שלום לכולן
אני מורה וילדתי בסוף כסליו.
אני חושבת להאריך את חופשת הלידה כבר עד סוף שנת הלימודים (לא לחזור לעבודה עד תחילת שנה הבאה).
השאלה שלי היא אם אני בעצם לא חוזרת לעבודה עד תחילת שנה הבאה,
אני יקבל משכורת על החופש הגדול?
אשמח מאוד לתשובה, זה קריטי להחלטות שלנו... 
+חודשי חופשת הלידה כאילו עבדת.
אבל תצטרכי לשלם איכשהוא קרן פנסיה והשתלמות בעצמך על החודשים שתקחי המשך חופשה ללא תשלום, או שאילו יהיו חודשים לא מדווחים? את זה אני לא יודעת.
והשאלה היא אם את מורה קבועה או ממלאת מקום.
אמרתי מראש שרוב הסיכויים שאני יאריך..
וזו השנה השניה שלי עם הכיתה הזו (בעצם זו השנה השניה שלי כמחנכת)
למען האמת, גם את התואר עדיין לא סיימתי אז עניין הקביעות פחות מדבר אלי.
אבל זה באמת משדר חוסר רצינות? להפך, אני רואה ייתרון בכך שהממלאת מקום לא תהיה בייביסיטר שלושה חודשים אלא שיהיה לה פרק זמן ממושך ומשמעותי עם הכיתה...
אבל גם אותכן לא הכירו
הכל בכינוי בדוי
לא מבינה..
בעזהי"ת
צריכה לפחות מישהי אחת שהיא מכירה 'מהמציאות' בלי כינוי בדוי.
למשל- אני מכירה אחת מהמנהלות מהמציאות, אז היא הכניסה אותי. חברה שלי פונה אלי ואומרת לי 'הניק הזה זאת אני- את יכולה להגיד למנהלת שאת מכירה אותי באמת?', ואז המנהלת מכניסה את חברה שלי... (גם זה לא תמיד)
זה חייב להיות בחבר מביא חבר. אף אחת שם לא אנונימית ב100%.
אני למשל גרה בעיר, אני לא יודעת על אף אחת פה שפורומים, והאמת שגם מתפדחת שלאול
הרגילים שפתוחים לכולם יכניסו אותך גם בלי שתצטרכי להכיר מישהי מהפורום. ככה אני נכנסתי ואני לא מכירה אף אחת בפורום פשוט תשלחי הודעה למנהלות והם יסבירו לך מה צריך כדי להיכנס.
בעיקרון האפשרות הראשונה היא שהשלושה שבועות הראשונים יהיו חופש על חשבונך- לא תקבלי בהם משכורת.
או שתביאי אישורי מחלה ותקבלי עליהם ימי מחלה.
ואז הדמי לידה ישולמו מהלידה למשך 14 שבועות.
אפשרות שניה שתודיעי לביטוח לאומי שהתאריך שיצאת לחופשת לידה הוא ה-1.9
ומשם יספרו 14 שבועות
בלי קשר למתי תלדי
בעה שיהיה בבריאות ובשעה טובה
אנונימי (פותח)ואני לא מתחברת.. זה שם יפה, והמשמעות ממש מתאימה לילדה (צורת הלידה וכו') אבל אני לא מתחברת.
אני מפחדת שנתנו שם מוזר מידי.
מצטערת של נתנו שם סטנדרטי נדוש ורגיל..
לא רוצה שיצחקו עליה, לא רוצה שישאלו איך אמרת?
והכי אני לא רוצה שיגידו אה.. יש לי נכד\בן כזה..
רוצה שם שרק של בנות!!
כ"כ כ"כ מצטערת על הבחירה של השם...
מה אפשר לעשות? אשמח לעצות\תובנות\ עידודים.
בעלי אמר שלא מחליפים שם, שזה שם יפה ום היא תרצה שתהיה גדולה ותחליף בעצמה.
*עברו כמה חודשים טובים מהלידה... ועדיין מציק לי
שם גם משנה מזל
זה לא דברים שמשחקים איתם.
ר' חיים קנייבסקי מבין בשמות
יש עוד.
ששבוע או יותר אחרי הלידה החליפו את סדר השמות - את השם השני הפכו לשם הראשון בעצת רב, בגלל כל מיני נסיבות.
אני מצטרפת לדעתן של אם אם וכוחות.
אפשר לשאול גם את הרב משה צוריאל שליט"א שבקיא בשמות. הוא לא בבא ולא שרלטן. תבררו.
בעלי היה תלמיד שלו ושאלנו אותו לגבי כל אחד משמות הילדים. ולא צריך ללכת...אפשר להרים טלפון 
.
והן מהממות!
וסליחה על הייבוש, זה לא שם כ"כ מיוחד..
הוא ממש ישן...
מעודדת אותך שהשם טוהר הוא שם יפייפה ובעל משמעות מיוחדת!
מהמם לבת.
ואני מכירה כמה בשם זה והן ממש טהורות עדינות מלאות חן
אנונימי (פותח)הריון ראשון ב''ה
ב''ה יתברך הטוב והמיטיב שבוע 39+2
כמה ימים של טפטופים קטנים
חששתי שזה מי שפיר והלכתי להיבדק---
הרופא בדק ואמר שזה לא מי שפיר וגם אין לי שום פתיחה ושום סימני לידה
מלבד צירים לא סדירים שהתחילו מהבוקר
כשיצאתי הרופא אמר לי יכול להיות שתלדי היום אבל כרגע אין כלום
חזרתי הביתה ואז בסביבות השעה 3 וחצי מתחילים צירים יותר תכופים
אני מתזמנת ואכן כל 5 דקות
מסתובבת לי בבית..עושה מקלחת
מעדכנת את בעלי שב''ה היה ממש קרוב שיהיה בהיכון
בסביבות 6 ורבע מחליטה שיאללה יוצאים
לוקחים מונית ומגיעים לשערי צדק
אמא שלי מכינה אותי שלא אתבאס אם יגידו שאין פתיחה או פתיחה נמוכה
בודקים.......6 וחצי!!!!! אני בשוק ומתחילה לבכות מהתרגשות ב''ה יתברך לא חשבתי שככה יעבור לי עד לפתיחה כזו
בעלי מביא מדבקות מכינים את התיק
ולחדר לידה...מעדכנים את ההורים שיוצאים לדרך
בינתיים אני ובעלי עושים קצת שטויות מעבירים את הזמן
בודקים שוב פתיחה 8
אמא מגיעה ופתיחה 9...אני מרגישה שאני חייבת משו לכאבים
מבקשת גז צחוק
מנסה לקחת ומרגישה שזה חונק אותי אחרי כמה נסיונות
אני לוקחת ומרגישה הקלה כ''כ אבל מססטטוווללה
אמרתי איך אני אעשה ככה בלחיצות?
בינתיים החלפת משמרות
אין לי מושג מה השעה וגם לא שואלת נותנת לזמן לעבור בכייפפ
מרגישה עדיין כאבים עם הגז צחוק ומחליטה--אפידורל!!!
בינתיים פתיחה 10 והופ...פקעו לי המים השעה עשרה ל 12 בלילה
אמא שלי שואלת את המיילדת שהייתה מממדדההייימממהההה בלשון המעטה
מה כדאי? המיילדת אומרת שזה החלטה שלנו זה יכול לקרות מהר וזה יכול גם לקרות עוד שעתיים
אני מחליטה לקחת
המרדים מגיע ורוצה שאחתום ואני עדיין בההייי מהגז צחוק מקשקשת לו שם משו
והוא אומר "מזה ציור של ילדים? אני צריך חתימה" אוופפפפ עוד פעם חותמת
וכבר מחכככההה שהוא ישים וזה ישפיע
זהו זה משפיע!! מרגישה כ''כ הקלה משכיבים אותי על הגב ואחרי דק' אין לי מושג כמה
המיילדת אומרת הגיע הזמן ללחוץ
לוחצת ...לא יודעת כמה פעמים אבל בהחלט לא אחת שתיים
ואז לא ללחוץ!! והראש בחוץ
ואז כמו דגיגון קטן שאר הגוף יוצא
ופתאום על הבטן שלי בן מתוווקקקק וקטן כ''כ בשעה 00:49
בלי תפרים ישתבח הבורא
חסדי השם מרובים עד אין סוף
מה שהרגיע אותי כל ההריון לקראת הלידה זה לדעת שהמפתחות אצלו!!
ממש פשוט עניין של שתי דקות. את יכולה להירשם מתי שאת רוצה, כתוב שלוקח שבועיים עד שמגיעה המעטפה עם המדבקות.
אולי אפשר להירשם פעמיים (פעם אחת לכל בית חולים), אולי תנסי?
ונראה לי שזה לא כזה קריטי, כי בכל מקרה אפשר ללדת שם גם בלי להירשם, אבל לא לוקחת על זה אחריות... (אצלי בלידה לא נראה לי השתמשו במדבקות, אלא הדפיסו חדשות, אז לא יודעת על מה כל הסיפור...)
במיוחד אם זה בלי הנקה (או עם הנקה עם וסת)
אם חשוב לך למנוע לא מציעה לך לסמוך על זה
זה ההנקה
קניתי נרות מזמן ואיבדתי את ההוראות. בזמן האחרון משתמשים בהם ותפאום השרשור הזה קצת מלחיץ אוץי..
המליצו לנו על פארמטקס, אבל אין לנו מושג איפה להשיג.
נשמח להכוונה.
אגב, מה המחיר שלהן?
תודה.
וגם אין איזה שום כינוי שאני יכולה להצביע שהוא מתכוון אליי.. אב הביאה ל(שם שלו) תפוח.. איזה כיף! אמא הוציאה את (השם) מהמעון.. וכו'..
אמא זה עם חריק ולכן יותר קשה להם..
זה בסדר הוא ילמד..
הרופא נתן לי הפניה לבדיקות דם ושתן, קרישת דם אם אני לא טועה והדברים הנורמטיבים
אבל אין את GBS
הוא בכוונה לא נתן לי או שאני אמורה לבקש?
(אני שבוע 34, אמורה לעשות את הבדיקות ב35)
תודה
לא כל הרופאים נותנים. תגידי שאת רוצה..
יואו כ"כ קיוויתי שלא יהיה לי חלק בדבר הזה... אבל היום החליט לתקוף אותי...
בצהרים אכלתי דג סלמון ברוטב מרוקאי, ופתאום בביס האחרון- כאב תופת בקו שמתחת לחזה באמצע... יואוווו לקחתי אקמול!
ועכשיו אחרי שאכלתי סלט!!!! עם גרעיני חמניה!!! כאילו אני מתאמצת להיות בריאה וזה מה שאני מקבלת? חח
התחלתי לחפור את האינט', ראיתי שמים קרים עוזרים- לא עוזר....
הלפפפפפ
תרגישי טוב!
אני בהיריון הקודם לקחתי טאמס, שימי לב שאסור לקחת יותר מכמות מסויימת ביום אחד (אולי 10?), אצלי ההשפעה שלו היתה די קצרה ככה שזה היה פתרון נחמד לטווח קצר.
אולי תנסי למצוץ קוביות קרח/קרטיבים? לי זה ממש עזר, ולישון על לפחות 2 כריות.
שיהיה המשך היריון קל ונעים
ושאלה נוספת-
מצאתן באיזה שהוא מקום טאמס מנטה?
לאחרונה אני מוצאת רק פירות יער והוא עושה לי בחילה
הטעם שלו ממש לא הפירות יער והוא לא עשה לי בחילה
אוהבת את כולםומוכנה אפילו לשלם מחיר של צרבת (קלה) אח"כ
חברה שלי בררה וטאמס תמיד כשר (אמנם לא מהדרין), הכשרות מופיעה מתחת מדבקה או משהו בסגנון.. האמת שלא יצא לי לבדוק את זה כי כבר אין טאמס בבתי המרקחת שהלכתי אליהם (אמרו לי שיש מחסור בטאמס עכשיו...)
שמחה שהרני עזר לך (אני לא אהבתי את הטעם שלו )
סוכריות מנטה בשם "רני" RENI
בכל בית מרקחת כנראה.
גם אני ככה..רק שאצלי זה ב"ה ממש משתפר עם הזמן.
בעקרון הרופאה אמרה לי שאין מה לעשות אבל כשהגעתי למיון אחרי שכבר הקאתי דם (שלא תדעי) נתנו לי שני כדורים שעוזרים ממש-
פראמין נגד בחילות וזרידקס לחומציות. ממליצה לך בחום לברר. זה ממש ממש עוזר להקאות.
דבר שני, תנסי להחליף כדורי חומצה פולית, לפעמים הם הגורמים לבחילות.
לגבי אוכל ושתיה- לי ממש עוזר לשתות מיץ תפוחים קר, זה נבלע יותר טוב ומתעכל יותר טוב, תנסי לאכול בננות, תפוחים מקולפים(מומלץ לקלף פירות וירקות כרגע באופן כללי, קליפות קשה לעכל), סוכריות או מסטיק מנטה ותאכלי קצת כל כמה זמן, ככה לקיבה שלך יש עם מה להתעסק ובכמויות קטנות.
בסוף זה יעבור אחותי! אני איתך!
יש לי ילד בן שנתיים ותינוקת בת שנה. פחות משנה הפרש.
עכשיו, למרות שההריון האחרון לא היה מתוכנן וגם הפרש קטן וגם אני סטודנטית-
חשבתי על הפסקה של שנתיים לפחות.
אבל מהלידה אני לא מפסיקה לחשוב: כן רוצה הריון? לא רוצה הריון?
אני מאד מתגעגעת להריון-לידה-תינוק קטן.
מה גם שלא חשבתי שיהיה לי כ"כ כיף עם הילדים שלי.
בעלי מאד מאד מאד שותף.
עכשיו גם ראיתי שאני אמורה לסיים את הלימודים יותר מוקדם ממה שחשבתי.
איכשהו (תכלס, בסיעתא דשמיא) הצלחתי לסיים המון חובות תו"כ שתי לידות!
אז ככה.
אשמח לשמוע מבעלות נסיון בגידול ילדים (או מנשים אחרות, אינטואיציה נשית בריאה)-
מה אתן חושבות על תיאור המקרה שלי?
אני לא מבולבלת רק תוהה ובודקת. אז אשמח לשמוע הכל.
המון תודה
מודדת כובעיםקושי כלכלי. אנחנו לא יציבים כלכלית. בעלי עובד ואני כרגע לא. סטודנטית כאמור.. עוד לא סגרנו חובות מהלידות, חובות שנבעו מחוסר שעות עבודה של בעלי. אני ממש לא מצפה שנהיה עשירים. אבל כרגע אני רוצה ללדת לתינוק שאני יודעת איפה אנחנו עומדים מבחינה כלכלית. כרגע העתיד לא ברור לגביי.
גרים מאד רחוק מההורים (אוקיי. חשש לאווטינג), אין לנו עזרה מהם.
אנחנו צעירים (יש שיגידו מאד) ותוך שנתיים מהחתונה, עוד לא קלטנו מה מי מו, היו לנו כבר שני ילדים, רצון לקחת את החיים יותר באיזי. זמן לזוגיות שלנו, חלום לנופש זוגי יחד, להרגע קצת.
אני רוצה הרבה ילדים אבל חוששת מקריסת כוחות, כמו שאני רואה הרבה לצערי עם כאלה שילדו צפוף הרבה לידות.
וגם חשש קטן ממה יגידו, מודה.
שלום יקרה,
ב"ה וקיבלת ברכה, ואת רואה וחשה שאת אכן מבורכת.
ילדים זו שמחה גדולה, נחת גדולה, וגם הרבה עבודה, ב"ה. (אני עדין בגידול קטנים, ב"ה)
מה שהקפיץ אותי להגיב, זה דווקא ההערה האחרונה בקטן.
תעשי חושבים עם עצמך למה באמת את לא רוצה כרגע. כי מי "שיגידו", לא יהוו תחליף לתחושתך שפספסת את הזמן הטוב להביא ילדים (כשצעירים). וגם, אף פעם לא מצטערים על עוד. יש רק חלק מאלו שדחו הריונות שלפעמים מצטערים שלא הספיקו להביא למשפחה עוד ילדים. אז רק תחליטו מהשיקולים הנכונים והאמיתיים
.
חוץ מזה, אם בכל זאת מחליטים לעשות הפסקה קטנה, לא חייבים להכריז מראש לכמה זמן, אלא לראות עוד כמה חודשים איך התחושה ומה קורה עם כל השיקולים. זה גם מקל על ההחלטה- שזה לא למ-ל-א זמן כמו שכתבת בהתחלה.
הרבה ברכה וטוב!
מה יגידו?
שיקפצו... זה לא שיקול
אם אתם בחובות רציניים, ממש לא הייתי רצה ללדת עוד תינוק כל כך מהר.
לדעתי תנסו לסגור חובות קודם.
ה' מביא פרנסה , גם נכון,
וגם בתי התמחוי, העמותות, המכתבים בדואר שמבקשים סיוע למשפחה ענייה מרודה, "משרדי" המלווים בריבית בשוק האפור וכד',
מלאים באנשים יר"ש ושומרי תורה ומצוות.
תסתדרו כלכלית לדעתי קודם.
סליחה על הכפרנות.
ארוך ומלא בתוכן משובח אנונימי (פותח)לדעתי הכל מתחיל בהכנה מנטאלית ופסיכולוגית שלכם כזוג. לנו התאים לנסח לעצמנו כללים. למשל:
1. הזוגיות מעל הכל! כשאבא ואמא שמחים יחד וקשובים זה לזה הכל הולך טוב יותר, בעזרת ה'. גם אם זה אומר להוציא את התינוק לחדר אחר יחסית מוקדם, להביא שמרטפית כדי לאפשר יציאה וכו'
2. אין נקיפות מצפון! משתדלים. גם הולכים עם התחושה שאנחנו הכי גיבורים בעולם. התינוק צורח? את הכי גיבורה! כלים בכיור שבוע? גיבורה! לפעמים היינו באירועים או התקהלויות אחרות והזכרנו לעצמנו שמכולם פה אנחנו הכי גיבורים . כל אחת ששואלת אותי אם לא קשה לי, איך אני מסתדרת- את הכל לוקחת אך ורק לקטע המחמיא. אז יוצא שכל הזמן אומרים דברים כאלה, אז אני מוחמאת כל היום בעצם
אם קשה- תמיד אפשר לקבל עזרה נפשית. ללכת לטיפול זה לא בושה וגם לבכות לחברה בטלפון. מותר!
3. עושים הכל כדי להקל על עצמנו. אחרי הלידה השנייה זו הייתה הפעם הראשונה שאכלנו בחד- פעמי, הזמנו נערה שתנקה פעם בשבוע, טוסטים לארוחת צהריים וכו'- עם חיוך ובכיף! מבחינתי להיות עם שניהם בבית זה בלתי אפשרי. אחד היה במעון והשנייה אצל מטפלת מדי פעם, שאוכל לעשות מה שאני אוהבת.
*ממליצה מאד על עגלת תאומים, כזו שלא כבדה מדי ושאפשר להשכיב את שניהם לישון בה.מקל על טיולים ויציאות, שכ"כ חשובים בעיני.
*ארגון בוקר: משכיבה לישון עם בגדים תחתונים (גופיה גטקס/ בייבי גרו) ופיז'מה. בבוקר מחליפה רק בגדים עליוניים.
*אצלי שניהם היו עם תמ"ל. מיחם דלק 24/7 כדי שיהיה קל להכין.
*מקלחות: אצלנו בעלי עושה. כדאי שיהיה עוד מישהו בבית בשעה הזאת. את- מקלחת, הוא- מלביש. אם אפשר.
*בישולים: כל מרק שהכנתי, כל רוטב, בצל מטוגן וכו'- עשיתי כפול והקפאתי. כך בימים עייפים הייתה לנו אפשרות לנוח כי היה אוכל במקפיא. וגם לפני הלידה עשיתי יום בישול: מרקים, קציצות, סלטים לשבת, לחמניות- ולמקפיא. אחרי הלידה זה כיף שיש אפשרות לאכול נורמאלי.
זו תקופה שיכולה להיות נהדרת. לי הייתה כזו! הלוואי וגם לך.
ב"ה הכול מסתדר על הצד הטוב, בלי עין הרע,
מאחלת לך להכנס להריון בקלות ובמהירות ולהנות מהריון תקיון, לידה קלה בזמן ותינוק בריא!
אל תתני לאופנת המניעות לבלבל אותך!
[גם אני הייתי עם שניים אחרי שנתיים מהחתונה...] ואנחנו אחרי הרבה התלבטות החלטנו לא לקחת אמצעי מניעה, והקב"ה ידע מה טוב עבורנו ונכנסתי להריון רק כשהקטן היה בן שנה וחצי.
אז מה שאני באה להגיד שאי אפשר לדעת מה הקב"ה מתכנן וזה שב"ה נכנסת להריון בקלות פעמיים לא אומר כלום.... בעז"ה שיבוא בקלות כשתחליטו כשיתאים לכם והקב"ה יחליט גם...
עם זאת אם את חושבת שאת לא מסוגלת כמובן שצריך "לעזור" ולקחת אמצעי מניעה.....
נקודה נוספת שהעלית לגבי הכלכלה, אמונה בקב"ה!!! הוא עוזר!!!! עם כל ילד מגיע ה"כסף" שלו...
[ולגבי הסביבה לי אין ספק שרבים חושבים שלקחתי אמצעי מניעה.... צריך ללמוד להתעלם ממה שחושבים ואומרים גם כשלא קל...]
[כל הנאמר למעלה נאמר גם בשבילי....]
אולי היתה צפויה לכם ירידה בפרנסה וזכיתם בה מחדש עם לידת התינוק?...
פרנסה מאת ה' ויותר חשוב מזה - הברכה בכסף.
שה' ישלח לכם פרנסה בשפע מידו הרחבה, בקלות ובבריאות! 
איך שעם כל ילד הסתדרתי בעבודה יותר טובה,
אחרי הראשון התחלתי לעבוד במקום שהרווחתי יפה ומשרת אם (מה שלא היה קודם - משמרות)
אחרי השניה התחלתי לעבוד במקצוע שלמדתי, אז כמובן שזה היה מינימום
מצד שני, היה אפשר לחפף בשעות, 10 דקות מהבית וחברה מדהימה שהיה לי כיף לבוא לעבודה
וכל יום היה צחוקים והיה ממש כיף!!!
אחרי שנה נכנסתי להריון והפלתי (לא התפתח)
מיד אחרי ההפלה נודע לי שאני צריכה למצוא מקום חדש, (ללא קשר להפלה.. פשוט שינוי בתנאי העסקה)
החלטתי לחפש.. תוך שבוע (!) מצאתי ב"ה
איך שהסתיימו 30 ימי הודעה מוקמת ונכנסתי למקום החדש, נקלטתי ...
שבועיים אחרי שהתחלתי את העבודה גיליתי שאני בהריון
ומאז שסיפרתי את זה כאן, כולם מתייחסים אלי יותר יפה ומחייכים אלי כל פעם שרואים אותי
והמשכורת בלי השוואה בכלל למה שהיה קודם
אז תגידו לי אתם זה לא משמים???
סיפורים כאלו זה לא טבעי בכלל
ואלו שנכנסו איתי לאותו פרויקט חיפשו המווון זמן עבודה - המעט ביותר זה חצי שנה!
לפותחת - את צריכה להרגיש מה מתאים לך כרגע מבחינת כוחות והכל
שמעתי על סגולה מאד חזקה לפרנסה: ללמוד כל יום 10 שורות משער הבטחון בחובות הלבבות
הרבה שעשו את זה סיפרו דברים ממש מעל לטבע שראו בנושא הפרנסה (ולא רק!!)
העיקר שיהי בהצלחה מה שלא תבחרי
איזה כיף לך..
קצת מקנאה..
אם היה לי הפרש של 11 - 11 וחצי חודשים,
הייתי מגיעה לאשפוז.
הייתי קורסת .
אני חושבת על המקרה שלך זה שה' בירך אותך!!!
אני מרווחת מאוד, (שתי לידות, הפסקתי למנוע אחרי הראשונה אחרי שנתיים ושלושה חודשים
היה לי היתר בלתי מוגבל, הרב אמר לי שכמה שאני מוצאת לנכון ושאני מכירה את הבריאות הפיזית והנפשית שלי )
כי קשה לי מאוד , יש לי נטייה לדיכאון ואני לא בריאה .
כיף למי שיולדת צפוף ומצליחה להישאר בשמחה וטוב לה..
אני חושבת שתתייעצי עם בעלך, ותראו שניכם מה טוב לכם...
זה נקרא glucos אם אני לא טועה. חבל שסתם תצומי...
גילוי נאות- בשליש הראשון אין מצב שהצלחתי לקום מהמיטה בלי להכניס איזה חתיכת קורנפלקס לפה כדי להעביר את הבחילה... ולא עשיתי את בדיקת הסוכר...
עשיתי קצת לפני כן בשביל בטיפול הפריה שעשינו והרגשתי שלא נורא שאעשה כשארגיש יותר טוב... אח"כ הרופא לא ביקש ממני לעשות את זה...זכיתי! (שונאת לצום!)
לפעמים גם לבדיקות דם של הורמונים צריך לצום, הייתי באה בצום של 8 שעות בכל מקרה...
זה כנראה משהו חדש... הרופאה הדגישה לי את זה בקו תחתי על ההפניה
אני כשנה אחרי לידה ראשונה ועדיין מניקה חלקית, בר"ח הפסקתי גלולות ועקב כל מני שינויים שקרו לגוף שלי אני חושבת שאולי (בע"ה) נפקדתי, אני לא יודעת איך הגוף שלי עם ההנקה ואם אני אמורה לקבל מחזור מתישהו (לא קיבלתי מאז הלידה), אז אני לא יודעת כמה זמן זה מהאיחור במחזור, בקיצור, ממתי אפשר לבדוק הריון בבדיקה ביתית?
- לא רוצה לבדוק מוקדם מדי כדי לא להתאכזב ואני במתח ולא רוצה לחכות הרבה זמן.
וגם, האם מישהי יודעת אם זה נורמלי שנה בלי מחזור? הגלולות עזרו לזה? עד עכשיו לא דאגתי כי היה לי בראש שאני גם מניקה וגם לוקחת גלולות, אבל עכשיו אני מתחילה לפחד שאולי יש משהו לא בסדר
תודה לעונות!
תבדקי. גם אם נראה לך לא הגיוני.
משתפת סיפור אישי : שנתיים ושלושה חודשים אחרי לידה הפסקתי לקחת גלולות
לא חזרה לי הוסת אחרי חודשיים, דאגתי, הלכתי לרופאה שנתנה לי פרימולוט
נור, כדור מגעיל כזה עם מלא תופעות לוואי שאמור לסדר את הוסת,
לא קיבלתי וסת עוד חודש, הבדיקות דם היו תקינות לגמרי.
הלכתי למומחה לפוריות, שאמר שאוריד במשקל,
ירדתי רבע קילו בלחץ.
לא קיבלתי.
באתי עם הילדה לבקר את אמא שלי , יש לנו קשר מאוד מיוחד (לטוב ולפחות טוב ) "אמא , נראה לי שאני בהריון, אני לא צוחקת איתך"
אמא "את ? את בהריון במוח. את כל החיים נראה לך שאת בהריון" (אמת, יש לי פחד מהריון עם גלולות, שיגעתי את בעלי ואותה על זה )
אני : "תקני לי בדיקה, בבקשה " (לא הרגשתי טוב מספיק בשביל לנסוע בעצמי, בעלי היה בשיעור)
אמא - יאוש - "טוב .. שיהיה.. חבל על הזמן אבל שיהיה.. "
אחרי שעה : --- שני פסים יפים -- קולולולולו.
שהיום הם תינוקת מתוקה מדבש בת עשרה- חודשים.
להורים שלי גם בהריון הקודם סיפרתי ישר (הם יודעים להיות בשקט)
לחמי וחמותי בחודש רביעי
לכל האחרים אחרי שיצאה בטן מכובדת ואי אפשר היה לפספס.
אני שאלתי על זה פעם רופא, אמר לי שזה לא עושה שום דבר להריון אם לוקחים גלולות בזמן שלא ידעו על הריון...
לפעמים יש רופאים/אות מריבוי בעיות ששוכחות תדבר הבסיסי אולי הריון?ישר חושבות קדימה.
חברה שלי אחרי חתונה חודש וחצי דימומים כאבים חולשה ..הלכה לרופאת[משפחה] בתמימותה וזו תרצה לה ישר זה מלי הכלולות...אפילו לא טרחה לידע שה תמים תבדקי אצל רופאת נשים.
אל אף שחזרה אליה שוב אמרה זה יכול לקרות..
עד שהגיע למצב שלא יכלה לזוז וצרחות של כאבים ..בעלה מיד הטיס אותה לבית חולים ואז ראו שזה הריון מחוץ לרחם בתוך החצוצרה מידית הכניסו אותה לניתוח חרום ושאבו לה את החצוצרה שנרקבה.
גם אני הגעתי ללידה שנכנתי לבית חולים אני הרגשתי שהיא יוצאת עוד שניה והם התמהמהו זה בסדר זה בסדר...כי לא צרחתי והשתוללתי ..ובעלי ב"ה שמכיר אותי אמר ודרש תבדקו אותה מיד אולי היא צודקת,[אחרי 5 דקות היא היתה בחוץ,,]
לכן תמיד אני אומרת לכל אשה את צריכה להיות ערנית לגוף שלה ,ואם משו לא נראה לה בסדר שתפנה לרופא נוסף ,תנסה להתיעץ כמו בפורום בשאלה האם משהי חוותה את זה וכו..
בוקר טוב לכולם!
יש לי שאלה אשמח לשמוע מנסיונכן:
אתמול הרופאת נשים עשתה לי אולטרסאונד (שבוע 17+4)
והיא אמרה לי שיש בת
מה הסיכוי שהיא טעתה וזה בן?
האם קרה למשיהי פעם שאמרו לה בת והיה בן?
ןבאיזה שבוע?
תודה לכם
ובסוף זה היה בן. אשכרה כבר היו לה שמלמלות להלביש אותו 
וזה בשנים האחרונות. לא משהו עתיק. אבל זה באמת נדיר יחסית.
אוהבת את כולםזה לא נכון שאם אומרים שזו בת יש יותר סיכויים לטעות כי זה לא כמו שאנחנו חושבים. זה נראה שונה באולטרסאונד וזה משהו שרופא יכול להבין ככה שהטעויות יכולות להיות זהות לשני הכיוונים.
בשבוע כזה בד"כ כבר אין טעויות (מניחה שזו היתה הסקירה המוקדמת?), זה לא כמו בשקיפות ששם באמת יש הרבה יותר סיכויים לטעויות.
והעיקר - בשעה טובה
ולא, היא חיפשה הרבה זמן כי התנוחה של העובר לא היתה הכי נוחה,
לקח לה זמן ואז היא אמרה לי זה נראה כמו בת
ואחרי רגע, כן, יש לך בת
וזו רופאה מומחית מאד ...
הטעויות הן נדירות ממש באולטרא סאונד של היום. אבל קיימות.
בד"כ טכנאית לא טועה אבל רופא שהוא פחות מומחה יכול לטעות.
אם הרופאה מומחית כמו שכתבת - הסיכוי הוא נמוך.
כך שרוב הסיכויים שזה נכון.
ב"ה! הריון קל ושמח!
אין על בנות!!!
ואני סקרנית אם עוד חודש באולטרסאונד יגידו לי בת או בן...
אצלי אחרת לגמרי מאצלך..
אם כבר הבנים בעז"ה ילמדו בישיבה שבעלי למד בה...
והוא חולם על ללמוד איתם ולענות להם על שאלות קשות בגמרא
יש לי בן בכור, ואח"כ 2 בנות וכל כך רציתי בן...
ואני מרגישה כאילו מישהו נתן לי הר ענק של יהלומים שקופים וצבעוניים
ובמקום להגיד תודה אני מתלוננת שרציתי שיהיו גם יהלומים כחולים בערימה
ועדיין קשה לי להשתחרר מהחלום הזה
מאמינה שיעבור לאט לאט
