פורום הריון ולידה (עמוד 438)

מה תעשי אם התינוקת תבכה בדיוק באמצע הפרוצדורה?

הרופא/ה יכול/ה להלחץ וגם את תהיי יותר מכווצת ולחוצה.

ההתקנה עצמה זה עניין של כמה דקות.

יש רופאים שמתעקשים להסביר קודם ולהחתים על מסמך של סיכונים והשלכות. לכן התור יכול לקחת נגיד חצי שעה במצטבר.

ההתקנה עצמה לי אישית לקחה בערך 5-7 דקות אולי אפילו פחות.

אח''כ יש לפעמים כאבי מחזור/התכווצויות, לכן לדעתי זאת גם סיבה להיות לבד או עם תמיכה, ולא עם תינוקת שצריך לטפל בה ולהיות אחראית עליה.

בהצלחה

אחשוב על זה..

אני לא מכירה את הרופאה אז פחות בא לי

שוכבת על המיטה עם ספקלום מעל 10 דקות

מחכה עם הרופאה לאחות כי מסתבר שמשהו לא הלך חלק וצריך שמישהו ילווה את הרופאה עם אולטרסאונד

טרו סטורי

ואז צריכה לשבת אחכ במרפאה עוד חצי שעה- לחכות שהבית מרקחת יפתח כדי לקחת אנטיביוטיקה (בגלל ה-10 דקות)

והמזכירה הציעה להשגיח עליו (בהתחלה ישן . באמצע התעורר)

הקצף עם האקונומיקה

אין כתם שהוא לא הוריד לי

אני מרטיבה את הבגד מרססת ומחכה

ובין הורדת כתמים.

וניש שומר על הצבע הלבן אבל לא בהכרח שיוריד את כל הכתמים, אם יש כתם משמעותי אני שמה לפני הכביסה השרייה עם וניש, ובאופן כללי אני מעדיפה לא לשים לילד קטן בגדים לבנים, רק שממש צריך וגם אז מצמצמת את האופציות להתלכלך.

אם הכתמים קשים, אני משרה כמה שעות עם וניש קליה.

אחכ מכונה ולשמש 

ואז כביסה ארוכה ותליה בשמש

יוצא לבן בוהק

יורדים לי כל הכתמים, כולל של כורכום ודם

שמה בתכנית של השריה כפולה 60 מעלות:

שמים ב2 מגירות כל אחת 2 אבקות: אריאל ווניש קליה (ביחד), כל מגירה היא לנגלה אחרת של השריה. כל התכנית כולה איזה 3-4 שעות

זה נשמע מוגזם אבל אין לי ככ שמש ולאחרונה שמתי לב שהבגדים מתחילים לא להיות לבנים וזה מחרפןןןן אותי

אז מאז שאני עושה ככה זה אחלה ממש

מבינה את החרפון

גם לי זה ממש חשוב

לא של אוכל

אלא של יושן או זיעה..

אין צורך לתלות בשמש כי הכתם יורד לפני שתולים בכלל, ץוך כדי ההשרייה

מצליצה לך לנסות לפני שאת מתייאשת 

כלומר לא ניקה לי מספיק

התחלתי בלנסות את החומר של וניש

ממש ממש מרוצה

אין על חוכמת ההמוניות שפה❤️

פודקאסט של אמיתי המספר

או לש מסע אל גוף האדם

או לש ספריית פיג'מה

או סיפור בהמשכים מהאתר של רבקי פרידמן שלה נשי סיפורים ארוכים מהממים בהמשכים

ואז..

יש כלל לא יוצאים מהמיטה ולא מדברים

מה שצריך מבקשים מאמא

א שבהתחלה לוקח הרבה זמן עד שנכנסים לרוגע

ואני איתם כל הזמן

כשממש נרגעים ואחד כבר נרדם

אז אני יוצאת לשתי דקות

חוזרת ואז יוצאת ל4 דקות וכזה...

ועשינו תיאום ציפיות וכלל קבוע שהתעקשנו עליו תקופה ,

למדתי את הז בפורום

נראלי גם מ @אמאשוני

שלא יוצאים מהמיטה לא משנה מה!!

לא תמיד עובד (בחופש הרבה פעמים לא) אבל זה הציפייה...

וכן, בחופש לוקח יותר זמן להירדם...

חזרתי לימי העבר, שאז הייתי יושבת עם הילדים ושרה להם שירים רגועים עד שנרדמו, וכך אני עושה גם עכשיו, בעיקר עם שתי הקטנות.

בת השנתיים וחצי מבקשת תמיד שירים של דודו, ובת החמש וחצי מבקשת סיפורים, אז אני משלבת בין שני הדברים. (מספרת לילדה סיפורי תורה, כי ככה גם לא צריך להתאמץ בחושך לקרוא וגם לא צריך להתאמץ להמציא סיפורים מהראש כשאני גמורה מעייפות...)

וכן, זה לוקח זמן 🤷‍♀️🥵 במיוחד שברקע יש ילדים גדולים ייתר שלפעמים מפריעים... אבל כרגע לא רואה דרך אחרת להשאיר אותן במיטות...

(לפעמים דיסק שמע גם עוזר, אבל לא תמיד.)

בהצלחה לכם... הרדמות זה באמת קשה במיוחד שזו שעה שכבר עייפים נורא וגם ככה הבית זועק הצילו...

קודם את הילד הכי עייף/ הכי קטן/ מי שירדם הכי מהר.

אחרי שהוא נרדם שמה את הבא בתור וכן הלאה או לחילופין מפרידה אחד במיטה שלו, אחד במיטה שלי ואחרי שהטא נרדם -מעבירה למיטה שלו. אם האיש במילואים, לא טרחתי להעביר למיטה משלו.

זו הדרך הארוכה שהיא קצרה...

שאני אמנם כבר לא בתשיעי מזמן  אבל בשלב שלך ממש לא רציתי ללדת

אבל כשהגיע שבוע 40 כבר מתתי ללדת, נהיה לי באמת כבד ומעיק ומעצבן

ככה בול הייתי גם בחודש תשיעי...

כל מה שכתבת זה כאילו אני כתבתי.

מה שעזר לי להגיע קצת יותר רגועה...

זה להכין את בעלי למצב העתידי,

לדאוג שיקום בלילות לעזור לי ושיקח חופש מהעבודה כמה שיותר.

לדאוג לעצמי לפינוקים ולעזרה בכל צורת אפשרית.

לכבס מראש בגדים לתינוק/ת

להכין עריסה

להכין כל דבר שיכול להקל עלי .

להגיד לעצמי וגם בעלי היה אומר לי. זו תקופה וזה יעבור. עברת את זה כבר כל כך הרבה פעמים. אז גם הפעם הכל יעבור. בעזרת ה' רק לעודד אותך שגם אני הרגשתי כמוך וגם אני אחרי הלידה וגם בלידה לא הרגשתי שום חיבור והרגשתי גועל מהכל ומההנקה סבלתי כאבים והגודש גמר עלי. והכל ברוך ה' עבר.

מי זוכר?! תזכרי שהכל יעבור תתמקדי בהווה ובמה כיף לך עכשיו. איך בעלי אומר.... "די לצרה בשעתה" מה יעזור לבכות על מה שיהיה אם זה עוד לא קרה?! ..

בהצלחה אהובה

כבר חמש לידות ברוך ה'.

אף פעם לא רוצה ללדת. אני תמיד אומרת שאם זה היה תלוי בי הוא היה נשאר שם לנצח.

אני פשוט

מ ת ה מ פ ח ד

מהלידה. מהצירים , מהכאב, מלהוציא אותו.

תמיד מדהים אותי שאומרים לי -'' איזה גיבורה, איך ילדת'',

מאמי, איזה גיבורה? פשוט לא היתה לי ברירה... פשוט הגיעו צירים ולידה.. אין לי איך להתחמק מזה. אם אני הייתי מחליטה מתי מתחילים הצירים, פשוט זה לא היה קורה אף פעם.

אז הנה אני מזדהה עם הרצון שזה לא יגמר.

ושלא תביני לא נכון, אני סובלת מכל רגע שאני חיה בתשיעי, אבל מעדיפה להמשיך לסבול ולא ללדת...

יש לי עוד זמן עד תשיעי (שאני עומדת לקבל עליו קיצור על "התנהגות טובה") ואני ממש לא רוצה שהלידה כבר תגיע מכל הסיבות שכתבת ומעוד...

בואי נגיד שאני רוצה להיות איזה שלושה חודשים אחרי הלידה (כי זה לא שעכשיו בהיריון קל לי) - וזהו... כי אז כבר אהיה מאוששת אחרי הלידה, לא אסורים, תינוק כבר מוכר ומבוסס הנקה... זו הציפייה שלי כרגע

ולא חושבת שזה רע לא לאהוב תקופות מסוימות בחיים, כל עוד אוהבים את שאר התקופות שיש ונהנים בהן...

כיף שאתן מזדהות איתי ואני לא היחידה בעולם.

באמת עזרתן!

צודקות לגמרי והזדהתי בחזרה עם כל מה שכתבתן.

אני באמת צריכה לזכור שזו תקופה שעוברת, וששוכחים ממנה אפילו שכשאני נמצאת בה נראה לי שלא אשכח אותה לעולם והיא לא תעבור לעולם.

@בוקר אורגם בלידות בהן עברתי את התאריך הרגשתי אותו הדבר פחות או יותר גם בשבוע 41..חח, זה לא מאוד עזר 

שגם אני ככה ...לא מחכה ללדת

הלידה האחרונה לפני כמה חודשים ממה לא רציתי ללדת ...בסוף באמת ילדתי באמצע 41

שאת לא לבד.

אני מלאה חששות ופחדים מהלידה המתקרבת...

ולא ילדתי עדיין אף פעם אבל איכשהו ככה אני מדמיינת את זה... בדיוק כמו שתיארת

כן מחכה ללידה אבל נראלי החששות והפחד עולים דבר ראשון ורק אחר כך גם הציפיה לפגוש את התינוקת...

וזה בלי לדבר על הלידה עצמה שאני מתה מפחד...

יותר טוב.

כל לידה יצאתי ואמרתי עכשיו אני יודעת על עוד חויה שאני *לא רוצה* לחוות בלידה הבאה. ושלא אצא כפוית טובה, היו לי לידות ממש טובות אחת אחת.

ואומנם התקופה שאחרי לידה היא לא משתקת או בלתי נסבלת מבחינתי, מאז שהבנתי שהבית רועד עכשיו לאיזה חצי שנה ככה מכל הסדרים שבנינו והתרגלנו אליהם עד שיתייצבו שוב, אז ההכנה הנפשית לזה עוזרת לי. ועדיין, אני מעדיפה את תקופת ההריון בהרבה מלהיות אחרי לידה... אז חיבוק, בסוף זה מגיע וצולחים את זה, ואם עוזר לך להתכונן נפשית תתרגלי לזה בראש, ואם עדיף לך כרגע לא לחשוב על זה, אז תנסי להתרחק  מזה ולהעסיק את עצמך כדי להסיח מזה את הדעת

כמו שאת קוראת כאן בפורום

אני מאלה שכבר ממש רוצות להיות אחרי

אז תדעי לך שברור שגם לי יש חרדות

אם כל ההריון נורא קיוויתי ללדת ב 38 פלוס 1

ברגע זה אם את שואלת אותי,

אני חלוקה מצד אחד שיהיה בפנים ומה הלחץ

מצד שני כל-כך כואב לי הגוף וקשה לי עם החוסר שינה, שלא משנה מה יהיה הקושי אחרי כרגע כואב לי

ולכן הכאבים פשוט לא משאירים לי אופציה אחרת חוץ מלהוציא את הדבר הזה ממניייייייייי

אבל שלא תטעי, ברור שיש חרדות וחששות לצד הרצון 

בשני ההריונות.. לא בער לי ללדת.. רציתי את העוד זמן של להתכונן, לישון כמו שצריך..

לא שזה עבד לי.. אבל ממש מבינה אותך

לא מחכה ללדת, בעיקר מפחדת, מהלידה וממה שאחרי.. התקופה של אחרי לידה היא באמת תקופה קשה. הגיוני לפחד ממנה.

תודה רבה לכולכן!

לגבי מה שכתבו פה, כן, ברור לי שגם מי שמחכה מאוד ללידה מפחדת וחוששת.

אולי אצלי זה גם נובע מכך שברוך ה' ההריונות יחסית עוברים בסדר ברוך ה'. לא שלא קשה אבל אחרי הלידה כל כך קשה שזה לא משתווה בכלל. ויש כאלה שזה אחרת, סובלות נוראית בהריון מכל מיני סיבות ולכן מחכות בכל מאודן ללדת כבר..)

תחושה שככל שמתקרבת הלידה מתקרב פיצוץ כללי בחיים, שינוי ענק, מיליון עבודה טכנית, והרחקות מבעלי, והמעבר הקיצוני מהתארגנות-קניות-לחץ בעבודה למנוחה (הכפויה...) הארוכה ארוכה והבועה כפ התינוק שנראית כל כך רחוקה...

בקיצור

אחרי הלידה זה פשוט אחרת

הגיוני מאד לדעתי שאלה התחושות גם אם זה לא כל כך רומנטי

אלופה!

שתהיה חידה קלה בידיים מלאות בזמן הכי מתאים 🙏בבריאות הגוף והנפש..

ברגע שאת מגיעה להשלמה גמורה שהלידה לעולם לא תגיע, זה סימן שהיא בדרך 😄

שיהיה בעיתו ובזמנו

לידה קלה בידיים מלאות 🤗

אחרי הלידה אמרתי שהכי קשה היה לי

השבועיים לפני הלידה שכל הזמן הייתי בטוחה הנה הלידה מתחילה הנה היא מתחילה.

אח"כ ההתאוששות אחרי לידה ורק בסוף הלידה עצמה (שלא היתה פשוטה בכלל כן?)

בקיצור חודש תשיעי זה סיוט!!!

אבל באמת שבסוף זה נגמר וכולן יולדות בסוף.

ממני שהיתה בטוחה שכל החיים תישאר בהריון וממש ממש מבינה לליבך.

(לא הייתי בקורסים שלה, אבל היא כן ליוותה אותי בכמה לידות כדולה)

צריך לברר אם היא עומדת לפתוח קורס בקרוב. היא דולה בדישה טבעית. הקורסים שלה הם קבוצתיים לנשים בלבד.

[שם] אודליה גור אריה

‎0505557482‎ [נייד]

(אין לה ווטסאפ, רק שיחות טלפון והודעות)

הבנתי שעומדת לפתוח קבוצה בקרוב. היא מושלמת!

בבתי חולים יש קורסים קבוצתיים

ויש דולות שמעבירות קורסים- חלקן פרטניים וחלקן קבוצתיים

אני הלכתי למישהי שעושה לנו קורס זוגי לבד

היא לוקחת 1500 אם את רוצה מוזמנת לפרטי

החזר מקבלים אחרי שמביאים קבלות

לדעתי חשוב שהקורס יכין אותך לתרחישים שונים

ולאו דווקא ללידה קלאסית.

לדעת מה זה אומר זירוז מה זה אומר אפידורל, מה הנוהל של בתי חולים

וחוץ מזה התמודדות עם צירים, איך לזהות מתי ללכת לבית חולים, שיטות להקל על כאבים

נשימות, תנועתיות וכל מיני תרגילים להרגיע את הכאב

ולשמוע מהן המלצות על קורסים. 

או לשאול כאן (:

מה צריך לבדוק- זה תלוי מה חשוב לך.

לדעתי חשוב שהקורס יכלול גם מידע (כמו למשל מהם שלבי הלידה ומה ההליכים בבית החולים)

וגם הכנה מעשית (התמודדות עם צירים, הכנה להנקה)

ואם זה מדבר אלייך- אז גם הכנה רוחנית

טווח המחירים מאוד גדול

אם מישהי עובדת עם קבלות ותעודות מתאימות מגישים את זה לקופה וככה מקבלים החזר ( עם ביטוח משלים)

אם במקרה את מאזור בנימין אני מעבירה קורסים

בכל מקרה מוזמנת להרחבה בפרטי גם אם לא רלוונטי לך

ויש מקרים שהיא אפילו הכרח

אבל צריך להיות שלמה עם זה

אחרת את עלולה לשאת את האובדן עוד הרבה זמן

ונשמע שאת ממש לא שם
 

הייתי מנסה לעשות סדר עם איש מקצוע

מה המחיר להמשיך את ההריון?

איך זה ישפיע על בעלך? על הזוגיות? על הבית?

ומה המחיר להפסיק

איך זה ישפיע עליך, על הזוגיות?
 

מה הכוונה ב'ידעתי שזה יתנקם בי'?

(בכוונה לא נכנסת לסוגיה ההלכתית שגם היא כמובן סוג של מחיר)

סוגיית הדת לא על הפרק כרגע. אנחנו שומרי מסורת אבל זה לא האישיו. (למרות שזה גם פן חשוב)

לגבי מה שהוא אמר,

אני בלי אמצעי מניעה בגלל בעיה בריאותית אז אנחנו מונעים ״טבעי״ והחודש היו ״פיקשושים״ מאמינה שלכן אמר את זה. אנחנו לא מדברים כל כך מאז שגיליתי. הוא כביכול ״ הפיל״ עליי הכל וזהו. 

אתם צריכים לפתור את עניין המניעה איכשהו + לעבור טיפול זוגי

ואת צריכה תמיכה גם. זה מנוף לחצים אדיר עלייך בנוסף למניפולציה של ה-לא לדבר. שניכם אחראיים על ההריון הזה, הוא לא הגיע מהחסידה

וגם - בסוף, עם כל הלחצים שבעולם, את מחליטה מה לעשות, אף אחד, גם לא הוא, יכול להחליט עבורך אם לעבור את זה או לא

אז דבר הראשון שהייתי עושה זה להיסגר עם עצמך בכלל אם את רוצה את ההריון הזה

ההחלטה לקיים יחסים בלי מניעה היא של שניכם ויש לו אחריות שווה לשלך.

איך הוא בשגרה? בזמני משבר?

את מרגישה שאתם לרוב בתקשורת טובה? תומך בך?

יכול להיות שהוא בהלם מהמצב ולכן מתנהג ככה?

תנסי להיות קשובה לעצמך מה באמת את רוצה.

ומה המניע לרצון

ואולי להיעזר ביעוץ חיצוני אישי

ולאחר מכן- במישור הזוגי

בחירות טובות

אבל חשוב להזכיר לו שזה משהו משותף

והוא לא יכול להפיל את זה עלייך

הוא קיים איתך יחסים- ולכן שניכם צריכים לשאת בתוצאות-

לא משנה מה תחליטו בסוף, הוא צריך להבין שהאחריות גם עליו באותה מידה

אם לא מנעתם לא הייתי חושבת על הפלה,גם לי קרה שנקלטתי אמנם להריון רביעי ולא חשבתי שזה יקרה,זה לא התאים לנו בכלל עוד ילד,יש לי ילד מיוחד גם בבית, הייתי מתייעצת עם מחלקת אמא או ארגון אפרת,חיבוק גדול אני מבינה אותך גם שאין תמיכה מהבעל זה בכלל קשה! אני חושבת שלעשות הפלה זה להצטער אחר כך כל החיים אבל לא יודעת אולי זה רק מזווית הראיה שלי

ויש לה גם כאלה שנוגעות בנפש (היא לא בבליותרפיסטית, אבל היא למדה אימון).

אם לא תמצאי פרטים ברשת, אז אתן לך את המספר שלה

עד יום חמישי בה ואני עובדת.

אז כרגע יחסית יש שגרה.

שבוע הבא נצא לחופש, ואז נהיה יותר בבית.

עוזר לי לדאוג לכל אחד לתעסוקה נפרדת.

שלא ישחקו במשחק אחד ויתחילו לריב, אלא כל אחד משחק במשהו אחר.

לנסות להקפיד לסדר משחק לפני שמוציאים משחק אחר, ככה לא מצטבר הרבה בלאגן.

לעשות זמן יצירה. זה יכול להיות הכי פשוט- ציור, מדבקות, אפשר לקנות כל מיני חומרים, יש גם ערכות יצירה.

לגדולים יותר אפשר גם דפי עבודה. להדפיס או להכין לבד. מה יוצא דופן, התאמת כמות למספר ועוד.

משחקי מים- אפשר במרפסת או חצר, גיגיות עם מים וכלי פלסטיק, אפשר באמבטיה.

אם אפשרי לצאת איתם לגן שעשועים, משחקייה.

אני משתדלת לארגן שתי "פעילויות" מחוץ לבית שכל אחת בערך שעה כדי שגם יעביר את הזמן וגם יעייף אותם קצת. אחת מהפעילויות זה פשוט לרדת לגינה חחח

אז אצלי:

מתעוררים ומתארגנים

אוכלים משהו קטן

עושים יצירה- קניתי מלאי של שטויות מהמקס סטוק ככה שתמיד יש משהו. כשנמאס להם מיצירה אחת, נגיד חוברת צביעה, אוספים אותה למקום לפעם הבאה (כי הם לא מסיימים את כולה ב-10 דקות שזה העסיק אותם) ואפשר להוציא יצירה אחרת נגיד מדבקות צבעוניות שמדביקים על דף.

יוצאים החוצה- להסתובב בקניון, ליסוע לבקר סבתות, ואפשר לחשוב על עוד רעיונות ממוזגים או בחוץ כי עדיין בבוקר נסבל בחוץ

חוזרים הבייתה ואז נגיד מקבלים שלוקים או איזה נשנוש

מוציאים משחקי קופסא, וכמובן משתדלים גם לאסוף בין לבין כדי להעביר את הזמן.

אני מכינה צהריים הם עוזרים לי קצת

אפשר גם בשלב הזה להכין איתם עוגיות או בצק קליל זה גם מעסיק ולא כזה מלכלך

אוכלים צהריים

בשלב הזה מנסה לשים את הקטן לישון והגדולות רואות קצת סרטונים.

אחרי השינה שוב חוזרים ליצירות...

עוזרים לי לתלות כביסה...

אנחנו עוברים דירה עוד מעט אז אורזים איזה קרטון או שניים.

שמה להם שירים והם מתחילים לרקוד, וואו את לא מבינה כמה זה מעסיק אותם! לפחות חצי שעה של שקט

בשלב הזה כבר מגיע 5 וחצי ויורדים לגינה.

6 וחצי עולים ומתחילים מקלחות וארוחת ערב,

הולכים לישון!!!!!!

יש.

והיה סבבה לגמרי

באמת רבע שעה

אבל ראו שהרופא מבין

והוא היה נחמד ממש

והסביר כל דבר מה רואים

לא רואה סיבה לשלם פרטי

אני עשיתי בקופה

גם סקירה רגילה וגם מכוונת

הייתי מרוצה

אין הבדל בכלל

אצלי בכל אופן לא היה הבדל..

במיוחד שהרופא שהייתי אצלו פרטי עושה סקירות גם בקופה אז באמת מה הקטע 

(הלכתי בפרטי כי רציתי דווקא רופאה אישה, ולא הספקתי לקבוע תור בזמן - הרופאות בקופה נדירות יותר)

לא ראיתי הבדל... הרופאות תמיד היו חמודות ומעמיקות, ולי זכור שהתור היה יותר מרבע שעה... (בסקירה האחרונה שהייתי - בקופה - הרופאה לא הצליחה לראות את הלב בהתחלה ברלל התנוחה של העובר, ועשתה לי "תרגילי התעמלות" על הרצפה של החדר ואז אפילו שלחה אותי לאכול שוקולד ולחזור שנית אחר כך... זה בטוח לקח יותר מרבע שעה)

בקיצור  אם את מספיקה לקבוע בקופה - אז אין שום טעם ללכת בפרטי

תראי

סקירת מערכות היא 20% בדיקה רפואית, 80% שואו בשביל ההורים

מומחה לאולטרסאונד רואה בשניה עם משהו תקין או לא ממש לא צריך תלת מימד לדוג

לי יש שתי המלצות שבועות.

בפרטי- ברוך מסינג במרכז

בכללית- במודיעין ובית שמש- לוינסקי- ממש טוב

אחלה רופא

ומספיק לעבור על כל מה שצריך ברבע שעה עשרים דקות.

בעיני זה מדהים.. מה אני צריכה לשכב שם מיליון זמן? תמיד אפשר אחכ להסתכל עוד על התמונות בבית

התופעה שאתה מתאר נקראת ככל הנראה "המנגיומה" (Hemangioma) או "המנגיומה של ילדות" (Infantile Hemangioma). מדובר בכלי דם עודף שמתפתח על העור או מתחתיו, ונראה כמו כתם אדום או כשטף דם.

המנגיומות הן לרוב לא מזיקות ובדרך כלל נעלמות מעצמן במהלך השנים הראשונות לחיי הילד, אך זה יכול לקחת זמן ולפעמים נדרשות כמה שנים עד שהן נעלמות לחלוטין. אם יש דאגה או חשש, מומלץ להתייעץ עם רופא ילדים או מומחה לדרמטולוגיה ילדים כדי לקבל הערכה מדויקת ואולי גם טיפול אם יש צורך.

לא, מה שאת אמרת נראה כמו כתם בולט, לא? אני מתכוונת משו תת עורי כזה

ChatGPT

אני מבינה. התופעה שאת מתארת נשמעת כמו "המטומה תת עורית" (Subcutaneous Hematoma) או "המטומה נאזאלית" (Nasal Hematoma) כאשר מדובר באף. זה מצב שבו מצטבר דם מתחת לעור כתוצאה מכלי דם קטנים שנשברים, וזה נראה כמו שטף דם מתחת לעור.

במקרים כאלה, ההמטומה מתפתחת מתחת לעור ועלולה להיראות כמו כתם אדום או כחול כהה. לרוב, המטומות תת עוריות אינן מסוכנות והן נעלמות מעצמן עם הזמן, אם כי זה יכול לקחת זמן מה עד שהן מתפוגגות לחלוטין.

בכל מקרה, אם יש דאגה או חששות, כדאי להתייעץ עם רופא כדי לוודא שזה אכן המצב ושאין צורך בטיפול נוסף.

של המילים…

סתם נולדה לבעלי אחיינית ויש לה כזה כתם באף ולא נעים לי לשאול אתא אמא שלה מה זה חחח

אבל מעניין אותי אם זה באמת מה שאני חושבת שזה 

ובגוגל זה נראה מלחיץ פחד.

זה יכול להיות גם כתם קטן וחמוד ולא מלחיץ בכלל ולא בוחנים מעל העור כמו בתמונות בגוגל

התופעה שאת מתארת היא כנראה "פטכיה". פטכיות הן נקודות קטנות של דימום מתחת לעור, שיכולות להופיע בעקבות לחץ או טראומה במהלך הלידה, כמו התכווצויות חזקות או לחצים על התינוק בזמן המעבר בתעלת הלידה. הן נראות כמו נקודות אדומות קטנות או כמו שטפי דם קטנים, ולרוב נעלמות תוך מספר ימים עד שבועות.

אם את מודאגת או אם הבעיה לא נעלמת תוך זמן סביר, מומלץ להתייעץ עם רופא ילדים.

זה ממש רד באף

זה על העצם

שטף דם אדום שלוקח לו כמה שנים לעבור

רק שתי הערות:

1. זה לא שטף דם, כלומר זה לא וריד שהתפוצץ, זה גידול שפיר של כלי דם, כלומר כלי דם גדולים ועודפים שמבחוץ יכולים להיראות כמו שטף דם.

2. זה שעכשיו זה קטן לא אומר שכך זה ישאר. אם זה באמת המנגיומה אז היא בד"כ מתחילה בכתם קטן, בהיר ושטוח ובחצי שנה / שנה הראשונה זה גדל, נהיה כהה יותר ובולט מהעור. אח"כ במהלך השנים זה נסוג.

ועוד משהו- בבקשה בבקשה לא להתייחס, רק להגיד לאמא מזל טוב ואיזו תינוקת מתוקה!!! כ"כ לא נעים לחזור אחרי לידה עם תינוקת חדשה והתגובות זה הסביבה הן רק שאלה מה יש לה...

מהלחץ וריד מתפוצץ

אני יודעת כי לחברה שלי היה

וברור שלא…

היא גם באמת מתוקה לדעתי

וגם לא שאלתי את האמא בכלל…

נכנסתי גם לגוגל לראות ומראנ מפחיד!!!!!!

אין מה להילחץ

ובטח שאל תיכנסי לגוגל, הוא הורג את כולם בסוף 😏

וואי הלחץ

אני כל-כך רוצה את הבייבי בידיים

לבת הגדולה שלי היה כתם אדום במצח, ממש בולט.

הרופא בטיפת חלב אמר שזה אמור לעבור לבד, וגם אם לא, אז כשהיא תגדל יהיה אפשר לטפל בזה.

עם הזמן זה נהיה יותר בהיר עד שכבר לא רואים כלום.

גם לבן השני שלי היה כתם כזה במצח, אהל הרבה פחות בולט, עובר לו יותר מהר.

לקטן שלי יש משהו אחר.

יש לו בגב כתם אדום, יותר קטן אבל יותר כהה ובולט על העור.

הרופא אמרה שזה אמור לעבור.

בינתיים זה נהיה יותר קטן, עוד לא עבר לגמרי.

נראה לי שזה מה שכתבו פה שנקרא המנגיומה.

זה שהלחץ דם תקין זה מעולה

אבל חושבת שאולי כדאי גם סטיק

אם כי אולי לא צריך נחכה לאחרות שידעו יותר טוב

בעיקרון ממה שאומרים לי תמיד בביקורת, בצקת פתאומית לא אמורה להיות.. 

גם סטיקים של שתן, שאוכל לבדוק בבית.

מעצבן ממש לרוץ למרפאה רק בשביל זה.

אני עשיתי בבית ויצא לי חיובי

וככה התחלתי אנטיביוטיקה בחמישי ולא בראשון שאחרי...

ב3 בדיוקות במהלך הבוקר הזה הוא תמיד באזור ה130/70? זה לחץ דם תקין ככל הידוע לי...

אבל אולי בכל זאת אלך להיבדק (אם אמצא נעליים שיעלו עלי חחח)

שאת מתארת זה לא נשמע תקין

או אולי בגלל ההנקה?

לא לבדוק באופן אוטומטי

ממש חשוב לשאול רב אם לבדוק

כי מירנה ידועה בהסתגלות ארוכה
ולאחרונה (אחרי תקופה ארוכה נקייה לחלוטין)
הכרתי גם את בא והולך
דימומים חלקם קלים וחלקם דומים למחזור
בלי חוקיות כלשהי...

כדאי ממש לקבל הנחיה מרב
האם לבדוק
מתי לבדוק
ואיך להישאר בטהרה עד כמה שאפשר
(כי אח"כ יכול להיות שוב מורכב להיטהר)

בהצלחה ❤️
 

כשאני אומרת שבודקת

הכוונה מסכלת אם יש משהו על התחתונית השחורה

כי כמו שאת אומרת, ממש לא רוצה להאסר

אחרי שהיה באמת מורכב להיטהר

אני נכנסת לשירותים ודבר ראשון מורידה את המשקפיים כי יש לי מספר גבוה 😉

ואיזה באסה שחזרו הדימומים

ידוע לך על שינוי כלשהו שעשית לאחרונה שאולי השפיע?

ברוך ה' בטהרה אז פחות קריטי....

לכן קפצתי כשכתבת בודקת 😊
הרגעת אותי שכתבת למה הכוונה "בודקת"....
 

שמחה כל כך שהצלחת להטהרררררר

ולגבי השאלה

נשמע לי הגיוני שזה מהפסקת הפרימולוט

מקווה ממש בשבילך שלא יהיה דימום אוסר עכשיו

הלוואי!!

אמנם לא נאסרתי

אבל כל הזמן כתמים 😵‍💫😵‍💫 ואי אפשר ככה

תוהה כמה זמן לתת לזה עוד צ'אנס.

אצלי הכתמים מתחילים להתמעט. עדיין כל יום אבל הכתמים מתחילים להיות יותר קטנים.

קיבלת מחזור רגיל?

אם לא, שווה למשוך עוד כל עוד אתם מותרים, כתמים זה מעצבן אבל לא סוף העולם.

אם את מקבלת מחזור והכתמים מפריעים להיטהר זו בהחלט בעיה.

בהצלחה! מקווה שיסתדר לך

גם לא יודעת בדיוק מה הכמות והאם יש באסלה גם כי לא מסתכלת

מחליפה תחתונית שחורה פעם ביום.

אבל זה מעצבן גם שצריכה ממש להיזהר לא להסתכל 😵‍💫

איך הרופאה שלי אמרה?

עם מירנה צריך *סבלנות*

עכשיו תקראי את זה במבטא רוסי שהיא אמרה

מבינה אותך שכבר יאלה די נגמרה כל הסבלנות

אבל זה לא שהאלטרנטיבות טובות יותר..

ואת כבר באמצע/סוף ההסתגלות

אז ממש עוד קצת והכל מאחורייך ואת זוכה לשקט דממה לכמה שנים.

תזכרי תמיד את המטרה הסופית זה יחזק אותך

את מזכירה לי את מה שחשבתי *לפני* ההתקנה

רק שעכשיו תוך כדי זה ממש קשה

אבל את צודקת.

היה לך את הכתמים האלו? כמה זמן?

מבינה אותך ממש

לי אישית לא היה, אבל שוב זה מקרה שונה כמו שאת זוכרת

יכול להיות שהגוף שלך מבייץ ועכשיו זה מחזור רגיל שכתבת שאת מקבלת רגיל אחרי לידה, ובמקום שיהיה מחזור רגיל זה יוצא בגדר כתמים. את תראי שפעם הבאה הם כבר יהיו יותר ויותר חלשים/מעט בכמות עד שיפסקו לגמרי.

חכי שבוע- 10 ימים ואז תראי לאן העניינים מתקדמים.

אגב להחליף תחתונית אחת ביום זה לא נורא.. לא נחשב הרבה כתמים.

לק"י

ואני גם ממליצה לצאת עם התינוק אם מתאפשר.

זה גם מאוורר. אני לפעמים הייתי יושבת איתו בחוץ או קונה משהו במאפיה ויושבת שם, אחרי הפיזור של הילדים בבוקר.

ואפשר גם בייביסיטר אחרי שהוא ינק. מקסימום לא יירדם (אם הוא יהיה רגוע).

בטוחה שיש עוד ילדים בישוב שיכולים להיות בייביסיטר.

צאי לשעה שעתיים...

מה שעה שעתיים

מה

איפה לשעה שעתיים.

אני רוצה לנסוע ולחזור בלילה 

אולי אם תצאי לזמנים קצרים לעיתים קרובות הילדים ילמדו לשמור עליו בהדרגה.

תעשי לוח תורנות (לא יודעת כמה ילדים יכולים להשתתף בסבב)

כל ילד שעה ביום. אם זה הרבה אז תצאי פעם ביומיים.

כל ילד יצטרך לשמור נגיד פעם בשבוע, גג פעמיים.

לוקח אותו לסיבוב בעגלה. עם במבה או פירות בשקית כזאת כמו טרופית.

תינוקות מתים על זה, הוא לא יהיה רעב. מקסימום יעדה קקי. תחליפי לו כשתגיעי.

אין לזה סוף, תצאי רק לשעה.

נכון זה לא חוף הים עם מוזיקה אבל זה נותן הרבה לנשמה.

עכשיו בתשעת הימים באמת אין לאן לצאת, אבל בע"ה אח"כ למה לא..

הכל מתחיל בראש. תשכנעי את עצמך שזה אפשרי, וזה יהיה אפשרי!

אגב, את יוצאת עם התינוק?

כי זה גם משחרר.

לא דומה להיות צמודה אליו בחוף ים, ולהיות צמודה אליו בבית. מה גם שבחוף ים אנשים עושים מוצי פוצי,

וזה גם קצת עוזר חח

ואולי תיקחי איתך ילד גדול תשבו על גלידה או שייק והוא גם יוכל לסייע נגיד תרצי קצת להתרחק או לשירותים או לקנות משהו, זה לא כמו להיסחב עם כל הציוד כל הזמן.

כולם ירוויחו ואת לא תהיי בלחץ לחזור.

אבל כן, לבלות איתו על החוף, להניק בשקט עם רעש הגלים....

וואוו

מה דעתך לנסוע למקום גבוה?

אבל ממש גבוה, מקום שיש ממנו נוף אלוהי שפרוס למרגלותייך.

זה יכול להיות נוף מדברי בואכה ים המלח, או נוף שומרוני או כפר עציון או משהו כזה שיש ממנו תצפית מרהיבה.

קחי איתך פק"ל קפה ותהילים/ סידור תפילה.

אני לא יודעת אם מותר כלי נגינה. מניחה שלא.

אבל לשיר מותר. ובטח להתפלל.

ולא חסר על מה.

סעי לפני השקיעה.

הלוואי וזה ישים בשבילך 😇

אשמח לרעיונות אם למישהי יש למקומות ספיציפיים כאלו!

אזור בנימין, ירושלים

עכשיו בחופש זה ככ נצרך!

במושב אורה, יער עמינדב, מקום שנקרא "הפסנתר"

נוף מטורף....

בבנימין יש מלא מצפים...

מצפה משואה

יד קנדי

שקיעות מדהימות...

בקשתי מהקב"ה שיוביל אותי לאיפה שהכי טוב בשבילי.

עשיתי כמה טלפונים

ועשיתי בסוף ריצה עם כמה חברות ממקום ליד, היה נחמד.

כשחזרתי ב21:30,(יצאתי ב19:00)  בעלי כמובן: "חשבתי שעה, אני משתגע איתם..."

דאאאאאאאאי מסכןןןן אני מרחמת עליךךך

רק תבין מה אני עוברת פה מהבוקר עד הערב כל יום!!

מקווה שאמרת לו את זה 🤣

רק לא מבינה איך רצת שעתיים וחצי? אני אתמול רצתי לרכבת 30 שניות והגעתי מתנשפת...

הלכנו רצנו הלכנו רצנו עשינו מתיחות. .. הלכנו...

אין ברירה חחח

פניתי לקופה וכן הזדהיתי, ובכללי זה פשוט לשתף אותם מה עברת.

אם הקופה מורחת אותך את יכולה להגיש קבילה למשרד הבריאות. גפ שם מזדהים. ובשביל זה תשמרי את כל ההתכתבויות עם הקופה

הרופא לא זוכר וגם אם תבואי שוב כנראה לא יקשר

אבל כשאני חושבת על זה לא יודעת אם בכלל אומרים לרופא מי התלוננה. ההזדהות זה יותר מול המנהלה, שיוכלו לחזור אלייך לברר פרטים, לשמוע שוב מה קרה, לספר מה היה סוף התהליך וכו

וענו לי אחרי כמה ימים.

זה לא יכול לפגוע בי איכשהו?

וגם במחשבות מה המטרה של דיווח, כי יש עליו הרבה סיפורים כבר שנים והוא עדיין שם וממשיך באותו סגנון…

(ובכלל הזיה שבאתי אליו בגלל המלצה… ) 

לאחד מבתי החולים להתלונן על רופא.

התייחסו אליי בצורה כל כך יפה ועטפו אותי מאוד. הרגשתי שאולי הם אפילו לקחו את זה יותר קשה ממני חחחח

ממש חשוב לפנות

שאני גם מאוד מאוד פחדתי להזדהות בשמי בתלונה אבל זה היה הנוהל.

החלטתי בסוף שכן אחרי שאמרו לי שהוא ככל הנראה לא זוכר כי יש לו הרבה מטופלים וגם אם חס וחלילה היה מעז לעשות נגדי משהו זה היה חושף אותו לתביעה הרבה יותר חמורה והוא בטח לא ירצה להסתבך בזה

ויכול להיות שיש על הרופא שלך הרבה סיפורים אבל מעט דיווחים. ממש כדאי לפנות.

אם זה במרפאה הייתי פונה גם למרפאה וגם לקופה, כי גם אם המרפאה מחפפת הקופה יכולה לתת להם על הראש 

זה רופא שרחוק ממני ואין סיבה שאחזור אליו שוב. יכול להיות שעדיין יש בי איזה מקום שמחכה להתנצלות אז אולי באמת שווה לפנות

אפשר להכניס למכונה ללא סחיטה. אצלי עזר ממש לניקיון. אני קצת חושדת שזה גרם לה קצת להיות יותר מחליקה ופחות להיתפס על השולחן אבל זה שווה את זה מבחינתי.

בשוטף אני מנקה עם סקוץ וסבון

וכשהיא ממש מלוכלכת שמה במכונה ואז תולה בחוץ לייבוש.

קונה חדשה כל פסח ולפעמים גם בחגי תשרי.

לגבי הגלים - זה משהו שנוצר בגלל השולחן העגול לדעתי. אין לי רעיון מה לעשות...

הכביסה לא הורסת את המפה?

על כמה מעלות? 

וכתבתי לך מה החשד שלי לגבי זה שהיא אולי יוצר מחליקה עכשיו.. אבל אני לא בטוחה בזה בכלל.

וכמובן שלא יודעת איך המפה שלך תגיב..

זה דבר כזה שיכול להשתנות גם בין מפות

והיא יצאה נקיה מאוד וגם הגלים פחתו משמעותית. תודה רבה!

לגבי החלפה כל פסח, את מדברת על שעוונית רגילה שקונים בסטוק?

כי פיויסי עולה יקר.. המפה הזאת עלתה סביבות 130₪ אז קצת יקר להחליף כל פסח.. 

יש לי גם פיויסי קטן...

אז לא תיקנתי שלא תכבסי כי כן עשיתי את זה גם איתו.

אבל מה שכן, אחרי כמה פעמים התחילו קצת להיפרד השכבות שלו. לא יודעת אם זה בגלל סחיטה או בגלל חום. אז תיזהרי עם זה..עשיתי עם שניהם ואז זה קרה.

ואיזה כיף שיצא נקי!  

יש לי שולחן עגול ומחפשת לקנות מפת פיויסי עגולה.

איםה יש?

אם יש אתר אינטרנט עדיף

די מזמן

אבל יש שם מלא אפשרויות.. 

היתה לי פעם שעוונית ממש דקה ונעימה בלי הרגשה של פלסטיק, אבל החנות שקניתי בה נסגרה.