פורום הריון ולידה (עמוד 4454)

תשתי הרבה, ותשימי לב לא לקום באופן מיידי אלא בהדרגה (גם משכיבה וגם מישיבה).
זה נורמלי שלחץ הדם יורד בהריון.

ובסוף התחיל להיות קצת גבוה מדי.

אז הכל סבבה..

יש כאלה שהנורמאלי אצלם הוא נמוך.
בכללי בהריון לחץ הדם הבסיסי אמור לרדת מעט.

אני לא מתפקדת כבר.. בקושי מצליחה לגרד את עצמי מהמיטה..

סביר להניח שכשתתגברי על החולשה ותהיי חיונית יותר, גם לחץ הדם יעלה מעט.

יש של חברה מסויימת שעדיף? תודה גדולה!!

אבל אני מעדיפה את של סופרב או סולגאר או אלטמן שיש להם נוסחאות טובות עם ברזל עדין שמקל על יציאות מעיים ומונע עצירות.

תתנסי עם סוג אחד ותראי מה טוב לך.

 

בהצלחה. תרגישי טוב.

Natures bounty?

וכמובן ברזל.

 

כשאני קוראת את המרכיבים של הפרנטל, לא ממש הבנתי מה הוא תורם. אין כמות מספיקה בהרבה ויטמינים.

אני נעזרת במטוטלת לבדיקה אז יש לי גם מדד וגם נסיון:

 

הכל חשוב ובפרינטל יש סה"כ את כל הויטמינים והמינרלים במינונים שסטטיסטית אמורים להתאים לאישה בהריון באופן סביר.

נכון שיש נשים שיצטרכו תגבור של ויטמין או מינרל זה או אחר, ולשם כך יצטרכו לקחת אותו בנפרד במינון גבוה יותר.

 

ה  B קומפלקס מכיל מינונים גבוהים מדי של חלק מויטמיני B לנשים במצב רגיל (מצב של חולשה לא קיצונית בהריון, המצריך נטילת מולטיויטמין הוא מצב רגיל לצורך הענין) ולעומת זאת מכיל מעט מדי B12.

בנוסף זה כדור כבד, קשה לבליעה וקשה לעיכול.

 

אם מתרכזים רק בנטילת Bקומפלקס עלולים להזניח השלמת ויטמינים ומינרלים חיוניים אחרים.

 

כדאי להתחיל עם פרינטל ואח"כ לראות אם יש צורך בתוספת של B קומפלקס.

 

כל זה אמור לגבי השלישים השני והשלישי של ההריון. בשליש הראשון, מי שסובלת מבחילות וחולשה קיצונית, זקוקה כנראה למינונים גבוהים עוד יותר מאשר ב Bקומפלקס, בדר"כ של אחד או יותר מויטמיני B. וגם לא מסוגלת לבלוע את הכדור הכבד הזה. לצורך כך יש כדורים של ויטמיני B השונים בנפרד ובמינונים גבוהים.

אבל מניסיון עם לחץ דם כזה ואפילו מעט יותר נמוך, זה גורם לחולשה.
צריך להרבות בשתיה, וכמובן מנוחה..

אני מאד אוהבת. 

 

הקשת נראה נח אבל פעם נסעתי באוטובוס והנקתי וילד חמוד שישב מאחורי הציץ מעל הגב שלי ואמרתי לעצמי- מזל שאין לי קשת  אם היה קשת הוא היה רואה הכל...

 

אם זה לא סגור הכל זה קשה לשמור שלא יראו מהצד או מאחורה.

 

מה שכן צריך לשים לב שיהיה בד נעים, שלא יציק לך ולתינוק

עם הסינר היה לי פשוט סיוט כל פעם להסתיר
העדפתי כבר לא להשתמש, חוץ מזה שזה לא ממש הסתיר גם כל פעם היא הייתה מושכת לי את זה. ..
אחכ קניתי שכמיה וזה היה פשוט כיף, מסתיר מכל הצדדים ובגלל שהיא נמתחת אז לא צריך קשת. . החיסרון שלמרות שזה דק היינו מזיעות בזה. ..

אבל במגבלות וכשאין ברירה זה דווקא סבבה.

הבד די גדול ככה שאין מצב שרואים שום דבר והקשת מתכווננת ככה שאפשר לראות מלמעלה את התינוק בצורה נוחה

מגיעה לכן עד הבטן? אני פשוט רוצה לתפור לי אבל מתלבטת לגבי מידות וגזרה 

תפרתי לפי ההוראות שם ואני מאוד מרוצה..

באתר 'עיצוב חופשי' יש הוראות כיצד לתפור בקלות.

אני העדפתי בד יותר גמיש - טריקו כזה, וממש נח לי. המידות ששם - מעולות.

בחרתי בחצאית עם גומי מבד נעים וזה אחלה!

הסינר לא באמת מסתיר הכל, ככה שעדיף שכמיה.
אני אישית לא הצלחתי להניק עם שניהם, הבן שלי. העדיף בלעדיהם אז הנקתי תמיד בחדר נפרד

האמת יותר נעים לפרט פה ....

עמידת נר ותוך כדי כיווץ ופתיחה של השרירים הטבעתיים.
לעשות משולש מהרגליים וכיווץ השרירים כנל.
כדור פיזיו.
בטח יש עוד הרבה...

תודה רבה

ולהתנוענע. שזה יהיה הכיסא שלך... לעבור על שלושת הפתחים ושכל פעם פתח אחר יהיה באמצע.

וגם לעשות איתו תנועות שונות. זה בעצם מחזק .
שמעתי פעם ממדריכת דולות שזה הכיסא שלה בבית.

פשוט לבקש הפניה מרופא נשים..

 

הרעיון הכללי הוא לכווץ ולהרפות את השרירים. כיווץ כמו התאפקות.

 

אבל צריך לעשות הרבה ולהתמיד כדי שיהיה משמעותי..

 

הייתה לי תקופה שהתמדתי והרגשתי שהשרירים הרבה יותר עושים את העבודה.

 

עכשיו אני קצת מפשלת, צריכה לחזור לזה..

 

בהצלחה רבה! ומזל טוב

 

 

כל אישה זכאית לזה אחרי לידה!

או תרגילי קיגל בבית- את יכולה בכל זמן.

מכווצים את רצפת האגן- כאילו שאת מתאפקת חזק לפיפי. הכיוון הוא כאילו את "שואבת" את כל האיזור כלפי מעלה. להחזיק 5 שניות ולשחרר.

10 כיווצים כאלה רצוף, 5 פעמים ביום.

עוזר מאד לעצום את העיניים חזק תוך כדי- ממש לכווץ, או לשים כדור מפונצ'ר או כרית בין הברכיים ולכווץ חזק תוך כדי, ועל הדרך לחזק גם את הירך הפנימית (אפשר בשכיבה על הגב כשהברכיים מקופלות וכפות הרגליים מונחות על הרצפה).

אפשר תוך כדי גם להכניס את הבטן חזק חזק ועל הדרך לעבוד על שרירי הבטן.

 

אני ממש ממליצה על פילאטיס. בהצלחה!

מקופת חולים צריך לעבור אבחון אצל רופאת נשים... מזה האבחון הזה מישהי יודעת?

לפעמים רופאות נשים בודקות בדיקה פנימית.
אבל לצערי היום הרבה רופאות נשים לא באמת מבינות בזה ולא באמת יודעות מה לבדוק.

לדעתי תלכי לרופאת נשים ופשוט תבקשי הפניה לפזיותרפסטית.
אם היא עושה בעיות (שמעתי שיש כאלה) את יכולה להגיד לה שכל אישה זכאית לפיזיותרפיה לרצפת האגן אחרי לידה (משרד הבריאות), ואם היא עדיין עושה בעיות תגידי לה שיש לך בריחת שתן (עם זה הן לא יכולות להתווכח..)

וליתר ביטחון תקבעי תור לאורוגניקולוגית כי זה התחום שלהן.

מצטטת לך את רופא הנשים (שעזבתי בינתיים),

שביקשתי מממנו הפניה כשכבר היה לי אבחון ביד מאורוגניקולוגית:

"את לא צריכה, אבל אני לא _אמנע_ ממך פיזיותרפיה אם את רוצה".

אהה.

תודה.

נתן מרשם כי כנראה ידע שהוא חייב.

חמור.

ואני עם צניחות בדרגה 1-2. 

ובהצלחה עפ הפיזיוצרפיה

ולהמליץ על טיפולים.

זה גבר או שיש גם נשים שצתעסקות בזה אני מקווה

אבל באמת אם רופא הנשים שלך נותן הפניה לפיזיו זה חקצר לך זמנים, כי לא בטוח שתוכלי למצצוא תור מהיר לאורוגניקולוג.

גם ככה מחכים הרבה לתור לפיזיו בדרך כלל, אז תנסי את כל הערוצים במקביל..

הפיזיותרפיסטיות יודעות לאבחן גם כן כך שאין תורך לחכות לביקור אצל האורוגניקולוג לפני התחלת הפיזיו.

רפו"ש!

צריך להתמיד בתרגול.. זה החלק הקשה..

 

ואז תבואי הכי מוקדם שאת יכולה כי צריך לשתות אותו, לחכות שעה ורק אז לעשות את בדיקת הדם.
בכללית ממש כדאי לקבוע תור כי ככה נכנסים הרבה יותר מהר, לא יודעת איך זה במאוחדת..
ואל תשכחי להביא לימון, ככה זה יחסית סבבה.
וכל זה בהנחה שהתכוונת לבדיקה של החמישים גרם..

להתקשר לכל מרפאה ייקח הרבה זמן...

במוקד הראשי של מאוחדת ידעו להגיד לי? (*3833)

 

אולי גם כאן ידעו להגיד לי: אני מחפשת בירושלים...

 

אם אין אצלם הם ידעו לאן להפנות אותך.

לפני 5 שנים עשיתי בסניף כיכר השבת אם זה עוזר

אצלנו זה התפקיד של בעלי לסחוט לי בבוקר

ככה אתה שותה פשוט לימונדה מתוקה ולא משהו ממש ממש מתוק..

נכון שצריך להיזהר מלתת מוצץ אם זה בא במקום דברים אחרים, אבל מכאן ועד להגיד שזה נסיון להשתיק ולא להתמודד- ארוכה הדרך..

מוצץ זה כלי עזר לתינוק ולנורה, גם לילד קשה עם זה שהוא לא יכול להגיד מה מפריע לו והמוצץ נותן לו תחושה נעימה.
המוצץ גם נותן להורים להיות שפיים ואם הילד צורח או רעב מוצץ לא יעזור.

אני ממש לא רוצה ילדים שמתנהגים כמו הסטיגמה על אנגלים... הם כל כך נוקשים..

הנקה? זה יפה אם זה הפתרון.

או שמתכחשים לגמרי לצורך במציצה ונותנים חינוך ספרטני-אנגלי שמרני ?

אבל כשאני שומעת אנגליה נהיה לי מין סתימה במחשבות.... לא יודעת למה..אולי כי אני לא מחזיקה מהם כל כך בעניינים האלה .
האופי שם ידוע כמאופק כזה.. אבל אולי זה השתנה .

פרט מעניין שאומר המון--

האחוזים של הילדים שמוצצים אצבע שם,

הוא גבוה בהרבה מאלה שבארץ..

וכידוע

מאצבע אי אפשר להיפטר..

אבל יש משהו במוצץ שעלול להפריע להנקה אולי..

וגם אני מוצאת את עצמי אחרי לידה שניה, לבד אחה"צ עם שתי קטנטנות,

נותנת מוצץ  לגדולה יותר מאשר לפני שנולדה הקטנה..

ובשלב זה- זה עוזר לי מאוד..

יהיו שיאמרו שזו 'סתימת פיות'...

בעלי ב''ה שינה את דעתו

בן שבעה חודשים ואני לא מצליחה להרגיל אותו, לאחרונה כבר התחלתי להתייאש ):

אולי אם הייתי גרה באנגליה לפחות הייתי במצב סוציו-אקונומי גבוה

בילדים הראשונים נתתי מוצץ, והתעלמתי מכל הדודות שקראו לזה "משתיקול" וחוסם פיות.

אבל בילדה הנוכחית, החלטתי לנסות לראות איך אפשר בלי זה. כי זכרתי את הגמילה הקשה שהייתה לגדולים מהמוצץ. וגם המראה של ילד גדול עם מוצץ עצבן אותי.

וזה היה נחמד. לפחות בהתחלה. אבל אני מהמכורות להנקה. אני מודה שהיו ויש פעמים שזה קשה, להיות המוצץ של התינוקת. אבל בכל זאת אני שמחה בבחירה שלי.

אמיתי. חברה שלי עברה ללונדון לפני כמה שנים והתקשרה אלי מזועזעת שהילדים פשוט מוצצים חיתול רטוב...

 

תתחילי בלקרוא מידע בקבצים שם..

כרגע נראה לי שאני לא יחסן בכלל.
זה לא הוכח כיעיל, וזה פוגע בכל כך הרבה מערכות, יכול לגרום למוות...
אבל אם את כן רוצה, הייתי ממליצה לפחות לחכות לגיל שנה, שהמערכת החיסונית תהיה חזקה יותר ותצליח להתמודד עם זה יותר טוב.
ו- יד על הדופק. בד''כ פגיעה מחיסונים נעשת בהדרגה. אם היה תופעות לוואי, להפסיק לחסן..

סתם תוהה, הרי החיסונים מיגרו מחלות קשות ועל זה אף אחד לא מתווכח.

גם מתנגדי החיסונים החריפים ביותר.

אז למה התכוונת?

 

(דוגמא פשוטה -

היתה מגפת אבעבועות שחורות שכילתה את אירופה. המחלה מוגרה.

אנשים בגיל ההורים שלי חלקם צולעים בגלל פוליו וחלקם לא עמנו. המחלה כמעט נעלמה ומתפרצת פה ושם בעיקר מבדואים שלא חוסנו.

כלבת..

צפדת..

ועוד ועוד.

 

נדמה לי שעיקר הדיון הוא לגבי מחלות שאינן קטלניות כמו אבעבועות רוח או שעלת לילדים גדולים. תקני אותי אם כוונתך שונה)

בגדול בוודאי שיש ויכוח מה מיגר את המחלות האלו.
המחלות ירדו הרבה לפני החיסונים כי כל העולם עבר לעידן המודרני, שבו החיים לגמרי אחרים, יותר הגיינים וכו'.
דרך אגב, פוליו זה בעיקרון לא מחלה משתקת. רק לאחר חיסון דיפטריה מסויים זה גרם לשיתוק- המבוגרים שאת מדברת עליהם. ברגע שהםסיקו לחסן באותו חיסון (עברו לחיסון אחר) פוליו חזרה להיות מחלה לא מסוכנת, שרוב מי שחולה בה לא יודע בכלל.

באופן עקרוני- לא נעשה מחקר אמיתי ליעילות החיסונים.
תרופה שיוצרת לאור- מחוייבת להבדק על קבוצת ביקורת. על חיסונים אין דבר כזה.

זה בקצרה, אין לי שום עניין להיות מיסיונרית ולהתווכח, אם תרצי ללמוד עוד אני ממליצה לך לקרוא בעצמך, באתר חסון, ובקבוצה חיסונים - בחירה מושכלת בפייסבוק.

רק בריאות!!

חסון היא עמותה עם אג'נדה, הם לא מחוייבים לאמת אלא לשכנע במטרה שלהם.

לא אומרת שכל מה שכתוב שם לא נכון אלא שיש לקרוא במבט ביקורתי.

 

כל מה שאמרת על המחלות הנ"ל אלה דעות שכמעט לא שומעים אותן מרוב שהן קיצוניות ומנותקות מו המציאות.

 

את יכולה להמשיך לחשוב כך אבל חבל שתהיינה בנות שתקראנה דברים כאלה ועלולות להחליט לא לחסן בגללם.

 

מכיוון שהמלצת לי לקרוא אני ממליצה גם לך לקרוא, דברים יותר בסיסיים, היסטוריה קרובה.

קראי על מגפת הפוליו בארה"ב. על לואי פסטר. וכו' וכו'.

"לא נעשה מחקר אמיתי ליעילות החיסונים" - אי אפשר אפילו להתחיל להתווכח עם זה.

 

אם בענייני הריון ולידה ופוריות את סומכת על הרפואה המודרנית ברמה בסיסית, למה פתאום כשזה מגיע לחיסוניםכל אחד הוא רופא ופרופסור בעיני עצמו.

 

הקב"ה ישמרנו בבריאות שלמה.

 

 

שהרבה מתחסנים וכן חולים.

ואין לי בעיה, תוכלי להגיד מה שאת רוצה, אני ראיתי נזקי חיסונים בעיניים, וראיתי הרבה ילדים לא מחוסנים שהרבה יותר בריאים מכל המחוסנים ביחד.

עצוב, אבל המצב הוא שכסף יעבר עייני איש.
כחולה (פיברומיאלגיה) אני יודעת שסתם דוחפים כך מיני תרופות כי זה שווה כסף. למרות שהן מסוכנות ולא מספיק יעילות.
לעומת זאת, קנאביס, שרמת הסיכון שלו כמעט אפסית, ועוזר כמעט לכולם, אין לי סיכוי לקבל.
למה, כסף?

ב''ה בעיניי פוריות, הריון ולידה המצב די טוב.
אם כי גם בפוריות קראתי לפני שהתחלתי לטפל. וגם שם יש רופאים שעושים כסף על חשבון מטופלות, לכן חשוב להיות עם יד על הדופק, ולראות שלא מורחים סתם.
וגם מה שאני כן ייקח בתרופות- זה יהיה מתוך בחירה מושכלת, אני יודעת מה זה עושה לי, ובכל זאת יודעת שלצערי אין הרבה ברירות.
וכן, בעיניי לידה אני חושבת שיש עוד דרך ארוכה עד שלידות יהיו בטוחות יותר, אבל ב''ה יש אנשים נפלאים שעובדים על זה קשה, ואין פה כמעט תעשיית כסף (חיסונים, תרופות) אז יותר קל.

את לא חייבת להסכים, אני מנסה להסביר שהחשדנות שלי כלפי הממסד התחילה עוד לפני שהתחלתי לקרוא על חיסונים, ובעיני זה טרוף.
(וגם האחוזים שח''ו כן לחלות במחלות הזוועתיות האלה קטן, לעומת הסיכון להנזק באופן בלתי הפיך מהחיסונים בכל מיני דרכים שונות ומשונות, שזה כמעט וודאי).

(וואו, לא יודעת איך הצלחת להוציא ממני את זה- נראה לי רק בגלל שאני אחרי לילה לבן....)

הי,

התינוק שלי בן שנה. הדבר העיקרי שאני עושה זה לפצל חיסונים. לטיפת חלב נוח שאת באה פעם בכמה חודשים ואז התינוק יקבל את כל החיסונים שהוא צריך. זה שגוי לפי דעתי. תינוק לא צריך לחלות בדלקת אוזניים, גרון, שפעת, שעלת וכו' ביחד. למה להעמיס עליו? זה רק משהו שנוח למערכת ולא לתינוק שלך. אז א. ממליצה על פיצול חיסונים.

ב. לא חיסנתי את הרוטה כי זה לא נראה לי קריטי. גם לא פוליו מוחלש. MMR מתלבטת בגלל הקשר החזק לאוטיזם מול הצורך שנראה שקיים בחיסון..\מקווה שעזרתי!

כי יש בכל מנה הרבה חומר משמר. ככה שאם את מפצלת אז בעצם מוסיפה עוד מנה של חומר משמר.

אני גם לא מחסנת אבל פוליו דווקא כן.

כוונתכן שפוליו מומת כן?

או הסובבים לתינוק.
אם כבר- עדיף מומת.

שתחקרי טוב טוב את ענין הMMR לפני שאת פוסלת.
למיטב ידיעתי אין אף קשר לאוטיזם!!!!! המאמר שטען כך היה שקרי לחלוטין ומכתוב המאמר נשללה תואר הרופא שלו. (בעיני החלק הכי עצוב בסיפור זה כמות הדברים שאנשים יעשו בשביל פרסום, כמו לפברק מספרים וסטטיסטיקות על חשבון חיי אדם. אלפי ינוקות חלו במחלות הקשות האלה בגללו ועשרות או מאות תינוקות מתו בגללו. עצוב).


תבדקי את העניין לעומק כי המחלות האלה לא מחלות פשוטות בכלל (זה לא אבבועות רוח, לדוגמא)

את החיסונים. לאחות בטיפת חלב אצלנו לא היה אכפת, כל עוד אני מחסנת.

לילד שלי לא היו כמעט תופעות לוואי, חוץ מאשר לחיסון של האבעבועות רוח והאדמת שהוא היה מסכן אח"כ במשך שבועיים, אז נראה לי שבילד הבא אני אדחה אותו קצת (הילד שלי באחוזון 5 בערך, אז אני מעדיפה שיגדל קצת).

לגבי הרוטה שמעתי מחברה שהיה להם המון תופעות לוואי, והילד היה איתי בבית עד גיל שנה וחודשיים, אז לא חיסנתי. אם את מכניסה למעון בגיל צעיר זה יותר בעייתי.

שאלי כל ד"ר או אחות שלומדים וקוראים מחקרים!!!!!!

להביא לפחות טיעונים קצת יותר משכנעים.
המחקרים היום חשופים לעיני כל, את לא חייבת להוציא תואר ברפואה כדי לקרוא אותם.
אגב חברה טובה שלי שלא מחסנת להכל היא במקרה אחות במקצועה..

מי אמר לך שקראת יותר ממני?
אם את באמת רוצה לשכנע, קודם צאי מאנונימי, דבר שני, תביאי משהו קצת יותר מ'רופאים אומרים'.
אין לי טעם בכלל להתווכח איתך, לכן אני לא יביא שום טיעון למרות שיש לי.
כי מי שמזלזלת ככה בדעה אחרת אין מה לדבר איתה בכלל.

טוב, הייתי חייבת לתת איזו תגובת נגד..

הנושא הזה כבר נטחן כאן עד דק בשרשורים מעמיקים פחות או יותר,

הנה אחד מהם: הרבה מים זרמו כאן מאז מריבות החיסונים.. - הריון ולידה

יש כמה דעות בנושא, ולמרות שאת נשמעת מאוד נחרצת, עדיין מותר לאחרים לחשוב אחרת...

זה מחלת ילדים שהסיכון שתסתבך בגיל צעיר מאוד נמוכים ולאחר שנדבקת פעם אחת אתה מחוסן לכל החיים
לעומת זאת את החיסון יש ליטול כל כמה שנים ואף אחד לא באמת מקפיד על זה אבל אם מקבלים אותה בגיל מאוחר זה כבר קשה הרבה יותר וגם יכול להסתבך יותר..
מעדיפה שיקבלו את זה וזהו..

אולי אני אלמד כאן עוד כמה דברים..

המחלה הזאת לא כל כך נפוצה כבעבר.
צריך לדעת שהמחלה שלבקת חוגרת היא סיבוך מאוחר של אבעבועות, רק למי שהיה חולה ולא למי שחוסן.
בנוסף אם ילדה לא חוסנה ולא חלתה, כשתגדל ותהרה אם חלילה תחשף ותחלה באבעבועות העובר עלול להידבק ולהיות פגוע מאוד עם עיוותים נוראיים.

לחכות עד לכיתה א, ואם לא חלתה- אז לחסן.

אבל את החיסון יש לחדש כל מספר שנים
ומכאן שדין ילדה שלא חוסנה והרתה כדין ילדה שחוסנה בילדותה והרתה וכדאי להגיע ולהתחסן לפני הכניסה להריון.
זה לא אומר שצריך לחסן את הילדה בגיל שנה..

איך קוראים לקבוצה של החיסונים?
ואם אין לי חשבון אני עדיין יכולה להכנס אליו?

אני גם פתחתי רק בשביל להכנס לקבוצה (של נושא אחר)
לקבוצה קוראים: חיסונים - בחירה מושכלת.

אני מחסנת הכל. אני לומדת על זה וככל שלומדת יותר- ככה יותר שמחה שחיסנתי.

כי הסיכוי לרוורסיה עם נגיף מוחלש מאוד קטן. כי מפחית משמעותית את הסיכוי לחלות במחלה קשה. הקטן שלי מקבל את כל התופעות לוואי- חום, וכו, ועדיין שווה לי. אני יודעת שהוא חולה יומיים וזהו. 

הסיבה שקשה לחלות באבעבועות באופן טבעי הוא בזכות המתחסנים. ככל שיש יותר מתחסנים- יש פחות סיכוי שלא מחוסנים יחלו. כי אין להם ממי לקבל את המחלה. ככה אני שומרת לא רק על הילדים שלי, אלא גם על אנשים בעלי מערכת חיסונית נמוכה- מושתלים, זקנים, צעירים לפני חיסון וכאלו שמאמינים לא לחסן. כן, בזה שהילדים שלי מתחסנים- הילדים שלכם יחלו פחות. 

ברור שיש דיון לגבי כל חיסון בנפרד, טענות בעד ונגד, מחקרים וטענות. באופן כללי אני מחסנת שפעת פעם ב2-4 שנים. כי יותר מזה לא ממש צריך. בהיריון אני כן מתחסנת. אני מחסנת את הילדים בהכל. חיסון הפפילומה החדש- לא מתה עליו. עוד לא החלטתי אבל הילדים שלי קטנים ככה שלא צריך. 

אם ש סבא וסבתא מאוד מבוגרים שכל הזמן חולים או מישהו אחרי השתלה- אני ממליצה כן להתחסן, גם למתנגדים.

לפני שסבא שלי הגיע לארץ חיסנתי את הילדים חודש לפני, פשוט כי זה מסוכן יותר בשבילו.

 

 

שאולי אני מעדיפה שהילדים שלי כן יחלו באבעבועות ויתחסנו בצורה טבעית?

ככה שאולי את לא בדיוק עושה לי "טובה" בזה שאת מחסנת את שלך?

אני אישית מחפשת מי חולה בשביל להדביק אותם. כמו שאני נדבקתי ועכשיו מחוסנת לכל החיים, לא לשבע-שמונה שנים ועלולה לחטוף את זה בגיל 50 עם הרבה יותר סיבוכים..

וסליחה על הטונים מעצבן אותי אנשים שאומרים לי שהם מחסנים את הילדים שלהם בשבילי. תעשו מה שנכון לילדים שלכם, לילדים שלי אני אדאג, תודה.

 

אגב יש בחיסונים האלה הרבה מעבר לתופעות הלואי של היומיים-שלושה-שבוע של אחרי החיסון. ואני עוד לא מתחילה לדבר על כל החומרים המשמרים שיש בחיסון ונכנסים לילד ישר לתוך הוריד. תענוג..

אני לא נגד, אני גם מחסנת בשביל הרוב, רק חושבת שאחריותו של כל הורה לבדוק את העניין ולהחליט מה נכון לילדים שלו ולא פשוט ללכת עם המלצות משרד הבריאות וזהו.

 

משהו אחרון- קיימים חיסונים שהמדינה ממליצה עליהם מתוך עניין כלכלי- יותר משתלם לה לספוג את עלות החיסון ולא את העלות של ימים שההורה מפסיד בעבודתו כתוצאה מילד חולה. כך שהשיקולים הם לא תמיד לטובת הפרט או הכלל, ייתכן מאוד שאת מחדירה לילדים שלך חומרים לוריד מתוך שיקולים כלכליים של המדינה. 

זה נכון במצב שבו ילדים בריאים יכולים לחלות. אבל החיסון הסביבתי הוא בעיקר לאלו שלא יתמודדו אם יחלו באופן טבעי.
ולגבי מחקרים- ברור. תמיד צריך לבדוק מי רשם  את המאמר, מי מממן וכו. 

תמשיכי להניק, לפני ההנקה תחממי לך קומרס חם- כרית חמה/מגבת שהרטבת במים חמים וסחטת ובזמן שהוא יונק תעסי עם הקומפרס החם את המקום הקשה בעיגולים לכיוון הפיטמה. 

תתחילי מהצד הזה כל הנקה עד שיורד הגודש.

 

תראי איך נראה אחרי כמה הנקות ואז תקבלי החלטה להתערבויות.

היא אמרה לי שזה בסדר וכמו שייעצת תחיה 

תודה רבה

 מחפשת יועצת הנקה בירושלים --איזור מזרח ירושלים 

איך זה הולך עם יועצת הנקה? 

הייתי מעדיפה מישהי שתגיע אליי הביתה

מה טווח המחירים?

לפעמים הדימום הסתגלות הוא ממש כמו ווסת. 

 

לפעמים כמה כתמים וזהו לפעמים הרבה יותר ארוך מווסת, הכל יכול להיות...

שאלתי רב והוא אמר שזה מהכדורים,
תמיד כדאי לשאול!!

מספיק לכתוב מילה אחת בכותרת כמו "מקפיצה".

היו לי 15 הפלות בחודשיים 3 ו 4 ויש לי ברוך השם7 ילדים ואני מתפללת שיזכה אותי בעוד . אל ייאוש הכל מאיתו יתברך

שהמבנה הפיטמה בצד שמאל מקשה על הנקה ללא כאבים.

כדאי לך ליצור קשר עם יועצת הנקה כבר עכשיו כדי לאתר בעיות ולהיות מוכנה עם פתרונות.

 

בשעה טובה ובהצלחה בהנקה בעז"ה.

גם אצלי היה בערך כך, אבל אין לי מושג למה...
לי הרגיש כאילו נושכים אותי דווקא בצד הזה..
ומספיק פעם אחת שהקטן נושך כדי שיכאב לעוד הרבה זמן.

לי אחרי לידה גם התקן וגם גלולות עשו לי דימומים. בהתקןן אומרים שעד 3 חודשים דימום לא סדיר זה תקין. יש כאלה שאין להם בכלל.. לא הגעתי ליותר מזה כי הוא עשה לי עוד בעיות..

יש המון סוגים של התקנים, תדבקי בינהם איזה הכי מתאים. אולי כדאי להתייעץ לפונית עם מכון פועה...

שלט שראיתי בטיפת חלב אומר שאפשר לעשות שם התקן במחיר סימלי לעומת מה שזה עולה אצל רופא הנשים.

אני אף פעם לא עשיתי, אבל נראה לי שווה לברר אם את הולכת על זה..

בהצלחה!

דימום קל בהתקנה,
המחזור הגיע טבעי אחרי שנה, ובפעם השניה אחרי 9 חודשים.
בלי דימומים בין ויסתיים. בכלל.
החסרון היחיד היה דימום ווסתי כבד יותר, בפעמים הראשונות דימום מטורף ממש, עם הזמן זה השתפר. גם התארך הדימום מ5 ימים ל6 בד"כ, לעיתים 7 ימים עד ההפסק.
בקיצור לדעתי שווה בהחלט, מומלץ ביותר, נח, לא הורמונלי, בלי דימומים, בלי התעסקות, אחוזי מניעה גבוהים כמו גלולות.

אני אחרי כמה לידות ב"ה גם עשו לי בעבר בעיות הגלולות והפעם עשיתי התקן..

לדעתי כל גוף והתגובה שלו גלולות שאני לקחתי עשו לי בעיות קשות וחברה שלי שנה וחצי לקחה אותם והיה לה חלק...

1.אני אשית מקבלת מחזור מידית עם הנקה מלאה..חודש וחצי אחרי קבלתי מחזור ואז עשיתי תהתקן לפי הרב שלנו ההכנסה של ההתקן אוסרת ויש לספור אז את צריכה לשאול את ההלכה עם הרב שלכם..

2.3.בהתחלה היה לי קצת בעיות [בבדיקות בשבעה נקיים לכן הרב שלנו התיר לי [כל אחת צריכה להתיעץ עם הרב שלה]לעשות בדיקת הפסק יום ראשון ושביעי אבל עכשיו חלק .

הרופאה טוענת שההתקן לא משפיע על מחזור מי שמקבלת תקבל ומי שלא לא.

בזמן המחזור הדימום מאד חזק ..יש להחליף פדים בתדירות מאד גבוהה אבל זה רק ביומים הראשונים..

אני עשיתי התקן רגיל ..

אחותי עשתה התקן עם הורמונים בהתחלה היא קבלה מחזורים ואחכ לא וקראתי פה בפורום שכמה נשים רשמו שאחרי תקופה ראו שקט..ממחזורים אבל לוקח לגוף יותר זמן להסתגל אליו..ולכן הרופאה שלי לא המליצה לי עליו בפרט שאני מונעת לתקופה קצרה..[שנה או שנה וחצי גג]

יש התקן שנקרא גינה פיקס אולי 10 רופאים בארץ מתקינים אותו אבל שמעתי מכמה שהוא כמעט ולא עושה בעיות...

אני הקשתי בעבר בפורום בחיפוש דימום עם התקן ועלה לי המון ההתכתבויןת פה על ההתקנים ממולץ לך לחפש גם ולקרא..

בהצלחה.

 

ההרפס היחיד שיכול להיות בעייתי בהריון או יותר נכון בלידה זה הרפס בנרתיק.
וגם אז זה מסוכן רק בלידה.

והיה כתוב רק על הרפס בנרתיק.

זאת לא בעיה. יש מקרים נדירים בהם הרפס יוצא במקום אחר (הרפס מתגורר בין התפרצויות בגנגליון של העצב)

אין מה להילחץ, בכלל...

כמובן על פי המותר בהלכה (הבעל מעל הראש של האישה)

בלידה הקודמת בעלי יצא כי בטעות הורידו לי את הכיסוי והוא מאוד יתבאס שהוא לא נשאר וביקש שיחזירו את זה.....

 

קודם כל גם תמיכה מנטלית זה המון (שיעמוד ליד הראש מן הסתם)
שנית למה שהוא לא יהיה ברגעים הראשונים של הבן\בת בעולם?
ושלישית אצלי היה מקרה שהרופא רצה משהו, אני רציתי משהו אחר, וזה שבעלי היה שם ממש עזר לי לעמוד על דעתי.
תחשבי שזה מישהו שיודע איך את רוצה ולא סובל באותו רגע מכאבים וחושב (בערך) בצורה צלולה ויכול להתערב..

אם האישה מרגישה שהיא רוצה אותו לידה בלידה, והוא מרגיש מסוגל לזה (זה המצב אצל רוב הזוגות) - ברור שכדאי.

אם הם לא בעניין - בשביל מה? אפשר גם אמא / אחות /דולה.

הבעיה מתעוררת כשיש חוסר התאמה בין הרצונות שלהם. ואז צריך לחשוב לגופו של עניין ולא באופן כללי.

בעיניי יש עדיפות לרצון של בת הזוג, אבל עד גבול מסוים (נגיד אם היא רוצה מאוד את בעלה וקשה לו עם זה, שיתאמץ קצת וכן יבוא, אבל אם הוא מרגיש שהוא יתעלף מזה - יש גבול... וכן אם היא לא רוצה אותו לידה בזמן הזה - שלא ייכנס, אבל אם זה נורא נורא חשוב לו, שתראה אם היא יכטולה להתגמש.

גם תמיד יש אפשרות לשנות את המצב תוך כדי אם יש שינוי ברצונות שלהם (נגיד שיצא לכמה זמן בחוץ אם פתאום נורא קשה לו או שפתאום היא צריכה מרחב פרטי, או לחילופין, שיחהיה מראש בחוץ והיא תקרא לו אם תרגיש צורך).

 

אגב אחרות כתבו פה שיהיה ליד הראש, אבל היום כבר אחוז ניכר מהלידות הן לא בשכיבה... הראש שלי למעלה בלידות

לא משנה, בעלי מוצא איך להסתדר בחדר כך שלא יראה. כשרוצים מוצאים את הדרך.

אין נכון ולא נכון. 

זה משתנה מזוג לזוג ומלידה לידה.

 

תחשבו על זה ביחד לשיחה בראש פתוח ותחשבו מה טוב לכם.

 

רגע כזה משמעותי גם עבורי -ההתמודדות עם הצירים וכל התהליך זה משהו כזה משמעותי ..לעבור את זה בלעדיו?
וזה הרגע הכי שלנו שיש,הכי עמוק-נשמה שבאה מתוכנו יחד.
לא מבינה איך אפשר בלי שנמצא.

מעבר לזה שעזרה פיזית כשהיה עוד ניתן ובעיקר תמיכה נפשית-קיבלתי בעיקר ממנו.הוא מכיר אותי הכי טוב ויודע למה אני זקוקה.

בעיני זה רגע מכונן בזוגיות.לא פחות מהחתונה.

מה גם שאיך יבין איזו מסירות זה ללדת ומה עברתי פיזית ונפשית אם לא יהיה?זה לא משהו שאפשר לדמיין.

א-ב-ל-!
יש נשים שהמערכת יחסים עם הבעל מורכבת ונוכחותו לא עושה להן טוב.

כל אחת מה שנכון לה.

מתכוונות גם בשלב הלחיצות?

כי מבחינה הלכתית יש עם זה קצת בעיה לפי מה שידוע לי..

עד הרגע הזה-גם אני בעד..

יש מצב שזה תלוי פסיקות הלכתיות..

הוא יכול לשבת עם הפנים כלפיה ולא להתסכל במקום שהתינוק יוצא. 

כל עוד הוא לא רואה את הלידה עצמה אלא רק אותך יש בעיה? לא ידעתי.

מפיתוח הזוגיות והוא חוויה זוגית עמוקה.
אבל בשתי הלידות הראשונות לא הייתי מסוגלת לחשוב שהוא יהיה איתי..
זה גם תהליך עצמי משמעותי לא פחות ואני חושבת שהרפיה ופחות החלטיות של היולדת וסובביה כלפי היולדת זה הכי חשוב בהתלבטות הזאת..
לפותחת, תעשי מה שנוח לך! קחי בחשבון שייתכן והוא ייפגע.. אבל אם חשבת על על הצדדים.. לכי בבטחון עם ההחלטה שלך.

שלדעתי דעות של אחרים לא יעזרו כאן לגביך.

כי בסופו של דבר- את זו שנמצאת ברגע הזה,עם הכוחות שלך,

עם הדימוי העצמי שלך ברגע כ"כ חוויתי ושונה מאיך שאת מתנהגת בדר"כ

וכמובן,עם טיב הקשר בינך לבין בעלך.

בעלי היה איתי עד שהגיע שלב הלחיצות,התחלתי ללחוץ,ופשוט הרגשתי שאני חוסמת את עצמי בגלל שהוא שם.

אז ביקשתי ממנו לצאת,השתדלתי להיות עדינה כמה שניתן (במצב כזה..)

והוא יצא,ואח"כ שדיברנו על זה הוא אמר שהוא שמח שאמרתי לו את זה.

טראומה שמה? שאישתו סובלת?? שיעריך!
זה בדיוק הנקודה.. תהליך הלידה קשה מאוד לאישה! אם היא רוצה וצריכה את בעלה לצידה.. והוא מסוגל להוות משענת וסיוע.. מומלץ!!! זה באמת ובתמים גרם לבעלי להעריך אותי יותר.

גם אני דאגתי בהריון הראשון איך בעלי יתמודד..פחדתי שיבהל ממני..שאצעק וזה יפחיד אותו..בעיקר כי לא ידע איך לעזור..

למעשה בלידה הראשונה כשהיו רגעים קשים הוא פשוט בכה איתי והתפלל.

חשוב שתהיה לו הכנה-שידע בדיוק את שלבי הלידה. שיהיה מוכן שלקראת הסוף זה יותר כואב..
דברו בינכם מה הציפיות ממנו,איזה מקום היית רוצה שיתפוס..
תני לו דוגמאות לדרכים בהם יוכל לעזור לך ולהיות משמעותי עבורך.
למשל לקראת הלידה השניה ואפילו בתחילת הצירים אמרתי לו שיעזור לי שינגן.
הצעתי לו משפטים שיאמר ויכולים לחזק אותי.
והכי חשוב-לשדר לו שאת מבינה שגם הוא עובר לידה.ואת לא מצפה ממנו רק לשרת אותך ולהיות גיבור.
שמותר לו לנוח או להתאוורר כשאפשר.

לסיכום,
א.הכנה
ב.תפקידים מוגדרים
ג.שירגיש שנותנים לו מקום למה שמרגיש.

הייתי צריכה להכיר את עצמי בסיטואציה הזאת כדי לדעת מה יהיה מאזן הכוחות...

ואת צודקת לגמרי במה שכתבת..

תלכי לרופא נשים

נשמע כמו וירוס או קלקול קיבה.

רפו"ש בתושח"י.

אין לי עצות, רק אולי לזכור שזאת תקופה וזה יעבור. ולנסות למצוא את הזמן לנוח.. לדחות מה שפחות חשוב?
ב"ה שירגישו טוב במהרה.

אל תחשבי על כל השבוע הקשה. תתמודדי - או בעצם תזרמי - עם איך שהעניינים מתרחשים ובעז"ה מסתדרים, עם הכוחות שלך, בנחת.

תשקיעי אנרגיה רק במה שחשוב ודחוף.

את יודעת מה זה להיות אחרי לידה נכון? נו, אז עכשיו זה דומה מבחינת הלו"ז הצפוף, וההיזדקקות לך, והכוחות המועטים שלך.

 

קחי עזרה ממי שאת יכולה.

 

חיבוק  ורפואה שלמה.

תקפידי על הרבה שתיה ומנוחה.

תרגישי טוב!!

 

אם יש חום הייתי יותר חוששת לדלקת והולכת לרופא

הייתי שותה הרבה תה, אולי מרק עוף כזה טוב. 

לא בדיוק עם צמרמורות, אבל מעיים מאוד עצלות ולא בדיוק עצירות... מרגישה כאילו הכל תקוע למעלה ולא זז, ובגלל זה הבטן ממש מפריעה ודוקרת כזה... ונפוחה. שבוע 17 עוד מעט אבל מרגישה בחודש שישי...
חוץ ממיץ שזיפים, שתיה וזה שבינתיים הורדתי את הפרנטל... עצות?