פורום הריון ולידה (עמוד 4510)

זה מתחלק בין הארוחות, אבל מן הסתם לא במידה שווה.

הנוסחה הזאת פועלת עד שמגיעים לליטר. יותר מליטר חלב ליום לא צריך בכל מקרה.

שמונים זה ממש המון לשואבת מתחילה! ועוד שזה במקביל להנקה מלאה! הלוואי עליי...

אכלו 120 חלב שאוב בארוחה בערך כל 3 שעות.

אבל זה תלוי גם בתינוק ובצרכים שלו.

אחרי שהוא יכנס למטפלת את תראי לאט לאט מה הדרישות שלו.

אחרי הלידה יהיה קשה יותר להדוף ביקורים. עכשיו כדאי לפנות לכל מי שצריך ולהסביר את תחושותייך. בע"ה יבינו ויכבדו.

תני לו את הפלאפון שלך, וכל מי שרוצה לבוא שיגיד  לו לא לבוא לבית חולים.

אם עוד לא בחרת איפה ללדת אולי שווה לך לשקול בתי חולים ששעות הביקור שלהם מאוד מאוד מוגבלות כמו מעייני הישועה או שערי צדק.

לגבי בביקורים בבית- שוב בעלך המזכירה שאומרת לא לכולם, אםמישהו בא לא חייבים לפתוח את הדלת ואם כבר פתחו אז את לכי לנוח עם התינוקי בחדר ושבעלך יבדר את האורחים ואולי יוציא להם את התינוק להצצה.

חוץ מזה יכול להיות ששוה לך ללכת לבית החלמה כמו טלז סטון- לשם באים הרבה פחות אורחים ואסור לדעתי להכנס לחדרים של היולדות.

לגבי הברית תזכרי שזה מקסימום שלש שעות שמותכם את מניקה חצי מהזמן..

ועכשיו זה הזמן לשנן משפטים כמו

"לא, אנחנו מעדיפים שלא יבואו עכשיו"

או "היא/אני צריכה לנוח, נשמח לראות אתכם בהזדמנות אחרת"

וכו'

בהצלחה וכל הכבוד על המודעות

כמו שאמר פה - את יכולה למנות את בעלך ל"מגביל הביקורים", ואת יכולה גם לומר מראש לאמך ואף לחמותך, שבזמן את יידעו את כולם לא לבוא לבקרך, כי את צריכה מנוחה.

בקשר לברית - תרגישי בנוח לשבת כל הזמן, ולקבל רק בחיוך וב"תודה" את כל מי שבא. גם בעניין הזה את יכולה למנות את בעלך ואת אמך וחמותך למקבלי פניהם של הבאים, וכך את לא תצטרכי לדבר ולחייך יותר מדי.

בשעה טובה ובקלות!

זה ממש מקובל ויכול לפגוע אם תדחי אותם. מילא אחים וגיסים...

ממש לא מסכימה עם מה שכתבת. במיוחד עם הסגנון.

לפותחת:

אני הייתי מבקשת מאחים וגיסים לא לבוא.

ומההורים שלך/שלו - דווקא להעזר. עוד לפני שבאים לבקר לבקש שיבואו לשמור על התינוק ושאת תשני. שיחליפו לו טיטול, יחזיקו אותו וכו'. ואם הוא ירצה לינוק שיביאו אותו אליך.

אני זוכרת שדווקא שמחתי לביקורים של חברות

לפעמים אחרי לידה ראשונה פתאום מרגישים מין ניתוק מן העולם ורוצים גם לספר למישהו, לא רק טיפול בתינוק וטיפול בתינוק

אני הרגשתי ככה אחרי לידה ראשונה, זה היה מעבר לא פשוט, תלוי כמובן במבקר עצמו, בקרבה אליו

אני גם הרגשתי ככה. אפילו בזמן הקצר שבעלי היה בסידורים ולא היה איתי - היה לי משעמם והרגשתי לבד. הייתי 4 ימים בבית החולים וכ"כ הייתי עצובה להישאר שבת, רציתי לצאת כבר, להיות עם המשפחה...

מאד מאד שמחתי על כל מבקר שהגיע ובלילה כש"גירשו" את כל המבקרים היה לי ממש עצוב...

כמובן שאי אפשר לדעת איך יהיה אחרי הלידה ואיך תרגישי. אז מסכימה עם כל מי שמעליי. אם תרגישי שאת לא רוצה מבקרים - שבעלך יסנן אותם..

ולגבי הברית - זה אירוע מאד קצר. הוא נגמר ממש מהר. אני אישית הבאתי חלב שאוב בבקבוק וככה התינוקי אכל אח"כ וזה היקל עליי (וזה היה מזל כי לא באמת היה איפה להניק שם..)

אם יש ברית זה חוסך ביקורים, בברית רואים אותך ואת התינוק וזהו.

כשזה בת כל יום כל יום באו לראות.. היה לי ממש קשה.

(הייתי אצל ההורים שלי ולא הייתי חכמה מספיק להפחית את כמו המבקרים..)

תני לו להתמודד עם המשפחה שלו. הוא יגיד להם את הלא.

ואם הם באים תיכנסי לחדר עם התינוק ולכי לישון ושבעלך יביא להם את התינוק להצצה

חוץ מזה- זה תקופה שאת יכולה להגיד בשלב זה - שיפגעו. את יותר חשובה מהם בשלב זה

מציעהבזהירות אם אולי שווה לך לנסוע למקום אחר לתקופה מסויימת נניח לאמא שלך או לבית החלמה לשם יותר קל להגיד לאנשים לא לבוא

מזדהה איתך מאוד, לי היה קשה עד דמעות אחרי הלידה שבאו המון אנשים והייתי צריכה להיות נחמדה ומנומסת למרות שרק רציתי לישון...

אבל זו לא רק נוחות או חולשה- את זקוקה לזמן הזה עם התינוק!!

למשל- ההנקה לא פשוטה בימים הראשונים. אז הוא בוכה כשיש מבקרים- אני ניסיתי להרגיע אותו והתפללתי שילכו כבר(: (ממש לא לעניין להניק עם סינר או כיסוי ילד בן יום).

או למשל השם- את ובעלך צריכים להחליט על שם, ממש לא תעשו את זה יחד עם המבקרים...

בקיצור, זו איננה רק אי נעימות אלא צורך של ממש שיהיה לך זמן ללא מבקרים אחרי הלידה.

ולא היה לי נעים לגרש אותם, גם כששעות הביקור נגמרו.

אז בסוף התפרקתי בבכי לבעלי, היה הרבה תיסכול.

ללידה הבאה כבר הודענו שביקורים פחות נעימים לנו, מיניתי את בעלי לשומר ראש והחלטנו שרק ההורים יגיעו, ומשפחה קרובה- אם ארגיש חזקה.

בסוף הגיעו הרבה פחות- אולי כי היה להם רחוק ואולי כשזו לא לידה ראשונה פחות מתרגשים (:

מוכיח את עצמו!

אבל ברצינות - האמת שלי חסרו הביקורים, בפרט שאת רואה את המבקרים של השכנות.

מצד שני, באמת מספיקים שנים -שלושה ביקורים קצרים של משפחה  או חברה טובה, יותר מדי המולה, זה מתיש.

כשכבר עברנו דירה לעיר שבה גרה רוב המשפחה של בעלי, זה היה לקראת הלידה השביעית - לא עוררנו התרגשות מיוחדת..., לא מיהרו אלי לביה"ח מצד אחד, מצד שני, רצו לבוא אלינו הביתה בבקרים דווקא

(כל מיני דודות מבוגרות ). 

אמרתי שבבקרים אני ישנה! (מה שנכון. אחרי לילות של גזים והנקות) ומי שרוצה, מוזמן אחה"צ או בערב.

קצת התקשו לקבל את זה - זו עיר עם מנטליות מסויימת, שבה מקובל שהיולדת קמה בבוקר, מארגנת את הבית, ופוצחת בספונג'ה ושטיפת חלונות...

בסוף, באו אחה"צ -  ערב, ראו את הבלגן, ואת ההמולה של הילדים הגדולים יותר, והבינו לבד שלא שייך .

כאב לי ורציתי לנוח.

מזל שילדתי בליל שבת אז עד מוצאי שבת היה לי שקט

אבל אני טיפוס שלא צריך אף אחד מסביבי חוץ מבעלי.

ולמרות הקושי, את ההורים משני הצדדים צריך לכבד, כמה שזה קשה- לקבל אותם יפה. לזכור שזו ממש מצווה לשמח גם אותם.

הם מרוגשים לא פחות מאיתנו. כל השאר לנפנף בנחישות ורגישות, לגיטימי לחלוטין.

או שהלכתי מאד לאט.

להקשיב, לעזור לעבד, לראות את הטוב- יש ילד ויש דרכי טיפול בימינו, ב"ה. 

כמו כן, אם היא נמצאת הרבה ליד הפג, אולי יעזור לה הכנת אוכל חם לערב, אולי עזרה בארגון הבית עבור התינוק וכו'. 

לנסות לעזור למצוא בגדים קטנים לפגים. אפשרי בגמ"ח שיש בירושלים, ויש גם ברשת "קרטרס" בגדים לקטנטנים ממש, ואולי גם מידת NB בשילב. זה יוצא קצת יקר, אבל כיף יותר מלהלביש בגדים ענקיים (לא חייב לעכשיו, אלא אחרי שישתחררו).

בעיקר- מזל טוב ובשורות טובות!

אם יש למישהי מה להוסיף או לחדש לי..

בחלק מהקופות ניתן לקבל החזרים. (איזה קופה את?)

היא מקבלת בפתח תקוה ברח' משה דיין 16, קרוב לבי"ח בילניסון (יש פרטים באתר). טלפון- 03-9244471

(800 ₪ טיפול ראשון, 450 ₪ כל טיפול נוסף במזומן או בצ'ק).

בהצלחה יקרה!

אבל היא שווה כל שקל!! אני ממליצה

ותבררי החזר מול הקופה, אני בלאומית וקיבלתי 80% מהביקור

ויכול להיות שהקופה שלך עובדת איתה שזה הכי טוב

אבל צריך אליה תור לשם חודשיים בערך מראש... ולדעתי גם שווה כל שקל אם יש צורך!

אם את בכללית אז במרכז בריאות האישה יש רופא בשם דר' בר גיא הוא ממש מקצועי ואחראי. 

בהצלחה

אולי חלקם אני מכירה..

שמעתי עליה עוד המלצות והחלטתי ללכת אליה אבל אני מקווה שזה לא מסובך מידי להגיע כי אני בלי רכב..
מקווה שבאמת יהיה לי טוב אצלה

אבל בלי רכב - מאוד מאוד קשה להגיע. זה ממש בסוף הישוב.

בפעמים שלא היתה לי אפשרות להגיע עם רכב, היתי לוקחת מונית ספיישל... יקר ושוה.

הייתי אצל ד"ר אתי רום שפיר, כמובן שלקחתי מונית ספיישל ברגע שהסתכלתי במפה והבנתי שהיא גרה בסוף המושב.

אבל אני מצטרפת להמלצות של כולן! מרגע שנכנסתי הרגשתי רגועה: רופאה מסודרת ואחראית, סופסוף לא כל ענייני ההריון, הבדיקות והדברים החשובים האלה לא רק על הראש שלי. עד עכשיו הייתה לי ההרגשה שמה שאני לא אשאל את הרופא אני פשוט לא אדע (ככה פספסנו בדיקות עד שאח שלי ניער אותי ואמר לי ללכת לרופא ולבקש הפניות)

אני כל כך שמחה שעברתי אליה!

ובהחלט שווה את ה-180ש"ח של המונית ספיישל..

לפני שבוע היא עוד קיבלה ממך טפטוף מזון תמידי 24 שעות ביממה. עכשיו לאט לאט היא לומדת להעביר פרקי זמן בלי מזון. זה תהליך מאוד הדרגתי.

ההתנהגות שתיארת מאוד אופיינית לגיל הזה, והחיתול המלא על גדותיו הוא סימן לשפע וברכה.

את עושה מצוין, פשוט תמשיכי כך.

איך תתגעגעי עוד כמה זמן לתחושה העוברית הזאת, של תינוקת קטנטונת כזאת בידיים

אבל תשמרי על עצמך ותהיי במנוחה, טוב? בידיים אפשר בישיבה או - יותר טוב - בשכיבה. שתהיה מונחת עלייך. כיף לך וכיף לה. הנקה - כנ"ל, בשכיבה. שהגוף והנפש שלך יתאוששו טוב מהלידה

לוקח זמן עד שנהיה אופי מסודר של ארוחות.

מזל טוב

או שזה מעמיס עליה יותר מדי, או שהיא עייפה ובעצם רוצה לישון- אז את יכולה לנסות להרגיע בדרך אחרת.

אבל כל עוד ההנקה "עושה את העבודה", אז זה בסדר גמור.

לכי עם התחושות שלך. הן הכי נכונות, והמדד הכי טוב- האם הילדה רגועה ועולה במשקל.

הרגעה. אפשר לנסות לא להניק אלא לחבק, לשים במנשא... אם זה מתיש ממש- פשוט להניק בשכיבה, ככה שתיכן תנוחו... לבדוק אם עולה יפה במשקל

באולטרסאונד הראשון הטכנאית (וזאת מישהי טובה עם מכשיר טוב) ראתה שניים.

אבל זה היה מאד מאד מוקדם, עוד בקשוי היה אפשר לקרוא לזה שק, אז היא לא אמרה שום דבר נחרץ.

בהמשך לא היה לזה זכר והתעלמנו.

לא נראה לי שיש מה לדאוג.

תשאלי את הרופא, אולי זה לא היה שק הריון אלא איזה דימום או שזה כן היה והוא נספג, הבנתי שזה נפוץ.

מקווה שיבואו המנוסות יותר ויגיבו לך, אבל אין לך מה לדאוג. זה בעיקר מסקרן..

היום הילד בן 9... .

יותר מזה - אחרי שזה קרה, בערך בשבוע 5+ התחלתי לראות כתמים בניגוב. קיבלתי הפניה למיון נשים, שם כמובן נתנו לי מקלון כזה לבדיקת הריון.

האחות הסתכלה שניה ואמרה סליחה אבל את לא בהריון. אמרתי לה - "רגע, תני לזה כמה דקות" אבל היא אמרה שאין טעם וזרקה את הבדיקה לפח.

נבדקתי וכו', עוד לא ראו כלום, ואני חזרתי הביתה מאוכזבת אבל באיזשהו מקום הרגשתי גם הקלה (כבר עברתי הריון מסובך עם דימומים ושמירה).

אחרי שבוע וחצי התחילו הבחילות. אז כבר עשיתי בדיקת דם - וכאמור, המתוק בן 9.

אח"כ, לפי כל בדיקות האו"ס שעשינו, הסתבר שהביוץ היה מאוחר.

בשורות טובות בעז"ה.

כלומר - התינוק מגדיל את כמויות החלב על ידי יניקה מוגברת שמעודדת ייצור כמויות חלב גדולות יותר (ממש כמו ביומיים הראשונים אחרי לידה, שאחריהם, ביום השלישי "מגיע החלב").

בדרך כלל מה שצריך לעשות זה פשוט להניק עוד ועוד, להעביר מצד אל צד, לנוח -ממש לשכב, לשתות הרבה ולאכול טוב.

בדרך כלל זה ענין של 24 שעות כאלה עד שהחלב מגיע בגדול (זהירות גודש! תשיגי לך כרוב מעכשיו).

אם את אומרת שב"ה כבר הגעתם למצבים של גודש (שפע וברכה) למרות ההתחלה בביה"ח, לא הייתי מתערבת עם בקבוקים של מטרנה. ככל שתניקי יותר, השלב הזה יתקצר, וייצור החלב יגדל במהירות לכמות שתשביעה אותה בעז"ה, עד קפיצת הגדילה הבאה....

בהצלחה.

אבל מכיוון שכבר התערבת עם בקבוקים, תעשי את זה בהדרגה:

למשל ב6:30, הייתי מניקה עוד ועוד מצד לצד ומוסיפה רק 40 מ"ל, שעה, שעה וחצי אחר כך, מניקה שוב (לפי דרישה שלה כמובן, אני מניחה שהיא היתה דורשת) שוב מניקה עוד ועוד - ממש להעביר מצד לצד, ואז לתת רק עוד 30 מ"ל - אם יש צורך.

וכן הלאה.

להגיע למצב שיותר מניקים ופחות ופחות נותנים מטרנה.

כבר יפה שההנקה הספיקה בשעה 9:00. מצויין.

תראי - לגבי ההנקה של 6:30 - אין אף פעם מצב שאין בכלל חלב. לכן חשוב תמיד להציע הנקה, להחליף צד, ולחזור על זה עוד פעם או פעמיים ככל שלתינוקת יש סבלנות וכוח, ורק אז להוסיף מטרנה, וגם אז, לא להוסיף את כל ה-60 מ"ל כדי שבעוד שעה היא תבקש לינוק שוב - ההנקות התכופות מגבירות את ייצור החלב.

את יכולה לתאר לי מה ראית?

איזה כייף!!! 

ועכשיו לשאלתך..

ככל שתניקי יותר כך כמות החלב תגדל..

זה הולך לפי היצע וביקוש..ככל שיש ביקוש יש יותר היצע!

וואוו שיהיה לך התאוששות קלה ומהירה!! כלכך התרגשתי!

ואז - בערך בזמן שאת מתארת, נראה שהחלב מתמעט, כי בעצם הגוף מגיע לאיזון

זה לא אומר שאין חלב!

לדעתי, תנסי כמה שפחות לתת לה מטרנה, ובקבוקים.

כי ככל שהדרישה גדולה יותר- כך יהיה יותר חלב.

המדד לכמות החלב, זה טיטולים מלאים ועלייה במשקל (ביקרתם כבר בטיפת חלב?)

אם היא דורשת כל כמה זמן, זה לא בהכרח אומר שאין לך חלב,

אלא שהדרישה שלה גדולה או שיש לה צורך במוצץ 

יונקים אוכלים לפי דרישה, ולא לפי שעון.. מה שלפעמים גורם לנו לסמוך יותר על מטרנה.

ברגע שאת נותנת לה מטרנה את מזינה את המעגל שממנו את מנסה לצאת..

בהצלחה וגידול טוב!

האמא מרגישה שיש לה פחות

הילדה דורשת יותר

אבל ככה בעצם התפוקה של החלב גדלה... יום- יומיים אחרי התקופה, זה כבר מתאזן

אם נשללו כל הכיוונים האחרים, הבנתי שבהחלט יתכן שהורמונים יגרמו לערכים CPR גבוהים.

ויש בזה גם הגיון מסויים.

מה הרופאים מציעים לעשות? להפסיק את הגלולות? או פשוט לתלות את הערכים הגבוהים בהורמונים ולחיות עם זה?

ולא להיכנס להריון כל עוד הערכים לא תקינים.

הבנתי מהם שזה לא נפוץ כ"כ...

גם בעתיד הם ממליצים לא לקחת אמצעי הגנה הורמונליים, זה באמת בעיה

אם כי אני מבינה את החשש מלוותר על מניעה הורמונלית (אם אני זוכרת נכון, היה קיסרי בעבר?).

נכון שערכים גבוהים במיוחד, בעקבות שימוש בהורמונים, זה לא נפוץ, אבל כיוון שיש טווח רחב יחסית של ערכים בנורמה, אני משערת שאצל הרבה נשים שמשתמשות במניעה הורמונלית, הערכים גבוהים במידת מה, אם כי בטווח הנורמה.

כנראה שלך יש רגישות יתר.

זה יתרון כי הגוף שלך מאותת. מה שאצל אחרות יכול להתפתח במשך שנים חלילה.

לא הייתי מזלזלת בזה.

גם מבחינה הלכתית יש לך "יתרון" - במצבך קל יותר לקבל היתר לשימוש בדיאפרגמה למשל.

בעז"ה רפואה שלמה ובהצלחה.

מה זה נקרא "מאותת"? זה יכול לעשות משהו ח"ו?

שמלכתחילה פנית לרופאת המשפחה בגלל תלונה כלשהי.

עכשיו, אין צורך להיבהל. מאותת, הכוונה שהגוף מסמן שההורמונים לא משפיעים עליו טוב. ונכון אמרו הרופאים, לבדוק אם הערכים חוזרים לגדר הנורמה כשמפסיקים ליטול הורמונים.

בגדול ערכי CPR מעידים על דלקת כלשהי, על מצב לא מיטבי (הבנתי שאפילו חתך קל יכול להעלות את הערכים).

ידוע שלהורמונים יש השפעה על הגוף - מהשפעה על הפוריות ועד השפעה כללית יותר.

תלונה.

זה מה שמפליא אותי...

למה זה מפליא? סימן שאלו אכן הגלולות ולא שום דבר אחר לא תקין.

ב"ה.

אמן!

בטוחה שיהיה מקסים. בלנ"ד אם אצליח להגיע אשמח להשתתף.

אגב, קראתי על פרסום איפשהו -אולי בבשבע כבר לפני כשבועיים.

יישר כוח.

פרסום על הערב נשים?! באמת..

בכל אופן, ברור לי שזו לא הפעם הראשונה שאני נתקלת בפרסום.

לא ראיתי,הולכת לבדוק.

תודה.

שמחה לראות שזה פורסם,תודה.

אשמח לראותכן.

הייתי מתה לפגוש סופסוף את האישה והאגדה , אבל כרגע זה לא נראה אפשרי לצערי. אני גם לגמרי לא בקטע כמו שאת יודעת (לצערי).

ממש אשמח לראותך.

כל מי שעברה לידה גם מוזמנת. 

הומור זה תמיד בריא וטוב ומשחרר.

אם תצליחי להגיע לירושלים,יותר מאשמח לראותך

הלו"ז בגדול.

אני פותחת את הערב בקצת דיבורים,על חשיבות הרפיה,והצחוק והשיחרור.

מצגת קצרה,והופעה של צופיה-בנושא הריון ולידה. זה מופע חדש

אפשר לשלם דרך העברה בנקאית/ ויזה/מזומן. 

זה עוד שבוע וחצי!!!!

יהיה כיבוד קל,בעיקר  בגזרת הקינוחים

מחכה לראותכן

אם הם נעשו קצרים יותר זאת יכולה להיות הסיבה.

והרופאה כבר אמרה לי שאחרי גלולות ואחרי לידות ,הכל יכול להשתנות. מה שהיה לא רלוונטי.