הגיוני שתינוק בן שבועיים אוכל כעשר דקות מכל צד ויהיה שבע? זכור לי שאצל הגדול זה גם לקח 40 דקות בצד אחד לפעמים..
נראה לפי הטיטולים שהוא אוכל טוב ונראה לי גם עלה במשקל אבל בכל אופן לא רגועה..
תודה לכן
להעיר בלילה...להיפך.. שיתרגל כמה שיותר לישון לילה.
בלילה' אם עולה יפה במשקל לא להעיר..
אם הוא קטן ורזה אז כן להעיר
אבל אם נולד במשקל רגיל ואת רואה שהוא רגוע ושבע אז ממש לא כדאי להעיר..
בכללי - יש תינוקות שאוכלים 10 דקות ומספיק להם.
אבל בעיני המשפט הכי חשוב שאמרת זה שאת לא רגועה.
לפעמים אנחנו לא רגועות סתם כי אנחנו נלחצות מכל דבר, ולפעמים אנחנו לא רגועות כי אנחנו מרגישות באינטואיציה שמשהו לא בסדר.
תנסי לחשוב עם עצמך מאיזה מקום זה מגיע.
אם את מרגישה שזאת האפשרות השניה תתייעצי עם יועצת/מדריכת הנקה.
אם את לא בטוחה, את יכולה תמיד להתייעץ בכל זאת!
מזל טוב!!
טיפת חלב... אם לפי הטיטולים והמשקל הכל סבבה, שיאכל כמה זמן שהוא רוצה
אבל אם לא מתעורר אחרי ארבע או ארבע וחצי שעות, אז אולי כן צריך להעיר בכזה גיל.
הייתי מתייעצת עם אחות בטיפת חלב, או מהתינוקייה בבית החולים.
בהצלחה ומזל טוב
העיקר, שימי לב שהוא נראה בסדר, תסמכי על האינטואיציה האימהית שלך.
לגבי השינה: עד חודש תינוקות צריכים לישון 20 שעות ביממה. וחודש ראשון הם עדיין עייפים מהלידה וממעבר לעולם החדש הזה וכו' ורק מתרגלים לעניין האוכל. אז זה לא אומר.
לגבי זמן אכילה: יש תינוק ויש תינוק. אחד אוכל הרבה זמן ואחד - מעט, וזה עוד לא אומר שהראשון אוכל כמות גדולה יותר מהשני. אם תינוק נראה לך בסדר - אז ב"ה, ואם לא - קחי אותו לרופא ילדים.
שלום!
יש לי נטיה אחרי כל לידה לחשוב מידי פעם שאני בהיריון....
אבל בכל זאת אשאל, לפני כמה ימים הרגשתי כאבי בטן למשך יומיים (כמו כאבי מחזור אבל חלש יותר), ומאז אני מרגישה מידי פעם רגישות בחזה.
אני מניקה מלא, תינוק בן חודשיים...
מה דעתכן?
זה נפוץ להרגיש רגישות בחזה בתקופת הנקה? (בלי קשר להנקה, זה פשוט בא והולך, עקצוצים כאלו).
תודה!
ב"ה יש לי ילדה בת שנה וחצי ועדיין יונקת (משהו כמו 4 הנקות)
במשך היום היא במעון ורק כשחוזרת גם יונקת וגם אוכלת.
המחזור חזר כשהיא היתה בת 10 חודשים (ואז היא נכנסה למעון והפסיקה לינוק הנקה מלאה)
היא עדיין יונקת בלילה
אני לא מונעת ותוהה ליצמי האם ההנקה מונעת או שכדאי לבדוק מה קורה?
אציין שלקח יותר משנה עד ההריון שלה.
אשמח לדעתכן ולניסיון שלכן
(שמעתי כאן בפורום על אפשרות של וסת בלי ביוץ, אבל לא יודעת מעבר לזה).
ובכל זאת לא נכנסות להריון.
למה?
או וסת ללא ביוץ, כמו שכתבו כאן 0אבל בזה אני לא מבינה..)
או שהגוף לא מוכן עדיין להריון, למרות שיש מחזור.
יש לי ילד שבגיל חודשיים כבר היה במעון ואני בעיקר שאבתי עד שהיה בן חצי שנה והפסקתי להניק לחלוטין. וקיבלתי מחזור רגיל. ובכל זאת נכנסתי להיריון שנה וארבעה חודשים אחר כך..
יותר אמינה מבדיקה ביתית
![]()
[]ף1234567890-=פלצטאר45=,;-
מפףפליכוקט75ר5ןי-=ךלוי,ם לע6ןא0
יכולות להשפיע על מחזור עד כמה שאני יודעת. לדעתי שווה התייעצות עם רופא משפחה דבר ראשון.
כזאת בפורומים של ערוץ 7.
אני לא הגבתי לפותחת עד כה , כי זה פשוט צורם להגיב על מישהי שאומרת במפורש (בכרטיס אישי) שהיא עוסקת בדבר עבירה ואנו מסייעות לה בכך, לא צריך להתבייש להגיד את זה במפורש.
{סליחה שאני אנונימית, אני תמיד מגיבה באנונימי כי לא רוצה שיפנו אלי במסר\שיחה אישית אחרי שניכוותי פה מזה}
האינטרנט מלא בפורומים אחרים שישמחו לתת מענה לשאלה כזו בלי שזה יפריע להם... (לצערי כמובן).
מה שמעלה את החשד שאולי מדובר כאן בטרול.
בעיניי הרבה יותרסביר הסבר אחר - הבחורה בת 18 נלחצה, לא מכירה הכי טוב את עולם הפורומים, היתה חייבת לשאול מישהו, גיגלה 'הריון ולידה', ובין אלה שעלו לה בחרה את זה שנראה לה הכי נוח להרשם אליו או סגנון כתיבה הכי נעים ומעודד או כל סיבה אחרת שמשכה אותה לכאן יותר מלפורומים אחרים שעלו לה. זה יכול להיות גם אקראי לגמרי.
לא היה לה מושג מי אוכלוסיית הפורום. לא מכירה מה זה 'בשבע'. זה לא כזה אתר מפורסם אצל חילונים. פשוט נכנסה ושאלה.
עכשיו זה בידינו, איזה רושם היא תקבל פה, ומה היא תחשוב על נשים כמונו.
אפשר למשל לענות, ועל הדרך להוסיף במאור פנים אמירה שאולי תפקח את עיניה, או תגרום לה לחשוב עוד, על הבעייתיות במערכת כזאת.
אפשר גם להחליט לא לענות, כי זה אולי נחשב "מסייע לדבר עבירה" (אני לא בטוחה שזה כך כשהיא שואלת בדיעבד, אבל כמובן לא פוסקת לאף אחת) - אבל לעשות זאת עדיין בפנייה ישירה ונעימה אליה, להסביר בכבוד שהיא בת ישראל אהובה, אבל מבחינתנו המעשים שהיא מספרת עליהם לא מקובלים, ואיננו מסייעות.
יש עוד כל מיני אפשרויות.
ואפשר גם לטרוק את הדלת ולצעוק עליה בלי שהיא תבין מה בכלל הבעיה, הרי היא בסה"כ עושה כמו שכולם סביבה עושים, ורק נכנסה לשאול...
מה עדיף??
(למרות שמן הסתם כשמחפשים בגוגל עולים קודם כל פורומים אחרים).
ואני אוהבת את גישתך המקרבת.
נראה לי שהבחורה קיבלה את תשובתה. אולי כדאי למחוק את כל השרשור? או לפחות את הדיון שהתפתח כאן?
@תחיה דולה מה את אומרת?
(ואנונימית, אכפת לך לפנות אליי באישי? סתם מסקרן אותי מי את
)
ומוסיפה - שיש הבדל בין לא להגיב לבין התגובה שהיתה.
אתן רוצות שהפורום יהיה סגור? שאישה תיכנס להריון ותחכה כמה חודשים עד שנוכל להכניס אותה לפורום (כי זה מה שקורה כדי להיכנס לפורום נשואות הסגור)
את מעט הזמן שיש ליפעת ולי להקדיש לפורום נקדיש לסינון ניקים?
יש פה פורום סגור שבו אין כניסה לגברים, יש רק נשים נשואות. יש הרבה יותר הגבלה על הנושאים ששייך להעלות שם, כי זה פורום סגור עם תנאי קבלה אחרים.
פה זה פורום פתוח, מטבע הדברים אין סינון מי נכנס ומי קורא. אני באופן אישי ממש משתדלת למעט במחיקת הודעות, לא אוהבת להיות שוטרת, אני פה כדי לעזור מהידע שלי ולא בשביל להיות גננת ולא מסננת תוכן.
אני כותבת לכן הכל באהבה, זה לא הפורום שלי יותר משלכן, יש פה מנהלים לערוץ ולמערכת הפורומים ואם יש לכן תלונות או רצונות ובקשות אתן מוזמנות לפנות אלי ואל יפעת או אל מי שמעלינו ולספר מה הייתן רוצות.
אני מאמינה שהפורום הוא מה שנעשה ממנו וככל שמי שחשוב לה שהפורום יהיה יותר X תהיה פעילה מאזן הכוחות ינשב יותר לשם. אם יותר נשים ירצו שהפורום יהיה יותר דוסי ויעלו דיונים על איך לשמור על קדושת ההריון לדוגמא זה מה שיהיה.
אם תבקשו שאערוך כל שאלה שיכול להשתמע ממנה שמישהו עבר איזו עבירה, סורי, לא אעמוד בזה.
שימו לב שבחורה בת 18 יכולה להיות נשואה ויש מצבים ספציפים בהם קונדום מותר בשימוש וכאן אני מעדיפה להיות תלמידה של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב וללמד זכות ולענות באופן ענייני על השאלה.
.
המידע שנכתב רלוונטי כדי לעזור. אנחנו לא ועדת כשרות.
מי שקשה לה לא חייבת להיכנס לכל שרשור ולא חייבת לעזור לכל אחד.
מבקשת שנאיר פנים לכל גולשת כמו שאנחנו רוצות שיאירו לנו פנים.
.
כן, יש קשר בין בלוטת התריס לכל הקשור להריון. ואני ממליצה לך ללכת לרופא אנדוקרינולוג בקשר לזה.\
לגבי בדיקת הריון. אם עשית בדיקת דם - אפשר לסמוך עליה, ואז גם את הנושא המחזור שנעלם לך צריך להביא לאותו אנדוקרינולוג.
אם עשית בדיקה ביתית - עשי בדיקת דם להריון. אבל גם אם את בהריון - חשוב ללכת לאנדוקרינולוג ולטפל בבלוטת התריס. מאד-מאד חשוב.
אתמול הייתי בסקירה ראשונה,
וגיליתי שיש לי בת אחרי שלושה בנים.
ואני מבואסת.
דווקא רציתי בן...
אני דווקא מפחדת מבנות.
בלידה השלישית היו כלפי מבטי רחמים ששוב יש לי בן.
ואני לא הבנתי למה...
וזה משהו שאני לא יכולה לספר לאף אחד.
וגם לא רוצה שיהיו לי רגשות שליליים כלפי העובר (ית)
יש שמחה שאנו זוכים לקיים מצוות פרו ורבו,
שמחים שברוך ה' הכל בסדר...
שמחים שזוכים לעוד ילד...
בשכל אני יודעת שזה ממש טפשי להתאכזב מזה.
אבל ברגש יש לי אכזבה.
אז עידודים יתקבלו בברכה.
תוכחות בבקשה תחסכו ממני. תודה!.
מאחלת לך שיהיה לך קשר כזה נפלא איתה ושתופתעי לטובה- שתרצי ותשמחי לעוד בנות.
השכל שלנו מבין דברים רבים שקשה לרגש לקבל אותם.
מציעה לך לבדוק מאיפה נובע הפחד לבנות (אולי חוויה שלך בתור בת במשפ'?)
ולנסות לפתור את הדעות הקדומות.
כדי שיהיה לך קל לקבל אותה באהבה ובשמחה גדולה יותר.
הרבה פעמים יש נק' עמוקה לחששות ולפחדים- וכשמוצאים אותה קל יותר להתמודד..
שתזכי לשפע של אור!

ואז נולדה לי בת שלישית אחרי שני בנים - והיא מופלאה ומיוחדת ורק אחרי הלידה שלה התחברתי להנקה.
התינוקת הזו ממש חיבקה אותי.
בגלל שהקשר ביני לבין אמא שלי היה מאוד קשה, חששתי מאוד, גם לא הרגשתי צורך בבת עד הלידה הזו. אבל כל החששות מפני בת, התבדו.
אחריה נולדו לנו עוד שלושה בנים וכל השנים האלו היא היתה ציר מרכזי בבית - ולא שהבנים לא שותפים לכל המשימות - בישול, אפיה, ניקיון, עזרה עם הקטנים - אבל היא עושה את זה בדרך מאוד מיוחדת, עם הטאץ' הנשי שלה.
ואז עברנו דירה ליד חמותי. משמים. הקשר הטעון הזה, כשהבנים שלי כבר הולכים וגדלים, הביא אותי להתפלל חזק חזק על בת נוספת.
ובאמת בחסדי ה', נולדה לנו נסיכה נוספת . ו - להתעלף מכל הוורוד הזה - תענוג.
יואו עשית לי חשק.
אין כמו בנות. בנות זה ברכה.
שיהיה בע"ה בשעה טובה, בידיים מלאות, מתוך שמחה ורוב נחת.
היום השלישית הזו גדולה והיא ממש בת בריתי.
יש לי ב"ה 3 בנות, ואני לכאורה רוצה גם בן - בשביל המצווה ובעיקר בשביל בעלי...
אבל אני יודעת שאם יגידו לי שאני בהריון עם בן, בסתר ליבי אני אתאכזב ואפחד.
אני חושבת שזה פחד מהלא ידוע. את יודעת כמה נפלא זה בנים, ועדיין לא יודעת כמה נפלא זה בנות - ואני להפך.
ובאמת, ככל הנראה שניהם נפלאים...
אני חושבת שחסד עשה איתנו ה' בדור שלנו שיש אפשרות לדעת מראש את מין העובר.
זה נותן המון זמן לעכל להתרגל ולהתכונן רגשית. אני מרגישה שזה חיוני לי (לפני כל לידה זה עזר לי. ובמיוחד אם יהיה בן).
אז יש לך עכשיו המון זמן לקבל ולהפנים את העובדה שיש לך בת. עד הלידה בע"ה האכזבה תתפוגג ותישאר רק השמחה. את יכולה לדבר איתה כבר עכשיו, במחשבותייך, מילים טובות, וכך תתחילי להתקשר אליה רגשית.
בכל מקרה אני לא יכולה להשוות בין בנים לבנות, אבל לפחות יכולה לומר לך מניסיוני שבנות זה אושר וכיף גדול.
ועוד משהו - תחשבי על זה שאין ברית מילה. אחרי הלידה פשוט חוזרים הביתה ומתאוששים. אם רוצים אפשר לעשות קידוש או מסיבה אחרי חודש, חודשיים... מתי שנוח.
זה ממש מקל לא? נראה לי שזה יתרון גדול. אני מפחדת מברית מילה!
אני רוצה להוציא את זה ממני... כדי להתמודד עם זה, ואשמח שתגיבו.
למה אני מאוכזבת?
1. אני מרגישה שזה פחות טוב, כאילו פחות הצלחתי הפעם. אפילו אין ברית שבה מוזמנים אנשים וחוגגים, וזה מצווה וכו'.
2. אני מפחדת שלבעלי יהיה קשר טוב איתה, ואני אקנא. אני כבר עכשיו מקנאת.
3. בנות מצטיירות לי כיותר נמרחות ונדבקות לאמא, וזה מבאס אותי.
4. דווקא התלהבתי מזה שזה סדרה של בנים, משפחה של בנים, התיוג הזה דווקא הלהיב אותי.
שוב - בשכל אני מבינה שזה שטויות. שזה צרות של מגה-עשירים. באמת ברוך ה' שזכינו.
יש אפילו משהו נוח בזה שהפעם אין ברית מבחינת התזמון של הלידה.
אך אני רוצה לנקות את כל המחשבות והרגשות האלה שכתבתי.
תודה לכל העונות עד כה, מה שכתבתן באמת מעודד - כל אחת ואחת.
אתן מקסימות. ואתן מוזמנות להמשיך...
(אני האנונימית עם החמישה ושתי נסיכות
)
שתדעי שכבר פעמיים הקלדתי משהו בשבילך, ומחקתי. וזה מה שרציתי לכתוב:
שפעם שמעתי ברדיו בהרצאה של רב (לא זוכרת מי) שבנים זה בשביל השואו, בשביל האגו. ובאמת גם אני הרגשתי ככה פעם - זה מילא אותי גאווה - הרצף הזה, המספר הזה, הריצה אחריהם לכל הכיוונים בגינה הציבורית, שגררה אחריה - "וואו, שיהיו לך בריאים, איך את מסתדרת עם כל האינדיאנים ?".
ואני הייתי המלכה בבית - ללא מתחרות.
גם אני כמוך, חשבתי שבנות נמרחות. אבל קודם כל אין מצב, אחרי שלושה בנים, הן לוחמות חרות קשוחות
(הסמיילי הכי מתאים שמצאתי), ודבר שני, זו עבודה שלנו - להיות מסוגלות להקיף את עצמנו גם בטוב הזה, הקשר המיוחד בין אם לבתה.
אני צריכה לספר לך מה זה עוצמה נשית? אנרגיה של נשים? תארי לך איזו שמחה ועוצמות זה מכניס הביתה.
לגבי הברית - איזו הקלה! בלי ווג'ראס, בלי איפה, ואיזה מוהל, ומי יהיה הסנדק, ובלגנים.
הכל בנחת. בלי לחץ. (אפילו שם אפשר לבחור בנחת - לקח לנו שבוע וחצי...), ובלי שואו...
ועל ההשקעה הרבה...
שמתי לב שנגעת בכל אחד מהחששות שהעליתי.
מתחברת לעניין של השואו והאגו.
כן, גם אני מרגישה שאני כרגע המלכה בבית,
וכאילו... לא מתאים לי שעוד מישהי תיכנס למשבצת הזו, שאצטרך לחלוק בה איתה.
עוצמה נשית ואנרגיות נשיות - זה מפחיד אותי, מפחיד אותי שנתנגש, ומבאס אותי שזה נכנס למשבצת שלי.
איך התגברת על העניין הזה?
בין אחיה שלפניה יהיה כמעט 3 שנים הפרש, והילדים שלי הם שובבים-רגועים.
כך שאני מניחה שלצד פרוגרומים שאצטרך להגן עליה מאחיה הצמוד אליה,
יהיה הרבה טיפול ורוך מצד הגדולים יותר. זה ממש מתאים להם.
לכן לא נראה לי שהיא תהיה לוחמת חרות קשוחה.
ואני עדיין חוששת מהעניין הזה של ההימרחות.
לגבי הברית - ספציפית הפעם מכל מיני סיבות זה באמת יוצא נוח.
אבל כל הבריתות אצלנו היו מיוחדות, עם מוהל מיוחד, שזה זכות שמגיע אלינו.
ופרוייקט של ברית לא הפריע לי.
יש גם משהו נעים בזה - שהסביבה משתתפת בשמחה שלך.
וגם משהו מחבק בתקופה שצריך חיבוק - אחרי הלידה.
כשנולדת בת - זה מתנדף באוויר, אין כמעט התייחסות.
(כרגע חדשים פה באזור, ועוד אין לנו חברים קרובים כך שיבואו לערב לזבד הבת. גם המשפחה קטנה מאוד).
ולגבי זה מתקשרת לי גם התחושה של מה שכתבתי - שבת זה לכאורה פחות טוב, כאילו לא הצלחתי הפעם.
לא היתה לך תחושה כזו?
ברור לי שזה גם עניין של עין טובה. איך להסתכל על הדברים.
ובכל זאת אני רוצה להפיג את החששות גם בדרך של לתת להם עצמם מענה.
ותודה לכל העונות עד כה!
.
של תמיכה. תראי כמה תמיכה אנחנו מקבלות פה בפורום.
תמיכה שאי אפשר לקבל אפילו לא מהבעל לפעמים. מבנים.
מראש היתה לי עבודה לעשות יסודית לעשות - כמו שכתבתי היחסים שלי עם אמא שלי היו טעונים ומשובשים (ואמא שתחי' עם אמא שלה בתורה), אז הרגשתי שזו עבודה עצמית שלי לפנות מקום לחברה חדשה, להצמיח קשר בריא.
אולי מה שהכי מתגלם בלידת בת הוא ההתכנסות פנימה. אין ברית, נכון. אבל השמחה מרקיעה שחקים.
ובת מוציאה מכולם רגשות רוך, ואהבה - כמו שאת כתבת.
לא בטוח שאין התייחסות חיצונית - תינוקת יפיפיה בעגלה זה משהו שאי אפשר לעמוד בפניו, פי כמה יותר מתינוק בן.
אז אולי זה נראה כאילו פחות גדול ומרשים ומרגש מאשר ברית מיוחדת, אבל תחשבי על בת כלה! וואו.
ועל הנכדים ש- אין מה לעשות - יהיו קרובים יותר אלייך מאשר אלו של הבנים שלך.
אני חושבת שהרבה מהנקודות שהעלית הן עניין של סטיגמה שרווחת באופן כללי או אישית שלך. למשל הענין כאילו הפעם לא הצלחת - למה? הצלחת ועוד איך - איך אפשר לא להצליח כשיש לך בבטן נסיכה?
נכון - צריך לעשות לה מקום לצידך בממלכה, אבל ברור שזה לא כישלון (אני יודעת שאת משתמשת במילים האלו בהשאלה ולא מתכוונת אליהן באמת).
אל תדאגי, אתן תסתדרו מצויין. אולי תצטרכי לעשות סוויץ' כדי שזה יקרה, אבל אין סיבה שלא.
ותתפללי על זה.
וגם תשלימי עם זה. קחי את הזמן, אבל אל תתעכבי על למה לא מתאים/מאיים/לא מוצלח.
אחרי הבירור שאת עושה עם עצמך - תשתדלי כל יום להתפעל יותר ויותר מהעובדה שיש לך בת בעז"ה.
בהתחלה אולי בצורה מאולצת, ובהמשך את תראי איך זה מתיישב יפה על הלב.
נראה לי שיהיה לי חסר בלי ברית. אבל אולי נחשוב על זבד הבת בצורה כזו שכן יבואו. כשחושבים על זה - אולי סוף סוף יבואו מהמשפחה הקצת יותר מורחבת. תמיד היינו עושים מוקדם את הברית כי כך זה יותר מובחר, וכמעט אף אחד לא היה בא מהמשפחה המורחבת.
עדיין יש לי משהו שמטריד אותי - עניין הקנאה.
זה משהו שקיים אצלי בלי קשר.
עם זאת - אני יודעת משיטוטים בפורומים שנשים מספרות שזה משהו שקיים ורווח - קשר מיוחד בין האבא לבת.
בעלי כבר התלהב שסוף סוף תהיה בת בבית שמתלבשת כמו שהוא אוהב - בורוד וכו'. (הייתי קצת מופתעת לשמוע. אני דווקא משתדלת לעשות את זה כשאפשר, אבל קשה כל כך למצוא בגדים צנועים, אז כבר הרבה זמן אני קונה בגדים שלא הוא ולא אני באמת אוהבים, אלא לפחות שאני אוכל ללכת עם זה).
אני ממש מודה לך על ההשקעה, על הכתיבה החוזרת ביום שישי!
קראתי כבר לפני שבת, אך הייתי זקוקה לזמן כדי לקרוא שוב, ולחשוב על זה עוד.
אם יש לך או לאחרות להוסיף לגבי מה שכתבתי פה שעדיין מטריד אותי - אשמח מאוד לשמוע.
צריך פשוט לעשות סדר בראש:
קודם כל, כבר אמרו חכמים ש"אין אדם מתקנא בבנו ובתלמידו".
זה משהו מובנה אצלנו. אם אמא יודעת שהיא נותנת את הנשמה ואת הלב לבתה, ממילא כל הצלחה שלה, המידות הטובות, החן, הנעימות - יש לאמא חלק בהן,
הבת הופכת מקור גאוה ולא חלילה מושא קינאה.
כמו בכל ענין, נתינה מולידה אהבה. אם תתני מעצמך ואת עצמך ללא סייג, את תראי שיתבטלו כל הרגשות השליליים בעז"ה.
ולגבי הבגדים - אולי את מערבבת בין ההתרגשות שמציפה את בעלך לקראת בת, וכל הורוד שנלווה לזה (רוב התגובות כאן התייחסו לזה בהתלהבות) לבין מה שאת לא מרוצה מהבגדים שאת קונה? ובעצם אין קשר בין הדברים?
אולי כדאי לך לדבר עם בעלך על החשש הזה שלך. מן הסתם תגלי שהוא קודם כל מתלהב ממך
.
את הראשונה במעלה. ואין סתירה בין הקשר שלו אליך לבין הקשר שיהיה לו עם התינוקת. אחרי הכל, את היא זו שמזכה אותו בבת אחרי שלושה בנים.
ואם בכל זאת, יסתבר שהוא לא מרוצה מאיך שאת לבושה - זה פרט טכני שאפשר לעבוד עליו. זה לא ענין מהותי שצריך להעיב על הקשר בינכם.
את צריכה ללבוש בגדים שמוצאים חן בעיני שניכם.
הייתי אומרת ששווה שלהתפשר קצת על צניעות (אני מניחה שאתם מהמחמירים אם כל כך קשה לך למצוא בגדים) והעיקר שתמצאי חן בעיני עצמך ובעיני בעלך.
ורוד הוא צבע עדין וצנוע, אין סיבה לא ללבוש אותו.
אם תמצאי תופרת טובה שתוכל לתקן לך בגדים תהיי פחות מוגבלת בבחירה.
ובזמן האחרון דווקא חזרו לאופנה דברים לא צמודים, אז אפשר למצוא דברים אופנתיים ודי צנועים.
(אני יודעת את זה בתור אחת שהשמינה אחרי הלידה ורק מחפשת בגדים "מסתירי שומנים"..)
ואם את לובשת כהה את יכולה לשים כובע או מטפחת ורודה וזה מאיר פנים.
1. יש לנו ב"ה 3 בנות. ואני צריכה ללדת או טו טו. נראה לי שההרגשה שבת זה "פחות טוב" באה מתפיסה או תרבות שעדיין נמצאת במקומותינו, אבל כבר ממש לא רלוונטית, ובכל זאת- היא משפיעה עלינו מבפנים, גם אם קשה לנו להודות בזה.
כשנולדה לנו הבת השניה אפילו היתה לבעלי דודה שאמרה לי "לא נורא", ולקח לי זמן להבין מה בדיוק לא נורא....
. נכון, אין ברית. וזה יתרון גדול...אף פעם לא הבנתי איך אפשר שבוע אחרי לידה להתלבש יפה, לצאת מהבית ולחייך ולהיות נחמדה לכולם. נראה לי מתיש, פיזית ונפשית. כמובן שזו שמחה גדולה, כן? אבל גם לבת אפשר לעשות שמחה גדולה, רק לא שבוע אחרי לידה...
בכל אופן, התחושה של "פחות הצלחתי"- נראה לי שכדאי לך לברר עעם עצמך למה את מרגישה ככה. כי זה לא באמת משהו אמיתי, מבחינה אובייקטיבית. הרי זה בכלל לא ענין של הצלחה. בנים הם ברכה ובנות הן ברכה.
רק שזו ברכה שונה... ונכון אולי שבנות יותר נמרחות ונדבקות, אבל לא כולן, וגם אם כן- אז מה...
הקשר עם בנות הוא אחר. בנות לעולם יהיו קשורות יותר לאמא, לבית, גם אחרי שיתחתנו.
הבית עם בנות הוא אחר- באופן טבעי בנות בדר"כ מתעניינות יותר ושותפות יותר במה שאת עושה- בישולים, נקיונות, כביסות. שלוש הבנות שלי (והגדולה רק בת 6 וחצי) הן ממש יד ימיני בהרבה דברים.
2. אם לבעלך יהיה קשר טוב- זה מקסים ונפלא. זה הדבר הכי טוב שיכול להיות ובאמת הרבה פעמים לאבות יש קשר מיוחד עם בנותיהם. יש בת משהו עדין יותר, רך יותר, וזה מעורר אצלנו ההורים צדדים אחרים.
למה את חוששת שתקנאי? יכול להיות שתשמחי?
4. בסופו של דבר- נראה לי שברגע שהיא תיוולד בע"ה בריאה ושלמה, ותראי את המתיקות והיופי שלה, המחשבות האלו יעלמו מאליהן. וכשהבית יתמלא בבגדים פרחוניים וורודים אז בכלל....
3 בנים כמוך, ואז בת..... מאוד מאוד שמחה בבת!!! התפללתי לזה, למרות שהייתי ברגשות מעורבים
סדרה של בנים זה מלהיב, מתאים לי לאופי ילדים בנים ולא בנות קיטשיות ונמרחות, אני עצמי הרבה פעמים משתגעת מהשיחות של הנשים ומהלא יודעת איך לקרוא לזה, פלספניות? לפעמים בא לי להצטרף לשיחות של הגברים (אבל משאירה את זה לבעלי...)
באמת מבאס שאין את החגיגה הזו שאחרי הלידה, מצד שני לארגן ברית מיד אחרי לידה זה לא קל. אני לא מבינה למה לא נהוג לעשוות מסיבה - סעודה כמו שעושים בברית, אותו סדר גודל, כשנולדת בת, זה לא פחות שמחה!! אפשר לעשות מסיבה כזאת גדולה אחרי הלידה כשמתאוששים, הבעיה שהמשפחה והחברים פחות מרגישים מחויבים להגיע כמו לברית, כי זה לא מצווה, מה, בנות פחות שוות? ברור שלא, אבל ככה השתרש בציבור מבחינת המסיבות.
אם זה היה תלוי בי הייתי עושה מגה-סעודת הודיה לכבוד הבת הנולדת, שנואת קידושים.
מה שכן לא מסכימה איתך לגבי קנאה של הבעל - בעלך מתייחס אלייך בתור אשתו, ואל הילדים שלו בתור הילדים - בתך לא יכולה להיות תחליף עבורך בשום מצב, כמו שאת אוהבת את הבנים שלך ואת בעלך וזה לא מפריע לאהוב אותם, כך אהבתו אלייך לא תיפגע בגלל הבת הנולדת.
שיהיה בשמחות, וב"ה יהיה לך נחת ממנה משאר הצאצאים!!!
גם אני התאכזבתי קצת שיש ל בת.
ידעתי מה זה בן וזה מה שרציתי,
אבל אין כמו בנות!!
תהיה לך נסיכה ובטח יהיה לך כיף להלביש לה שמלמלות למרות שעכשיו זה נשמע לך מוזר.
בסוף את תהני מזה!!
אז מה אני ממליצה?
לא לחשוב על זה..
כי כרגע א בהיריון וזה לא משנה אם היריון של בן או בת ואח"כ כשתהיה לך תינוקת גם אין כ"כ הבדל וכשהיא תגדל קצת ותתפוס אופי של בת את כבר תאהבי את זה אז בשביל מה לחשוב ולהתבאס עכשיו?
ושיהיה הירון תקין בע"ה ולידה קלה בעיתה ובזמנה!
הרבה פעמים יש לאמהות פחד מללדת בנות, הרי גם אנחנו רבנו עם אמא שלנו עד מוות בכל מיני גילאים...
היה לי את אותו פחד, ובסוף אני חולה עליה לגמרי -
עוד בחודשים הראשונים היה לי עדיין לחץ כזה... אבל זה עבר, ואין כמו בנות בעולם - שתדעי!!!
זה הדבר הכי מתוק ומתפנק ומחזיר אהבה שיש.
חוויה עצומה.
אל תבהלי שעכשיו את מרגישה ככה, בעזרת ה' זה יעבור!
היא תהיה האהובה הכי גדולה בעולם!
בת - זה כמו פרח שנפתח לך מול העיניים!
זה נהדר!
זאת גם מישהי שתביני אותה ושהיא תביו אותך...
בנות לרוב גם לא מתרחקות כמו בנים לאחר החתונה.
בקיצור, בת - זה נהדר!
אבל מה לדבר? כשתראי אותה ותחזיקי אותה - לא תזדקקי לאף מילה....
בת - זה כמו פרח שנפתח לך מול העיניים!
זה נהדר!
זאת גם מישהי שתביני אותה ושהיא תביו אותך...
בנות לרוב גם לא מתרחקות כמו בנים לאחר החתונה.
בקיצור, בת - זה נהדר!
אבל מה לדבר? כשתראי אותה ותחזיקי אותה - לא תזדקקי לאף מילה....
בהריון הקודם לא עשיתי, כיום בשבוע 12
עד היום חשבתי לא לעשות
אבל הרופאה שלי הלחיץ אותי, אומר שמבחינתו לא לעשות את השקיפות ולעשות סקירה מוקדמת..![]()
קצת ערער אותי, מה אתן אומרות, עשיתן?
יש כאלה שהרב אמר לא לעשות ויש כאלה שלהפך,
יש כאלה שמעדיפות לדעת אם יש בעיה כדי להיות מוכנות, ויש כאלה שמעדיפות לשמוח בהריון ולחכות ללידה אם ח"ו יש משהו,
יש כאלה שעושות רק בדיקות הככרחיות ויש כאלה שעושות הכל,
בקיצור אם אתם מתייעצים עם רב- תתיעצו ותלכו לפי התשובה שלו,
אם את סומכת על רופא ולא מתייעצת עם רב על עניינים כאלה- אז תעשי,
ואם את סומכת על עצמך בלבד- אז כמובן, מה שאת רוצה.
נראה לי שלמכון פועה יש רשימה של בדיקות שהם ממליצים לעשות בהריון, אולי שווה לך להתקשר אליהם ולבבקש מהם את הרשימה.
בהצלחה רבה והמשך הריון קליל ובריא
אם לדבר על אולטרה סאונד, אז חשוב מאד לעשות אולטרה-סאונד בהתחלה: לראות שהריון אכן קיים וממוקם טוב.
וחשוב גם לעשות סקירת מערכות מאוחרת, ע"מ לאתר בעיות אפשריות בלידה ובעיות אצל תינוק שניתן לטפל בהם בתקופת ההריון.
לעומת 2 אולטרה-סאונדים הללו לשאר אין צורך (אלא אם כן משהו לא בסדר או יש חשש שמשהו לא בסדר ויש הפניה מיוחדת), אך גם אין לא ידוע על סכנה מהם, לכן תעשי או לא תעשי - זה תלוי ברצון שלך, בעצם.
אז ככה..טבלתי ביום ראשון.
אתמול הייתי עם בעלי ושהזרע יצא ממני היה בו קצת דם.
היום בצהריים היה לי כתם מאד גדול חום.
דיברתי עם הרב והוא אמר שאני טהורה..(מונעת, מניקה וכו..)
עכשיו היינו שוב ביחד ושוב פעם קצת דם.
מבחינת הטהרה אני לא ל חוצה (מחכה שהרב יענה לי ויגיד אם כן או לא)
מלחיץ אותי ממה הדם?
אין לי פצע או משהו..אני ממש לא אמורה לקבל מחזור...
יכול להיות שזה קשור להריון? מלחיץ אותי..
אני צריכה לבדוק את העניין או שזה נורמאלי?
וואי הלוואי ומשהי תענה לי..
מתי היתה הלידה ? כנראה עוד לא עבר מספיק מאז!??
הכי טוב שתלכי לבודקת טהרה והיא תשלול או תחייב שיש פצע!
אגב לפי מה שכותבים כאן יש והרבה פעמים הכתמה ממניעות
והכי חשוב ונכון לעשות (כמובן בשעת טהרה בלי שאלות.. )לא להסתכל ולקחת נייר לבן עם ציורים באדום וללכת רק בלבנים שחורות.
אני שנה ושלושה חודשים אחרי הלידה...
היינו ביחד שוב, ושוב דם. רק אחרי שאנחנו ביחד.
הרב אמר לעקוב ויכול להיות שיגיד ללכת לבודקת טהרה.
היום התווסף עוד דברים..כיווצים בבטן וכאבים בפטמת.
אני לא יודעת מה לחשוב?
וזה הזוי..שנה לא קיבלתי מחזור ולא היה לי אפילו כתם אחד!! ועכשיו...הזוי..
אולי לבדוק הריון? (רגישות בפטמות יכול להעיד על הריון, גם כיווצי בטן. שניהם ביחד - סיבה הגיונית לבדוק)
יש נשים שחוות משהו כמו מחזור רגיל בתחילת הריון.
אם התשובה שלילית - תדעי ששללת אפשרות, ועכשיו לחפש משהו אחר.
אם התשובה חיובית - יש הריונות שצריך להיות איתם זהירים יותר מאחרים. אם תרצי, אוכל בפרטי להציע לך כמה דברים שעזרו לנשים אחרות במצב דומה לחזק את ההריון.
התרת הספקות היא דבר חשוב.
בשורות טובות!
מאד שכיח!!!
שווה שילך לאורולוג. לא מסוכן בכלל.
קורה לפעמים.
ממש סיפור בהמשכים.
דבר ראשון הכוונה שאני לוקחת כדורים באופן לא מסודר זה העניין של הדיוק של השעה.(5 שעות לפה ולפה)...לא שאני מפספסת ימים..
דבר שני, עשיתי כעצתכן. עשיתי בדיקה ביתית והיתה תשובה שלילית.
לפני יומיים הייתי צריכה לקבל מחזור והוא עדין לא הגיע..
לא יודעת מה לחשוב..
מצד אחד הגיוני מצד שני עד עכשיו המחזור רק הקדים לי..
מה אתם אומרות? מציינת שאני מונעת וגם מניקה חלקית (שנה לא קיבלתי מחזור מהלידה).
כך שמה הסיכוי להריון?
לא יודעת מה לחשוב..האמת שאני ממש ישמח אם כן.
מסוג שפשוף יכולה לתת את זה. אבל אם נמשך הרבה זמן - תלכי לרופא נשים לבדוק שהכול בסדר.
אולי יכול להעיד שהיה הריון כימי- שק הריון בלי עובר..
זה קורה. אל תדאגי, בעז"ה חודש הבא...
זה עובר בערך לאחר שבועיים.
בקשר לבחילות לא כ"כ הבנתי האם זה קשור לכאבי בטן??
אני חושבת שאין קשר. הבחילות מתחילות להופיע בערך בעת הזו ונגמר בסוף השליש (לכל אחת זה שונה זה לא חוק הכתוב בספר
)....
מאחלת שתעבור לך התקופה מהר,מהר ולא תזכרי בכלל מה היה
הריון בריא ומשעמם ותצאי לבסוף בידיים מלאות !!
אני חייב עזרה דחופה...
אשמח אם תוכלו לעזור לנו. יש לעובר שלנו בקע סערפתי אשמח לשמוע ממכם איך התמודדתם עם המקרה ומה ביכולתי לעושת (למי שעבר מקרה דומה)
אשמח אם תצרו איתי קשר במייל itay5300@gmail.com
או כאן בתגובות תודה לכל העוזרים עזרה דחופה....
לשמור על הקטן/קטנה.
השבת ארוכה תודה לה'- התכוונתי יום השישי ארוך ויש זמן עד הדלקת הנרות.
תוכלי לישון שעתיים שלוש ואז להתארגן בנחת לשבת.
הצלחה רבה ושבת שלום ומבורך ושמח!
ועכשיו כמעט ומסיימת את ההכנות....שהמוצי יחסית רחבה מאד.
מנסיוני, שיש לי עגלה יחסית צרה (מאמאס אנד פאפאס ארמדילו פליפ), זה מאד מאד עוזר.
גם להסתובב להרדים בבית, וגם בהליכה ברחוב.
את לא יודעת כמה מקומות צרים יש עד שאת לא עם עגלה..
אבל אולי אני לא זוכרת נכון וזאת לא המוצי שהיא רחבה.
כדאי לך לקרוא שם.
בגדול פג מאד מומלצות, ואנחנו קנינו את הארמדילו פליפ בעקבות ההמלצה שלו ואנחנו מאד מאד מרוצים.
רצינו משהו יחסית קל וקופמפקטי, אבל שיהיו דברים חשובים בטיולון:
הוא דו-כיווני, שכיבה מלאה וגגון ענק.
הבת שלי ישנה בו ונראה שמאד נוח לה שם.
יכוללהיות שלבייבי ג'וגר יש קיפול יותר קל והיא אולי קצת קלה יותר, לא בדקתי.
אבל אאל"ט הטיולון רק בכיוון אחד, לא שכיבה מלאה.
(וגם לא אהבתי את המראה שלה, אבל זה באמת שטויות).
כנראה גם בוגבו בי 3 מתקפלת דומה ויש לה את אותן תכונות, אבל היא יקרה יותר ב 2000 ש"ח בערך.
האמבטיות של שתיהן (בוגבו, ארמדילו פליפ) קטנות יחסית, אבל לא כזה חשוב אם אפשר לעבור לטיולון בגיל חצי שנה או לפני, כי הוא שכיבה מלאה ומתהפך.
לבייבי ג'וגר יש אמבטיה גבוהה יחסית וגדולה, עד כמה שראיתי. כותבת עליה כי כולם ממליצים ורואים אותה המון ברחוב אז כנראה שהיא באמת נוחה בטיולון.
אאל"ט פג דווקא מתקפלת עם האמבטיה, והיא היחידה. לא בטוחה. פג נחשבות מעולות. אבל קצת יותר כבדות מהממוצע.
עגלה כיפית ובעלת יתרונות רבים, אך החוויה המשמעותית שלי ממנה היא זה שהיא ענקית וכבדה... ולא הייתי קונה אותה שוב.
אם יש לכם רכב, היא תופסת הרבה מקום בתא המטען.
אצלנו היתה אמבטיה יחסית קטנה, ובכל זאת הפיצית ישנה בה בנוחות. והיא תינוקת ארוכה יחסית.
כשהיא נעשתה צפופה מדי (הילדה היתה שמה את הרגליים על השפה כאילו היא על חוף הים) עברנו לטיולון והיא ישנה גם בו בכיף.
מאד התלבטנו בגלל זה והיום אני שמחה שלא התפתינו לעגלה כבדה יותר רק בגלל זה. האמבטיה היא שלב קצר, ועד כמה שראיתי רוב העגלות עם אמבטיה מלכותית הן גם כבדות וגדולות בתור טיולון. אולי בייבי ג'וגר יוצאת דופן בזה.
ואני ממש ממש מרוצה ממנה
וממש מרוצה ממנה.
היא הרבה יותר צרה מהמוצי הראשונה שיצאה שהיא ממש מגושמת, לא נתקלתי בבעיה ..
בדיוק אני מתכננת לעבור לטיולון שבוע הבא.. מקווה להנות גם ממנו.
לי אין בעיה של מדרגות(גרה בקומת קרקע) וברכב יש לי מקום אז לא הפריע לי שהיא לא הכי צרה בשוק...
הכי ביאס אותי בקניה שלה זה החנות ברישפון. חבל שלא ראיתי שגם ביבי סטאר מוכרים אותה.
זכור לי שהמליצו גם על ארגו ועל יאמו.
לגיל לידה - צמד, פנטזו (לא התנסיתי אך שמעתי עליו דברים טובים).
לגיל מאוחר יותר - מנשא ילקוט - אני הכי אוהבת את סאפי, אך יש עוד כגון יאמו, ארגו ודומיו.
מתאים מלידה בתוספת מתאם מיוחד
ומגיל 4 חודשים בלי תוספת.
עד 20 קילו, נשיאה קדמית, צידית, אחורית.
גם מה שאני קניתי מתאים לשני הכיוונים. (על הצד לא נראה לי).
כשהתינוק על מקדימה, הוא רק יכול להיות במצב של בטן לבטן (א"א לסובב אותו החוצה)
ובעיניי זה חיסרון רציני
איך הוא?
מי מכיר/ה את המנשא של evenflo?ניל"סדגם snugly.
מצאתי אצלי בבית אחד כזה ואני תוהה על טיבו ולאיזה גיל הוא מתאים.
נראה כאילו הוא מתאים לבטן וגם לגב...
נראה לי שהוא רק לבטן.. לא חשבנו אף פעם לנסות על הגב 
השתמשתי בו עד גיל 9 חודשים, אולי אפילו 10 חודשים, ואח"כ היא נהייתה לי כבדה מידי, אז הפסקתי לקחת אותה איתי 
הוא נחמד, וקנינו אותו בזול. אבל אין לו תמיכה לגב, והוא ממש פשוט.. אם היתה שאלה אם לקנות כזה- לא הייתי ממליצה. אני חושבת שעדיף להשקיע ולקנות יותר יקר, אבל עם תמיכה לגב.
לתינוק שיש לו גזים או אי נוחות תמידית המנשא יכול להציל את התינוק האמא ושאר המשפחה, תינוק בחודשים הראשונים בתנוחת צפרדע מכורבל בפנים במנשא ממש מרגיע תינוק עם גזים
ומנשא גם יכול לעזור מאוד אם יש עוד ילדים בבית שרוצים תשומת לב לאמא, אם התינוק רוצה ידיים שמים אותו על המנשא בגב התינוק מרגש שהוא מקבל את החיבוק ואמא פנויה לחבק גם את הבן שנתיים לקלח את האח הגדול וכו'
לי יש מנשא סיני שקוראים לו טליה.
ממש מליצה הוא מעולה בשבילי.
גם הארגו והיאמו טובים.
הדבר החשוב בעיני כשקונים מנשא זה לוודא שהוא פיזיולוגי- בריא ובטוח להורה ולתינוק לאורך טווח.
נראה לי שאם את לא רוצה בכלל קשירות לכי על ארגו או יאמו.
שלום לכן, אני זו שלפני 3 שבועות בקשה שתתפללו.
אז קודם כל תודה לכולן, שלשום, אחרי 3 שבועות מתחילת הדימום, סוף כל סוף ראו נסיגה יפה בהפרדות ואזור הדימום מתחיל להספג.
עדיין יש לי הפרשות חומות ואני במנוחה, אבל ברוך ה', המצב נראה הרבה יותר אופטימי, וגם העובר גדל יפה, שזה הכי חשוב.
תודה רבה על התמיכה, מקווה שיגמר הסיפור בקרוב, ואוכל חזור לעצמי...
בשורות טובות לכולן, ושבת שלום!
)או רק מרופא נשים? קראתי שצריך לעבור בדיקה לפני כן וכו'- לכן אני שואלת.
עוד שאלה- זה עשוי להשפיע על המצב רוח? עצבים וכאלה?
כי אני רוצה לדחות מחור בחופשה אבל לא בא לי שהחופשה תיהרס בגלל עצבים...
לגבי הבחילות- אם בהיריונות מתחילות לי הבחילות משבוע 6, אז יש סיכוי סביר שלא יהיהו לי בחילות בעקבות הכדורים?
כי אם זה מדמה היריון אז זה כאילו יהיה שבוע 5...
תודה על העזרה!