די סביר.. אולי בגלל סוג המרצפות אבל כן, יש לכלוך שמרגישים אם הולכים יחפים וזה סבבה. חיים כאן אנשים ב"ה, והבית צריך לשרת אותי ולא אני אותו. 

צריך בית במפלס אחד ושהרצפה תהיה פנויה מדברים קטנים שמסבכים אותו.

אנחנו כל יום דואגים לזה בשביל הרובוט וזה כבר רווח נקי ;)

והוא שואב גם בחדרים

בחדרים יש לי פרקט אז שוטפת לעיתים נדירות אבל כנראה פשוט פחות רואים את הלכלוך בפרקט (כמו שכתבת לא לאיסטניסטיות פה...חח..)

מטבח באמת מנקים יותר. לא שוטפת כל יום אבל בואי נגיד שיש מה לשטוף אם הייתי שואפת לרצפה מצוחצחת

אנחנו ממש מקפידים שהילדים יאכלו במטבח אז שאר הבית לא ממש מתלכלך בכתמי אוכל רק בשבת בסלון

שטיפה אמיתית אם לומר את האמת אפילו לא כל שבוע , הרבה פעמים רק סמרטוט 😑

גם השאיבה שלו יותר יסודית מטאטוא, אם רק מטאטאים הרבה פעמים כן נשארים לכלוכים קטנים, וגם זה ממש מדרבן לשמור על סדר בבית כי צריך להרים את כל הדברים הקטנים...וגם שהוא מעביר סמרטוט זה מוריד כל מיני כתמים קלים...

אם אני מקפידה אחת ליומיים להפעיל את השואב-הבית נשאר נעים נוח ללכת יחפים

את אומרת שבעיקר הלכולכים הקטנים ברצפה מפריעים לך.

לזה מספיק טיטוא ממש טוב. אז שואב אבק אפילו בלי השטיפה אמור לעשות את העבודה מעולה.

כל יום מעבירים שואב בכל החדרים והסלון ואין לך את הבית פירורים והריצפה נעימה.

אולי רק צריך לשטוף את המטבח ופינת אוכל.

תכלס מה שהרבה פעמים משפיע על רמת הלכלול זה כמות הילדים והגילאים. פעוטות שמסתובבים בבית אחרי ארןחת ערב (גם אם אכלו רק במטבח) מפזרים הרבה לכלוך ואוכל, כי נתפס בבגדים וכו.

חול מהגן ובקיצור לא חסרים דברים.

וזה בהחלט גם קשור למקום מגורים, הזווית של הפתחי אוורור ועוד הרבה משתנים שכבר ציינו אותם.

תבחרי מה הכי חשוב לך ותנסי לטפל בעניין הזה.

נשמע לי שפעם בשבוע זה סבבה לגמרי

ולכלוך מצטבר במשך שבוע מה לעשות... אנשים חיים...

לדעתי זה נורמלי לגמרי 

ובקשר להשתעבדות לבית, אני רואה את זה הפוך, בגלל שהרצפה מלוכלכת והילדים הולכים יחפים כי ככה נוח להם, והלכלוך מגיע לכל מקוםם, לספה ולמיטות ואז צריך להחליף מצעים כל רגע כי זה משגע אותי שהמיטה לא נקייה.

הבית לא נראה נקי, והסוג של הרצפה ממש מוצלח.. יש לי אבק על הפנאלים ובפינות של הקירות.

גרה בעיר, אין בנייה ממש קרוב אלינו

עם נעליים לספה/ מיטה.

לא שממש מקפידים על זה, אבל זה לא כמו ספה שכל יום עולים עליה...

וגם לא צריך להחליף כל הזמן מצעים, אני מנערת את המיטות, דופקת חזק עם הכרית על המיטה ורוב החול/ אבק יורדים... או אם אני יותר משקיעה, מרימה חצי סדין באוויר (2 קצוות במקום ו2 קצוות בידיים שלי מנפנפת חזק בסדין שהכל יעוף על הרצפה ואח''כ זה שלב הטיטוא)

בטח לבית עם ילדים. כשהולכים על הרצפה יחפים זה גורר יותר לכלוך בין החדרים. מניסיון של משפחה יחפנית...

אני לא חושבת שאפשר לא לשטוף חדרים לפחות פעם בשבוע בטח אם נכנסים אליהם והחלונות פתוחים.

בוא נגיד שהייתי רוצה לשטוף כמוך. אצלי רק שטיפה יסודית על כל הבית זה מאסט כל השאר זה בונוס. והבית לא נקי כמו שהייתי שמחה. אבל זה הכוחות שלי כרגע...

ואת הסלון והמטבח פעמיים ביום.

שוטפת סלון ומטבח לפחות 3 פעמים בשבוע, השאר פעם בשבוע.

אני חושבת שאם תעשו הרגל שחולצים נעליים מחוץ לבית זה כבר יפתור לך הרבה.

חוץ מזה לטאטא יותר או לשאוב גם יכול ממש לעזור.

אני חושבת שבבית עם ילדים קטנים זה ממש הגיוני שמתלכלך ככה, ברוך השם

סידור

בקבוק מים קטן

נשנושים - לך? לבעלך? לזמן הלידה? לזמן האשפוז?

לאחרי לידה

נוח ממש!!!

בקבוק מים

שמפו

מברשת שיניים

מסרק

קרם פנים

לחות לשפתיים

כובע להחלפה

אני אוהבת את החלוקים שלי

גרביים

גקט

לצלם והוא אומר לך מה שם העץ

ואז לעשות גוגל

או להתקשר למרכז הרעלות של רמב״ם..

וזה משהו שקורה מאוד!!

את אמא מקסימה וזה לא אומר כלום!!

תכלס מבאס ממש

אבל אם הוא יהיה עד שתירדמי ואז יעבור לסוכה? אולי זה מה שאנחנו נעשה באמת

לא נראה לי ישרצו לישון לבד זה בכל זא בחוץ בגינה פתוחה לרחוב

קצת מפחיד כזה אפילו לחצי לילה שישנו לבד שם

או שנסביר להם שהשנה לא

אבל יהיה ממממש קשה להרגיע אותם

אפשר לילה לילה

אפשר להתחיל לידך ואז לעבור לסוכה או הפוך

הרגשות והצרכים שלך גם חשובים במיוחד בשנה כזו ולכן בטח שהייתי מדברת על זה עם הבעל

אבל באמת המציאות היא מורכבת השנה מה לעשות 

לילה אחד איתו והוא כבר יתחנן לישון בבית בעצמו

ובאמת קפוא ולא שייך

אבל תודה

הוא בטוח יסכים גם בלי ורק עבורי

אבל אולי ירגי שלו יותר שלם בלב

לילה ראשון של חג שיישן בסוכה

ואז חול המועד שיהיה איתך?