פורום הריון ולידה (עמוד 451)

מי מלח שקונים בבית מרקחת בבקבוקון עם שפריצר לאף, אומרים שגם להשפריץ חלב אם לנחיר עוזר, לא מנסיון אישי.

חוץ מזה להשכיב לישון עם הגבהה מתחת לראש (אפשר להכניס קלסר מתחת למזרון שלה) או במקרי קיצון להשכיב לישון בסלקל, עדיף כמה שעות שינה רצופות למרות החיסרון של שהיה ממושכת בסלקל.

אם אין לה חום אז לא רואה איך אקמולי יעזור...

בהצלחה! רפואה שלמה

אפשר גם אינהלציות מי מלח, גם מאוד מקל עליהם.

ושואב נזלת בעדינות מאוד משחרר

אצלנו עובד מעולה

גם בצל חתוך ליד המיטה

קרוקצ׳יק של ד״ר קיי ותמציות צמחים נוספות לילדים, למבוגרים ולנשים בזמן היריון, לידה והנקה מ-100% חומרים טבעיים. קניה אונליין ומשלוח מהיר עד הבית.

מי מלח ואינהלציה... @אני אמא @מישהי מאיפשהו @אמהלה

וגם לא את מה שאת המלצת @מדברה כעדן.

אני מחפשת כרגע פתרונות מיידיים כמו ש@שושנושי אמרה.. .

תודה לכולכן! ננסה הכל בתקווה שמשהו יעזור

לחלק מהזמן

שתישן קצת טוב וגם את. זה מאוד מקל עליהם

רק בנסיעות אבל כשמגיעים היא מתעוררת...

ברוך ה' הלילה היה יותר טוב

לא יודעת מה עזר כי ניסיתי מיליון דברים חחח

את צריכה להרגיש סיפוק.

לא כל אחת בנויה להיות עם הילדים בבית.

אני כמוך, אם אהיה איתם יותר מדי אשתגע. אני שולחת למסגרת מגיל מסוים (5 חודשים) גם אם אין לי עבודה עדיין, כי יותר מהגיל הזה יעשה לי רע וזה ישליך גם עליהם.

לצערי. אם הייתי עם אופי אחר הייתי שמחה להשאיר אותם איתי לגדול עם אמא. זה דבר נהדר. אם זה מתאים לאמא...

אם כן בא לך להיות איתה והקטע הוא שמשעמם לך - תייצרי לך לוז. תחפשי אמהות בחלד שהן בראש שלך, תפגשו יום בשבוע אצל אחת, יום בשבוע אצל השניה, תעשי פרויקט בבית, משהו שאפשר עם התינוקת, תמצאי משהו שתמיד רצית ללמוד ולא היה זמן ותלמדי אותו. יש אלף דברים שאפשר לעשות בבית אם רוצים.

את יכולה גם לנסות את זה ולראות אם מתאים לך, אם כן מדהים ואם ךא אז תחזרי לעבוד

אמא חסרת סבלנות שמיצתה ומרגישה בלופ מתיש ומייאש כל היום

לא בטוח עדיף על אמא שיוצאת ומתמלאת ומרגישה סיפוק וחוזרת בטוב לבת שלה..

זה נכון שזה פחות נפוץ ומקובל

אבל תנקי רעשי רקע ותקשיבי למה שהלב שלך מרגיש..

שלחתי למטפלת אחרי 3.5 חודשים 3 מתוך 4 ילדים ועוד אחד בגיל 5 חודשים (לא היתה לי עבודה לחזור אליה)

היו לי מטפלות נפלאות (מטפלות פרטיות) והיה לי מצוין שהיה מישהו נוסף ששמר על התינוק ואני יכלתי לעשות דברים אחרים

בכלל לא היתה לי התלבטות

הרגשתי צורך לחזור לעשיה אחרת מטיפול בתינוק

להישאר בבית ולהתבאס זו לא היתה אופציה

גם היום ממרחק השנים (קטנצ׳יק בן כמעט 5) אני מאד שמחה שעשיתי כפי שהרגשתי

זה חלק ממה שעזר לי להיות האמא שאני, שמחה, רגועה, מובילה ועם קשר טוב עם הילדים.

מוסרית את צריכה לדאוג שלבת שלך תהיה אמא רגועה, שמחה ומסופקת.

לא נשמע לי שהבת שלך תרויח מלהישאר איתך בבית רק כדי שלה יהיה טוב תוך כדי שאת סובלת.

תחפשי מעון טוב, שתהיי רגועה ושלמה לשים אותה שם ולכי תדאגי לה לאמא שמחה כשהיא חוזרת מהמעון.

ממני, שכרגע נשארת עם הילדים בבית עד גיל 3.

חחח

תודה!! ממשיכה להרהר...

נשמע לי מאיך שאת כותבת שיש בך שני קולות.

מצד אחד קשה לך להישאר בבית, את מרגישה שזה לופ של לישון, לאכול, ולטפל בילדה, וזה גורם לך ולשעמום ולחוסר משמעות.

אבל מצד שני את לא מרגישה שלמה עם המחשבה לשלוח למטפלת בגיל כזה צעיר, כשיש לך אפשרות כלכלית להישאר איתה עוד זמן.

ושני הקולות האלו אמיתיים הקיימים. בעיני חשוב להקשיב לכל אחד מהם, ולנסות לחשוב מה באמת תהיה ההחלטה הנכונה עבורך ועבור התינוק.

כתבו פה כבר הרבה על הכיוון של לחזור לעבודה, ולמה גם לתינוק יהיה טוב יותר אם אמא שלו תהיה מסופקת ולא מטפסת על הקירות.

אני רוצה לפתוח כיוון חשיבה קצת אחר. את ממש לא חייבת לקבל את דעתי, אבל כן רוצה להציע. ותלכי לאן שהלב שלך נוטה...

יכול להיות שיש דרך למצוא איך לספק את שני הקולות שעולים בך.

מצד אחד - להשאיר את התינוק שלך איתך עוד כמה זמן, לתת לו להרוויח עוד 'זמן אמא'.

אבל מצד שני - למצוא דרך למלא את הזמן הזה במשהו משמעותי, באופן שתשמחי בתקופה הזו ותרגישי מסופקת ובעשיה, ולא רק בלופ של שעמום וחוסר משמעות.

אפשר לעשות את זה במגוון דרכים, ואני לא בטוחה שההצעות שאני אציע פה יתאימו לך, כי אנחנו שונות ומה שממלא אותי לא בטוח ימלא גם אותך.

אבל הצעה כללית יותר שאולי יכולה להתאים (זה כולל גם הוצאה כספית, אז לא יודעת אם יתאים לך, אבל בכל אופן מציעה) - לעשות אימון אישי, שיתן לך הזדמנות לפנות זמן להקשבה עצמית, וגם לגלות עוד חלומות שלך ודברים שיכולים לתת לך משמעות בתקופה הזו (וגם בהמשך...).

אני יכולה לשתף שבאחת החופשות לידה שלי עשיתי אימון אישי שממש היה לי משמעותי, עזר לי לגלות הרבה דברים בתוכי שלא הייתי מודעת אליהם, ונתן לי כלים ממשיים לעשות שינויים בחיים (אצלי הדגש היה יותר על שינוי פנימי כי זה מה שחיפשתי. בתנאי החיים החיצוניים לא רציתי יותר מידי שינוי. אבל זה שונה אצל כל אחת, ויעזור לך לעשות את הבירור עם עצמך).

בהצלחה!

ואני לא חושבת שיש בזה פגם

זה מה שטוב לי

יש לה מטפלת מעולה (במשפחתון)

והיא גם ככה ישנה חצי מהזמן שאני בעבודה

מה שכן - חזרתי לחצי משרה. טכנית ממש ממש קשה לי משרה מלאה (שואבת פעם אחת וזה די והותר בשבילי)

להיות בבית עם תינוקת זה שוחק. ממש לא מתאים לכל אחת

ולא מצטערת על זה

זה היה ממש נכון לי

אין פה מוסרי או לא מוסרי

פעם היה שבט שלם שמגדל יחד ילדים, היום החוויה היא אחרת לגמרי

וכן, זה קשה להשאיר אותם אצל מטפלת. בעיקר בהתחלה. אבל בשורה התחתונה - את לא אמא חא מיטיבה אם עשית את זה.

אני גם לא מסוגלת לחשוב להכניס אותם למעון בגיל כל כך קטן ומצד שני משתגעת בבית.

מה שמניע אותי בסוף, זה השאלה באיזה מציאות אני אהיה אמא טובה יותר (לקטן ולשאר) ומה בסופו של דבר נכון לשנינו.

ב"ה לי מסתדר לחזור למשרה חלקית ואז הקטן נשאר איתי רוב הזמן חוץ מפה ושם..

יכול להיות שגם את יכולה לעשות משהו כזה?

כי אז כולם יוצאים נשכרים .

מבינה אותך

בחלד כבר ממש מיציתי אבל מה שהחזיק אותי הייתה ההחלטה שאני שמה אותה במעון בגיל 7 חודשים ולא לפני

פשוט לא השארתי את זה כאופציה בכלל.. לי נורא קשה לחשוב בגיל 3.5 חודשים להכניס למסגרת אז זה פשוט היה לי בראש כאילו אין את האופציה הזאת. כמו שלא התלבטתי בגיל חודשיים אם להשאר עוד או לא..

תכלס גם בעבודה אני לא תמיד נהנית ויש ימים מעצבנים אז הזכרתי לעצמי את זה בחלד כשהעבודה פתאום הייתה נראית הכי מפתה שיש

ידעתי שזאת תקופה וגם עודד אותי שהבית שלי נראה טוב יותר כי כל יום היה לי פנאי לסדר והכנתי אוכל מה שפחות קורה כשאני בעבודה

ונפגשתי הרבה עם חברות ולקחתי ספרים מהספריה שזה היה לי ממש נחמד 

הקטנה נולדה עם מגוון בעיות רפואיות וגם לא היה מקום במסגרת אצלנו השילוב של הדברים גרם לי להישאר איתה בבית עד קרוב לגיל שנה, זה בהחלט היה מורכב עבורי.

ולכן היה לי חשוב כי למצוא אפיקים אחרים למצות את עצמי ולפתח את הכישורים שלי, אותי זה דחף לפתוח קליניקה משלי, אולי גם את יכולה למצוא מקומות להתפתחות גם אם את בבית.

למלאות טפסים- ההורים והגננת, אח"כ לעבור אבחון ורק אז יינתן אישור לטיפול.

בלאומית למשל לא מספיק שיש הפנייה מרופא. חייבים למלאות טפסים ולעבור אבחון.

אני לא בכללית אז לא יודעת להמליץ

בהצלחה

ובלי סימנים מקדימים

מלחיץ ממש

שתתאמי איתן שאולי יוזעקו בהתראה קצרה.

ותלכי לביקורות בזמן ובתקוה יראו שהלידה מתפתחת

לשנות ראש😉

לשמוח שהלידות שלי יחסית מהירות וכמה זה מתנה לעומת שעותתתת של סבל

לדנן שמה שבשליטה שלי אני עושה

ומה שלא אני לגמרי משחררת

דואגת לתיק מוכן

ל2 אופציות לפחות לבייביסיטר

וקרה לי שגם התקלנו בעל של חברה מהרגע להרגע פשוט כי לא היתה ברירה

אנשים נרתמים כי מבינים שזה מצב שאין ברירות

משחררת כל תרחישי תזמונים משונים,ומצבים לא צפויים

זה לא בשליטה שלי

ואין לי במילא מה לעשות עם זה

מתמקדת בלהתרגש ולדמיין לקראת

להזכיר לעצמי מי אני רוצה להיות בלידה  ומחשבות טובות

שומעת שעורים שמכינים ללידה- ממליצה על הכנה ללידה של ימימה אביטל

מקננת

שומעת הרפיות בערב לפני השינה

וכמה שיותר נוכחת ברגע הזה

זה יגמר ויעבור ..כמה שקשה ההמתנה

להמשיך בשגרה בעבודה הכל כרגיל

תמיד ילדתי בלילה.. אבל היו פעמים שהיו לי סימנים כבר במהלך היום אז פשוט אני יודעת שכשיהיו סימנים מובהקים אני צריכה ללדת ולא משתגעת מכל 'תופעה' אולי זה זה..

למה שתלדי בשומקום? גם לידה מהירה לא מתחילה ומסתיימת ב-5 דק' לרוב...

אל תכניסי למחשבה רעיון כזה!

תהיי ריאלית, כמה זמן לוקח לך להגיע לבי'ח יחד עם מלווה מרגע שמתחיל סימן לידה מובהק? ולפי זה תתנהלי, חשוב שלא תיכנסי לחרדות ופחדים סתם

לידה כזו

ועדיין אני ריאלית במחשבה שאני גרה קרוב לבית חולים (5 דק' נסיעה)

וזה מאוד מרגיע שרוב היום אני נמצאת מאוד קרוב לביח במידה ומתחילה לידה.. ואם קורה בזמן שבעלי בעבודה אני יודעת שאני יכולה להקפיץ אותו בטווח זמן שהוא יגיע לביח 15 דק' זה נותן רוגע.

כל השאר אני לא יכולה לתכנן הקב'ה מחליט וזו מחשבה עוד יותר מרגיע שהכל לטובתי ולהתפלל הרבה על זה 

חח..

ובאמת מלחיץ קצת אבל 'וב מאחר ואין לי דרך לשלוט בזה אז באמת פשוט עובדת על המחשבות לשי ולא נכנסת למה יהיה אם ואם..

אין באמת מה לעשות חוץ מלנסות לשחרר וזה בהחלט לא קל..

אני דיברתי עם 3 שכנים ועוד חברה ברחוב שאם יהיה צורך נתקע אצלם את הילדים (2 לידות היו בנס אצל ההורים שלי ו2 בלילה ויצאנו עוד לפני שהגיע הביביסיטר וב"ה לא נרשם תקלה).. מתנחמת בזה שהלידה קצרה יחסית טפו טפו אז הבעל יחזור תוך כמה שעות..

הלידה הכי ארוכה שלי לקחה 40 דקות בבית חולים.....

וכן ילדתי במקומות מאד מעניינים....בדרך ל...רוב הילדים שלי נולדו מחוץ לחדר לידה.ולא מבחירה.

לי עזר להכין מגבות ישנות נקיות בהישג יד.ידעתי את בעלי איפה הם ....

לידה אחת הייתי ממש בבעיה עם הילדים.....זה היה בבוקר ובזבזנו זמן יקר בלשלוח אותם למוסדות ולחפש פיתרון לתינוקת בת 11 חודש שעוד לא היתה במסגרת...ספוילר לא הספקנו להגיע לחדר לידה....

ומאז אני לא יוצאת לשום מקום בתשיעי בלי המגבות האלו....

חוץ מזה משתדלת ממש לשחרר כי אין הרבה מה לעשות...וכן קל להגיד קשה ליישם.

אני מוכנה לתרום שעתיים-שלוש מהלידות שלי, וללדת תוך שעתיים-שלוש גם.

לידה מהירה זה גם משהו טראומתי לפעמים..

זוכרת שאחרי הראשונה בכיתי את נשמתי בלי הפסקה בחדר התאוששות

ואחת האחיות לא מפסיקה לחפור לי שאני ברת מזל ולידות ראשונות נתקעות שעות

אבל אני הייתי בהלם של חיי ולא הבנתי מה קרה איתי

לקח לי המון זמן להתאושש נפשית

הכל קרה כל כך מהר....אני לא בכיתי הייתי עסוקה בלכעוס.....הצוות היקר והלא נחמד בעליל היה עסוק בלספר לכל העולם על הלידה שלי.ולתת לי הרגשה מה את מבינה בכלל....שזה היה ממש פוגע תכלס התעוררתי בלילה בשלוש וחצי ועד שקלטתי מה קורה איתי ועד שהגענו לבית חולים והכל הוא נולד ברבע לחמש....פחות משעתיים מהרגע שהתעוררתי.

נכון שזה היה חריג ( פחות מרבע שעה) אבל למה כולם צריכים להיות שותפים לזה? הכעס גרם לי לא לחזור לשם( טוב היו עוד כמה סיבות)

אז בשביל זה צריך לאזן קצת😉

אצלי הלידה השניה היתה ממש טראומתית,

תיכננתי ללדת עם אפידורל והגעתי בפתיחה 7 או 8 ואמרו לי שכבר אי אפשר וממש כאב לי.

היינו כבר אסורים והרגשתי שאף אחד לא יכול לעזור לי..

ב"ה ללידה אח"כ התכוננתי והייתי אצל דולה שעזרה לי והיתה לידה יותר מהירה אבל יותר טובה, כמעט שלא כאב לי.

ממליצה על יעל גריינר היא מיילדת ונראה לי שמכינה גם ללידות מהירות.

שיהיה בהצלחה!

מקלחת טובה

כוס שתיה חמה

נשימות

דמיון מודרך מיו טיוב

אבל בכללי את נשמעת מלאה אדרנלין וזה תואם שלב ולכן את גם לא ישנה בלילה

בסוף תלדי והכל יעבור 😂

גם אני עם לידות מהירות שמתפתחות תוך שעתיים מאפס לתינוק ביד

אבל בהחלט היום כבר קמתי עם אדרנלין של ניקיונות וארגונים לפני הלידה..

והנה שוב התעוררתי בלחץ שלא יירדו לי המים.... כי פעם שעברה ירדו המים והגעתי בפתיחה 7 היישר לחדר לידה..

מאוד מבינה ומזדהה איתך, והיום בכלל הופניתי למיון עקב צירים סדירים, ואף פעם לא הגעתי עקב כך למיון... שחררו אותי הביתה, ממש חסד,למקלחת ולהמשיך ולארגן ולנקות את הבית....

והנה התעוררתי ב3 וחצי עם התקף חרדה שמא תתפוס אותי ירידת מים עכשיו כשכולם ישנים ואז לא אוכל להסתייע במישהו לשמור על הילדים... ועכשיו מתפללת שיגיע הבוקר שאקח את הילדים למסגרות ואעלה לביח בידיעה שהם מסודרים במסגרות.

יאללה החוצה בייבי

אמא התעייפה מכוננות חירום

יושבים כל מוצש על יחידה

פלא פלאים

הוא עדיין קטן מאוד ויש תינוקות כאלה..

אח. הבנות שלי היתה עם קרחת ממש עד שנה+

ניסיתי הכל- מי הדסים, שמפו שמן קיק, לסרק עם מברשת חזקה, לעשות עיסויים

ומלא מלא תפילות (ילדה שבכיתה א' היה לה שיער פלומתי כמו של תינוק בן שנה)

אצלי-שום דבר לא עזר

רק כשהגיע הרגע שהקב"ה רצה שהשיער יצמח.

והבנים שלי עשו חלאקה כמעט ללא שיער

היום לילדה שלום- ויש לה שער עבה ויפה ב"ה.

התינוק שלך עדיין ממש קטנטן, וזה גיל שהקרחת עדיין מתוקה

תהני מהרגע. בעז"ה עוד יצמח השיער לתפארת המשפחה

המתיחה של השיער מעודדת צמיחה,

וגם לסרק, זה מועיל לזרימת הדם בקרקפת.

סירוק עוזר.

את הגדול לא סיפקנו כי לא היה מה. לפני החלוקה שאלנו אותנו אם ככבר סיפרנו אותו. פשוט לא היה הבדל גדול...

מתישהוא התחלנו לסרק יותר את הילדים הבאים. להם כבר יש יותר שיער.

מניחה שזה לא רק זה. וגם לגנטיקה יש כאן חלק. אבל אולי זה עוזר במשהו. לילדים הבאים כבר היה קוקו. לא ארוך.

ועכשיו בגילאים גדולים אין שום בעיה. 

ברור שאין מה להשוואות ל2 תינוקות אבל לי עזר לדעת מה היעד

אני יהנה שם? יעשה לי טוב לטוס?

אם התשובה כן אז בוודאות טסה ומשתדלת להכין את עצמי למסע

זאת אומרת תיאום ציפיות עם הבעל

את אומרת שגם המשפחה טסה אולי יהיה לך עזרה בלילה

לנסות לסגור כרטיס לטיסת לילה וטיסה ישירה (לא כולם חושבים שישירה זה נכון עם ילדים אבל מנסיון שלי היה לי הכי נח)

לנסוע עם בגדים סופר נוחים!

לקנות לגדול כל מיני צעצועים בשקל וכל פעם להוציא אחד שיתעסק כמה דקות

אוכל שהוא אוהב ושיהיה ארוז כמה שיותר יוכל להחזיק ביד ולא יצטרך שתאכלי אותו

להוריד סרטים לפני הטיסה לפלאפון - לדעתי חובה ותשחררי מעצמך את המצפון

ספר שהוא מכיר

וגם לספר (לגדול לפחות) מה הולך להיות ולהכין אותו למסע

וגם אותך, מעבר לכל ההכנות תקני לך נשנושים מפנקים  לרגעים שתצטרכי ;)

יהיה לי מאודדדד חבל להפסיד את הבילוי המשפחתי, כמובן.

הבן הגדול שלי מאוהב קשות באחיות שלי, אז באמת יהיה לי עוד הרבה עזרה מהן...

את יכולה לפרט לגבי טיסה ישירה או לא, זאת בדיוק ההתלבטות עכשיו. מה יהיה קשה פחות.

הבן שלך ישב כל הזמן? איך הוא ישן שם? נרדם על הכסא?

ממש תודה!

גם אם יהיה קצת קשה החוויה בסוף והיעד יהיו שווים

אם הבן שלך אוהב את אחיות שלך (ממש כמו אצלי איזה כייף זה!) תגידי להם מראש שאת רוצה את העזרה שלהם

ואולי אפילו תקני משו אחכ בקטנה

לא יודעת באיזה גיל הם אבל בקבוק/תיק איפור/מחברת סתם כאות תודה

אבל ממש חשוב לבקש את העזרה לפני

אל תסירי אחריות אבל כן שזה יהיה ״המשימה״ שלהם

לגבי טיסה ישירה היה לי כייף לדעת שזה נגמר פעם אחת ולא יורדים מהמטוס בקונקשיין ומחכים ושוב עולים

גיסיתי טסה עם קונקשין ואמרה שהבת שלה צרחה שלא רוצה לעלות למטוס🤦🏻‍♀️ ממש נילחמו איתה

ראתה כמה מעצבן היה לי בטיסה הראשונה ואז בשניה פשוט לא רצתה..

חושבת שעדיף לדעת שעולים ויורדים ביעד

יש כאלה שכן יחשבו שעדיף לרדת ולהתאוורר לתת לילד קצת לרוץ ולעלות שוב

ממש כנראה תלוי..

הוא לא ישב כל הזמן, הרבה פעמים עשינו סיבוב במטוס וגם גילינו עוד חברים בגילו ;)

ברגע ששמנו לו פיגמה שהוא אוהב הוא ישן ממש!! אמרתי לבעלי שפעם הבאה פיג׳מה מלכתחילה ולא רק באמצע המטוס

פעם אחת נרדם על הכיסא ופעם אחרת חצי על הכיסא והראש על הרגליים שלי

כל הזמן

תעשי תאום ציפיות עם עצמך

זה לא יהיה טיול כמו לטוס בתור זוג צעיר ובלי עול

אבל בהחלט אפשר להנות.

אני טסתי כמה פעמים עם ילדים ותינוקות

טיסות מאוווד ארוכות

עם ובלי קונקשיין

פעם אחת אפילו לבד עם 2 קטנים אחד בן 3 ואח בן 6 חודשים, 15 שעות טיסה!! בסוף זה מאוד תלוי ילד ואופי

הטיסה הזאת לבד היתה הכי קלה מכולם...

מצדיעה לך ככה לטוס לבד

סתם, ה' ישמור...

תהנו מאוד ובהצלחה!

הינו על טיסות לילה.

שניהם נרדמו איך שעלינו.

כשלא הגדול היה בטלפון קצת, ואחר כך דיבורים כזה.

כן היה כמה פעמים שרצה לקום ולא יכל והסברנו לו שצריך לשבת.

אני ראיתי המלצה להביא לוח מחיק וטוש ובאמת זה היה יעיל ממש.

לא יודעת אם מתאים לגיל 2..

התינוקת כן צרחה בנחיתה האחרונה, אבל זה דבר שקורה ולא צפוי, ומובן.

כואב באזניים...

מחכים שיעבור ועובר..

כן הייתי מביאה בקבוק עם מיץ או משו מתוק למקרה והיא תצרח שיהיה לתת לה אולי ירגיע.

וגם לגדול יותר.

מוצץ ובקבוק מיץ חשוב להמראות ונחיתות כי מקל על הכאבי אוזניים...

בהצלחה!

אני בדעה של לא לוותר. יעשה לך טוב ואת תעברי את הילדים. הם לא פה בשביל להיות בובות. הם פה בשביל שנלמד לחיות איתם.

ולחיות זה גם לעשות דברים שמעבר...

בהצלחה!!!

אני עכשיו רואה ששאלת על טיסה ארוכה דווקא.

היה לי טיסות קצרות עם קונקשנים. 3 טיסות של 4 שעות.

מורכב לרדת ולעלות וכל זה. לדעתי.

מצד שני קשה באמת להחזיק ילד מידי הרבה זמן יושב. אולי אם זה לילה יותר קל.

אכן יתרונות וחסרונות לשני הצדדים...

קחי בחשבון שהשהות מחוץ לבית באופן כללי מאוד משפיעה על הילדים..

וגם תלוי לאן את טסה (מלון או בית של סבתא למשל)

מה יהיה להם שם לעשות

מזג אויר

טסנו עם בן שנה וחצי.

הטיסה הייתה בלילה, ניסינו שלא יישן לפני כן ואז אחרי ההמראה נתנו בקבוק כדי שירדם. (הוא לא קיבל מושב, הוא כל הזמן היה עלינו אם אני זוכרת נכון).

זה כן היה ארוך, אבל לא זכור לי כסיוט ונהננו מאוד אז היה שווה את הטיסה.

בזמנים שהוא לא ישן, הוא עבר בין כל הנוסעים ונופף לכולם לשלום. ישבתי גם ושיחקתי איתו קצת במעברים, קראנו סיפורים. צריך לנשום עמוק לפני כן, לקחת בחשבון שלא מגיעים לטיסה בשביל לנוח.

בגילאים קטנים, יש אפשרות לפעמים גם לעריסה במטוס, צריך לבדוק בהתאם לחברה איתה טסים.

לק"י

ולפחות באחת מהטיסות הוא ממש בכה. סיוט...

למזלי סבתא של בעלי עלתה לארץ (אחרי שבעלה נפטר), אז לא נאלצנו לעשות שוב את המבצע הזה.

טסנו בשביל לבקר אותם, כי הם כבר היו מבוגרים מידי מכדי לבוא לבקר בארץ.

לא מעודדת בקיצור😅

לא היה כזה נורא ..

טסנו טיסת לילה ישיר, ישנה רוב הזמן

קנינו את כל החנות של השקל בערך חזמן העירות שלה. לא זכור לי כסיוט 

צריך לעשות לפחות שבועיים אחרי הטבילה, וגם אז שלילי זה לא בטוח כי אולי היה ביוץ מאוחר ואז ההריון עוד ממש צעיר ואי אפשר לראות בבדיקה ביתית.

בקיצור, הרבה סבלנות לעסק..(-;

כאבים קשים וחריגים בכל מקום, כדאי להיבדק.

להיבדק במקרה הזה זה לגשת לרופא משפחה בתור התחלה.

אבל לא להתעלם

כמה ימים ואם חלילה ממשיך ללכת לרופא

נשמע שזה מהוירוס שהשפיע

רפואה שלמה 

אם את בלחץ ממש לכי להיבדק 

ובעלי אמר לי לחכות עוד יום כי אולי זה מהוירוס ... ב''ה תודה לאל, זה באמת עבר! זה היה ממש מלחיץ...

תודה לכולן ❤️

כאבים באזור הגב והחזה.

לא כאבים מאוד חזקים, אבל הפריעו לי לשנות תנוחות וכד'.

הרופא אמר שזה תופעה שקוראת אחרי וירוס ונתן לי כדור לטיפול.

לא יודעת אם מה שיש לך קשור, אבל תנסי לפנות לרופא. אולי יהיה פיתרון.

אם יש לך רופאת משפחה שאת סומכת עליה זה מעולה, היא תוכל להרגיע אותך ולגלות ממה הכאב נובע.

אני יודעת שהרבה פעמים אומרים לחכות כמה ימים אבל אם זה מוגזם כדאי להיבדק. תסמכי על ההרגשה שלך.

תרגישי טוב💜

בהצלחה

בשורות טובות

לתת לחומר לפעול במשך 10-15 דק. ואז לשטוף

אם עדיין נשאר, לעשות שוב טיפול.  

לפעמים זה יורד רק במים קרים.

אם צריך משהו חזק יותר- מי חמצן פשוט מעלים כתמי דם.

מי חמצן הם נוזל חיטוי.

את כל כתמי האוכל וההפרשות שאני מנקה בצורה הזו (עם קליה vanish), אני מטפלת בכיור כביסה לפני ההכנסה למכונה.

מה שלא מתנקה לפני, בד״כ מתקבע.

חוץ מכתמי זיעה בצווארון של חולצות שבת הלבנות.

רק בהם אני משפריצה את הנוזל ניקוי ושמה ישר אחרי, במכונת כביסה. 

זה בעצם החומר הםפעיל שיש בסנו אוקסיג'ן/וניש

מרקט פלייס בפייסבוק.

אפשר למצוא שם דברים מעולים

יש להם מלא סוגים (לא בטוחה שיש גם את מה שאת מחפשת)

וזו חנות זולה יחסית 

הלכתי באותו יום לרופא ילדים והוא צחק לי בפרצוף.

טיפת חלב המליצו על בקבוק שאוב עם קצת דייסה - בגלל פליטות רבות והבקבוק היומי הזה באמת עוזר לזה. מאז שהתחלנו לפני שבוע אני לא זוכרת שהוא פלט.

כך שכן מרוצה עם העיצה שנתנו לי

לפני שאת משנה סדרי עולם, הייתי שוקלת להתייעץ עם הרופא בקופה כי לפעמים לטיפת חלב יש נטייה להיכנס מכלום להיסטריה 

וכן עולה במשקל 

לא הייתי נבהלת 

אם היא רגועה במשך היום, וכן עולה במשקל- גם אם פחות מהמצופה, נראה שזה בסדר.

תמשיכי לעקוב ולבדוק שהיא לא נעצרת.

זה גם תלוי באיזה משקל היא נולדה, וכמה היא עולה כל פעם.

אם היא שומרת על האחוזון שלה, או שוברת אחוזונים.

לא יודעת אם הייתי מעירה בלילה.

אבל כן הייתי מוסיפה הנקות בשעות היום

טיטולים די מלאים, לא עושה צואה כל יום אבל זה תקין.

אני חושבת שאולי החלב שלי לא מספיק ממלא אותה...למרות שאני מקפידה על אכילה ושתייה🤔 לא מרגישה תמיד תחושה של מלאות בחלב לקראת ההאכלה הבאה.

זה קורה במצב של ממש תת תזונה במדינות עולם שלישי.. עשו על זה מחקר

אם יש לך פייסבוק את יכולה להתייעץ עם ליגת לה לצה הם ממש עוזרים, תעלי את הנתונים ויענו לך

ותלכי לרופא ילדים להתייעצות

אולי תציעי לה עוד קצת, פחות מוצץ ויותר הנקה..

מוצץ היא לוקחת רק בהרדמות...

אחיות טיפת חלב לרוב יותר לחוצות על טבלאות והן גם לא רוצות לקחת אחריות. רופאים מתיחסים לתמונה יותר מלאה

אם באמת יש בעיה עם העליה במשקל אז כן חשוב ממש לדאוג שתאכל יותר,הכי טוב לעשות את זה בליווי של יועצת הנקה כדי להמשיך להניק בטוב ובנחת

אבל יכול להיות שבאמת ככה היא,יש תינוקות רזים וקטנים והכל מצוין

אבל רק אם ריססתי בפעם הראשונה שכיבסתי.

אם עבר כבר כביסה אחת זה לא עוזר יותר.

לכן אני עוברת על כל בגד לפני הכביסה. וגם אם הכתם ישן ושכב כמה ימים הכל יוצא אם ריססתי לפני שכובס. 

רססתי עליו מסיר שומנים סנט מוריץ (כמובן בדקתי לפני בםינה נסתרת)

מכונה קצרה של רבע שעה והכתם נעלם!

יש לך ילד בבטן חיים שלי! ואת בחודש תשיעי.

כל נשימה שאת נושמת - הערצה, עשית את שלך 🤣

ולגבי הרעבה

בואי יש לך חודש אחרון למימוש האשליה שמה שאת אוכלת יורד מהמשקל יחד עם הלידה 🤣 נצלי ככל יכולתךךךך

ולהיות בחמלה כלפי עצמך.

ואז, להגיד לילדים (גם אם הם קטנים הם כנראה מבינים אותך אפילו אם זה כאילו הסבר מעל הרמה שלהם), אמא יותר עייפה וחלשה בימים האחרונים, זה לא מחלה, אבל לפעמים הגוף צריך יותר כח (אם את רוצה להגיד למה זה יעזור להרגיע כמובן, אבל מובן אם זה לא שייך כרגע). כשזה ככה, יותר קשה לי לשמוע בכיות ומריבות והסבלנות שלי נגמרת מהר. אז אני רוצה תדעו שלפעמים אני כועסת וזה בכלל לא בגלל שאתם לא בסדר אלא בגלל העייפות שלי, ואתם ילדים מתוקים ומקסימים.

אני רואה על עצמי שכשאני בזמנים כאלה של פחות שליטה, אם אני משתפת אותם זה מחזיק אותי הרבה יותר מהתפרצויות מיותרות, וגם כשכבר עולה לי אני אומרת 'אני בלי סבלנות עכשיו, בבקשה אל תמתח/י אותי לקצה שכבר קרוב'- זה מאפס את כולנו בהרבה מהמקרים.

ואם הייתי חסרת סבלנות וכן התפרצתי, להגיד סליחה. זה מאוד מאזן, מאוד מאפשר לילדים להבין שאת לא מעוניינת לכעוס, שהם לא חרגו פה להתנהגות חמורה, ושגם אמא היא בן אדם שעושה טעויות ולוקחת עליהן אחריות.

שיהיה בשעה טובה, הריון משעמם ובריא ובידיים מלאות. ואלופה את שזה גם תוך כדי מילואים, תודה עליכם ❤️

באמת צריכה קצת חמלה כלפי עצמי, אני עושה מעל ומעבר אבל בסוף הנפש מתפרקת..

תודה על העצות הטובות, ננסה ליישם