פורום הריון ולידה (עמוד 4538)

ולנשום - זה מקל.

ובלילה לישון עם כמה כריות על צד שמאל

לגלות הריון בשלב הזה עם בדיקה ביתית. חכי לאיחור במחזור.
וחיבוק, ההמתנה הזאת מורטת עצבים, ומבאס לגמרי כשניסית ועקבת וכו׳ ובסוף אין הריון...

האם מוצץ יעזור לבעיה?

גם כדי לא להניק יותר מדי בטעות ולהכביד עליה (כשהיא בוכה מגזים וטועים וחושבים שהיא רעבה).

 

מעבר לזה יש רשימה של מזונות שאת צריכה לבדוק אם זה מקל עליה כשאת נמנעת מהם. בגדול:

 

קטניות יבשות (התינוקות שלי סבלו גם מהקליפה של הקטניות הקפואות - אפונה, תירס וכאלה, ואפילו מהקליפה של התמרים (הייתי קונה מג'הול ומקלפת את הקליפה, וזה היה עוזר). ואם אני זוכרת נכון, אפילו הקליפה הדקיקה של הגמבה.

 

מוצרי חלב - תנסי להוריד בזהירות. הכוונה - אם את מורידה מוצרי חלב תקפידי לתגבר את התפריט בסידן וויטמין D ממקור לא חלבי - מאוד חשוב להנקה.

 

כרוב, קולורבי,צנון. וגם פלפל ירוק.

תראי מוצץ יכול לעזור אבל לפרקי זמן קצרים ביותר. את יכולה בזמן הגזים לעשות לה עיסוי עם מעט שמן זית חמים, יכולה לעשות לה אמבטיות חמימות כדי להרגיע ולפני הכל תתני לה גרפווטר, אותנו זה הציל מהבכיות של אחה"צ (היו ימים שגם בבוקר כאב לה) יכולה לנחם אותך,שכמו שזה בא וזה לא קל בכלל,זה עובר, ושוכחים עד הילד הבא.

(אתמול הייתי ערה בשעות האלו כי הבן שלי - מעל גיל שנה - היה ער עם גזים. אז שתביני שמצבנו קשה, אבל ב"ה הטיפים האלה משפרים מאוד.)

 

הנקה - אני הורדתי מוצרי חלב וראיתי ניסים! פשוט ישועות המצב השתפר ממש. לקח לנו 5 ימים עד שראינו שיפור וזה היה מדהים. יכול לקחת עד שבועיים. מוצרים אחרים שיכולים להשפיע (תעשו ניסויים): מוצרי סויה, מוצרי חיטה. יש שיגידו שכרוב, בצל וקטניות משפיעות. אין לך דרך לדעת חוץ מלנסות (היתרון שכרוב ובצל וכאלה מספיק לחכות 24-48 שעות לראות הבדל. בחלב מדובר על חלבון פרה שמתפרק לאט ולוקח זמן עד שעוזב את הגוף.) יש גם מאכלים שאפשר לאכול אבל לא לפני השינה (נגיד אצלנו קטניות ובשר לארוחת ערב זה מתכון ללילה לבן)

 

חוץ מזה - להרחיק את ההנקה כמה שאפשר מהשינה כדי שיצאו כל הגזים עד אז.

להקפיד שיהיה מורם חצי שעה אחרי ההנקה. (או במנשא או לנצל את הזמן הזה לשעת משחק כשהתינוק "יושב" עלייך)

להגביה את המזרון של המיטה מתחת לראש: לגלגל מגבת ולהניח מתחת למזרון.

וגם מנשא לשעות הקשות והמון סבלנות. אני כל פעם משננת לעצמי שגם זה יעבור. 

חצילים יכולים לגרום לגזים אצל תינוקות (כך אצלי לפחות)

תה שומר מרגיע את הבטן. תה קמומיל טוב גם לעצירות.

רשמתי לעצמי את סוגיי המאכלים שכתבתן ואתחיל לבדוק איתה.

מקולה וכרוב אני נמנעת.

אולי גם צריכה להוריד מ 3 כוסות נס קפה ביום לכוס אחת..

אני דיי חיה על מוצרי חלב.

קראתי על טלי ספיר - אנסה..

תודה לכן!

ובכלל הקפאין עובר בהנקה לתינוק והם הרבה יותר רגישים ממנו לקפאין.

עד כמה שאפשר, כמובן.

ממה שאני גם שמעתי עדיף להוריד את כמות הקפה כמעט לגמרי כשמניקים (אני הייתי מכורה לקפה.. =/)

תפוחי אדמה? על זה לא יצא לי לשמוע..אבודק את הנושא!

 

אני משתמשת בגרפווטר וזה מאוד עוזר לקטנה, 

אני נותנת לה 10 טיפות לפני כל האכלה וזה מאוד מקל עליה..

 

 

אבל יש כאלה שאומרים שכן... בקיצור בדעות חלוקות בעניין הזה.

את יכולה להחזיק אותה בתנוחת נמר על העץ (תחפשי באינטרנט) כדי להקל עליה כשיש לה גזים וגם אני נתתי גרפווטר... כמה זמן את נותנת לה כבר? כי יש לזה השפעה מצטברת, לפעמים לוקח לזה קצת זמן עד שבאמת רואים שזה עוזר, וזה ממש מקל.

רק הוא בן חודש וחצי.

הפחתתי את הקפה כמעט כליל ואני נותנת את הגרפווטר בין הארוחות, ב"ה המצב השתפר, הוא יותר משחרר, אבל עדיין הוא בוכה יחסית הרבה ועדיין סובל, מחכה שהתקופה הזאת תעבור בעז"ה

אני כותבת מאנונימי, כדי לא לעשות לעצמי פרסומת שאולי אסורה כאן.

 

כמטפלת בשיטת מח-אחד, טיפלתי בהרבה מאוד אמהות שהתינוקות שלהן סבלו מגזים.

לכל אמא יצא סוג מזון אחר שהשפיע על כאבי הבטן של הפשוש.

 

אני ממליצה בחום ללכת לטיפול מהסוג הזה.

 

מה גם שאפשר לטפל ברגישות לאותו סוג מזון.

אצל אמא אחת מסתבר שהתינוק צורח בגלל כל מיני סוגי אגוזים שהיא אוכלת.

מכיוון שזה היה סוג מזון עיקרי אצלה-עשינו טיפול לרגישות.

 

ב"ה התינוק הפסיק לסבול והיא לא נאלצה להפסיק את אכילת תערובת הגזים.

 

ממליצה בחום רב!!

ואפילו ממש תקין.

הבכור שלי התחיל לזחול בגיל 11 חודשים, והיום הוא הילד הכי שובב!

שימי אותה הרבה על הרצפה. זה יגיע בע"ה.

ואני סבבה לגמרי היום

הקטע שאני לא אומרת את זה לחמותי כי היא תילחץ ותלחיץ יותר.
והאמת שיש בזה משהו קצת יותר מלחיץ שגם אני הייתי ככה..
למרות שלי עשו הרבה פזיותרפיה אחר כך כדי שכן אזחל כי אומרים שזה מאוד חשוב למוח.

כל ילד מתפתח בקצב שלו, וזה נורמאלי. אחד זוחל מוקדם יותר, אחד - מאוחר יותר, אחד בכל לא זוחל - וכל זה בסדר.

היא חכמה מאוד ועצלנית מאוד עד היום... היא זחלה בסוף חודש-חודשיים ואז הלכה..

את יכולה לנסות לשים לה צעצועים קצת רחוק או לנסות לזחול יחד איתה (הבת שלי התחילה לזחול ביום שאחיינים שלי החליטו ללמד אותה וזחלו לידה) חוץ מזה יש תרגילים שעוזרים לשרירים תחפשי באינטרנט.

שבי מולה כשהיא על הבטן, ותניחי צעצוע מעניין במקום שהיא לא תגיע מבלי לזחול, אבל רק 10 ס"מ משם. תרשרשי בו ותנסי כל הזמן לעניין אותה בזה. אחרי כמה דקות של נסיונות שלה - אם היא לא הצליחה - תני לה את זה, כדי שלא תהיה מתוסכלת.

לחזור על זה.

שלי לא זחלה נורמלי עד גיל 11 חודשים,

רק על הגחון.. וגם זה רק בגיל 9 חודשים..

סיפרו לי שברוסיה הרצפה הייתה קרה,

והיו מגדלים את התינוקות בלולים.. 

כשהם היו מנסים ללכת, היו מורידים אותם ונותנים להם להתחיל ללכת..

וככה הם בכלל לא זחלו. 

לא יודעת איך הם לא התעצבנו שהם רוצים לצאת מהלול.. 

אבל את זה לא שאלתי..

יש כל מיני תרגילים שאפשר לעשות כדי לזרז את התהליך. אולי תמצאי הגוגל תמונות שימחישו.

היא שוקלת פחות מ10 קילו וממש קלה לסחיבה...
אנחנו עדיין משתמשים בה לא מעט (ה'גדולה' בת שנתיים וחודשיים הקטן 9 חודשים) אני איתם בבית אז כל יציאה היא עם שניהם ועל הגדולה עדיין אי אפשר לסמוך ב100% שלא תרוץ לכביש אז זה מאוד שימושי.. היא מתקפלת יחסית קטן והגלגלים מתפרקים ממש בקלות והיא נכנסה לנו גם בתא מטען של מכוניות קטנות אבל לא ביחד עם הרבה ציוד כמובן...
אם יש לך את הסיטי מיני תבדקי לגבי הסיטי מיני כי אני חושבת שהאמבטיה של היחיד מתאימה גם לתאומים ואולי זה יעזור בעתיד (למרות שבקוקו זה נשכב ואפשר להרים את החלק של הרגלים וזה ממש כמו אמבטיה) אבל אני חושבת שיש לה עוד כמה סנטימטרים מהקוקו ברוחב וגם טיפה שוקלת יותר והיא מתקפלת החוצה וזה מתלכלך בניגוד לקוקו שמתקפלת פנימה ואז נשאר נקי בפנים גם בתא מטען של אוטובוסים...

ללכת עם הפעוט לוקח פי שלושה מהזמן שהוא בעגלה... וזה שיקול (:

 

לגבי הסיטי מיני- יש לי את הרגיל, וקצת לא בא לי אותו דגם לעגלת אחים... גם בגלל הריפוד, גם בגלל זווית השכיבה

 

אגב, גיליתי שדלת הכניסה לבית רק 71 ס"מ (בגלל שהתקינו פה דלת רשת )

לדעתכם זה משנה?

 

מה דעתכם על הקוקו ביבה לעומת הסטרול אייר?

שניהם יד שניה בסביבות 800-1200 ש"ח

לא כל כך הוגן כלפי בן השנתיים,

שהוא בסך הכל קטנצ'יק בעצמו, ולא מבין ממש,

שפתאום לוקחים לו את העגלה, שמים בה את התינוק החדש ש"נפל עליו" פתאום,

והוא צריך ללכת ברגל. גם ככה בגיל הזה נורא קשה להם לקבל אח חדש,

והם מקנאים בהיסטריה.

מצד אחד הם לא כאלה קטנים כמו בן שנה שנולד לו אח והוא לא מבין כמעט

וגם התנאים שלו פחות או יותר נשמרים, אף אחד לא חשוב להוציא אותו מהעגלה או המיטת תינוק,

מצד שני זה לא שנולד אח ראשון לילד בן שלוש ויש לו כבר שכל יחסית והוא יותר מבין, 

זה בדיוק הגיל הזה, שהם לא גדולים יחסית, ולא תינוקות, כן מבינים ולא מבינים,

ואלה שהכרתי שנולדו להם אח או אחות ראשונים בגיל שנתיים, היו קנאים בהתחלה,

וממש ממש לא קיבלו את זה בקלות. בניגוד לבני שלוש שהכרתי שקיבלו יותר בבגרות את התינוק,

או בני שנה שהתייחסו לתינוק כמו למשחק חדש .. וגם אם הם קינאו , זה היה פחות.

מסקנה ממה שאני אומרת,

עדיף לקנות עגלת אחים, כמה זולה, יד-שתיימית משומשת , מעפנה וכבדה שתהיה, 

העיקר לא לתת לפעוט הרגשה שהתינוק לוקח לו את המקום שלו בעגלה,

ופתאום הוא צריך ללכת ברגל. מה גם שזה לוקח שעות ולא נוח לאמא . 

הבייבי ג'וגר לתאומים שיש לאנשים שאני מכירה ניראות ממש טוב. לי יש ביחיד והיא מעולה.

היא גם יחסית לא יקרה מאוד. בליגה של הטובות היא בין הפחות יקרות. 

בבייבי סטאר בבארות יצחק שקנינו את היחיד הצלחתי להוריד אותם במחיר באיזה 200 שקל רק לאמבטיה

(הוספנו אמבטיה על הטיולון בייבי ג'וגר הישן שגם קנינו מהם כמה שנים לפני).

צריך להתעקש ולא להראות שרוצים דווקא את זה, אלא שיש לכם עוד  אופציות חוץ

מקניה אצלם . גם אם אין בתכל'ס.. הם חנות במחירים הוגנים, יש להם עוד סניפים. 

 

כעת הם בני שנה ושנתיים.
הגדול בכלל לא רוצה לשבת בעגלה. ומבין היטב שהקטן לא יודע ללכת. והוא גדול והולך כמו שאבא ואמא הולכים.
רוב הפעמים הוא ממש מבסוט מהענים ולא רוצה לשבת בעגלה וגם לא יד.
במקרים שהוא כם רוצה אני משתדלת לתת לו או לקרוא לבעלי.
יש לנו עגלת תאומים והשתמשנו בה מאז הלידה פחות מ10 פעמים..

מרוצה מאוד. קנינו בחו"ל בכ1000₪ פחות. האמבטיה של היחיד לא מתאימה לתאומים רק 'עריסה קומפקט', אבל ממש לא חייב אמבטיה, לי אין.
המעלה שלה זה השלד החזק ואחריות עליו לכל החיים. עגלת תאומים מטבעה סוחבת משקל רב יותר ונוטה לפגיעות.
הלכלוך מתא מטען של אוטובוסים נכון לגמרי, אבל קל להוריד ולכבס

את המטבעות בדר"כ "קונים" מהכהן שיעשה את הפדיון. הוא גם ידע להגיד לך מה המחיר.

העלות של זה לפי ערך הכסף.

לנו לפני כמה חודשים ביררו ואמרו שזה באזור ה200 ש"ח

 

[ואני גיליתי רק בפדיון שלנו שעם הכסף הכהן קונה אוכל לו ולמשפחתו

כמו שבזמן בית המקדש היו אוכלים חולין]

בעלי "הגביהה" את המטבעות ואז זה הופך להיות שלו ואז הוא נתן אותם לכהן בפדיון.
אחרי הפדיון הכהן נשאר לסעודת מצווה.

לא הייתי מסתמכת על פורום בתשובות כאלה של דיני נפשות.

רופאים יודעים יותר מאיתנו כאן..

 

ובכל מקרה,

מיעוט מי שפיר יכול לגרום למומים רציניים.

לי היה מיעוט יחסי, לא זוכרת כמה בדיוק לא מאוד רציני.

באתי כל יומיים לעשות אולטרה סאונד,

בשבוע 39 ביום הראשון לשבוע, כשבאתי כרגיל לבי"ח , היה לי מיעוט של 5 ומשהו אני חושבת,

אמרו לי זירוז, לא התווכחתי..

אם אני לא מבינה גדולה בזה, 

ויכולה להיות סכנה לעובר ,

אני עושה מה שהרופא אומר .

לי היה ככה!

אם לא הייתי הולכת לזירוז זה סכנת נפשות לעובר

המים הם החמצן שלו, כשיש מיעוט מים כזה זהו מיעוט מים מתחת לגבול המותר.

לכן כל דקה שלו בפנים עלולה להיות מסוכנת!!!

סעי לבית החולים וגם אם לא יזרזו מיידית לפחות תהי בהשגחה צמודה.

אצלי היה מיעוט בהריון האחרון עם הפניה לזירוז והלחצות

בבוקר הלכתי לאולטרסאונד נוסף אצל רופאה רצינית והיה תקין לגמרי

 

והעיקר, בידיים מלאות ובבריאות

אז תדעי שגם שם את תעברי אולטרא סאונד נוסף (אולי המדידה תהיה שונה.. ובד"כ המכשירים בבתי חולים מדוייקים יותר),

תשמעי חוות דעת מרופא הנשים שיקבל אותך, ותוכלי להתיעץ עם מיילדות שנראות לך מנוסות (במקרים רבים הן מבינות בלידה ובזירוז יותר מרופא נשים שעוסק בעוד עניינים רבים אחרים).

ואם את לא בקטע של זירוז, לכי לבית חולים שהמדיניות שלו היא כזו. אולי שערי צדק?

יכול להיות שיעשו מעקב, אבל אם את כבר ב38 הגיוני שיזרזו.

לא הייתי "משחקת" בדבר הזה. בדיוק בשביל המצבים האלה ה' ברך אותנו ברפואת חרום. כדי להציל חיים.

השאלה אם יש בכלל מקום לחכות שיתפתחו צירים לבד או לזרז?

אם יש תנאים ללידה אז זירוז קל יכול להועיל מאוד
.אם אין תנאים עדיף לקבל זירוז רגיל.

באחד ההריונות היה לי 5.5 ואחרי בדיקות שלחו אותי הביתה - בעין כרם, סימן הוא שלא עושים זירוז בלי סיבה

אז אם הם יגידו שצריך לזרז אז צריך לזרז

 

 

בלידה כבר לא היה מים לפקוע והוא התחיל לבלוע ג'יפה מהרחם.

לא הייתי מתווכחת עם הרופאים אם הם אומרים לעשות זירוז דחוף.

 

שיהיה בשעה טובה ובקלות

יורדים קצת מים..

בטיפטופים ונזילות קטנות.

כל פעם לא הרבה .. ככה שאפילו לפעמים לא שמים לב,

עם כל הבריחות שתן קלות שיש בהריון (בעצם אולי אני היחידה שנוזלת בהריון..

מקווה שלא.. )

ואז נוצר מצב כזה

הגוף מייצר כל הזמן מים חדשים.
גם אם יש טפווף הוא תא אמור לגרום למיעוט רציני.

כי הגוף (התינוק) לא מייצר מספיק מי שפיר וזה מסןכן לו מאוד.

א. בירידת מים - המים מחדשים את עצמם.

ב. לא אמורים לרדת כמו בריחת שתן, כי השק סגור! ואם יורדים - הולכים לחדר לידה מחשש לזיהום.

דיקור, עיסוי פטמות, סטריפינג. אם צריך, זה בטוח עדיף מזירוז רגיל.

הייתי 40+, מי שפיר-4. הרופאה אמרה ללכת למיון. במיון בדקו וכבר הי׳ה 2. כל זה בלי ירידת מים.
הייתי יומיים וחצי במעכב תוך כדי התחלת זרוז וביום השלישי ילדתי.
זה חשוב לעקוב: תנועות, מוניטור. לא היסטרי ברמה של הרגע הזה.
שי׳הי׳ה במזל טוב!!!

אין מה לעשות, זה מסוכן לעובר.
תבקשי שיעשו עוד אולטראסאונד ואם זה מעל 5, תהיי במעקבים ולא צריך זירוז.
מנסיון פעם שלישית עכשיו..

אני הפותחת. תודה לכולן.
ובכללי על המקום. גם במעטה אנונימי. החכמתי מקריאת תגובותיכן בפורום.
סיפור הלידה יבוא בע"ה בל"נ סהמשך.

שינה של תינוק זה קודש
כדורי חילבה ותשאבי. אל תוסיפי תחליפי חלב. תני לו לינוק המון המון המון על שיחזור.

אם הוא בכל זאת ינק ממך מאז 12 בצהריים, לכי לישון.

אם שתית ואכלת (מקסימום תשתי עוד) עכשיו מנוחה תוכל לעזור.

וברגע שהוא מתעורר, לתת לו לינוק כמה שהוא מבקש, עד שהייצור יחזור אל הכמויות שהוא רגיל לינוק.

 

אם לא נתת לו ממך מאז 12 בצהריים, והוא אמור לישון את כל הלילה - תניקי אותו עכשיו מתוך שינה.

הערתי אותו לינוק.. די על ריק.
הוא המשיך לישון שנת ישרים.. מתוק!

הערתי אותו לינוק.. די על ריק.
הוא המשיך לישון שנת ישרים.. מתוק!

אפשר חילבה כמו שכתבו לך זה מגביר חלב

לי אמרו שבירה שחורה עוזרת, ובוטנים.

מקווה מאוד שהצלחת/תצליחי להחזיר את החלב.

 

בדיוק בגלל החשש הזה פסקו לי לשתות לשיעורין בצום. אולי יהיה לך רלוונטי לצומות הבאים. 

לא זוכרת של איזה חברה. אם אני זוכרת נכון יש להם שם של 3 חברות אז אפשר לבחור מה שנוח.
קניתי גם חזיית הנקה בשילב ב-130 בערך ואני פחות אוהבת אותה כי הקליפס יותר למעלה ועם יד אחת זה יותר קשה מהחזיות הנקה האחרות. והיא גם יותר קשיחה לעומת החזיות האחרות.

בס''ד

 

עשית את זה בעצמך ? באיזו פורמולה בחרת ?

של התגוננות רחוב.

אבל יש להם הכל והם בעיקר (נראה לי רק?) לנשים.

אשמח לעוד תגובות...

צריך להתחבר לדברים האלה..
אני אישית לא התחברתי..

אם זה חוזר כדאי שתבדקי אמנם כמו שכתבתי יכול להיות משהו רגיל כמו גזים אוכל קשור לשתן וכו'

 

אבל אם זה חוזר יתכן מאד שקשור לציסטה. בהריון אי אפשר מה לעשות איתו אבל לפחות להיות בקשר רפואי כדי להיות רגועים

 

....

 

בשורות טובות!

זה בדיוק מה שהיה לי..

 

ויכול מאד להיות שאני טועה כי אני לא רופא..

 

אז לכי להבדק!!

בכל מקרה אם הכאבים לא חולפים במנוחה כדאי להיבדק.

מצאת הצום יש רק שילשולים. יכול להיות פשוט שהתייבשתי?

תאכלי טוב ותתחזקי.

לא אמרת באיזה שבוע את אבל כשלי היה כאבים כאלה בשבוע 18 וחששנו שזה באמת אפנדציט הסתבר שהתינוקת פשוט ישבה על עצב באיזור שם.

וכשהיא זזה הכאבים חלפו כלא היו..

עד היום היא שובבה

מתלבטת אם ללכת להיבדק. כי כרגע לא נראה משהו חריג.

משתדלת כמובן גם לעקוב אחריה, לוודא שלא מכניסה דברים מסוכנים לפה.

בכל אופן, אני שמה לב שהיא יודעת להבחין, כנראה, בין אוכל לבין לכלוך/חפץ. אני נותנת לה לאכול דברים בעצמה עם הידיים, ואותם היא בולעת, אבל דברים אחרים לא.

אצלי זה עוד בשלב של להאכיל..

יש לי נכדה בת 24, שתאריך ימים ושנים בע"ה. כשהיא היתה בתקופת הזחילה שלה, לפני 23 וקצת שנים, היא נהגה לצוד "חומיינים", לאכול ולבלוע אותם. בתחילה נסיתי להוציא לה אותם מהפה, בסוף התייאשתי כי היא הספיקה לבלוע לפני שאני הספקתי להוציא לה מהפה... אל דאגה. היום היא בחורה מאוד מוצלחת [מהנדסת], יפה וחביבה על הבריות וגם מאוד דתית [שרוולים ארוכים, חצאית עד הרצפה, כל יום לפחות תפילה אחת. והעיקר -- לא מכניסה לפה ירקות שלא גודלו כך שלא יהיו שם חרקים! רק חתן עוד צריך כדי להשלים את התמונה... כללו של דבר, הזחילה על הרצפה,שבעוונותינו לא היתה כל כך נקיה, והאכילה של כל המרעין בישין שהיו שם -- לא הזיקו לה.

 

את שאלת הכותרת, "איך קראו לחרק "חומייני" לפני שחומייני עלה לשלטון בפרס?" אני שואלת כי זה באמת מעניין אותי וחשבתי שאת, שהינך עורכת לשון, אולי תדעי לענות על השאלה הזאת בתודה מראש. גמר חתימה טובה.

קראתי בגוגל. חומייני זה השם בעגה. יש למין הזה של חיפושיות זבל שם מדעי אמיתי.

הם נקראים ככה בישראל בגלל הצבע החום ומפני שחדרו לארץ מאירן בסביבות השנה של המהפיכה האירנית של חומייני - 1979.

 

 

(שלא קשורה כל-כך ללשון דווקא)

אם הבת שלי תתחיל לאכול יצורים כאלה - נראה לי שזה יהיה הסוף לזחילה שלה... כי יש גבול למה שהלב שלי מסוגל לסבול

(ב"ה, נראה שהיא כבר מתקרבת ליום שבו תלך ולא תזחל. היא כבר עומדת בעצמה בלי-עין-הרע!)

כל היום אני במרדף אחרי הלשון המתגלגלת שלה...

כשהיא קולטת אותי מתקרבת לבדוק מה יש לה בפה היא פשוט מגבירה מהירות זחילה ובורחת לי...

 

ואגב מומלץ לקשור לברכיים של הזוחלים סמרטוט רצפה רטוב- מובטח לכן בית מבריק!!!  

ואני מתאפקת לא לצחוק.. כי זה קורע

אין לי סבלנות לשטוף יותר מפעם בשבוע את הבית אם אין לכלוך קיצוני, ואגב - הליכלוכים האלה הם חיסון טבעי בריא ביותר....

זה בדיוק מה שאני עושה....

מטאטאת, משגיחה והיתר - למערכת החיסונית.

דואגת שלא יסתובבו דברים מסוכנים על הרצפה 

לטאטא כל הזמן ולדאוג כל הזמן שאין שום דבר מסוכן על הרצפה!
יש לי בת שהייתה בדיוק ככה כשהייתה תינוקת, הגענו איתה גם למיון כי בלעה משהו שמצאה על הרצפה. ב"ה היא הייתה בסדר גמור אבל עדיין מלחיץ...
זאת הייתה תקופה קשה שהייתי מטאטא את הבית כל הזמן ולא משאירה אותה לרגע לבד.
אבל בסוף זה עובר!

זה ממש פירורונים קטנים.. או אבק..

הבית נראה נקי עד שהבחורצ'יק מוצא לך את הפינה מאחורי הארון שהיד שלך לא נכנסת לשם אבל שלו כן.. ומלקק לך את האבק משם..

 

זה פשוט נראה לי לא היגני במיוחד.. שלא לדבר על העובדה שזה מגעיל..

לק"י

לא תוכלי לעולם למגר כל גרגיר אבק.
וכל עוד זה לא מסוכן- לא נורא.

מי שלא אוכל חול לא יודע לקרוא בכיתה א..
אני משתדלת לטאטא כל ערב ככה שלמחרת הרצפה נקיה, ומשתדלת לעקוב אחרי ההזאטוט שלא יחנק. אבל אני לא היסטרית.. מגלה אותו לפעמים משחק במטאטא;)

פיצפיץ עוד מעט מגיעה לשלב הזחילות,

עכשיו היא רק קצת על הריצפה, בעיקר על שטיח פעילות או שמיכות,

 וזוחלת אחורה או בסיבובים.

כשאחותה זחלה הייתי שוטפת מינימום 3 פעמים בשבוע טוב טוב , הזזתי רהיטים, בפינות

השתמשתי בגלון 4 ליטר סבון רצפה נקה 7 ורבע גלון אקונומיקה גדול בשבועיים . 

ואני לא מזן החולות ניקיון וסדר בכלל. חמותי לא באה אלי הביתה רק כדי לא לראות את הבלגן

(דווקא אצלה פחות נקי רוב הזמן, אבל נראה במבט ראשון יותר טוב ומסודר , במבט שני שמרים את השטיח או מכניס ידיים למגירות,

מגלים חרצני זיתים וזבל מסוכן  ואבק שהבת שלי פעם כמעט בלעה אצלה (חרצן זית ) והוצאתי לה אותו מהפה ברגע האחרון)

והייתי מטאטאה שלוש פעמים ביום, ורודפת אחריה בבתים פחות נקיים לראות שהיא לא מכניסה דברים מסוכנים.

היא לא היתה זוחלת להנאתה בכל הבית הדיי נקי שלנו בלי שהייתי מציצה כל פחות משתי דקות לראות

מה הולך איתה. 

כשאמא שלי שמרה עליה זה היה אותו דבר. 

אצל חמותי, אני אומרת תודה שעוזרים לי וזהו. לא יודעת מה הייתה רמת ההקפדה . היא סבתא עוזרת וזה לא מובן מאליו.

הדיבורים על מערכת חיסונית שחשופה ללכלוך ומתחזקת, זה טוב ויפה,

אבל במידה.

יותר מידי לכלוך וזבל שהילד מכניס לפה או ילד שאוכל את המטאטא,

יכול לגרום לחולי.

גם סטריליות יתר יכולה לגרום לחולי.

וצריך למצוא את דרך האמצע ,

אצלי דרך האמצע יותר בצד של הסטריליות, אבל אני לא סטרילית מידי

(כן לתת להיות על הריצפה, לדאוג שהילד לא יאכל גושי עוגה משלשום שדרכו עליה,

אבל פירור קטן זה לא כזה נורא)

 

בהצלחה

אשרייך!

(אני לא מסוגלת לשטוף יותר מפעם בשבוע... משתדלת לטאטא כל יום, אבל עד סוף היום בכל מקרה הרצפה כבר מלאה בדברים שונים...)

כשאין יצור זוחל כאן בבית, אני שוטפת פעם בשבוע את החדרים,

ואת המטבח יותר, בד"כ פעמיים , כשהוא לא נראה טוב אחרי שמבשלים... 

ולך יש איזו חמישייה פותחת לפחות ? או שאני טועה.. ?

לי יש 2, אז יש פחות לכלוך ויותר זמן לנקות..

תהיי בטוחה שאם הייתה לי כאן חבורה צוהלת,

לא היה נראה ככה.. וזה לא שעכשיו כזה בית מרקחת.

יש לי דודה שמבחינתה בילוי לילדות בקיץ היה לנקות עם מברשת את השטיחים במרפסת

עם טונות של מים וסבון (הילדות היו מעדיפות רק "יום המים" בלי מברשת ושטיחים..)

ושגם כשהיא הייתה אחרי ניתוח ברגל היא היתה מעבירה סמרטוט על כיסא גלגלים.

זה חולת ניקיון

 

בבקרים, אכן, הבית עוד במצב סביר, אבל אחה"צ... 

ברוך ה'!

חומרי הניקוי מסוכנים לתינוקות יותר מהאבק

הם מרימים פירורים *מ*הרצפה..
ואם היא שטופה- אין פירורים..

אצלנו הגברת זוחלת קבוע לאיפה ששוטפים, נמרחת על הרצפה הרטובה עושה תנועות של שחיה ואז מלקקת את הידיים הרטובות (וכל האחים הגדולים מתמוגגים ונקרעים מצחוק)

 

והיא גם אלופה במציאת אבק ולכלוך.

וברגע שקלטתי את זה, שגם דקה וחצי אחרי השטיפה, היא תמצא את הפינה שלא ניקו בה טוב (מאחורי התנור, לדוג') התייאשתי. ואני נותנת לה למצא את הליכלוכים ולנקות אותם. יה"ר שהיא תמשיך כך, ותנקה גם כשתגדל.

 

(ואגב, "שואב אבק" זאת תחפושת די קבועה שלנו בפורים- לזחלן התורן)

איך יש לך כח? גם בלי שום ילד בבית, למי יש כח לעשות ספונג'ה כל היום? ולהתעסק עם אקונומיקה..
ממליצה לך להעיף את האקונומיקה מהבית.
רעיל ממש, ואין צורך לשטוף איתה. אולי רק להלבין את הכיורים/שירותים.
חברה שלי חטפה פעם הרעלת אקונומיקה מרוב שניקתה במרץ ושאפה יותר מדי.

כתבתי שרק כשהבת שלי היתה זוחלת  אני שטפתי שלוש פעמים בשבוע (חדר ילדים, מטבח, סלון, בית קטן)

ואין לי יצור זוחל לעיתים קרובות. והגברת הנוכחית טרם החלה לזחול ממש, ככה שיש לו עוד חודש ..

והיצור לא זוחל בחדר שינה של ההורים... אז החדר שינה שלנו יותר לכיוון שלושת הרגלים 

סתם... פעם בשבוע-שבועיים.. אבל אין אליו גישה עם אוכל או דברים מלכלכים.

ככה אני שוטפת פעם בשבוע את החדר ילדים והסלון,

ואת המטבח יותר, כי אני מבשלת מבולגן ונופלות לי קליפות וכאלה על הריצפה.

 

הבית שלי מזבלה במושגים שלך (מסמיק)

התכוונתי לא להשתגע מסביב לניקיון, אבל לא להזניח גם.

לי - מה לעשות - אין זמן לשטוף שלוש פעמים בשבוע את הבית, במיוחד כשצריך גם לעשות עוד כמה דברים אחרי שמונה שעות עבודה מעייפות...

ילד צריך 2 קילו אבק כדי לגדול  

ואני אוסיף שיש כאלה שמהדרים..

אני משתדלת לטאטא אבל ממש לא שוטפת כל יום...

וכן זה מדאיג ומתסכל לנקות כל הזמן אני פשוט קניתי שואב אבק שמתאים גם לרצפה ושאבתי המון!

לי יש ילדה גדולה שדואגת וקוראת לנו כשהוא מכניס לפה (או צועקת עליו 'לא בפה לא בפה' בתוספת משיכה)
אני משתדלת לטאטא כמה שיותר אבל אני לא עומדת בקצב במיוחד כשיש עוד גברת שמסתובבת בבית ומפזרת דברים בגן שעשועים אני שומרת כי שם יש אבנים וכאלה לפעמים והוא בדווקא מכניס אותם ובורח תוך כדי שהוא בודק ששמתי לב וצוחק...
מה שכן אני ממש מקפידה לנקות זה אוכל כי הוא אלרגי לחלב אז אם יש פירורים על הרצפה אני ישיר מנקה...וגם אם הגדולה פיספסה כמובן..
ויחי מי שהמציא את מגבוני הרצפה...

מעבר לזה, אין מה לעשות, שיאכל..

תרגישי טוב.

גם מתוק העיקר שלא תתייבשי

 

ומנוחה לא להסתובב הרבה רק לשכב ולשכב..

 

רפואה שלימה ובשורות טובות!

יש דרך להצליח לישון קצת ביום?

ואני נחה ביום.

אבל תמיד שאני נשכבת הבטן מתקשה וכואבת...
כך שגם ביום זה קשה אבל יותר טוב

תודה לך

ירדים אותך טוב

כלומר - יכול להיות שיראו, אבל אם לא זה עדיין תקין.

קשה לי לחכות כ"כ הרבה. בהריון קודם בשבוע 7 כבר ראו ב"ה

תלוי מתי היה הביוץ.

אני אישית הולכת אפילו בשבוע 6 כי קשה לי לחכות אפילו עוד יום אחד ועד עכשיו תמיד ראו כבר דופק.

צריך רק לקחת בחשבון שאולי לא יראו דופק כי זה פשוט מוקדם מידי לפעמים.

אני אישית בוחרת ללכת מוקדם כי אני יודעת שבכל מקרה אני אהיה במתח גם אם לא אלך וגם אם אלך ולא יראו דופק עדיין.

כי הייתי בסיכון לרעלת הריון (וגם לקחתי אספירין עד חודש תשיעי).
כנראה לא בדיוק כמוך אבל לפחות זכית בהקפצה .

ולעטוף כל צד בשניים-שלושה עלים.

אם היא תחזור לינוק - שום נזק לא יגרם לייצור החלב, ואם לא, הכרוב יקל על הגודש הכרוך בגמילה ויגן עלייך מפני סתימה בצינוריות ודלקת.

 

עד שיש לך כרוב - תשאבי מעט. עכשיו. לפני שהכל נעשה גדוש מדי ומתקשה. תשמרי את החלב - אולי זה יהיה נצרך לקטנה בצום. ואם השאיבה כבר קשה - תזרימי מים חמים או קומפרסים חמים על המקום.

 

אחרי שיש לך כרוב בבית, את יכולה להחליט : אם החלטת לגמול, תחליפי מדי כמה שעות את העלים שעוטפים כל צד ואל תשאבי.

אם החלטת שלא לגמול, תשתמשי בכרוב ובמקביל תמשיכי לשאוב.

 

תרגישי טוב וצום קל (ליתר בטחון, אולי תשאלי רב מראש איך לנהוג במקרה שחלילה החום עולה).

ברוך ה היה מעולה! הקטנה אמנם מסרבת לינוק אבלנלא התפתח גודש או דלקת
קצת סחטתי חלב במקלחות חמות וזה הספיק להקלה...
תודה לקוראות ולעונות וגמר חתימה טובה

אפשר לסחוט ידני במקלחת