פורום הריון ולידה (עמוד 446)

אבל בהריונות אני חוששת מהחומץ תפוחים, למרות שזה טבעי אז למה לא בעצם ..

אבל אני מרגיעה את המקום עם קרח, וישנה בלי תחתונים כי לרוב זה כתוצאה מהתחתוניות או התחתונים

וזה לא עוזר. לא משתמשת בתחתוניות בכלל

האמת שלא מצליחה בלי לחם וסוכר ..

שגם הראש מלא.

ולא זה לא הקשקשים האלה....

ג לבן שלי יש

שאלתי בביקורת של גיל חודש את הרופא ילדים - אמר שזה תקין

היה לי יום אחד שלא הספקתי לקלח אותו

ובבוקר שאחרי ראיתי פתאום מלא מלא מלא חדשים

מאז מקפידה לקלח כל יום ויש רק כמה בודדים

וגם זה לא תמיד

אז אם את לא מקלחת כל יום, אולי גם אצלך זו הסיבה..

כן לא הצלחתי לצרף

טוב אז ננסה להקפיד על מקלחת

למרות שלא אוהבת לקלח הרבה שהם קטנים מסיבות בריאותיות אחרות

אבל אולי העור שלו יותר צריך....

תודה

למה לא כדאי לקלח?

אני יודעת על הורמוקס של ההתחלה

בהתחלה באמת קילחתי הרבה פחות

כיום אני פשוט עושה את זה תוך כדי מקלחת של הגדול

קטני ממש נהנה במקלחת אז מתקתקת תוך כדי.. 

אני מתכוונת לזה שיש להם משהו מהמי שפיר שמגן על העור.. 

וראיתי שאצלי משפיע עליהם מקלחות צפופות

לא ידעתי שזה קשור להנקה

רק זכרתי שלכל התינוקות אצלנו היה אז לא דאגתי

הצלחתי להשיג תור שיצא ביום שהייתי אמורה לעשות הפסק

אז ההפסק נדחה ביום

ועדיין הספקתי את הביוץ של אותו חודש.

אם כן, אענה לך מניסיוני…

האמת שדיממתי עוד לפני, אז לא יודעת להגיד לך על דימום, מה שכן - לי כמעט ולא כאב. ויותר מזה, פגשתי שם מכרה שעשתה לצורך פוריות, והיא אפילו נהנתה מהבדיקה (לראות על המסך את הרחם מבפנים וכו)

אני באופן אישי עצמתי עיניים.

לגבי אם אסור או לא - כדאי לשאול רב

הופתעתי כשהרופאה אמרה שנגמרה הבדיקה.

כדאי להתייעץ עם רב/ מכון פוע"ה לגבי הבדיקות ומה אוסר.. 

בהצלחה!

עשיתי בפרטי.

ביום ה6-7 למחזור, ובאותו יום התחלתי שבעה נקיים.

לא היה דימום, אולי כמה טיפות בודדות

את צריכה להבין בדיוק.

יש הסטרוסקופיה שזה סיב שנכנס עם נוזל סטרילי לבדוק את חלל הרחם עם מצלמה בפנים.  

ויש צילום רחם שבודק שהכל פתוח גם לחצוצרות וגם לזה יש שני סוגים אחד רגיל שמזריקים יוד ומצלמים עם רנטגן ואחד שלא עושים בכל מקום וצריך לבקש במיוחד שמזריקים מים ומסתכלים עם אולטרסאונד- הידרוסונוגרפיה. יתרון - פחות כואב, בלי יוד, בלי קרינה. חיסרון- אם יש חסימה קשה סיכוי קטן שזה לא יצליח לפתוח כמו היוד.

אישית עשיתי הסטרוסקופיה והידרוסונוגרפיה. אצלי יש מורכבות כלשהי אז אני לא מדד לכאב. בגדול שניהם נסבלים על הצילום עם היוד אומרים שכואב יותר.

יש כאלה שלא כואב להם

ויש כאלה שזה גיהנום

לי היה גיהנוםםםם ואפחד לא אמר לי על זהה

אני עשיתי ומאוד חששתי מהבדיקה וגם הובכתי מהסיטואציה.

אז עשיתי בהרדמה מלאה בבית חולים

עשיתי אחרי שנגמר הדימום והתחלתי 7 נקיים רק אחרי הבדיקה, זכור לי שהיה קצת דימום אחרי והרגשה של תחילת מחזור..

אחרי יום או יומיים התחלתי לספור

אחרי לידה אפשר לישון רק בבית.

חבל שלא עוברים לעריסות מתחברות גם במחלקת יולדות.

ושיהיה בשעה טובה! כיף שאת כבר אחרי!

התאוששות קלה והסתגלות מהירה לנסיכה הקטנה!

אני הייתי מרימה את המיטה עד לגובה העריסה

ומצמידה אותן אחת חשניה.

נכון נשארה דופן בנינו אבל זה הקל

(זה היה לתחילת הלילה... אחרי הנקה ראשונה הוא כבר נשאר אצלי במיטה)

אבל זה עזר רק שלא הייתי צריכה לקום ממש כדי להוציא ולהחזיר אותה

זה לא ממש עזר לישון...

ישנתי רק בבית

וגם אז לקום כל 3 שעות להאכיל...

שמתי אותה בתינוקיה ואמרתי להם לתת לה פעם אחת תמ"ל כדי שאני אחזור לשפיות

זה לא הפריע להנקה ואני הייתי חייבת את זה- בלידה הייתי ערה 48 שעות ברצף...

אגב, אקמול מאוד מרגיע ומרפה

אולי תקחי שני כדורים לפני שאת צוללת לשינה (כשבמקביל משהו אחר משגיח על התינוקת)

בגלל זה אמרתי להם לתת תמל בתינוקיה בלילה ולפחות לישון קצת.

ובמשך היום להשלים שעות

את ממש אחרי וזה הגיוני , בין לבין תנוחי גם 

קרה הנס והיא ישנה עכשיו כשעתיים רצוף, אז גם אני הצלחתי לישון... (לא הכי בנוחות, בגלל החום)

אני בביות וגם לא רוצה לוותר על ההנקה, אז לא בא בחשבון לבקש את עזרת האחיות. (מספיק הרגשתי לא נעים שהאחות קילחה אותה היום...) מה גם שבעצם הפינוק של הליווי הצמוד כבר היה לי אתמול...

הלוואי ואוכל להשתחרר מהר הביתה, אבל לא נראה לי...

עכשיו אני בכלל שואלת את עצמי איך אתקלח הלילה - אמנם זו מחלקת ביות, אבל האמבטיה קטנה מכדי להכניס בקלות את העריסה לתוכה...

ועוד נלחמת על ההנקה!

ממש בהצלחה! הלוואי שאיזה אחות טובת לב תסכים לשמור עליה בזמן שתתקלחי

אני הייתי בהר הצופים והם אמרו שאפשר לשים בתינוקיה למשך זמן קצר כמו ארוחה או מקלחת או אולי בדלפק קבלה לא זוכרת

מזל טוב ותרגישי טוב!

אלה הימים הכי קשוחים... שונאת את הימים בבית חולים אי אפשר לנוח שם כמו שצריך...

וגם בהתחלה הם חייבים לינוק המון ובמיוחד בלילה כדי להביא את החלב

ומצד שני שלא תעמיס על עצמה יותר מדי.

חוץ מזה שאני לא רוצה שהיא תראה אותי יותר מדי בחולשתי - גם ככה היא רגישה...

אחיותיי וגיסותיי - רובן עם ילדים קטנים בעצמן וחלקן גם נשות מגויסים...

נראה איך נעבור את הלילה הזה...

ליד הדלת של החדר יש את השלט של המזגן את יכולה לשלוט בו!

בטח שאת לבד תתפנקי!!!

וכן מבאס הקטע של המקלחת גם אותי זה הגביל

לנו אמרו שאםשר להוריד עד תחושת טמפרטורה של 22 מעלות

קנינו גם לבית מד

וזה פשוט מציל חיים

אצל הגדול הזינו מחום

הפעם סופסוף נעים -) קריר

בד"כ זה אפשרי.

ותבקשי מהאחיות ביביסיטר לזמן שאת מתקלחת 

מאמינה שהן יעשו את זה באהבה

אם אין מקום מיועד במקלחת, כנראה זה לגיטימי ומקובל לבקש מהאחיות, לא?

ומזל טוב גדול! מרגש!

בחיים לא חשבתי להכניס את התינוק למקלחת זה נראה לי ממש חונק, מסריח (זה גם שירותים ) ומלא אדים... וגם .... סתם מוזר לי להכניס דבר כל כך טהור למקום טמא... 

ולא היה לי מי שישמור על התינוק, פשוט נכנסתי למקלחת זריזה, בלי לחפוף... הקשבתי טוב שלא בוכה... גם ככה הבכי לא עולה בבת אחת, לוקח איזה שתי דקות שעולים רמה בבכי 😆

כשהשתחררתי בעלי היה איתו כשהתקלחתי, אבל חוץ מזה הייתי חייבת להתקלח....

אין ברירה שמישהו ישמור עליה ואת תשני

אין אופציה אחרת להתרענן...

בהצלחה!!!

קרה לי כמה פעמים שחשבתי שזה מהלב אבל כנראה הקיבה לחצה אבל לא קשור להתקררות אז לא יודעת..

אם את אחת שסובלת מצרבות, נפיחות וכו אז יכול להיות מזה..

גם כשאני סוגרת את הכתפיים אז כואב לי ממש

כאילו שריר החזה נתפס מההתקררות.. מנסה לחשוב על כל האופציות כי זה כואב ממש😔

בנתיים הנחתי שם כרית חמה, עסיתי את המקום, וכלום

מרגיש כאילו העיסויים אפילו מחמירים את הכאב

זה כאב כמו שיש מכה יבשה כחולה ולוחצים עליה .

כשלוקחים נשימה?

קורה לי לפעמים לא קשור להריון

עוזר לשכב ישר על הגב

 חשבתי שמדובר בדלקת בסימפונות.. יכול להיות?

וחיבוק זה סבל נוראי ריחות בהריון

סתם סודה לשתייה או בתוך מים?

ותשימי הרבה אפילו כמה קערות שיהיה ביטוח😉ואם זה לא עוזר תחפשי ברשת יש עוד פתרונות לא זוכרת אותם כרגע

אורז מקולקל או טחינה מקולקלת מריחים מזעזע...

אם נשאר לך מימי הקורונה, שימי מסכה ותעשי חיפוש...

הייתי הולכת לחדר וסוגרת את הדלת כשבעלי היה מוציא משהו מהמקרר..

..

גם סבלתי מזה ממש. לא האמנתי כשעבר לי אחרי הלידה שכל זה היה בגלל ההריון.

ההצעה שלי היא לרכז את כל הפתרונות שיש, וכל שלושה ימים להחליף פתרון, כי אחרת כל פתרון ההשפעה שלו מתפוגגת אחרי כמה ימים.

פתרונות נוספים מלבד סודה לשתיה:

למרוח משחת שיניים על הדפנות הפנימיות של המקרר.

יש תכשיר ייעודי לספיחת ריחות של יעקבי.

בהצלחה ממש!

תבדקי

טלפון או לדבר עם מישהו וככה פחות היה לי קשה.

אבל בתור אחת ששיש נקי היה מגעיל אותה, אין לי אלא רק חיבוק. 

מקווה שיהיה להם פתרון יצירתי…

ולגבי יחסים לאחר מכן (עד ההתקנה/מניעה אחרת) אני אישית לא הייתי מקיימת, אבל זו בחירה שלך בין סיכוי להיריון לבין השבועיים האלו… ממש תלוי במצב האישי שלך…

לרכישה בבתי המרקחת

לא ברמת היעילות המשתווה לגלולות או התקן, אך בשימוש נכון המניעה עובדת.  

לשים טיפה שמן על האצבע בהכנסת השקף, מונע הדבקות האצבע לשקף.  

(זו מניעה מוכרת ונפוצה. טובה לשימוש במקרה כזה ״דחוף״… לפני שמתארגנים על מניעה קבועה.)

תנסי הרבה פעמים יש ביטולים.

האמת? את לא מוגנת.

שקפים זה חרטה.

את לא מוגנת, במיוחד שבדקת ואת מבייצת היום/בימים הקרובים מה שמגביר את סיכויי ההיקלטות.

נשמע שאין ברירה אלא להמנע כמה ימים ולקבוע תור בהקדם.

אם הריון הוא לא אופציה הייתי מתנזרת עד שיש מניעה

ואז מנסה להקדים את התור

התקן הורמונלי פועל 2-3 ימים אחרי הנצקנה

התקן נחושת- פועל בדיעבד גם 3-5 ימים לפני ההתקנה (אבל לא הייתי בונה על זה... תמיד יכול להיות בלת"ם ובסוף התור יכול להתבטל ואז יש סיכוי להריון)

מנעתי בעבר עם שקפים. זה החזיק לי חצי שנה עד שנכנסתי להריון אבל באמת הייתי במקום אחר בחיים...

להקדים את התור להתקן זה בעייתי לי כי אם זה יאסור אותנו אז מה אני מרוויחה? עדיף להתנזר וזהו לא? וגם הבנתי שעדיף להתקין בזמן מחזור. כמה זה קריטי מניסיונכן?

עשיתי עכשיו בדיקת ביוץ והפס ממש נחלש 

מנסיוני האישי (וזה לא יתאים לכל זוג), יש משהו מיוחד במגע שלא מתקדם ליחסים מלאים. אתם יכולים להתנסות (בגבולות המניעה ובגבולות ההלכתיים שלכם), זה יכול להיות מגע מיני, ויכול להיות פשוט מגע אוהב… בעיניי יש בזה משהו מיוחד וזה סוג טיפה אחר של הנאה, שהרבה פעמים לא יוצא לנו לחוות.

עוד אופציה זה לפתח שיח על האינטימיות ביניכם. להכיר קצת יותר את הרצונות והצרכים של השני, אולי גם זה יביא לתוספת נחמדה בהמשך… פשוט שיח זוגי על זה (בעווני אני לא מספיק עושה את זה, אבל ממש יכול להיות שאצלכם הנושא אפוי לגמרי)

והכי חשוב לבחור תמיד לפי מה שמתאים לך, לו ולזוגיות שלכם❤️

מיניות היא אלף דברים חוץ מביאה. וזה ממש זמן מהמם להתאמן על אהבה עם כל הגוף והמניות בלי הביאה. זה דבר מעולה להגברת החשק, לבטחון זוגי, וגם לפעמים שבהם ביאה לא מתאפשרת מסיבות נפשיות, או רפואיות. זה מוסיף כל כך הרבה לזוגיות.

מה שכן שווה לדבר על זה מראש. שזה חד וחלק ככה ולא לוקחים סיכונים. שלא תגיעו למצב שבו יש שכנוע או וויתור גדול כי הוא מגורה מדי...

ב24 שעות הקרובות

אולי אפשר לחכות 3-5 ימים ואז את כבר "לא בסכנה" להכנס להריון

כי צריך ליישר את צוואר הרחם

ואם לשיטתכם עצם ההתקנה לא אוסרת אז דווקא טוב להתקין אחרי טבילה יותר קל להתיר את הכתמים

מה שכן בד"כ יומיים שלושה אחרי התקנה לא יהיה מתאים לקיים יחסים כי יכול להיות כאבים ודימומים קחו בחשבון

מצד שני ממש לפני התקנה זה יחסית בסדר,יש סיכון קטן  אבל בגדול ההתקן מונע השתרשות ולכן מונע גם יומיים שלושה אחורה

הגוף עובר ככ הרבה שינויים, פיזיים והורמונליים

כל כולו מגוייס למשימה אחת וחשובה מאוד.

אז מקבלת את זה שככה מרגישים בתקופה הזאת (או יותר נכון להגיד, לא מרגישים כלום ביחס לזה בהריון)

בתקופה הזאת אנחנו משקיעים בדרכים אחרות. יציאות זוגיות, טיולים נחמדים, צפיה בסרטים ביחד

מפעם לפעם נותנת את זה לבעלי כי יודעת שזה חשוב לו, אבל לא מנסה ללחוץ על הכפתורים כי אולי הפעם זה יעבוד. רק משתדלים שיהיה לי נעים ולא כואב ולא מציק.

בסוף הכל עובר, יש תינוק בעז"ה

התינוק גדל והכל חוזר למסלול

זה אגב אחת הסיבות שאני חייבת הפסקה בין ההריונות. כי זה באמת משפיע על הזוגיות והאינטימיות

ואם אהיה ברצף בהריון ולידה שנים ארוכות זה כבר בהחלט יכול להיות משמעותי לזוגיות.

בהריון הראשון פשוט ויץרתי לעצמי ובעךי לי

אבל זה היה כל כך כלכך רע זה קשוח לזוגיות וממש הורס.

ואז שמעתי שיעורים בנושא והבנתי שאם אין אני יעשה חשק וישקיע בזה לא משנה כמה זה יעלה

אז שמעתי שיעורים וטיפים יש את ליאורה נוקנבוים יש לאפרת צור ולרבנית נעמי שפירא

יכול להיות שגם לריקי שפירא יש דברים בנושא

וקניתי דברים שעזרו לי וכל פעם התחכמתי ועוררתי את עצמי בשיתוף של בעלי שילך ויקנה ויעשה כל מיני דהרים

וזה עזר!!!

ממש!!!

והציל אותנו

ורק בנה ועשה יותר טוב

אבל לא לוותר

וחשוב עוד יותר לא לעשות בכח אם אין חשק כי זה רק יעשה טראומה אלא לעורר ולעשות את החשק

ולפעמים העייפות לא מתבטאת בבדיקות דם.

אז לישון טוב ולהשלים שעות שינה זה קודם כל.

לחשוב על דברים שמשמחים אותך משם הרבה פעמים זה זורם..במצב רוח מרומם פתאום החשק מתעורר..

לפעמים זה אוכל טעים, ריחות, אווירה, מוזיקה, בגדים תחתונים יפים נרות, לבקש לעשות מסאג'..לא להתבייש לבקש את כל המשחק המקדים הזה

יש גם ריחות שמעוררות חשק . פעם הייתי עושה תערובות של שמנים אתרים בעצמי. זה מדהים כמה שזה משפיע. היום אני קונה מוכן של ערוגות.

מצד אחד להתאמץ לעורר חשק ולהגיע לרצון וזה אפשרי. לשמור על אווירה נעימה וקרובה, מחוות קטנות כך הלב מלכתחילה במקום יותר פתוח וכבר מצליחים להגיע לקירבה יותר טובה גם בהריון.

לשים לב ולדייק מה פותח אותנו לרצון, איזה מגע יותר נעים, שהגוף לא עייף מדי ופנוי לקירבה בשמחה.

להיות בהקשבה לגוף אולי צריך יותר זמן לפני, פנאי, נחת.

לפני הקירבה הפיזית לוודא שהקירבה הרגשית והנפשית טובה.

בד"כ הכל בשמחה והקרבה הפיזית נעימה אז גם להזכיר לעצמי שבשכל ברור שזה רצוי, רק צריך להתקדם.

זה קצת כמו לבחור להתאמץ בשביל משהו ממש שווה. נניח להכין ארוחה מושקעת - בדרך צריך להקדיש זמן וכוח אבל מהתוצאה ממש מתפנקים. אז מראש צריך תזכורת שזה שווה את המאמץ.

לפעמים זה לא כמו שוקולד, רק לקחת ומיד להנות מטעם מתוק. אפשר אולי לומר שבד"כ נשים צריכות יותר את המסביב כדי להגיע לקרבה מענגת.

מצד שני להקשיב לקושי ולהוריד מעט ציפייה מעצמך לעמוד בסטנדרט הרגיל. גם לזה יש מקום. אחרי הכל בד"כ בהריון מותרים לתקופה ארוכה ואין לחץ של שבועיים שבועיים.

לתאם ציפיות ולשמוע את הצד של בן הזוג מה מבחינתו משמח אותו ולהשתדל להתכוונן יותר לשם ממקום מתחשב ואוהב. לא מתוך ריצוי, מתוך רצון ואהבה.

ככה בפועל תשמר שגרה טובה גם מבחינה זוגית וגם מבחינת המאמץ שזה דורש.

ממש חשוב לזכור שבזוגיות טובה יש רצון לקרבה מענגת ושמחה ושווה להקדיש לזה את הכוחות ולכוונן את עצמנו לשם.

בהריון יש הרבה הצפה רגשית ולהיות באינטימיות צריך פניות נפשית

זה אומר לעצור וליצור רגעים מרגיעים עם עצמך קודם וליזום אינטימיות סטרילית בלי הסחות דעת זמן שאת גם במחשבה לא מוסחת לעניינים אחרים

זה גם מאוד מושפע ממאמץ...

דבר ראשון חיבוק וכוחות לכל המציאות המאתגרת...

דבר שני, אם הוא חושש לנסוע ויש אזעקות הגיוני שלא ייסע ללמד...

אם זה בגלל שהילדים לא לומדים זה פחות יתקבל מן הסתם...

הוא לא יהיה אסיר של החיזבאללה ויישאר בבית...

הוא לא מפחד..

אבל כל הנסיעה הארוכה בתחבורה הציבורית באזור שכל הזמן יש בו התראות, וזה לא לפי שעות מסוימות... מלחיץ אותי

מבחינת הילדים שבבית, פחות קריטי... אני איתם.. עובדת גם בזום ואיתם

ואת החשש

אבל האמת שבסוף יש פה תלמידים וגם להם יש הורים... ובסוף אם יש שם לימודים כנראה זה אפשרי לנהל שגרה שם גם אם מאתגרת

וגם באזורים שאין לימודים אנשים חיים ועובדים ויוצאים

אבל באמת זה נסיעה לא קצרה ובתחבורה ציבורית ..ומתפעלת שנוסע ככה כל יום בכללי אגב איזו מסירות

לא היתי חושבת שאפשר לכלוא מישהו בבית..

וגם מה עם כל התלמידים

לא יודעת

אם החיים ממשיכים אז מנחשת שהיינו מתנהלים רגיל ..למרות החשש כי סה''כ ב''ה הנפגעים הם באמת בכמות מזערית יחסית לכמות הטילים

תודה לה' על הניסים

כשהכל התחיל,

סגרו הכל פה בצפון לכמה חודשים כאשר בקושי היו טילים וכו באזור זה..

והיום כשהכל החמיר בצפון, פיקוד העורף עוד מעדכן כל יומיים הערכת מצב שלפיה הולכים.. נראה לי קצת מנותקים.... כל אזור הצפון מופגז יש מקומות יותר, יש פחות, אבל מאוד מסוכן כל המצב... צריכים שיירגע כמה ימים לגמרי ואז לשחרר מקומות.. 

שדווקא הנסיון לימד על זה שהסכנה המוחשית היא לא מאוד גדולה

ושכשמדובר במצב מתמשך אז השאיפה היא שגרה כמה שניתן

ועובדה שזה לא שגרה בהל מחיר .. איפה שכרגע מאוד חם אין מסגרות..

כל מקום שיש דקה ומעלה של התגוננות-ממה שידוע לי חזרו, בהתאם ליכולת להגיע למרחב מוגן, זה לא אומר שאין טילים, ובטח שבכבישים יש לא מעט ....

אני כן הייתי בודקת מול הבית ספר מה האופציות, אולי אפילו מול ההסתדרות/ארגון המורים. אם לא כל התלמידים חוזרים בו זמנית אולי הוא יכול להמשיך בזום?

אי אפשר עכשיו חודשים לא לצאת מהבית

אז בונים איזה מערך שיקולים מתוך המציאות...

אין מציאות סטרילית מסכנה

אבל יוצרים הגדרות מחודשות מה ממש לא מה לעיתים רחוקות מה לעיתים קרובות

וכו

ככה אני לפחות מתנהלת

אחרת החיים יוקפאו

וגם לזה יש מחירים

לא עניתי לה מה לעשות

החלטה משותפת שלהם

הכי טוב גלולות למניעה במקרה כזה. פרימולט הוא לא משהו לקחת קבוע וגלולות ניתן לחבר חפיסות ולהאריך את הזמן ללא מחזור. כל אחת לפי הגוף שלה, אבל יהיו לכם בין חודשיים עד 6 חודשים כל פעם

יש כל מיני סוגים

כמו גלולות משולבות.

טבעת נובהרינג וכו

לכל אחד יתרונות וחסרונות

המשותף לכולם שניתן לחבר חפיסות ובכך להאריך את תקופת הטהרה (לא מקבלים מחזור)

אני מניקה אז נובהרינג ומשולבות לא מתאימים לי

יותר בכיוון של ציון פארם ושיטות שמצאתן @מדברה כעדן. יכולה לפרט כמה עולות ומה הן דורשות?

כל דבר טבעי או גלולות מאוד מאוד מאוד עדינות בשביל לעכב ביוץ ישמחו אותי

זה גם מונע מחזור..

אם חשבת על פרימולט נור מניחה שאין לך בעיה עם הורמונים

יש להם רשימת מטפלים.ות

ואת יכולה לחפש לפי האזור שלך

ואז נגיד לחפש כל אחת מה ההתמחות שלה ספציפית ואם מתאים לך

בזמנו זה היה משהו כמו חמישים או מאה שח לטיפול

תבררי

נראלי מאתיים לפגישה ראשונה

ואז כל פגישה שלושים

ויש הגבלה על כמות פגישות 

ואז תהיה לך יותר בחירה למי את הולכת, אם חשוב לך למשל מישהי דתיה וכו'

זה עולה בסביבות 160 לפגישה, ובדרך כלל לא עושים בעיות עם לתת סדרה נוספת כשצריך (אם אני לא טועה כל סדרה זה כ15 פגישות)

והרבה תפילות על התאמה, בסוף הכימיה זה הדבר הכי חשוב..

בהצלחה!

באיזור המרכז, קיבלה טיפול מעולה ובאופן מפתיע גם מהיר ולהרבה זמן. לא אצל מישהי דתיה.

אני הייתי מנסה דרך הקופ״ח/מרפאת חוץ, ואם לא עובד אז הולכת לפרטי…

מה שכן - חשוב מאוד מאוד לטפל. גם אם יש מלחמה ושכול ולהרבה אנשים יש צרות - את חשובה ויקרה מאוד וחשוב שתהיי שמחה ומסופקת מהחיים, עם חוסן נפשי ויציבות. (כמובן לא יודעת מה מצבך, אומרת באופן כללי…)

את מדהימה שאת מוצאת את הכוחות לחפש טיפול, אני יודעת כמה זה יכול להיות קשה כשהמצב הנפשי לא בשיאו…

היא עושה במרפאה בבי״ח בהסדר עם כללית. להבנתי - העלות היא אגרה רבעונית על פגישה עם רופא מומחה (פחות מ40 ש״ח אם זכרוני אינו מטעני), ואם אני לא טועה יש גם עלות על להוציא טופס 17 כל פעם. בכל מקרה אני אופתע אם זה מגיע ל100 ש״ח בחודש (שזה שווה ערך נניח ל10-15 דק עם פסיכולוגית פרטית, סתם לשם ההשוואה…), כך שזה אכן הרבה יותר זול…

אבל היא איכשהו נפלה טוב על המערכת, יש כאלו שנופלות בין הכיסאות או נקלעות לתורים ארוכים והרבה ביורוקרטיה… עניין של מזל קצת…

עשית בעבר בדיקה פנימית עם ספקולום? זו בדיוק התחושה

מכניסים ספקולום

דקה וחצי ואת אחרי

ממש צ'יק צ'ק

אחרי ההכנסה באותו יום היו כאבי מחזור

לקחתי איבופן שקיבלתי מהרופא

ממש מהר הכאב עבר

כעת אני מדממת

דימום לא חזק

משערת שיש עוד דימום ארוך לפניי.. נחכה שייגמר 

זה להכנס להריון...

אבל אין לי כוחות

הגוף גמור !!

בנות אשמח לשמוע חיזוקים להפסקה בין הריונות

פליז

אז את יכולה לשמוח שב"ה קיים כזה דבר מניעה!

תדמייני אילו לא היתה כזאת אופציה..

נכון שמניעה זה נושא מעיק ולא נחמד

ועם כל זאת הריון זה מצד אחד משהו מאוד מבורך אבל לרוב הרבה יותר משמעותי ועם השלכות לכל החיים.

אני לא חושבת שמניעה צריכה להיות הברירת מחדל אחרי לידה

אבל אם אישה מרגישה מפורקת, בלי כוחות וחייבת הפסקה

אז לא להסס. לפעמים מדובר בסך הכל כמה חודשים עד לאיזון הדברים. אבל מאוד משמעותי עבורך ועבור המשפחה שלך והחיים בכללי.

אישית מאוד שמחה על כל הפסקה שעשיתי, לא מתחרטת לרגע.

עכשיו היה לי פער של 5 שנים שחלקו לא היה מתוכנן כי התעכב יותר ממה שחשבתי

אבל זה היה אחרי ארבע הריונות יותר צפופים והרגשתי שהבית לא מאוזן בכלל בכלל מכל מיני בחינות.

ולידה החמישית היתה תענוג, הכל הרבה יותר ברוגע ובשפיות

אני פשוט נהנית מכל רגע, אפילו שיש זמנים יותר מאתגרים אבל אני לא הגעתי לזה שחוקה גמורה ועייפה מהחיים

מפחיד יותר מהמוכר... הריון ולידה מוכר לך, התקן לא..

וזה טבעי שאת מפחדת מזה ורוצה לברוח מזה..

אבל באמת שזה בסדר גמור

לי אחרי ההריון הקודם לקח שבועיים וחצי להסתגל להתקן אבל באמת הגוף הסתגל והיה בסדר גמור ..

בהצלחה!

להניח חתיכה קטנה של ציפורן *התבלין*, זה של ההבדלה, ליד השן הכואבת יכול לעזור.

תרופת סבתא.

תרגישי טוב.

בגדול הייתי משלבת בין זה לבין אקמול כפול

או 2 אקמול ו2 אופטלגין 

איזה תרופות ניתן לקחת.

טלפון 02-5082825

בנוסף יכול להיות שצריך לעשות טיפול שיניים דחוף למרות ההריון. במכון הטרטולוגי ידעו להייעץ גם לגבי זה.

רפואה שלמה!

של בית חולים.. הם לא עושים בהריון בכלל

😩

השן בוקעת עקום והיא נתקעת בשורש של השן ליד זה מפעיל לחץ על כל הסיניים בצד ימין

בשליש הראשון נמנעים מלבצע עקירות מורכבות כירוגיות

עוקרים שיש זיהום קשה חס וחלילה 

זה לא נעים אבל לא אמור להיות ברמה כזו.

תראי אם נפוח לך, ואם אקמול מרגיע את זה.

את מתארת כאב שמעיר אותך בלילה... לדעתי שווה בדיקה עם רופא.

הבעייתיות בשן שבוקעת עקום, חוץ מהלחץ על השיניים האחרות, היא שהיא הופכת למלכודת חיידקים, הגישה לשם קשה בצחצוח ולפעמים נוצרת מזה דלקת.

סדרה של טיפולי שיניים כולל טיפול שורש

יכול להיות שזה ישפיע על איזה חומר הרדמה

אבל זה עדיף על פני כאב מתמשך

את רק בתחילת הריון

אין סיבה לסבול כל כך הרבה זמן 

לפעמים שן כזו יוצרת דלקת, מהתיאור של הכאבים זה נשמע ככה.

כדאי ללכת לרופא משפחה בהקדם.

וכמובן אחרי שהדלקת עוברת לעקור את השן, אין מנוס...

אם את חלילה מרגישה ממש רע. יושבת על הרצפה, לא מסוגלת להגיע למיטה. או במיטה ולא יוצאת.

הילדים ישתוללו? התינוק יבכה? תנסי למצוא מעכשיו עצות לשרוד, אם מדובר בשלוש-ארבע שעות מקסימום שאת לבד איתם. לא צריך לטפל בבית. רק לטפל בילדים ברמת להחליף חיתול ולתת להם אוכל? כל עוד את מרגישה מספיק טוב או בעלך נמצא תכיני את מה שהילדים צריכים וציוד להכין בקבוק /אוכל/ להחליף חיתול, ואז גם אם את על הפנים - את מדברת איתם או מציעה להם לשחק/לקרוא ספר כשאת זרוקה על הספה לידם..

אם הילדים שלך עלולים לעשות משהו מסוכן ממש או שאת חוששת שאפילו להחליף חיתול/להרים עלייך את התינוק לא תהיי מסוגלת- זה יותר דורש עזרה

יחזור יחסית בשעה סבירה

יתן לך לנוח

ואחרי זה יצא שוב

אחרי שנחמם מרגישים יותר טוב

אפשר להעביר זמן יחד עם שכנה עם ילדים

אפשר להביא ילדה בת 11 לתת יד

בסוף ככה זה יום כיפור..

מאתגר..

אבל מגלים שאפשר 

אצלי היו כאבים כשהשד התמלא, אבל לכמה שניות כל פעם. (כאב ממש)

עבר אחרי חודש או חודשיים מהלידה

שמחה לשמוע שזה הגיוני ונפוץ. כבר פחדתי שאולי יש סתימה או משהו כזה.

תודה לכולן

יש לי את זה כל הזמן אחרי לידות

זה משתפר מאוד ככל שהזמן עובר והכמויות מתאזנות עד שכבר לא כואב. הפעם בכלל לא היה לי גודש באף שלב ועדיין הזרמים היו.

אפשר משככי כאביםאם ממש בלתי נסבל 

יש נשים שלא מונעות בכלל וגם לא מצליחות להיקלט תקופה אחרי מס פעמים שכן

ממליצה לך לפנות לבירור. לפעמים זה בכלל לא קשור אלייך, אלא אצל הבעל

שולחת חיבוק

בעיה הורמונלית כרגע

ואם כן - גם הטיפול יהיה כנראה בכיוון ההורמונלי  

תקבעי בהקדם תור לבירור פוריות מקיף  

מאחלת לך בשורות טובות,

כתיבה וחתימה טובה

אם חוזר הרבה זה חריג.. אולי צריך להיבדק...

תנסי לעשות נשימות עמוקות, לנוח לגמרי ולשתות הרבה!

האמת שניסיתי באמת לנשום הרבה

אבל בסוף רק השינה עזרה לזה

אני ממש ממש מקווה שלא יחזור על עצמו 

כרגע באמת מחכה רק תוהה לעצמי עד מתי, היא צריכה לעלות שנה הבאה לגן עירייה ולא מתכננת להעלות עם טיטול.

מחליפה טיטול פעם אחת באמצע הלילה, לא תמיד עוזר

להסביר לה יפה (במהלך היום) שיותר אין בקבוק בלילה. 

להציע לה לשתות לפני השינה.

אם מתעוררת (בטוח שתתעורר) להרגיע אותה וללטף עד שנרדמת. להסביר תוך כדי במלל פשוט כמו מנטרה: "לילה טוב, עכשיו הולכים לישון".

אם מבקשת לשתות אז בימים הראשונים להוציא לרגע מהמיטה כדי שתשתה מכוס ואח"כ להחזיר למיטה ללא בקבוק. כך תוך כמה ימים בעז"ה תלמד להרדם בלי הבקבוק.

חשוב לא להשאיר אותה לבכות, אלא להיות שם בשבילה להרגעה אך גם להיות עקביים ולא להכנע לבקבוק.

בצורה כזאת עושים הפרדה בין הצורך בשתיה לבין השימוש בבקבוק כמרדים.

מנסיון, בגיל הזה הם לומדים בין כמה ימים לשבועיים (אם אין קשיים נוספים סביב ההרדמות, או בגבולות באופן כללי).

בהצלחה רבה!

במשך היום היא שןתה מלא מים, בלילה היא צריכה בקבוק עם צבע.

והיא לא מוכנה לשכב אם זה לא כדי להמתין עד שאביא בקבוק...

לק"י

זה שינוי, וסביר להניח שהיא לא תאהב אותו ויהיה לה קשה להתרגל.

אבל כנראה שבסוף זה יקרה.

אתם צריכים למצוא זמן שיש לכם כח להתמודד עם זה.

שלא תחשבי שאני לא מבינה אותך.

אצלי זה עניין ההנקה בלילה, לחלקם היה קשה לקבל את זה.

למשהו אחר פחות זמין, כמו כוס שהציעו לך. לבן שלי יש כוס עם קשית (ליום. בלילה הוא יונק....).

סיוט אמיתי..

היה בן שנתיים כשקם מלא בלילה ונרדם רק עם בקבוק (רק מים)

הכי הפריע לי הטיטולים הגדושים ולפעמים הבגדים הרטובים - והחלפנו טיטול פעמיים שלוש בלילה..

מה שעזר-

קודם כל להפחית כמויות.

להביא ממש מעט בבקבוק ולהגיד כמה פעמים שזה מה שיש וזהו.

אם מבקש עוד ומתעקש אז שוב למלא ממש קצת מים.

ואז הוא התרגל לכמויות קטנות יותר

במקביל- במהלך היום לתת לשתות בכוס

לאט לאט התרגל לכוס, ואז גם בלילה הצענו כוס ולא בקבוק. וחזרנו המון על זה שהוא כבר גדול, ושותים רק מכוס, עד שנגמל מבקבוק לגמרי.

הוא עדיין קם לפעמים בלילה ומבקש מים, שותה לגימה מכוס וחוזר לישון..

זה הרבה יותר טוב, קם יבש ומתעורר הרבה פחות.

בהצלחה!!

או בקבוק עם פיה שמחייב להתיישב כדי לשתות; כמו ש @מישהי11 הציעה. נראה אם יעזור

זה מתאים לכם.

אבל לנו לא עבד שום דבר חוץ מלהפסיק בבת אחת.

לא עזר שהחלפנו למים, הוא התרגל למים ולא הצליח להירדם בלי זה.

הסברנו שאין יותר בקבוק

יומיים - שלשה התמודדנו עם צרחות (לא בהכרח השארנו לבכות, אבל התגובה לבכי לא הייתה בקבוק אלא הסבר שוב ושוב שאין בקבוק) ובסוף זה עבר

אני לידה והיא בוכה וצורחת, מה אפשר לעשות?

מנסים להרגיע בחיבוק אז נרגעת ואז כשמניחים חזרה במיטה חוזרת לצרוח

היה ככה עם בקבוק מים עד גיל 2.5

עשינו שיחות מקדימות שבתאריך מסוים זורקים את כל הבקבוקים לפח

ביום שקבענו, עלינו לצפרדע ועשינו טקס פרידה.

היומיים הראשונים היו יותר קשים והיה לו קשה להירדם, אח״כ נהיה לו יותר קל.

עשרה ימים אחרי זה התחלנו גמילה מטיטול.

הבת שלי (כמעט 3) שותה המון מים בלילה.

ישנה כמובן עם טיטול וקמה עם טיטול מלא אבל ביום גמולה 100%

אם את לא גמורה מדי בלילה

אחרי שמתחילים בגמילה - לספור את כמות הפעמים שהיא מתעוררת. (או כמה זמן ערה)

ואת תראי שזה במגמת ירידה.

אחרת הכול נראה כמו סיוט אחד גדול ומטושטש בלי התקדמות.

אבל אם בלילה הראשון הצלחת לספור שהיא התעוררה 10 פעמים ואחר כך 7 ואחר כך 5, אז אמנם זה קשוח ממש אבל את יכולה לראות מגמת התקדמות וזה מעודד.

ממוצץ, מהנקה, משינה עם אמא וכו'.

יותר קשור באמת לגמילה שקשורה להרגלים ולכוח רצון של הילד מול כוח רצון של ההורים...