פורום הריון ולידה (עמוד 4539)

צריך להיזהר ממאמץ שעלול לגרום לדימום.. לי זה היה בהריון החמישי ולא היה קל עם עוד 4 קטנים בבית אבל לקחתי עזרה מסויימת שהקלה עלי וגם בעלי עזר כמה שיכל.

לגבי הצום כדאי לשאול רופא. אם את רוצה את יכולה לפנות בפרטי ואשלח לך טלפון אישי של רב ממכון פועה שממש עזר לי בזמנו. והוא לא מחמיר...

בהצלחה ובשעה טובה!

בע"ה מקווה שזה יעלה בהמשך הההריון. בעיקרון אם זה שליית פתח,אי אפשר ללדת רגיל רק בניתוח קיסרי. אבל אם היא מרגנית אפילו 2 סנטימטר מהפתח,אפשר ללדת לפחות בירושלים.

בשורות טובות,לשים לב לדימומים,לפעמים מקבלים שמירת הריון

ככה היה לביתי. בזמנך הפנוי גשי לרופא ילדים, הוא יכול לאבחן זאת עפ"י שאלות אלייך. בעיקר שימי לב אם היא פולטת במן קשת זה אחד הסימנים לריפלוקס. בעיקרון אין כ"כ מה לעשות אם זה יש סירופים שיכולים לעזור (לנו פחות עזר...) העיקר חשוב לבדוק אם היא לא יורדת בשמקל. 

יש לה יציאות?

כלומר, אם ראה איבר מין זכרי אין מקום לטעות, לפעמים לפעמים ההפך כן קורה שאומר שזה בת ואז בסקירה הבאה הטכנאי אולטראסונד מוצא את האיבר הזכרי.

אך כרואה שזה בן זה בהחלט בן

אבל בדר"כ בשבוע 15 כבר מזהים לא רע.

(הדגדגן)

אבל מצד שני אמרו בן בשקיפות עורפית ובסקירה המוקדמת גילו שזו בעצם בת...

רוב הסיכויים שזה אכן בן, לי אמרו שזה בן בשבוע כמו שלך וצדקו

במיוחד אם אמרו לך בן. כמובן זה אפפם לא 100%...בשביל זה תחכו ללידה.

לבקש פינוי לאיזור אחר..

הם עובדים לפי אזורים במגן דוד אדום

קצת ניסו להגיד שאולי לאיכילוב או מעייני, אבל הייתי ממש החלטית ברצון שלי והם הסכימו.

בדרך כלל לבית החולים הקרוב.

אולי תתייעצי עם נהג אמבולנס שאת מכירה.

אין דבר כזה לשוא

אם היא מרגישה שיש צירים היא כבר נכנסת למצב של ספק פיקוח נפש וחובה לחלל את עליה את השבת/החג גם אם בסוף היא לא ילדה.

אם את יודעת שיש בעיה של קרישיות דם לא הייתי מסתפקת ברופאת נשים.. לדעתי כדאי מאוד שתפני להמטולוג, זה התחום שלו וידע להגיד לך בדיוק מה את צריכה לקחת בהתאם לבעיה הספציפית שלך. אני סובלת גם מקרישיות יתר, בהריון ואחריו נאלצתי לקחת זריקות קלקסן בהכוונת ההמטולוג. הרופא נשים בעצמו הבהיר לי שבגלל שהוא לא מומחה  לזה הוא לא מתכוון להגיד לי לקחת או לא לקחת משהו כי זה פשוט לא התחום התמחות שלו.

עריכה: רק רוצה להוסיף שאני לא יודעת אם מי התייעצת או לא התייעצת ואיזו בעיה בדיוק יש לך.. אבל קרישיות יתר בהריון ולאחר לידה זה לא משהו שמשחקים איתו! כבר שמעתי על לא מעט מקרים לא עלינו.. אם לא מטפלים מסוכן גם לעובר וגם לאם..

כמובן שלא התחלתי לקחת על דעת עצמי, אני לוקחת בהמלצת הרופא שראה את תוצאות בדיקת הדם שהוא בעצמו שלח אותי לעשות. יש חריגה לא גדולה באחד הערכים של קרישות יתר בדם. הכדורים המדוברים הם במינון נמוך יחסית..

אני אחרי 2 הפלות בשבוע מוקדם, בתקווה שמצאנו את הבעיה והפיתרון.

ולראשונה שהגיבה- המיקרופירין לפי מה שהבנתי זה אספירין, וכן הרופא אמר לי לקחת עד שאהיה בשבוע 36 בעז"ה.עכשיו מחכה לתשובה חיובית בעז"ה

במצבך אי אפשר להתכונן לצום כרגיל, על ידי אכילה ושתיה רבה כפי החיוב בערב יוה"כ.

החיוב מהתורה הוא לצום התפילה זה בונוס.

נסי להעביר את היום במיטה ולהוציא כמה שפחות אנרגיה, מבחינה הלכתית עדיף לצום במיטה ולא  לאכול בבית הכנסת...

אבל זה לא בדיוק מתאים למה שאת מתארת.

אלא אם כן היא לא שבעת רצון מהכמות המועטה, ויקח זמן עד שתגביר את הייצור.

גם אצלו זה התחיל בגיל שלושה חודשים בערך..

אם הוא הרבה זמן מסתכל לצדדים אז אני מבינה שהוא כבר לא רעב ומסיימת להאכיל (כל עוד נראה לי שהוא אכל משהו...)

בטיפת חלב האחות אמרה לי שהוא יונק כבר בחמש דקות הראשונות 90 אחוז ממה שהוא צריך...

מסתכל סביב על העולם, בוחן אותו, ולפעמים הוא גם יותר מעניין מההנקה

לפי מה שאני שמתי לב - כשהתינוק רעב מאוד או עייף (וההנקה עוזרת לו להירדם) - הוא יינק, בלי לשים לב להסחות הדעת.

ההנקות האחרות באמת יכולות להיות קצרות או מתמשכות עם הרבה הפסקות.

השאלה אם זה מפריע לך. 

אם כן - אז אולי אפשר לנסות להניק בחדר חשוך.

יכול להיות שהיא סתם בכתה ממשהו אחר ולא כי היא היתה רעבה..

בקשר למטרנה, גם אני בהתחלה הייתי מודאגת שהוא ירצה רק בקבוק אחרי שיטעם ויראה שזה יותר בקלות אבל אני רואה שזה כל הזמן משתנה, יש שבועות שבאמת הוא רוצה יותר בקבוק ויש שבועות שיותר הנקה, אין לי מושג למה אבל למדתי כבר לזרום עם זה וזהו

מסוג אחד מאלה ואמר שזה עזר לו מאוד.

הוא בדרך כלל צם בקושי. את הצומות הקטנים הוא לרוב לא מצליח לסיים, ושובר אחרי חצות היום, ופעם אחת ביוה"כ הוא נאלץ לשתות לשיעורים עד שהתאושש (הוא נעשה לי צהוב מול העיניים מרגע לרגע  - נלחצתי)

אצלי הסחרחורת ב(קימה) משכיבה מגיעה בערך בין13:00 ל15:00 . עד שזה מגיע, המצב סביר, אחרי שזה מגיע, אפשר לשתות לשיעורים ולהתאושש.

לגבי הצימאון - מבינה אותך. אני בלי כדורים צמאה תמיד.

תשתדלי לאכול לא מתובל בכלל - גם מעט מאוד מלח - כבר ממחר, ותשתי המון.

ולא בקימה.. כלומר הרב די נטה לומר להשתדל לא לשבור.

באמת, מפחיד אותי שאני לבד עם הפשושית, ככה שאי אפשר להיות מעולפים בשקט במיטה.

ה' יעזור.

מתשדלת לשתות.

יש את דבש שניאורסון מכפר חבד!!

איפה קונים?

אין לי איך להגיע מחר לכפר..

תודה..

הפסקתי, כי אכן הרגשתי שזה סוחט את כוחותיי.

התינוקת הייתה כבר בת שנה, בכל אופן, אז הרגשתי "בסדר" עם זה שאני מפסיקה. 

אני חודש שני ויש לי תינוק בן חמישה חודשים... כבר החלפתי חצי מההנקות לתמ"ל...

והרגשתי כבר שזה גומר אותי

הגברת גם היתה כבר כמעט שנה אז הפסקתי 

מרגישים או שזה רק באולטרסאונד?

במקלחת להזהר כמה שאפשר במהלך היום ללבוש חזיה מרופדת

מעניין לכמה בנות יקראו ככה באמת

לדעתה עירא זה שם מוזר. כל אחת ודעתה.

לא יודעת אם את פתחת את השרשור על השם עירא, כשמבקשים לשמוע דעות יש לקחת בחשבון שיהיו גם דעות נגד.

אין מה להיפגע אישית...

אפשר להיות רגישים ולהשתמש בביטוי אחר מאשר מוזר.

אמא של עירא.

ובלי קשר, אני באמת לא מתחברת לשם תאיר.

האישה של כללית ועלה גרושים. אולי גם 50 כזה או פחות. אלא אם כן את רוצה סקירה מורחבת ולא רגילה ואז זה יותר יקר.

את בעצם בהריון?

הדימום הקצר במיוחד, חוסר משיכה שאת אומרת שלא אופייני לך, יכולים להיות סימנים.

לפני שלוקחים הורמונים, צריך לבדוק את זה.

גם אם זה לא הריון, יש פתרונות טבעיים לעורר משיכה, ועוד קודם - תבדקי עם עצמך אם יש סיבה לחוסר המשיכה - אולי את במתח מיוחד בתקופה האחרונה? אולי משהו מטריד אותך רגשית? וזה לא חייב להיות קשור לזוגיות.

זה תוצאות של זה לפעמים..

בטח שלא בשלב כזה, שזה לא חמור כ"כ כמו שיכול להיות.

מצטרפת לדעה שאולי את בהיריון. שווה לבדוק, ואז לטפל בעניין החשק בדרכים טבעיות.

כל מיני טיפות שלוקחים (אני לא יודעת אם מותר לקחת את זה בהריון)

ועוד משהו, גם אם זה קרה לא קרה כלום, תני לגל לעבור, אל תעשי מזה עניין גדול ויש סיכוי שזה יעבור מאליו וכבר היום או מחר תרגישי יותר טוב (לי זה קורה שאני מאד במתח ממשהו, או עייפה באופן קיצוני)

הומאופתיות לצורך הענין, בטיחותיות לחלוטין בהריון.

בעיקרון הומאופתיה צריכה להיות מותאמת באופן אישי בפגישה אצל הומאופת/ית.

כל הענין בהומאופתיה הוא שהיא קולעת לענין הרגשי הספציפי של המטופל - לדוגמא, שתי נשים יכולות לסבול מאותה תופעה - נניח אי חשק כמו במקרה הזה - אצל אחת זה נובע ממתח וחרדה כלכלית, אצל השניה בגלל שמאז ומתמיד יש לה רגישות למגע, סתם לצורך הדוגמא.

כל אחת תקבל תרופה הומאופתית אחרת שתטפל בגורם לאי החשק.

מה שכן אפשר לעשות אם רוצים פורמולה זמינה בלי להתאמץ:

א. לנסות רסקיו של באך (באך היה הומאופת, את הטיפות שלו הוא החליט להכין מפרחים לא רעילים בלבד באותו אופן שמכינים טיפות הומאופתיות).

ב. לפנות לבית מרקחת ולשאול על פורמולה הומאופתית מוכנה שמשווקת לציבור הרחב ומטפלת בנושא הזה.

ג. יש חברה בשם דר.קיי (היא המשווקת של המוצר קל-לידה, גם כן טיפות הומאופתיות), אפשר לנסות לשאול אצלם אם יש להם משהו כזה. וגם אם אין - תמיד אפשר להציע שיעבדו על  נוסחה כזאת - יש ביקוש רב .

ד. פעם שמעתי שבריכוזים של הציבור החרדי מוכרים טיפות שמטפלות באי חשק. אני משערת שמדובר בתמציות צמחים, אבל אני לא יודעת ולא מכירה, שווה לברר.

בהצלחה.

מזל  טוב יקרה!

חיבוק!

שתזכו לגדל אותו בשמחה רבה ובנחת בעז"ה.

ממש משמח לשמוע!

התאוששות מהירה וקלה, נחת מהקטן...

הרבה נחת יהודי חסידי, שיגדל לתורה חופה ומעשחם טובים!!

ברית בזמנה וגידול קל!!

אם יש כמות קטנה, או אפילו רק הכתמות, זה תקין.

סה"כ זה היום השלישי. זה נשמע לי סביר.

תראי מחר איך מתקדם, ואם את לא שקטה, תשאלי אצלכם בטיפת חלב או במרפאה.

לגבי הבילירובין אני לא יודעת, אבל 8 זה אפילו נמוך יחסית.

ממה שאני יודעת סופרים יציאות מגיל שבוע עד חודש, ואז צריך שלוש גדולות ביום ואפשר גם הכתמות ביניהם.

עד גיל שבוע משנה לא הכמות אלא הצבע - לראות שזה הולך ומתבהר ומפסיק להיות מקוניאלי.

לגבי שתן צריך ביום הראשון חיתול אחד רטוב היטב, ביום השני שניים וכן הלאה, ומהיום השיש נשארים על שישה.

הבילירובין מופרש גם בשתן וגם בצואה.

לתינוק בגיל הזה ובעיקר בעיקר עם ערכי בילי גבוהים חשוב לתת לינוק כמה שיותר פעמים ביום.

נשמע שאתם עושים הכל נכון.

שיהיה במזל טוב ותגדלו אותו לתורה ומצוות.

אם לפי כל הנתונים שיש לך הכל תקין, אל תילחצי - יתכן שהרופאה טעתה. זה קורה.

תעשי את הבדיקות שצריך אבל בלי לחץ. בעז"ה הכל יהיה בסדר.

תסתכלי בראש העמוד כאן, יש לך קישורים לשירשורים שונים, יש לך קישור לערכי בטא.

לפי מה שאני רואה שם, זה תקין..

איזו בדיקה הרופאה מתכוונת שתעשי? בדיקת דם?

לא יראו דופק, אולי שק הריון באו"ס - לא כי משהו לא תקין אלא כי ההריון צעיר מאוד.

שלא תילחצי.

בעז"ה בשורות טובות.

צריך לראות בע"ה הכפלה בבטא,ואח"כ אולטרסאונד.

בשורות טובות!