פורום הריון ולידה (עמוד 454)

כאילו מה גורם לדימום?

אבל בטח שללכת להיבדק

לי היה בהריון האחרון, כמה שבועות עם כתמים.

והלכתי על פעם לראות שהכל תקין

ב''ה הוא כרגע יונק❤️

בשלב כזה הייתי הולכת למוקד

אבל אם קבעת למחר בבוקר זה נשמע לי גם טוב.

בינתים תנוחי.

ובטח שמעתי שיש מלא סיפורים של דימומים והכל היה טוב.

גם אצלך בעז"ה!!!

תחזרי לעדכן.

מי נתן לך הנחיה לא? מממש מוזר

מהרבה הריונות עם דימומים..כאלו צשלחו וכאלו שלא

להפך תמיד הכניסו אותי דחוף באותו יום גם בלי תור

ויש לזה חשיבות כי לפעמים נותנים תמיכה

או הנחיה לנוח

ולפעמים מגלים שכבר מאוחר מדי ואז חבל גם על כל המתח ימים שלמים 

הכוונה למיון .. האמת שאפילו אמרה שאפשר לחכות כמה ימים שזה כן היה נשמע לי מוזר

אבל אני חיפשתי ומצאתי תור למחר ..

קצת מלחיץ אותי מה שכתבתן, מקווה שזה בסדר לחכות למחר בבוקר 🙏

ותיארתי לה כל מה שכתבתי כאן.. 

אלא

אם כבר גילו ממצא משסביר את הדימום ואז נגיד ההנחיה לבא רק אם י ש שינוי בדפוס

אין מה להלחץ כי באמת לרוב זה לא משנה את המציאות..

אבל בהחלט הנחיה שגויה לחלוטין

היו לי דימומים כמה שבועות בתחילת ההריון.

ממליצה ממש על מנוחה כמה שיותר ולשתות הרבה הרבה הרבה.

כשהיה לי דימום בשבוע 11 נסענו למיון. (ב"ה לפני כן אף פעם לא היו לי דימומים בהריונות) הייתי עם תמיכה כי זה הריון מטיפולים.

ב"ה העובר היה עם דופק, אבל התגלתה המטומה. לקחתי מחלה, הורדתי הילוך בעבודה ובהמשך היא נספגה. ב"ה אני בשבוע 36

כמובן שהלכתי בבוקר להיבדק ולצערי לא היה דופק .. והעובר כבר הפסיק להתפתח בשבוע 6 .. כנראה ממש קצת אחרי הבדיקת דופק שעשיתי.

כמובן עצובה אבל ב"ה שזה התגלה בתחילת הריון ושהיו סימנים מקדימים ולא הגעתי שמחה לבדיקה שגרתית והייתי מגלה את זה .

צריכה לעבור גרידה בקרוב .. לא ציפיתי לזה אבל בגלל שאני מעל שבוע 9 והשק הריון כן התפתח וזה נקרא הפלה נדחית אז זו ההמלצה הרפואית .. 

חיבוק אהובה.

שיהיו בשורות טובות 🙏

מגיע לך!!

את עוברת כעת מסע לא קל.

(אני גם עברתי הפלה השבוע בשבוע 5 - נפל לבד)

ובעברי 2 הפלות לא רצופות גם בשבועות 7-9 - אחת בכדורים ואחת בגרידה.

ככה שלצערי יש לי ניסיון בנושא

אם את צריכה אני פה ❤❤❤

גם לחשוב לי להגיד שתמיד נכנסתי להריון במחזור הראשון שאחרי ההפלה. התקופה אז מאוד פוריה.

בשורות טובות בקרוב!!!

תאמיני בטוב והוא יגיע בעז"ה

בינתיים תנוחי ותתפנקי.

עוד יגיעו ימים טובים....

איז עצוב זה 

המון כוחות לתהליך הזה!

אמא שלי דיממה בהריון שלי בהתחלה, והנה אני פה

תמיד היא מספרת שהיתה במיון והיו איתה נשים שעוברות הפלה והיא אמרה לרופא להציל את ההריון שלה. והרופא אמר לה שהמצב שלה שונה...

אבל יש ויש, וצריך להיבדק

בהצלחה

את.

וואו

מלכה ממש

מלכה מלכה מלכה

וזה שאמרת שאת כל זה עשית בלי לצעוק?! וואוו קנית אותי לנצח🤣

מצדיעה

ומהממת תודה על. ההתגייסות לתורה!! כמה אנחנו צריכים את זה

ובסןגריים אולי כן לדבר עם האיש שלך ולשקף את התסכול.. לא לאגור בלב

חיבוק ומדליה

❤️

מעריכה אותך מאד על זה שלא צעקת בכלל

באמת כל הכבוד!!

אין כמוך!!!רק אומרת שכדאי שתשתפי אותו במה שעבר עלייך בשיחה טובה

יכול להיות שהוא צריך קצת יותר מודעות ולא היה קשה לו לסדר כמו שהוא לא שם לב

וגם שיעריך את האישה המדהימה שלו

והוא לא הגיעה!! שאפוו

חממתם לי את הלב🤗🤗

והתחלתי לדבר

זה בהחלט הבהיר לי שאני כבר צריכה

צודקות ממש ממש!

והוא שמע את הסיפור ואפילו חזר עם משהו טעים

והבית שטוף ומאורגן ב"ה

וכיף שיש אתכן💕

השראה פשוט השראה!!!

בירור באינטרנט באתר הכללית, מציג שהתרופה כשרה לפסח.

אז ברור בוודאות שיש לה כשרות.  

אני יודעת שהיא כשרה לפסח, ראיתי גם בגוגל. רוצה לדעת איזה הכשר.

כבר אלך מחר לבית מרקחת לבדוק, תודה!

הם כותבים בפירוש שהכשרות היא רק לפסח - נקי מחמץ,

ולא כשרות כללית. (כי יש דעות שתרופות בכלל לא צריכות כשרות. אז גם תרופות שמכילות רכיבים לא כשרים יכולים להיות ברשימה ככשרים לפסח)

לגמרי הרגשתי לפעמים שכשבעלי נסע זה גרם לבן שלנו להיצמד יותר אליי ולחפש אותי יותר

(בן שנה וכמעט וחצי, אבל לאורך המלחמה..)

עליו מאוד מאוד. בגיל הזה בעיקר ראיתי את זה מתבטא בשינה ובאוכל. הסבב הזה היה ארבעה וחצי חודשים, ואיפשהו בהמשך זה נהיה גם התנהגותי של חרדת נטישה כזה, בכי היסטרי כל פעם שאבא יוצא לזרוק את הפח/ לתפילה וכזה... ואחרי כל פרידה מאבא היה דביקי אליי ברמות.

עכשיו שנה אחרי, אנחנו עדיין בלופ של המילואים 🥴 ויש השפעות אחרות, אבל לגמרי יש.

כי בהנקה לא מומחית..

כן זה הגיוני, תינוקות יונקים עושים יותר צואה בטיטול.

אבל גם כדאי לראות שזה לא קיצוני, באיזה תדירות היא כן עושה? הבת שלי היה אוכלת תמל פגים והייתה עושה צואה בטיטול רק קרוב לפעם בשבוע, בהמלצת רופא החלפנו לתמל רגיל וזה השתפר פלאים.

אם אני זוכרת נכון 

3. רק צריך לבדוק שלא עובר מידי הרבה ימים בלי צואה או שהיא מתפתלת מכאבי בטן..

🤗 את אמא אלופה ובטוחה שבתוך את יודעת את התשובות ורק כל הסיפורים סביב גורמים לך להתערער.. חיבוק ענק ובהצלחה!

1. הסנטר שלה צריך להיות צמוד אלייך, השפתיים מופשלות, וצריך לראות שהיא מזיזה את כל הפה (אצלי אני גם שומעת אותו בולע).

2. כל עוד היא עולה במשקל- זה תקין.

אצלי פולט המון! אחרי האוכל מחזיקים אותו חצי שעה או מושיבים בטרמפולינה. גם אז הוא פולט, אבל פחות.

אני קוראת לו ''תינוק רטוב'', כי גם אחרי שמחליפים לו להגיד נקי ויבש, הוא נרטב תוך רגע😅🙈

ורק מחזקת אותך שזה בסוף יקרה. ככל שהם גדלים הדברים לאט לאט מסתדרים מאליהם ❤️

(אני בדיוק מיניקה)

נראה לי שזה בסדר. אולי בעצם הסנטר לא צמוד אליי.

יכול להיות שינוי בין ההנקות?

לגבי 2 - היא עולה במשקל ב"ה, אבל לא תמיד בקצב הרצוי.

בעיקר בין הצדדים...

אני תמיד ניסיתי לבחון מה ההבדל בין הנקה להנקה, ומה יותר טוב לי ופחות כואב.

2- מבחינתי כל עוד הם עולים זה בסדר. לא משנה אם זה פחות ממה שהאחיות בטיפת חלב מגדירות כתקין.

כי אם היא עולה- כנראה שהיא אוכלת.

אצלי היו שבועות שעלה רק 70, וזה קרה גם כשהאכלתי שאוב, ככה שידעתי שהוא אכל מספיק.

מבחינתי כשיש עלייה זה תקין.

וב''ה גם מבחינת הרופאת ילדים.

על 1 אני לא כ"כ יודעת להגיד לך..

בעיקרון עם תמ"ל אמורים לעשות כל יום אבל זכור לי שבאמת לא היה לי ברור הכלל הזה כשזה תמ"ל בשילוב הנקה.. אולי תתיעצי עם טיפת חלב בביקור הקרוב? (זה ביקורים צפופים בהתחלה 😉) אולי היא מתפתלת כי זה ריפלוקס ולכן הוא גם פולטת יחסית הרבה? היא פולטת בקשת? פעם היינו הלידה עם היועצת הנקה ותוך כדי שהיא הסבירה לי משהו בעלי נתן בקבוק ואז הגברת נתנה פליטה רצינית בקשת והיועצת אמרה שבאת כדי שנבדוק ריפלוקס (עלה החשד עוד קודם,ב"ה היא לא סבלה אז לא עדיין עם זה משהו) פתאום חושבת שמעניין אם זה קשור לשילוב

אז כנראה שלא רפלוקס.

היום היינו איתה אצל רופא הילדים. לא שאלנו אותו את השאלות הנ"ל, האמת... אבל אנחנו אמורים להגיע אליו שוב, אז אולי נשאל. (על האחיות בטיפת חלב לצערי אני לא סומכת)

אפשר לנסות להחזיק ולא להשכיב מיד אחרי האוכל זה יכול להפחית

הבעיה היא רק אם זה המון או עם לחץ כזה (פליטה בקשת) או כשזה כמות שמפריעה לעלות במשקל

בריפלוקס הבעיה היא כשהפליטה שעולה להם היא חומצית ואז זה שורף להם ולכן מטפלים תרופתית להורדת החומציות (וזה בעיה גם שלא פולטים הרבה רק צורחים הרבה... אבל אין סיבה לחשוד בריפלוקס רק בגלל קצת פליטה)

אופ השתגעתי מזה כבר

כן

לא

לא

כן

חודש תשיעי זה באמת אחד הסיוטים

הלחץ הזה שהכל בסדר

כל דגדוג עם ההתרגשות שהנה זה קורה

אני איתך 💖

שפתאום לא זכרתי מתי הרגשתי אותהההה

איפ צמחו לי שיערות לבנות!!

אכלתי שוקולד ןשכבתי על שמאל אבל עד שהיא זזה לקח לה איזה רבע שעה שאגלתי סרט

היא מזה פעילה שתהיה בריאה אני רגילה שיש לי התעמלות אומנותית בבטן…

יש להם פחות מקום ובמיוחד אחרי שמתבססים באגן

כמובן עדיין חשוב לשים לב שיש מספיק תנועות אבל גם לי זכור שהן פחות מורגשות 

אבל פתאום זה כלכך הלחיץ אותי…

כי היא באמת סופר פעילה (לקח לנו מליון שנה חגלות אם זה בן או בת כי היא כל הבדיקות קפצה😂😂)

הייתי בסיטואציה לפני שניה... הריון ארווווךךךך וילדתי כמעט ב42

וואי זה ככ ארוך ומייגע

והמחשבות של זה כן זה, זה לא זה..

וואי

חיבוק ממוש

בסוף הם נולדים

מבטיחה

❤️

יכול להיות חרדה

יכול להיות שצריך אקג

שימלא את הריאות. אפשר גם לעמוד מול המקפיא.

לבדוק שהוא שותה טוב ושאין לו אנמיה. (חוסר שתיה מביא לתחושת מחנק כמו בצום)

תבדקי אם יש שיפור אחרי הגשם הראשון.

אני חושבת שיכול להיות קשור לעונות מעבר.

הבן שלי אובחן עם אסטמה קלה אבל היא מתבטאת רק בעונות מעבר.

ויש לי עוד ילדה שמתלוננת על חוסר אוויר, אבל אחרי כמה ימים זה עובר לה.

רופא חייב לבדוק, לא לקחת סיכונים.

בתקווה שסתם משהו, אבל כשזה מגיע לנשימה חייב שרופא יבדוק כמה שיותר מהר

הוא אמור להתבסס באגן וזה שהראש שלו למטה- נשמע מעולה

(רק אומרת שאצלי היה סוף הריון שהרגשתי ככה ואז הרופא אמר לי שזה פשוט רצפת אגן שצריכה חיזוק 🫣 אז גם יכול להיות)

שיהיה בעיתו ובזמנו ובידיים מלאות בע'ה!!

רק שממש קרובה יכול גם להיות כמה ימים

יש לך אפשרות לנוח?

איפ כבר באלי ממש

ה׳ יעזור 

כרגע זה לא באמת בנרתיק...אבל הוא אמור לבסס את הראש למטה והגיוני שזה מרגיש דומה

פשוט ללכת לשירותים...

פשוט סוג של מתעצלות..

לשירותים.

שלא רוצים ללכת לשירותים. יותר מעניין בחוץ...

לפעמים לא רוצים להפסיד משחק או לעצור משהו שהם באמצע, ולכן נמנעים.

הבת שלך אמרה ששורף לה למטה, לכן ממליצה לך לקחת אותה לרופא ילדים. אולי יש דלקת או משהו?

אם שורף אולי נמנעת בגלל זה

חבילת קרקרים שלימה 😅

מזכיר לי נשכחות.. מטפלת שהייתה טוחנת תפוח ובננה עם חבילת ביסקוויטים וקוראת לזה פירות 😅

נשמע לי מספיק..

בכללי לא אוהבת מטפלות שדוחפות שטויות.. הייתי מנסה לבדוק מולה האם במהלך היום הילדה מראה אי שקט וזה מרגיע אותה או שבכל מקרה המטפלת מאפשרת לה קרקרים..

זה נשמע מספיק עד 13-14.

אם היא נשארת עד 16, אולי כדאי עוד משהו.

לחם עם ממרח היא תאכל?

אפשר לחם עם ממרח מזין

או פירות טחונים עם שומן בריא

או אולי עוד דיסה (בגלל שעוד לא בת שנה הייתי הולכת על דיסה של "גם וגם" שזה בעצם מנת מטרנה עם כל מה שדרוש בגיל שלה)

אם למטפלת קשה להאכיל בכפית אז שווה לאפות לה סוג של מאפינס שיהיו מזינים - יש מתכונים על בסיס ירקות , קמח מלא וכו

אם היא רעבה שתאכל! אבל באמת חבל שזה יהיה משהו כמו קרקרים.....

יונקת מיד לפני ומיד אחרי?

בגדול הייתי מחשבת לה ארוחה כל 3-4 שעות בערך.

הבת שלי בת 9 חודשים גם

במשפחתון 6 שעות ביום

יונקת בבוקר לפני שאני מביאה אותה, ובצהריים מיד כשחוזרת(הנקת התגעגעתי אל אמא, לא רעב..) היא גם לא הייתה בעניין של תמל ובגיל כזה לא הרגשתי שזה קריטי מידי..

חוץ מזה במשפחתון היא מקבלת לחם עם ירקות וביצה וכזה

וארוחת צהריים(אורז ועוף.. קציצות עם פסטה..כאלה דברים)

לדעתי זה לגמרייייי מספק. כמובן היא שותה הרבה מים..

אם היא 8 שעות אולייייי עוד משהו קטן, נגיד פרי או כריך קטן?

אבל מצד שני את אומרת שהיא כן מקבלת גם שאוב... וואלה נשמע לי שהמטפלת סתם דוחפת לה, שתתן לה מים או מנה גדולה יותר של האוכל..

ונזכרתי שבימים שהבת שלי אוכלת רק פחמימות/ירקות והנקה, היא באמת יותר רעבה.

ממש רואים עליה את ההשפעה של חלבונים ושל שומנים בריאים.

אז הייתי עובדת בכיוון הזה.

למשל מוסיפה לה ביצה, אבוקדו, טחינה, ממרח שקדים, קציצות, טונה..

ואין מיד אח"כ הנקה כי אני חוזרת רק בערב.

הכיוון של שומנים בריאים וחלבונים באמת נשמע לי נכון. אנסה להביא דברים כאלה

כבר מוצקים ונשמע שהבת שלך אוכלת טוב מוצקים אז אל תרגישי שאין לך מספיק היו לי ילדים שהפסקתי לגמרי לשואב להם בגיל הזה.

לי נשמע שמה שהמטפלת מביאה די סבבה אולי הייתי מוסיפה חלבון למרק (עוף/הודו וכו) וירקות טריים (מלפפון/עגבנייה)

לארוחת ביניים אפשר להביא גרבר עם טחינה גולמית או פרוסה עם ממרח.

פעם הבאה תוסיפי לאקמול 2 אופטלגין או אדויל

לדעתי זה לא מותאם להנקה (יש בזה אספירין או שאני סתם זוכרת כך?)

אבל אצל הגדול לא הייתי עם מניעה - ועדיין היו מיגרנות כאלה

מיגרנות ברמה שלא מצליחים לנשום מהכאב 

כלומר שאני יצרתי את הדפוס הזה, שפחות משתפת אז ממילא נוצר מצב שחברה משתפת יותר ממני.

(היתה תקופה שזה ממש תיסכל אותי וניסיתי לשנות את זה ולא ככ הצלחתי האמת... עכשיו בעיקר משלימה עם זה:/)

וגם למדתי שלפעמים הייתי מצפה מעצמי יותר מידי לשתף כשאני מתמודדת עם קושי, ואצלי לפחות שיתופים בזמן קושי לא מועילים אני צריכה להיות מאוד מרוכזת בעצמי ובתחושות שלי כדי לעלות את הפתרונות מתוכי בלי עצות ורעשי רקע אחרים - אז למדתי שזה לא סוג השיתוף שאני צריכה למרות שהחברות שלי כן.

אני משתפת במה שטוב לי, אפילו אם זה תובנות ומחשבות או סתם פריקות של אחרי מעשה - העיקר שבלב שלי אתייחס לחברות בצורה שוויונית זה כבר מביא איתו את הפתיחות משני הצדדים. 

שהצד השני קבוע לוקח חלק נכבד בשיחה

אני יכולה לשתוק מהצד כל הזמן.. ולהיות המקשיבה

וגם נמשכות אליי החברות האלה שרק רוצות לשפוך את הלב

ומה איתי?

קרה לי כבר כמה פעמים שחברות אפילו לא זכרו מה אני עוברת מרוב שעסוקות בעצמן.

אני יודעת שיש נשים שונות. בוודאות. כי כן יש לי חברה אחת שממש יודעת להקשיב והיא אגב חברה שלי מגיל 12.

כל השאר כבר התחלתי לסנן כמו שרחלי כתבה בתקופות מורכבות עם קושי וכו' כיוון שיודעת שזה יחזור על עצמו אותה דפוס של שיחה...

אני יכולה אפילו לפרט בקטנה שאני עוברת תקופה מאתגרת ובאחד הימים היותר מורכבים שלי שממש נואשתי לשיחה

התקשרה אחת החברות הזו והיא שאלה לשלומי ואז... פרץ ומבול של מה שהיא עוברת שהיא בטוחה שזה דומה אך לא.

יכול להיות שיש לך באמת יכולת הקשבה טובה ולכן הפער מודגש לך עוד יותר, יכולת להקשיב נקי זה מצרך שלא תמיד מצוי, אז קודם כל תשמחי עלזה שב"ה השם נתן לך את המתנה הזו שבטח עוזרת לך גם בחיים האישיים.

באופן כללי אולי הייתי שואלת את עצמי אם אני רוצה גם לראות את המתנה הזו כשליחות שלי - כחסד שאני יכולה לתת לעולם ולחברות, קצת מקום לפרוק ולנוח.

בנוגע לעצמי- מספיק לגמרי בעיניי 1-2 חברות טובות באמת שיש ביננו שיוויון ויכולת שיח ושיתוף בגובה העינים, שווה להתאמץ ולתחזק אתזה- שם כדאי ממש גם ליזום, כשאת מרגישה שיש קשר בטוח בינך לבין חברה (כמו שתיארת עם החברה מילדות) את לא צריכה לחכות שמישהו יתקשר ויתעניין בך ובשלומך את יכולה פשוט ליזום שיחה ולהגיד בפירוש מה הצורך שלך מהשיחה הזו - מאוד עוזר!!

כל הבעיה היא באמת שאני נמצאת כרגע בתקופה מאוד מורכבת בחיים

אני מסננת כבר בקביעות נשים מסוימות והן נעלבות

אך אני באמת לא יכולה לשאת את זה כרגע. אני אוהבת להקשיב

אבל כשאני לא מסוגלת להכיל זה כבר אחרת

ולהגיד שאת ממש צריכה שתקשיב לך

לחילופין, אם היא שואלת מה שלומך- אז ישר להגיד לה שאת צריכה שהיא תקשיב לך כמה דקות כי את ממש צריכה לפרוק 

מתחילות ב- אפשר לפרוק לך?

מהצד של שתינו.

אנחנו יכולות לדבר שעות, אבל אם אנחנו מקדימות את השאלה הזו0 יותר קל לי להקשיב

רק מול בעלי אני פורקת

אבל נראלי זה קשור לאופי שלי ולא לחברות

אני יותר עצורה ופחות משתפת יותר מקשיבה...

עם אחת גם יוצא לי לפרוק לה

עם השנייה פחות.

זה בעיקר קשור לזה שלא סומכת על העצות של השנייה ובהשקפה שלי יותר קרובה לראשונה.

היו לי צירים אך ורק בגב.

סתם שתדעי שזה לא חייב להיות

אבל באמת כל אחת חווה קצת אחרת...

זה לא סתם קלישאה אצל הרוב המוחלט כשזה צירים - קשה לפספס (אבל יש יחידות סגולה)

זה חוזר על עצמו שוב ושוב

והכאב הולך ומתחזק

ובד"כ גם יתקדם להיות מורגש בגב ובפי הטבעת

אם יש תחושה שחוזרת על עצמה ואת מתלבטת אז אם זה לפני חודש תשיעי כדאי להתיעץ כי אם זה באמת צירים צריך לבדוק שלא מוביל לפתיחה

בתשיעי כל עוד זה לא מתקדם להיות חזק או צפוף כנראה שזה סתם, גם אם זה צירים זה לא בעל משמעות כל כך

הייתי במיון לפני כמה זמן ושמו לי מוניטור

היה לי ציר אחד שלא כזה הבנתי מה קורה אבל זה נרשם כתנודה חזקה. כשהאחות באה היא גם קצת לא ידעה מה לעשות בגלל זה.

אבל בגלל שהיה רק אחד כזה במשך הזמן אז זה היה בסדר ושיחררו אותי. מאז אני יודעת לזהות וזה קורה פה ושם מידי פעם

גם בהריון הקודם היו לי התקשויות, אבל זה יותר חזק ובאמת לא משאיר מקום לספק....

וזה נורמלי כי זה פעם ב... יש לי עוד קצת זמן עד הלידה

יש הורמונים בהריון שגורמים לשיעור יתר וזה בכל הגוף, אחרי הלידה ידוע שההורמונים האלה יורדים.

לא זוכרת בדיוק. יבואו חכמות ממני.

אחרי הלידה יש נשירה חזקה בגלל שינויים הורמונלים

אצלך כנראה שגם שם זה מושפע

טלפנית משמרת ערב?

שיעורים פרטיים?

מכירה ביתית?

עבודה עם נוער במסגרת בלתי פורמלית?

אם בית באולפנה/ישיבה?

ביררתי על זה פעם כהכנסה נוספת. הבעיה שתצטרכי גם שבתות וכו ויכול להיות תובעני מדי לאישה עם ילד קטן

תחפשי עבודה מהבית שזה עבור לקוחות בחו"ל

אבל בגדול, נשמע לי שזה להעמיס על עצמך יותר מדי 

מה שעולה לי לראש זה שאלו שעות של אירועים, וזה קלאסי אם היית די'ג'יי או צלמת.

אולי אפשר לנסות ליצור שת"פ עם מישהו כזה ולהציע לעבוד אצלו.

להיות המטפלת שלו ואז זה לא עוד עבודה בשעות שאת יכולה לנוח בהם....

אני עשיתי בחל"ד שיעורים פרטיים במתמטיקה

הרבה פעמים מחפשים לשעות אחהצ

אבל אולי לפני 18:00 בערב

נגיד להתחיל בשלוש/ארבע

היא אומרת שהרבה דברים ביחד ושהיא קצת שחוקה.

מה אומרות? לעזוב אותה?

הזו, אז ממש לא לעזוב אותה.

מידי פעם לשלוח הודעות מתעניינות, שהיא תדע שיש לה למי לפנות אם היא תרצה.

רק שזה לא נעים ומביך ולא קל

וזה שאמרה תודה אשת רואה אותי בהחלט מספר שהיא מחפשת לזה

תכלס הודעות לא ממ שמאפשרות לשתף

תציעי לה פעם לבא איתך לקפה...תציעי לה אם מתאים ךה שתקפצי לבקר בזמן שנח לך ולה..

תשבו תתענייני באמת לשלומה

תאפשרי לה לשתף אם תרצה

רק הקשבה למי שמתמודד- זה המוןןן

סליחה על הפסימיות...

אבל אם היא שיתפה בעבר על בעלה שהוא כזה וכזה,

סביר מאוד להניח שהוא לא השתנה...

ושלא טוב לה איתו.

אם תצליחי לגעת ישירות בנושא, זה נשמע לי הכי טוב. כי כבר בעצמה פתחה בפנייך, אז זה לא שנדפת בכח. תגידי לה שאת נזכרת שהיא סיפרה שככה וככה, ומה איתה? ומה שלומה? נשמע שהיא שמחה שאת מתעניינת בה.

זו באמת הזדמנות זה שהוא לא נמצא (אולי יאפשר לה לשתף בצורה יותר משוחררת)

בהצלחה ממש איזה חברה נשמה את! 

אמנם כל מקרה הוא בפני עצמו,

אבל במקרה של החברה שלי, היא התכנסה לתוך עצמה כי הוא עברה דברים ולא היה קשב "לשמור על קשר" וגם לא התעניינה בדברים רגילים..

כשהיינו נפגשות, הייתה קרובה רחוקה, איתי ולא איתי כזה.. בדיעבד סיפרה שהמפגשים היו לה מן אתנחתא. לא רצתה לשתף ולא יכלה לקשקש אז זה היה באמצע כזה, וזה גם מעולה להיות שם בשביל למלא את הצורך הזה.

כלומר גם אם את מרגישה שאת לא מצליחה לגעת בכאב עצמו, וגם לא מצליחה "להוציא אותה מזה"

זה עדיין מאוד משמעותי עבורה המפגשים האלו.

טיפ נוסף, תשמרי על מנטרות של מציאות חיים הגיונית מולה. אותה חברה סיפרה לי בדיעבד אחרי כמה שנים שהיו כמה משפטים שאמרתי לה על איך חיים נורמליים אמורים להיראות וזה חיזק אותה שמשהו לא תקין והיא פעלה לשנות, כי הוא הצליח לבלבל אותה שמה שהיא חווה זה התקין.

זה לא אם היא תשתף

אלא עצם זה שיש לה חברה שמתעניינת בה ותומכת בה

זה מאפשר לה לשתף, וגם לא לשתף

ואם היא תצטרך עזרה היא תדע שיש לה למי לפנות

את לא צריכה להרגיש שאם היא לא שיתפה אז החברות שלכן לא משמעותית לה ולא תורמת לה

הבטוח לשתף. לפעמים יש לי מחשבה שאולי לא הייתי מספיק קשובה, לכן היא הפסיקה לשתף.

אני זוכרת אותה כל כך מתלהבת שעוברת לעיר שלי ומאז שעברה ככה סגורה עם עצמה=/

לפעמים דווקא כשיש לאדם צורך בלפרוק ולשתף והוא גם ככה כבד בתוך עצמו, הוא יכול להרגיש נטל אפילו על החברים הקרובים- אם הוא מרגיש נתמך לאורך זמן, לפעמים התחושה הזו גם ממש מצמצמת את השיתופים.

כשחברות שלי היו במצבים פחות נעימים והיו מספרות לי דברים השתדלתי "לשכוח" את מה שאמרו לי כדי שבמפגש הבא יהיה להן מקום גם סתם לצחוק ולהנות ולהרגיש שהן גם תורמות לי - לשתף בעצמי בדברים, לתת תחושה של שיוויון ולא רק תומך- נתמך.

לא יודעת אם אני מצליחה להסביר טוב.. 

הייתי שוב באזור שלה (באסיפה הורים) הודעתי לה יום לפני שב19 יש לי אסיפת הורים לידה.

היא אמרה לי דברי איתי אחרי שתסיימי.

סיימתי ב20:30 ..היא כותבת שכבר במיטה וחשבה שכבר נגמר לי מזמן.

רציתי להרים לה את המורל אחרי שאמרה שמתבאסת לישון לבד כי בעלה טס וכו'.

אולי אני מגזימה?מרגישה שממש נדחפת לה

היום התקשרה שאלה אם אני כועסת,

אמרתי לה שלא, סתם מבואסת שלא נפגשות עד שגרות באותה עיר ושרציתי לשמח אותה כי אולי בודד לה קצת שבעלה טס,

אמרה תודה ודווקא לא בודד לה כי היא עם ילדים,

אמרתי לה יופי שמחה בשבילך. כנראה סתם דאגתי.

כתבת המון פרטים מזהים.. את לא חוששת שהיא פה?

את חברה מדהימה!

לא הסגנון שלה.

גם סך הכל לא כתבתי עליה שום דבר אישי מדי או רע, סתם שיתפתי בהרגשה שלי

את הדלת שלך פתוחה למקרה והיא תרצה קשר קרוב יותר חזרה.

לפעמים כשבנאדם בתקופה כזו של כעסים ואכזבות מהסביבה שהוא חי בה (במקרה שלה כנראה בעלה) הוא מספר לעצמו סיפור שהוא כבר לא צריך אף אחד ושלא יעשו איתו חסדים - כחלק מהדרך להחזיר לעצמו את הכבוד מהתחושה של האכזבה וההשפלה. יכול להיות שהיא מתרחקת כרגע מכל מה שמזכיר לה את החולשה שלה (ושל המציאות שהיא נמצאת בה) ואת הצורך שלה בתמיכה.

זה שהיא התקשרה לשאול אותך אם את כועסת יכול להיות בעיני כי היא הבינה שזה לא צריך להשפריץ עלייך ושהרצון שלך טוב, והדחייה הזו אחכ לדאגה שלך - שלא, הכל טוב איתי, טוב לי עם הילדים אולי זה חלק ממה שתיארתי .

יכול להיות מתיש להתנהל עם אדם שנמצא בתקופה כזו - והאחריות לא צריכה להיות עלייך, היא יכולה להיות בהחלט גם עליה , ליזום ליצור קשר כשנראה לה, את כבר הבעת במספיק דרכים שאת דואגת לה ורוצה בטובתה, רק תשאירי דלת פתוחה וזהו. 

ההסתגרות הזאת.

תודה על מה שכתבת. ממש מקווה שאצליח להשאר פתוחה ולא להפגע ממנה.

אישה שסובלת, שלא בטוחה בעצמה, נוטה להסתגר.

יכול להיות שהכל טוב עם החברה שלך ויכול להיות שלא.

בכל אופן אם זה מטלטל אותך הקשר איתה אז תשמרי על עצמך.

אבל אם לא מפריע לך, זאת זכות עצומה לדחוף אותה לשמור על קשר.

להעביר את הכדור לידיים שלה, זה נכון במצב בריא וקשר הדדי.

אבל החשש שלך שזה לא המצב, ולכן הגישה צריכה להיות שאין החבוש מתיר עצמו מבית האסורים.

לדעתי הדרך גם לדאוג לה וגם לשמור על עצמך, זה להמשיך ליצור קשר, אבל לקחת בחשבון שייתכן התעלמות/ חוסר מענה/ הברזה.

כלומר לא לבטל תוכניות ולהשקיע מאמץ שאח"כ תכעסי שהשקעת אותו.

למשל אחרי אסיפת הורים שאת ממילא כבר קרובה אליה, זה רעיון מצויין.

אותו דבר למשל אם בא לך סיבוב בקניון כי ממילא את צריכה דברים, אז תציעי לה להיפגש ולהתראות קצת. מקסימום ממילא את כבר בסידורים אז לא נורא אם לא יצא לפועל.

אם ביה"ס של הילדים שלך בסביבה שלה אז בטח יש לך הזדמנויות להיות שם.

תזכרי שזה לא היא, אלא המקום שהיא נמצאת בו. ובע"ה כשהיא תצא מזה, תזכי לחברת אמת.

זה לא צריך להיות בתדירות שקשה לך, אלא עצם העובדה שאת לא מוותרת עליה, גם בתקופות שהיא נעלמת פתאום, זה קרש ההצלה שלה.

זה יכול להיות אפילו פעם בחצי שנה.

אם זה יחזיק שנים, ייתכן שזה מה שיעזור לה בסוף לצאת מהמקום שהיא נמצאת בו.

אבל זה בתנאי שאת מצליחה מבחינה רגשית להחזיק את הפער הזה ולא להיפגע בעצמך.

אתן ממש עוזרות לי לסדר את הראש.

באמת צריכה לחשוב על זה איך לשמור על הגבולות שלי ולא להכנס לפגיעות.

הפעם זה היה על הדרך ולא התאמצות גדולה ועדיין נפגעתי נראה לי כי לפני זה עשיתי הרבה פעולות של התאמצות מעבר ואפס יוזמה מצידה וקצת נשחקתי

יש רשימה ארוכה, ואצלי התסמין היחיד הוא כאבים חזקים (בדיוק התעוררתי מכאבים כי המשכך כאבים שלקחתי לפני השינה הפסיק לעבוד..)

רק אומרת שגם לי זה נשמע אנדו, וגם אני עם אנדו אבל ממש לא עם כל התסמינים שיש בגוגל...

טוב שיש לך תור לרופאה, תתארי לה הכל, אל תחסכו תיאורים

והלוואי שהיא תהיה שליחה טובה למצוא מה זה 

כאבים כאלה זה מספיק.

ובכל מקרה (בין אם זה אנדו או לא), מצטרפת להמלצות על תנועה (בכלל, ושיטת אביבה בפרט).

 למעשה התחלתי לתרגל יוגה מסיבות אחרות לגמרי בתור בחורה, ואחרי שנה של אימון פעמיים בשבוע פתאום שמתי לב שהמחזור התקצר בחצי ואני כבר לא צריכה משככי כאבים במחזור, בכלל. והייתי אחת שלוקחת נקסין /נרוסין כי שום דבר אחר לא עזר. הכי מדהים שזה החזיק איזה חמש שש שנים בלי שתרגלתי , לאחרונה חזרתי לזה לפני ההריון ובמהלכו וב"ה הייתה לידה מהירה ממש 

גמני סובלת ממחזור כואב מאוד. (מאוד) וגמני טופלתי בהורמונים בצעירותי בגלל זה

אם את לא מתכוונת לחזור אליהם, ממליצה על פעילות גופנית. מאוד מאוד מקל

זה נראה כמו הפתרון ההפוך לבעיה כי את רוצה רק להתקפל ולשכב, אבל זה באמת עובד. 

מספיקה גם פעילות של חצי שעה ביום, ועדיף כל יום ולא רק בזמן הווסת 

כשהכדורים כבר לא עוזרים את יכולה לנסות שיטות טבעיות, שיטת שרמן מעולה לכאבים, גם שיטת אביבה וגם יוגה

וגם, תנסי לקחת את הכדור כשהכאב רק מתחיל, לפני שמתחזק 

זה מצוין כותנה.

יכול להיות סתם יובש רגיל- בהתאם למזג האויר.

קרם לחות זה מעולה!

אבל בטח יהיהו לך תגובות חכמות יותר

ההמלצה היא דווקא לכסות כמה שיותר... (הבן שלי היה\עדיין עם אטופיק והלבשתי לו ארוך והכל מכותנה וזה מה שעזר לכתמים להעלם)

אז אם זה קרה אחרי שהיא התחילה ללבוש גרביונים זה ממש לא נשמע אטופיק אלא יותר כמו סתם זיעה או קשיי הסתגלות לגרביונים...

למרות שזה כבר כמה ימים מתרבה ונהיה אדום יותר.

טוב. מה כבר אפשר לעשות ? 

נראה גירוי או רגישות

החלפת חומר כביסה אולי? 

הרופא אמר שזה סתם גירוי מהגרביונים ויעבור.

אמר שהיא צריכה גרביונים מכותנה -אבל זה בדיוק מה שזה 80% כותנה. סתם הגרביונים הרגילות של לידר 

אולי כשיתקרר יותר לא יציק לה, ואולי כיבוס נוסף של הגרביונים יעזור.

ואם לא אז לנסות להלביש מכנסיים במקום הגרביונים.

רק שמעניין איפה אפשר למצוא

אפשר לשקול גם לעבור לטייץ וגרביים עד הברך