פורום הריון ולידה (עמוד 4547)

לנסות להאכיל אותו כשהוא בחצי ישיבה (טרמפולינה?) ולהשאיר אותו ככה איזה חצי שעה אחרי שהוא מסיים לאכול (כלומר לא להחזיר לשכיבה)
אפשר לקנות סינרי בד שיעזרו עם הפליטות (יותר קל להחליף ולייבש סינר מבגד גוף..).
וכמו שאמרו לפניי, ללכת לבדוק אם זה ריפלוקס..

 כך שאת בחצי שכיבה חצי ישיבה...

 

או לשכב על ספה..

 

מקווה שהועלתי..

 

דרך אגב: זה אולי לא רק קשור לשכיבה שהתרגלת, הרבה חשות אי יכולת לישון בלילות עקב הורמונים ללפעמים לילה שלם לפעמים חצי מהלילה..

מגניב שהצלחת על הבטן עד עכשיו..

אני גם תמיד ישנתי על הבטן,
ואז
שברתי את הרגל והיתי עם גבס מהעקב עד האגן!
מה שאומר-שהדרך היחידה לישון-רק על הגב!אפילו לא על הצד.
אני?
על הגב??

בלילות הראשונים היה קשה.
אחר כך-הגוף יודע להסתגל לכל מצב.
רק אנו צריכים לשחרר את ההתניה.
תפסיקי לחשוב ש'אם רק יכלתי לישון על הבטן'
תסכימי לשחרר את זה. תסכימי להיות בכאן ועכשיו.
ותראי שהגוף יתרגל.
אל תעשי מזה עניין.כנסי למיטה עם ספר אל תכנסי ללחץ של-אני חייבת להרדם.
תקראי עד שתהי ממש עיפה ואז תנסי..

אני בהריונות סובלת מנדודי שינה בלי קשר לתנוחה,אז מכירה את הקושי.
פשוט צריך לא לעשות עניין גדול ואז תראי שיהיו לילות טובים ולפעמים כאלו שפחות.

וזה קשה-גם אני עם הבטן של תשיעי כרגע צריכה להתישב כדי להחליף צד..מסורבל..

אבל שוב-העיקר לא להפוך את זה ל'בעיה'..זה זמני!

במיוחד אם את רגילה לישון על הבטן.

ממליצה לך לנסות לישון עם כרית בין הרגליים, את יכולה גם לנסות להוסיף כרית מתחת ליד.

עם חוסר בשינה כי כל ההיריון רציתי רק לישון, אבל שמתי לב שלא צריך לפחד איך אסחוב את זה עד סוף ההיריון, כי לפעמים דברים משתפרים דווקא בסוף! באמצע ההיריון היו לי כאבי גב נוראיים ולא הבנתי איך אמשיך כשאעלה עוד במשקל. .. אחרי כמה זמן זה השתפר מאוד ובחודש תשיעי הרגשתי קלילה והכי טוב מכל ההיריון. ...
בהצלחה! תרגישי טוב! !

למיטה גמורה.. ופשוט מתעוררת אחרי מעט זמן שאני ישנה...גם לקרוא ממש לא נוח לי לא על הבטן..
נראלי הפרעה נפשית
אבל הלוואי ומסתדר ואשן יותר...
כי בתחילת ההריון לא ישנתי טוב בכלל, ואז הייתה תקופה שפשוט ישנתי מעולה! ועכשיו כבר שבועיים בערך בירידה...
בעז"ה שיהיה לצורך עליה..
ובטוב... תודה רבה לכן!

ואני פשוט ישנה גרוע, מה גם שיש לי כאבי גב מטורפים אז גם א"א לישון על הגב.

 

אז זה רק על הצד, ואני קמה כעבור שעה כשתפוס לי בכתפיים ומחפשת תנוחה נוספת.

 

כשהייתי בתקופתך הצלחתי לישון על הבטן- לא לגמרי אלא הבטן מונחת קצת בצד ורגל אחת ישרה ואחת מקופלת וכך זה יוצר איזון בגוף.. מקווה שהסברתי מובן. גם עכשיו לפעמים אני מצליחה לישון ככה ויש לי בטן ענקית.

בהצלחה רבה!

ישנתי עם הרבה כריות,

ידיים משולבות מתחת לחזה.

כריות/שמיכות בין הרגליים ולידים

 

בעלי אמר לי שישנתי לפעמים באלכסון= חצי על הבטן חצי על הצד

 

בהצלחה ושינה טובה!

לא מספיק אבל זה גם משהו
תודה רבה רבה!!

שכבי על המיטה כשלחי שמאל על הכרית,

 

רגל שמאל ישרה לגמרי,

 

רגל ימין מקופלת,

 

והבטן נמצאת כאילו את שוכבת עליה אבל היא באמת יותר בצד ימין.

 

מקווה שהובנתי..

לא בקטע של להתגאות.. זה דיי מלחיץ אותי שאני לא מרגישה את מה שאחרות מרגישות...

פעם הלחיצו אותי שאסור.. זה נכון?

בעיקרון ככה ממש נח לי לישון..

סתם..
זה מאוד תלוי בחודש, בהריון ובאישה.
לכל אחד כואב משו אחר ובזמן אחר, אין מה להשוות..

בהריון הראשון שלי ישנתי זוועה כמו שאת מתארת...

ואחרי הלידה קיבלתי במתנה כרית הנקה...

האמת, שלהנקה היא לא כ"כ עזרה לי...

אבל דווקא בהריון השני גיליתי שהיא פתרון נפלא לשינה!

ישנתי על הצד כשבין הרגליים צד אחד של כרית ההנקה ומתחת לראש צידה השני וזה סידר אותי גם לשאר ההריונות שהגיעו ב"ה אח"כ...

 

בטוח שזה דם? אולי סתם משהו אדום שאכלת? מומלץ לקפוץ לרופא משפחה.

@ארץטרופיתיפה

לא רוצה אפידורל

משלמת רק על המדבקות, המכשיר עצמו גמ"ח

מעולה מעולה

מומלץ בחום

העברתי איתו פתיחה 10, הרגשתי כאבים, אין מה לומר, אבל היה בסדר

קיצור, שווה לך

ושיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות!!

מכשיר שעושה רעידות בגב ואמור להקל על הצירים.

 

לי הוא יותר הציק מאשר עזר, אז הפסקתי..

צריך לשרטט קצת על הגב (תבקשי מבעלך)

זה נהדר ומועיל מאוד

ממליצה ביותר!

אם תסתבכי מוזמנת בכייף לשאול באישי

קודם כל הרבה מזל טוב!
דברים שעזרו לי מאוד הם הפורום הזה, שלמדתי ממנו המון, שיטוט באינטרנט, וגם לכללית יש אפליקציה נהדרת וחינמית בשם 40 שבועות. כל שבוע יש הסבר וסרטון...
בהצלחה יקרה!
אין לי פיתרון לבחילות..

כל מה שאת קוראת בפורום\ שומעת מחברות\ שומעת מכל אדם אחר שאין לו סמכות מקצועית=

 

תקחי בעירבון מוגבל!!!

 

בשעה טובה ובידיים מלאות!

לפעמים אנחנו מסגלים הרגלים גרועים , כגון לשתות פעמיים שלוש ביום . יש נשים שבהריון צריכות לשתות קצת כל חצי שעה . תנסי להתחיל את הבוקר עם קצת מים עם לימון , אם אפשר. אח"כ שוב מים . ושוב..יתכן שזה יעזור לבחילות.

יש ספרי הריון ממש מקיפים שמסבירים על כל שלב ושלב בהריון ועל כל הבדיקות וכו'..

 

כך לפחות תדעי מה לשאול את הרופא שלך

ליווי הריון.

חוץ מזה תגלשי באתרים ופורומים

תקני ספרים

תרשמי לקורס הכנה ללידה

בהצלחה : )

אני לא זוכרת מתי אני התחלתי, אך ביררתי יחסית מוקדם על קורסים וזאת שהעבירה אמרה לי מאיזה חודש מתחילים,

על דולה אני לא יודעת.

 

בהצלחה!

ורק בבריאות!

לדעתי תתחילי לבדוק אופציות כבר בשבוע 20 וקצת לדעתי. אני עשיתי קורס שהיה פעם בשבוע משבוע 25 עד 32 ולכן זה טוב שנרשמתי אליו ובדקתי אופציות כבר בשבוע 23...

אומרים שכדאי לסיים עם הקורס עד שבוע 35 כי הרי אפשר גם ללדת בתחילת תשיעי...גבי דולה אני לא יודעת כי לא לקחתי...

שיהיה בהצלחה, בקלות ובידיים מלאות

ולומר שזה להעמסת סוכר.

 

בהצלחה.

אה! ולא לשכוח להביא מיץ מלימון טרי

לק"י

ונראה לי שגם פרוסת לחם (אולי עם איזה ממרח) תספיק.
אבל אני לא לוקחת אחריות...לא ביררתי את הנושא.

האחות אמרה לי לאכול משהו בבוקר- לחם עם גבינה וכו'- לא משהו מתוק, לא שוקולד לא ריבה....

את מקבלת את התמיסה שאת צריכה לשתות. כדאי להצטייד מהבית בלימון חתוך. את צריכה לשתות את זה תוך דקות אחדות.

את מחכה שם שעה ואז עושים לך בדיקת דם וכזכור לי היא אמרה שלא אוכלים כלום בזמן ההמתנה עד בדיקת הדם, אז כדאי לאכול לפני, בבית.

ועד כמה שידוע לי צריך לקבוע תור מראש ולומר שאת צריכה את הבדיקה להעמסת סוכר (גם צריכה להיות לך הפנייה מתאימה לזה).

אני חייבת לעשות מחר ולא הזמנתי...

אצלנו לא, תלוי..

דם., שתספיקי...

ז״א מהיום השלישי
בהצלחה!!

היא יכולה לעזור לך

 

דולה לא עוזרת בהריון עד כמה שידוע לי.. רק בעת לידה.

 

ולגבי שבת ולילה. את זה את צריכה לסכם איתה מראש.

 

בהצלחה חמודה.

תודה למי שהציעה במקומות אחרים, זה לא נכנס לי לאישי לכתוב תודה. אבל אני בפ"ת

גם אם אני לא אוכל לעזור אני מכירה עוד דולות בסטאז'.

ובכללי, אפשר להתקשר לבתי ספר של דולות ולשאול.

אשמח גם למידע. באזור המרכז.

ולא הבנתי..הרופאה בדקה אותך או לא?

היא לא בדקה, רק שמעה מה היה ואמרה שזה לא מלחיץ אותה... אין לה אולטרא סאונד בחדר אז לא היה לה ממש מה לעשות...

בשביל שקט נפשי.. אם אין לרופאה אולטרסאונד אז המוקד זה הפיתרון הטוב ביותר

אלא אם כן נבדקת וקיבלת הנחיה מרופא בעקבות זה...

למרות שאני ממש, אבל ממש, מזדהה עם הלחץ שלך...

 

אם יש לך אולטראסאונד עוד יומיים, אין לך מה להלחץ, ולבלות בתור לאולטראסאונד דחוף.

בכל מקרה אין הרבה מה לעשות בשבועות האלה, מלבד לנוח, לשתות הרבה מים ולהמנע מיחסים (שגם כך אמרת שאתם אסורים, למרות שזה בסימן שאלה גדול לדעתי, אם הדימום היה חום בניגוב ובכתם - שווה לשאול אם האיסור שלך בדיבור הוא הקובע, כי אולי אסרת מחוסר ידיעה. אין לך מה להפסיד מלשאול רב, אפילו בטלפון, תוך תיאור כל המקרה)

לפעמים נותנים גם תמיכה הורמונלית אך שבוע 12 זה יחסית מאוחר בשביל זה, תלוי ברופא.

 

 

אם את רוצה ללכת להבדק, זה בעיקר בשביל השקט הנפשי שלך, אבל לא מה שיעזור "להציל" את המצב.. הרי בכל מקרה יש לך בדיקה עוד יומיים. ובכל מקרה, זה באמת נשמע משהו מאוד מינורי. ממה שאני קראתי, וקראתי על זה די הרבה בתקופה האחרונה, כדי לא לרוץ כל פעם למיון, מה שהכי משמעותי זו "ההרגשה", אם הרגשת התכוצויות/כאבי גב כמו כאבי מחזור - זה סימן למשהו שצריך להבדק עליו ממש מהר. על דימום קטן ובעיקר על כתם חום שהוא סימן לדימום ישן יחסית, לא חייבים לרוץ.

 

(ואומרת את זה מי שהיה לה דימום רציני ממש, אבל ממש כולל גושים גדולים, אחרי שעות הפעילות של המרפאה בשבוע השמיני. אז התקשרתי לרופאה ושאלתי מה לעשות, האם ללכת למוקד/לבי"ח, והיא אמרה שאם הדימום נחלש ואני לא בסכנה של איבוד דם, אין צורך ללכת בדחיפות, כי גם ככה אין מה לעשות. אז שאנוח ואבוא למחרת לבדיקה במרפאה. וברוך ה' העובר החליט לשרוד... ובמשך חודשיים אחר כך, עדיין יש לי כתמים חומים מדי פעם בניגוב/על התחתון, ואם הייתי אוסרת את עצמנו עדיין על דעת עצמי, בעלי היה משתגע...)

 

 

"בעיקרון, כל דימום בהריון הוא חריג ודורש בדיקה. מידת הדחיפות בפנייה לייעוץ רפואי נובעת מכמות ועצמת הדימום. אם זה לא דימום מסכן חיים, במיוחד בשבועות שלא ניתן להציל את ההריון, הפקטור המרכזי היא האישה – אם היא מרגישה טוב, היא כמובן צריכה להגיע לבדיקה, אבל לא באופן מיידי. גם אם יש דימום קליל, הכתמה, לא חייבים להגיע מייד לבדיקה, ואפשר לדחות זאת מעט, אבל אני מדגיש שחובה לבדוק כל דימום בטווח זמן סביר. עניין נוסף הוא כאבים: ישנם כאבים טבעיים בהריון, אבל יש גם כאבים שמופיעים ללא דימום, ועלולים להיות רמז לדימום שנעצר ונכלא מאחורי השליה למשל, כך שגם אם יש דימום קל, או רק כאבים ללא דימום, חייבים להגיע לבדיקה".

לכי לרופא תורן...

אין ממש איך לשאול את הרב כי אין לא שמרתי שום נייר...

וזה הפסיק

אז אני מנסה לנוח כמה שיותר, לא להרים את הקטנים שבבית, בעלי עוזר המון... ונחכה ליום שלישי בעז"ה......

אפשר לתאר לרב מה ראית, באיזה סדר גודל, ובאיזה צבע. ממילא זה היה על נייר, ללא הרגשה, לא תמיד צריך להראות את הנייר עצמו. סביר מאוד להניח שזה לא אוסר.

אבל גם אם הרב יפסוק שאתם מותרים, כדאי להימנע משתמיש.

 

דבר שני - מצויין שאת שומרת. 

 

ב"ה שהפסיק.

ראיתי שהעתיקו לך שלא ניתן להציל את ההריון - לא נכון.

קודם כל, ניתן לשמור (למרות שמשום מה רופאים לא ממהרים להמליץ על שמירה - אולי בגלל ריבוי מקרים וההשלכות של המלצות גורפות כאלה) ובדוק - אפשר להציל את רוב ההריונות, שהסיבה לדימומים בהם היא חולשה של הרחם והיפרדות קרומים, על ידי שכיבה ושמירה.

 

דבר נוסף, לפעמים כשנצפית היפרדות קרומים, נותנים הורמונים לחיזוק הרחם. ולכן - אומנם לא צריך לרוץ אל בית החולים ולהיטלטל מיד אחרי הופעת דימום. עדיף לשכב מיד לזמן מה. אבל מצד שני כדי להזדרז להגיע לבדיקה כדי לשלול היפרדות קרומים, ואם נגרמה, כדאי לקבל תוספת הורמונים כמה שיותר מוקדם.

 

 

אפשר לתאר לרב מה ראית, באיזה סדר גודל, ובאיזה צבע. ממילא זה היה על נייר, ללא הרגשה, לא תמיד צריך להראות את הנייר עצמו. סביר מאוד להניח שזה לא אוסר.

אבל גם אם הרב יפסוק שאתם מותרים, כדאי להימנע משתמיש.

 

דבר שני - מצויין שאת שומרת. 

 

ב"ה שהפסיק.

ראיתי שהעתיקו לך שלא ניתן להציל את ההריון - לא נכון.

קודם כל, ניתן לשמור (למרות שמשום מה רופאים לא ממהרים להמליץ על שמירה - אולי בגלל ריבוי מקרים וההשלכות של המלצות גורפות כאלה) ובדוק - אפשר להציל את רוב ההריונות, שהסיבה לדימומים בהם היא חולשה של הרחם והיפרדות קרומים, על ידי שכיבה ושמירה.

 

דבר נוסף, לפעמים כשנצפית היפרדות קרומים, נותנים הורמונים לחיזוק הרחם. ולכן - אומנם לא צריך לרוץ אל בית החולים ולהיטלטל מיד אחרי הופעת דימום. עדיף לשכב מיד לזמן מה. אבל מצד שני כדי להזדרז להגיע לבדיקה כדי לשלול היפרדות קרומים, ואם נגרמה, כדאי לקבל תוספת הורמונים כמה שיותר מוקדם.

 

 

בשבוע 12..
והייתי לחוצה מאוד.
נתנו לח חיסון אנטי די וקיבלתי הוראה לנוח.
אני כרגע כבר באמצע שביעי והכל בסדר
אז פשוט להרגע.
יכול להיות שזה כלום. קורה לפעמיים מאמץ..

(התחיל אחרי מסלול שעשינו בחוה"מ אחד...), נחתי המון אחכ, והיום ברוך ה' הבובה שלנו כבר בת 4 חודשים!

ב"ה אלף פעמים העובר בסדר, דופק תקין, תוצאות בדיקה נהדרות.

הממצא הבעייתי היחיד- שהוא כנראה הסיבה לדימום הקל- מסתבר שיש לי היפרדות קרומים קטנה. הרופא אמר שזה ממש רק התחלה, ופשוט שאני אנוח הרבה. 

הוא שאל אם לרשום לי חופשה מהעבודה אבל זה לא מסתדר לי (חופשה בדיוק ב1 לספטמבר... איך אפשר )

אז הוא אמר שסוג העבודה שלי בסדר, ושחוץ מהעבודה אני אנוח הרבה.

 

עכשיו אני צריכה הסבר מה זה אומר לנוח... אני יודעת רק מה שהוא אמר- 'לא לשטוף כלים, לא לשטוף רצפה, ושבעלך ינקה את הבית לראש השנה'. אז הבנתי לבד לא להרים את הילדים שבבית... ומה עוד?

לשבת זה בסדר או שצריך לשכב?

ואם לשבת זה בסדר- מה זה משנה אם אני יושבת באוטובוס, יורדת והולכת שתי דקות, ואז יושבת בהרצאות? 

כל מיני כאלה שאלות...

צריכה הכוונה ברורה מה זה אומר לנוח  

כל ההריון אני אצטרך 'לנוח'? או שיכול להיות שהקרומים יתאחו חזרה תכף?

 

יכול להיות מאוד שיתאחו חזרה, זה מה שקרה לי, אבל משהו הרבה יותר רציני וגדול. וברוך ה' עבר ולא רואים זכר.

 

אולי כדאי לך לשאול את הרופאה אם כדאי לעשות מעקב עוד שבוע שבועיים לראות אם התאחה (אלא אם כן יש לך בכל מקרה סקירה מוקדמת בקרוב, אז תוכלי לבדוק שם)

 

אצלי היו דימומים ממש רציניים ועדיין הם אמרו לי שלא חובה לשכב. העיקר לנוח ולא לעשות פעולות פיזיות מאמצות. ולשתות הרבה מים ולהמנע מיחסים.

 

(אני יודעת שיש כאלה שדוגלים רק בלשכב, אבל רוב הרופאים היום לא דוגלים בשיטה הזו בעיקר אם זה לא משהו מאוד רציני. ומקווה שלא יסקלו אותי פה, כי יש כאלה שצעקו עלי פה לא לקום מהמיטה, רק לשירותים, ושאם אקום זה חוסר אחריות, אבל אני לא הייתי מסוגלת וכן הסתובבתי בבית רק השתדלתי כמה שאפשר... והסיפור שלי היה הרבה יותר רציני משלך..)

 

הרבה פעמים דווקא בבית נחים פחות מאשר אם זו עבודה או לימודים בהם בעיקר יושבים... מקסימום אם מפחיד אותך בימים הראשונים לנסוע באוטובוס את יכולה אולי לקחת מונית, אם זה מרחק רלוונטי.

 

הוא אמר לך כמה זמן את צריכה לנוח?

 

שיהיה בקלות ובשמחה. ותנוחי, בעזרת ה' זה יעבור במהרה!!

 

(נזכרתי שגם גם אצל הבן הבכור שלי היה לי סיפור דומה בשבוע ה-15 - ערב יום כיפור, הפרשות חומות, שהתגלו באולטראסאונד כהפרדות קטנה. שתיתי לשיעורים, ונחתי ביום כיפור אבל אחר כך המשכתי כרגיל. ועבר כלא היה..)

 

לגבי נסיעה באוטובוס - זו טלטלה מסויימת. האוטובוס בולם, מזנק שוב, לא תמיד יש מקום ישיבה, ולפעמים הדוחק הוא גדול. כאן יכולה להיות הבעיה.

 

רק את יכולה להגיד מה מאמץ מדי בשבילך. תעשי הכל בצעדים קטנים ובזהירות.

אין בזה כללים ממש.

 

בדרך כלל, אם זה דיכאון קליני הוא מתפרץ מיד אחרי הלידה או הולך ומתדרדר. הרבה פעמים הסימנים מופיעים בהדרגה תוך כדי ההריון (ההורמונים באופן טבעי, או הורמונים מלאכותיים שמקבלים כדי לשמור על ההריון, או סתם נטיה לחרדה ודיכאון שמתפרצת במצב השביר הזה), ואז פורצים בעוצמה מיד אחרי הלידה.

 

דיכאון יכול לדשדש ואז להתפרץ דווקא כשחוזרים לעבודה. וכו'.

והוא יכול אפילו להתפרץ יותר מאוחר בחיים, הרבה פעמים כשדווקא דברים מסתדרים ופתאום הנפש פנויה לעבד קשיים מהעבר.

 

אבל לרוב העוצמה הולכת ומתפתחת אחרי לידה.

 

רפואה שלמה. רפואת הנפש ורפואת הגוף בעז"ה.

אני ב''ה חודשיים וחצי אחרי לידה שניה(הגדול בן שנה וחצי)..
לאחרונה אני ממש עצובה ומדוכדכת..
אנחנו אחרי מעבר דירה, עבודה חדשה ואינטנסיבית לבעלי, פתאום הוא בקושי נמצא בבית ואני לבד עם שני הקטנים...הארגזים עוד מפוזרים בבית, אין לי זמן ואפשרות לסדר ולנקות וכשסופסוף אני פנויה כבר אין כוח ומוטיבציה..בנוסף לכל זה אני סטודנטית ובגלל הלידה(שהייתה ממש בזמן המבחנים..) נדחו כל המבחנים ועכשיו הגיעו המועדי ב' ואין לי ראש ללמוד בכלל..האמת שעברתי טראומה די רצינית אחרי הלידה בבית חולים ונראה לי שזה קצת משפיע.. וגם חזרתי לתפקוד תוך שבועיים(אחרי הלידה הראשונה זה היה רק אחרי חודש וחצי, באיזי...) מכל מיני סיבות שלא היו תלויות בי ואילצו אותי לתפקד 100 אחוז אז כך שלא באמת נחתי יותר מידי...
לא בא לי ללכת לפסיכולוג וגם אין לי זמן לזה!

אני אומרת לעצמי שהכל בסדר וזו רק תקופה קשה...אבל זה לא ממש עוזר לי...
עצה ממישהי?? מה כן אפשר לעשות?
ונמאס לי כבר שכל פעם שבעלי חוזר אני עם פרצוף תשעה באב ומוציאה עליו הכל...מסכן..הוא הבן אדם הכי מתחשב ואוהב ועושה הכל כדי לשמח אותי ואני רק מקטרת וכועסת עליו..נמאס לי! אני רוצה להיות בשמחה! כלום לא שווה לי בלי השמחה...
אוף...

באמת נשמע לא פשוט!

מעבר דירה, עבודה אינטנסבית, חיים עמוסים.. לא פלא שזה מה שאת מרגישה.

למען בעלך, ילדייך, והכי חשוב- עצמך בבקשה תדאגי לעצמך!

זה לא יעבור מעצמו זה לא רק "תקופה קשה". חייבים לטפל בשביל שהמצב ישתנה..

מה שאפשר לעשות:

א. להוריד עומס. להוריד דרישות מעצמך, להזמין ביביסיטר. לבקש מנערה עזרה בתשלום לפחות עד שתתאפסו.

אני יודעת שזה דורש כסף ולא תמיד יש. מה שבטוח זה יעלה זול יותר מכדורים וטיפולים אח"כ (מניסיון כואב..)

 

ב. לצאת להליכות בערב. אומרים שזה ממש ממש טוב!

 

ג. מציעה לך לעבד את הטראומה. חבל שתישארי עם משקעים. זה לא מקל..

ולדעתי תבדקי אפשרות של מועד ג'. לפחות לחלק מהמבחנים..

 

תקלי על עצמך! תדאגי לעצמך. תצאי עם חברות. תביני שעכשיו את בתקופה שאת מוכרחה את זה! זה בכלל לא מותרות..

 

(מהניסיון שלי כשלא מטפלים בדברים בזמן הם רק מחמירים. ואח"כ קשה יותר..)

שולחת חיבוק גדול!!

ונוסיף רק שאת לא נשמעת כמו בדיכאון קליני שמחייב איבחון וטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי.

 

 

שימי הצידה כרגע את הארגזים שעוד צריך לפרוק. בעז"ה תוך שבועיים-שלושה גם הקטנטן יגדל מעט ויתן לישון קצת יותר.

ואת תרגישי שאת מתמלאת כוחות.

 

כרגע מעבר לטיפול בשני התינוקות, את צריכה לעשות דברים משמחים.

באמת שזה מעודד ונותן הרגשה טובה יותר
אני יודעת שאני צריכה לדאוג לעצמי אבל באמת שאני לא מוצאת את הזמן..אבל אני חייבת!!!
בע''ה אנסה ליישם את העצות
תודה

אבל הוא התחרט ומבין שהוא לא חוזר על זה יותר?

 

ייקח לך זמן לסלוח. קחי את הזמן מצד אחד. מצד שני תתקדמו עם הייעוץ.

 

אל תקדישי רגע מחשבה למה המשפחה שלו חושבת על מה שסיפר להם. מה שחשוב זה אתם. ובזה צריך להתרכז. כל השאר שימי הצידה, מה איכפת מה הם חושבים.

אתם תעשו עבודה על הזוגיות בשבילכם, ואם תצליחו בעז"ה, מה שהם חושבים או לא חושבים יהיה שייך לעבר.

 

וגם אל תחשבי מחשבות כמו "אני מהצד בכלל לא חשובה". מן הסתם זה לא נכון. אני משערת שבעלך אוהב אותך, ואת הכי חשובה בעיניו, אלא שאתם עוברים תקופה לא קלה, ואולי הוא הרגיש שאם איתך הוא לא יכול לדבר, אז אין לו אצל מי לפרוק ולכן, בלי לחשוב, הוא שיתף את המשפחה שלו (את כל המשפחה?).

 

אתם בסך הכל 3 חודשים אחרי לידה. לפעמים זו תקופה שהכל בה מתערער. לפעמים זה פשוט ההורמונים.

קחו את הזמן.

 

 

גם אם זה לא הריון- כדאי לבדוק למה מתעכב כ"כ.

 

ו.. אחותי, בנחת! שלושה חודשים זה כלום!!!!!

כי זה יכול לשבש קצת את המחזורים שאחרי לי אחרי גלולות היו מחזורים של 50 יום (ברגיל יש לי סדיר) אבל במחזור אחד מה50 יום נקלטתי להריון כך שהכל יכול להיות אני הייתי עושה בדיקת דם בהצלחה!

מכירה כמה נשים שלקח להם כמה זמן להיפקד והן אמרו שכשהן הפסיקו לבדוק כל הזמן ולהיות לחוצות על זה, הן נקלטו.

 

חשוב להרפות ולדעת שכשהקב״ה שולח לנו ילד זה הזמן הכי נכון.

אני תכננתי מראש לפני החתונה שנה שלמה של מקווה .. 

 

למרות שלא ציפיתי ודווקא רציתי שנה של הסתגלות למצב חדש ובלה בלה בלה

 

מה שקרה בשטח רק אחרי שנה הלכתי למקווה (טוב חודש פחות בערך)

 

אנחנו מתכננים וה' צוחק   (וזה לאו דוקא מצחיק אבל אם זה מה שה' רוצה זה הכי טוב) 

רק שאני הייתי במקווה עשרה חודשים אחרי החתונה ובפעם הבאה זה היה שנה וחצי אחרי לידת הבכור..(בדיוק היינו נשואים שנתיים;))
אז באמת שלא משנה כמה נתכנן..הקב''ה מחליט ומסדר הכל!!

אני נשואה 8 חודשים. רוצים הריון די מההתחלה... ובינתיים ב"ה לא בהריון... תהנו מהזמן עם פחות הורמונים ולחץ... המדריכת כלות שלי אמרה לי שעד שנה וחצי-שעתיים אין מה להילחץ אם לא נכנסים להריון ( כן לדוג' לנסות לאכול בריא. ולקחת חומצה פולית ובדיקות ביוץ וכו. אבל לא להילחץ)
זה לא אומר כלום על בעיה... בהצלחה...

לידה קלה, בעיתו ובזמנו.

כמה רעיונות: אלישיב, יונתן, יהודה, אריאל, אליסף, רועי, אלרועי, בנימין, עמיחי

גם אני כמו צביה22 לא מוצאת שמות לבנות...
מזל שבנתיים יש רק בנים...
השמות שאני אוהבת (סליחה אם יש כפילות. לא קראתי מה ענו לך כבר)-
בניה
עוז
מתניה
ידידיה
מלאכי
איתן
אלנתן
נעם
עמישב
עמיצור

אם את רוצה יש אתר כזה שאת מכניסה שמות שאת אוהבת והוא מציע שמות דומים...
http://he.thenamestork.com/mobile/

בהצלחה!

יכול להיות לפי חוש ריח מפותח, בחילה- הקאות, שינויים גופניים נוספים. כל הדברים האלה, בדר"כ יותר מאוחרים מהבדיקה הביתית.

ומה זה אומר זה לא קשור לתזונה ?

 

אם זה לא סוכרת אז מה יכול להיות??

 

 

פחמימות הופכות לסוכרים. וגם אם מפחיתים פחמימות יכול להיות שהגוף עדיין לא מצליח להתמודד. שווה לבדוק.

תנסי לשתות כמה כוסות מיץ ולא מים.
שתייה של מים בלבד יכולה לדלל מינרלים חיוניים ואז מרגישים צמאים ומים לא עוזרים..

גם פחמימות הופכות לסוכר, ואת הרי אוכלת לחם ושות'..

אם כבר התפתח חום, רוב הסיכויים שזו תחילת דלקת.

הייתי מציעה לך לראות רופא משפחה שיכוון אותך הלאה.

אצלי גם התחילה באופן כזה דלקת בשד.

ללכת לרופאה (משפחה זה מספיק).

גם הרופאה תמליץ על כרוב וכו'.

 

37.9 זה אומנם חום, זה לא נעים ומשבית, אבל זה לא חום שמעיד על דלקת חריפה ב"ה.

 

במקום להתרוצץ למרפאה וחזרה, תקדישי את הזמן למנוחה ולטיפול בדלקת.

 

מעתיקה לך משירשור אחר כאן בעמוד ("שבוע טוב - האם זו דלקת"): 

 

כרוב זה בכל מקרה - לעטוף את השד בכמה עלים זה על גבי זה, להחליף כשהם נובלים.

 

וגם - אם את מזהה כאב ואודם בנקודה מסויימת (ומשם זה מקרין לכל השד) , למרוח את המקום בקרם סמיך, ולהניח צמר גפן טבול באלכוהול, או במשקה אלכוהולי כלשהו.

 

כנראה שהגודש התפתח לסתימה בצינוריות החלב, ויש דלקת - נקווה שקלה.

יכול להיות שהקטנה עשתה קפיצת גדילה (שלושה חודשים), ינקה יחסית יותר, הגבירה את ייצור החלב, ועכשיו מופיעים גודש ודלקת.

 

אם יש צורך, קחי אקמול. תנוחי.

בעז"ה הסתימה תפתח וזה יחלוף מהר.

 

ואני מוסיפה: תהיי עם האצבע על הדופק, אם תוך יממה, אין שיפור, או יש חלילה הידרדרות, אז כדאי לפנות לרופאה.

 

תרגישי טוב.

 

4 פעמים ביום זה מספיק הורמונים בשביל לבלבל את המערכת..

 

לדעתי לחכות  בסבלנות...

מעניין, כי כבר קיבלתי מחזור אחד אחרי הורדת חלד מההנקות..

זאת אומרת - מקבלים פעם בכמה חודשים.