פורום הריון ולידה (עמוד 4465)

נעים נחמד אנושי ומקצועי

והוא היה מאוד נחמד. סובלני ולא מלחיץ.
ממליצה

סקירה בלאומית עם רופא אחר (לא פרטי).
דר שוקרון לא מקבל כרגע לצערי.

מסילת ישרים. את בטוחה שהוא לא עובד שם?

ממליצה ללכת לרופא בשר"פ, אם צריך המלצות אז בשמחה...

 

בגלל שהוא עוד לא מדבר בגיל שנה ו7 חודשים אמרו לנו ללכת לרופא אוזניים והוא אמור להפנות לבדיקת שמיעה

כמו בכל רופא מומחה לתחום מסויים, ברגע שהוא רופא גם לילדים הוא אמור לטפל גם בתינוקות.

בת 8 חודשים מי שהיא נולדה ככה כל הזמן ..אני לא חפשתי איך לגמול אותה כי מה ירגיע אותה?

ככה היא נרדמת...

ולא רק כשרוצה לישון..
אפילו בשביל לינוק אני צריכה להוציא לה בכוח.

ורובם ממצים את העניין ולא ממשיכים עם זה כשגדלים.

בינתיים זה שלב חשוב בהתפתחות - ככה מפנימים את קו האמצע.

וזה די חסר סיכוי לגמול תינוקת בגיל הזה מאצבע, אז אני מציעה לך להניח לזה ולקוות לטוב... רוב הסיכויים שיעבור מעצמו תוך כמה זמן.

סליחה שזה כל כך מטריד ומדאיג אותי.
אני מנסה לשים לה מוצץ במקום אבל אז היא עושה את הרפלקס שכמעט מקיאה.

אולי אנסה עם המוצצים הצהובים, הפשוטים ביותר..

בהנקה אני ממש צריכה לתפוס לה את היד כדי שלא תכניס.

הגיוני שבגיל כזה מתחילים עם השיניים??

תודה לכן על התשובות!

אולי פחות מ5 חודשים...בסביבות גיל 3-4 חודשים. ובכל פעם הוצאנו את האצבע והחלפנו למוצץ...באופן עקבי בלי לוותר. וזה עזר ברוך ה'. עכשיו רק מוצץ...

אולטרסאונד בטני, רופא בודק כמה דברים חשובים, מדפיס לך תמונות וזהו, זה גם לא לוקח הרבה זמן בדרך כלל

בתת מודע אני מנסה לחשוב בשכל שהכל בעזרת ה בסדר, אבל עדיין..

בעיקר של אמא שלי...

לאט לאט מתחילה לקבל ביטחון באינטואיציה שלי עצמי, ופחות לשאול את אמא שלי על כל דבר.

שומעת על שיטה או על דרך, מתעניינת, ומחליטה ע"פ האינטואיציה אם מתאים לי או לו.

 

ועוד משהו חשוב- עם כל המידע והעצות והשיטות שיש היום ושכולנו חשופות אליהם מי יותר ומי פחות, בסופו של דבר ילד צריך את הלב של אבא ואמא שלו. אז מעבר להכל- זה הלב.

את הילד גם אם נראה שהכל בסדר ובדרך כלל אני די צודקת

אצל אימא שלי זה לא עבד- עובדה, מה שהיא עשתה מניסיון שלה או של מישהו שבאמת יודע אז זה הצליח

כשהיא הלכה על תחושות בטן בדרך כלל זה היה ממש לא נכון

כשאני פוגשת שיטה מאוד אופנתית  שמריחה לי כמו דת עם כללים ועקרונות ואיסורים אז לדעתי כדאי להתרחק מזה כמה שיותר גם אם נשמע מעניין והגיוני

ובקשר לקורסים אז מרצים וכתבים צריכים להתפרנס ובשביל זה כנראה צריך לחדש דברים אז לקחת הכל בעירבון מוגבל

 

מריח כמו דת מסורת ..וכו' , מה למשל נתקלת שלא מצא חן בעינייך?

אם זה בסדר כמובן, זה באמת מעניין אותי..
תודה!

נגיד יש מנחת הורים שכל התנהגות רואה כתוצאה מתקשורת אימא-ילד, אבל באמת לפעמים זה נכון ולפעמים זה לא נכון

לדוגמא ילד בן שלוש פתאום לא רוצה לגן אז יכול שהוא באמת רוצה שאימא תישאר או תיקח אותו הביתה ויכול להיות שילד אחר מציק בזמן האחרון, יכול להיות שהוא לא מרגיש טוב ועכשיו מתחיל לעלות חום, יכול להיות שהוא נפגע ממישהי מצוות הגן

או דוגמא אחרת - הורים מסיבות לא ברורות מחליטים ללמוד הורות משבטים מוזרים שהאמת אפילו אף פעם לא פגשו אותם ומכירים רק פרשנות מאיזה ספר ומתחילים באדיקות ליישם מה שכתוב שם.

או טבעונות קיצונית- פגשתי שכנה וסיפרתי שלקחתי את ילדי לרופא שיניים וקבעתי תורים לסתימות והיא אמרה לי שצריך לבדוק טיפול טבעי ואסור ללכת לרופא בקופת חולים

או בחברה שגדלתי יש דעה שצריך להשקיע חזק בהתפתחות הילד - אז מכירה מישהו שהיה רשום לחמישה חוגים כדי להתפתח כמו שצריך

בכל המקרים האלה להורים יש איזה תפיסה אם כללים ואיסורים והם הולכים לפי זה בלי לחשוב

 

אני ממש מסכימה איתך !!!!!!

אפילו שאני מאוד אוהבת דברים טבעיים ושיטות שונות.
אם מישהו מבחוץ יבוא ויגיד לי משהו על בריאות ועצות שונות ומשונות זה יכול מממש לעורר אצלי אנטי.

אני חושבת שזה מאוד קשור לאינטואיציה פנימית, שלך.
ואף אחד חוץ ממך לא ידע טוב כמוך מה טוב לך ולבני ביתך.

וגם אני חושבת שיש הרבה שיטות נכונות אבל לא נכון לרקוד בכל החתונות, אלא לאמץ לך את הדרך שמתאימה לך...

חמותי חושבת וגם אימא שלי חשבה או הרגישה עם לב של אימא שאם ילד משתעל צריך לתת לו דחוף הרבה אנטיביוטיקה בלי מרשם ובמינון שנראה להן ושתיהן נשים אינטלגנטיות עם תואר שני אבל במקרה הזה לב של אימא אומר להן להציל את הילד ושום ספר, שום רופא לא יכול ולא הצליח להסביר שאסור שזה מסוכן שזה הביא ל אשפוזים מיותרים שזאת בעצם הייתה הסיבה להרבה בעיות ומחלות שפתאום צצו, אבל אין עם מי לדבר - לב שלהן אומר, 

אני זוכרת שלקח לי כמה שנים להסביר לבעלי שזה לא עובד ככה, שלפעמים תרופה מועילה ולפעמים מזיקה ושלא מסתמכים על לב של אימא בעיניים עצומות

רציתי להוסיף את זה, רק שלא היה ככ קשור למסר

אמא צריכה לדעת שיש דברים שלא משחקים בהם, וגם לדעת לשמוע ולקבל דברים חדשים..ולא להתקבע על משהו אחד.

אבל יש צריכה ויש מצויה..

יהי רצון שלא תצא תקלה תחת ידינו..

מעבר לזה, גדלים ולומדים מהניסיון.

לא אוהבת לקרוא יותר מדי את כל הספרים האלה, או ללכת לסדנאות האלה. יש קצת טיפים שאני לוקחת מדי פעם, יש אנשים עם נסיון וחוכמה. אך להדבק למשהו מסויים - לא עושה לי טוב...

כשבאמת היתה לי שאלה עקרונית בחינוך, שהרגשתי שאני לא מצליחה לפתור לבדי, ניסיתי ושאלתי הרבה יועצים/פסיכולוגים וכו'. אבל את מרגישה בסופו של דבר, מי מדבר לעניין ומבין לעומק ונותן עצות טובות ומי - פשוט לא קולע למטרה.

בסוף היתה מישהי שכן "דיברה אלי" עשיתי כעצתה ובאמת ראיתי שיפור מסויים.

וגם כשאני לא יודעת מה לעשות ומתייעצת, מרגישה איזו עיצה מרגישה לי נכונה לגבינו, לא שומעת לכל אחד שנותן טיפים.

הרבה פעמים ההכוונה שלהם עוזרת לי. (דוג׳ הקטן שלי היה חולה 4ימים והרןפא אמר וויראלי, אחרי כמה ימים שלא השתפר קבעתי שוב לרופא ועלינו בדרך נס דרך הפניה לצילום חזה שממש מתפתח עכשיו דלקת ראות)

אני ממש בניסוי ותהייה, לפעמים אני מרגישה אדישה מידי לשיעול של הקטן, ואמא שלי "מנערת" אותי שאבדוק, ומסתבר שהיא צדקה ממני.

ברוך ה אני מרגישה בתהליך של למידה, אך מפחדת מאוד כי אני אחראית של אוצר יקר ומתוק ולפעמים מרגישה שאיני עושה את מה שצריך ומספיק..

את יכולה לשים אוזן שלך לגב באזור ראות ואם תשמעי שם רעש אז בטוח ברונכיט או דלקת ראות ואם את לא שומעת אז לא יודעים אבל זה סימן טוב

ובקשר לדלקת ראות - בהחלט יכול להיות שזה היה ויראלי בהתחלה ואחר כך התפתח לדלקת אפילו השנה וגם שנה שעברה היה ווירוס שגרם לזה הרבה

ואני מודה- גם עידוד לכך מאמהות 'טבעוניות' יעני שדוגלות בשיטות טבעיות... עודד אותי לכך... בעיקר דרך הרשת.

 

אני זוכרת שכשאחד הבנים שלי היה בן שנה ועשרה חודשים, רשמתי אותו לראשונה לגנון לחצי יום. עד אז הוא היה איתי בבית.

 

היה יום הכרות שהיינו יחד בבגן, אבל למחרת הבאתי אותו לגן והוא נורא בכה. רציתי להישאר איתו לאיזה שעה, אבל הגננת סירבה ואמרה שמניסיונה הוא יתגבר אבל רק אם אני אלך..

 

לא חשבתי כמוה, אבל חשבתי לעצמי שבטח יש לה יותר ניסיון ממני...אז הלכתי, אבל הייתי לא רגועה ונשארתי מתחת לחלון כדי לשמוע מה קורה איתו.

 

למרבה הזוועה הוא המשיך לבכות במשך חצי שעה רצוף! בכי קורע לב, והגרוע מכל, לא שמעתי את הגננת מנסה להרגיע או לנחם אותו... היא היתה בדעה שזה עובר לבד והוא יסתגל...

 

לאחר חצי שעה מורטת עצבים נכנסתי בהסאטריה לגן, מצאתי אותו עומד על אותה מרצפת בדיוק כמו שהשארתי אותו, פניו אדומים ונפוחים מבכי... לקחתי אותו בידיים והלכתי הביתה.

 

בבית הייתי מזועזעת מהסיטואציה... לאחר מחשבה רבה, החלטתי שהוא כנראה עדיין לא בשל להיפרד ממני.

 

אנשים בסביבתי ניסו להניא אותו מזה, ואמרו שהרב הילדים ככה וכו', אבל אני הודות לחיזוקים שקיבלתי מהמרחב הורטואלי, החלטתי להקשיב לתחושת הבטן שלי.

 

הגננת כמובן לא שמחה בכלל על ההחלטה שלי, אבל הודעתי לה את זה בצורה חד משמעית כך שלא היתה לה ברירה.

 

לאחר מס' חודשים נוספים איתי ביית, החלטתי שעכשיו הוא נראה בשל ללכת לגנון למס' שעות כל יום.

 

לקחתי אותו שוב לגן, והפעם ההתאקלמות שלו עברה חלק!!! בלי אף דמעה! הוא נפרד ממני יפה לשלום, והיה רגוע ושמח בגן (עמדתי שוב ליד החלון והקשבתי...) 

 

אמנם הגננת הזאת לא היתה הכי חמה בעולם, אבל היא בכל זאת היתה נחמדה והוא עבר את התקופה שם בנעימים...

 

אגב, הוא המשיך להיות ילד שההסתגלות שלו איטית יותר לשינויים, וכתוצאה מהניסיון הזה, החלטתי לכבד את זה וזרמתי איתו, ב"ה בסוף הוא התרגל לכל דבר(מכנסים קצרים בקיץ... נגמל מטיטול ואפילו השתתף במסיבת סוף השנה בסוף גן חובה!)

 

אגב, תחושת הבטן שלי היא גם להיפך, שהילד מסוגל ליותר ממה שנראה לעין, וב"ה זה גם מוכיח את עצמו. בעזרת ה' ובברכתו!

 

בקיצור כדאי מאד לנסות ולהשתחרר מרעשי רקע, לחשוב מה ה' רוצה ממני ולהקשיב  באמת ללב... בד"כ התשובה שם...

אני גם נפגשת בהרבה חוסר לגיטימציה להתנהלות כזאת, יש הרבה קולות שטוענים שאם את משאירה את הילד איתך זה מגוננות יתר וצריך לתת לילד להתמודד והכל. 

זה מדהים בעיני שהוכחת איך שעם קשב שלך לקצב של הילד המעבר יהיה חלק הרבה יותר. 

 

תודה ששיתפת!

למה שהן מרגישות לגבי הילד שלהן.

 

כמו שאמרתי היו אלה נשים בדיוק כמוך תחיה דולה שעשו זאת עבורי... אז תודה לכל הנשים המעודדות באשר הן! 

 

והלואי ואגם אני אלמד להיות כזאת... 

זה ממש מחזק לקרוא את מה שכתבת !! איך הצלחת לשרוד חצי שעה? ...רואים שגם השתדלת לא לפעול מהבטן..

לפעמים אני מרגישה גם ככה, ואין לי אומץ וביטחון בדעתי.

 

הידע שאני בוחרת לקבל וליישם נבחר מתוך אינטואיציה.

 

אני אמא לילדה 1 אז משתדלת לקבל הערות ותובנות וקשה לי, אני נורא סומכת על עצמי (שזה מוזר, כי בהרבה דברים אין לי בטחון אבל דווקא עם הילדה אני מאוד בטוחה בעצמי).

 

ואני דווקא רוצה להזהיר מעודף אינטואיציה. צריך קצת ענווה ולפעמים לכוונן קצת את האינטואיציה כתוצאה מלמידה. יש לי דוגמא שעכשיו טעיתי. הילדה לא היית נראית לי מאוד חולה כי בסה"כ היא התנהגה יפה והייתה די פעילה.ואמא שלי אמרה לי שזה לא נראה לה והיא צדקה. הלכתי לרופא והיא צריכה אנטיביוטיקה. לזהות איך ילד חולה ממש נראה צריך ניסיון שלי עדיין אין וטעיתי באבחנה.

זה היה בשבילי שיעור בענווה. קשה לי לקבל את המסקנות אבל צריך עבודת המידות

 

גם אינטואיציה צריכה בסיס להתבסס עליו וזה נרכש מניסיון.

ורוצה להאיר לך שתמיד יש פעם ראשונה ..ומעכשיו בוודאי תדעי לזהות.

לדעתי בטחון הוא מתכון להצלחה. וכמובן, עם יד על הלב, אולי אחרת יותר נכון אולי אמי צודקת אולי בעלי צודק..אבל כשיש לך בטחון את אמא לתפארת...

ומסננת ובחורת מה שמתאים לי

נראית בסדר, מוציאה דו"ח מסודר ומפורט שזה חשוב מאד, הפיזיותרפיסטית שמחה איתו מאד וגם לקחה לי אותו..
מעבר לזה, היא נעימה ויסודית אבל לא נראה לי שהיא הכי מומחית. היא פשוט לא דיברה הרבה אז קשה לדעת.

הייתי אצל מישהי בשערי צדק שנראה לי יותר מומחית ומקצועית, היה לה הרבה מה להגיד, אבל הייתה לטעמי סדיסטית.
אפשר ללכת לרופא גבר וזהו, אם הנשים לא מוצלחות מספיק.

ואני הלכתי במעייני הישועה וזה היה אאל"ט בחינם והיו תורים זמינים. שזה משמעותי כי אחר כך צריך לחכות הרבה גם לפיזיו..

רופאה מדהימהומקצועית

בשלי 3 בצלים קטנים כחצי שעה, שתי את המיים של הבישול אחרי שמתקררים.

או מיץ חמוציות.

גם אם זה לא התקלקל זה בטח כבר לא באותה איכות.

אם הדלקת שלך חמורה לא כדאי להסתמך על תרופות טבעיות כי הן בדרכ חלשות יותר. כדאי לקחת את התרופה (להוציא חדשה) ומעשיו לשתות דברים שיכולים לעזור כדי למנוע חזרה של הדלקת.

מזה שיש לך את התרופה בבית אני מבינה שזאת לא פעם ראשונה.. לא כדאי לשחק עם זה כי במקרים קשים לפי מה שקראתי עלול לעלות לכליות.

אין עניין של סקירה מוקדמת 'דרך לאומית'. לכי לכל רופא, תביאי קבלה, ותקבלי החזר (משהו כמו 80%). זה בשונה מסקירה מאוחרת.

 

אבל אולי יש הבדל אם זה תאומים וכו'... 

 

בכל אופן, אנחנו היינו אצל ד"ר שוקרון והיה ממש נחמד ונעים.

 

בהצלחה!

נדמה לי שהוא עובד עם כלל הקופות אז לא צריך לשלם ולקבל החזר אלא משלמים רק השתתפות עצמית במקום.
לא זוכרת כמה זה היה.. אני במכבי.

רופא מצוין,מאוד אנושי!מומלץ.

לצערי,לא נשאר תור פנוי אצלו, מישהי מכירה את השותף שלו, ד"ר שטסמן?

 

תודה רבה!!

תודה!

אם כן אני הייתי אצלו וממליצה..

וניקיונות - רק כאלה שלא מאמצים את הגוף בצורה מסכנת.

בשעה טובה!

הנקיון, בעיני פחות חשוב וקריטי.

השאלה אם לקבוע בשביל זה תור לרופאת משפחה ולנסות לשכנע אותה... (לרופאת נשים אין תורים עד לשבוע 7)... והשאלה עד כמה זה באמת נמוך...

זה קצת נמוך אבל ממש יתכן שהביוץ היה מאוחר!
ממליצה לבדוק שוב אחרי יומיים. אם הבטא הכפילה עצמה לפחות פי 1.5 אז זה בסדר!

אבל זה נחשב 4+4 (שבועיים של וסת +7 נקיים, שבועיים של טהרה +ארבעה ימים שהוסת לא מגיעה).
אין מצב שהביוץ היה מאוחר, אני מרגישה אותו בוודאות...

כדור למשל, לא יעזור לשיעול..

מה שאני זוכרת במעורפל, הטמפרטורה לעובר חשובה וחשוב לשמור שלא תעלה מדי.
וזה גם יכול לעזור להרגשה.
וגם מותר לקחת בהריון.

אז אני רואה רק סיבות למה כן ולא למה לא.

תדאגי לשתות הרבה לא רק מים אלא גם תה מתוק.

ככה הגוף מתמקד בהתמודדות עם המחלה, ואח"כ יאזן את עצמו.
חשוב מאוד מאוד לשתות. תה חם עם לימון ודבש זו תרופת סבתא יעילה מאוד. גם מרק עוף.
מותר לקחת אקמול.

ארומתרפיה. ומן הסתם עוד שיטות.

כי אחד התסמינים זה ביוץ מאוחר או העדר ביוץ לפעמים.
תלכי לרופא להבדק!חבל על הזמן.

גם פעם זאת היית תופעה ככ רווחת, או שמשהו השתבש אצלנו בשנים האחרונות, ששומעים על זה מככ הרבה נשים כאובות וחסרות אונים נגד??

הכל פרוץ, והנגישות - האינטרנט וכו'.

זה לא נורמלי, ולא לגיטימי בשום צורה.

נראה לי שאחד הגורמים הוא הנגישות המזעזעת של הדברים האלה. בכף היד של כל אחד.

למה בכלל כולם צריכים סמארטפונים? מה רע במכשיר פשוט שיש בו שיחות והודעות?

הסמארטפון נהיה סטנדרט גם אצל שומרי תורה ומצוות, ויש בזה הרבה בעיות.

לענ"ד- שומר נפשו ירחק. ואפשר לחיות עד 120 גם בלי וואצאפ. (ואפשר גם שיהיה רק וואצאפ בלי כל שאר האינטרנט)

 

ואם זה קורה לכ"כ הרבה אנשים נשואים- אז אני מזדעזעת מלחשוב למה נערים בגיל העשרה נחשפים, ואיך זה משפיע על תפיסת הזוגיות והאהבה שלהם, שלא לדבר על קושי בשמירת העיניים וכו'.

גם אני לא מסכימה ומזדעזעת מצפיות ..וזה לא קשור לדתי וחילוני.

וברור שזה משפיע על הזוגיות !!במכלולל הסיטאציות.. [סתם כל כך הרבה בתים מתפרקים??]

וגם על הנפש!! וגם על הרוחניות!!!זה משפיע ..

לצערנו היום זה תופעה שצריכים להוקיא אותה ולהלחם עליה..

יש ארגון קדוש שעושה הרצאות בנושא ומפרסם תארגנו מקום וקהל אנחנו נבא נרצה בחינם להציל בתים בעם ישראל..

בדרך כלל שנשים מסכימות לזה כי אין להם כח לההלחם או כי הם פשוט לא מודעות איך זה משפיע על הגבר..

או שבעלה משכנע אותה שאצלו זה לא משפיע..[ספרה לי חברה שבעלה שכנע אותה שתתן לו לראות כך זה מגביר לו חשק אליה...אתן קולטות ?? אחרי שהיא נתנה לצפות הוא פתאום התחיל להגיד לה שהיא שמנה ושתעשה דיאטה..ולא להיות מרוצה מכל מיני דברים...ונהיה לה רק יותר גרוע..]

[בדרך אגב.אמרה לי מדריכת כלות שהרבה מאד נשים בכלל לא מודעות לזה שהבעלים שלהם צופים....פתאום שהם מגלות הם מבינות שזה תקופה לא קצרה...]

וזה צרת הדור ולכן נשים אתן חיבות להלחם על רימון באינטרנט גם בניד וגם בבית...

אני אישית בביתי לא מסכימה סתם שמוש באינטרנט הוא כלי עזר לצרכים...אולי עוד קצת חדשות...כדורגל תוכניות נקיות ורק מידי פעם... לא לעשות הרגל לפורקן דרך האינטרנט..

 

 

 

אבל גם ברימון אפשר להגיע לכל מיני מקומות.

יש מחקר שמראה שהורים לילדים עם רימון או חסימות דומות שלא מעורבים בהרגלי הגליה של הילדים שלהם הילדים מגיעים למקומות הרבה יותר בעייתים מאשר ילדים שאין אצלם חסימה אבל ההורים מחנכים ומעורבים. 

 

וכאן זה לא מערכת של הורה-ילד שיש להורה אחריות אלא מערכת זוגית שבה עם כל הכבוד האישה לא אמורה או אחראית להשגיח על בעלה אז זה מורכב. 

 

זה לא שעם רימון יפתרו כל הבעיות. הלוואי שכך היה. 

וההאשמה שהולכת פה על הנשים שגם ככה מתמודדות עם קושי כזה ממש צורמת.

את מדברת על חסימה של רימון ובו זמנית הילדים גולשים באתרים זווועתיים או אחרי שהם גדלים ונהיים יותר חפשיים?

 

ברו וברור ביותר שצרך לעשות ה-כ-ל כדי שבבית לא יהיה אינטרנט פתוח ואפילו לא ברמה הכי גהוהה ולא הרמטית נכון שלבעל יש אחריו על עצמו, אבל את בתור האישה שמחזיקה את הבית צריכה שזה יהיה גבול אדום שא"א לחצות.

 

ואנחנו לא נבין בחיים את היצרים החזקים האלה של הגברים.
ולהגיד ש'הבעל שלי גדול ולא צריכה להחליט עליו',לדעתי לא נכון לומר.
את בסך הכל עוזרת לו בזה שיש חסימה הכי מוגנת לאנטרנט.
את עוזרת לו לא ליפול כי גבר עם היצר שלו יכול בשניה להגיע לשם.
ולא משנה כמה הוא היה בטיפולים.
ה' ברא אותם עם יצר חזק שלא חושבת שאפשר להתגבר עליו אלא רק לנווט אותו למקום הנכון.
(נכתב אחרי שיחה עם בעלי בנושא הנ'ל)

והחלטתי למחוק אותו סתם כדי לראות איך יהיה בלי
וזה ממש כיף לי בלי....

אני לא אספר את כל הדרך שעברנו עד שהוא אמר לי.

אבל בעלי נופל בסרטים כאלו. 

כואב לו כ"כ שהוא נופל ולא מצליח להתגבר. הוא מתבייש בזה מאוד. 

 

בפעם הראשונה שהוא אמר לי-בתוך תוכי, כעסתי כ"כ, מן תחושת בגידה ורתיעה ביחד. 

אבל אז הבנתי שגם הוא סובל מזה, וגם לו קשה, והוא כ"כ רוצה לצאת מזה!!

 

אז במקום להתעצבן, שזה בטוח לא היה עוזר,

שיניתי את הגישה. אני מנסה לתמוך בו, לתת לו דחיפה להיכנס לתוכנית של מכורים (של 12 צעדים). 

(בעבר, לפני שהתחתנו, הוא היה בתוכנית הזו, אבל עכשיו הוא כבר לא... והתוכנית מאוד עזרה לו!)

 

אז לגבי השאלה האם זה השפיע על הזוגיות-ברור שכועסים ומרגישים ריחוק!! וברור שהוא יודע שאני ממש נגד זה, וזה מעציב אותי אם הוא ייפול. 

אבל צריך להבין - שגם הוא "כבול" בזה, ואם נראה לו שכועסים עליו, הוא יתכנס לתוך עצמו עוד יותר, ואז איבדת 2 דברים: 

1. אין לו סיבה להפסיק לראות סרטים.

2. מאבדים גם את הבעל בדרך.. (מניסיון..)

 

אבל רק שתדעי, כשהראיתי לו שאני תומכת בו, ורוצה לעזור לו לצאת מזה, הוא כ"כ העריך אותי על זה, ומזכיר לי כמה וכמה פעמים שהתפעל לטובה מהתגובה שלי, וזה עשה לו מאוד טוב. 

אז אפילו במקום הכי אפל, הצלחנו להתקרב זה לזה. 

 

ב"ה אנחנו בתהליכי שיקום. 

אני מאוד מאוד אוהבת את בעלי. אז אף אחד לא מושלם. 

לכל אחד הניסיון שלו. הוא צריך אותך לידו. ולא צריך "שוטרת". 

 

חשוב לי להגיד שאני לא חושבת שזה לגיטימי, בכלל לא. 

זה כנראה הניסיון שלנו. 

 

(כשגיליתי את זה, רציתי לשבור את הכלים וללכת, אבל אז ידעתי שאני מאבדת אדם עם לב זהב. 

בעל עם לב זהב אבל עם תאווה שגם הוא סובל ממנה. לא הוא בחר בה ולא אני. 

ההתמודדות שלו היא יום יומית. אבל וואלה, צריך גם להסתכל על הנקודה הטובה, יש ימים / שבועות / חודשים שלא נופל..)

 

הייתי פעם חושבת כמוך, אז שחוויתי זאת בעצמי..

 

 

צריך להבין שהפתרון זה לא חסימות אלא עבודה אישית של הבנאדם.

 

בסופו של דבר כל החסימות בעולם לא יועילו אם הבנאדם רוצה להיות שם, יש מליון דרכים לעקוף כל חסימה.

 

אז זו עבודה ועבודה קשה אבל להגיד רק- "תחסמו את האינטרנט" זה פשוט לא להבין את הבעיה. 

נכון, זה ממש עבודה אישית של הבן אדם!!

אין לנו אינטרנט בבית. זה מהפלאפון. הוא עוד מעט ישים עם סינון (מהרצון שלו). 

אבל הוא בעצמו אמר, שהבעיה עדיין פה, וכמו מי שכתבה מעליי - יש מלא דרכים לעקוף כל חסימה.. 

 

זה אולי הופך את הגישה ליותר קשה, אבל כל עוד הבעיה לא פתורה עד הסוף, הוא ימצא כל דרך בשביל לגלוש באתרים לא צנועים. 

זה לחסום\להוציא את האינטרנט. פלאפון עם אינטרנט לא יותר פשוט ממחשב עם אינטרנט..לעיתים גרוע יותר.

אבל לתמוך מתוך מקום שברור שזה לא תקין ומתוך מקום שברור שזה לא צריך להיות!
ההכלה והעזרה בהתמודדות לא סותרת את ההתנהגדות למעשה..וזה מה שמפריע לי. שמלכתחילה
(לא מדברת עלייך) יש מקום של קבלה והכלה וכאילו זה לגטימי..
בעצם צריך לתמוך ולעזור אבל מתוך בסיס שברור שזה לא תקין..ולא מעניין אם כולם נופלים בזה זה עדין לא תקין.

אבל באמת אשרייך! וברור שאישה יכולה לעזור לבעלה אם היא תומכת בו בתהליך השיקום!! בהצלחה!

אני לגמרי מסכימה איתך שזה לא צריך להיות וזה לא תקין !

שנינו יודעים שזה לגמרי מעשה רע ושצריכים להפסיק אותו... אני בחיים לא אגיד שזה לגיטימי!!

 

הוא יודע טוב מאוד שאני נגד זה.

אבל אם הוא כבר שם, בשביל שיצא מזה,

צריך להביע לו תמיכה ועידוד (במטרה שיצא מזה), וח"ו לא תמיכה שימשיך כך.. 

התמיכה והעידוד באה בגלל שהוא שבור מהנפילה הרבה יותר ממך. 

אם נגיד לו "זה באמת לא בסדר, זה מעשה מגעיל, למה נפלת שוב פעם?",

למרות שבתוך תוכי אני חושבת שהמשפט הנ"ל נכון, אני לא אגיד לו את זה, כי הוא סתם יישבר עוד יותר ויגרום להידרדרות עוד יותר חזקה. 

אבל אם נגיד "לא נורא, מה שהיה היה, עכשיו תנסה לפתוח דף חדש", זה לא ח"ו מצדיק את המעשה. המעשה לא יוצדק. זה פשוט לחשוב הלאה בשביל שהעתיד שלו יהיה יותר טוב. 

 

העיקר אנחנו מסכימות נראה לי ;)

 

איך אני מתפעלת ממה שאת כותבת!!!

גם מסכימה מאד עם הדרך שלך וגם מעריצה את הכח שלך לעמוד בזה!

איזה ברכה יש לבעלך שאת לצידו במקום הקשה שלו...

ואיזה בעל נאמן את קונה לעצמך בזה שאת איתו גם שם...

מתפללת בשבילכם שתתחזקו יחד ותחזקו אחד את השני כי לאף אחד מכם לא קל! ושבע"ה תצאו מזה עם זוגיות חזקה כמו שלא היתה יכולה להיות בלי זה!

כן, גם בעלי סיפר לי אחרי החתונה שהיו לו נפילות.

ב"ה שהוא סיפר לי מיד, היה לו מאד קשה אבל לשנינו היה חשוב שלא יהיו סודות.

גם כשנפל התקשר מיד להגיד לי, מבחינתי זו גדולה ואני מעריצה שלו כי כבר כמה שנים מאז אותה נפילה שהוא ב"ה לא נפל.

לפי דעתי צריך לבוא ממקום של הבנה שהיצר של הגברים יותר חזק ושיש להם ניסיון קשה, והנפילה היא מאד קשה, מתסכלת ומעציבה אותם.

אם נבוא בצורה כזאת ולא ממקום שופט אלא ממקום תומך ומקדם, מאהבה- מנסיון, זה הכי עוזר להם!!

אז לא, זה ממש לא לגיטימי

אבל כן צריך לעשות הכל כדי לשמור על הבעל היקר ולעזור לו

ומבחינתי הא-ב זה שלא יהיו סודות

אני ממש ביקשתי ממנו ואמרתי לו שאני רוצה לדעת אם חס ושלום הוא נופל, וזה לא מוריד לי ממנו, הוא יודע שזה עצוב לי וקשה לי ולכן זה גם עוזר לו להמנע, כי אם יפול הוא יבוא להגיד לי (ואני לא משלה את עצמי- אני מכירה אותו והוא מכיר אותי ולכן אני יודעת שהוא יבוא ויגיד לי ואני ממש מקווה שזה לא יקרה ולא יהיה לו צורך..)

ראש השרשור לידה עבודה וזוגיות-זקוקה לעצה תקראי גם

שנית לגבי ההתנגדות של משהי לחסימה של אינטרנט זה כן פתרון לפני שזה מתחיל היצר..אתן לא מכירות תמושג יצר הרע..

או גם אחרי גמילה ויש כאלה שחוסר גישה עזר להם להפרד מההתמכרות [לבד או בנוסף או עם עוד דברים]

ישכאלה שצריכים יותר מזה...אבל גם את זה.

ברור שיש כאלה שאין להם תיצר בכלל לזה גם אם אין חסימה הם לא יכנסו אבל טיפת ספק לא שווה..

בדיוק שיש לנו גבולות וגדרים במצוות גם בזה יש גדרים אגב ברימון יש רמות ברמה בינונית [מבסיסית]אתה מוגן יותר מלשמור על עצמינו מבחינת תכניים ופרסומות לא צנועות הרי צניעות רק בלבוש שלנו זה גם ממראות שאנחנו נותנים לעיינים שלנו לראות !גם עלינו וגם על ילדינו ..כולנו וצות ילדים צדיקים וטהורים..

אם אתה מכור לשוקולד ואתה רוצה להגמל אתה יכול לשים לך צלחת מול העיינים ולהגיד אני לא אוכל ואתה יכול לא לשים להקל לך להתגבר ,אז יגידו לך תשים מה זה משנה אתה יכול לקנות גם במכלת זה עבודה עצמית שים מול העיינים ותתגבר,..

אפשרי אבל למה?,

קודם כל ברור שחובה לשים סינון, זו בכלל לא שאלה.

אחרת - מה יעשה הנער ולא יחטא...

לגבי גברים שגולשים וכו' - ברור שמצד אחד אסור לתת לזה לגיטימציה.

זה חטא חמור שאסור מכל וכל ועלינו להוקיע התנהגות כזו!

מצד שני, אם כבר קרה אז לדעת שהניסיון בדורנו ממש ממש גדול

וכמעט בלתי אפשרי לעמוד בו אם לא שמים גדרים ברורים.

להכיל, להבין ובמקביל לעשות כל מה שאפשר כדי שלא יחזור על עצמו

(גם אם זה אומר להוציא את המחשב מהבית או להחליף פלאפון).

זה ממש מזעזע ולא לגיטימי.

ואני הזדעזעתי שקראתי את זה..

אבל באמת,כמו שכתבו-הכל זמין ונגיש--

ושומר נפשו-ירחק..

רק לימוד תורה והתרחקות מכל 'פלאי הטכנולוגיה' הללו יכולים לסייע לאדם להתגבר על זה.

ולא אני אומרת את זה. אלא חז"ל שחיו בדורות שבהם לא היו טלפונים 'חכמים'..

לא סתם הרבנים גדרו גדרות על סלולרי,עוד לפני המכשירים שקיימים היום..

 

יש כאלה שבגלל שהמערכת של הישיבה/ כולל לוחצת אותם או לא מתאימה להם, זה מבריח אותם לאתרים ולתמונות וכל זה.
גבר צריך לביות מסופק, וצריך להיות ירא שמים גדול כדי להינצל מבדבר הנורא הזה.
אני חושבת שתפקידנו כנשים לקרוע את השמים בתפילות על הבעל שישאר שמור ונקי. זה לא פשוט בכלל בימינו.

אבל יש להם המון מבצעים עליהם.

והן נוחות ממש.

אפשר להתקשר אליי לפרטים

0523486407

אמנם לא מטיפול
אבל למדתי ממנה איך מטפלים בשיטה הזאת
והיא מומחית בזה.

תופעה נפוצה בהריון שעוברת בד"כ אחריו.

לוקח לגוף ותר זמן לתאפס

\

ווסת תגיע בין 12 ל16 יום אחרי ביוץ ללא הפריה

3-4 שבועות

אומרים שאלו הורמונים שקיבל ממך - יש מי שאומר שבהנקה, יש מי שאלו שאריות מההריון.

כך או כך - זו מבאס תקופה ונעלם מעצמו.

 

מזל טוב.

רק מה, שקראנו אז באינטרנט שמי שיש לו חצ'קונים כתינוק יש לו גם כמתבגר.. מקווה שזה לא נכון