פורום הריון ולידה (עמוד 4475)

יש בפייסבוק כמה קבוצות של תרומת חלב אם,
יש נשים שלא יכולות להניק ושמחות לתרומות וגם חולי סרטן לפעמים רוצים תרומות (אבל פחות מנות קפואות במקרה הזה למיטב ידיעתי)

קפיצות גדילה (רק אם המצב נעשה בלתי אפשרי) או יציאה דחופה לא מתוכננת, וכו'.

אבל הוא בשום פנים ואופן לא מוכן לקחת בקבוק כך שזה לא רלוונטי בכלל.

 

אשמח לדעת איך אפשר להגיע לבנק החלב (לא כ"כ הבנתי איך זה עובד באינטרנט, אז אשמח גם להסבר)

 

תודה רבה

אם לא אני מוכנה לפרסם עבורך רק תתני לי פרטים באישי. 
אולי אם תכתבי לי איזור אוכל לקשר אותך ישירות למישהי שרוצה בלי לפרסם, כי יש כמה נשים שאני מכירה שעוניינות בתרומה

תרמתי לגמ''ח חלב אם במודיעין עילית. (לאחר שהם בררו איתי כמה דברים. ואכן, חלק מהחלב זרקתי.) אם זה מתאים לך אתן לך את הפרטים.
בת דודתי תרמה דרך הקבוצה בפייסבוק.
ואת גם יכולה לנסות לברר בסביבתך.

במקום חלב למשל,
בדגני בוקר/דייסא

תחשבי בהיגיון - בקיץ הגוף מאבד הרבה יותר נוזלים מאשר בחורף. טבעי שבחורף תשתי פחות. ליטר חצי ליום בחורף, נשמע לי מכובד.

אני לא מבינה מה הסיבה להנחיה לשתות כמו גמל בהריון.

גם לשתיה מרובה מדי יש מחירים שהגוף משלם.

ובגדול אמורים לשתות בין 10 - 8 כוסות מים ביום וזה בסדר גמור.. נראה לי שיש אפילו יותר מזה בליטר וחצי.
גם אני שותה פחות בזמן האחרון.
ויש לי טיפ בשבילך - שטוב גם בלי קשר להריון. תסתכלי על הצבע של השתן שלך (מחילה על התיאור ) וככה תגעי אם את צריכה עוד כוס או לקחת הפסקה.. בהיר זה טוב כהה זה לא טוב.
בהצלחה!!

ועוד יש לי לחץ דם נמוך
אולי נפתח שירשור טיפים להרביית שתיה???

ממליצה לך לשים לידך בקבוק של ליטר וחצי, ובכל פעם לשתות. כך תוכלי לבקר על כמות השתיה..

להחליט שבהתחלה את שותה אחד כזה,

אחרי זה להוסיף בהדרגה.

ועוד דבר שעוזר- שתיית מים זה טוב לא רק לעניין של צירים וכאבים, זה גם טוב בהמשך, ועוזר, מבחינה גופנית כשהכובד מכביד..

אל תשכחי שגנים את מקבלת גם מאבא (מבחינת טונוס שרירים, סף כאב וכו' גם הגנים שלו רלוונטיים לתהליך הלידה) וגם מאמא של אבא, אמא של אמא, ועוד דורות אחורה...

 

אצלנו - לאמא שלי היו לידות סבירות. לי יש לידות קלות במיוחד (ב"ה ב"ה ב"ה - אלף פעמים) ולאחותי יש לידות קצת יותר קשות משל אמא שלי.

 

לידות זה לא רק גנטיקה - זה גם דינמיקה שמתפתחת (החלטות שמתקבלות תוך כדי תהליך הלידה וההשלכות שלהן).

גם למצב הנפשי או רגשי של היולדת יש השלכות על אופי והתפתחות תהליך הלידה. המצב הנפשי יכול להיות מושפע מנסיבות חיים וגם ממבנה אישיות - שוב גנטיקה משפחתית .

 

וכמובן - סיעתא דשמיא גדולה.

 

מה שאני יכולה להגיד על עצמי - אני באופן כללי איטית - הססנית בקבלת החלטות, קצת לא מרוכזת , לא מאורגנת, לוקח לי זמן יותר מלאחרים לעמוד במשימות וכו' - והייתי בטוחה שככה יראו גם הלידות שלי. ב"ה הן נראות לגמרי אחרת - קצרות, מהירות וקלות במיוחד, חסדי ה'. ככה שכנראה אין כללים.

 

בעז"ה ה' בשעה טובה.

כל אחת עם הגוף נפש שלה.. 

אחותי יולדת תמיד ב 38,אמא שלי בשבוע 40

ואני ב 42.

כל אחת אצלינו לידות אחרות.

גם לי אישית כל לידה שלי היא שונה.

לאמא שלי היו לידות קלות ממש וקצרות.
ולי לידות ארוכות יותר וקשות יותר.

לי ולאחותי היו לידות שונות מאד. אם ה היה גנטי, זה היה צריך להיות דומה יחסית...

 

בשעה טובה

לחמותי היו לידות סיוט בגלל נתונים פיזים והיא ירשה את זה מסבתא שלה..

אנחנו גם עשינו תלת מימד

וזה ממש עזר לי להתחבר לעובר

להבין שמה שיש בפנים זה ילד אמיתי ומציאותי...

 

 

היה מאוד מרגש לקבל ממנו ד"ש בא"ס,

 

אבל הכי מרגש כשהוא יצא...... חיים שלייי

סורי.

תודה על התגובות!

בסוף לא הסתדר והלכתי לשערי צדק. שם כשאמרתי שאני מעדיפה לא לקחת אפידורל ולהתמודד עם הכאב בדרכים שלי קיבלתי תגובה מאחות של "כשיכאב לך תגידי לי ונקרא למרדים".
אני לא אומרת שאין שם אחיות אחרות שתומכות ומעודדות טבעי אבל בגדול אם חשוב לך טבעי אז אני ממליצה על הדסה.

ב2 הבתי חולים הנ"ל את יכולה ללדת טבעי. בעין כרם יאפשרו יותר תנוחות שונות. ללדת על 6, ולא ימהרו לעשות חתך. 

בפרוצדורה רפואית כגון וואקום אפידורל. לא מוציאים את המלווים בעין כרם. והביות מלא שלהם נפלא.

ילדתי פעם אחת בשערי צדק. וזה לא ממש היה בקטע טבעי.

וממש ממליצה. היתה בהתחלה מיילדת שהציעה לי אפידורל פעמיים וכשסירבתי היא אמרה לי שהיא לא מציעה יותר אבל שאני אדע שאפשר לבקש בכל שלב. ואז התחלפו המיילדות והיתה מיילדת נוספת, ממש מקסימה, היא עשתה לי עיסויים בצירים וממש עזרה ותמכה בי. בסוף ילדתי בלי אפידורל (כי כשביקשתי כבר לא היה אפשר לתת בגלל הצירים התכופים...)

בקיצור- ממש ממליצה!

גם אני חיפשתי ככה..

אני ילדתי מספר פעמים בשערי צדק. אפשר ללדת בכל מיני תנוחות, אמרתי כבר בקבלה שאני רוצה מיילדת עם ראש פתוח, שאני יולדת בכריעה.
בהצלחה! לידה קלה ובידיים מלאות ב"ה!

בתחילת שבוע 7. כל היום במיטה.
לא אוכלת ולא שותה, מלאאאא בחילות, מקיאה פעם-פעמיים ביום 😞
מה עושים?

זה עובר עוד מעט, בשלב השני של ההריון תרגישי יותר טוב

אלה תמיסות מינרלים חיוניים, שלא תתיבשי.
ותמעטי הרגילה, רק תשתי.
ותכיני לך חומר לקריאה השרותים..
ותגידי בשבת הרבה תהילים! תמיד יכולים לשאול דווקא על החומר שתספיקי ותדעי טוב ולא על השאר!

התכוונתי לעיל שתמעטי באכילה. יש לי תיקון אוטומטי מעצבן.
אם זה נורא חמור ולא מתחיל לעבור, כדאי ללכת לרופא שמא את צריכה אנטיביוטיקה.
את יודעת אולי אם זה התחיל מווירוס או ממשהו שאכלת.

ובזמנים שהיא מנומנמת או מתוך שינה.

 

בעז"ה בהדרגה היא תחזור לינוק.

 

תשתדלי לא להציע לה בקבוק אחרי הנקה, גם אם היא רעבה. אלא אם כן היא מתוסכלת ובוכה באופן שאי אפשר להמשיך לנסות להניק.

חפשי על זה בגוגל ובטח תמצאי ים של טיפים.

המעט שאני זוכרת: להיות איתה במגע עור לעור ולחכות שהיא בעצמה תחפש הנקה (זה יכול לקרות גם אחרי כמה פעמים של עור לעור). ללטף אותה בהנקה וכאלה שהיא תראה שהנקה זה יותר כיף מבקבוק. להאכיל מבקבוק בצורה שמדמה הנקה כמה שאפשר, בעיקר מאוד לאט, כך שהיא לא תעדיף את הבקבו בגלל הזרימה המהירה (שגם ככה לא הכי בריאה), ובטח יש עוד הרבה.

 

האמת שנראה לי שאם היא רגועה אחרי שינקה ממך טיפונת את יכולה להניח לזה לגמרי (לא להתעקש על עוד הנקה וגם לא על בקבוק), ומסימום היא תרצה לינוק שוב מוקדם יותר - שווה לך כמה ימים כאלה של הרבה האכלות כדי שהיא תתרגל בחזרה להנקה.

יכול להיות שזה מספיק לה. יש תינוקות שאחרי כמה שבועות מתייעלים ממש ויכולים להוציא גם 150 מ"ל בשתי דקות.

גם אם היא מסכימה אח"כ מהבקבוק זה לא סימן. סתם רפלקס מציצה. לדעתי אם היא יונקת קצת ורגועה לא צריך להציע לה גם בקבוק - זה סתם יבלבל לה את המנגנון.

(כמובן לעקוב שממשיכה להיות רגועה וחיונית ולהתפתח ולהרטיב חיתולים)

תניקי ואל תשלימי בבקבוק. היא תלמד.

(ראיתי שעושים את זה גם לתינוקת בת שבוע! שאכלה בזונדה ולא אכלה בפה.)

תודה רבה לכולן!! עזרתן לי מאוד! ב"ה היא מתחילה לחזור להנקה בשמחה(:

בלילה אנחנו משתמשים בהאגיס,כי הרבה פעמים ברח לבת שלי מהטיטול

והספיגה היתה פחות טובה.

בכל סופר חבילה עולה 30....

וזה חוסך לי זמן, גם ככה אין לי זמן לנשום.....לא עדיף?

אז הייתי קודם מנסה חבילה אחת ולא קונה 6 בבת אחת.

 

ושימי לב שכנראה אם את גרה בישוב שהדואר לא מגיע הביתה תצטרכי לאסוף את זה מהדואר.

יתכן וזה גזים.

קיבלתי איקקלומין ואחרי 4 סבבים נקלטתי ב"ה.

בהריון השני זה לקחת 3 סבבים של איקקלומין

וההריונות השלישי והרביעי היו טבעיים.

טיפלו בי הכדורים.. וכמוך גם בעלי לא רצה לעשות את הבדיקה ובאמת שלא היה צורך נקלטתי קצת אחרי שהתחלנו עם הכדורים

אם כן באמת התופעות לוואי קשות כמו שמספרים?

קוראים לזה קלומיד.. בנוסף הרופאה נתנה לי תרופה שאני לא יודעת אם נותנים אותה בארץ שקוראים לה מטפורמין. אצלי היה סיפור קצת מוזר.. לקחתי קלומיד חמש ימים ואז הלכתי כל כמה ימים בשביל בדיקת זקיקים עד היום העשרים ואחד. שעד אז לא בייצתי.. הלכתי לרופא ביום הארבעים בערך כדי לראות למה המחזור לא מגיע.. ואז אמר שכנראה היה ביוץ מאד מאוחר ואו שאני בהריון או שיגיע המחזור תוך כמה ימים.. בה זה היה הריון
לפי דעתי מה שעזר לי זה היה התרופה השניה מטפורמין אולי שווה לך לברר עליו זה בעקרון תרופה לחולי סכרת שמשום מה עוזרת מאד לשחלות פוליציסיטיות. זה תרופה שממשיכים לקחת עד סוף ההריון..
מהכדורים של קלומיד לא זכור לי תופעות לוואי אולי קצת רגישות הורמונלית.. יותר בכי כאבים בשדיים אבל לא מעבר לזה. אבל האמת שגם לקחתי מינון מאד נמוך..
מקווה שמאד בקרוב תוכלי לבשר בשורות טובות
ואם יש לך עוד שאלות אשמח לעזור..

יש תזונה מסויימת שעושים וזה עוזר ממש, יש תזונאיות שמומחיות לזה.

לחברה שלי שיש לה גם שחלות פוליציסטיות, בכל פעם (בינתיים שלושה הריונות) שהיא רצתה להכנס להיריון, עשתה דיאטה מסויימת ותוך חודשיים- שלושה נקלטה.

זה לא קל, זה מתאים לנשים שמסוגלות לתזונה ללא סוכר, קמח מלא בלבד וכו'..

בהצלחה.

גם לי יש..

לקחתי אקקלומין עשינו בדיקות לבעלי-( לראות שהכל בסדר) ונכנסנו טבעי להריון.

 

כמה ילדים ב"ה, אמרה שמכון פוע"ה עזרו לה, משהו שקשור לתזונה

התעקש על בדיקת זרע, כי אנחנו חשבנו שהמחזור הלא סדיר הוא הבעיה, והסתבר שזה הצופציק הקטנטן של הבעיית זרע שלנו....

רק מודה לה' שלא לקחתי קודם את כל הכדורים  האלו סתם....

בע"ה אצלכם אין שום בעיה וכו'...

אבל כדאי לדעת שיש גם מקרים כאלו...

 

בשורות טובות אצל כולנו בע"ה.

אבל השאלה האם בעלה בעניין או שהוא מעדיף קצת לחכות ולעכל את העניין/לבדוק אם משהו אחר עוזר.

שחלות פוליצסטיות יכולות למנוע הריון ויכולות שלא (אני גם קצת פוליציסטית, עם מחזור סדיר אך ביוץ לא ממש "מעולה", בכל מקרה, אין סיכוי כמעט שנכנס להריון טבעי, ולא בגללי...)

אני ממש שמחה שבעלי היה תמים, ועשה ישר מה שהרופאה אמרה. תוך פחות מחודש שכלל בדיקות גם שלי וגם שלו במקביל ידענו שישר IVF...

אני לא מבינה עדיין מה הסיבה שבבירורי פוריות מתחילים עם האישה כאשר 50% מהבעיות, אם לא כבר יותר, הם של הגבר והרבה פעמים לשני בני הזוג יש בעיה... (לפחות אנחנו התחלנו עם בדיקת זרע שהיא לא בעייתית מבחינה הלכתית, היא פחות אמינה מבחינה רפואית, אבל נתנה אנדיקציה לבדיקות קצת יותר בעיתיות הלכתית. לא יודעת אם היום עדיין עושים אותה...)

לי יש שחלות פולצסטיות ולהריון הראשון נכנסתי רק אחרי איקקלומין,

ב"ה שאחרי סבב אחד נקלטתי להריון.

שחלות פולציסטיות זה מספיק גורם לעיכוב בפוריות כך שחבל לבדוק את הבעל עד שלא מנסים את זה...

ואל תדאגי, למרות שבהריון הראשון נעזרתי באיקקלומין בהריונות אחר כך נקלטתי טבעי(שזה תופעה נפוצה מאוד )

ואגב, אחרי שנכנסתי להריון ב"ה באופן טבעי כמה פעמים שוב היתה לי בעית קליטה והרופאה מיד המליצה לי על בדיקת זרע- זה פשוט צחוק...הרי הם יודעים כבר מה הבעיה אז למה בדיקת זרע? פשוט הם סתם שולחים לוודא...

 

הרופא שאני ממליצה עליו לענין הזה הוא ד"ר מלאך מירושלים, שיודע גם הלכה ואצלי ב"ה הציל אותי ממש.

בהצלחה לך ובלי לחץ! 

גם אני לא רוצה להלחיץ,אבל מהנסיון שלי אין למה לחכות,לבדוק מה שאפשר! גם אצלך וגם אצל בעלך,היום יש דרכים הלכתיות לעשות את בדיקת הזרע ואין עניין פה לאגו,נכון אין לי את אותה הבעיה כמו שלך אבל גם ניסיתי הורמונים והזרעות  ועברתי מהר מאוד לIVF וב"ה בהצלחה(כרגע בהריון שני ב"ה)

תאמיני לי אין כמו להחזיק תינוק  שלך בידיים  לחיזוק האגו.

היום חנויות יד שניה שמוכרות בגדים איכותיים, יפים, נראים כחדשים ובזול.

 

אל תשאלי אותי איפה יש חנויות כאלה כי אף פעם לא יצא לי לקנות שם אבל אני רואה חברות עם בגדים יפים,

 

שואלת מאיפה זה ועונות לי מיד שניה.

 

שה' יתן לכם שפע גשמי ורוחני בקרוב!

יד שניה.. אלא אם כן זה מחברה או קרובת משפחה

מאחיות/גיסות/חברות טובות.

 

זה מאד מקובל להעביר בגדי הריון מאחת לשניה, הרי אף אחת לא צריכה אותם לאורך זמן

תכלס עכשיו חורף ואפשר להסתדר עם חולצות בסיס  או גולפים שבדרך כלל הן/ם נמתחות/ים על הבטן ולשים צעיף יפה שיתן צבע ומעיל יפה שבטח יש לך ולא חייבת לסגור את המעיל. צעיפים אפשר לקנות בכמה צבעים זה לא אמור לעלות הרבה כסף. ובבית אפשר להסתדר עם מה שיש.הכי חשוב זה לא להגדיל את המינוס ולהבין שההרגשה שלך זה מה שחשוב. 

והכי הכי חשוב שתהיי יפה לבעלך!! כל השאר לא כל כך משנה.

המון בהצלחה ושיהיה בשעה טובה.

לא פשוט.

לפותחת, שייפתחו לכם שערים של שפע ברוחניות ובגשמיות. אולי תחפשי קצת מבצעים, או חנויות עודפים...לפעמים גם חולצה אחת-שתיים יכולה לשפר את ההרגשה...

מהבגדים עם סכין גילוח. נשמע הגיוני. לא נסיתי.

אבל מדי פעם יש להם סיילים , כך שבגדים עולים 50 שקלים , ואפילו פחות. לפני חודש היתה להם טוניקה של ג'ינס ב50 . תלכי על המכירות האלו , ותרשי לעצמך 250 שקלים ל4-6 פריטים . זו הוצאה מוכרת אפשר לחפש גם סיילים של פוקס , ואם את ירושלמית , שוק מחנה יהודה ...

לפעמים יש שם בגדים קצת רחבים האמת..יכולה לנסות!

אם לא אכפת חולצות של גברים , אז זה גם פתרון טוב . 

תקני שתי חולצות בצבע נטרלי, שחור נגיד. פשוטות כמו האלה של בייסיק יו, וכל פעם תלבשי את זה עם משהו צבעוני אחר, צעיף, סריג, קרדיגן, שרוולון... חבל להגדיל את המינוס, חולצה ב40 שקל תעשה את העבודה יופי.

לי שאחרי כלכך הרבה זמן שלא הייתה שאיבה והנקה אולי החלב לא טוב

החלב החדש שנוצר בגוף משנה הרכב ונהיה מלוח.

אין עם זה בעיה בריאותית, רק ששזה לא טעים.

אבל למיטב ידיעתי זה רק אם עוברים חודשים מההנקה האחרונה.

את רוצה להיות בטוחה - תטעמי.

לגבי חלב שאוב אינני יודעת

שמעתי שהחלב מתקלקל

תבדקי

וגם אז אין בעיה עם חלב שאוב. גם למבוגר מותר לשתות חלב שאוב. זה כשר ופרווה.

שישמור על נוזלים כי הילד מקיא .רק לא הבנתי כמה מביאים...

שמים את האבקה בכוס מים וכל חצי שעה נותנים 2 CC. עם מזרק

לנו רופאה אמרה שמיץ ענבים אמיתי עושה את אותה עבודה.

זו אבקה שהיא מולטימינרל להחזרת מינרלים חיוניים לגוף.

 

שתודה לקב"ה שאני אישה בריאה שמסוגלת לצאת ולעבוד,

ותודה שיש לי עבודה טובה שנשמרת לי ואני יכולה לשוב אליה ולמצות שם את יכולותי,

ותודה שיש לי תינוק בריא שלא חייב השגחה צמודה ויכול להסתדר במסגרת אחרת,

ואני אוהבת לחיות בפינוק וברמת חיים מסויימת- ולכן אני בוחרת לעבוד ולהשתכר ולהמשיך ברמת חיים הזו.

 

כל זה עוזר לנחיתה לעבודה להיות רכה יותר...

 

בהצלחה לך!!

זה הידיעה שכולם עוברים את זה בסופו של דבר. גם אם זה לאחר שנה שלמה שהילד היה צמוד לאמא, וגם אם זה בגיל 3 חודשים. הילד יצטרך להתמודד בחייו עם פרידות ומעבר למצבים חדשים ומוזרים לו. חשוב שהוא ידע שזה לגיטימי שאמא לא נמצאת כל היום לידו.

אני יכולה לומר לך שהילד מרוויח מכך המון. זה חשוב מאוד שהוא יהיה בחברת ילדים אחרים כי זה משפיע המון על התקשורת, שפה, כישורים חברתיים, אמפתיה ועוד.

אולי גם הפרידה תהייה קצת יותר קלה אם זה עכשיו ולא בגיל שנה וחצי.

ברור שאפשר לחלוק על המשפט הזה
אבל..
אני חזרתי לעבודה כשהקטן היה בן ארבעה חודשים. היה לי טוב כל כך בבית וכל כך קשה לחזור.
אבל מה שמנחם אותי זה ששבוע אחרי שאני חוזרת מחופשת לידה אני שוכחת שהיה דבר כזה..
הבית מתפקד אותו דבר, הקטנצ'יק קיבל סדר יום ואני רואה שטוב לו. אמא מרגישה..
אולי אם תחשבי שגם שגרה זה יהיה טוב למשפחה זה ינחם אותך.
במיוחד שזה נשמע שזו עבודה שממש עונה לצרכים שלך וכנראה שלא תבוא מדי על חשבון הבית.
11.5 חודשים זה הרבה.. הוא כבר ממש יכול להנות מחברה ומצד שני לדרוש את שלו, את לא שולחת פצפון חסר ישע למטפלת.
וטיפ קטן מחברה- לא לתכנן הרבה את החזרה לעבודה, פשוט קומי בבקר, שימי כיסוי ראש ותצאי..כמו עוד יום רגיל עם שינויים..

אבל תודה רבה לך ולאמהות האחרות שענו בינתיים...

האמת שאין לי הרבה איך לנחם...
רק אומר שלי החזרה תמיד קשה, אבל זה די מהר נשכח ומחלף בשגרה החדשה...

שלא משנה מתי חוזרים לעבודה מחופשת לידה, אחרי 4 חודשים או אחרי שנה, זה קשה, זה עצוב וזה דורש הסתגלות.

 

מה שכן- מתרגלים.. כמו לכל דבר.

רק אומר שאת יכולה לומר תודה גדולה על כך שהיית איתה בשנה הכי משמעותית שלה, בשנה הראשונה.

לא כל האמהות זוכות לזה.

אבל להיות בבית כמעט שנה עם הילדה זה המון! כל הכבוד! כיף לך וכיף לילדה ובטח גם כיף לכל המשפחה 

לדעתי מגיל שנה אפשר לשלוח את הילדה למטפלת/מעון ללא חשש, היא תהנה, וגם את תהני מקצת מרווח נשימה בלי הילדה ...

תפגשו בצהריים, ותשמחו להפגש שוב.

המחשבות שטורדות את מנוחתך נכונות ויש מה לדון בהם בכובד ראש

אבל מה שנראה לי הכי משמעותי זו הרגשת האובדן (אובדן מסויים...) שאת מרגישה. אובדן החופש והשחרור...  להכנס למסגרת תמיד זה קשה , וכל ההתחלות קשות.

אין מה לעשות, אישה בימינו בד"כ חייבת לצאת לעבודה, אם בגלל הכסף, החברה, תחושת המימוש העצמי, הפנסיה...

 

בהצלחה ותתפללי לה' שתעשי את הבחירות הנכונות!

אני מסכימה איתך מאוד שבאידיאל, אם היה את האמצעים הכלכליים, הדבר הנכון ביותר לילדים זה להיות בבית עם אמא עד גיל גדול יותר.
אני גם באותו מצב כמוך- עם הבכורה שלי נשארתי עד גיל 11 חודשים, וכשיצאתי לעבוד הרגשתי שזה מתוך הכרח המציאות ולא כי זה השלב המתאים עבורה. בילדים הבאים בעז"ה אני אפילו לא יודעת אם אוכל להישאר את כל הזמן הזה, כי קשה לי להאמין שיתנו לי להאריך כל כך את חופשת הלידה..
מה שאני יכולה להגיד-
קודם כל, זה שנשארת איתה כמעט שנה שלמה זה המון, וזה לדעתי הזמן הכי קריטי וחשוב לילד להיות כמה שיותר עם אמא שלו. אשרייך שזכית...
חוץ מזה, אני יכולה להגיד שלמרות שמראש לא הייתי בוחרת להכניס את הבת שלי למטפלת כבר בשלב כזה, בדיעבד יש לזה כמה יתרונות-
קודם כל, להיות עם קבוצה קבועה של אותם ילדים מאפשר ליצור קשרים חברתיים שיותר קשה ליצור כשנשארים בבית ופוגשים ילדים לא קבועים ביציאה לגינה או בביקורים אצל חברים. הבת שלי היתה חברה טובה של ילד שהיה גדול ממנה כמעט בשנה והיה איתה אצל אותה מטפלת, כי הוא כל כך נהנה מאיך שהיא הלכה אחריו וחיקתה אותו. היא למדה ממנו ונהנה מאוד מאוד מהקשר הזה, וברור לי שזה לא היה נוצר אם הם לא היו נפגשים על בסיס יומיומי (כמעט, היא היתה שם 3-4 ימים בשבוע).
גם מבחינת התפתחות, אני לא מאמינה למי שאומר שבשביל ההתפתחות צריך להיות במסגרת בגיל הזה, אבל אני כן יכולה לראות דברים שברור לי שהבת שלי למדה מהחברים שלה, שבבית היה לוקח לה יותר זמן ללמוד (יש גם השפעה לזה שכרגע אין לה אחים, אז הרבה מהלימוד שתלוי בסביבה קשה יותר ללמוד בבית).
חוץ מזה- אני מרגישה שהיציאה לעבודה כן נותנת לי סיפוק וכוח שיותר קל לקבל בעבודה בחוץ מאשר בגידול ילדים בבית. לא הייתי יוצאת בשביל זה לעבודה אם היתה לי אפשרות להישאר בבית, ואם הייתי מרגישה חוסר סיפוק לא הייתי פותרת את הבעיה על ידי יציאה לעבודה אלא הייתי מנסה למצוא פתרון שלא יהיה על חשבון הילדים, אבל בדיעבד כשאני כבר עובדת, אני כן מרגישה שזה נותן משהו שיותר קשה לקבל מלהיות רק בבית.

ולגבי מה שכתבת שקשה לך שלא תראי את הדברים החדשים שהיא עושה, אז אני לא יודעת איך זה אצל אחרים, אבל אצלנו את הדברים החדשים המשמעותיים לרוב היא עשתה בבית (צעדים ראשונים, מילים ראשונות, צירופים ראשונים וכו'). אני חושבת שהיא הרגישה יותר ביטחון לנסות משהו חדש בבית עם אבא ואמא... (אני גם חששתי מזה בהתחלה).

מקווה שהדברים שכתבתי עזרו לך...
הרבה הצלחה!

אני חשבתי אולי למחזר את המשכנתא בשביל לא לחזור לעבודה
אני חושבת שאת צריכה להיות גאה בעצמך על שנה שהיית איתה בבית (11.5 חודשים מתעגל לשנה..). לא הרבה אימהות עושות את זה, אשריה שיש לה אמא כמוך.
דבר שני זה באמת למצוא מקום שאת בטוחה וסומכת עליו- שהיא מקבלת בו את כל החום ואהבה שהיא צריכה.
דבר שלישי לדעתי זה להבין שכשאתם יוצאים בערב ומשלמים לבייביסיטר אתם משקיעים בזוגיות שאתם נותנים כדוגמה לילדים שלכם. ילדים מאושרים הם ילדים להורים מאושרים וזה ממש לא מותרות. זה לא נכון להתפשר על אורח החיים, בסופו של דבר זה ייצור מרמור שיתנקם בילד. ובכל אופן, תוך מספר חודשים החברה הזאת באמת תהייה חשובה לה..
תחזרי לעבודה בשמחה ותהני לפעמים מהפסקות קפה ללא בכי או הפרעות באמצע. אני מתענגת על זה..
ותהיי שלמה עם עצמך, את עושה את הטוב ביותר..
המון הצלחה 💕

בס״ד

תודה רבה רבה לכל מי שכתבה כאן! כל מילת עידוד עושה את שלה ומגיעה למקום הנכון.

יכול להיות עקרות משנית ויכול להיות שפשוט לוקח זמן.
כמה זמן עבר מההפלה? 

 

אם עברו 6 חודשים מההפלה ולפני זה עוד הנקת אני חושבת שזה עוד לא הזמן להגדיר את זה כעקרות משנית אלא לחכות בסבלנות.

וזה בטח לא קל אבל כרגע זה לא נשמע חריג.

 

הרבה כוחות! 

זה קשה

והכי מעצבן שמסביב אנשים חשבו שבכוונה מנענו!

אחרי ילד אחד..

ב"ה היום יש לנו כמה נוספים צפופים

בלי לחץ! זה הכי חשוב

הפלה אומר שהמערכת עובדת..

לפני ההריון השני היה גם 2 הפלות

בע"ה יעבור ותראי בקרוב שמחות וישועות

אפשר לשאול מה היה לך? או שבאמת פשוט לקח זמן ולא היה כלום?
אוף. הציפייה הזו כל פעם מחדש פשוט כואבת..
תחיה זה לא נחשב שהיה לי מחזור סדיר כל הזמן? כמה חודשים לקראת סוף ההנקה כבר הנקתי רק בוקר וערב ובסוף רק ערב..

ילד בן שנתיים וחצי ..ניסינו להיכנס להריון,טאז רחרי 3 חודשים נכנסתי להריון והפלתי בחודש שני..
ואז לקח תשעה חודשים עד שנכנסתי להריון שוב..

השאלה למה נחשב,

בארץ אחרי שנה של ניסיונות אפשר להתחיל בירורי פוריות.

האם זה אומר שאז זה נחשב שיש בעיה? לא בהכרח,

הרי ודאי שיש זוגות שחיכו שנה וחצי ואז נכנסו להריון בלי שום "עזרה" חיצונית.

 

בעיני זה עוד שלב שכדאי לחכות ולראות אם זה יקרה באופן טבעי כי בעיני שווה לחכות עוד כמה חודשים ולתת צ'אנס שזה יקרה באופן טבעי מאשר להתחיל בירורים והורמונים ובדיקות וכו'. זה ממש הדעה האישית שלי, יש הרבה נשים שחושבות ובוחרות אחרת.

 

עוד אופצית ביניים זה לקרוא קצת על שיטת המודעות לפוריות ולנסות להבין בעצמך את הגוף שלך, את יכולה לגלות שאולי את יכולה להבין בעצמך אם יש משהו שאת עולה עליו בעצמך. (אפשר להשיג את הספר "שיטת המודעות לפוריות" בספריות) 

היה לחץ חברתי נורא גבוה

היה פחד מהריון בשנה הראשונה עקב לידה טראומתית

רופאת נשים הסבירה לנו איך לחשב ביוץ בערך ומעקב זקיקים

החלפתי תזונה

נכנסתי באופן טבעי להריונות

ומן הסתם מעל הכל זו גזירת שמיים

קולורבי. עשיר בגופרית - לפעמים זה מה שחסר בגוף וגורם לצרבות קשות, בפרט אם את כותבת שהטמס (שמכיל סידן שגם הוא מינרל חשוב לטיפול בצרבת).

זה לא יעשה לך לא טוב.

 

יכול להיות שחסר לך ויטמין D. ואם הוא חסר, הסידן לא נספג, ואז הטמס לא יעיל.

מה עם ללקק שתי כפות גבינה לבנה לאט לאט? אפשר להוסיף קצת סוכר ותמצית רום - נחמד.

 

אם זה לא מספיק, תשאלי את רופאת המשפחה - יש כדורים להקלה על העיכול והספיגה של מזון במעיים - קוראים לזה פנקריאז.

את צריכה לפתור את הבעיה בהקדם. אל תמשיכי לסבול ולהיחלש.

גם אחרי גלולות יש שנקלטות מייד ויש כאלה שלוקח להן זמן.
אחרי הוצאת התקן לפעמים לוקח לרחם להתאושש כי ההוצאה עלולה לפצוע וכן ההתקן בעצמו הוא בעצם גורם לאיזה  מיני דלקת ברחם שהיא זו שמונעת את ההריון אז הגיוני שיקח זמן.

לקח חודש.

אבל גם בלי קשר למניעה, זה לא תמיד אומר שזה יקרה במיידי.

זה ירחיק את המחזור הבא מרחק רב.

השאלה כמה חודשים אחרי לידה היא נמצאת. היא הרי לא תוכל להניק בלעדית תינוק בן למעלה מ - נניח, תשעה חודשים.

 

כדאי לשאול יועצת הנקה מוסמכת אם יש לזה תקדים.

כשההנקה הייתה אינטנסיבית לא קיבלתי מחזור, ובתקופות שקצת ירד מכל מיני סיבות, אז קיבלתי.
וככה יצא שלפעמים היו הבדלים של חודשיים-שלושה בין המחזורים.

אבל רוב הסיכויים שזה לא יגרום למחזור להפסיק.