פורום הריון ולידה (עמוד 452)

בעקבות שילשולים.

היה קשה, גם אצלינו המתוק לא רצה. מה שעשינו זה להכין בקבוקים מעורבים - בהתחלה חצי כפית מטרנה צמחית מתוך 4, אחרי יומיים כפית שלמה, וככה הלאה.

בהתחלה עשה בעיות ושתה פחות, אבל התרגל מהר.

בהצלחה!

מגיל אפס

זה היה לו מעולה והוא אהב את הטעם אבל הוא הכיר רק את הטעם הזה

הורדתי את הסוכר בהדרגה

לא סוכר רגיל אלא ענבים

אחרי 3-4 ימים הוא כבר אבל בקבוק בלי סוכר

גם נמענתי כי ראיתי שזה רק באישור רופא.

אבל כשהגזים לא עברו ב 4 חודשים, החלטנו לנסות ןהיה להם מעולה. הגזים עברו והיתה קפיצת גדילה. אז המשכנו עם הצימחי...

אנחנו עכשיו לפני כמה ימים עברנו למטרנה צמחית בעקבות שלשולים

עבר חלק ב"ה

לדעתי ממש שווה לנסות (חוץ מזה שמבאס לקנות קופסא שלמה אם בסוף לא תאכל)

אם צריך אז בימיח הראדונעם להמתיק קצת עם סוכר או סילאן, בדכ זה רק להתחלה ואז אפשר להוריד.

אני חושבת שבגיל שנה זה לא נורא צמחי במקום חלבי, כי התזונה כבר לא מתבססת רק על זה. זה מוסיף ומרגיע שמקבלים עוד אוכל וויטמינים אבל בסה"כ כבר יש ארוחות אחרות

ככה אחת המטפלות של הילד שכנעה אותו לקחת בקבוק..

תתחילי עם דקטרין אורל ג'ל שלא צריך לשטוף לפני ההנקה

אם לא יעזור מספיק תעברי לדקטרין או פטריון 

לאדום בטיטול???

את פותרת לי עכשיו חידה רצינית חחח

אבל הגדולה פעם אחת היה בלי

אבל כן זה בהחלט קשור

תרגששנה טוב

(ולפעמים האחרות שימי אינוטיול או כל משחת החתלה אחרת)

לתינוקת קוראים לזה ניסטטין, זה מעולה

ולך פטריון פעמיים ביום

בהצלחה! פטריה זה סיוט 

דברים שנתתי לילדים:

טיפות פריפל 3- זה מה שבדרך כלל נותנים לתינוקות.

טיפות של פלוריס.

סירופ פרו 15

סירופ פריפל 3

אבל מניסיון שלי, שנה שלמה נתנו ברזל לילד אבל לא בצורה עקבית ולא עלה

אחרי חודש וחצי שנתנו כל יום בלי לפספס הברזל עלה.

אז הכי חשוב זה ההקפדה היום יומית

אנחנו נתנו פריפל 3 בסירופ

אפשר לעשות את הבדיקה אצל כירורג רגיל, כירורג שד או אצל רופא משפחה שעבר התמחות בנושא

אני קיבלתי מ'בשבילך' רשימה של רופאות משפחה באזור שלי עם התמחות מתאימה

ככה הלכתי ממש מהיום למחר להיבדק 

בהנקה, להשתדל להניק או לשאוב כדי לרוקן את השדיים כשעתיים (או פחות) לפני הבדיקה.

אל תחכי לתקופה בלי הריון והנקה כדי שהבדיקה תהיה בצורה אידיאלית. עדיף להיבדק ולא לפספס חלילה.

בסוף הבדיקה, תשאלי את הרופאה מתי לבוא שוב.

בשל גוש שמיששתי וגם עברתי US שד. ב"ה היה תקין. כנראה דלקת)

לגבי 2- כל כירורג מתאים לזה.

בלאומית הכשירו רופאות משפחה לעשות בדיקות שד בשל מחסור בכירורגיות שד.

זה הרבה יותר נעים ומוצלח.

אם את בלאומית ורוצה המלצה בי-ם, אכתוב לך בשמחה

לק"י
 

אני הייתי אצל כירורגית מקסימה. עכשיו אני מנסה מישהי אחרת, כי היא פשוט עמוסה מאוד 

כי התורים יותר זמינים

אצלי בעיר אין כירורג באופן כללי ורןפאת משפחה מוסמכת לבדיקת שד - יש. 

לק"י

על זה התכוונתי לשאול.

אצל הכירורגית שלי באמת הייתי יוצאת ממנה וקובעת תור לעוד שנה😅

לגבר לא הייתי הולכת🤦‍♀️

מה הבדיקות שצריך לעשות?

בדיקת שד ידנית? איזה שהוא צילום/אולטרסאונד? מישהי אמרה לי שיש 3 בדיקות שצריך לעשות אם יש רקע משפחתי 

עם רקע גנטי צריך להתחיל בגיל צעיר יותר, לי אמרו מ25

בדיקה ידנית פעם בחצי שנה אצל כירורגית שד ואולטרסאונד שד.

הבדיקה השלישית זה ממוגרפיה אבל רק בגיל מבוגר יותר... לא יודעת ממתי בדיוק.

תלכי לכירוגית היא תדע להגיד לך  הכי מדויק. (מניחה שהפרוטוקול משתנה בין הקופות, אבל זה בגדול)

לא בטוחה שכל כירורג רגיל עושה גם בדיקות שד.

וראיתי שכתוב שבדיקות שד כל כירורג כללי עושה אלא אם כן נאמר מפורש אחרת בעת קביעת התור.

אבל חששתי לקבוע על סמך זה תור לרופאה כירורגית כללית ולכן שאלתי פה.

אף אחד לא הפנה אותי לעשות את הבדיקה הזו.

זה משו בשגרה שכולן עושות?

בגיל מסויים? במצב מסויים?

אשמח לפירוט ממי שיודעת, תודה!!

אחת לשנה

לא מסכימים להתחיל עד שאין אישור כזה.

אולי יש סיבות נוספות שאני לא מכירה 

לבדיקת שד

ואם יש רקע משפחתי אז פעם בחצי שנה

לק"י

אבל שלחה אותי גם לאול' וממוגרפיה.

אז זה כנראה משתנה בין הרופאים.

 אם יש רקע גנטי אז צריך לבדוק מגיל 25.

בלי רקע גנטי גם ההמלצה ללכת לבדיקה פעם בשנה, אני חושבת שמגיל 30 אבל אולי אני טועה ויותר מאוחר.

בטוח שבגיל 40+ כן זה אמור להיות משהו בשגרה שכולן עושות...

דם לגילוי המוטציה בגנים שעלולה לגרום לסרטן שד.

זו בדיקת דם פשוטה שעושים פעם אחת והיא בחינם לבנות ממוצא אשכנזי. (כי דווקא אצלן יש סיכון מוגבר)

במידה ויש הסטוריה משפחתית- כנראה ימליצו על מעקב צפוף יותר וממוגרפיה פעם בשנה

רק ליידע שאת מניקה.

לא יודעת לגבי הריון.

2. לא הייתי הולכת לכל כירורג/ית. זו מומחיות ספציפית יותר ואם כבר, אז לחפש את מי שזו המומחיות שלו. יש גם נשים שהן כירורגיות שד.

אז אם את ברצף של הריונות והנקה ולא נבדקת לאחרונה - אל תחכי לסיום ההנקה

קחי בחשבון שהבדיקה כוללת מישוש ויכול להשפריץ חלב- וחשוב לידע את הבודקת מראש

אין לי מושג מה טווח המחירים אמור להיות...

תחפשי ביו"ש.

אישית לא הייתי אבל שמעתי על ממש מוצלחים בעלי, באלון מורה ובגוש שילה

ואני לא רוצה להיות בחששות כל הנופש...

יש אחלה צימר בערך במחיר הזה

זה לא רק דירות?

עם ג׳קוזי וכל מה שתרצי…

שמשמשים מראש כצימרים. 

בקרית טבעון

טיולים שמתאימים גם לבטטה בחודש שמיני...

לא מכירה ממש קרוב למצפה יריחו, אבל במרחק נסיעה לא גדול יש את עין פרת, עדין גדי, עינות צוקים (עין פשחה).

אם תרצי פירוט אני יכולה לפרט מהניסיון שלי בהם.

יכול להיות שיש גם יותר קרובים, אבל לא הייתי אז לא יכולה להמליץ...

מומלץ?

ויש איפה לטייל באזור?

במיוחד בעונת הפריחה (אבל בכללי זה אזור ירוק ויפה).

אני אוהבת לחפש מסלולים באתר "בשביל המשפחה", מאמינה שתמצאי שם מגוון רעיונות בסביבה. 

עבורי, חופשה מפנקת היא חופשה עם פנסיון מלא 🍲🍜🍴 

במחיר יותר זול ממה שכתבת (סביב ה500) עם אפשרות לארוחה בתוספת תשלום. הצימר מפנק והאוכל טעים, יש שם גם משחקי זוגיות, יש גם ג'קוזי אבל לא ניסינו אותו.

אין הרבה מאוד מה לטייל באזור אבל יש מקומות נחמדים בשביל טיול קליל של כמה שעות...

ותעשייתי, וילד קטן עלול להיאבד. 

בילד

בגן הפרטי

בגן עירייה

יש גני עירייה שהם טובים בפער מגן פרטי.

ויש גנים פרטיים מדהימים.

יש ילדים שצריכים קבוצה קטנה

ויש ילדים שקבוצה גדולה עושה להם טוב

כדאי לקחת את כל השיקולים בחשבון...

לא לשאול על מעבר או הישארות (כי אז יכול להיות שיש לה אינטרס שהיא תישאר בגן), אלא לשאול איך היא מסתדרת, איך היא מבחינה חברתית ורגשית, כדי להבין מה המצב של הילדה בגן.

בנוסף, לברר עם הורים שהילדים שלהם בגן עירייה איך הגננת שם, ואיך הצוות, ואיך היחס. זה ממש חשוב.

וכמובן מההיכרות שלה עם הילדה.

היה לי חשוב שישארו עוד שנה במסגרת פרטית וחמה יותר, עם פחות ילדים, והן גם לא היו גמולות לחלוטין. חוץ מזה גם רציתי שתהיה להן הזדמנות להיות ה "גדולות" בגן, אבל מצד שני לא היה פער גדול מדי בינהן לקטנים יותר.

היה מעולה, ושנה אחרי זה הן עלו ישר לטרום חובה

אנחנו העלנו.

הבת שלי היתה יחסית בוגרת בכמה תחומים- שפתית, חברתית (לפי מה שראינו), וגם היתה גמולה מגיל יחסית מוקדם. גם גופנית היא היתה יחסית גדולה. ודי שמחנו לוותר לה על שנ"צ🙃

שמחנו על הצעד- הגננות היו מקסימות וסבלניות ועזרו להסתגלות לכולן. מהר מאוד היא התרגלה לגן ונהנתה ולמדה הרבה, הרגשתי שזה ממש צעד נכון עבורה.

לדעתי ככלל עדיף לילד להישאר שנה ולהיות גדול בין קטנים,

אבל יש משתנים שיכולים לשנות את זה, בין אם האופי של הילדה, כמה המעון והגן טובים, או אפיו שיקול כלכלי

כשבאתי לרשום בשנה אח"כ, שבצו אותן לגן השני-טרום חובה, כי משבצים לפי השנתון.

הייתי צריכה לעבור וועדת חריגים, הרבה מסמכים מהתפתחות הילד, פסיכולגית ועוד

כדי שיאשרו להכניס אותן לגן הראשון.

היום מערימים הרבה קשיים בזה.

לי זה היה קריטי כי הן היו פגות, והיו קטנות גם במראה, ובכלל לא בכיוון של גמילה

אז נלחמתי

אבל זה היה קשה

להכניס ילד לשנתון שצעיר ממנו, פרט להישארות בגן חובה.

מקווה שעכשיו ברור 

אצלנו בישוב יש שני גנים של 3-4, ושני גנים של 4-5. לרוב כל ילד נמצא שנתיים בגן אחד - אם הוא קטן בשנתון הוא נשאר שנתיים בגן 3-4, ואז עולה לשנה לגן חובה (ולפעמים נשאר שם עוד שנה אם מחליטים להשאיר). ואם הוא גדול בשנתון אז הוא נמצא שנה בגן 3-4, ואז עולה לשנתיים לגן 4-5.

אז במצב כזה, ילד שקטן בשנתון ומעלים אותו לגן רק שנה השניה של הגן, בכל מקרה יוכנס לגן 3-4, ואחר יעלה לעוד שנה בגן חובה (ולפעמים ההורים יחליטו להשאיר לעוד שנה. מכירה משפחה שעשתה ככה, לילד זה היה מצוין).

במקומות שבאמת יש גן נפרד לכל שנתון, זה באמת שיקול שכדאי לקחת בחשבון.

מבאס שככה מקשיחים את הכללים...

אפשר לבקש עוד שנה בטרום. ואם יש מקום, אז מאפשרים.

זה אפשרי רק ע"י ועדת חריגים.

לק"י

ואז הילדים לומדים שנתיים באחד הגנים.

גם שם משבצים לפי גילאים, נניח אצלינו אלו שנולדו עד הקיץ לומדים שנתיים בגן חובה. אבל סביר להניח שבמקרה של הפותחת היו משבצים שנה בטרום ושנה בחובה, ולא שנתיים בחובה.

אז גם את זה צריך לברר איפה שהיא גרה.

רגשי וחברתי כבד. (לא מדברת על גנים משולבים של טרום וחובה)

וכן- לי באופן אישי היה עדיף לשלם על עוד שנה גן פרטיX 2 

כי הן גם לא היו בשלות לגן עיריה וגם לא רציתי שנתיים חובה

מבינה אותך מאוד, זה כל כך לא נעים להרגיש את התחושה הזו של "כפיות טובה".

כשיתאים לך, כן מציעה להפריד בין הדברים.

את עושה עם הילדים דברים נעימים כי את אמא שלהם, וזה לא קשור לגמול בצורת התנהגות שלהם אחר כך.

וזה בסדר גם לא להוציא אותם מוקדם, או כן. ולעשות יצירות או שלא, בהתאם למה שמתאים לך.

אבל זה לא קשור ליחס שלהם

מאמינה שיש להתנהגות שלהם סיבה, אבל יותר נכון לבחון אותה בנפרד ולא ביחס למה שעשית או לא עשית לפני כן

אם יורשה לי - לא כתבת מה גיל הילדים - אבל סיטואציות כמו שאת מתארת (הכנה והשקעה למול תגמול בהתנהגות טובה) לרוב איננה תואמת מציאות עם ילדים קטנים

כי הם לא יודעים לעשות את ההקשר בין - אמא שלי קנתה והכינה וטרחה וכו.. לזה שהם צריכים עכשיו להיכנס יפה למקלחת. השיקולים האלה לא משחקים אצלם תפקיד. בטח אם לא תיאמתם ציפיות מראש. (וגם כשכן, לוקח זמן להרגל להיטמע אם בכלל, כי ככה זה ילדים. )

ואם לומר את האמת..? זה מעיד על ילדים עם התפתחות נורמטיבית, שמרוכזים בעצמם ולא מרצים (מלשון ריצוי).

אני כן חושבת שהעבודה צריכה להיות אצלך. בציפיות *שלך* מולם

ואם את מרגישה שהיציאה רוקנה אותך ואין לך כח לרדוף אחריהם אחכ למיטות מקלחות וכו - אז תקצרי את היציאה למשל או שתעשי הטרמה ואולי זה יעזור

יצירה בחוץ וגינה

רוב הסיכויים שאין לילדה כוח להוריד נעלים ולהתקלח

ללכת ולחזור מהגן זה כבר מעייף

אם עושים אטרקציה נוספת אז בטוח עייפים

אפשר לותר על מקלחת

אפשר לגייס סבלנות עודפת כדי לעזור לה להתארגן ולהתקלח

אבל חבל לצפות למשהו אחר כי הוא לא יקרה

לכן אנחנו כמעט ולא יוצאים אחרי החזרה מהגן, כדי להתארגן בנחת עם מקלחת וארוחה וגם כי ללכת לגן זה מספיק תעסוקה ואפשר אח״כ להתעסק בבית במה שיש.

הוא לא נגדך, הוא בעדו

הוא לא עושה "לך", פשוט אין לו כוח

יום ראשון זה יום הכי מעייף בשבוע

גם לילדים וגם להורים

הם מתנהגים נורא ביום ראשון כי הם פשוט עייפים

לדעת את זה מראש ולהיערך בהתאם

וכל הכבוד לך על ההשקעה את אמא מהממת

מחבקת אותך מרחוק .. מבינה אותך

לפעמים זה מרגיש שילדים הם כפויי טובה .  

אני ממש מרגישה את זה שחינוך הילדים

זה נושא מאתגר וקשוח ומתפללת בכל רגע להשם שיתן לנו כוחות 🙏🏻

ילדים הם יצורים חמודים אבל

הם תמיד יהיו עסוקים רק בעצמם

לרגע לא חושבים עלייך איך את מרגישה

וכמה טרחת עבורם

ואיך יצאת מגדרך כדי שיהיה להם נעים,

הם פשוט סביב עצמם.

ככה זה הטבע של הילדים.

הערכה,

ראיית האחר-

זה שייך לגיל אולי 17-18

אגב, פעם למדתי איפשהו שכתוב ''בן 18 לחופה'',

כי זה הגיל שאדם מסוגל לקחת אחריות על הזולת ולא לראות רק את עצמו.

את מצפה הרבה יותר מידי מגיל גן.

אל תעשי להם טובות כדי שיעריכו אותך כי הם לא יעריכו בכל מקרה....

אני הייתי עם חום גבוה, גוססת לי במיטה, אני חצי מתחננת שיעזבו אותי לנפשי ויתנו לי לנוח, בסדר אמא. אחרי כמה דק', דפיקות בדלת, צרחות- אמאאא... הוא לקח לי את זה! ואני מדברת על ילדות ביסודי. והן ילדות טובות, יודעות להגיד תודה, ומנסות לעזור לי. אבל ברגע האמת הן רואות רק את עצמן.... מה לעשות, זה הגיל.

זה שהם מכבידים עלייך, זה לא מתוך חוסר הערכה, זה מתוך זה שהם עסוקים בעצמם... הם עייפים מותשים ואף ילד נורמאלי לא יגיד לעצמו, ''אני באמת עייף, אבל אמא שלי כפרה עליה כ''כ פינקה אותי היום שמגיע לה שאני אקשיב לה ואכנס מהר למקלחת.... ''

זה נשמע שזה עלול להפוך לגוש בצק...

עדיף חיטה/ אורז מלא

זוועה 🙈

אבל אולי כי המצאתי מהראש

ויש שמתים עליו

עוף תפוח אדמה ומקרוני

אמאלה זה היה טעים!

אף פעם לא הכנתי 

אפשר מלכתחילה לחצות ל2, וראיתי שעם מעדן או יוגורט לפעמים קל יותר.

אני נותנת בעצמי, שמה כמה כפיות בלי הכדור (ואומרת שזה בלי ב2 הכפיות הראשונות) כדי שלא יחפשו את הכדור עם הלשון אלא יבלעו כרגיל, ואז מתחילה לנסות עם הכדור (עדיף הלי שהם שמים לב. אם שוב ושוב זה לא מצליח אני שוב מנסה כמה כפיות שיודעים שאין את הכדור ומסבירה שאם הם יבלעו ככה טבעי זה יעבוד, פשוט ברגע שהם יודעים שזה שם יש רפלקס להזיז ולהרגיש עם הלשון כדי למנוע מלבלוע את זה בגלל שזה לא טבעי לגוף שלנו לבלוע משהו בכזה גודל, אז לנסות להתגבר על הרפלקס הזה. לפעמים עובד, לפעמים לא ואם יש ילד שמתקשה שוב ושוב האבקה שכבר הציעה לך מישהי מעלי נועדה בדיוק בשביל זה. בהצלחה ותרגישו טוב

שאת חייבת להוריד לה את החום?

למה לא לתת לה לשתות מים, לישון, להזיע, ולחכות שהוירוס יעבור?

ואין לה חום מעל 40 מעלות - לא חובה להוריד את החום... (להפך, החום מראה שהגוף מנסה להתמודד עם המחלה)

אם לא מצליחים לבלוע כדור:

1. אבקמול

2. נורופן ללעיסה.

מהסיבה היחידה שיש לו חום אז הוא מקיא ולא מצליח לבלוע כלום...

הוא מודע לזה ועושה זאת בהמון רגישות ודיסקרטיות ולא חושפת מה שלא צריך

כי יש לזה תרופות

אבל אם זה לא בחילות מאוד קשות

אז פשוט לחכות שיעבור.. להקל על עצמך כמה שאפשר .. 

אני לא מגיעה למצב שאני מקיאה

אבל בחילות כמעט כל היום

ואני כל היום במיטה

מקווה שאני לא מפונקת מדי

זה הריון ראשון 

אפשר לנסות לשים שורש ג'ינג'ר בתה או לקנות כדורים של ג'ינג'ר בבית מרקחת. הבעיה שלפעמים הם בעצמם מגעילים. פעם קניתי בטעם תפוז, והיה מוצלח יותר.

לאכול ארוחות קטנות, דברים יבשים (קרקר, בייגלה, צנים), לא להשאר רעבה.

זה מאד עוזר לבחילות. ממש במנות קטנות ובתדירות של כל רבע שעה, עשרים דקות. קיבה ריקה גורמת ליותר בחילה.

לא הייתי חוששת מהמשקל בשלב הזה, העיקר לשרוד את התקופה..

תנסי לאכול בריא. אבל אם זה לא נכנס, עדיף דברים לא בריאים ולא לצום.

 יש בחילות שמשתקות לאוו דווקא עם הקאות

מנסיון.... לצערי

אני עם הפרמאזיס ולא פעם ראשונה

ולא מקיאה בכלל

אני אבקש מרשם כדי לנסות

הבנתי שזה מאוד עוזר

אם הוא לא מלווה בהקאות?

זה הפגיעה בתפקוד?

רכבת המצוות

הכנתי מקרטוני נעליים 5 "קרונות" בינהם חיברתי עם מנקה מקטרות אבל אפשר עם כל מה שבא לך ושמנו מטבעות שוקולד כ"גלגלים" ואז קיבלתי רכבת...

בתוך כל קרון שמנו משהו והילד פתח אחד אחד

בראשון היתה כיפה וציצית, כל סבתא הלבישה לו את אחד מהם.

בשני היה מטבעות שהילד חילק אחד לכל אורח ובמקביל החזיק קופת צדקה פשוטה שעולה 3 שקלים שקישט בעצמו לפני ואז כל אורח לקח מטבע ותרם צדקה ועל הדרך בירך את הילד "שתזכה למצוות" או כל מה שזרם לאורחים..

בשלישי היה עוגיות בצורת אותיות בשקית, סידרנו על מגש ושמנו דבש ושוב חילק לאורחים (עזרנו לזה לקרות בקצב שרצינו)

ברביעי הדפסה של פרק מזמור לתודה שכולנו אמרנו ביחד, והוא הכיר את הפרק הזה בע"פ...

ובחמישי היה שקית זיפלוק ומספריים.... 

אנחנו עשינו סבב ברכות, בקשנו מכל אחד לברך אותו ואחכ הוא נתן חיבוק.

חוצמזה באמת עשינו דף אותיות עם דבש שהוא חזר אחרינו וליקק

ו"דבר תורה" קצר שהילד אמר

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5731025,00.html

אבל לדעתי תמצאי פה רעיונות טובים!!!

תגגלי "תלאתה גיל חינוך".

בהצלחה!

במהותי אני לא דברנית גדולה

את מרגישה שאת צריכה את זה בכלל..?

כי זה שזה אפשרי לא אומר שכולן מרגישות שהן צריכות

וגם, כל הקטע בעיבוד רגשי - הוא שאין מה להגיע אליו מוכנה ככ לדעתי. את מדברת מה שאת מרגישה בפתיחות וחופשיות, ואת מה שיצא - מעבדים. מדברים עליו. לחשוב ולהתכונן לזה יכול להפוך את הסיטואציה למעושה וללא אותנטית/ אפקטיבית

אם יש נק מסוימת שאת רוצה להעמיק בה, תחושה מסוימת שעלתה, מעולה. זה להתכונן חיובי. אבל לא לחשוב יותר מדי. לדבר רגש

אצלי זה היה חלק מהחבילה הכוללת (שגם ככה יקרה).

לידה ראשונה עשיתי כי הייתה לידה נוראית. עשיתי עם מיילדת ועוסית בבית חולים שילדתי בו, ממש שבוע אחרי הלידה - זה היה מעולה שעשיתי. אני לא חושבת שהדולה הייתה יכולה לעשות לי עיבוד כל-כך טוב כמו שעשו לי בבית חולים.

לידה שנייה הייתה אפשרות לעיבוד, לא עשיתי כי לא הרגשתי צורך.

בפועל הדולה הגיעה לבקר והביאה עוגות למקפיא - זה היה ממש נחמד. מייד אחר כך הלכה כי אמרתי לה מראש שאין לי כח לביקורים ארוכים 

אבל מצד שני, אפשר להתקשר לסניף לשאול במה מדובר

הקופות בדרכ כותבות באוםן מדויק באיזה שירות מדובר למבוטח, מאחר ויש קודים מדויקים להתחייבויות שהיא מנפיקה

ממש מבאס אבל..

אני פשוט כל היום בטלפונים עם הקופה, לא מפסיקה לנדנד להם.

ממש מוזר שקבעו תור לפיזיו'. אולי לא הבינו אותך טוב?

תתעקשי על מה שאת צריכה. כשמתעקשים דברים מתחילים לזוז.

אני גם הרגע חוזרת מתור מיותר שעשו לנו (קבעו תור לא נכון לבדיקה מסוימת שזקוקה לאשפוז יום)

הכי מבאס שיש.

אבל מנסה לנחם את עצמי ואת כל המשפחה שטרטרתי בשביל התור הזה, שגם זה היה רצון ה'.

שנלך רק לדברים טובים בעז"ה

אוף...

פשוט מרגישה שאני כל הזמן בתורים עם הילדים, ואין לי כוח בכלל לתורים מיותרים... מצד שני, לא יודעת להתעקש ולעמוד על שלי

גם עם התורים

וגם עם זה שלא יודעת להתעקש על דברים.

לפעמים אני חושבת שהילדים שלי נדפקו שאמא שלהם כזאת עדינה ומנומסת ומקנאה קצת בשקט באמהות לוחמניות שישיגו הכל עבור הילדים שלהן...

אבל אל תדאגי, אפשר גם לנדנד בעדינות, זה גם יביא לתוצאות בסוף.

סיוט עם בירוקרטיה כזאת! מזדהה מאוד 💓

קרה לי מלא עם הפניות לבדיקת שמיעה שקיבלתי קוד בדיקה של מבוגר ולא של ילד.

וגם כשתיקנו את הקוד, לא הייתה מישהי שבודקת ילדים (הרי השיבוץ של התור היה לפי קוד בדיקה מבוגר)

זה קורה מלאאא

לא להתרגש, טעויות קורות, זה חלק מהעיסוק הסיזיפי בבירוקרטיה.

מבאס אבל זה החיים.

למה הזמינו אתכם לאבחון? כנראה המזכירה הרפואית התבלבלה בקוד או בשם או שהיא הבינה לא נכון את הבקשה של הפסיכולוגית או את מי שאמר לה לזמן לכם אבחון.

למה אף אחד לא טרח להסביר? כי כל אחד עשה את החלק שלו. אם הכל היה עובר כנו שצריך, אין מה להסביר. פה קרתה טעות.

אין בעל מקצוע שהתפקיד שלו לתכלל את כל הנושא של התפתחות הילד ולהסביר בדיוק כל שלב (לפחות אני לא נתקלתי בפונקציה כזאת)

סתם בזבזנו זמן, מוכר

רק בפרטי מקבלים מענה- בפרטי יש הרבה פחות בירטקרטיה (קודי בדיקה למשל)

מה שאת מזמינה את משלמת. בד'כ כשהולכים לפרטי את חצי מזכירה רפואית בעצמך.

בנוסף כן, בפרטי יש אנשים מוכשרים יותר כי אפשר לשלם להם יותר.

ממה שאני יודעת -אין בעיה ללכת פרטי, כל עוד זה עומד בקריטריונים של משרד הבריאות.

אם יש לך אבחון של קלינאית תקשורת ורופא התפתחותי מהקופה-השאר ממה שאני מכירה אין בעיה ללכת לפרטי, כי שניהם נחשבים מסמכים קבילים למקרה ותרצי לקבל דברים ממשרד החינוך.

הבעיה תהיה בהחזרים-הקופה לא נראלי תתן לך בדיעבד אם תלכי לפרטי ולא תעברי אבחון שלהם.

במקרה של אבחון תקשורת-במידה והיא אכן תאובחן זה לגמרי שווה את העלות, גם שתוכלו לתת לה את כל המעטפת, וככל שילדים תקשורת מקבלים טיפולים צעירים יותר-ככה ההתקדמות גדולה יותר, המוח מאוד גמיש בגיל ומעטפת מתאימה עושה פלאים.

וגם אתם מקבלים קצבה רטרואקטיבית שמכסה את האבחון. 

פרטית, חרדית. בירושלים.

וחותמת על מה ש@פאף כתבה.

בהצלחה!

זה נכון שאת צריכה לעקוב ולדחוף,

אבל יש שם אנשי מקצוע טובים.

(מניסיון רב ירושלים מאוחדת)

למה שמעתי שנשים מקבלות החזר על קניית עגלה ורהיטים לתינוק? זה בכלל לא כתוב ברשימה…

יש שם רק רשימות בדיקות פרטיות, הבראה, וכל מיני ייעוצים וקורסים. לא רואה שגם קניות בכלל.

אני יודעת שפעם היה אפשר לקנות גם משאבות הנקה דרך הסל הריון.

אבל היו נשים שקנו משאבה בחנות למוצרי תינוקות, ואז החזירו את המשאבה וקנו דברים אחרים. וככה הן קנו עגלה או מיטה עם החזר.

לכן ביטלו את האפשרות לקנות משאבות הנקה, ויש רק דברים ספציפיים שפחות אפשר לשחק איתם.

גם על נופש לפני לידה לא שמעתי שאפשר לקבל החזר.

ילד שלישי בעז״ה ולא השתמשתי בסל אף פעם …

הבדיקות הכל בקופה, לא מתחברת למלונית אחרי לידה, לא לקחתי יועצות/דולה. באסה שאין עוד אופציות כי יש עוד מלא הוצאות מסביב.

אפשר היום לקבל החזר על כל צימר/מלון שמוציאים חשבונית מס

אבל הקופח לא יתנו לך אישור אם זה לפני הלידה.

את יכולה לבקש מהצימר להוציא את הקבלה רק אחרי הלידה, אם הם יזרמו.. 

הוא נופש של "הכנה ללידה" ואת זה הקופה כן מכסה ..

הכוונה שהוא כולל בתוכו קורס ועוד סדנאות הכנה ללידה /הכנה וכו'

אבל ללכת לנופש ולבקש לרשום את הקבלה על תאריך אחר באמת נשמע לי לא תקין ...

אבל זה מההרגשה שלי לא מבדיקה עם רב..