פורום הריון ולידה (עמוד 4467)

כדור למשל, לא יעזור לשיעול..

מה שאני זוכרת במעורפל, הטמפרטורה לעובר חשובה וחשוב לשמור שלא תעלה מדי.
וזה גם יכול לעזור להרגשה.
וגם מותר לקחת בהריון.

אז אני רואה רק סיבות למה כן ולא למה לא.

תדאגי לשתות הרבה לא רק מים אלא גם תה מתוק.

ככה הגוף מתמקד בהתמודדות עם המחלה, ואח"כ יאזן את עצמו.
חשוב מאוד מאוד לשתות. תה חם עם לימון ודבש זו תרופת סבתא יעילה מאוד. גם מרק עוף.
מותר לקחת אקמול.

ארומתרפיה. ומן הסתם עוד שיטות.

כי אחד התסמינים זה ביוץ מאוחר או העדר ביוץ לפעמים.
תלכי לרופא להבדק!חבל על הזמן.

גם פעם זאת היית תופעה ככ רווחת, או שמשהו השתבש אצלנו בשנים האחרונות, ששומעים על זה מככ הרבה נשים כאובות וחסרות אונים נגד??

הכל פרוץ, והנגישות - האינטרנט וכו'.

זה לא נורמלי, ולא לגיטימי בשום צורה.

נראה לי שאחד הגורמים הוא הנגישות המזעזעת של הדברים האלה. בכף היד של כל אחד.

למה בכלל כולם צריכים סמארטפונים? מה רע במכשיר פשוט שיש בו שיחות והודעות?

הסמארטפון נהיה סטנדרט גם אצל שומרי תורה ומצוות, ויש בזה הרבה בעיות.

לענ"ד- שומר נפשו ירחק. ואפשר לחיות עד 120 גם בלי וואצאפ. (ואפשר גם שיהיה רק וואצאפ בלי כל שאר האינטרנט)

 

ואם זה קורה לכ"כ הרבה אנשים נשואים- אז אני מזדעזעת מלחשוב למה נערים בגיל העשרה נחשפים, ואיך זה משפיע על תפיסת הזוגיות והאהבה שלהם, שלא לדבר על קושי בשמירת העיניים וכו'.

גם אני לא מסכימה ומזדעזעת מצפיות ..וזה לא קשור לדתי וחילוני.

וברור שזה משפיע על הזוגיות !!במכלולל הסיטאציות.. [סתם כל כך הרבה בתים מתפרקים??]

וגם על הנפש!! וגם על הרוחניות!!!זה משפיע ..

לצערנו היום זה תופעה שצריכים להוקיא אותה ולהלחם עליה..

יש ארגון קדוש שעושה הרצאות בנושא ומפרסם תארגנו מקום וקהל אנחנו נבא נרצה בחינם להציל בתים בעם ישראל..

בדרך כלל שנשים מסכימות לזה כי אין להם כח לההלחם או כי הם פשוט לא מודעות איך זה משפיע על הגבר..

או שבעלה משכנע אותה שאצלו זה לא משפיע..[ספרה לי חברה שבעלה שכנע אותה שתתן לו לראות כך זה מגביר לו חשק אליה...אתן קולטות ?? אחרי שהיא נתנה לצפות הוא פתאום התחיל להגיד לה שהיא שמנה ושתעשה דיאטה..ולא להיות מרוצה מכל מיני דברים...ונהיה לה רק יותר גרוע..]

[בדרך אגב.אמרה לי מדריכת כלות שהרבה מאד נשים בכלל לא מודעות לזה שהבעלים שלהם צופים....פתאום שהם מגלות הם מבינות שזה תקופה לא קצרה...]

וזה צרת הדור ולכן נשים אתן חיבות להלחם על רימון באינטרנט גם בניד וגם בבית...

אני אישית בביתי לא מסכימה סתם שמוש באינטרנט הוא כלי עזר לצרכים...אולי עוד קצת חדשות...כדורגל תוכניות נקיות ורק מידי פעם... לא לעשות הרגל לפורקן דרך האינטרנט..

 

 

 

אבל גם ברימון אפשר להגיע לכל מיני מקומות.

יש מחקר שמראה שהורים לילדים עם רימון או חסימות דומות שלא מעורבים בהרגלי הגליה של הילדים שלהם הילדים מגיעים למקומות הרבה יותר בעייתים מאשר ילדים שאין אצלם חסימה אבל ההורים מחנכים ומעורבים. 

 

וכאן זה לא מערכת של הורה-ילד שיש להורה אחריות אלא מערכת זוגית שבה עם כל הכבוד האישה לא אמורה או אחראית להשגיח על בעלה אז זה מורכב. 

 

זה לא שעם רימון יפתרו כל הבעיות. הלוואי שכך היה. 

וההאשמה שהולכת פה על הנשים שגם ככה מתמודדות עם קושי כזה ממש צורמת.

את מדברת על חסימה של רימון ובו זמנית הילדים גולשים באתרים זווועתיים או אחרי שהם גדלים ונהיים יותר חפשיים?

 

ברו וברור ביותר שצרך לעשות ה-כ-ל כדי שבבית לא יהיה אינטרנט פתוח ואפילו לא ברמה הכי גהוהה ולא הרמטית נכון שלבעל יש אחריו על עצמו, אבל את בתור האישה שמחזיקה את הבית צריכה שזה יהיה גבול אדום שא"א לחצות.

 

ואנחנו לא נבין בחיים את היצרים החזקים האלה של הגברים.
ולהגיד ש'הבעל שלי גדול ולא צריכה להחליט עליו',לדעתי לא נכון לומר.
את בסך הכל עוזרת לו בזה שיש חסימה הכי מוגנת לאנטרנט.
את עוזרת לו לא ליפול כי גבר עם היצר שלו יכול בשניה להגיע לשם.
ולא משנה כמה הוא היה בטיפולים.
ה' ברא אותם עם יצר חזק שלא חושבת שאפשר להתגבר עליו אלא רק לנווט אותו למקום הנכון.
(נכתב אחרי שיחה עם בעלי בנושא הנ'ל)

והחלטתי למחוק אותו סתם כדי לראות איך יהיה בלי
וזה ממש כיף לי בלי....

אני לא אספר את כל הדרך שעברנו עד שהוא אמר לי.

אבל בעלי נופל בסרטים כאלו. 

כואב לו כ"כ שהוא נופל ולא מצליח להתגבר. הוא מתבייש בזה מאוד. 

 

בפעם הראשונה שהוא אמר לי-בתוך תוכי, כעסתי כ"כ, מן תחושת בגידה ורתיעה ביחד. 

אבל אז הבנתי שגם הוא סובל מזה, וגם לו קשה, והוא כ"כ רוצה לצאת מזה!!

 

אז במקום להתעצבן, שזה בטוח לא היה עוזר,

שיניתי את הגישה. אני מנסה לתמוך בו, לתת לו דחיפה להיכנס לתוכנית של מכורים (של 12 צעדים). 

(בעבר, לפני שהתחתנו, הוא היה בתוכנית הזו, אבל עכשיו הוא כבר לא... והתוכנית מאוד עזרה לו!)

 

אז לגבי השאלה האם זה השפיע על הזוגיות-ברור שכועסים ומרגישים ריחוק!! וברור שהוא יודע שאני ממש נגד זה, וזה מעציב אותי אם הוא ייפול. 

אבל צריך להבין - שגם הוא "כבול" בזה, ואם נראה לו שכועסים עליו, הוא יתכנס לתוך עצמו עוד יותר, ואז איבדת 2 דברים: 

1. אין לו סיבה להפסיק לראות סרטים.

2. מאבדים גם את הבעל בדרך.. (מניסיון..)

 

אבל רק שתדעי, כשהראיתי לו שאני תומכת בו, ורוצה לעזור לו לצאת מזה, הוא כ"כ העריך אותי על זה, ומזכיר לי כמה וכמה פעמים שהתפעל לטובה מהתגובה שלי, וזה עשה לו מאוד טוב. 

אז אפילו במקום הכי אפל, הצלחנו להתקרב זה לזה. 

 

ב"ה אנחנו בתהליכי שיקום. 

אני מאוד מאוד אוהבת את בעלי. אז אף אחד לא מושלם. 

לכל אחד הניסיון שלו. הוא צריך אותך לידו. ולא צריך "שוטרת". 

 

חשוב לי להגיד שאני לא חושבת שזה לגיטימי, בכלל לא. 

זה כנראה הניסיון שלנו. 

 

(כשגיליתי את זה, רציתי לשבור את הכלים וללכת, אבל אז ידעתי שאני מאבדת אדם עם לב זהב. 

בעל עם לב זהב אבל עם תאווה שגם הוא סובל ממנה. לא הוא בחר בה ולא אני. 

ההתמודדות שלו היא יום יומית. אבל וואלה, צריך גם להסתכל על הנקודה הטובה, יש ימים / שבועות / חודשים שלא נופל..)

 

הייתי פעם חושבת כמוך, אז שחוויתי זאת בעצמי..

 

 

צריך להבין שהפתרון זה לא חסימות אלא עבודה אישית של הבנאדם.

 

בסופו של דבר כל החסימות בעולם לא יועילו אם הבנאדם רוצה להיות שם, יש מליון דרכים לעקוף כל חסימה.

 

אז זו עבודה ועבודה קשה אבל להגיד רק- "תחסמו את האינטרנט" זה פשוט לא להבין את הבעיה. 

נכון, זה ממש עבודה אישית של הבן אדם!!

אין לנו אינטרנט בבית. זה מהפלאפון. הוא עוד מעט ישים עם סינון (מהרצון שלו). 

אבל הוא בעצמו אמר, שהבעיה עדיין פה, וכמו מי שכתבה מעליי - יש מלא דרכים לעקוף כל חסימה.. 

 

זה אולי הופך את הגישה ליותר קשה, אבל כל עוד הבעיה לא פתורה עד הסוף, הוא ימצא כל דרך בשביל לגלוש באתרים לא צנועים. 

זה לחסום\להוציא את האינטרנט. פלאפון עם אינטרנט לא יותר פשוט ממחשב עם אינטרנט..לעיתים גרוע יותר.

אבל לתמוך מתוך מקום שברור שזה לא תקין ומתוך מקום שברור שזה לא צריך להיות!
ההכלה והעזרה בהתמודדות לא סותרת את ההתנהגדות למעשה..וזה מה שמפריע לי. שמלכתחילה
(לא מדברת עלייך) יש מקום של קבלה והכלה וכאילו זה לגטימי..
בעצם צריך לתמוך ולעזור אבל מתוך בסיס שברור שזה לא תקין..ולא מעניין אם כולם נופלים בזה זה עדין לא תקין.

אבל באמת אשרייך! וברור שאישה יכולה לעזור לבעלה אם היא תומכת בו בתהליך השיקום!! בהצלחה!

אני לגמרי מסכימה איתך שזה לא צריך להיות וזה לא תקין !

שנינו יודעים שזה לגמרי מעשה רע ושצריכים להפסיק אותו... אני בחיים לא אגיד שזה לגיטימי!!

 

הוא יודע טוב מאוד שאני נגד זה.

אבל אם הוא כבר שם, בשביל שיצא מזה,

צריך להביע לו תמיכה ועידוד (במטרה שיצא מזה), וח"ו לא תמיכה שימשיך כך.. 

התמיכה והעידוד באה בגלל שהוא שבור מהנפילה הרבה יותר ממך. 

אם נגיד לו "זה באמת לא בסדר, זה מעשה מגעיל, למה נפלת שוב פעם?",

למרות שבתוך תוכי אני חושבת שהמשפט הנ"ל נכון, אני לא אגיד לו את זה, כי הוא סתם יישבר עוד יותר ויגרום להידרדרות עוד יותר חזקה. 

אבל אם נגיד "לא נורא, מה שהיה היה, עכשיו תנסה לפתוח דף חדש", זה לא ח"ו מצדיק את המעשה. המעשה לא יוצדק. זה פשוט לחשוב הלאה בשביל שהעתיד שלו יהיה יותר טוב. 

 

העיקר אנחנו מסכימות נראה לי ;)

 

איך אני מתפעלת ממה שאת כותבת!!!

גם מסכימה מאד עם הדרך שלך וגם מעריצה את הכח שלך לעמוד בזה!

איזה ברכה יש לבעלך שאת לצידו במקום הקשה שלו...

ואיזה בעל נאמן את קונה לעצמך בזה שאת איתו גם שם...

מתפללת בשבילכם שתתחזקו יחד ותחזקו אחד את השני כי לאף אחד מכם לא קל! ושבע"ה תצאו מזה עם זוגיות חזקה כמו שלא היתה יכולה להיות בלי זה!

כן, גם בעלי סיפר לי אחרי החתונה שהיו לו נפילות.

ב"ה שהוא סיפר לי מיד, היה לו מאד קשה אבל לשנינו היה חשוב שלא יהיו סודות.

גם כשנפל התקשר מיד להגיד לי, מבחינתי זו גדולה ואני מעריצה שלו כי כבר כמה שנים מאז אותה נפילה שהוא ב"ה לא נפל.

לפי דעתי צריך לבוא ממקום של הבנה שהיצר של הגברים יותר חזק ושיש להם ניסיון קשה, והנפילה היא מאד קשה, מתסכלת ומעציבה אותם.

אם נבוא בצורה כזאת ולא ממקום שופט אלא ממקום תומך ומקדם, מאהבה- מנסיון, זה הכי עוזר להם!!

אז לא, זה ממש לא לגיטימי

אבל כן צריך לעשות הכל כדי לשמור על הבעל היקר ולעזור לו

ומבחינתי הא-ב זה שלא יהיו סודות

אני ממש ביקשתי ממנו ואמרתי לו שאני רוצה לדעת אם חס ושלום הוא נופל, וזה לא מוריד לי ממנו, הוא יודע שזה עצוב לי וקשה לי ולכן זה גם עוזר לו להמנע, כי אם יפול הוא יבוא להגיד לי (ואני לא משלה את עצמי- אני מכירה אותו והוא מכיר אותי ולכן אני יודעת שהוא יבוא ויגיד לי ואני ממש מקווה שזה לא יקרה ולא יהיה לו צורך..)

ראש השרשור לידה עבודה וזוגיות-זקוקה לעצה תקראי גם

שנית לגבי ההתנגדות של משהי לחסימה של אינטרנט זה כן פתרון לפני שזה מתחיל היצר..אתן לא מכירות תמושג יצר הרע..

או גם אחרי גמילה ויש כאלה שחוסר גישה עזר להם להפרד מההתמכרות [לבד או בנוסף או עם עוד דברים]

ישכאלה שצריכים יותר מזה...אבל גם את זה.

ברור שיש כאלה שאין להם תיצר בכלל לזה גם אם אין חסימה הם לא יכנסו אבל טיפת ספק לא שווה..

בדיוק שיש לנו גבולות וגדרים במצוות גם בזה יש גדרים אגב ברימון יש רמות ברמה בינונית [מבסיסית]אתה מוגן יותר מלשמור על עצמינו מבחינת תכניים ופרסומות לא צנועות הרי צניעות רק בלבוש שלנו זה גם ממראות שאנחנו נותנים לעיינים שלנו לראות !גם עלינו וגם על ילדינו ..כולנו וצות ילדים צדיקים וטהורים..

אם אתה מכור לשוקולד ואתה רוצה להגמל אתה יכול לשים לך צלחת מול העיינים ולהגיד אני לא אוכל ואתה יכול לא לשים להקל לך להתגבר ,אז יגידו לך תשים מה זה משנה אתה יכול לקנות גם במכלת זה עבודה עצמית שים מול העיינים ותתגבר,..

אפשרי אבל למה?,

קודם כל ברור שחובה לשים סינון, זו בכלל לא שאלה.

אחרת - מה יעשה הנער ולא יחטא...

לגבי גברים שגולשים וכו' - ברור שמצד אחד אסור לתת לזה לגיטימציה.

זה חטא חמור שאסור מכל וכל ועלינו להוקיע התנהגות כזו!

מצד שני, אם כבר קרה אז לדעת שהניסיון בדורנו ממש ממש גדול

וכמעט בלתי אפשרי לעמוד בו אם לא שמים גדרים ברורים.

להכיל, להבין ובמקביל לעשות כל מה שאפשר כדי שלא יחזור על עצמו

(גם אם זה אומר להוציא את המחשב מהבית או להחליף פלאפון).

זה ממש מזעזע ולא לגיטימי.

ואני הזדעזעתי שקראתי את זה..

אבל באמת,כמו שכתבו-הכל זמין ונגיש--

ושומר נפשו-ירחק..

רק לימוד תורה והתרחקות מכל 'פלאי הטכנולוגיה' הללו יכולים לסייע לאדם להתגבר על זה.

ולא אני אומרת את זה. אלא חז"ל שחיו בדורות שבהם לא היו טלפונים 'חכמים'..

לא סתם הרבנים גדרו גדרות על סלולרי,עוד לפני המכשירים שקיימים היום..

 

יש כאלה שבגלל שהמערכת של הישיבה/ כולל לוחצת אותם או לא מתאימה להם, זה מבריח אותם לאתרים ולתמונות וכל זה.
גבר צריך לביות מסופק, וצריך להיות ירא שמים גדול כדי להינצל מבדבר הנורא הזה.
אני חושבת שתפקידנו כנשים לקרוע את השמים בתפילות על הבעל שישאר שמור ונקי. זה לא פשוט בכלל בימינו.

אבל יש להם המון מבצעים עליהם.

והן נוחות ממש.

אפשר להתקשר אליי לפרטים

0523486407

אמנם לא מטיפול
אבל למדתי ממנה איך מטפלים בשיטה הזאת
והיא מומחית בזה.

תופעה נפוצה בהריון שעוברת בד"כ אחריו.

לוקח לגוף ותר זמן לתאפס

\

ווסת תגיע בין 12 ל16 יום אחרי ביוץ ללא הפריה

3-4 שבועות

אומרים שאלו הורמונים שקיבל ממך - יש מי שאומר שבהנקה, יש מי שאלו שאריות מההריון.

כך או כך - זו מבאס תקופה ונעלם מעצמו.

 

מזל טוב.

רק מה, שקראנו אז באינטרנט שמי שיש לו חצ'קונים כתינוק יש לו גם כמתבגר.. מקווה שזה לא נכון

את נמוכה יחסית?

זה באמת צפוף להיות בהריון

אמבטיה ובכלל מים יכולים להקל כי זה עוזר להרפות את שרירי הבטן ולפעמים זה עוזר, ואולי גם לשמן את הבטן כל ערב בקרם או שמן שקדים גם יכול בקצת להקל. 

 

אבל באמת שלא ידוע לי על פתרון קסמים לצערי. 

 

דווקא לא נמוכה, אבל כן רזה..
תודה רבה, אני אנסה עם שמן שקדים!

בעלי ואני שנינו עם עיניים חומות. אמא של בעלי עם עיניים כחולות אבל במשפחה שלי אין אף אחד עם עיניים בהירות!

ובכל זאת יש לנו בת עם עיניים כחולות! (וגם אצל אחותי, שבעלה עם עיניים כחולות, הילדים כולם עם עיניים כחולות).

בקיצור, לא יודעת אם את יכולה לבדוק את זה אבל הדברים הללו ממש יכולים להפתיע...

ב"הצלחה

בעלי וכל המשפחה שלו עם עיניים ירוקות, סבא מצד אבא שלי עם עיני תכלת, ו7 ילדים עם עיניים שחורות כמו שלי או חום ירוק כמו אבא שלי או צבע אגוז.

אבל כולם מתוקים ויפי תואר בעיני  שיהיו בריאים בעז"ה.

בטוח שכולם יפים ושיהיו בריאים בע״ה

לסבא של בעלי היו עיניים תכולות, הגן הזה קפץ 3 דורות וחלק מילדיי קיבלו אותו.

 

אבל רק שתדעי שזה חייב להיות משני הצדדים הגן לעיניים בהירות אז אל תתני לבעלך את כל הקרדיט

להורים שלי ולכל האחים שלי יש עיניים חומות, ולי יצאו ירוקות..

לי ולבעלי עיניים כחולות, ואנחנו עוד מדמיינים על איזה אחד עם עיניים חומות, שלא ידמעו וימצמצו גם משמש חורפית

צחקתי, בילדים אני אישית מתפללת רק על בריאות

 

יש לך סיכוי, תבדקי במחשבון http://www.goleango.com/show_calculator_heb.php?cat_id=10&art_id=116

אז מסתבר שבני נפל על ה-0.6%. יצא עם עיניים כחולות למרות ששנינו עם חומות.

אז גם לך יש סיכוי!

 

ברור שבריאות הכי חשובה יותר מכל! יש לי שריטה כניראה....

אבל העיקר הבריאות...

ועיניים חומות זה יפהפה בעיני. חדות והדגשה של העיניים (כמובן גם בהיר יפה ומיוחד).

בעלי וכל המשפחה שלו עם עניים חומות חוץ מסבא שלו מצד אמא וסבתא מצד אבא... בצד שלי לאמא כחול ולאבא ירוק אבל לי יש צבע חום-דבש.
הקטנצ'יק יצא עם כחול
לעומת זאת אחותי שיש לה צבע כמו שלי והתחתנה עם משפחה שלעולם כמעט יש כחול/ירוק יש לה כבר 2 בנות עם חום...

שתי הבנות שלי עם עיניים בהירות.

אחת בת שנתיים וחצי עם עיניים ירוקות
והשניה חודשיים עם תכלת אפור.

אצלי לא בטוח....
יש דרך לדעת בוודאות אם ירשתי את זה או לא?
ב

גנטיקה.

למדתי על זה ממש מזמן..

אם נולדת עם עיניים בהירות או כהות: אם עיניים היו כהות - את לא נושאת, אם עיניים היו בהירות ורק עם הזמן הפכו להיות כהות - את נושאת.

לרוב זה מסתדר עם הזמן.. אם עדיין יש חלב אז תני לזה זמן.
ולידע כללי אם יקרה לך שוב בסמן ההנקה יש דרך לאזן את זה תמיד להתחיל את ההנקה מהצד הקטן יותר ואחרי ההנקה לשאוב מהצד הקטן לכמה דק איזה 3 פעמים ביום ואז תוך שבוע שבועיים זה מתאזן

ואז אתמול הייתי במקווה, ופתאום ממש התביישתי מהבלנית :/

מה אכפת לך ממנה.
רק שתדעי שלהרבה נשים אין סימטריה גם בלי בלגן של הנקה.

לא יודעת מה לומר, לי מפריע שבכלל העסק נופל ולא בדיוק זהה, כמו שאמרתי.

אם יש פער גדול, את יכולה לתכנן בלידה הבאה לתקן.
בינתיים נראה לי שללכת עם חזייה תומכת וטובה יכול לעזור. לפחות למנוע החמרה, כי מה שגדול יותר גם כבד יותר וניזוק יותר כשהולכים בלי חזייה.

כלפי חוץ זה לא נראה. זאת סתם ההרגשה העצמית שלי לגבי אסתטיקה..

 

טוב נו, נצטרך לחיות עם זה אם זה לא יתוקן בהנקה הבאה =] 

 

תודה!

אם כן יש ח. עם כרית ריפוד קטנה נשלפת- ואז אפשר באחד להוצי את את הריפוד ובאחד להשאיר.

 

אגב, לי בלי קשר להנקה אחד מעט גדול מהשני, וגם עין אחת גדולה מהשניה. ואף אחד חוץ ממני לא מבחין בזה, כי בעיקרון אנחנו לא סימטריים..

אבל זה יכול לקחת גם שנה . 

פני לארומתרפיסטית מוסמכת . תכין לך פורמולה למריחה ל3 חודשים.

אל תקחי קשה את עניין הבלנית

אבל מפליא אותי, אני עומדת עם מגבת גדולה לידה 

והיא לא רואה לי כלום... רק אני מבקשת (מחלה פרטית שלי... 

שתבדוק שאין לי שיער על הגב , וזהו , אין חקירה צולבת ... )

יש מקומות שמקובל לעמוד בלי מגבת בלבוש חוה אימנו ליד הבלנית לסקירת מערכות מורחבת תלת מימד?

חשבתי שזה רק הנפצות של נשים שיצאו בשאלה ומנסות לדבר רע על מקוואות. 

ואצלי, איך שהתחלתי להתפתח כבר היה לי הבדל ניכר בין הצדדים , ובתור נערה התבאסתי על זה,

היינו כמה חברות הולכות לים / בריכה בצורה חשופה (בעעעע.. מגעיל אותי להיזכר ) עם ביקיני,

ותמיד פחדתי שיצחקו עלי. אבל לא שמו לב , או ששמו לב אבל היה להן מספיק שכל לא לצחוק על זה. 

עם הלידות והגלולות למניעת הריון שלקחתי ביניהן לתקופה , גדל לי החזה למימדי טנק (DD )

כשלצד הגדול יותר אני יכולה לפרגן בכיף מידה F . פשוט אין כזה דבר בשוק חזיה שצד אחד כזה וצד אחד כזה.

 אז משקיעים 200 ש"ח בחזיה איכותית.. (אני יכולה לתת לך במסר שמות של חנויות טובות למאותגרות)

וחיים... 

בעלי אוהב אותי כמו שאני ב"ה , וחוץ מיזה, מי רואה את זה ?

חבל לעשות ניתוחים פלסטיים, חברה של אמא שלי עשתה והייתה מושבתת חודשים ארוכים 

בלי יכולת לזוז מהמיטה, כי משהו אחרי הניתוח לא הסתדר . בכל הרדמה מלאה יש סיכון,

וחבל על הסיכון , על הכסף ועל הבלגן שכרוך בניתוח.

אני מנסה תמיד להכניס לעצמי לראש ה"פגמים" במרכאות כפולות, שיש בגוף אחרי לידות,

הן סימנים של גאווה, שאנחנו אמהות , ואין דבר יפה מיזה. 

 

מעצבנים... יותר קל לשטוף את הלא פריקים עם מנקה בקבוקים וזהו

קונים לא פריקים, עם פטמה גדולה,

ומחליפים פטמה למספר 1.

אצלנו קטנטן ממש ממש סבלה יומיים אחרי שחזרנו מהבי"ח

עם טומי טיפי,

ואז אמרתי לעצמי שזה לא יתכן שבבי"ח אכלה כל כך טוב

מהבקבוק שלהם, ופה משהו לא בסדר, שהיא רק צורחת ולא מצליחה לאכול.

עד שקנינו מאמ וזו הייתה הצלה!

 

זה פטמה שממש דומה להנקה. דגם יחסית חדש של אוונט

זה דומה לפטמה ומדמה את הפעולה של היניקה.

אני משלבת בקבוק ביום והיא יונקת מעולה.

ויוצא בו לאט לאט שזה מצוין ליונקים. בבזאר שטראוס הכי זול.

וגם קנינו ידיות עכשיו שהוא גדל

אם כן, לפעמים יותר קל לעבור למשהו שדומה למוצץ..

אצלנו (לא היה מוצץ) האוונט היה הכי טוב..

אין עניין להשקיע בקלמה של מדלה, הם צריכים לעבוד כמו לינוק בשביל שיגיע אוכל וה לא רך ומריח כמו אמא

 

לדעתי עדיף בקבוק שדורש שאיבה (עם חור קטן) אבל שהחלב יוצא בצורה חלקה בלי שיפתחו וואקום

שהגיעה עם המשאבה (היא הייתה בת כמה שבועות- נתתי מידי פעם בקבוק כדי להתגבר על פצע ממש לא נעים)- והיא הסתדרה איתו בסדר גמור. לא הייתה לה בעיה לשאוב ממנו בכלל.

אח"כ עברנו לאוונט (לא רציתי שבמעון יסתבכו עם הקלמה), וגם היה בסדר. למה שלא תנסי אוונט 2?

כדי לא לקנות סתם
תודה לכולן על העזרה! נראה לי שאנסה את טומי טיפי ומאמ.

פשוט תנסי ע שתמצאי

אני אחרי הפלה - אבל טבעית, אחרי שכבר נגמר הדימום - קיבלתי וסת אחרי שבוע וחצי.

הפלה זה דבר שמשבש את המערכות שבגוף...

אצלי היה אחרי לפחות 3 שבועות של דימום בא והולך, כתמים... די מזכיר דימום שאחרי לידה

זה גם תלוי איזה שבוע זה..

 

זה כמו סקירה מאוחרת רק שיש כמה איברים שעוד לא בודקים כי הם לא סיימו להתפתח ממילא.

צריך הפניה מהרופא

בתחילת ההריון - לראות שאכן מדובר בהריון ושמיקומו תקין; ומה שנקרא סקירה מאוחרת - כי אם נמצאים בעיות הרבה פעמים ניתן לטפל בהם.

שבכלל אין ביוץ. לא תמיד מחזור הוא בעקבות ביוץ, במיוחד לא בהנקה.

למה לך לנסות לסדר אותו? זה סתם לקבל הורמונים מיותרים.

 

ויכול מאוד להיות שכתמים כאלה לא אוסרים. כדאי לשאול רב.

 

אין צורך לסדר את זה כרגע כי זה הגיוני שככה יהיה בהנקה ובכלל אחרי הלידה.

מה זה אומר על הביוץ? שלא הייתי בונה על להיכנס להריון מצד אחד אבל לא הייתי בונה על זה שאי אפשר להיכנס להריון מצד שני.

 

כלומר- אם את רוצה הריון אז תדעי שזה יכול לקחת זמן (או שתבחרי כן לסדר את המחזור) 

ואם את בוחרת למנוע- תמנעי באופן אקטיבי 

תשתדלי לקחת את זה בקלות.

לא דורש טיפול.

הביוץ לרוב לא קיים, אך יכול להיות.

יכול להיות סימן למחזור- כמו סימן להריון.
בכל מקרה- מוקדם מידי לדעת.

וכמה הם לא מתגמשים...
אבל בתור מישהי שעבדה בתור סייעת במעון - זה חירפן את המערכת כשילד לא היה עייף עם כולם.... זה מה שהחזיק את תפעול המעון - שכולם עכשיו עושים אותו דבר. אם ילד ער כשכל הילדים ישנים זה אסון!!!!!
הוא יכול להכיר את כו-לם!!!!!
כמובן שזה גם "מגביל" סייעת אחת להיות רק איתו בזמן שאמורה לאכול צהרים או לנקות את המעון....

קיצר... תחשבי על זה...

והיה לי ילד אחד שהרבה פעמים לא היה ישן וזה לא חירפן אף אחד

ואפשר לאכול ולנקות גם אם ילד אחד ער

נראה לי אבסורדי להעיר ילד (ולפעמים זה אומר להעיר גם את עצמך)

ולהשתגע מהעייפות שלו בשביל הנוחות של המטפלות, הן אלה שעובדות איתו ולא אני!

ועבודה זאת עבודה, כמו שמורה לא מלמדת תלמידים ישנים.

אני לא מעירה את הילדים שלי בשביל הנוחות שלי גם כשאני מתה שיתעוררו כבר מכל מיני סיבות,

אז להעיר אותם בשביל הנוחות של המטפלות??

צריך לראות מה המצב במעון.
אם זה מפריע שהוא לא כמו כולם (מה שאני חוויתי) אז צריך לעשות הכל כדי למנוע את זה.

א"א להתעלם מבקשת המטפלות. כמו שאמרת- הן אלה שאיתו שעות רבות, למה לעשות להן את החיים קשים?

סדר היום של הפעוט סביר, ואתם לא מתהוללים עד השעות הקטנות של הלילה , והילד מתעורר קצת יותר מאוחר מילדים לאמהות עובדות וממהרות, זו דרישה לא  הוגנת.

 

מה שכן, צריך להשתדל להגיע בזמן סביר לגן, ואז ממילא גם הילד מתעורר מוקדם מספיק בשביל להיות עייף בזמן המנוחה של כולם.

 

אצלי - היה לי ילד שלא נרדם בכלל, למרות שעבדתי ויצאתי מוקדם מהבית, והערתי אותו מוקדם. ובשלב מאוחר יותר בחיי, כשכבר לא עבדתי, הערכתי מאוד את המטפלות שקיבלו אותנו בכל שעה. מצד שני, כשנשארתי בבית, תמיד הוצאת את הקטנים מהמעון בצהריים.

זה באמת לא הגיוני שילד לכתחילא לא מותאם לשעות של המעון הספציפי.
יש כללים למעון, שישנים צהרים.
ויש נורמות מסוימות- להתעורר בשבע, שבע וחצי.
אני בחופשת לידה ועדיין משתדלת שהילדון יקום מוקדם ואפילו יעיר אותו כדי שיישן נורמאלי..

זה משבש לילד את סדר היום.

הנה עכשיו הבת שלי הגדולה יכולה לישון כביכול כי אני בבית בחופשת לידה.
אבל אני דואגת שתקום בזמן ותלך למעון ותספיק לסדר היום- מפגש,א.בוקר וכו'..

לא מסכימה כלל, עד שעה סבירה כמובן. כי להביא ילד בשעה מאוחרת משבש לילד ולגננות את היום. אז אני מסכימה עם המטפלות שלא אוהבות שילד מגיע מאוחר.

בעלי לא אוהב את זה, מוזר לו שאם הילד מתעורר מאוחר הוא נשאר כל היום איתי בבית (חופשת לידה). אבל אני מבינה את המטפלות. גם ככה הן עובדות קשה מאוד והשעה וחצי-שעתיים האלו הם מאסט בשבילם.
אני יודעת את זה מהנסיון שלי עם ילד אחד בבית. קל וחומר עם שמונה פיצקלך כאלו...
הפתרון היעיל ביותר לעניין הוא פשוט... ללכת לישון מוקדם... גם אני וגם הילד ואז הכל מסתדר.
עם זאת, אני בהחלט מצפה מהמטפלות שיגלו גמישות כשזה עניין חד פעמי כי כולנו בני אדם. על בסיס יומי-אין לי לב לעשות את זה... ממש לא...

גם אצלינו זה ככה אך אם מדובר במשו חריג זה בסדר.

אבל ברוב המעונות מגלים הבנה כשמדובר במקרה חד פעמי

כשהבכור שלי היה במעון ופעם ב... לא היה נרדם הגננות היו מצלצלות אלי לעבודה ומבקשות שאבוא לקחת

 

אני אמא מאד מבינה ולא נודניקית בכלל, אבל אף פעם אחת לא יצאתי לבקשתן מהעבודה כדי לקחת אותו מוקדם, ילד שמרגיש טוב ולא נרדם - אין שום סיבה מוצדקת להזעיק את האמא

(מה גם שהעבודה היתה במרחק 45 דק' מהמעון)

 

 

הבת שלי בערך חודשיים ראשונים במעון לא הייתה ישנה בכלל עד שהיא התרגלה להירדם במעון וגם עכשיו קורה מידי פעם שהיא לא ישנה במעון ממש לא חשבתי שזה דבר שמתקשרים עליו

שמתקשרים על זה

ילד שמרגיש טוב אבל לא נרדם הוא לא סיבה להזמין את האמא

 

אני בעיקרון אמא ממש על הכיפאק עם הגננות, באמת!

אבל בקטע הזה הרגתי שהגננת רק רוצה את השקט, פעם אחת אמרתי:

"ניסית ללחוץ על הכפתור כיבוי? לא נרדם? טוב, אז אני אזמין טכנאי, הוא יגיע ב16:00"

 

מה שכתבתי שברוב המעונות - זה שרוב המעונות מבקשים שהילד לא יישן עד מאוחר, ולא מקבלים אחרי 10 בבוקר בערך

המעון של הבן שלי הגדיל לעשות...

 

(כיום במעון של הבת שלי לא מצלצלים על כלום, גם לא על חום של 41 מעלות  ...)

בע"ה

 

אם ילד מגיע למעון נגיד בסביבות השעה 9 שזה בערך זמן א. בוקר זה נראה לי לגיטימי.

אבל, אם מדובר על להגיע בסביבות 11 נגיד שזה כבר אמצע היום במעון זה נראה לי לא פר כלפי הילד עצמו שכלסדר היום אליו הוא רגיל משתבש וגם כלפי המטפלות, אומנם זו העבודה שלהן (הזדמנות להגיד תודה אם יש פה מטפלות, על העבודה המסורה!!) אך לא ייתכן שילד יגיע באמצע היום והמטפלת תצטרך להתפנות רק אליו, לקבלת פנים וכו'- "טקס בוקר".

 

בהצלחה בהחלטות

תודה, קיבלתי כיווני חשיבה..

לא מסכימה לחלוטין עם הענין של אם מגיעים מאוחר נשארים בבית,

זו העבודה,  והעברתי הרבה הפסקות עם תינוק זוחל לידי- דווקא נהנתי להיות איתו בנחת- לא הפריע לי לדבר בטלפון/ להתאוורר בחצר, ומה לעשות- גם אני עובדת קשה ויוצאים להפסקה לסירוגין

.

ובפעמים שזה קרה לנו (כמובן שזה לא בסטנדרט אלא פעמים ספורות במהלך השנה, תור לרופא רחוק, ארוע משפחתי שחזרנו ממש מאוחר וכו') עמדתי על כך שהילדים יכנסו למעון, נתתי בבית ארוחת בוקר כי ברור שהמטפלת לא יכולה עכשיו להתעסק עם האכלה וכו', אבל להשתעמם בבית אין סיבה, ואם לא ירדמו אפשר לשבת לשחק בצד בשקט- ב"ה הילדים שלי מהזן הרגוע. ובסוף לרוב הפתיעו ונרדמו עם כולם.

 

כן משתדלת להביא עד שמונה ורבע לזמן של האוכל והמפגש, אבל יצא המון שהיינו מאחרים יותר לכיוון רבע לתשע וכמובן ברור שאכלו בבית ארוחת בוקר.

כמה פעמים בודדות בשנה.
אין מנהלת מעון שלא תצפה שזה יקרה.
השאלה מה הגישה באופן כללי-
אם זה סבבה להביא מתי שבא לי, או להבין שיש סדר יום ולוז מוקפד לפעוטות...

איך מסגרת המעון הפכה לתכנת את הילדים..

אולי אני מזדעדעת כי הילדים שלי איתי בבית עד לפחות גיל שנתיים..

אבל בעיני העולם נהיה קצת הפוך שחושבים רק על טובת המטפלת ולא על טובת הילד.. 😢

ניסית להיות עם חמישה שכולם נניח בני שנה וחצי? יום שלם?

חשוב להבין שהדרך שמעון יכול לעבוד זה באמצעות התובנה הבאה:
כשכולם עכשיו עושים אותו דבר (ישנים, אוכלים, משחקים, רוקדים) אפשר שאדם אחד יהיה עם כולם. ברגע שלילד יש צורך אחר, זה כמעט בלתי אפשרי.

ואיפה ראית תיכנות לילדים?
ולמה את חושבת שזה לא לטובתו?
תארי לעצמך שהילד מגיע מאוחר וצריך להאכיל אותו, בקושי מצליחים להתייחס אליו כי עכשיו יש ריכוז.
זה לטובת שאר הילדים שעכשיו מישהי תהיה רק איתו?

הורה ששולח למעון את ילדו צריך להבין שהילד שלו לא בבייביסיטר צמוד. הוא עם עוד ילדים... זה הכל...

בגיל הקטן התינוקות לא אוכלים לבד ולכן לא לגמרי אוכלים באותו זמן

והמטפלות מסתדרות עם זה יופי

 

זה באמת בעיה לתת ל4 ילדים לעשות יצירה ובו זמנית להיות עם הילד החמישי בחצר..

אבל מה הבעיה להשכיב 4 ילדים ואז להיות עם הילד החמישי שלא הולך לישון?

זה לא שצריך בו זמנית גם להיות עם הילדים הישנים

ממה שידוע לי מבקשים להביא עד 8.5


פעם אחת הייתי בחופשת לידה והבאתי את הבת ב9 והם בדיוק סיימו לאכול ויצאו לחצר. המטפלת אמרה לי שאין לה אפשרות לשבת לידה להאכיל אותה ואם אני רוצה שתאכל אז אני צריכה להיות איתה . וזה מה שעשיתי.....

מעצבן אבל מבינה אותם, זה לא מטפלת פרטית.

אם כולם יגידו כמוך אז כל ילד יגיע בשעה טחרת ולא יהיה טיפת סדר.

והאמת שאני חושבת שגם אם הילד נשאר בבית עד גיל שנתיים/שלוש הוא צריך סדר יום ולקום בשעה סבירה.

אז לא חייבים לקום ב7 אבל כן הייתי מעירה מקסימום ב8

לא הופך את זה לבסדר

ודיברתי על שינה, לא על אוכל,

זה מאוד מובן שהיא לא יכולה להאכיל ילדה שהגיעה מאוחר כשכבר יוצאים לחצר,

אבל בתחום השינה זה אחרת, כי כשהם ישנים היא לא צריכה להיות איתם,

אז גם אם לילד אחד יש צורך אחר זה לא אמור לשבש לה את העבודה עם שאר הילדים

למעון יש פיקוח ואני קשורה לפיקוח הזה- אין שום היתר כזה להכריח

אבל אפשר לבקש...

אלא אם כן המעון פרטי לחלוטין.

בין הביסים של ארוחת הצהרים שלי, לנקיון של הכיתה, אני גם קשובה אם ילד בוכה וצריך לנדנד לו את העריסה, להביא לו את המוצץ לפה וכו'....

 

העניין הוא שיש סדר למעון. צריך גמישות מצד המטפלות אבל מצד ההורים- צריך לעשות מה שהן מבקשות כי הן אלה שאיתם כל היום! ומה שנוח להן ועושה להן טוב זה מה שכדאי גם עבור הילד שלך...

זו דעתי...

 

מודה ומתוודה שטרם ילדתי ושלחתי את ילדי למעון כלשהו, אבל אני מכירה הרבה אמהות....

עם לעשות מה שטוב למטפלת כי בסופו של דבר דבר זה טוב לילד..

זה כמובן לא אישי נגדך..

אני מדברת על המראה דנן. נראה לך שזה לרעת הילד?

להגיד כשהם ישנים זה בסדר, את יודעת שזמן ההפסקה של המטפלת הוא שהילדים ישנים? קודם כל שהם ישנים היא צריכה לשטוף כלים ורצפה וכו ואחכ הי זוכה סוף סוף לאכול ולנשום לדעתי זה הכי לא אנושי לצפות ממנה להיות איתו... חשבי על זה קצת מהצד שלה לא רק מצידך...
סליחה אם תקפתי אני פשוט חושבת שרובכם לא מבינות...

מניסיון.. הייתי בצד שלה..

 

הייתי מטפלת במעון, והיה לי ילד אחד שבד"כ היה ער והסתדרתי עם זה מצויין

וכל ההפסקה הזאת היא בעצם בונוס, ממתי יש לאנשים עובדים הפסקה כ"כ

ארוכה באמצע יום העבודה? וגם אם ילד אחד ער עדיין זה די נחשב להפסקה,

בסופו של דבר ילד אחד זה לא 5

 

כמו עבודה במעון ממילא ההפסקה היא שונה ולגבי ילד אחד אולי זה פחות קשה אבל ילד זה ילד את לא יכולה להשתיק אותו ומספיק כמה ציוצים שלו בשביל להרים את כולם על הרגליים..ת

עבודה זה עבודה ונותן השירות הוא זה שאמור "להפסיד" במצבים כאלה

ולא מקבל השירות, ככה אני חושבת..

 

ובד"כ זה לא כ"כ קיצוני שכולם יהיו על הרגליים בגלל ילד ער אחד,

ובמצב כזה כבר אולי באמת יש במה לדון

גם באופי של הילד, יש ילדים שאם לא משכיבים אותם לישון עם כולם, אז הם עלולים להעיר את שאר הילדים (אי אפשר בזמן ההשכבה עצמה להוציא את הילד להיות לבד, הרי המטפלות עסוקות בהשכבה), ויש ילדים שיכולים לשבת בשקט בזמן הזה.
כמו כן, ילד שקם מאוחר ולא ישן עם כולם יכול לרצות לישון אחרי שכולם כבר מתעוררים ולא תמיד יש אפשרות להשכיב אותו לישון והוא עלול להיות עייף ועצבני.

אז אולי "נותן השירות" צריך לספוג את זה, אבל לא "מקבלי שירות " אחרים, כמו שילד חולה לא אמור להיות במעון, למרות ה"שרות שצריך לקבל "..

שמתחשב ומבין משתדל לא להפריע לסדר היום.אם אין אפשרות אפשר להסביר למטפלת :אני צריכה לעבוד ,לא יכולה .ואם באופן כללי התקשורת טובה עם המעון זה עובר חלק.תקשורת עם המטפלת אגב זה דבר שצריך להשקיע בו וההשקעה מחזירה לך בכפליים גם מהילד שמרגיש שאמא סומכת על הצוות וגם לך בתחושה כזו..עבודה כמטפלת זו עבודה קשה ומפרכת ששום משכורת לא תכסה!

גם חשוב לזכור שכשהילד מגיע מאוחר הוא מפסיד,חברויות התרקמו בלעדיו,פעילויות התקימו בלעדיו ועוד..

פעם ילד שהפסיד ארוחת בוקר לא הבין בצהריים מה קורה ודרש את האוכל של הבוקר:לא אוכלים עכשיו עוף אני צריך לאכול גבינה וסלט...שלא לדבר על ילדים מקובעים ומתקשים להסתגל (במיוחד בתחילת שנה)שזה עושה להם בילבול גדול ,

לסיכום לדעתי לפעמים(אם אפשר כמובן)לא לעשות בילבולים לילדים ולמטפלות ואם א"א אז להסביר לילד את הענין ולהתנצל למטפלת.

אם מפספסים את רוב היום ואני יכולה -אז אני כבר משאירה את הילד איתי.
המקרים שציינתי שהתעקשתי היו גם כי היתה לי סיבה טובה- פגישת עבודה שנקבעה מראש או תכנונים מסויימים חשובים. וידעתי שזו זכותו של הילד להיכנס (המטפלת המחליפה עשתה פרצוף קצת חמוץ אך המנהלת יישרה איתי קו לחלוטין ב''ה)
גם במבחינת הילד זה מבלבל וברור שלא להיט. אבל כשצריך צריך

חלק מהילדים צריכים סדר יום ברור כמו כולם.
לי יש מעון בבית, ואין לנו בעיה שכל אחד יגיע מתי שנוח לו.
היום כל אחד הגיע בשעה אחרת לגמרי ותודה לאל שהיה בסדר, כי לא תמיד זה כך- יש לנו ילדה שהיא גדולה משמעותית מהאחרים ולא ישנה בכלל (אנחנו רק עד 14, ואז הם ישנים+ צהריים בבית) ובתחילת שנה אחד הילדים היה נשאר ער בגלל שהיא נשארת ערה.. וזה שיבש אותו לגמרי
היום ב"ה הוא נרדם יפה יפה והיא פשוט עושה יצירה/שומעת סיפור/משחקת בזמן שאנחנו מארגנות את המשך היום.
במעון עם 30 ילדים זה לא תמיד אפשרי שכל אחד יגיע מתי שהוא רוצה - לנו הגיעו היום ב8:30, ב9:00,9:45,11:00,9:30 וזה משבש כאשר מדובר בסה"כ 3 מטפלות על 30. כי הילד מבחינתנו התחיל את היום כשהאחרים כבר באמצע והוא לא מבין למה הוא לא בסדר.
ואם כל אמא תעשה את זה באופן קבוע זה יצור בלאגן שלם (לא מדברת על מקרים חד"פ. )
כי כל פעם יש בכי כי אמא הלכה ויש ילדים שרואים אמא אחרת ומתחילים לבכות גם..
אני מבינה את הדרישה, אני ממש לא מסכימה איתה. (הקטן שלי קם ב10 בנחת...)

זה נראה לי לא בתקן... על כל מטפלת אפשר מקס' 5 ילדים אני חושבת...


ואי... איך הזכרת לי עכשיו את המקרים שהורה מופיע באמצע היום ואז איזה שניים שלושה ילדים חושבים שהגיע סוף היום ואז ניהים עצבנים ומתוחים כי מחכים לאמא/אבא שלהם....

ולא תמיד יש מספיק כוח אדם, אי אפשר לסגור את המעון רק כי אין מספיק מטפלות..
ואני מכירה אישית כמה מקומות שזה ככה.. לצערי.

זה תלוי בגיל,...

ברור, בכיתה של גיל שנתיים-שלוש, אין על כל 5...

הם לא יכולים לבוא עם הכלבה לבית החולים, ואפשר לבקש מהם לשטוף ידיים לפני שמחזיקים את התינוק. זה הגיוני, לכל אחד. תחשבי על אנשים שבאו בתחבורה ציבורית ונגעו בכפתורים באוטובוס.

מעבר לזה, לא הייתי כל כך דואגת מכלב, אבל אולי זאת רק אני.
אולי זה שאת לא סובלת כלבים וחתולים גורם לך לדאוג יותר..

לדעתי הם צריכים לשטוף ידיים בסבון ו/או בחומר מחטא שיש בבית חולים בכל חדר, כמו שאר המבקרים. צריך לחשוש יותר ממחלות של החורף, מאנשים חולים...

רק שימי לב שהם לא מביאים איתם שערות של הכלבה על הבגדים. כדאי בכלל שמי שמחזיק את התינוק ישים עליו חיתול ועליו את התינוק.

 

בהצלחה ואל תחששי! תפילות להשם יתברך!

לרוב מפתחים אלרגיה לחתולים ולא לכלבים (אא"כ רגישים לפרווה בכללי.. )
ודווקא חיבור של הקטן/ה עם הכלב, בצורה מבוקרת, כשהולכים לסבא וסבתא יכול לתרום לילד/ה לפי דעתי.
- ביטחון עצמי
- חוסר פחד מכלבים וחיות - שלפי דעתי יכול להועיל.
ועוד דברים...
פשוט להקפיד לשטוף ידיים אחרי.

ותעשו את זה גורף על כולם, שטיפת ידיים זה תמיד טוב ובבגדים גם לכי תדעי מה עבר עליהם קודם.

גם להורים של בעלי יש כלבה וזה מגעיל אותי ביותר. פשוט ביקשנו כל פעם לפני שנוגעים בתינוק לשטוף ידיים עם סבון. וכשהרגשתי שאני מבקשת יותר מידי ולא היה לי נעים בעלי ביקש והסביר כמה זה חשוב לנו.

בהצלחה. ורק בשמחות.

העד היה נקי? אולי האסטרופאם גורם לרגישות ברקמות הנרתיק.

תשאלי רב.

ואולי בכלל יתירו לך לוותר על המוך להבא.

 

אין לי תשובה לגבי האסטרופאם עצמו.

חיבוק יקרה . בעז"ה יסתדר.

עלי האסטרופם לא השפיע ככה. ובכ"מ ניסיתי עם לימון..
מקווה בשבילך שתצליחו!

אבל אל דאגה יקירה, הביוץ נדחה במלא זמן.

לי הוא נדחה בדיוק בשלושה ימים, הזמן שהספיק לו לעבור את הטבילה ליום שאחריה.
(כשההפסק ביום החמישי)
אבל אולי זה רק הגוף שלי.

אז יכול להיות הביוץ ביום השש עשרה נגיד? לפי מה יודעים למתי הביוץזה שונה מאחת לאחת? אוף אבל מה הקשר לכתמים. כל הזמן כתמים מאז לא קשור לרקמות. גם בתחתונים. גם כן הכדורים האלה רק עשו לי גרוע. גם ככה אני בקושי מותרת לבעלי. בגלל המחזור הקצר. פעם היה לי מחזור כל 28 כמו שעון ומאז הלידה השלישית שהפסקתי עם הסרזט הכל השתבש. ואני גם בקריזה כל רגע. בטוחה שזה מההורמונים.

וגם גרם לכך שבכלל לא היה ביוץ...

 

בחודש אח"כ כבר לקחתי גם איקקלומין וגם פריגנובה שזה תחליף לאסטרופם...

 

 

תתקשרי לרופא/ה שנתן לך את התרופה, והוא יוכל להגיד לך מה לעשות. אני מקווה שאת במעקב זקיקים, לראות אם התרופה עוזרת בכלל...

 

חיבוקים גדולים יקרה!!! ההורמונים האלה מחרפנים.. ועם הכתמים זה בכלל קשה....

 

ה' יעזור שתהיה לך רפואה שלמה במהרה! 

הרופאה לא אמרה לי על שום מעקב. הייתי אחרי גלולות סרזט ורציתי היריון. ולבד קלטתי שמשהו השתבש כי כמה חודשים יש הכתמות לפני המחזור וגם הטווח בין מחזור למחזור קצר. באתי אליה והיא אמרה שלפי מה שנשמע לה כי גם הדימום יחסית קצר, הביוץ שלי יוצא לפני המקווה והמליצה על אסטרופם במשך ארבעה חודשים. יש למישהי אולי איזה זיכרון חיובי מהתרופה הזו? לחזור לרופאה בגלל הכתמים? נראה לי שמחר סופסוף אוכל לעשות הפסק. שתבינו ביום השמיני... גם כן ההורמונים האלה... אם היה לי סבלנות הייתי מחכה ולוקחת משהו טבעי שכתבו פה. אבל אין לי. רוצה לחזור להיות כמו פעם עם מחזור רגיל. בלי כתמים וביוץ אחרי מקווה והופלה ישר היריון... סליחה על התגובה אני בהורמונים מתפרצים עקב תרופה מעצבנת ;)

חבל שהיא נתנה לך בלי לבדוק קודם.
לפני מעקב זקיקים אפשר לעשות בדיקת דם לפרוגסטרון אאל"ט ביום המקווה ולדעת אם היה כבר הביוץ או לא.
השתמשת גם בערכה לבדיקת ביוץ שיש בסופר פארם? אמנם לא מדויק אבל נותן מושג.

ככה היית יודעת אם ובכמה צריך לדחות.

וסתם ככה, יכול להיות שאם היית נותנת לזה זמן זה היה מתנרמל לבד. אבל אם לא בא לך לחכות אז כדאי לבדוק לפני הסבב הבא.

תחזיקי מעמד, זה ייגמר בסוף..

מנסיון.

אני אחרי גלולות השתבשתי לגמרי.

לא היה לי ביוץ בכלל כמה חודשים טובים, ודימומים ועניינים.

קיבלתי פרימולוטנור (מקווה שאני זוכרת נכון את השם).

 

כבר עמדתי לקחת איקקלומין, אם לא ברכה שקיבלנו מרב גדול. באותו חודש נכנסנו להריון.

נס שלא לקחתי כי גם ככה היה הריון קשה עם היפרדות שיליה ודימומים ושמירה ארוכה.

אם זה היה הריון מרובה עוברים, הרחם לא היה מחזיק את ההריון.

 

להוסיף הורמונים על הורמונים, לא רעיון טוב.

 

קחי 800 מק"ג חומצה פולית. זה יכול לעזור לכתמים וחשוב כשלוקחים הורמונים.

 

בעז"ה בשורות טובות.

בפעם היחידה שלקחתי אותו-לא נכנסתי להריון.
הפסקתי כי אני אלרגית לחומר כלשהו שיש בו.
לקחתי פרוגינובה, ונכנסתי להריון ב"ה אחרי השימוש הראשון..
לא שזה מבטיח, עדיין צריך הרבה סייעתא דשמיא,
אבל זה עזר לי ובלי תופעות לוואי.

בקשר לאיקוקלומין, לא זוכרת איפה קראתי דברים שהפחידו אותי לקחת אותו.

ובקשר לשאלה האחרונה שלך- תתחילי בערך יומיים לפני הטבילה. מקווה שתראי תוצאות חיוביות רק אחריה

יתכן והבעיה היא לא בייוץ אלא ברירית, ייתכן שיש ביוץ תקין רק הרירית לא יציבה. ייתכן גם שאין בכלל ביוץ.. צריך לבדוק לפני שנותנים הורמונים סתם... 

 

זה גם חשוב כדי לראות שהתרופה באמת עושה את פעולתה.

 

בעצם את לא יודעת כרגע מה היתה הבעיה והאם התרופה עוזרת או דוקא להיפך, כי גם זה קיים לצערנו...

 

אני מציעה לגשת לרופאה לבקש הפניה למעקב זקיקים ובדיקת דם, בד"כ אם בדיקת הדם תקינה מעקב זקיקים יספיק בהמשך.

 

במעקב רואים באיזה שלב של המחזור את, לפני/לקראת/אחרי ביוץ, ומה עובי הרירית ביחס למצב הזה. שני אלה נתוניםם ראשוניים וקריטיים כדי לדעת מה קורה עם הגוף שלך.

 

אמנם אם היה לך כח לחכות שזה יחזור להיות כסדרו באופן טבעי, אז אולי זה היה עדיף... אבל אם אין לך סבלנות, לפחות תעשי את זה כמו שצריך.

 

המון הצלחה וסיעתא דישמיא!

באמת? לבוא ולהגיד לה שזו הייתה טעות לתת לי אסטרופם בלי מעקב?

זה באמת לא נעים לבוא להגיד לה את זה... אבל את יכולה לומר אולי ששמעת שכדאי לעשות עם זה מעקב זקיקים ובדיקת דם, והאם היא מוכנה לתת לך את זה...

 

בכל מקרה הייתי ממליצה לך לעבור לרופא/ה שמומחה בתחום ולא רופא/ה נשים סתם...

 

אולי נשים תוכלנה להמליץ לך על רופא לעניין, מאיפה את בארץ ואיזה קופ"ח את?

אולי זה יעזור  ויהיה יעיל ונעים יותר... 

 

 

בהצלחה! 

אבל היא באמת יסודית מאד.
בגלל זה חזרתי אליה למרות שהיא לא נחמדה בלשון המעטה..

אבל יש משהו בזה שעדיף רופא מומחה.
למשל הרופאה שלי לא מבינה בטיפול בתת פעילות של בלוטת התריס, כך גיליתי בביקור האחרון.

כמעט השתעגעתי מכאבים ומלחץ.ועצבים.
אחרי 3 חודשים ראו לי באולטראסאונד את הסיסים של החצוצרות בהגדלה רצינית ועם כאבים. נלחצתי והפסקתי. וב'ה עבר.

יש לי ערכה של מלא כאלה שבודקים ביוץ. איזה עשרים. מה אתן אומרות? מתי להתחיל לבדוק אם יש ביוץ? מאיזה יום של השבעה נקיים? אתן ממש צדיקות ותומכות. ומעודדות תודה רבה לכן ה' ישלם לכן שכרכן...