פורום הריון ולידה (עמוד 453)

אחרת לא הייתה ככה

אולי תולעים??

אוזניים?

היא נרדמה היום על שלנו

באנו לישון והרמתי אותה כנראה מידי מהר והיא התעוררה

וזהו

באמת שזהו

על הידיים רגועה אבל כמה אני יכולה להריםֹ??

שתישן כבר

בסוף לקחתי אותה לסלון

היא היתה עליי ערה אבל רגועה

ואז אחרי איזה 20 דקות אמרתי לה עוד 10 דקות הולכים לישון

אחרי חמש- עוד 5 דקות הולכים לישון

ואז שמתי אןתה במיטה עם אותו מלל שאני אומרת לה כל לילה כשמשכיבה לישון

ברוך ה׳ שזה עבד כי כבר צמחו לי קרניים

משככים

מוצצים

חזית הנקה

תחתונים סופגים

חטיפי אנרגיה

מוזיקה

אוזניות

שמפו

מברשת שיניים ומשחה

אסלוניות

תיק לידה עצמה

שמן שקדים

מיץ ענבים

מסטיקים

חטיפי אנרגיה

כפכפים

אוזניות ומויזיקה

לחם וממרח קל למקרה הששהות מתארכת

כסף

כרטיס אשראי

מטען

מחברת ועט

שאר החכמות

והיולדות הטריות

יוסיפו עוד בטח

ארגנתי שני תיקים:

תיק שלקחנו איתנו לחדר הלידה עצמו.

ותיק נוסף שנשאר באוטו שהיה לאשפוז, ורק אחרי הלידה בעלי הלך להביא אותו. מומלץ מאוד. ככה התיק שנסחבים איתו לחדר לידה הוא קטן ולא עצום.

בתיק הלידה:

-תיקית מעקב לידה עם הבדיקות השונות. חשוב מאוד שיהיה לך תוצאות זמינות של ספירת דם אחרונה בשביל מספר טסיות. (במידה ורוצים לקחת אפידורל..).

-מטען לפלאפונים. אוזניות לשמוע מוזיקה. רמקול קטן

-מניפה- ממש עוזר בצירים.

- טנס+אלקטרודות

-כובע נח.

-חזית הנקה ללבוש מתחת לחלוק שיהיה עלי לסוף הלידה.

-מגבת חלוק. אני ביליתי הרבה זמן במקלחת (ילדתי בלי אפידורל) אז היה נחמד שהיה לי משהו נורמלי להתכסות בו בשביל הבדיקות.

-בקבוק שמן שקדים סגור. לבקש מהמיילדת שתשים עליך בלחיצות.

- בקבוק מים עם קש.

-תמרים וחטיפי אנרגיה.

לתיק האשפוז-

עשיתי תיק קטן נפרד עם כל הדברים לתינוק ואותו שמתי בתוך התיק הגדול

ויטמינים

משכך כאבים- אקמול ואדוויל. (כדאי. אמנם במחלקה מחלקים אבל עדיף שיהיה לך שלא תצטרכי לחכות לחסדי האחות).

חזיות הנקה 2.

רפידות הנקה.

לנסינו.

רפידות נרסיקר.

תחתוני קוטקס.

תחבושות עבות.

תחתוני רשת.

משאבה ידנית ושקיות.

בגדים נוחים להנקה! מכנסי טרנינג וחצאית שנח לשים מעל לביקורים. שמלה יפה עם כפתורים ליציאה מבי'ח. קפוצון למחלקה עצמה.

סינר הנקה

כפכפי אצבע למקלחת.

גרביים נעימים.

סט לתינוק ליציאה מהביח - 2 שכבות דקות, אוברול חם,גרביים, כובע, שמיכה.

חיתולי טטרה.

מוצץ משני סוגים.

בקבוק קטן חדש שטוף ליתר בטחון.

ספר קריאה.

תיק רחצה- שמפו, סבון, קרם פנים, מברשת ומשחת שיניים, קצת איפור, בושם.

בגדים לבעל. שמיכה כרבולית ללילה לבעל/מלווה.

תיק ללידה עצמה-

מטען,  כסף, מטפחת נוחה, משהו קטן לאכול לך ולבעל, משהו לשתות, ארנק

תיק למחלקה-

סבון ושמפו, מברשת ומשחת שיניים, בגדים נוחים, ספר, מלא תחתונים, מוצץ לתינוק, בגדים לתינוק לשחרור

זה באמת סיוט לעבוד מהבית+ ילדים ללא מסגרות.

ממש ממש ממש קשה!!

מבינה אותך מאוד. (מכירה את זה מהקורונה, תחילת המלחמה, חופש גדול ועוד..)

שולחת המון חיבוקים ותפילות לרוגע, שלום והצלחה.

אמן

באמת סיוט.

הילדים בבית משישי שכבר ואין צפי חזרה, והעבודה כרגיל 😔

ואז יכלתי להעלות את זה מעל כל הבטן.

חיטב לי את הבטן ועשה אותה עגולה ויפה.

וכשלא התחשק לי, לבשתי ברכונים. ירכונים זה מציק לי, ומתגלגל למטה...

לי היה נח להזמין מחו"ל.

זה יותר נח ממידה יותר גדולה כי הגזרה מתאימה לבטן הריונית. 

כלומר ש2 הפסים יהיו מקדימה... ואז זה פחות לוחץ על הבטן.

אבל זה עובד רק אם הגרביון חדש- כי אחרת לא נח בעקבים

גרביונים גם במידה גדולה יותר זה מציק ממש

הכי נעים ומאוורר אצלי.

גם בלי ההריון הולכת ככה...

זה מתגלגל ומציק לי

אני מסתדרת יותר עם ירכונים

אבל בגדול שונאתתת גרביים

של התכנונים אבל ברור לי שלשתי הערבים של ר"ה סימנים אורז וזהו.

עושה של ספרדים אז זה כולל כבש ומלא סוגי קציצות ירק ורוביה -שעועית  ומספיק לגמרי!

לליל שבת לא יהיה לאף אחד כבר כח לאכול אז לחם סלטים ודג מספיק בעיני.

התפילה אצלנו גם נגמרת מאד מאוחר ככה ששתי הסעודות יהייו יחסית צמודות

נשאר לי שלושה בקרים וסדש שנראה לי מספיק סלטים אחרי שךושה ימי סעןדות.

טובה גדולה, וכבר שבעים.. כמו בערב שבת, אחרי זה כבר לא אוכלים כלום....

לבקרים נצטרך לחשוב על מה להכין..

הכנו כבר לשבת כמות גדולה של בשר בקר וחילקנו בתבניות במקפיא לשלושת הארוחות של הבקרים. אז נשאר להכין לצד זה אורז ו/או תפוא עם אפונה /שעועית

אולי לשבת חמין

נראה מה תהיה ההעדפה.. למרות שאחרי יומיים בקרים של אורז אולי כדאי לגוון לשבת עם חמין... מתלבטת

אלא מלאי של אוכל לעשות איתו קומבינציות לכל סעודה.

בגדול התכנון הוא להכין:

2 סוגי דגים

2-3 סוגי בשר

כבד

אורז

ולקנות כמה תוספות כמו:

פלפל ממולא/ פשטידות/ בלינצ׳ס/ אוכל מקושקש אחר

וכמובן מבחר סלטים קנויים

מרגישה גם שככה גם לא מחממת אוכל מיותר

אם מתקרבת הסעודה ואני רואה שלא ככ בקטע לאכול הרבה אז מחממת פחות דברים

ובמיוחד לתשובה של @באר מרים (קורץ)

אצלנו בלילה הראשון-

בשר ראש עם ערמונים

אורז עם גזר וחמוציות

סימנים

בוקר ראשון- מארחים-

אורז

עוף בתפוח ודבש

סיגרים

בשר בפטריות

לילה 2-

בשר ראש מאתמול

פרגיות

קוסקוס

(אולי נוותר על הפרגיות)

סימנים

בוקר 2

אסאדו מתוק 

קוסקוס

ליל שבת מתארחים

בוקר שבת

אורז עם בשר בפטריות

סדש

מעדנים לילדים

בנוסף

סלטים למיניהם

עוגות וקינוחים

אצלנו די קבוע כל שנה...

מכינה פשוט. סימנים או סלטים כמנה ראשונה, מנה אחת עיקרית עם תוספות. וזהו.

מעדיפה שבכל ארוחה יאכלו את מה שיש ולא להישאר עם המון שאריות...

עוד לא התחלתי כלום - חוץ מסלטים שהכנתי פי 3 השבת והקפאתי: מטבוחה, סלק, חצילים×4, ואוכל שהכנתי כפול והקפאתי חשבת הבאה בבוקר (שניצלים, קוסקוס, אפונה)

לילה ראשון: סימנים + מרק וקרפעלך,

בוקר ראשון: סלטים, בשר עם פטריות ביין, אורז, כרוב סגול ביין )אולי תפוחי אדמה עם הבשר(

לילה שני: סימנים, דג סלמון, תפוחי אדמה, אולי ברוקולי

בוקר שני: סלטים, קציצות בשר ברוטב מתוק, אורז וכרוב מאתמול

ליל שבת: סלטים, עוף עם תפוחים ודבש, אורז או תפוחי אדמה שנשארו..

שבת בבוקר: סלטים, אוכל מהקפאה מהשבת הזאת (שניצלים, קוסקוס, אפונה)

סד"ש: סלטים, מושטים שאכין ביום שישי על הפלטה, כל הפרווה שיישאר

קינוחים:

לפתן חבושים

לפתן תפוחים

קאמבל תפוחים

דובשניות - קנויות

גלידה - קנויה

מגולגלות קוקוס תמרים

(אולי עוגת דבש.. נראה לי מיותר אבל אני תמיד מכינה כפול ומקפיאה למוצאי הצום של יום כיפור..)

כי אולי בעלי יהיה במילואים

אבל במקור תכננתי

לערב מרק בצל עם גבנצ

כיסןנים ממולאים בפטריות

קציצות טונה (שיהיו גם לסימנים)

בוקר שקשוקה ולהוסיף את הביצים על הפלטה, עם בגטים וירקות

ערב אורז עם עוף

בוקר גולש וקוסקוס

שבת בערב פירה וקבבונים

שבת בבוקר ארוחת שאריות

סדש חלה ושאריות סלטים

חוץ מזה רק קצת סלטים וסימנים..

ולפי התגובות פה מבינה שממש הגזמתי 🫣

הולכת לצמצם את הרשימה...

איזה סוג בשר שורד טוב במקפיא, ולא נהיה אחר כך מסטיק כשמפשירים ומחממים שוב על פלטה?

שולקת שיהיה רך

אני עושה את זה עם בשר לחמין, צלי, ועכשיו עשיתי לחג כאמור בשר ראש ולשון ששלקתי ופרסתי כדי שבערב החג רק אשים על הגז עם התבלינים והתוספות וזה חוסך לי מלאאא זמן של בישול

וגם, לרוב נשאר לי קפוא לעוד פעם

כל בשר בקר (חוץ מטחון) שאני קונה כגוש אני קודם שולקת עם עלי דפנה ופלפל אנגלי כדי שיתרכך. לאחר מכן פורסת ואז מבשלת עם התיבול שרוצה.

חשבתי שכולם עושים את 2 השלבים האלה

אח"כ שוטפת ומבשלת רגיל.

לשם נקיון (כך חמותי למדה אותי שה"לכלוך" של הבשר יורד) לא יודעת עד כמה זה חשוב, אבל תמיד עושה את זה עם בשר אדום.

חלבי בחיים לא הכנתי לראש השנה,

אבל אם זורם לך פשטידות/ קיש חלבי. 

בשרי , אפילו דגים, אני מסוגלת לאכול רק בצהריים אחרי 2 אפילו

בבוקר סלטים, גבינות, סגנון שבועות כזה חחח

מבינה אותך עם הבשרי , רק שאצלנו יש קיבה מיוחדת לשבתות וחגים...😅

גם בשבת בבוקר אוכלים בשר (11-12) וביום חול בחיים אני לא אעשה את זה..

כאילו אני והילדים

מכינה להם שוקו ולי נס ואוכלים עוגה/ עוגות חח, עד שבעלי מגיע מהתפילה

נגיד סלמון ומרק כתום

הארוחה בחג ראשון מאוחרת כל כך אף אחד לא רוצה שוב בשרי

ובליל שבת נגיד מרק עוף בלי עוד מנה עיקרית

זוג + בן 1.5

מתכננים להתארח אחד מהערבים של החג.

ובערב חג שכן נהיה בו בבית:

כל הסעודה סימנים - סימנים טריים בהתחלה/ לביבות מכרישה וסלקא, מרק עם דלעת וגזר, ודגים. נראלי זה ימלא אותנו.

בוקר חג ראשון: חמין + אורז. אולי תוספת ירקות. כנראה סלט חי.

בוקר חג שני: כנראה קציצות + קוסקוס + תוספת ירק.

אולי נארח זוג בשבת :/ בנתיים חושבת רק על עצמנו..

ערב שבת: כנראה עוף וירקות עם רוטב, קוסקוס

בוקר שבת: עוף וירקות בתנור, אורז/קוסקוס, תוספת ירקות (?)

סדש: פשטידה כלשהי / פיצות

טוב זה נראה לא ככ מגוון אבל בגדול הרעיון שלי זה לא(!!!) לעבוד הרבה ולהגיע שפויה. 

את מסוגלת להסתכל פנימה באופן כל כך כנה

אני מזדהה עם חלק מהדברים שכתבת

וזה מדהים שאת יודעת לשים את האצבע איפה הטריגרים ואיפה רעשי הרקע

אולי תכתבי לנו את האיכויות הטובות שיש בו? אלו שאת יודעת שהם המהות שלו ובזה התאהבת?

בטוח שכבר עשית את זה הרבה פעמים

אבל זה תמיד טוב שוב

ומחזיר את הלב למהות

כן זה באמת משהו שעוזר רק שבא לי לפתור כבר את הדבר הזה אחת ולתמיד ולא כל הזמן לתחזק חשיבה טובה כי זה מעייף.

הכי בולט זה שהוא פשוט איש של אמת כזה ששם לב לדקויות ולא אכפת לו מכבוד וכל מיני דברים חיצוניים. שיש לו ביטחון בהשם... 

קודם כל קראתי הכל, וזה יפה שאת יודעת להצביע על הנקודה - את פשוט לא כ''כ מעריכה אותו ומשם כל התסכולים של שניכם, ומשם המריבות הקטנות שבאמת יושבות על זה. את מתוסכלת שהוא לא מספיק חכם, לא מספיק מוצלח, לא מספיק וורבלי והוא מן הסתם מתוסכל שהוא לא מרגיש מוערך, שאין דבר יותר מתסכל מזה בזוגיות. אני לא באה לשפוט אותך כי זה מאוד אנושי מה שאת מרגישה, אבל מנסה להאיר את עינייך. בסוף,כולנו נשמות פה בעולם הזה, שעטופות בגוף, כל גוף והמתנות שהוא קיבל מהבורא.  

באיזה שהוא מובן את מרגישה יותר מוצלחת ממנו כביכול, כי יש לך וורבליות טובה, והוא מתקשה בלשון, את לכאורה יותר חכמה , מצליחה וזה גורם לבושה ואיזשהו זלזול בערך שלו. אבל תחשבי בסוף, תסתכלי מנקודת המבט של הקב''ה, כאילו את מסתכלת מתוך עיניים של ה', יכול להיות שהוא לא פחות מוצלח ממך , את קיבלת כישורים טובים, אבל בסוף זה לא שלך, זה מתנה שקיבלת. מה ששלך זה המידות שלך. תחשבי עליו לא כאדם, אלא כנשמה אצל ה', כמה הוא מוערך בעיני ה'? כמה הוא מתאמץ להיות טוב? בסוף שם זה המדידה האמיתית, לא הדברים החיצוניים של העולם הזה. אני יודעת שזה לא ככה היומיום, בסוף אנחנו בני אדם ומאוד מסתכלים על תוצאות אבל תנסי להתבונן בזה, תסתכלי על איך *את* בעיני הקב''ה? כמה את טובה באמת מבפנים לא מהכשרונות שלך? וכמה הוא?

בהצלחה יקרה! וחוצמיזה, לא להרבות בביקורים במשפחה שלו, אני מכירה את זה מקרוב, זה ממש הורס זוגיות!

❤️❤️❤️

איך שאת רושמת את הדברים זה ממש החשיבה שהייתי מסגלת לעצמי כשהייתי מצליחה, ואני מאוד מאוד מאמינה בזה אבל זו חשיבה שצריכה תחזוקה והתעמתות מסויימת מול המציאות של הכביכול כישלון, ואני חושבת שכמו שרשמה כאן קדם בסוף זה כמה דברים ביחד שצריכים תחזוקה תמידית שעוזרים אחד לשני - החשיבה הטובה שלי והביחד שלנו - הנתינה גם ממנו שהיה ככ חסר כשלא גרנו בבית פשוט משהו בי התמרמר ממש ולא קיבל מענה יותר מידי זמן למרות שדיברנו ועם כל הקולות מבחוץ (כי גרנו אצל ההורים שלו שבועיים מחוסר ברירה) זה היה פשוט קוקטייל גרוע לזוגיות.

בכל אופן זו הזדמנות בשבילי לעשות עבודה ולבחור בו מחדש, כי תמיד בתקופות קשות אותן מחשבות עולות - אז יש להן איזה יסוד אצלי שצריך טיפול שורש .

יש תקופות קשות...

אבל הרבה פעמים דווקא מתוך הנפילות והקושי זו הזדמנות לצמיחה, לקפיצת מדרגה בקשר שלכם.

באמת לא פשוט להיות בתקופה של נפילה❤️ חיבוק גדול! בטוחה שאת תקחי את הקושי לצמיחה, כי את נשמעת מיוחדת ממש. 

"לדעת להכנע" של לורה דויל (למרות השם הלא מוצלח)

מאוד עוזר לשחרר שליטה, להוריד עומס מהכתפיים ובכך להגיע להערכה.

בתקופות קשות שעברתי דברים דומים עשיתי לעצמי פנקס שבכל יום כתבתי כל דבר קטן טוב שבעלי עשה. קם בבוקר? אלוף! (יש בעלים חולים שלא קמים וכל היום במיטה) הלך לעבודה? מלך! (יש כאלה שלא עובדים) וכו'..

ובעיקר תפילה ובקשה לאהוב את בעלי אהבה שלא תלויהבדבר, שגם אם לא יזוז מילימטר ולא ישתנה בדברים שהייתי רוצה, אמשיך לאהוב אותו.

עצם התפילה מעוררת את הרצון וחשיבה בכיוון טוב יותר . תודה לך!

מכירה את הספר שהצעת, תודה!! 

בהרבה דברים אני יותר חכמה מבעלי ואני גם המפרנסת, אמנם אני נהנת מהעבודה אבל הבחירה שלי להיות המפרנסת הגיעה מתוך הבנה שהוא לא יצליח להביא מספיק פרנסה, אז הלכתי למקצוע מרוויח.

היו תקופות שזה גרם לי לפחות הערכה, אבל אז ראיתי שיש גם דברים שהוא יותר חכם ממני, אמנם הוא לא מפרנס אבל הוא מתפעל את הבית והילדים, מה שמאד מתאים לי ונותן לי רוגע ושקט גם לעבוד וגם זמן לעצמי וגם זמן לזוגיות וילדים.

מה שגורם בסוף לזוגיות להיות טובה, היא לא בהכרח הנתונים שאיתם מגיעים לזוגיות, אלא היכולת להתנהל נכון עם הפערים והקונפליקטים , להוציא את המיטב מהשותפות הזו.

להרבה גברים קשה לבטא את התוכן הפנימי שלהם במילים יחסית לנשים. גם אם העולם הפנימי הזה לא נופל בחוכמתו או ברמתו ועמקותו,הוא עלול לקבל ביטוי דל, כי ביחס לנשים לא קל להם להלביש במילים ובניסוחים.

זוכרת מהעבר מרצים (יותר מאחד-שניים) מהלימודים שלי- מאוד חכמים ומוצלחים,עם טעויות לשוניות.

מציעה לך להכין רשימה של המעלות שלו- בפירוט ובהדגשה של כל מעלה ומעלה. תנסי להתבונן במחשבה כל יום כעשר דקות במעלות שלו. גם אם זה נשמע לך מלאכותי או לא יעיל- מנסיון- זה אחד הדברים! הרבה תלוי בנו, בהסתכלות שלנו.שמתי לב בעבר שפיתחתי רגשות של חיבה עצומה לאנשים מסויימים רק בגלל שהיה משהו שגרם לי להתבונן במעלה/ות מסויימת/ות שבהם, למרות שמלכתחילה אלו לא דברים שהערכתי כ"כ או שבלטו או שטבעי לי לאהוב.

תודה על העצה! אנסה מאמינה שיעזור -בסוף רגשות נוצרים ממחשבות…

לא פלא , הדבר גורר דבר, כשהם לא מעריכים אותו, אז הוא חסר בטחון מולם.

וזה משמח לשמוע שמולך הוא לא ככה, זה אומר שאת כן מצליחה לשדר לו הערכה גם אם בפנים קשה לך.

בסוף אישה בונה, אישה הורסת. בטוחה שעוד תצליחי להוציא ממנו את המיטב וגם הוא יצליח להבנות מחדש, למרות כל המשקעים מבית ההורים.

והסירבול הזה לא בהכרח מחוסר יכולת קוגנטיבית כי אם מחוסר בטחון מולם.הוא כבר יודע שיקטלו אותו ,אז הוא מסתבך עם עצמו. ייתכן ואפילו הוא לא יודע מה הוא מסוגל.

זה קלאסי.

וגם את זה ראיתי בכל מני הזדמנויות.

גם יודעת מעצמי שכאשר אני מרגישה שלא אובן או שיבקרו אותי, אני מסתבכת בלהבהיר את עצמי, הגם שבס"ד אין לי שום בעיה בכללי להתנסח. להיפך- אוהבת מילים.

באמת אינטימיות רגשית יוצרת יחס אחר במחשבות וממילא גם במציאות, הגיוני שאחרי תקופה כזאת יתגברו המחשבות המבלבלות והמפרידות, אם תצליחו ליצור הרבה זמנים של יחד וקרבה, חוויות משותפות, זה יכול לשנות הרבה. וזה גם מתקשר לנקודה הנוספת שהעלית, שלפעמים ליד אחרים ההערכה יורדת, אני חושבת שזה קורה לעוד אנשים וצריך לדעת להפחית מפגשים עם אנשים כאלה כמה שאפשר, ולאט לאט ללמוד שנכון, ככה אני מרגישה כשאנחנו ליד אנשים. זהו. לתת למחשבות פשוט לעבור בלי להתעסק בהן הרבה, ולהזכיר לעצמך שכשתחזרו להיות רק עם עצמכם זה יעבור, זה לא האמת של החיים שלכם.

והטוב שלנו אחד כלפי השני.

מקווה שנצליח להפחית מפגשים בתקופה הקרובה הלוואי...

בדרכ בשגרה רגילה אנחנו נפגשים עם המשפחות לזמן קצר אחת לחודש חודשיים, לאחרונה באילוצים שונים זה נהיה צפוף - קשוח מאוד בשביל הבועה הפרטית שהתאמצנו לייצר.

מאמצת את הגישה שלך לא להסתבך ולסחוב איתי את התחושות מהמפגשים אלא פשוט כמו שכתבת - ככה אני מרגישה כשאנחנו ליד אנשים... תודה עלזה.

לדקויות ולעומקים שזה מדהים!

מחזקת אותך לגמרי לגמרי בכיוון שחזרת ואמרת לאורך כל השרשור - לטפל בדברים מהשורש. לראות בכך הזדמנות אחת ולתמיד להעמיק ולפתור מהשורש.

לעשות עבודה גם אישית וגם זוגית.

לקחת בשתי ידיים את ההזמנה וההזדמנות הזו כמו שהגדרת אותה בחוכמתך - ולפעול למען אושרך בצורה הכי עמוקה יסודית ושלמה שיש ב"ה!

וואו, את פשוט מדהימה! אני חושבת שתוך כדי קריאה חוזרת שלך *את מילותייך שלך* את יכולה למצוא הרבה תשובות למה שלבך מחפש.

באמת זה מפעים לראות רמה כזו של מודעות וענווה לדעת גם שצריך לפתור מהשורש,

שיש הרבה מקום וחשיבות למחשבות שלנו, ולמחשבות האוטומטיות שלנו,

שמובילות לרגשות,

למקומות מול הסביבה,

מול המשפחה,

מול תפיסות ואמונות ודפוסים שיש,

מול העבר שלכם, ההווה, החשש מהעתיד,

מול העבודה האישית במחשבות,

מול מה שהצליח לך ולכם בעבר והשתפר מאוד

למול קושי וכאב שמהדהדים בהווה ומקשים לראות בבהירות גם את הטוב שהיה ובטח את הטוב שיהיה,

ובכלל מול הנפרדות -

ממש מחזקת אותך גם שם להמשיך ולהעמיק ולעבוד גם על המקום שלך מול עצמך ומול המחשבות, האמונות, התפיסות וכל מה שבתוכך

וגם בעבודה זוגית.

כי לגמרי נשמע שקלעת ויש כאן צורך בהעמקה של שניהם. 

וכי לימוד וגדילה נוספת במקום של הנפרדות שבתוך הביחד ובביחד שבתוך הנפרדות יכולה להעניק לך הרבה הרבה ב"ה.

אבל ממש ממש אל תיבהלי יקרה!

נשמע שאם יש מישהי שיכולה להצליח - זו את!

נשמע שיש בך הרבה מאוד איכויות, וגם בבעלך ובזוגיות הזו!

שיש שם דווקא מקום עבורך אפילו לגדול עוד יותר, דווקא מהתכונות היקרות והייחודיות הללו שלך - ממש למצוא שם עוד עומקים, עוד איזונים, עוד רבדים, עוד לימוד.

ממש לגדול ולהרחיב עוד ועוד את כוחות הנפש.

ולהשפיע דווקא משם ומהגדילה הייחודית הזו שלך על חייך, איכות חייך, השמחה שלך ולדעתי גם לעוד הרבה מעגלים בעולם כולו שיוכלו להיתרם מהלימוד והניסיון הללו שלך!

אני חושבת שהשמים הם הגבול נאמר ממש על המקרה הזה ב"ה!

חזקי ואמצי יקרה ❤💪

שהקב"ה ישלח לך בהירות שלמה, ברכה והצלחה שלמה,

שתמצאו את השליחים המדויקים לכם אותם אתם מחפשים 

ותגדלו ותצמחו אפילו עוד יותר

גם בזוג שאתם

אבל גם, ואפילו בעיקר! באדם האינדיבידואל שאתם.

ולעוד אינסוף רגעי אושר אהבה ומתיקות גדולה גדולה ב"ה 

❤

גבר אבל באמת מומלץ

כשאני קובעת אליו תורים יש יחסית קרוב... אז כדאי לנסות

רופאה מקסימה!

עדיף להתקשר למרפאה ישירות לקבוע ולא דרך האפליקציה, כי יש להם יותר זמינות של תורים

היא מקבלת במרפאת ראשית חכמה,

וכמו שכבר כתבו תתקשרי למרפאה יש ימים שפתוחים לתורים רק דרכם ובאתר לא מופיעים.

שמןאל הרצברג

ואלחנן בראון

שניהם טובים

הביגוד זה רק לקטן

באוגוסט הזמנתי לו עוד חולצות במחיר מצחיק אז יש לו 5 שילובים.

גם נעלים קניתי באוגוסט במחיר מוזל

למדתי להיות מוכנה תמיד קודם, ככה משלמים הרבה פחות.

את יכולה לחפש אולי בטרמינל נשאר משהו מהמבצעים

הבן שלי לובש שחור לבן בחג ושבת,אז תמיד יש לי בשבילו 3- 4 חולצות

הוספנו לו עניבה האמת

ולבת קניתי אבל לדעתי לא יספיק אז כנראה אשלים לה גם במחיר גבוה

מילא המחיר, תכלס לא מצאתי כלום. וחיפשתי.

ובבית שמלות משנה שעברה שקצת קצרות ולא הייתי מלבישה אותן לבי"כ/כשמתארחים.

ואז יש יותר סיכוי שהיפה יישאר נקי ואפשר למחזר. 

אבל כן יש לי כמה סטים יפים.. לא קניתי עכשיו חדש, מהקיץ

בעיקרון נראה לי שיש להם מספיק אבל דווקא רציתי לקנות עוד שמחה ובינתיים לא מצאתי. 

יצא לי יחסית סכום ממש זול, קניתי לבנות שמלה וטייץ ולבנים מכנס חולצה, ועוד קצת אקססוריז לשיער.

רק נשאר להתפלל שזה יגיע בזמן, היום הגיע לחברת המשלוחים בארץ..

אין לי לא כוח ולא זמן להתחיל לחפש בין חנויות, וזה לפני הפער העצום במחירים.

לעצמי לא מצאתי בשיין והחלטתי לוותר מראש על חיפוש בחנויות. אסתדר עם מה שבארון.

גם מעבירה מאחד לשני

וגם מלבישה אותם בדכ מכנס חולצה, בחורף מוסיפה אפודה. כרגע לא צריך עדיין

הוצאתי עכשיו את כל הארון שבת שלהם

נראה לי שחסר לי רק 2 מכנסיים לשני בנים

הנעליים לאחד מהם.

אנסה מחר בבוקר לראות מה אני מוצאת

ולא צריך בגדים פחות יפים.

את הבגדים מליל החג אנחנו מייחדים לבגדי סעודות,

ולסעודות אחר כך לובשים אותם ומחליפים שוב אחרי הסעודה.

כי אני עושה בדיוק ההפך חחח

בכניסת החג אנחנו עם הבגדים החדשים ולפני הסעודה מחליפים לבגד לא חדש שלא יכאב אם יתלכלך

במיוחד שאוכלים סלק ורימון, ולא רוצה להתעצבן עם הבגדים הלבנים שלהם

גם אני חוטפת עצבים כשבגדים יפים, יקרים וחדשים שטרחתי וחיפשתי והחלפתי וממדתי ושילמתי ממיטב כספי מלכלכים בשניה אחת של רימון משפריץ...(סינרים זה לא מספיק בדר''כ).

וחוצמיזה שאסור לכעוס בראש השנה, אז באמת כדאי להחליף לסעודות...

בתפילה ובמשך החג עם הבגד החגיגי. 

ואני שמה להם סינרים למרות שהם גדולים ,ביסודי

וקניתי סינר עם שרוולים וסגור בבטן, הכל .

ועדיין קורה  שהם מתלכלכים

באמת חשוב לא לכעוס, לא חשבתי על זה

אולי בכלל אוותר על הבגדים החדשים וזהו, נשמור לסוכות או שמחת תורה שמותר לכעוס😅

גם כשאין בגד יפה וחדש

תמיד מנסה לעשות איתם הסכמים שישאירו את הבגד נקי אחרי הארוחה, כי הם כבר גדולים וכו וכו

מסקנה- אני צריכה לעבוד על מידת הכעס..חח

זה סגנון של ילדים, הבת שלי ברגע שהיא לובשת משהו היא מתלכלכת... לא ברור איך. אני כל פעם מתפתה לקנות שמלות לבנות ואז אני נזכרת בכמות העצבים שלי וקונה לה שמלה מקושקשת...

במקום סינר, פשוט מעל הבגדים החגיגיים שמים חולצה פושטית וזה מכסה יותר... אחרי הסעודה מורידים

אם נגיד יש כתם עליה אז רוב הסיכויים שגם יעבור לבגד שלמטה כי זה בד ולא פסטיק /ניילון כמו הסינרים שהוא נגד נוזל, וזה לא חודר..

אגב לגבי בגדים לבנים אני חוששת עליהם פי כמה למרות שבפועל יש אקנומיקה שמצילה אותי הרבה.

ועם בגד מקושקש או צבעוני אי אפשר לנקות עם אקונומיקה אם יש כתם שלא יורד,

ועדיין אני מנסה להמנע מלכבס בכלל חחחח תאכלו יפה מה יש..

הבעיה זה השרוולים שמציצים ואז הם יכולים להתלכלך אז אומרת להם להפשיל.

שום דבר לא הרמטי, בסוף זה ילדים, אבל לפחות את הרוב אני מצילה.

אני פחות משתמשת באקנוימיקה יותר באוקסיג'ן... לגמרי תאכלו יפה 🙄

אני רואה ילדות קטנות עם שמלה לבנה במשך שעות וכלום לא קורה לשמלה! צחה כשלג... אין סיכוי אצלנו. זה קשור למודעות גוף, וויסות חושי, ומוטוריקה...

הם מחכים כל כך לקידוש של החג ולברכת שהחיינו שהם רוצים את הבגדים הכי חגיגיים שלהם.

קניתי כמות מכובדת של סנו אוקסיגן. וב"ה שיש את הדבר הזה אז הרימון לא מלחיץ אותי

אבל אצלי הם באמת מתלכלכים בטירוף, שיהיו בריאים, זה כישרון כזה שאין לכל אחד😍😅

ואוקסיז'ן אצלי כמו מים...העיקר שיהיו בריאים ושמחים

וחצאית - רק אחד לכל אחד.

יש בארון עוד הרבה בגדים, גם אם לא במצב משהו. יסתדרו...

הגדולה תקנה לעצמה משהו אם תמצא, ולקטנה נמצא משהו שהיה של אחיותיה...

לדעתי לא צריך להשתגע

שנה שעברה היייתי יותר מאורגנת

כבר בסוף אוגוסט היו לי מספיק שמלות מזויה- עבורי ועבור הילדה

השנה לא מצאתי כלום אבל גם חיפשתי רק השבוע...

עם הבנים יותר קל- בלידר התחדשו במכנסיים וחולצה, עם חגורה או עניבהה שיש כבר בבית וזהו

יש לי שני סטים קצרים לכל אחד, רק לאחת יש שלוש שמלות... ופה עדיין קיץ, לא יתאים ארוך גם בערב לדעתי. אין לי מושג מה אעשה🤦‍♀️ אולי באמת אחליף לפיג'מות כל עוד אנחנו בבית ובסעודות כדי שלא יתלכלכו...

(ודווקא חיפשתי להם קצת בגדים, ולא מצאתי קצרים, כי באופן כללי אני צריכה לחדש להם לשבת)

הרבה יותר משלושה סטים...

אני חייבת גיוון...

גם אצלי יש לכל אחד הרבה יותר מ3 סטים.

היה לנו אירוע משפחתי בקיץ וקניתי לכל ילד 3 סטים

והיה לכולם בארונות עוד לפחות 4 סטים

ככה שיש בשפע בגדים.

אני ממש מכבדת את הסעודות בבגדים היפים.

ולא מוכנה שיהיו בסעוגה עם פיז'מה

הארוחה זה עבודת ה' מרכזית מאוד בעיניי.

והכל נעשה בהתלהבות

עם רקודים ושמחה וברכות

אז הבגדים מאוד משולבים עם זה

ומחליפים לקטנים כמה סטים ביום.

אני אוהבת את זה

וחשוב לי השפע

ושיהיו יפים ומטופחים

ושימחו שהם דומים

וירגישו שמרווחים מזה.

אף פעם לא מסתובבים בשבת  אצלנו בפיג'מה

גם אני לא.

כולם לבושים.

ומאיפה קונים?

כל החנויות מפוצצות בבגדים..

בקיץ גם קניתי בשיין.

תשקיעו בזה לדעתי

ותראו ברכה

זה כ"כ מרכזי וחשוב שלילדים יש בגדים יפים והם נראים טוב

ואם מתלכלכים אז לא נורא מחליפים בגד.

הם בני מלכים

והם יכבדו את עצמם ויעריכו את עצמם כשירגישו אהובים ושהשקיעו בהם.

אני אבל שרוטה בקטע שחשוב לי השפע !!! 

לפעמים אני מרגישה בזבזנית.

3 סטים

סט אחד לערב שמתלכלך בסעודה בערב

סט אחד בבוקר שמתלכלך בסעודה בבוקר

ןאז הם הולכים לישון וכשקמים מחליפים לסט השלישי שהם יודעים שזה בגלל שהבגד נקי ואנחנו רוצים להיות לבושים נקיים בשבת וגם לצאת לרחוב בצורה מכובדת ולא עם בגד מלוכלך (בדכ הולכים לגן שעשועים אחרי השינה)

הגיוון אצלי הוא בין הסטים ומתי לובשים כל אחד

לא סטים אבל...

כמה חולצות לבנות, חלק מכופתרות וחלק פולו, וכמה מכנסי שבת לכל אחד מהבנים.

כמה וכמה שמלות לילדה.

אבל במקרה הטוב מוציאה שקלים בודדים לבגד (במקרה בעוד יותר טוב מקבלת אותם בחינם)

ידעתי מראש שאני מתכננת אבל דחיתי את זה ובפועל זה יוצא קצת צפוף.. מתפללת שזה יגיע בזמן

יש סיכוי, כי זה כבר בארץ מיום שלישי אבל בגלל שהדואר אצלינו קצת איטי יותר ממקומות אחרים זה לא 100%. זה לבנים שלי..

לבת תכננתי גם להזמין אבל שכנה שלי מכרה שתי שמלות מאלפות שהיא לא הלבישה ב10 שקל לשמלה 😀

וזה יצא לטובה כי הגעתי לגבול המכס בהזמנה לבנים...

(2 מכנסיים ו2 חולצות לכל אחד)

בכוונה כתבתי בגדים ולא סטים כי אני יכולה להרכיב סט כל פעם בשילוב אחר.

במצטבר יש לו איזה 5-8 חולצות לשבת ועוד 5-8 מכנסיים לקיץ.

יש לו חולצה חדשה לחג שחמותי קנתה לו שנה שעברה והיה ענק והשנה טוב, ומכנסיים אני קניתי בסוף עונה שעברה בזול.

אז יש את הבגדים של העונה הקודמת וקונים כבר לעונה החדשה.

יש חולצות שבת יחסית זולות. אז כן, תמיד יש יותר מ3 חולצות.

מכנסיים לגדול אין לי כמות גדולה. יסתדר.

מקסימום ילבש מכנס כהה של יום חול.

לקטן יש הרבה חולצות שרוול קצר וארוך, יש שלושה מכנסיים (אחד ישן ושניים חדש) יש שני גינסים יפים ועוד מכנסיים קצרים דגמחים חמודים עם חולצה לבנה זה עובר מבחינתי.

לבנות יש כמובן הרבה בגדים. לפחות 5 שמלות ועוד כמה חולצות וחצאיות יפות.

חצאית חול יפה עם חולצה חגיגית או חולצת בסיס עם עליונית, גם סבבה.

ומכנסיים.

לבנות שמלות חלקיפות יותר וחלק פחות.

קניתי גם חדששש לכבוד סבתא

אבל חשוב לבדוק נכון אצל תינוקות.

ואגב רופא ילדים אמר לי עכשיו שאצל תינוקות חשוב לקחת לרופא כבר יום אחרי שמתחיל חום ולא לחכות שלושה ימים כמו אצל ילדים גדולים יותר.. הוא כעס עלי שבאתי אחרי יומיים של חום (וגם אצלנו החום היה נמוך, 38 בערך). אותי זה הפתיע.. 

דברים, לספר סיפור, ותוך כדי להוביל למקלחת. שם, ממציאה איזה סיפור אחר וככה זה עובר בשלום ברוב הפעמים...

חוץ מזה מזדהה

כשהם בטוחים שהעולם נועד לשרת אותם.

אין לי הרבה עצות....

אני נצמדת מגיל צעיר מאד (אולי שנה) לשיטה עם העקרונות הבאים:

אמונה שיש לי יכולת השפעה משמעותית על התקשורת עם הילד

לבחור מעט קווים אדומים

לחכות בסבלנות לשיתוף פעולה

תוך כדי הובלה הורית

נניח אמבטיה, לעשות דיון עד להסכמה, אפשר לשחד עם משחקים, אבל לא להתחנן, להגיד בא לאמבטיה, אני מחכה לך ובאמת לחכות.

זה ׳מבזבז׳ הרבה זמן וצריך לדעת לעשות את זה נכון ולא לתת לילד להוביל, אם עושים נכון ומתמידים, התוצאות הראשונות יכולות להגיע כבר בגיל 3.

לא עוזר לדון איתו. הוא פשוט מתעקש שהוא לא רוצה, בלי סיבה ובלי להתפשר.

ניסיתי לחכות, אין לו בעיה גם להתבצר בפינה חצי שעה ולא לבוא.

אם לא פועלים באופן עקבי, זה יכול לגרום לילד יותר להתעקש, ככל שפועלים כל יום אותו דבר וכל יום מחכים לשיתוף פעולה (שבסוף יגיע, כולה ילד בן שנתיים וחצי, יכולת המחשבה והעמידה שלו מוגבלות) הילד ישתף יותר מהר פעולה.

מקלחת: לא חייב כל יום.

לישון- שימי לו סרטון של ערוץ מאיר/ הופ/ משבא לך- מי שרוצה סרטון מצחצח ובא למיטה. אחריי הסרטון הוא לא קם. את יושבת לידו.

אבל אם נגיד הוא היה בגינה וחוזר כולו זיעה אין מצב לא להתרחץ.

סרט - לפעמים זה עובד באמת, אבל לא בא לי שזה יהפוך להרגל קבוע שלו.

וצריך לכבד את רצונותיו. לא להכריח. צריך לנתב. בחכמה. סרטון אחריי המקלחת, מדבקה, מקלחת יום כן יום לא,

וגם מתוק נורא. אבל ההתנגדויות האלו באמת מתישות...

אצלנו מאוד עזר לעשות דברים בצורה משחקית. אחד הדברים שהכי אהבו היה 'דיבוב' של חפצים - צריך לבוא לאמבטיה? האמבטיה בעצמה קוראת לילד ומספרת לו כמה היא התגעגעה אליו, לצחצח שיניים? אפשר לשמוע את החיידקים שחוגגים בשיניים שלו, ואז מברשת השיניים מציעה לבוא ולהציל אותו, וכן הלאה.

משתדלת לדבר איתו והלהיב אותו על הדברים, למשל אם הולכים לאמבטיה אני אומרת: רוצה לקחת את הסירת צעצוע? או איזה דמות שהוא בדיוק משחק איתה. או: בוא נתרחץ מהר מהר ונספר סיפור. איזה ספר אתה רוצה?

לגן אני לוקחת אותו באוטובוס אז אני יכולה לומר: איפה תרצה לשבת באוטובוס? או מציעה לבחור בובה קטנה או משחק לקחת לגן.

יש ימים שזה עובד טוב ויש ימים שלא. במקביל אני גם לוקחת בכוח אם צריך. אני מדברת איתו בנחת דברים בסגנון מה שכתבתי למעלה אבל אם מתעלם ממני או מנסה לברוח אני מרימה אותו ופשוט לוקחת אותו תוך כדי דיבור..

מין הרגעה שיש חיים בסוף

וחיבוק

אצלנו הילדים מפחדים, לא מצליחים להירדם, ולא מוכנים להיות בחדר בלי מישהו מההורים שישמור עליהם (כרגע זו אני)...

וזה רק אחרי אזעקה אחת שהיתה לנו היום (ועוד אחת מישוב סמוך ששמענו בבוקר, ועוד חלונות שממש רעדו פה לא מזמן מנפילה באזור שלנו...).

ואני מתלבטת אם ללכת לישון עם בגדים למקרה שתהיה עוד אזעקה הלילה, או שגם ככה בלילה לא נצליח להתאפס מהר מספיק כדי להגיע למקלט תוך דקה וחצי, ועדיף להישאר באזור המוגן יותר של הבית.

למקרה של אזעקה השארתי לי ליד המיטה מטפחת ושמיכה לילדים. עוזר לי ממש לתכנן בדיוק מה עושים במקרה של אזעקה, וככה אני לא קופאת במקום כי יודעת בדיוק מה צריכה לעשות.

להןציא את שלושתם לבד בעת הצורך.

בעיקר לחוצה שאין לנוו ממד או מקלט

בעלי עובד משמרת לילה, ואני לבד עם 2 ילדים.

המקלט מחוץ לבית, והבת שלי תצטרך לרוץ ממש מהר...

בעז''ה מקווה שיהיה בסדר🙏

שיהיה לילה שקט. אמן!

להוריד 2 קומות במדרגות לא רלוונטי בזמן אזעקה 😅

ואז להוריד גם את המדרגות של המקלט...

יהיה יותר פשוט להרים אותו ביד אחת ולגרור אותה ביד השניה🤦

ובד''כ אני לא צודקת😅

אז מקווה שזה אכן יעבוד הפעם ולא נצטרך🙏

הצלחת להעלות לי חיוך על הפנים - תודה לך 🥲

לק"י

יורדים מקומה 2 למקלט. אם זה מעודד🤦‍♀️

אבל באמת שאת בת הארבע היינו מרימים.

חדר המדרגות אצליכם לא מוגן? אצלינו כן, אז אפשר מקסימום להשאר שם.

המקלט נמצא בכניסה אחרת של הבניין, אז זה גם לצאת מהבניין, ולהיכנס דרך צד אחר, שזה גם מאריך את הדרך.

ועם ילדונת שהרגע התעוררה...

יש אצלנו כאלו שנשארים בחדר מדרגות, אבל החדר מדרגות ממש ממש לא ממוגן.

האמת שרוב הבניין בכלל לא הולך למקלט, יש הרבה מבוגרים שלא יספיקו ומעדיפים להישאר בבית.

מלחמה יודעים איך מתחילה וממש לא יודעים איך מסתיימת

מרגישה נפגעת חרדה למרות שחוויתי מתחילת המלחמה כולה 2 אזעקות (אולי דווקא בגלל זה, בגלל שאני כל-כך לא רגילה לאזעקה. רק המחשבה על זה מעלה לי את הדופק)

מרגישה שמפחדת מכל העתיד

מפחדת על הילדים המתוקים שלי

על העתיד שלהם

לאיזה עולם הבאתי אותם???

דייי בבקשה רוצה שמשיח יבוא

שיהיה טוב!!!!

לא בנויה ללחץ הזה

מפחדת גם על כל עם ישראל

על אלה בצפון דרום מרכז שרון בנימין ןהשומרון (יהודה וירושלים לא, לא היה להם אזעקות מלבנון)

המחשבות על החטופים

פצועים

משפחות חיילים

זה פשוט יותר מידי😭

נ.ב. ב''ה יש לנו ממד

בעלי לא מפחד

אבל אני רועדת מפחד

הממד לא עוזר לי

מרגישה שאני כמו ילדה קטנה בת 5 שפשוט מתה מפחד

תכף בעלי יוצא לסליחות

רק המחשבה על זה שאני עוד מעט נשארת לבד עם שניהם ואם חלילה חלילה תהיה אזעקה - אמאלההההההההה מה עושים 😓😓)

ניסיתי לבקש מבעלי להישאר

הוא מצידו לא מבין מה העניין

לא רוצה להתעקש שיישאר, כי סליחות בכל אוםן - יותר חשוב מהחרדות המטומטמות האלה

מצד שני,

נכון שהמצב הזה כן מפחיד?

חייבת להתחזק באמונה. חייבת!!!!!

תנשמי

תתפללי

תשתי

תעשי מה שעוזר לך להירגע...

תציידי את בממ"ד במה שצריך, אני שמתי גם חוברות צביעה וטושים. כשהייתה אזעקה הילדים היו ישר עסוקים בממ"ד...

הגדול את הקטן

גם ככה עד שתינוקי נרדם (גזים וזה)

לא לוקחת סיכון

אם כי תכלס את צודקת 😐

כמו מוצץ, סינר הנקה, ביסקויטים, בקבוק, מיץ, מים ... אולי אפילו טיטולים ומגבונים

ככה שאם תצטרכי, כל מה שאת צריכה זה להכניס אותם לממד. אם לא היו אצלכם אזעקות עד עכשיו, כנראה יש לך מספיק זמן כדי להרים אחד ולהניח בממד (אולי להכניס טרמפולינה / עגלה?) ואז ללכת להרים את השני ולהכניס.

אני כותבת כי אולי את מאלו שהתארגנות מעשית מרגיעה אותם...

ואצלינו יש אזעקות קבוע..וממש כלום זמן להגיע ל...ואין ממד או כלום בעצם..

ולפעמים הרגשתי שרק אני מפחדת וכולן כזה אדישות ואמיצות

וגם אותי פגש במתח לפני שינה כי בעלי היה מגויס ואיך מסתדרת לבד

ואם לשים פיג'מה או להוריד חזיה

נגיד היו לילות שבאמת ישנתי בבגדים

ויכל להעיק גם בתחום הזוגי....

אבל מנסיון..יש איזה מנגנון שפחות נבהל לאט לאט

כי באמת עובדתית הסיכוי להפגע הוא אפסי

וחרדה מספרת לנו סיפור לא באמת מדויק למציאות

ולכ

לי אמרו שעד גודל כף יד(/אגרוף) זה תקין

בפועל היה לי קצת יותר, אבל סמוך ללידה עוד בבי''ח והאחות אמרה שאם זה חד''פ זה תקין

וזה יכול להיות התחלה של מחזור, והדימום יתגבר בהמשך.

לא תמיד יש דימום השתרשות, וזה גם שונה בין נשים.

אני הייתי מחכה כמה ימים, אם זה נשאר ככה חלש, אז הייתי בודקת הריון.

לדעתי זה מאוד משתנה בין נשים ובין הריונות.

כשלי היה דימום השתרשות באחד ההריונות זה היה נראה לי כמו כתמים לקראת מחזור (רק שזה התחיל מוקדם מהצפוי. ובכל זאת לקח לי זמן להבין שהמחזור לא מגיע ושזה כנראה דימום השתרשות).

מישהי יודעת אם יש דרך לטפל בזה שהמחזור קצר והוא רק 26 ימים?

היתה תקופה שהיה לי את זה והביאו לי אסטרופם שזה דוחה את הביוץ.

השאלה אם נותנים את זה בקלות או רק בטיפולי פוריות?

אם כן, אז הגיוני שניתנו לך אסטרופם אם יש צורך כזה.

אבל אם את רוצה לנסות קודם דרכים טבעיות יותר - יש את שיטת אביבה (תרגילי התעמלות של האגן, שמשפיעים על המערכת ההורמונלית, ממה שקראתי יש לזה הרבה הצלחה בהארכת המחזור החודשי).

ויש גם פורמולות טבעיות שנמכרות ב'ציון פארם' בירושלים (ברח' שטראוס), לי זה עזר פעם כשהמחזור שלי גם התקצר לאורכים בערך כאלו. הוא נתן לי שתי פורמולות, אחר לקיצור הדימום ואחת להארכת המחזור החודשי (כל כמה זמן מגיע מחזור). הדימום לא ממש התקצר אבל המחזור החודשי כן התארך ונכנסתי אחר כך להריון ב"ה.

(זה בסדר גמור גם ללכת ישר על אסטרופם. זה יחסית לא נחשב כהתערבות משמעותית, וזה בהחלט יכול לפתור את הבעיה. רק העליתי פה אפשרויות נוספות, שתכירי ויהיה לשיקול דעתך...).

מעדיפה ללכת על המהיר והבטוח,

אני מעל גיל 30 ומרגישה שזה מלחיץ אותי 

זה גם םונקציה של כמה ימי דימום יש ומתי את מצליחה לעשות הפסק

לפני שמתחילים עם אסטרופם

הייתי פונה גם לכיוון ההלכתי

וגם מנסה לקצר דימום וע"י כך להקדים הפסק

כמובן תצייני מראש את המצב הרפואי אולי יש מצבים שלא עושים כלום לא יודעת

שיהיה בשעה טובה ובבריאות!

זה ממש קרוב מתמיד!

אני יודעת שקשה מאוד וכואב, אבל יש הבדל משמעותי בין ללדת ב36 לבין ללדת ב38. כל יום ברחם הוא משמעותי להתפתחות שלהם וכשהם פיצים קשה להם לינוק והם נרדמים מלא וצריך להעיר אותם כדי שיאכלו, מעקבי משקל וכו'... יותר קל לגדל תינוק חזק וגדול...

חיבוק גדול! את מלכה שאת סוחבת ככה שניים!! 

רק לגבי מה שציינת על מתן שתן- האמת זה לא נשמע תקין ונשמע כמו דלקת, במקומך הייתי הולכת לעשות תרבית..

שלפוחית השתן קצת זזה ממקומה כנראה ונהיה חסום במידה מסויימת

וקשה ממש לעשות

לי עזר להיכנס לאמבטיה ובעמידה ותוך כדי תנועות היה משתחרר

זה באמת בגלל לחץ ורק להתפתל ולשנות תנוחות או באמת בעמידה השתן יוצא לאט לאט

זה כמו שמורידים למישהי קטטר וקשה לה להתפנות לבד על אף שממש ממש לוחץ והשלפוחית מפוצצת

שכבר מיציתי לגמרי ( 37) התחלתי לעשות ספורט תוך כמה שעות ילדתי...

היה מאתגר ההריון של התאומות אבל זה שווה כל יום בבטן. באמת מחזקת אותך

ולגבי השתן תגידי לרופא הריון בסיכון

כל הכבוד לך על הכוח רצון

אני מדמיינת את עצמי עושה אירובי וצוחקת מעצמי

בקושי לחבר את המטען לטלפון אני זזה אבל נתת פה רעיון לא אשקר! אעדכן בהתפתחות😉

כמובן לא צריך אפקטים פשוט התנועה הסיבובית של האגן או לעשות כזה 8

אבל לא יודעת מה מתאים במצב שלך ואם זה נכון בשבוע כזה

וגם מדרגות

כדאי אולי לעשות תרגילים של ספינינג בייבי זה משחרר את הרצועות שמחזיקות את האגן 

וגם תנסי לעשות אמבטיות אם יש לך, לא חמות מדי. זה יכול מאוד להרגיע את הכאבים בכל האזור וגם לשחרר

שייקרה

וגם לי מאוד לא נוח וכואב ככה שפחות חושבים על זה כרגע כאופציה

אבל כמובן שגם על זה ניסיתי לחשוב חח 

עוד רגע תזכי בהם בע"ה!!!

תנסי נעלי ספורט לי זה לגמרי שינה את ההרגשה ממה שאת מתארת למצב הרבה יותר טוב!!

ועוד משהו- תחפשי מהשו שיקל עלייך!

להיות בסבל עד הלידה זה לא פתרון!

איזון אגן כמו שהמליצו- שמעתי על זה ממש דברים טובים

להתשמש הרבה במשימות עמוקות

לעשות הרפיות

ונעלי ספורט!

אני ילך לקרוא על הדבר הזה נשמע מעניין

וכן אני עם נעליים אורטופדיות חח לא נראלי שיש משו שלא ניסיתי

חוץ מאיזון אגן😅

תנסי!!

וגם לגמרי איזון אגן!

והרבה אמבטיות..

לגבי מתן שתן אולי כדאי לדבר עם הרופא, לא יודעת מה מותר או אסור בשמירה, אני יודעת שתנוחה שהאגן גבוה מהלב ל20 דקות 3 פעמים ביום יכולה להקל את הלחץ על השלפוחית, משהו כזה:

לפעמים האישי מאפיל על הלאומי. הכל טוב, תני לזה מקום.

נשמע שהיתה לך שבת קשה, אז קחי קצת זמן לעצמך להירגעות.

לגבי הילדה - טכנית הגווני לצפות למסוגלות ממנה, אבל מהותית לא בטוחה. היא עדיין ילדה ובסוף היא לא אמא שלהם והם לא האחריות שלה... אם בא ממנה מעולה איזה כיף, ואם לפעמים לא (כי את אומרת שלפעמים היא כן עושה אצ זה) אז זה גם בסדר.. זה ממש ננין של גישה, אבל ככה אני רואה את זה.

וגם גם לא יודעת איך זה אצלכם, אבל לאח גדול יש לפעמים יכולת מוגבלת בהחלטה אם אחים שלו יישמעו לו או לא, אז יכול להיות שזה אפילו לא קשור לרצון שלה 

זה מאוד תלוי.

גם לי יש ילד בגיל הזה, לפעמים לוקח אותם למתקנים וכו' אבל בתוך הבית זה יותר קשה כשהם יודעים שאת פה, קשה לתפוס אותם שלא יבואו אלייך. וגם זה תלוי מי הילדים, אני זוכרת שהייתי שומרת על אחים שלי וזה היה סיוטטטט כי הם היו מופרעים ממש. זה קצת היה  לא הוגן להפיל עלי את התיק הזה... מצד שני לא היה מי שישמור עליהם כי ההורים שלי היו בעבודה...

וחוצמיזה, הלב שלנו זה דבר משוכלל, את יכולה להיות גם עצובה וגם שמחה ביחד, יש צד אישי ויש צד לאומי .. אני בשבת הייתי חולה ומבואסת מאוד, מצד שני הלב שלי רקד משמחה על החיסול.... 

יש לי ילד בגיל הזה

וממש קשה לו לשמור על הקטנים ממנו

הם לא פשוטים, רבים ביניהם הרבה

והוא בעצמו מתערבב איתם. 

ויש דרך להירגע.

אני מרגישה הפעם ממש עצבנית בזמן המחזור.

אוף, ממש מתסכל,

אבל אולי זה גם בגלל שממש התאכזבתי שזה לא הריון..

באמת קשה ומבאס!!

לגבי הילדים הז יפה השיא מצליחה לפעמים לשמור עליהם

כשהיא לא מצליחה זה ממש הגיוני...

לגבי בעלך תחשבי מה יכול לעזור לך לראות את זה מהזווית שלו, מהעיניין שלו

אולי זה יעזור לך להתפייס..

בסוף ריבים כאלה הז סתם מוציא את הכוח

לא באמת מקדם...

חיבוק שוב!!

לק"י
 

לפני שנתיים ילדתי בכיפור, והיו לי מחשבות על מתי תפול הברית, כי זו תקופה של חגים ולא רק של שבתות....

תנסי לחשוב מה מפריע לך שהברית בראש השנה.

ואז אולי נוכל לעזור למצוא פתרונות, לפחות חלקיים.

ומזל טוב!! שתרוו ממנו הרבה נחת ושמחה!

האמת מקווה שזה לא מעצבן שאני אומרת אבל זה ממש מרגש....

זה אומר שהוא נולד ביום בריאת העולם, לא?

וזה בסדר להתבאס מכל החששות

אבל טוב שלא זירזת

איך את יודעת איך זה היה נגמר?

אולי היה צריך עוד התערבויות?

זה באמת הכי טוב אם אפשר שזה טבעי

הברית תעבור ורק החוויה תישאר

א זטוב שהיה לך לידה טבעית

המדהים שהוא זכה בתאריכים כאלה מיוחדים

ישתנו לו בע"ה ברכה ומשמעות ורוחניות מיוחדת

וטכנית איך הדברים יתנהלו מסכימה איתך שזה מאוד תופס אותה אבל בסוף הז חולף

אף אחד לא זוכר

וגם אם מישהו זוכר

מה זה חשוב?

חשוב הבריאות שלך ושל הקטן

הנפש שלכם

הנפש שלו שנועדה להאיר את העולם בע"ה

הנפש שלך שגם מאירה את העולם וגם מגדלת אוצר כזה, בן חדש לעם ישראל

וכל השאר- בע"ה יסתדר גם לטובה!

ועוד חיבוק

ומקןוה שהועלתי ואם לא- מומזנת להתעלם😉

שתהיה שנה טובה ומבורכת!!

שתרוו המון נחת, התאוששות קלה ונעימה.

אחרי לידה כל דבר נראה כמו הר. לפעמים עוזר לזכור את זה... כנראה שזה מבאס אותך יותר ממה שזה היה מבאס אותך בזמן אחר.

בע"ה יהיה טוב ומדהים ומרומם, גם אם מאתגר💜

תני לבעלך להתעסק בברית

את יולדת, פשוט תנוחי ותהני מהתינוקי

להסתפק

יתכן והעובר חס וחלילה בהתחלה של מצוקה

ואז אם לא מיילדים עכשיו יכול להגיע למצוקה יותר משמעותית ואז הכל אחרת..

מבינה את מה שאת אומרת להתחיל לידה מאפס

אבל תזכרי!

שבאמת הכי חשוב פה זה לצאת בידיים מלאות ובריאות.

הדבר השני בחשיבות זאת חווית הלידה והאופן בו היא התרחשה.

אבל זה באמת לא משהו שכדאי לשחק איתו. לא הייתי מזלזלת בהמלצות של הרופאים במצב כזה.

ורק כדי להרגיע - עברתי כמה זירוזים מאפס, מסיבה רפואית אחרת. ב"ה כל הלידות היו טובות ממש, כמעט טבעיות (חוץ מהזירוז).

כן ניסיתי זירוזים טבעיים לפני כן, זה לא הצליח להביא ללידה, אבל אולי כן עזר לגוף להתכונן ולהגיב טוב יותר לזירוז.

לא יודעת איפה את מאושפזת, אבל לפעמים יש אפשרויות של דיקור סיני במחלקה (בשערי צדק יש. אולי בעוד מקומות).

מהאטה אחת בדופק במוניטור אחד לא מזרזים..זה לא הנוהל

אבל לעשות שוב מוניטור ולראות אם חוזר על עצמו ממש חשוב וכן לפי זה מחליטים

לי היו הרבה פעמים...

ואז עשו פשוט שוב מוניטור ולפעמים אפילו שוב במכשיר טוב יותר

ואם היה תקין- אז שחררו וזה מה שקרה אגב כמעט תמיד

ואם לא- אז כן התשובה היא זרוז

וזה לא מאפס יש לך כבר מחיקה כמעט מלאה וקצת םתיחה וצירים

משהו כבר מתרחש

במצב כזה גם זרוז יכל לעבוד מאוד מהר לפעמים

ואגב כשמתחילה לידה פעילה -אין צורך להמחשך איתו

אם הגוף כבר מתקדם יפה לבד אז הלידה אחר כך יכולה להיות רגילה

ואגב- לי נגיד נתנו פעם זרוז לשעה פיטוצין בגלל מיעוט מים קיצוני

היתי עם פתיחה 2.5 רק ואם צירים לא סדירים

ואז אחרי שעה של צירים םץחזקים- הפתיחה גדלה ל4-5 (תחשבי שזה ממש מהר!) ונכנסתי לחדר לידה

והמיילדת באה לחבר אותי ךפיטוצים שוב ואמרתי לה שאני מסרבת

כי אני כבר בלידה והיא מתקדמת

ורק אם תתקע אז נשקול שוב

והאמת

....שתוך 7 דקות ילדתי🫢🫢

אז סתם מעודדת

תהיי קשובה להנחיות והז חשןב

אבל אל תדאגי זה לא חייב להיות נורא גם עם זרוז

ומותר גם לקחת אפידורל..

היה מיעוט מים.

הלידה עצמה הייתה מהירה יחסית לזירוז, ולא קשה כ''כ.

חושבת שכשיש סיכון לעובר, אז לא כדאי לקחת את הסיכון הזה ולא לזרז.

על האטה אחת לא מזרזים, אבל אם היו עוד והרופאים ימליצו לזרז, לא היה לי ספק. ברור שלזרז ולא לקחת סיכון שיקרה משהו לעובר.

מישהי סיפרה לי על אמא שלה לא עלינו שחיכתה ונולד לה ילד שאינו בן החיים עם חבל הטבור כרוך סביב צווארו.

לא הייתי מתמהמהת דקה. כן הייתי מבקשת שקודם ייתנו לי אפידורל ורק אחר כך יזרזו. 

עובדות כמו שחשבנו.

היה לי כמו אצלך. אם המוניטורים הבאים תקינים, אני אישית הייתי משתחררת (גם אותי רצו לאשפז). כמובן לא לוקחת אחריות על שום דבר! רק אומרת מה אני עשיתי. ראיתי שזה תלוי בית חולים, כי הלכתי למקום אחר ושם היו רגועים יותר וחשבו שכדאי לחכות ולא לזרז.

כמובן רק אם האחרים תקינים! אם ממשיכות האטות נוספות, בכל מקרה לא יתנו לך להשתחרר. חיבוק גדול! שיהיה בע"ה בקלות ובידיים מלאות!

מצוין ללדת

מה זה משנה אם זה 38 או 40 .העיקר תינוק בריא

זה קרה לי בלידה ראשונה. לא הגעתי מוכנה ללדת בכלל, רק למעקב אחרי משהו אחר לגמרי.

אחרי 2 האטות החליטו לזרז. הלידה לא התקדמה הרבה זמן 36 שעות...

התברר שהחבל טבור היה כרוך 3 פעמים סביב הצוואר.

קשה לי לחשוב מה היה יכול לקרות אם הייתי מחליטה ללכת הביתה.

אז ככה

2 המוניטורים שעשיתי אחרי- תקינים, ללא האטות דופק..

איזה איזה דיבור שאולי ישחררו אותי

אבל אז הגיעה רופאה בכירה שאמרה שההאטה ההיא שהייתה אתמול בלילה מפריעה לה והיא לא מרגישה בנוח לשחרר אותי,

בדקה פתיחה ואני עם פתיחה 2.5 ואמרה שהיא ממש הייתה רוצה שאעלה לזירוז (של פקיעת מים ופיטוצין)

לא ממש נשארה לי ברירה לא אלך ראש בקיר

אז היום בערב אכנס לחדר לידה ובע״ה מקווה שהכל ילך טוב אמן ואמן ואמן 

שתהיה לידה קלה ושמחה בידיים מלאות❤️

רוצה גם לעודד, ילדתי בשבוע 38 לידה ראשונה עם זירוז מ-0, והיה ממש מהר וטוב ב"ה

38 זה זמן טוב ללידה

ועדיף שלא לקחת סיכונים, העיקר תינוק בריא בע"ה

אם כבר עברת לידות בעבר וכן יש התקדמות בפתיחה, הזירוז הוא לא בדיוק מאפס, אז סה"כ יכול להיות שיתקדם במהירות ובע"ה זו תהיה ההתערבות היחידה

ופשוט מבקשת עוד מעקב של מוניטורים

ואם בכולם הכל תקין

לא היתי מזרזת

אף פעם לא ראיתי עשל פעם אחת של האטה לרגי מזרזים אם הכל תקין אחר כך

אבל תכלס את רואה הגוף לשך כבר מתכונן ומתקדם

בעז''ה גם עם זרוז וגם בךעדיו יכל להיות בקלותתתת ובבריאות

באיזה בית חולים את.

זה די פרוטוקולים

אבל ךא לוקחת אחריות

לי למשל בתל השומר שהיה האטה נלחצו לזרז בהיסטריה

ובשערי צדק שהיה כמה האטות הם היו יותר עם יד על הדופק אבל רק הציעו זירוז.

והמיילדות אמרו שלא דחוף

אבל אני התחלתי זירוז(בשבוע 39) בגלל האטה-שתיים בדופק, בערך כמו שאת מתארת.

זה הציל לי את התינוקת שנולדה עם חבל טבור כרוך ובלי דופק (אפגר 4 מיד אחרי הלידה, 9 כמה דקות אחרי ב"ה, וזה רק הרצף ניסים הזה ואני לא יודעת איפה היינו היום בלי הניטור הזה ששלח אותי לזירוז, וגם לא רוצה לדעת.....)

איך זיהיתם האטות בדופק ? איך אפשר להיות רגועות שהכול בסדר ?

זה יכול להגיע בלי שום סימן אחר? .כי לא עושים סתם ככה מוניטור לפני התאריך המשוער בלי סיבה

אני בשבוע 33

הגעת למיון/הריון עודף או אם אין סיבה. אצלי הייתי באשפוז עקב צירים מוקדמים / עוברים קטנים

אבל המדד העיקרי זה הפחתה בתנועות ויש כאלה שיגידו גם ריבוי תנועות קיצוני ולכן לא לזלזל בהפחתת תנןעות

מקווה שלא הלחצתי מידי 🙏

(מעדיפה לא לפרט יותר כאן, אני לא אנונימית..

אבל כן ב"ה ילדת ניסים שלנו🥹)

לפעמים זה הצלה וחייב לעשות

לא משחיקים עם זה 

והלידה הייתה ממש בסדר ב"ה

@מקליד/ה…

מתפללות שאתם בטוב ובבריאות!!

לק"י

סמיך.

אולי זה יספיק.

ואם רוצים באמת שזה יעבור צריך להפסיק עם קמח לבן, סוכר לבן ועוד כל מיני דברים...

אישית, לא השתגעתי עד כדי כך אבל אני לא יכולה לסבול את הקשקשים האלה... זה גם עושה ריח לא משהו, גם אחרי חפיפה יש ריח לא טוב. מה שאני עושה אני מורחת שמן זית או שמן אמול, אפשר שמן תינוקות, קצת מעסה ואז הקשקשים מתרככים מורידים אותם בעדינות עם מסרק סמיך, לסרק ישר והפוך עד שהכל יורד. אחרי כמה זמן זה לפעמים חוזר שוב אבל בקטנה יותר.

אם את מנסה את עניין השמן שהציעו כאן, אם יש לך שמן עץ התה ושמן לבנדר בבית, הייתי שמה טיפה או שתיים בשמן ואז מעסה ושוטפת ומסרקת כמו שהומלץ. 

לבן שלי גם היה.

רופא עור נתן לנו שמפו טיפולי, אבל זה לא עזר.

חזרנו אליו והוא נתן מרשם למשהו יותר חזק.

אבל אז התייעצתי עם שכנה שיש לה ידע בכל מיני סוגים של רפואה טבעית, והיא אמרה למרוח על זה חלחון של ביצה ואחרי כחצי שעה לחפוף ולסרק עם מסרק סמיך, ולחפוף לו עם שמפו מסלק סוכר (מוכרים בחנויות טבע), וזה לגמרי עזר.

אחרי שנגמר השמפו מסלק סוכר חזרנו להשתמש בשמפו רגיל וזה לא חזר שוב.

אשאל רופא ילדים אבל האם הגיוני שבגיל שנתיים? כל ההמלצות האלה היו כשהיא היתה ניובורן...

ולהסיר לא מפריע לי כמו השאלה למה זה פתאום בא ואיך למנוע שיבוא שןב... היא חולה על ביסקויטים שהגן נותן ועל לחם בכללי אז אין סיכוי אשצליח להוריד קמח לבן..

(פשוט מנסיוני הרופאת ילדים תגיד ש"אנחנו לא יודעים". קיוויתי שמישהי פה כן שמה לב בעקבות מה זה מופיע...)

לראש? רופא ילדים נתן משחה, עבר תוך כמה ימים וזהו

נשמע בדיוק כמו שתיארת.

נתנו לנו שמפו טיפולי שמשתמשים בו פעמיים בשבוע.

כדאי ללכת לרופא ילדים, ולוודא שזה לא משהו מדבר...