פורום הריון ולידה (עמוד 4401)

וההרתחה לא הורסים?

תודה על העזרה!

ותכבסי במים רגילים- 30 מעלות- ואח״כ שימי לייבוש בשמש. השמש מורידה את הכתמים שלאחר הכיבוס.

גם סינטטי אני מרתיחה(סדינים) לא קורה כלום

שאר הכתמים אוקסיגן. וכשגם זה לא תמיד עזר, ונמאס לי לרסס כל דבר, הוספתי במקביל אבקת כביסה של אריאל.

והאם לאחר זמן שעבר מהליכלוך ומהכביסה יש תיקון?- אני מחדדת את השאלה :

גם לא מפעילה מכונה העל 3-4 בגדים מלוכלכים צבעוניים ולכבס עם לבן לא שייך...

שמש אין לי בנמצא השאלה אם יש רעיון אחר והאם זה קריטי או שאפשר בהמשך בשמש גם לאחר זמן

ותודה לכל העונות (ילד ראשון שלי ..בגלל זה לא יודעת)

אני תמיד עוברת על הבגדים לפני ועל כל כתם שופכת מעט מהנוזל הזה ומשפשפת קצת עם מברשת שיניים. בנוסף, שמה במכונה של ארבעים מעלות עם תוכנית של שתי שטיפות. עד עכשיו ברוך ה' לא נשארו לי אף פעם כתמים (תינוק בן חמישה חודשים).

.

כתבת שזה ילד ראשון..
אז אם כן - נסי לכבס באבקה הרגילה של הבית..
באבקת כביסה של התינוקות כמעט ואין חומר פעיל שמוציא כתמים..
רק אם יש לך ילד עם עור מאוד מאוד רגיש הייתי ממליצה על אבקה של תינוקות (ולא כל אבקה)
רגיש במידה שלא יכול ללבוש פליז- כי זה לא מחומר טבעי.

מה שצריך להקפיד באבקת כביסה ושאר חומרי הכביסה, זה שהם לא ביו. תסתכלי, זה אמור להיות כתוב בצורה בולטת. אם לא כתוב, סימן שאין בעיה. אם יש ביו, כדאי להימנע לתינוקות קטנים.
לא באמת צריך אבקה ומרכך לתינוקות.

מה שלא יורד ביד יורד במכונה רגילה.

בד"כ זה יוצא נקי לחלוטין אחרי כביסה. אם לא, אז בכביסה הבאה זה יורד.

איפה קונים?

 

זה סבון קשה (כמו סבון גוף קשה) של חברת יעקובי. קופסה קטנה בצבע כחול-כתום.

 

 

ובינתיים את יכולה לשפשף במברשת וקצת אבקת כביסה.

דווקא הכתמים של הצואה יחסית יורדים בקלות, אם לא בכביסה הראשונה אז בכביסה הבאה.

 

 

 

 

 

 

עם מסירי כתמים למיניהם.

לא זוכרת מה עבד, אבל לא היו ככ הרבה.

בעיקר הגופיות התלכלכו.

 

רק הראשונה...

בהתחלה קניתי גופיות פלנל בבזאר שטראוס, ומבחינתי הן עלו לא מעט וגם לא תמיד יש להשיג. אז אותן שמרתי.

בהמשך קניתי גופיות בנקסט. יש להן פתח רגיל לראש ולא "חזיה" אז פחות מתאים לתינוק קטן.
הן עולות 5 ב 45, אז אותן אני לא שומרת..
גם בגדי הגוף הצבעוניים והטייטס לבית אני לא שומרת, עלו 4 ב 38 וטייטס אחד בעשרה שקלים.
אז לא רואה סיבה לשמור. זה גם תופס מקום..

מכירה אולי משהו כזה בצפון?

מזמינים דרך האינטרנט מנקסט שעושבת בחול ומגיע בדואר, האתר בעברית

גם במקום אבקת כביסה וגם שמה קצת על הכתם אם יש.

מכבסת ב30 מעלות והכל יוצא נקי.

מומלץ!

אם חסר לכם דברים בבית ויש כסף לזה כרגע - אז באמת הזדמנות.

 

אבל אם לא, סתם בשביל הבילוי ללכת לקניות?!

 

באיזור שלכם:

נמל ת"א, יפו, נחל הירקון, הפארק הלאומי, אולי כרמלית.

 

 

בפסח יהיה שם מלא נורא.. לכו עכשיו!!

אבל לאו דווקא איקאה אני הייתי ממליצה לך ללכת לעיר לאורך רחוב הרצל להגיע לכיכר יש שם מזרקות וגם בתי קפה יפה בכל השדרה יש גם גלידה איכותית קוראים לה טוני ופיצה מעולה בשם קאזה מיה פשוט לצעוד על הטיילת ואם את מגיעה באוטובוס לתחנה המרכזית את צועדת ברגל וזה ממש כיף כי רוב הרחוב מוצל עם עצים ;) ואל תשכחי שכשתגיעי לכיכר תרגישי כאילו נחתת בשאנז אליזה כי כל מה שתשמעי זה צרפתית קצת שינוי אווירה זה ממש נחמד ;) תהני

בעלי אמר לי שנלך לחוף נניח אבל זה נראה לי מוזר ללכת לשבת על החוף בבוקר ..

ופארק מה נעשה נטיל סתם בא לי משו יותר חיותי וחוויתי..

פעם ההינו עושים את זה בערב ,לאחרונה לא מסתדר בערב ,ההינו עושים על האש על החוף או בפארק או סתם יושבים ליד האגם ומשמינים מחטיפים ..

אבל בגלל שזה בוקר זה נראה לי אחרת..

 

משהי מכירה את נתניה יש איזה מסעדה טובה שם בטילת?

או אם אחליט לשנות את דעתי לירושלים יש רעיון?[מתלבטת בגלל המצב וגם שצריכה להיות בבית ב2.]

ההינו כבר במיני ישראל, עיר דוד, מעלית הזמן,גן  התנכי.כ מה מואזיונים לא זוכרת איזה,

 

 

יש מבחר ענק כמובן שהכל תלוי במנה שתבחרי ככה שאין לי המלצה גורפת אני רק יכולה לומר ששני המקומות האלו מאוד פופולרים יש מקום שנקרא פורג׳ינו פעם לקחתי את אמא שלי הקפה היה איכותי אמא שלי ממש אהבה הזמנתי עוגת גבינה פירורים שלא ממש אהבתי אבל אני מאמינה שהקונדטוריה הזאת יכולה להציע לך יוצר דברים בנוסף אם אתם קצת דלים באמצעים או שבכלל לא בא לכם לתת יד לקפה ב-17 שקלים בכיכר ליד גלידת טוני יש קופיקס ואפשר לקנות ללכת כמה צעדים לכיוון מערב לשבת מול המזרקה לאכול בכיף מעין פיקניק קטן הזמן יטוס וגם תספיקו לחזור עד 14:00

בצל ירוק,מול הים אבל לדעתי הכי טובה זאת מסעדת היקב אם תשאלו שם כל נתנייתי ידע לכוון אתכם אוכל טוב עם נוף של הים

בגלל הפיגועים חשבתי לוותר על ירושלים בגלל הפיגועים והנה בתל אביב ופתח תקוה..

אין בטחון בשום מקום.

מפחיד לצאת ואין חשק ואין ביטחון,

אבל לא ניתן להם לנצח.

 

 

 

 

וששום דבר לא ישבור לך את האווירה תצאי תבלי ולא תצטערי העיקר שתהנו כי חיים רק פעם אחת ...

אנחנו לא הולכים להתחבא בבית עכשיו בגלל היימח שמם האלו!
אסור לנו לתת לפחד הזה להרתיע אותנו.

את יודעת מה אומרים עכשיו הרבה?
העורף הוא החזית. האזרחים כרגע הם אלו שנדרשים להיות גיבורים, בדיוק כמו הלוחמים בחזית.
אז מה זה גבורה? זה לא לתת לפחד לנצח!

בעז"ה בקרוב פורים, נתפלל לה׳ שיתגשם גם בימינו הפסוק "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם"

אמן.

ובינתיים- גבורה יהודית!
רצית לחזק את הזוגיות? אל תרדי מזה. זו מצווה!

אמרתי לבעלי שיש לי פחד לצאת לטיל והוא ממש ממש התאכזב כי הוא כבר לקח חופש וגם רצה לצאת.

אז הבטחתי לעצמי להתחזק שבוע באמונה .....ואז נצא ,

או אמר שאם זה לא יעזור הוא שולח אותי לטיפול להוציא את הפחדים האלה,

עכשיו אני קצת מתחרטת זה היה אולי פחד לילה,

אני עובדת על עצמי מעכשיו שעוד שבוע לא מבטלת כאלו פגישת עבודה שהיא חובה,

 

ואתן ממש חמודות! תודה על העצות! אממש אותן בעזרת ה" עוד שבוע...

 

 

 

 

בעז"ה תתחזקי ותחזרי לספר לנו איזה כיף היה..

סיסמאות הן לא דרך חיים.

 

במקומות "מועדים" בהחלט צריך להיזהר וללכת רק אם יש צורך מאוד גדול (ואולי בכלל לא?...).

כמובן זה לא אומר שצריך לבטל כל טיול בירושלים. 

 

ואמן על התפילות שלך!

 

 

אני גרה ברדיוס מאד קרוב לשני פיגועים מאתמול ואחד מהיום.
אז זה אומר שלא אצא מהבית? כי זה מקום מועד?
צורם לי כ"כ שאנשים אומרים שהם מפחדים לבוא.
מבטיחה שאני מבינה את זה! אבל זה צורם.
חייבים להיות גיבורים. זה מה שאמרתי קודם, אנחנו החיילים עכשיו.
כמו שחייל לא רשאי באמצע המלחמה להגיד - זה מקום מסוכן אני הולך הביתה,
אז גם אנחנו לא.
זו דעתי, ואני מאד עומדת מאחוריה ומקיימת אותה.
תמיד נזהרת, לא מסתכנת סתם, אבל ממשיכה לחיות!

יש תחנות השכרת אופניים בכל פינה בעיר, שוכרים אופניים (זה ממש זול, חצי שעה ראשונה חינם ואח"כ כמה שקלים) ואפשר לסוע את כל העיר לכיוון הנמל. לנו זה היה טיול זוגי מהנה ביותר.

לגבי הרגלים.. אני גם לא נסעתי באופניים בערך מכיתה ו', ומכיוון שהנסיעה לנמל זה הכל ירידה אז לא היה לי קשה בכלל (ואני ממש לא בכושר)

אנחנו נהננו מאוד.. כל אחד ומה שמתאים לו.

בתור אחת שלא כ"כ אוהבת טבע, דווקא אני מאד נהנת באיקאה.

באים מראש בידיעה שבאנו לבלות ולא לקנות, או עם רשימה של דברים מסוימים שאנחנו צריכים, וזה ממש כיף!

לא הייתי בנתניה אלא בראשון לציון, אבל מניחה שאין הבדל גדול. 

בעלי גם אוהב לראות עיצובים של בתים ובמיוחד מטבחים, אז היה לנו ממש כיף ביחד!

בקשר לפחד- אני ממש מבינה, ולכן חושבת שצריך לחשוב איפה את מרגישה יותר בטוחה, אני לדוגמא בחרתי לאחרונה ללכת לקניון ולא להסתובב בעיר. עדיין נהנתי וקניתי, ויחד עם זה הרגשתי קצת יותר בטוחה.

תהנו! 

זה לא קשה, התקשקשות ונראה יפה...

נתתי פה כמה דוגמאות:
https://m.facebook.com/DaryaYemini/albums/915827678514106/

ובנוגע לתחפושות, תנסי לקנות אביזרים מוכנים ולהרכיב מהם משהו. המון בריאות.

בקשר לתחפושות-יש בהרבה מקומות גמ"ח תחפושות ואז העלות ממש נמוכה ויש לך תחפושת.

אני אישית מצאתי בחנות תחפושת ממש חמודה של חצאית וקשת מינימאוס לבת שלי במחיר ממש זול, אולי כדאי לך גם לחפש..

 

בקשר למשלוחים-אולי הפעם פחות תשקיעי ותקני מוכן.

 

כמה שזה מבאס תזכרי שההריון שלך יותר יקר

וחשוב לא להתאמץ!

מנסיון..

 

שיהיה בהצלחה!

אבל מבאס לחפש לאותו דבר אפילו שזה לא גיל שיש הבנה ולא ממש זוכרים מה התחפשו שנה שעברה תחפושת שניה האמת שקלתי לקחת בגדים ישנים של המין השני אם לא נצליח לעשות כלום לעצמי נוותר השנה על תחפושת ונסתפק באביזר פורימי מהמלאי שיש בבית
הגמ"ח פה פתוח רק בשעות שאין לי אפשרות להגיע ובטח נגמרו כבר התחפושות הנורמליות ולקנות זה שוב להסתובב ולסוע לעיר מה שמעבר לאפשרויות כרגע כי אוטובוס זה מאמץ גדול מידי
ברור לי שההריון חשוב בהרבה אבל מותר להתבאס ותודה על התגובות המבינות ומכילות

למצוא פיתרונות אחרים שיתנו לך הרגשה טובה..

את יכולה להתחפש ל'זהירות ילדים בדרך'...

 

אפילו לא לכולם סיפרנו
ב"ה יש לי רעיון לתחפושת ממש פשוטה אבל מגניבה לילדים ואני קצת מרגישה יותר טוב אז עם חברה נהדרת שהתנדבה לעזור נצליח בע"ה
לגבי המשלוחי מנות אני עוד קצת בבאסה וגם זה שאנחנו לא נתחפש עם הילדים

להיות ביחד בזמן הביוץ. צריך שהבייצית והזרע יתחברו שהם יעברו ויגיעו לרחם ושהם יקלטו ברחם בצורה טובה. לכן אחד מהתהליכים האלו סיכויים שונים. בסך הכל רוב הזוגות נקלטים עד שנה מתחילת הניסיונות רק אם עברה שנה צריך להיבדק (גם אז יכול להיות שהכל תקין). גם אני מאוד הופתעתי שלא נכנסתי להריון מיד אחרי הגלולות כי כשלוקחים גלולות כל כך מקפידים לא לפספס גלולה אחת שלא יהיה הריון ופתאום חודש שלם את לא לוקחת גלולות ואין הריון 😌.

הפסקתי לפני 4 חודשים והמחזור ב"ה סדיר מאז עם ביוץ בזמן קבוע..

מרגישה שמשמים רוצים לגרום לי לרצות הריון עוד ועוד יותר משחשבתי שאפשר לרצות.

ככל שעובר הזמן הרצון גדל ומעמיק ויחד עם זאת גם הכרת הטוב לקבה על זה שיש לנו כבר אחד בבית. ועל זה שהמחזור שלי ב"ה סדיר וכו.. מה שככ לא מובן מאליו. פשוט חסד עצום.

בע"ה מאחלת לך שה' ימלא משאלותיכם לטובה ותקלטו בע"ה מתי שטוב לכם!

מבינה מאוד את הסיטואציה..

אמן.תודה רבה.אמת.שום דבר לא מובן מאליו.הכל בחסד. לפעמים הקב"ה רוצה שנתפלל יותר.

כל הכבוד שאת זוכרת לציין שהיא אישה חמה וטובה, זה כבר התחלה טובה של מערכת יחסים עם החמות..

חמותי גם אותו דבר, יש לה הרבה רעיונות אחרים לגבי גידול ילדים

למשל אצלה הילד חייב לסיים את האוכל מהצלחת, אחרת הוא לא יגדל

מבחינתי אם אני אכריח אותו לסיים הכל מהצלחת הוא יגדל אבל עם הפרעות אכילה וחוסר תפיסה נכונה של מושג האוכל.

אז מה עושים?

זה לא תפקידך, זה התפקיד של בעלך

להבהיר לאמא שלו- בכבוד ובאסרטיביות- שזה הילד שלכם

ומן הסתם בתור סבתא עם המון ניסיון אתם תשמחו לשמוע את העצות שיש לה לומר והכל מתקבל בברכה

אבל בסוף ההחלטה היא שלכם

ועליה ללמוד לכבד את זה

ומוטב מוקדם ממאוחר כי מהנסיון שלי ככל שעובר הזמן ככה צצים "רעיונות" חדשים לגבי איך לחנך את הילדים.

ושוב, תסבירי את זה לבעלך בנחת, ושידבר עם אמא שלו. בכבוד.

ואולי אם את מתכננת להשאיר לה את הקטנצ'יק עדיף ליזום שיחה נוספת לריענון קצת לפני שאתם משאירים, אם את מרגישה שהמסר עדיין לא לגמרי נקלט.

 

היחסים עם החמות הרבה יותר עדינים מכל דבר אחר, אבל חשוב לשמור עליהם טובים- גם מפאת כיבוד אב ואם וגם מקטע קצת אינטרסנטי אפילו- כי הם יכולים להציע המון המון עזרה..

אפשר להגיד הכל, אבל בעדינות ורוגע. אז אל תוותרי על הדרך שלך רק תוודאי שאת פועלת בנחת ובצורה שקולה ולא מתוך אמוציות..

 

סליחה על החפירה

בהצלחה

ולעשות מה שאת חושבת.

אם התדירות שהיא שומרת עליו היא נמוכה מאד אז אל תתרגשי מזה.

אצלי היה מקרה קצת אחר . גיסתי (אחות בעלי הבכורה) חשבה שהגיע כלה חדשה למשפחה אז צריך לחנך אותה .

העירה לי המון דברים , עלי ועל הבת שלי . עד שכבר נמעס לי אמרתי לבעלי ידבר איתה שתפסיק כבר להציק לי .

 

למשל : הבת הגדול שלנו נולדה אם חייך שסוע ולא יכלה לניק אז שאבתי לה חלב תקופה. החלטתנו לעבור למטרנה .

(אני לא ממש זוכרת את כל הפרטים סורי היה לפני כ-7שנים ).

הנוי אצל חמותי וגם גסתי היה שם . היא עשתה לי הרצאה למה חשוב להניק ולהביא חלב אם .ולא להביא מטרנה .....

גם חמותי היתה נוחכת בהרצעה ושתפה פעולה .אבל הרעיון היה שלה,של גיסתי  .....

כשספרתי פעם לאמא שלי על זה הניא היתה בהלם ומה היא מתערבת לך היא רק גיסי.

 

עוד דוגמא : הינו בשבת משפחתית (מצד בעלי) במלון .

כאשר כלם הלכו לתפילה בערב שבת נשארנו אני חמותי והילדים בלובי .

והבת שלי (היתה בערך בת שנה -שנה וחצי ) לבשה שמלה עם גרביונים .

גיסית אמרה לי למה את מלבישה לה שמלה וגרביונים , היא עוד לא הולכת - רק זוחלת , היא תלכלך , חבל שמי לה סתם פוטר לפיזמה וזהו . הילדים שלי בגיל הזה לבשו סתם פיזמות -פטרים .

(זה היה גם תחילת החורף , מיד לאחר החגים ...)

אמרתי לה אני אוהבת כך , שהיא עם שמלה וגרביוניום , אנחנו גם במלון אז חם ונעים ,למה לא?

 לקח לי זמן עד שאמרתי לו שידבר אם אחותו , שתפסיק כבר זה מעצבן.

 כל פעם היתי נעלבת מהשטויות שלה .

אני ממש מזדהה איתך.

נראה לי שיש כאלה שגם שיחה לא תעזור

כי הנושא כאן הוא היחסים בניכם והאמון. 

 

את לא יכולה לחנך אותה,

ככה שתיאלצי לבחור, או לקחת את הסיכון שהיא תתנהג איתו בצורה שאת לא רוצה

או שלא תתני לה לשמור עליו

או שתדברי איתה ותסבירי לה שהשיטה שלה לא מקובלת עלייך

ושאת מבקשת שתכבד את זה. 

אני בטוח שאם תעשי את זה בלשון נעימה ורכה

אבל ברורה והחלטית

היא תכבד את זה .

אבל באותה מידה את לא יכולה לדרוש ממנה דרכי חינוך ולחנך אותה איך לחנך. אם את לא מסכימה עם הדרכי חינוך שלה, את יכולה בהחלט לא להעזר בה.

 

וסתם שתדעי.. ילדים לומדים מהר מאוד שיש הבדל בין אמא ואבא לסבא וסבתא.. והם מתנהגים בצורה אחרת ומבינים שיש הבדל בין הכללים. לכן אני הייתי ממליצה לך לומר לה שאת מחנכת את הילד שלך כמו שנוח לך וכמו שאת חושבת שנכון לו. אך יחד עם זה, להפסיק לנסות לומר לה איך לחנך את הילד שלך.. תאפשרי לה להיות סבתא ואם לא מוצא חן בעיניך ההתנהלות שלה מול הילד שלך פשוט להמעיט או לבטל את ההעזרות בה כך שלא יווצר מצב נניח שהיא שומרת עליו ומאפשרת לו לבכות או משהו כזה..

 

עוד יהיו לך מלא מחלוקות כמו ממתקים, טלוויזיה, רמות דת, סגנונות לבוש וכו' וכו'.. ואני חושבת שבבית שלה או בהתנהגות שלה את לא צריכה להתערב.. הרי סהכ היא חינכה ילדים והביאה לך את בעלך כך שהיא לא כזאת אמא גרועה

כי אם מפריע לדוגמא טלווזיה. מה אצל סבא וסבתא מותר לראות טלווזיה ?זה יכול לפגוע ממש בחינוך!!! אם לא מעירים על דברים בסיסיים בחינוך אחכ זה בעייה.

אני חושבת שאם נעזרים במישהו צריך לתת לו לעזור כמו שהוא רוצה, יכול ויודע. (כמובן שאפשר לומר ולהסביר פעם פעמיים את המניעות) אבל במידה וזה לא עוזר והגישה החינוכית לא מתיישבת יחד פשוט לא יוצרים מצב של התנגשות.. לדוגמא בעניין הטלוויזיה, נפגשים רק בבית שלכם, או רק בחוץ וכו'.

 

חבל לריב ולהפסיד סבתא בגלל חוסר הסכמות.

 

נכון שזה לא דומה בכלל.. אבל אני נניח לא מרשה לילדים שלי ממתקים מסוימים (גומי,טופי וכו) וחמותי כל הזמן חילקה להם, ולא עזר מה שאמרתי לה..אז פשוט הפחתתי ביקורים אצלם ואם היא באה אלינו עם הממתקים האלה אני מרשה לה לחלק להם אחד וכל השאר אני 'שומרת' בארון למעלה.

שחבל להפסיד זמן עם סבא וסבתא

גם הילדים שלי מקבלים ממתקים אצל סבא וסבתא הרבה יותר ממה שאני מרשה להם בבית (בכלל לא..)

אם אני אוהבת את זה? לא.. אבל זה משהו שאני מוכנה לספוג במידה מסוימת, אז אני מבליגה ורק אם זה עובר את הגבול מעירה בעדינות.

יש דברים שאני לא מוכנה לקבל. ואז בעלי נכנס לתמונה ומדבר איתם.

אבל אני חושבת שחבל לא ללכת לבקר את סבא וסבתא, אפשר תמיד להגיע לעמק השווה-

לחשוב ולהיות אמיתית עם עצמך בקשר לדברים שעליהם את מוכנה להתגמש ועל הדברים שלא, ולהעביר את המסר.

אגב, כשהם רואים שאת מבחינתך עושה מאמץ- אצלי לפחות הם גם עושים מאמץ מבחינתם

 

זה לא פשוט לאחד 2 בתים. כמעט בכל נושא יהיו לפחות 2 תפיסות שונות.

אבל על סופ"ש אצל סבא וסבתא אחת ל-3 שבועות אנחנו לא מוותרים.

כל הצדדים כולם!

לא רואה שום הכרח או עקרון לעשות זאת דווקא אצלם בבית.

מה רע בלהפגש איתם אצלי בבית או בפארק או משהו?

מה עושים סבא וסבתא עם בית פיצי או לא מתאים לילדים וכו'..

אם מסתכלים על זה במבט נכון ולא מלחמתי או פוגע..לטעמי זה רעיון מצוין.

כמובן שזה תלוי סגנון משפחתי ונורמות חברתיות וכו'.. אבל אצלינו זה מצוין לכל הצדדים!

ומה זה אומר, שלא עושים אצלם סופי שבוע? וחגים?

והבית של ההורים של בעלי היה מאוד קטן עד שהזדמן להם לעבור דירה- היה אפילו סופ"ש אחד שישנו בסלון.. אבל אני לא אוותר על זה שהילד שלי יחווה שבת אצל סבא וסבתא. כשבאים להתארח ליומיים- שלושה זה שונה לגמרי ממפגש בגן השעשועים.

וגם לבעלי זה מגיע מדי פעם, סופ"ש אצל אמא ואבא שלו

 

כמובן שאם הם עקשנים ולא מוכנים להתגמש ולהקשיב אז אין מה לעשות, אבל שווה מאוד לנסות ולא להגיע למצב הזה לדעתי..

אבל בלי קשר.. לא אמרתי בקיצוניות שלא מתקרבים לשם. כתבתי הפחתתי(!)

אם בתחילה היינו מגיעים פעם בשבועיים, אז עכשיו אנחנו נפגשים פעם בשבועיים בסירוגין אצלינו ואצלם.

זה חסך לנו הרבה בעיות וחילוקי דעות.

(ושלא תגידי כלום. אנחנו כבר משפחה גדולה..זה לא ילד שניים והרבה יותר נוח בבית שלנו מללכת לבית אחר)

כי אם מפריע לנו לדוגמא טלווזיה. מה אצל סבא וסבתא מותר לראות טלווזיה ?זה יכול לפגוע ממש בחינוך!!! אם לא מעירים על דברים בסיסיים בחינוך אחכ זה בעייה.

ואחר כך גדלים ילדים שמתיחסים לאימא ואבא שלהם כמו שהם התיחסו להורים שלהם.

לנו לדוגמא אין טלוויזיה ולהורים של בעלי - יש. אנחנו מגיעים בדרך כלל בשבתות, אבל במוצאי שבת הם מדליקים. אני יודעת שאין טעם להעיר, כי זה לא יתקבל, לכן גם לא מעירה. אני חושבת שזמן האיכות של הנכדים עם סבא וסבתא יותר חשוב.

ואת בדיוק מוכיחה מה שאמרתי נכון.

את בוחרת להגיע ולאפשר להם להיות מה שהם.

זה בדיוק מה שכתבתי.. שאם א מצליחים לאפשר להם להשאר הם, אז צריך למנוע מפגשי חיכוך (לא למנוע פגישות!אלא חיכוכים)

בה יש לנו ילדה בת חודשיים .. ותמיד חמותי אומרת לבעלי ש"כאילו " אני לא אשמע..

אל תביאו לה מומץ זה לא בריא... הולכת לתינוקת ומוציאה לה תמוצץ.. ושאני בחדר.. היא באה לבעלי ואומרת.. אל תשימו זה לא טוב וכו..

תמיד יש לה מה להעיר על משהו!!

בעלי וגם אני אמרנו לה בצורה יפה ומכבדת.. אנחנו ההורים ואנחנו נחליט מה הכי טוב לילדה שלנו.

 היא ממשיכה...

דווקא.. אשיים לבת שלי מוצץ מול העיניים שלה.. אשלח תמונות שהיא עם מוצץ..

 

למה היא מתערבת. ככ מעצבן 

 

ובפעם הבאה לא יצטרכו אולי... ולי עוזר שאני מכניסה את האיבר בעצמי... או שהוא בעדינות ומסכמים שברגע שכואב הוא מפסיק..

בהצלחה- אני מנסיון אומרת את זה... אה וגם אח"כ לקום לשים משחה עוד פעם ( גם בויטא מרפן השתמשתי) עוד לפני שיכאב...

ככל שנמצאים ביחד יותר הפחד עובר לדעתי...

לא להפסיק מפחד אלא אם כן יש בעיות פצעים דימומים שאז לגשת לרופאה..

עדיף לא בכוח. זה מכפיל את הפחד לקראת הפעם הבאה.

לענ"ד מראש קחו בחשבון שלא תהיה חדירה (מבחינה הלכתית במצב כמו שלכם אפשר להערות ממש בפתח הנרתיק - תשאלו רב שבקיא בעניינים האלה).

ותתקדמו לאט לאט. קודם שירדו לך מהראש הלחץ והחרדה. תחזרי להנות ממה שכן אפשר.

 

את יכולה לנסות לקחת רסקיו של באך קצת לפני, ואם זה לא מספיק, את יכולה לקבל תרופה הומאופתית מתאימה כדי להתגבר על מעגל הקסמים השלילי הזה.

היתה לי לידה עם עשרות תפרים, וכאבים איומים. עברתי הרבה טיפולים כדי שיעבור...
דבר ראשון-תבקשו היתר מרב-שאת תהיי למעלה, ואת תשלטי על זה. זה מקל גם פיזית וגם נפשית.
תשתמשו בשמן אובליפיכה. לא יודעת למה אבל הוא מקל על הכאב.
תתקלחי קודם. במקלחת תעשי עיסוי פנימי וחיצוני לאיזור, לעשות מתיחה קלה לצדדים ולעזור(דומה לעיסוי לפני לידה). אם יש נקודות של צלקת כואבת פנימית או חיצונית שאת מרגישה-תעשי עליהם עיסוי עדין וקצר עם שמן פעמיים ביום-זה מרכך ומעלים אותם.
תחפשי תרגילים של רצפת אגן. תלמדי לקווץ ולהרפות עם נשימות. תתרכזי לפני חדירה בנשימה בהרפיה,ועם החדירה לכווץ. הכיווץ נכון מכניס פנימה וגורם לכאב להיות פחות מורגש. זה מוזר אבל תתרכזי רק בנשימות וברצפת אגן-זה עוזר ללחץ.
בהצלחה... ואם אין שיפור-תעשי פיזיוטרפיה של רצפת אגן!!!

לא הבנתי. במהלך החדירה?

תודה

כאילו דומה לתרגיל "מעלית" שכל פעם מכווצים עוד למעלה, ועם הכיווץ החדירה

מה שלנו עזר מאוד זה שהוא ניסה לחדור במצב שהוא לא לגמרי בקישוי(ואז זה גם פחות גדול(סליחה)ובכלל לא כואב)
ואז כשהוא בפנים לגמרי האיבר מתקשה והמקום מתרגל לאט ובהדרגתיות עד שלא כואב בכלל להיכנס רגיל.
עשינו ככה כמה פעמים..
בהצלחה יקרה!!

מצב שהאישה למעלה, נראה לי לא כזה פשוט לביצוע

אצל אנשים נורמלים. אבל יש מצב שאני טועה , לא ניסינו.

ולגבי לשאול רב על זה,

למה צריך לשאול רב? 

ממש לא הייתי שואלת רב שאלה כזאת.

בהצלחה.

אבל אחרות כן. זה כתוב מפורשות ולא רוצה להיכנס לדיון כזה בפורום שכל המי ומי רואים...

וכדי לעשות אותה צריך לקבל היתר מרב

כתוב שזה לא טוב, שעדיף להמנע אבל לא ''אסור''!

תסתכלי בסידור יעב"ץ יש שם הלכות מפורטות. ואני יסייג שאם יש היתר מרב אז ברור שמותר..

 

כתוב שזה דרך עזות ולכן כשרוצים להיכנס להריון מומלץ להימנע מזה, אבל חוץ מזה זה מותר, אולי לא מדרכי חסידות אבל מותר לכולי עלמא.

הזרע אגב, נכנס גם נכנס בצורה הזאת. וכל שפיכה כשהיא במקום עצמו איננה נקראת הוצאת ז"ל.

 

 

ישאלו שאלת חכם כיצד עליהם להתנהג"...

 

ומכאן ילמד אדם שאע"פ שיש דברים המותרין לו אין דבר טוב יוצא מהן. והגמ מונה פגמים שיכולים לבוא בוולד כאשר דרך התשמיש אינה בדרך ישרה אע"פ שהיא מותרת" ציטוט גם.

 

 

 

 

כתוב שזו דרך עזות. ולכן יש פה מקום לשאלת רב...

כמובן למי שמחפש את דעת ההלכה

על פי ההלכה אומנם עדיף שהוא למעלה אבל אין שום איסור להפך!! אישה צריכה לעשות רצון בעלה ודווקא שם במקום הכי אינטימי ורק שלכם מותר לעשות כל מה שרוצים. רק ככה אפשר להגן על הבעלים ממה שהולך בחוץ. פשוט לתת את הכל.
בקשר לכאבים. אני כלכך יודעת מה את עוברת זה פשוט ייסורים. אני שמתי לפני החדירה שמן שקדים וזה פשוט היה הרבה יותר קל. במקביל הלכתי לרופאת נשים שאמרה שהכל בסדר עם התפרים אבל נתנה לי מרשם למשחה מכיוון שהכאב זו התפתחות של דלקת כדבריה. ממליצה להבדק אצל רופאה אין טעם לסבול

תחכו קצת אז..

לנו לקח חמישה חודשים אחרי הלידה עד שחזרנו לקיים יחסים.

למה בכח ? 

מסכנה ...  איך בא לי לחבק אותך.. את כזאת מקסימה.

אל תעשו שום דבר בכח.. בסוף גם לאיש שלך תהיה טראומה מיזה..

תחכו חודשיים... הזמן יעשה את שלו לדעתי..

אם תהיה לך הפסקה מהנושא,

אז כשתחליטו לנסות עוד פעם תהיי אולי פחות בלחץ ובפחד.

תטבלי כרגיל.. פשוט אל תנסו להגיע למצב פיזי של מגע מלא ... 

( אין לי מושג אם יש עם זה בעיה הלכתית או לא, אם הייתי במצב קשה כזה זה גם לא היה מעניין אותי כל כך.

אישה לא צריכה לסבול מיחסים והיא לא כלי קיבול נגד השחתת זרע, לפני שיגיבו לי ויגידו "מה איתו" או "שלא יגיע למצב של השחתה" ) 

חיבוק ענק.

בד"כ אני ממש לא נכנסת לפינות האלו, אבל בתגובה הזו הקפצת אותי. אין לך מושג מה את מדברת. אני לא יודעת מה בדיוק רמת הכאבים של פותחת השרשור, אבל אני הייתי עמוק בבוץ הזה, ורק אחרי שנה של טיפול מאסיבי, זה התחיל להיות אפשרי.
במצבים קריטיים-חודשיים לא ישנו כלום. מנסיון.
היא ביקשה עצות איך זה כן אפשרי, בשביל לחכות חודשיים לא צריך שום עצות ופורומים.

מה אומר? תראי אני טיפוס שסובל ושותק. 

ברור שהתפרים (זכרונם *לא* לברכה) גרמו לכך שהורדנו בתדירות של קיום יחסים. אבל בגדול חשקתי שפתיים וקיימנו יחסים.

 

לא עשה לי טראומה, אבל בהחלט גרם לי להתחרט שהסכמתי שיתפרו אותי.

היה קרע פצפון וסבלתי מהתפר הזה שנה וחצי! אחרי 8 חודשים היתה הקלה משמעותית. אבל רק אחרי שנה וחצי כבר לא כאב בכלל.

 

מה עוזר?

1. משחה מאלחשת.

2. ככל שתקיימו יותר ויותר יחסים, ככה זה פחות יכאב. (נכון שזו בקשה הזויה אבל זה המצב...)

3. לעסות את המקום כמו לפני לידה (לנסות "למתוח" את העור באיזור התפרים)

4. לעשות פיזיותרפיה לרצפת אגן

 

תדעי שאת נורמלית לגמרי וזה קורה להרבה מאוד נשים אחרי לידה ראשונה. וב"ה שיש פורומים להתייעץ ולפרוק.

 

 

 

זה רק הפחדים שלך.

עבדי על זה. תנשמי עמוק ולאט. ברגע שתביני שזה לא כואב - הכול יסתדר, בעז"ה.

 

לי אמרו שבעקבות ההנקה חסר אסטורגן ונתנו משחה שממש עזרה

 

ממליצה ללכת לרופאת נשים טובה באזורך.

גם לי הרופאת נשים אמרה שהכל בסדר

עד שפנינו לרב בורשטיין והוא הפנה אותנו לרופאה טובה

חיבוק גדול לחברותי היקרות..

שאפילו את התמיכה מהבן זוג אין להן....

זו אומללות ובדידות.
נזכרתי איך קבוצה מהכיתה שלי בתיכון יזמו ערב תפילה אחרי ששתי בנות שכלו ילדים קטנים בטווח זמן קצר.
ואף אחת לא חשבה להתפלל כי יש עשר בנות שעדיין לא התחתנו. וכולן חוץ משתיים גם לא ניסו לשדך.
ועוד הזמינו את הרווקות לאותו ערב תפילה.

אם אני זוכרת נכון זה נורמלי.
אבל לא אומר כלום לגבי מתי יהיה אפשר להיטהר.
עלולים עוד להופיע כתמים אדומים בשבוע-שבועיים-שלושה הקרובים...
בסוף זה נגמר... בהצלחה!

אפשר לנסות לעשות בדיקה ולשלוח לרב כדי לבדוק אם זה צבע טהור או שעוד לא

לפי מה שהבנתי, במצב כזה השיליה ממוקמת בפתח הרחם, וזה יכול להשתנות במהלך ההיריון (הרחם גדל והיא עולה). אם הדבר אינו משתנה ויש שיליית פתח מלאה בלידה - ייתכן שיידרש ניתוח קיסרי, כי השיליה חוסמת את המעבר.

שיליית פתח גם יכולה לגרום לדימומים, בגלל המיקום שלה. 

 

את יכולה לחפש בגוגל, תמצאי מידע. 

לא המצאה שלי, חברה פעם התחפשה לזה.

להניח על עצמך לוח שנה

הגיוני שבנות שיותר רגשיות יהיה להן קשה יותר

זה שיגע אותי.. שרק לי קשה.

לקח לי זמן (וקשה לי להפנים) שבקטע הזה בעלי מאד שיכלי. אסור אז אסור.

אין אופציה אחרת.

ולי כמובן קשה יותר כי הרגש מאד מעורב..

בעלי תמיד אומר שהוא מנסה 'לנתק' כמה שיותר את הרגש כי אם הוא ייכנס לזה, זה יהיה לו קשה מדי. כך שהוא באמת מתייחס לזה בצורה שכלית ואני מביעה יותר את הקושי בצורה רגשית ואז כאילו לי יותר קשה אבל באמת גם לו קשה מאוד רק שהוא מנסה להתמודד עם זה בצורה אחרת..

בהתחלה נעלבתי שלו לא קשה כמעט בכלל.

ב''ה נפילה היא לא אופציה בשביל שנינו, אבל הביטוי של הרגש- שהקרבה חסרה, היה חסר לי מאוד.

בסוף הבנתי שנורא קשה לו להביע, כי אז הוא יכנס לזה ויהיה לו קשה יותר כל התקופה הזו.
ומצד שני גם הוא הבין שקשה לי, ועושה יותר מאמץ לדבר.

ומאחר ואין לי אופציה לאנונימי,‏ לא אפרט.

מבינה את הקושי שלך.
ומזדהה.
המסקנה שלי שכאן צריך עבודה של מח שליט על לב ולעשות עבודה תמידית של הבנה שבפנים שנינו מתגעגעים ורוצים .‏ והשוני הוא רק בהתמודדות בחוץ.‏ ואסור להסיק מתוכה מסקנות.
וגם למצוא לצורך הזה שגם הוא יביע את הגעגוע ביטוי אחר.
ובעיקר להתבונן איזו ברכה זה שהוא מחזיק חזק ושומר על עצמו משמץ של נפילה,‏ זה בעצמו אמור לספר לך כמה את האחת והיחידה עבורו.‏ כמה הוא לא רוצה הנאה רגעית לעצמו ,שהתענוג היחיד שהוא רוצה זה איתך בזמן הנכון.‏ וכמה עוצמתי הקשר בינכם ,כמה עומק יש בו שהוא כ"כ נזהר שיהיה רק בקדושה ובטהרה.כדי שבאמת יצמח מזה שפע אמיתי וחיבור אמיתי.

יש גירסא מותאמת של האתר ואין את האופציה לאנונימי...

לי יותר קשה ממנו.
הוא מגדיל לעשות ואומר שהזמן הזה עושה לו טוב.
ב"ה למדתי לחיות עם זה טוב ולהבין שזה לא בא מפחות אהבה חלילה.
ב"ה שיש לי בעל שחי את התורה והמצוות בכל נפשו.

כי הנתק הגופני משפיע על הנתק הרגשי.
ממליצה בזמן הזה לחזק את הקשר בדיבור. ואת זה מותר ואף חובה לעשות בזמן שאסורים. בזמן שאסורים מאוד קשה לגבר ולכן הוא משתמש בשכל כדי לא ליפול. ופה המקום שלנו כנשים לעזור להם. ולחזק את האהבה בדיבור וכד'..

קשה לי שלו קשה פחות.
זה מאד רגשי, אני חושבת.
מנסה לעודד אותו להראות חיבה בדיבור אבל בינתיים זה לא מאד עובד, זה לא כל כך בטבע שלו.
קשה.
משתדלת להזכיר לעצמי שגם לי, וואלה, יש המון חסרונות. אז ב"ה שרק זה החיסרון שלו..
אבל אנחנו ממש חיות מההרגשה שהבעל אוהב, אז זה עדיין לא קל.

תודה שכתבת, ככה אני יודעת שאני לא היחידה...

זה לא קושר נראה לי רק למשקל הבעיה בפיסוק של הרגלים.
תבדקי אולי הם כותבים על זה באתר שלהם.

המתאם של הארגו לא נוח לי בכלל, אז מעדיפה לשים שמיכה מקופלת.

לבדוק אם הגב ישר ויציב ואם הראש לא מיטלטל.

לפי מה שזכור לי בגיל שהם לא מחזיקים את עצמם זה אמור להיות ככה שהמנשא "מחזיק" את הילד מהגב ולא שהילד "יושב" עם כל המשקל שלו על הטוסיק.

 

הפיסוק לא מפריע. להפך פיסוק רחב זה טוב.

אם היא שמנמונת הייתי עוטפת בשמיכה ואז מכניסה למנשא. או מרפדת עם שמיכה בין הגב שלה למנשא.

כי גם אם המשקל שלה גבוה עדיין היא בגיל הזה לא יציבה ומחזיקה את עצמה ואת הראש כמו שצריך.

הראש לא יציב עדיין.. וגם הגב..

1. אבל העניין Aשאין לנו מתאם ואני מאד רוצה להתחיל להשתמש...אתן יכולות בבקשה להסביר איך עושים עם השמיכה?לא מצליחה להבין מה אמור להיות חוץ מזה שהיא צריכה להיות כולה בתוך המנשא ושהרגליים לא ישתלשלו לצדדים....

עוטפים ומכניסים ככה שלם את כל החבילה

שני סיפורים:

א. יום אחד נסעתי עם הרכב לעבודה ובחזור נסעתי באוטובוס כי שכחתי שלקחתי את הרכב..

ב. הכנתי לשבת תבשיל טונה עם ירקות ורק בשבת שמתי לב ששכחתי לשים טונה..

אדר שמח

כתבי 'איבדתי' במקום 'עיבדתי' (בהיריון ב"ה. לא קישרתי. רק התפלאתי על עצמי...) 

כי הרגשתי לא טוב, והשאירו אותי לאשפוז להשגחה בעקבות צירים.
והאחות שואלת אותי איפה התיק שפתחו לך? אמרתי לה לא יודעת, והוא היה לידי, וראיתי שהשם לי לא מופיע. הנחתי בראש שזה של מישהי אחרת.

מסתבר שהיה כתוב בשורה ראשונה חדר לידה, ואז השם שלי.

היא מסתכלת ורואה את התיק, והיא אמרה לי הנה זה.. אמרתי לה זה לא שלי. קוראים לי ×××× וכתוב פה שהשם שלי חדר לידה.
היא שואלת אותי שוב:קוראים לך ××××. אמרתי לה כן.

היא אמרה לי אז זה שלך. והראת לי שורה מתחת.
שבאתי לקום כמעט נפלתי מהפדיחה..
ואני מתעקשת איתה שלא קוראים לי חדר לידה.

אחד חם מהתנור
חזרתי הביתה עם שני הילדים אחרי יום של עבודה וגן,
מחנה את הרכב, מוציאה את הילדים ומתקדמת איתם לכיוון הבית
מגיעה לכניסה הביתה ולוחצת על השלט של האזעקה של הרכב, שומעת שהיא נפתחת. מנסה לפתוח את הדלת של הבית- נעולה..
לוחצת שוב, שוב שומעת צליל, שוב מנסה לפתוח את הדלת- נעולה
ככה כמה פעמים עד שקלטתי שאני מנסה לפתוח את הדלת של הבית עם השלט של האוטו במקום עם המפתח..

ואני יכולה לשלוח לך רשימה שהכנתי לעצמי שיש בה גם מחירים והמלצות. תתני לי באישי מייל.

אני אישית בעד להתכונן כמה שאפשר מראש כי אחרי לידה את לא יודעת באיזה מצב תהיי, ואת הרוב צריך מייד אז מתי מתארגנים? וצריך לכבס את הגדים, אז מתי מכבסים? הרי צריך אותם מייד..

מי שהולכת לאמא שלה מבית החולים, ולאמא יש הכל מוכן מנכדים אחרים, קל לה להגיד שלא מכינים כלום לפני..

בגדול זאת דעתי. מה גם שלמיטב ידיעתי אין לזה ביסוס הלכתי.

 

הדבר הכי "כבד" זאת עגלה..

יש אינסוף אפשרויות ולכולן חסרונות ויתרונות. נורא קשה להחליט. וכמובן אין מושלם..

אז ממליצה לך להיכנס לפורום של קובי סופר למוצרי תינוקות. תקראי שם גם לגבי סלקל אם רלוונטי.

 

ועוד משהו, אם את רוצה להזמים בגדים מנקסט, תקחי לפחות חודש וחצי מראש בגלל המשלוח.

 

הכנות נעימות ומהנות! איזה כיף עם הבגדים הפיצים האלה..

כל מה שעולה לי.

עגלה ואמבטיה-‏ אפשר חדש ואפשר יד 2‏ במצב טוב.‏ אני חושבת שעדיף חדש כדי שיחזיק יותר זמן.‏ אבל לא חובה.

‏* סלקל-‏ כדאי לקנות לפני כי אי אפשר לצאת מהבי"ח עם התינוק בלעדיו.‏ אפשר כמובן גם להשאיל.‏ אפשר יד 2‏ אם רוצים.

‏*מיטה
‏*שידה-‏ ממש לא חובה.מעולם לא קניתי.‏ מצאתי פתרון אחסון אחר.‏ וגם להחתלה לא חייב.‏ מחליפה על המיטה.‏ עם הבן קניתי משטחי החתלה של האגיס.

‏* אמבטיה לרחצה
‏*מצעים למיטה ,מגבת
‏*חיתולי בד
‏*טיטולים-‏ אני מתחילה עם האגיס ומגיל 3‏ חודשים עוברת לחברת טיטולים כי הם יותר זולים ואצלי גם יותר סופגים.‏ משתנה לפי המבנה גוף של התינוק.‏ לא צריך להסתבך.‏ קני מידה של ניו בורן או 1.‏ כדאי אחרי הלידה,בהתאם למשקל התינוק.אפשר האגיס או פמפרס.לא טוב,‏ מנסים משהו אחר.
מה שכן-‏ לא ממליצה בכלל על האגיס ניו בורן לבנים.‏ הכל בורח דרך הפתח שעשו לטבור.‏ לבנים עדיף פמפרס או טיטולים בהתחלה.

‏* בגדים-‏ בגדי גוף,כדאי כאלו שנסגרים לא מהראש,עם תיקתקים.‏ כמו מעטפת,‏ רגליות.‏ בערך 8‏ מכל אחד ואז להוסיף לפי צורך.‏ ‏,אוברולים ‏,בגד חם ליציאה החוצה,‏ כובע
‏*שמיכה דקה יותר ועבה.‏ לא פוך
‏*מגבונים,‏ משחת החתלה,צמר גפן ואלכוהול לחטא טבור
‏* סדין לאמבטיה של העגלה
‏* מוצץ מסוג אחד-‏ כדאי לא יקר ולא קשה להשגה.‏ אם לא יסתדר איתו-נסו סוג אחר
‏*בקבוק-‏ לא חייב אבל אפשר.‏ כנ"ל כמו המוצץ.
‏* מנשא-‏ כדאי אחרי הלידה
‏*

*סדינים לאמבטיה של העגלה.
*אקמולי- שיהיה כבר בבית ליתר בטחון.
*מגן ראש למיטה- ממליצים שלא כדי למנוע מוות בעריסה אבל אני קניתי.
*גרביים לתינוק (לפעמים צריך לחמם להם את הרגליים עוד קצת ולפעמים האוברולים בלי רגליות).

לפי מה שאני יודעת, התוקף של הסלקל הוא רק לא שנים, אז כדאי לקחת בחשבון.

ולא רק לפי מה שנחשב טוב.
לדגומא: יש עגלה שנחשבת מאוד טובה אבל לא קניתי אותה כי היא שוקלת דיי הרבה ואני גרה קומה 4 בלי מעלית
אז קניתי עגלה שהיא נחשבת מאוד קלה(6 ק"ג) , אבל עדיין חזקה וטובה.
תחשבי מי ישתמש יותר בעגלה- את או בעלך
אם את מחפשת עגלה שהכל מתלבש עליה או שכל דבר זה נפרד לגמרי? (לנו יש בסיס ועליו אפשר לשים עגלה/טיולון/סלקל)
אם יש רכב שיכנס בתא מטען - או אם אתם נעים בתחבורה ציבורית.(שיהיה קל לתפעול)
איפה העגלה עומדת? בבית? בחוץ? אני מכירה מישהי שקנתה והיא לא הצליחה להכניס אץ העגלה בפתח של המעלית. וחבל..



שידה - אפשר יד 2, יש המון שמוכורת חדשות.
(מוזמנות לבדוק בפייסבוק בפשפשוק לתינוקות- נשים מוכורת שם דברים חדשים לגמרי. )

טיטולים- בהתחלה יש בבית חולים
כדאי לקנות חבילה אחת של ניו בורן שיהיה בבית ואם לא מתאים לכם במידה הבאה לנסות סוג אחר..
אנחנו עם חיתולי בד אז אני כבר לא יודעת מידות וכאלה..

בגדים- ארוך ודק ושיהיו כמה עבים, (אא"כ את יולדת בשיא הקיץ) ולא הייתי קונה יקר כי זה לקצת זמן והם גדלים ממש מהר בהתחלה, לנו היו בגדים שלבש פעם אחת בלבד. ושימי לב שלא תמיד nb זה בגודל שלהם, לנו חלק היו ענקיים מאוד. אבל לא נורא.. הם גדלים לזה

אכן, יש האומרים שלא לקנות לפני הלידה כי זה מביא עין הרע.

הפיתרון שנמצא לרוב הוא להזמין מחנות מסוימת באופן מרוכז את כל הדברים שבהם את מעוניינת, ואז מייד לאחר הלידה מתקשרים אליהם ומשלמים והם מספקים את הסחורה מיידית.

 

לגבי חדש או יד 2, זה מאוד תלוי במשפחה, בתרבות ובמקום שממנו את מגיעה, אצלי לדוג' אין מצב לקנות יד2 לתינוק ראשון בגלל עין הרע (כי במקום שבו גדלתי היה סיפור מזעזע על תינוק שנפטר ומכרו את הציוד שלו ביד 2 וזה הביא מזל רע ושטויות כאלו...) הזמנים השתנו והיום מכירה של יד2 נפוצה מאוד ובכלל בגלל רקע אחר- כמו חוסר שימוש, מעבר דירה, חוסר מקום איחסון וכדו', רק עכשיו אחרי 4 ילדים אני מסוגלת להשתחרר מהטראומה שהיתה אז סביב הנושא הזה ולקנות יד2...

 

בקיצור- מאוד תלוי, הרבה פעמים גם בילד ראשון המשפחה הרחבה מתגייסת ומממנת חלק גדול מהציוד (לדוג' סבתא קנתה לנו את העגלה וכדו')

מציעה לך לגשש עם אחות/ קרובת משפחה/ אבאמא מה הנוהל אצלכם באזור.

 

בנוסף, לרוב אם מדובר בבן, בדר"כ מביאים במתנה הרבה בגדים לברית...בגלל שלבת אין חגיגה משמעותית אחרי הלידה מביאים פחות מתנות כי אין הזדמנות מתאימה....אז אם זה בן, אפשר לבנות על זה קצת בכמויות הבגדים...

אנחנו קיבלנו מעט מתנות ושום בגד כמעט.‏ ‏
זה תלוי במנטליות של כל משפחה.‏ ‏
ובתזמון של הברית.
ובאופי שלה..

אנחנו כן עשינו..

אין הרבה תינוקות במשפחה המורחבת 

כולם, בעיקר כולן , רצו לראות את התינוקת (אטרקציה רצינית )

במקום שתהיה לי תחנת רכבת בבית שהוא בגודל קוביה שלי שאין בו מקום לזוז,

והדבר האחרון שבא לי אחרי לידה זה להכין קפה, לסדר עוגיות ולקבל אורחות,

עשינו זבד הבת באולם קטן וצנוע , והיה מאוד נחמד  ... 

קיבלנו קצת בגדים, ובעיקר מתנות כספיות או גיפט קארדים...

ככה עם שתי הבנות. 

 

לפותחת :

עגלה, אני מרוצה ממש מהבייבי-ג'וגר שלנו. מעולה! אני חושבת שחובה להוסיף אמבטיה, בחנות אומרים שהטיולון מתאים מגיל לידה ,אישית , עושה לי רע לראות גוזלים בתוך טיולון של בייבי ג'וגר, וזה ממש נראה לי לא מוצלח.

, אבל יש כאלה שיחלקו עלי ויאמרו שאני היסטרית. אללל תקני אינגליזינה משולבת, הן על הפנים. שוב, יש שיחלקו עלי, היתנסתי עם שתיהן, והבייבי-ג'וגר לוקח בענק. 

מגיעים לחנות, בודקים, מנסים, הם שומרים לך אצלם (אולי צריך לשלם מקדמה קטנה ) , ואחרי הלידה באים, משלמים ולוקחים.

בגדים, מצעים, חיתולי בד וכל ה"טקסטיל" : תקני קצת קצת לפני ביגוד ראשוני, רק להתחלה שלא תתקעי, שימי אצל אמא שלך שתכבס אותם ותשמור אצלה , שלא יהיו אצלך בבית. איפה כדאי לקנות? בבזארים של החרדים יש סחורה איכותית וזולה בדרך כלל . אם תרצי עוד עצות לגבי קניות בגדים, אז במסר.

סלקל- לא יד שניה!!! אם הוא עבר תאונה הוא לא טוב! ולסלקל יש תאריך תפוגה!

אם אתם מתכננים לנסוע נסיעות ארוכות לעתים קרובות עם התינוקי, תשקיעו בסלקל טוב יחסית, בכל מקרה, לא צריך להתפרע על סלקל ב700 שקל. לנו יש סלקל פשוט שקנינו ממש בזיל הזול , ואני קצת מצטערת כי אולי זה לא הכי בטיחותי, אבל בהבא הוא כבר לא יהיה בתוקף , אז נקנה חדש יותר מוצלח.

מוצצים : תקני חבילה של פשוטים, אצלנו הגברת רצתה רק את הגומי כמו שבבית חולים... לא מאמ ולא אוונט ולא כלום.. 

אחר כך תמיד אפשר לקנות. 

בקבוקים : אם את מתכננת לשאוב על ההתחלה, או לתת תמ"ל , שיהיו לך שני בקבוקים מראש. לדעתי מאמ מצויינים, אבל הבקבוקים הקטנים שלהם הם נפתחים מלמטה וזה מעצבן. מה עושים ? קונים בקבוק שמתאים לגיל יותר גדול, ובנפרד פטמות מאמ שמיועדות לתינוקות בגיל 0 , שומרים לאחר כך את הפטמות של הגיל היותר גדול, ומחליפים לפטמות שלב 1 שמיועדות לגיל 0. ככה פתרת את הבעיה.

טיטולים : פמפרס מומלץ מאוד, תנסי למצוא במבצע, מבצע טוב לטיטולים שלב ראשון זה 35 ש"ח או קצת פחות מיזה , 

ותאחסני אצל ההורים. או שתגידי להורים שלך שיקנו ויאחסנו אצלם אם הם בקטע. גם האגיס סבבה, בשלב ראשון הם לפעמים קצת יותר יקרים, בלי הצדקה לטעמי.

תזמיני מהאינטרנט דוגמיות של תמ"ל בחינם, תפני פשוט בפייסבוק לחברות השונות , ככה יהיה לך בבית , ואם תצטרכי דחוף מאיזושהי סיבה , לא תתקעי. בכל מקרה, מקווה שילך טוב עם ההנקה. 

לגבי הנקה, לא מבינה בזה.. לצערי הרב מאוד לא הנקתי.

דברים קטנים ששוכחים :

מספרים לציפורניים, אלכוסידין לטבור (יותר מוצלח מאלכוהול 70 , קונים בבית מרקחת ) , שמפו - אל תקני את הסוגים הזולים לתינוק בן יומו , ד"ר פישר סנסיטיב הם לא איזשהו מוצר פלצני, והם בסדר גמור לטעמי.

קיסמי צמר גפן לתינוקות , משחה לטוסיק (בייבי פסטה, ציור של דובי ופס כחול, מעולה. גם ד"ר פישר הורוד או הצהוב טוב , הכחול לא משהו, עדינול פחות מוצלח, הסוגים הזולים מאוד עושים יותר אדום מאשר בלעדיהם , מניסיון ) 

ג'ל קטן לניקוי ידיים, שאם לדוגמה הסבא שלהן חזר עכשיו מהעבודה או מהסיור השבועי במזבלה וחפר לא יודעת איפה, וכולו מריח כמו פס יצור של נובלס (לא אבא שלי, שלא יהיה ספק)  ומתכוון ללטף, אז שינקה ידיים, קשה מאוד לשלוח אנשים לרחוץ ידיים בכיור.

אני בכלל לא אהבתי שנגעו בהן כשהן היו ממש פיציות. 

אם יש לך שאלות, אז באישי.

 

 

 

 

אף פעם לא שמעתי על זה...

 

איפה רואים את זה?

נדמה לי כתוב באתר ״בטרם״

זה לא מיום הקניה, אלא מיום הייצור. שימי לב בחנות. אל תתפדחי להתעקש על "טרי".

מהסיבה הזאת גם כדאי לקנות דגם שהרבה קונים אותו במקום שמוכר הרבה, כי מקום כזה יזמין מלאי חדש בתכיפות גבוהה.

 

לגבי שידה: אני לא יודעת איך אפשר בלי, לי זה סיוט לגב כשאני צריכה להליף או להלביש על מיטה. זה גם נוח לאיחסון.

לנו לא היה מקום לשידה ובהתחלה החלפנו על המיטה או הספה.
אבל אז גיליתי שיש משטח החתלה ששמים על גבי המיטה ובאמת זה הקל מאוד על הגב.. ממליצה ממש!

כל דבר (חוץ מחיתולים ומוצצים...) כדאי לקנות יד שניה במצב טוב.

לתת הודעות ולבדוק בלוחות, ולהירשם לאתר "אגורה" באזור שלך.

ובגדי תינוק - בגמ"ח בגדים יש בד"כ גם בגדי תינוקות. קודם כל לבדוק שם. אם אחרי זה עדיין חסר - חכי עד לידה. אחרי תינוק ראשון בד"כ יביאו לך בגדי תינוק קרובים וחברים שיבואו לברך. גם בטח ימסרו לך. אם אחרי כל זה עדיין יחסר לך משהו (קשה להאמין, אבל הכול קורה...) - אז אפשר להשלים בחנויות.

שימי לב: לא צריך הרבה בגדים, כי א. תינוקות גדלים מהר ביותר, ב. בעדן חיתולים חד-פעמיים לא מחליפים בגדים תדיר כמו פעם.

 

כנראה חסר לי ידע.
אבל נשמע שאת לא מפספסת את הביוץ וזה מה שחשוב.
הרי המחזור והטהרה לא לוקחים לך 18 יום.
צריך לבדוק אם הביוץ תקין, וזה הכל. לא? מה פספסתי?

הוא בערך שבוע אחרי הטבילה, אלא שהרירית של הרחם מתפרקת לפני שהריון יכול להשתרש. בעיקרון אמורים להיות בערך שבועיים בין הביוץ לווסת הבאה ואצלי יש בערך שבוע.

הייתי חושבת שהרירית מתואמת עם הביוץ. שניהם מושפעים מאותם הורמונים, לא?
אבל בכל מקרה, אם זה כך אז את צריכה רופא טוב. אולי רופא פוריות.
יכול להיות שגלולות לשלושה חודשים יעשו קצת סדר אבל חבל לעשות ניסיונות שגוזלים זמן. עדיף ללכת לרופא מומחה.
בהצלחה רבה!

בע"ה שיהיו בשורות טובות! לכל דבר יש פתרון

שתרצי להאריך ביום. הימים שבהם לא לקחת זה כבר אבוד..

תלוי בסוג הגלולות..

מוקדם יותר?
תכלס את אומרת שכשהוא בבית הוא עושה, צריכים לחשוב יחד איך מגיעים לפתרון שנוח ויעזור לשניכם..

צורת ההסתכלות המדהימה שלך!

 

להלביש חלקית בערב

אבל משהי אמרה לי פעם משפט שמלווה אותי ממש:

יבוא יום והבנים שלי יתחתנו ויביאו אישה שכנראה תהיה שונה ממני..

ובדיוק כמו שאני רוצה שהיא תתייחס אלי, ככה היום אני צריכה להתייחס לחמותי.

 

ואני יכולה להגיד לך שזה משפט ששינה בי המון. היחסים שלנו לא של חברות..אבל בהחלט לא של מריבה.

ואנחנו משוחחות בטלפון בתדירות יפה מאוד (לא ווצאפ נימוסי..שיחה ממש).

והיא באה אלינו.. מה שלא היה בתקופה הלא יפה..

בקיצור, זה משפט ששינה בי הרבה

רק נקלעתי לעניין שאני חושבת שעדיף להתייעץ עם מישהי לא מוכרת עם ניסיון
אגב, לגבי המשפט, אני מסכימה עם זה לגמרי ובגלל זה אני תמיד חושבת על זה לפני שאני אומרת משהו לבעלי, הכל בסדר

הקטני מחר בן חצי שנה.
איך אני יודעת שזה בסדר?‏

כשהתינוקת מחזיקה ראש. אבל זה גם בגלל ששלי כבדות יחסית, ועל הבטן כבר ממש קשה לי.

 

בן חצי שנה