פורום הריון ולידה (עמוד 46)

לק"י

ובתוך הבית קצת קריר אפילו.

אז הורדתי לבן ה-3.5 חודשים את הגטקס, והוא עם בגד גוף דק ואוברול פוטר מעל.

אם נראה שחם לו, אז שכבה אחת דקה וארוכה או בגד גוף ואוברול מעל.

אפשר להדליק מזגן, רק לשים את התינוק לא מתחתיו, ולכסות בשמיכה אם צריך.

אבל עדיין לא ממש חם.

לא הדלקנו מזגן בבית, ואנחנו גרים במקום יחסית חם.

בן השנתיים לובש בגד גוף, חולצה ומכנסיים ארוך ודק.

כל יום מזג האוויר משתנה, ויש גם הבדלים בין היום ללילה.

כרגע צריך בגדים ארוכים ודקים, וגם עדיין בגדים עבים יותר.

ומעל חליפת פליז... ביום לא מדליקה מזגן, לקראת ערב עד לפנות בוקר מדליקה עם שעון שבת....

שמה שמיכה רק אם אני מרדימה עלי או במיטה וככה בכללי לא שמה..

רק מראה את ההבדלים במזג האוויר בין מקומות שונים.

אז אוטמטית חשבתי על קור

בימים שחם בחוץ הבית יחסית קריר.. אז אין מה להדליק מזגן על קור... ובלילה ממש קר.

לראות מה קורה

יותר הגיוני להוריד שמיכה. 

ואפילו לראות אם זה אח או אחות שמעורבים....

וכו'

נשמע לי הגיוני להוריד מכנסיים כשחם

אני עושה את זה לפעמים

את השמיכה אני צריכה בשביל ההתכרבלות

אבל מכנס חם שצמוד לגוף מציק לי וחם לי....

לה ובלי לשים לב היא היתה מורידה מכנסיים.

מיומנות גדולה יותר שתוך כדי שינה זה מורכב.

אם את מחפשת פתרון קסם- יש לקנות דובונים/וואנזי וכד' שמגיעים עם רוכסן כמו הבייביגרו של הקטנטנים. 

זה רק קצת חם ואם יש לה קושי תחושתי זה בד"כ מבדים פחות נושמים.

ואולי כדאי לנסות בניסוי ותהיה... להלביש לה דווקא פיג'מה דקה, מ100% כותנה, טייץ צמוד, אולי יהיה פחות קל להוריד.

שישנה רק עם כותנת בלי מכנסיים ותחתונים רק חלק עליון.

מאוד מציק לה סובלת מאוד תחושתי

מההתחלה לא נרדמת עם תחתונים ומכנסיים.

זה בעייתי אבל עוד לא יודעים איך לפתור את זה

האחיות שלה נגעלות מזה ממש 

אולי תנסי לתת לה לישון בכתונת לילה?

ואם את חוששת מקור - אז לחמם את החדר ולתת לה שמיכה עבה.

זה קורה בגיל הזה?

לא יודעת

כשהפס הבהיר יתכהה בדיוק כמו הפס בקרה זה חיובי.

לפעמים אפילו הוא מתכהה יותר מהבקרה

לפעמים פס חזק, גם אם הוא קצת פחות מהבקרה, גם יכול להיות ביוץ.

זה תלוי גם בריכוז של השתן.

ותלוי בהבדל מהבדיקות בימים הקודמים.

כתוב מפורש שצריך להיות זהה

אבדוק שוב לקראת שבת

תודה רבה

ביחס לבדיקות של ימים קודמים לגמרי רואים התכהות...

אז מיום חמישי, בדקתי שוב בערב שבת- הפס היה אותו חוזק כמו ששלחתי אולי קצת ממש יותר חזק אבל עדין לא כמו פס הבקרה...

ממוצש התחיל להתבהר

אז מה זה אומר? היום היה יותר בהיר אבל עדיין קיים

מבולבלת קצת

אשמח לעזרה

ואחר כך נחלש.

אז כנראה שהביוץ היה בשבת.

לא יודעת בדיוק, ומה זה כל כך משנה?

או להבין שזה היה ולחכות לתוצאות..

נסתי פשוט לתזמן את הענין...

לוקחת בחשבון שאולי הביוץ היה, וצפי למחזור בעוד שבועיים.

אבל יש סיכוי שלא.

אם את רוצה, את יכולה להמשיך לבדוק, אבל בידיעה שאולי את בודקת סתם והביוץ כבר עבר.

כי הביוץ הוא ב24 שעות אחרי הפס הכהה, אז אם נניח שהמשיך להתחזק בשבת עוד לפני שנחלש במוצ"ש אז אולי הביוץ היה כמה שעות אחרי שבת.

מצד שני את לא יודעת מתי בדיוק בדיוק היה השיא של הבדיקות (יכול להיות שבין שתי הבדיקות הכהות היה השיא ובעצם הבדיקה החזקה השניה כבר הייתה אחרי)

אנחנו עוקבים אחר הביוץ כבר שבועים. מאז הפסקת גלולות...

תודה 

תודה

אבל לא טוב לה. טלי מנהלת לטליה את החיים.

היא מנסה להרגיע ילדה שכבר איננה ובגלל זה היא פוגעת בילדים שלה .

אמא לא אמורה לפשר מריבות באמצע נסיעה . יש אבא בבית. מותר לאמא לצאת מהבית בלי שיתקשרו אליה לבכות בטלפון.

הבנתי שטלי היא טליה. אבל היא לא. 

הסיפור בא להגיד שבתוך כל אחד יש ילד קטן שמנהל לו את החיים, 

והעניין הוא לא לברוח ולהתעלם מהילד הזה, אלא להכיר בו ולתת לו יד, 

ואז גם החיים עצמם יתנהלו אחרת.

בסוף ממש שטפה אותי צמרמורת.

בי זה נגע לא רק בהקשר לילדות, אלא בכללי, לקבל את עצמי עם כל המכלול וכל החלקים...

השארת אותי בלי מילים.

כתבת באומנות ממש!

איזה סיפור מדהים כתבת!

כ"כ חזק, מרגש, נוגע, עוצמתי ועמוק.

כישרון מדהים

ומסר כ"כ חשוב

תודה רבה על זה ❤

ממש שימחת!

את מוכשרת כ"כ 🏆

ממש מחמם את הלב!

והיא אמרה להיזכר בתמונה שלי מהעבר

וממש לשוחח איתה

ובסדנא

פתאום יצא לי שהילדה הקטנה בדמיון אמרה לי

שאני לא צריכה להמשיך לשמור עליה ולפחד עליה

זה היה לי גילוי

אחד הגילויים העצומים בחיי.

כי על הזמן

אתה מתהלך עם חוסר אהבה מהעבר

חוסר מעורכות

ועוד הרבה משקעים וגבנות

והילדה שאמרה לי ככה

פשוט פתחה לי צוהר

להתקדמות 

תודה ענקית על המאמצים העצומים שלכם בשביל עם ישראל!!!!

זה באמת המון!!

ובתקופה ככ ארוכה!!!!!!

באמת תודה עצומה!!!!!!

וחיבוק ענק!!!!

מנסה לחשוב מה כן יכול להקל עלייך...

אולי למצוא דרך להקל עלייך את השגרה שבוא לא נמצא ? שיהיה פחות מפרק?

כמובן שהלבד ורוב הדברים שאין לך תחליף מכבידים המוןןןן אבל מה כן יכול קצת להוריד ממך?🩷🩷🩷

את השחיקה כ"כ

שום מלחמה לא נגמרה

ותחושת השליחות כן

חיבוק גדול!

לא יודעת איזו נחמה להציע,

מתפללת עלייך

כמו שעלי

והלוואי שימצא לך כוח

ויהיה טוב יותר

ויגמר כבר באמת

אנשים גם ממש אדישים לזהאפילו לא טורחת לספר כי למה

לא יודעת...גם בתקווה שזה יתמתן קצת

לגמרי מיציתי

כרגע לא בסבב אבל גם באותה הסירה בכללי אז מבינה אותך מאוד 

זה בעיקר מתסכל אותי שאנחנו עדיין בסרט הזה אבל אנשים המשיכו הלאה... כותבת בקבוצה השכונתית מי יכול לקנות לי משהו,  אף אחד לא מגיב.. פעם רק הייתי מספרת שאני מגויסת מיד היו מציעים קניות, בייביסיטר, פריקה של האוטו, פח וכו'.

אז מבינה, קשה להחזיק עם זה כל כך הרבה זמן,  אבל בסוף, אנחנו בדיוק באותה סיטואציה.

ב"ה כבר מתורגלת, אז מסתדרת.. אבל בלילות הקשים שהילדים מעירים אותי בלי סוף,  ושבתות שהוא לא נמצא שוב ושוב,  הקושי צף..

אולי שווה לחשוב אם יש מישהו מוביל או דומיננטי בקהילה שאפשר לפנות אליו ולהאיר את תשומת ליבו כדי שהוא יעורר את כולם?

או לחכות לזמן שאתם לא במילואים בפועל ולכתוב משהו על הצורך בתמיכה. בטוח שאתם לא המשפחה היחידה (למרות שלפעמים זה הכי מרגיש ככה) ולפעמים אנשים צריכים ניעור. אני לגמרי חושבת שהציבור צריך להשתתף איתנו בעול שאנחנו נושאים פה לטובת כולם.

חיבוק!

בסוף נשים מדהימות עזרו לי אבל כמעט נתקעתי בלי מוצץ ללילה.

הקטן איבד במהלך הערב 2 מוצצים. לא מצאתי והגדולות ישנו כבר .. ואין לי איך לצאת לקנות

ביקשתי עזרה בתשלום(!) לוקח זמן עד שזה הסתדר. בהתחלה הפנו אותי לבדוק במכולת ביישוב או בגמ"ח (איך זה יעזור לי אני לא יכולה לצאת מהבית)

ואין איך להקל על ההרגשה הזו

איזו תקופה מטלטלת...

כאחת שמקבלת המון עזרה

אבל כמו כל דבר בניהול גם את העזרה צריך לנהל וזה לפעמים זולל מאוד אנרגיה

שהקב"ה ישלח לכם שמחה עצומה ושפע עצום!

תודה שאתם ממשיכים להחיות את כולנו

יום אחר יום

כבר כ"כ הרבה זמן

אלופי עולם שלנו ❤👑✨🙏

בכל מקרה אני מניחה שבשאלונים יש מקום לכתיבה חופשית לכתוב מה מפריע לך. תפרטי שם ויכניסו את זה לשיקולים.

יש כן אבל רב השאלות הן באמת על אבני דרך התפתחותיות ששם יש פחות מקום לקשיים שלו.

הרופא כן כתב מכתב אבל בכל מקרה אמר שחצי שנה זה המתנה סבירה.

לפגישה ראשונה, כן? אחר כך זה עוד תהליך..

מה שאני מכירה (בקופה אחרת) שמכניסים אבחונים ותורים לפי תאריך הגשה בלי קשר לתוכן של השאלונים...

ואם יש לכם באזור כמה התפתחות הילד, שווה לבדוק אם יש עוד מקומות שמאבחנים ואולי שם ההמתנה קצרה יותר.

וכדאי גם לבדוק איתם במקרה שמאבחנים בפרטי, מה התהליך הכרה והזכויות שמקבלים...

אחרי שאת מגישה תתקשרי כל יומיים לבדוק איפה זה עומד.

ככה עשיתי וב''ה ממש מהר קידמו אותנו (שמעתי על אחרים שעדיין בהמתנה ואני כבר מסיימת סדרת טיפולים. נכון לא יפה שנדחפנו, מה אני יעשה - מי שעושה את המוות מקבל!)

אפילו להתייעצות שלכם עם פסיכולוג כדי לראות אם בכלל זה הכיוון או שכדאי לבדוק כיוון אחר.

התורים באמת ארוכים בצורה לא נורמלית...

אז הוא אמר שהכי טוב התפתחות הילד.

יכולה לפרט על זה קצת?

אני זוכרת שגם אתם עשיתם משהו בפרטי.

זה קביל אחר כך נניח לקבלת טיפולים פרא רפואיים בקופה?

ובאמת זה הכי טוב כשרוצים לטפל דרך הקופה.

אבל יש גם פסיכולוגים פרטיים שמאבחנים אוטיזם, כאלה שהאבחונים שלהם מקובלים בקופה ובביטוח הלאומי, אבל צריך לעבור תהליך ארוך בשביל לקבל את ההכרה...

לכן אני ממליצה בינתיים רק ללכת לייעוץ אצל פסיכולוג כזה, כדי לראות אם זה בכלל הכיוון, ובינתיים לחכות לאבחון בקופה. (יש לי המלצה לפסיכולוגית, אם תרצי. בתקווה שהיא עדיין פנויה, אחרי כל האנשים מהפורום שכבר הפניתי אליה🤭)

(הבת שלי אובחנה בקופה, אבל חצי במקרה - הלכנו להתפתחות הילד בכלל כדי לקבל טיפול קלינאית תקשורת, ומשם עלה החשד לתקשורת... הבן שלי אובחן באופן פרטי, אחרי שבקופה לא קיבלנו מענה שלם. אבל הוא היה בגיל הרבה יותר גדול...)

אבל בגיל 3 הפסיכולוגית בגן אמרה שהוא גבולי אבל בטח זה בגלל שהוא מהקטנים בשנתון

והתסמינים מתרבים ולי זה שקוף כשמש.

הוא בתפקוד גבוה אבל בתוך בועה 

ואני כולי חוסר אונים שאני לא מצליחה לגעת בו באמת,

הכל מרגיש לי מעבר למסך זכוכית.

וגם במשפחה הסבתות מסכימות איתי שמשהו לא תקין...

אשמח להמלצה על הפסיכולוגית.

אז נראה לי שבאמת כדאי ללכת לאבחון פרטי כרגע, בתקווה שתצליחו במהרה לקבל הכרה בקופה ובביטוח הלאומי.

הפסיכולוגית היא דינה זלזניק, מקבלת בירושלים ובזום. אם לא תמצאי מספר שלה ברשת אוכל לתת לך באישי.

בהצלחה, יקרה❤️

שמלחיצים אותך? אולי תפריט קצת ונוכל לכוון?

גם לי יש הפרעות קשב בבית...

אני חושדת בהפרעות תקשורת, זה משהו אחר לדמרי 

בגיל תשע חיכינו לפסיכיאטר מעל שנה וחצי

אפשר באמת ללכת בפרטי

בכל מקרה נאמר לנו שהאבחון הפסיכולוגי הוא בפרטי...

אנחנו העדפנו לחכות

לשאןל מה קורה עם זה ושיזרזו עניינים.

פעם אחת נמאס לי ופשוט הלכתי לשם... אז אמרו בנונשלנטיות שכתוב שמגיע לנו תור לקלינאית תקשורת...רק שהם לא טרחו להודיע את זה.

קיצור- תהיו על זה

מכירה מישהי שקיבלה תור לרופא התפתחות תוך שבועיים ככה, ותוך חודשים בודדים אבחנה, גם הילד שלה בתפקוד גבוה.

אם נותנים לקופה לעבוד בקצב שלה זה יכול לקחת יותר משנה.

שמפעילים גני תקשורת? (הבת שלי בגן של סולם, ואנחנו מרוצים מהמקצועיות שלהם)

מעניין לברר את זה, ומעניין גם כמה העלות...

היפראמזיס בדרך כלל לא מפסיק בשבוע 12...

ממלחיצה בחם על ארגון חבלים יש להם הכי הרבה מידע מה עוזר

אותי מצילים כפשוטו

אם כי משופר מעט מהריונות קודמים...
יש גם את ארגון "אם הדרך", גם ייעוץ טלפוני ועוד אפשרויות תמיכה.

העידוד היחיד שיש לי זה שזה עובר בלידה🤦‍♀️

לא יודעת אם זה מעודד או מייאש

אבל אחרי הלידה אין זכר לבחילות ולהקאות.

אולי יעודד שאצלי ההיפרמזיס חולף סביב שבוע 14.
לא לכולן זה עד סוף ההריון...

הלוואי וגם לך יהיה קצר.

רשמו פה עצותות שעוזרות, אני הייתי מתקשרת.אם כי עם היפרמאזיס גם נוטים לשכב עם בחילה כל היום וכל יום, ומי יכול להתקשר בכלל, אז אולי שבעלך?
אגב, טיפ שאחות נתנה לי ועזר קצת- ללעוס קרח.
זה הכניס לי נוזלים לגוף ולא הקאתי את זה ישר...

אם לא

איך היה לך בפעמים קודמות?

כי אם זה שןנה באופן קיצוני מהריונות קודמים וגם תרופות לא עוזרות זה עלול להעיד על הריון מולארי.

כי בטא מאוד גבוהה מהרגיל זה יכול להיות סימן לזה.

מצד שני יש גם תופעה כזאת של הריון תקין עם בחילות והקאות נוראיות.

אבל זה משנה אם את בהריון ראשון או לא. 

​דימום נרתיקי: זהו התסמין השכיח ביותר. הדימום יכול להיות קל או כבד, וצבעו עשוי לנוע בין חום כהה לאדום בוהק.

​בחילות והקאות קשות: מעבר לבחילות היריון רגילות (מצב המכונה "היפראמזיס גרבידרום"). הדבר נובע מרמות גבוהות במיוחד של הורמון ההיריון (hCG).

​כאב ולחץ באגן: תחושת אי-נוחות, לחץ, או התכווצויות באזור הבטן התחתונה.

​גודל רחם שאינו תואם את גיל ההיריון: הרחם עשוי להיות קטן מהצפוי או לגדול בקצב מהיר מהרגיל ביחס לשלב ההיריון.

לאחותי היה לא מזמן והיה לה דימום, בחילות מאוד קשות (וזה לא הריון ראשון שלה) והבטן שלה היתה גדולה מהרגיל

מה שעזר לי לשרוד מנטלית

זה להגיד יש לך רק את היום.

אל.תחשבי מה נשאר כמה יש עוד...

נגיד הגיע שבוע 9 אמרתי לעצמי הנה עוד רגע שבןע 10 וזה יתחיל להשתפר...

עוד שניה שבוע 12. הנה עוד רגע ועוד רגע.

היה איזשהו שיפור קל בשבועןת האלה.

קולה עזר לי גם.

עדיף כמובן לא הרבה, זה הרגיע לי את המצב.

לבי איתך.

תקופה קשה ומאתגרת.

בהצלחה ואמן שכבר תהי אחרי בעזרת ה'

כותבות את זה בכזה רוגע?

אני סופרת את השניות ולא יכולה לחשוב על ההמשך, מרגישה בסיוט של החיים שלי, לא יכולה לתפקד בכלל ומתגלגלת בקופות לקבל עירויים, זה פשוט נוראי 

ניסית לקבל זופרן בעירוי?

או שגם לא עזר בכלל?

אין לי עידודים. זה סיוט ולוקח הרבה זמן.

בתקופה הזו ראיתי מלא סרטים מטופשים רק כדי להעביר את הזמן.

מבחינת התנהלות- לשתות שתיה קרה ממותקת. ולאט.

שלוקים, קרטיבים וכד'.

עוד דבר שיכול לעזור. אוכל מהשכנות לא צריך הרבה כי בכל מקרה אי אפשר לאכול הרבה אבל משום מה אוכל של אחרים עובר יותר טוב בגרון. אין לי מושג למה.

עוד דבר שעזר לי תקופה מסויימת - גרעינים שחורים. פיצחתי כל היום ככה שהפה היה עסוק ודווקא בגלל המלחים זה יוצא בריא במצב הזה.

לא יודעת מתי התחלת על הבונג'סטה אבל לוקח לה זמן להשפיע. ולא תמיד היא משפיעה.

אני נזקקתי גם לתרופות פסיכיאטריות מרוב דיכאון בתק' הזו. אחכ שהתחלתי להרגיש יותר טוב הפסקתי איתן.  

ובסוף- אחרי כמה חודשים- זה עובר וזוכים בפיס. אבל זה באמת סיוט. 

לא הבנתי איך אפשר לעבור את הגיהנום הזה ולהיכנס שוב להריון מרצון חופשי....

חוץ מבחילות והקאות היה לי ריח מסריח באף,

פשוט הרגשתי שאני חיה בתוך מזבלה הכי מסריחה בעולם

והכל הכל היה מסריח ומגעיל כולל סבונים, מרכך כביסה הכלללל

הלכתי לעבודה ריח מסריח, חזרתי הביתה ריח מסריח. לא היה לי לאן לברוח מזה.

אוכל, לי עזר קצת דברים קפואים, שלוקים, אייס קפה וכדו'

ולפעמים אכלתי אוכל קפוא - כי אוכל קפוא הוא בלי ריח ובלי טעם אז יחסית הצליח לעבור לי בגרון

וגם זה רק משהו אחד ספציפי.

אני גם סבלתי בהריון מדיכאון, בטוחה שזה קשור להיפרמזיס.

אם מעודד אותך, בהריון השני הרגשתי יחסית ממש טוב עם מעט בחילות והקאות.

הלחץ שיאשרו, שיביאו שיהיה בזמן

שלא נבזבז זמן

אני מסכימה, איתך - זה באמת קשה במיוחד כשיש שעון מתקתק.

לא יודעת להגיד לך מה התהליך הנכון, כי זה דיי משתנה ממקום למקום.

אני בכלל לא הלכתי לרופא במחלקה בין שאיבה לשאיבה ככה שמסיקה שיש הבדלים. התנהלתי מול המזכירות והאחיות. 

וואי במבט לאחור זה אחד הקורעים

החליטו לא לאשר לנו התחייבות לשאיבה, במקום להגיד שחסר טופס הם אמרו שאין סיבה לדעתם. ככה המזכירה אמרה. אין הצדקה רפואית.

איך לקחתי את זה קשה שאפילו בקופה חושבים שאין לנו סיכוי ובגלל זה לא מאשרים. סיוט. 

אצל רופא פרטי זה קצת יותר מתקתק אבל גם יכול להתבזבז זמן.

אני מייד אחרי השאיבה הייתי קובעת כבר את התור כדי להיות מאורגנת לסבב הבא.

בד"כ האישור עצמו אחרי שאת בתוך הלופ לוקח ימים בודדים..

את יכולה לקחת גלולות בינתיים כדי להפסיק אותן בדיוק כשתרצי להתחיל סבב.

לגבי הקפאת זרע לא הבנתי למה התחייבות

אצלנו גם ככה הקופה לא מימנה את זה ושילמנו ממיטב כספנו..

בהחלט חכם לעשות את זה לפני, יכול לחסוך זמן

בטופס 17 של השאיבה וההפריה (אם אני זוכרת נכון היה לשאיבה, להפריה ולהחזרה, לכל אחד בנפרד) היה כתוב שזה ל3 פעמים לי מה שזכור לי.. ב"ה לא הייתי צריכה את כל ה3 אבל תבדקי את הטופס 17, אם כתוב שזה לפעם אחת או שכתוב מספר פעמים

בהצלחה!

ומידי פעם גם קולה

רק משקאות אנרגיה אני משתדלת להימנע

וכמובן לא מפריזה אבל עד 3 קפה ביום זה בסדר גמור

ו2 כוסות קולה

כהה אפשר לשתות כוד קפה אחזדדסד

משפחה גרעינית- מדבקים תמונות של המשפחה וגרעינים של פיצוחים.

יצא ממש חמוד🙂

יהיו היא לא חייבת לך תנשמי תתקדמי ותשלמי את

אבל תדמיינו סיטואציה שיש לכן ארון בחדר

שהוא אומנם שבור .. אבל יש ארון שעושה את העבודה והיא מתעקשת שהוא כבר מתפרק ולא מתאים אז תלך תזמין לכם חדש ותגיד שזאת המתנה שלה

מקדמה שולמה ועכשיו צריך את כל היתרה

זה שלא שמדובר במליונים אבל עדיין.. היה ארון וזה לא שדחוף להחליף אז למה????? זאת דוגמה אחת מתוך כמה לצעריייייי

הייתי מסכימה איתך.

ומה זה הדבר הזה שומרים על אמא שלא תשלם, למה אתם גנבים ונוכלים שבאים לשנורר ממנה כסף?

הייתי מתפוצצת, רותחת ובהחלט שהייתי פותחת את זה עם האחים או לכל הפחות איתה.

היא לא יכולה מצד אחד להיות איתך ביחסים ומצד שני להרוז מאחורי הגב.

לא ולא.

והאמת שלא הבנתי את החלק שהייתם בשיחת ועידה ושמעתם, אבל את העיקרון הבנתי.

הייתי כותבת דוגרי בקבוצת המשפחה

א. שהיא החליטה שהיא רוצה להזמין את הדברים האלו,  אתם לא ביקשתם

ב. זה ממש פוגע כל ההתנהלות שלהם

והייתי מנתקת איתה (עם הגיסה) ואיתם (האחים המגעילים של בעלך שמתערבים לאמא שלהם ולא מציעים עזרה בעצמם גם) קשר או לפחות מתרחקת מאוד

מה זה עניינם?

אל תעדכני אותם יותר בכלום ואל תעני להם

וגם אומרת לה שזה הכסף שלה והיא הבטיחה אז הא לקיים

בהחלט הייתי רבה על זה

אמא שלי עוזרת לאחים שלי בכל מיני דברים

בטח שמעצבן אותי לפעמים שזה בא על חשבונה אבל בחיים לא אמרתי ולא אגיד מילה, זכותה.

זה באמת מעצבן ממש ממש והייתי מעלה את זה בפני האחים 

אבל היא בריאה

מתפקדת ניידת צלולה

מה שכן ככה או ככה בעלי אפוטרופס של ההורים במרפאה בבתי מרקחת ובאופן כללי

לא באופן רשמי בחשבונות שלהם. וזה לא משהו שהוא יקח על עצמו לבד יתן לשאר להתעסק עם זה

היא בקשה לקנות למרות שאני אמרתי לה מליון פעם שאין צורך מבחינתי כל עוד יש נוכחות של ארון מפתפרק ככל שיהיה אין צורך לקנות ארון

בטח לא שאני עוברת מדירת שכירות אחת לשנייה כל תקופה קצרה

יישוב קטן כולם מכירים את כולם

בסופו של דבר בעוד תקופה אקבל מכתב תביעה אני פחות בעיניין 😳 אבקש מבעלי שידבר איתה ולסדר את העיניין 

לפעמים קשר צמוד מידי לא בריא.

איזה שמתקשרת מליון פעם בשעה לא ממש תקין מבחינתי.

התנהגות שתלטנית.

שמרו מרחק, רחוק- מתוק. 

אבל אני אישית, לאור מה שסיפרת הייתי אומרת שהיא תסגור את הנושא עם הספקים. שתיקח אחריות עם מה שהיא התחילה, זה לא עניין שלך וזה לא באחריותך גם אם היא הזמינה כל כך הרבה. את לא צריכה לשלם על זה. היא התעקשה לקנות לכם ושהיא תישא בתוצאות.

הייתי אומרת לאחים שתבטל את זה ושלא ביקשנו ולא קניתם כי אין לכם את היכולת כרגע. 

זה לא "סיפורי גיסות"

זה סיפור מאד לא תקין. מה זאת אומרת אוסרים על אמא שלהם לשלם ? מה זה ללות אותה לכספומט? זו התנהלות אלימה במידה מסויימת. ממתי הילדים מחליטים על ההורים? (כל עוד לא מדובר במצב שההורים כבר לא מתפקדים )

זה חתיכת סיפור

אני אמרתי לאיש- אם הם רוצים לעזור, אני אשמח.

אם הם רוצים לא לתת שקל- הכל טוב. משפחה זה משפחה, לא בשביל כסף. הרי ברור לי שעזרה כלכלית זה אקסטרה ולא איזו חובה.

אבל אם הם *מציעים*, ובגלל זה אנחנו לוקחים משהו שלא היינו לוקחים כלכלית אם זה לא היה קיים, כלומר אנחנו מסתמכים על מה שהציעו ואמרו שיתנו, אז כן, אני מצפה שבאמת יתנו.

אז או שנסרב בנימוס בכל הפעמים הבאות, או שתדבר איתם לפני שדבר כזה קורה ותסביר את העניין.

אני הכי מבינה אותך.

באמת לא חושבת שחייבים לי שקל. אבל אם אני מסתמכת על משהו שבאמת אתם הצעתם (ולרוב גם התעקשתם), אז… זה לא יפה לתקוע אותי עם זה.

הרי לא הייתי לוקחת את זה אם לא. הייתי מסתדרת לבד בלי אנשי מקצוע…

או שהאיש שלי ידבר איתם כי זה הצד שלו.

הסכומים האלו לא שווים לי פגיעה ביחסים המשפחתיים.

ולפעם הבאה לא להיכנס לזה בכלל, אם את יודעת שזה נושא נפיץ… (לא שמאשימה אותך, אומרת מה אני הייתי עושה)

כן, נפגעו היחסים.

וכן, זו סיטואציה מבאסת ומעצבנת, ובעיניי גם לא הוגנת בכלל.

אבל בשביל משפחה הייתי מתעלה על עצמי, בולעת את הגלולה ומשלמת, לא לוקחת יותר כסף (או לפחות לא מסתמכת עליו), ומקווה לשיקום היחסים.

אני לחלוטין מבינה את מה שהפותחת עשתה. אם ההורים שלי או החמים שלי היו מתעקשים על משהו אקסטרה ואומרים שהם ישלמו עליו, כנראה הייתי מאפשרת.

אבל ברגע שמבינים שענייני כסף שכאלו גורמים לבלאגן במשפחה, אז עדיף לא להתקרב בכלל לנושאים האלו.

בשביל כמה אלפי שקלים על ריהוט? חבל.

(אצלנו היו מעט דברים בסגנון. זה מעצבן, זה דברים שאצלי במשפחה הם ממש רגילים ואצלם מעוררים רגשות תחושות כעסים לפעמים, אז אני מעדיפה להימנע מסיטואציות כאלו).

קודם כל חיבוק

זו סיטואציה הזויה ומבאסת

הייתי מנסה לנצל אותה לעשות שינוי בדינמיקה המשפחתית ואובעת כמה גבולות וסטנדרטים חדשים

אין מצב בעולם שאני מנהלת שיחת עם אחד ההרים ובמקביל גם עם עם כל האחים

מה שבינכח הןא בניכם

פשוט לנתק

(ומה זה למנוע ממנה לצאת או)

להגיד במפורש

זה לא ענינכם.

אם יש לכם בעיה עם ההתנהלות של אמא- דברו איתה

להגיד לאמא- אני לא מעונינת לשמוע מה יש לאחים להגיד

את יכולה להקשיב ולהחליט מה שנראה לך

אם היחסים בנינו צריכים תיווך של אח אחר- אנחנו בבעיה גדולה

כשהם שואלים איך ניתן לעזור-

להגיד את האמת בפרצוף

אל תתערבו- עשיתם מספיק נזק

ולהבא- אמא שלא מסוגלת לעמוד על שלה מול הילדים שלה- כנראה לא מסוגלת להבטיח הבטחות ולקיים אותם

זה מעל יכולתה

(גם אם יש יכולת כלכלית- כנראה אין יכולות אחרות)

ואחרי כל זה-

יכול להיות שאתם לא קוראים נכון את הסיטואציה ואת מצב האם??? בעלך הוא הקטן?

מה עומד מאחורי ההתנהגות הזאת של האחים?

האם זה קנאה?

האם זה צורך בשליטה?

האם זה דאגה כנה?

השלב הזה שהורה הופך ממשענת לנתמך הוא אחד השלבים הקדים ביותר בחיים

לוקח הרבה זמן להכיר במציאות ולשנות הרגלים בהתאם

וגם לא אהבה ולא שנאה.

יש פה קומונה ודינמיקה מאוד צפופה

וסדר עדיפויות שמורכב מצרכי המשפחה המורחבת כולה,

כשכולם יחד מקבלים החלטות,

ולכן מה שלא עבר את אישור ה"גוף המנהל",

כמוהו כהצהרה בלבד ולא התחייבות.

לדוגמה תארי לך שיש מנהל עמותה שבשיחה אישית אומר שהעמותה יכולה לעזור לכם, אבל בדיון של וועד המנהל את העמותה, ההחחטה נופלת.

מה מנהל העמותה יכול לעשות? כלום.

לא חושבת שזה קשור לרגשות כלפיכם.

כמו שאם את מחליטה לא לקנות סוניק לבן שלך גם אם הבטחת לו את זה ליומולדת וגילית בדיעבד שאי אפשר, זה לא כי את לא אוהבת אותו פתאום,

אלא שם כל האכזבה יש שיקולים אחרים.

מפה זה החלטה שלך איך לנהל את היחסים עם המשפחה. האם להמשיך עם הקומונה הזאת או לשמור על גבולות. לא לתת מדי ולא לצפות לקבל בתמורה מה שהם לא נותנים.

בתי ספר מחפשים הרבה פעמים מילויי מקום שעתיים אולי זה יכול להתאים.

ומכירה מישהי שעבדה בדואר בלילות (נראה לי מיון חבילות או משהו כזה) כדי שתוכל לגדל את הילדים בבית בשעות היום

אבל לא יודעת איך שורדים את זה.

או לחפש כל מיני עבודות משרדיות קלות מהבית.. כמו למשל רכזת גיוס של מדרשה או דברים כאלה

וגם על הזמינות אחכ לילדים, זאת לא עבודה שלוקחים לבית

אבל עבודה כזאת אולי רק תכסה את ההוצאה של המעון....

לא יודעת כמה המשכורת בזה היום

מלפפונים ירוקים עם גבינה

כל אלו מורידים את החומציות והצריבה.

ולמה לא טאמס? יש כשר

גם לי הרוקח המליץ לא לקחת אומפרדקס בהיריון אם לא חייבת.

כי זה מתערב בחומציות של הקיבה, אמר שעדיף טאמס אם אפשר

לא זוכרת אם 4 או 8, תלוי במינון.

לקחתי בחצאים....

לדעתי שווה להתייעץ עם רופא או רוקח איזו תרופה עדיפה. ואם כדאי לקחת מעל המינון כדי לא לקחת תרופה חריפה יותר

אולי הוא עדיף?

כי אותי רק אומפרדוקס הציל. והגעתי למיון בגלל צרבות.. שהוא כאבי תופת והתקפים הזויים..

דברים נלווים

לקחתי שנים בצעירותי ואני גם לא ששה לקחת אותו האמת

ולי עזר יותר מטאמס

כן לקחתי אומפרדקס בימים קשים וזו הייתה הצלה

אבל כשלא, מאלוקס עזר לי.

יש תמיסה(דוחה) ויש בטבליות שיותר סביר

עושה קסמים במיידי ומחזיק לכמה שעות.

בריא ומזין. ממליצה בחום!

משו כמו 6 שקדים בכל פעם..

מאשר בחוץ על השולחן שחשוף לשמש וכו'.

ברוב הגלולות אחרי שבוע מובטחת הגנה אבל בדכ עדיף להתחיל לקחת אחרי טבילה כדי לא להסתבך עם כתמים.. ובינתיים או הימנעות או מניעה מקומית

צריך לדאוג שכל הדברים שעלולים להעיר אותו לא יתרחשו ואז יש יותר סיכוי

ולא הכל בשליטה (סיוטים רעש מבחוץ)

אצלי ראיתי שרעב טיטול מלא ויום לא מספיק פעיל הכי משפיעים.

משתדלת שיאכלו ממש טוב

לחתל לפני השינה ממש 

ולצאת לגינה או להפעיל בבית באופן משמעותי

אם את רוצה שלא יהיה לו מטרנה או מים אז פשוט להפסיק להביא לו.

שבוע קשוח בלי שינה ויתרגל לישון בלי.

כמובן גם בלי לתת בתחילת הלילה.

אני אישית חושבת שעדיף לתת מים ולהשלים עם 2-3 קימות של 3 דקות (לקום, למלא מים לתת ולחזור לישון)

הבעיה היותר רצינית שהוא קם לשעה וחצי באמצע הלילה. 

באיזה שעות זה קורה?

האם יש קו בין הלילות שזה קורה? לדוג' הולך לישון מידי מוקדם? ישן מידי הרבה בצהריים?

או הפוך יום שלא ישן צהריים?

אם מעודד אותך (או מייאש) הילדון שלי עד גיל שנתיים ישן לא יותר מ 10 לילות כל הלילה.

כל לילה כזה חגגנו שהנה למד לישון ולמחרת שוב קם מלא פעמים.

היום בגיל 4 עדיין יכול להתעורר אבל רוב הלילות ישן די טוב.

לעלות על חוקיות כלשהי בקימות הארוכות שלו. מרגיש לי שאין לזה כלל.. אולי אנסה לעקוב טוב יותר.

תודה על התגובה!

אצלנו זה עבר פשוט עם הזמן... (הקימות לשעה פלוס באמצע הלילה, אצלנו זה היה יכול להיות גם 3 שעות...)

ניסיתי לדאוג שהילדונת תאכל ארוחת ערב טובה ותלך לישון שבעה, ושהיא תלך לישון עייפה מספיק- בימים עם פעילות טובה אני חושבת שהיא פחות קמה. 

ותכלס בפעמים שקמה הייתי נועלת את הדלת של החדר שלא תוכל לטייל בכל הבית, ושמה לה משחקים וחוזרת לישון. זה לא שינה רציפה כי כל כמה דקות היא הייתה מבקשת משהו, אבל יותר טוב מכלום😅 

יכול להיות שהוא בקפיצות גדילה ולא מרגיש שיוצא מספיק...

אם אין מספיק חלב הייתי בודקת גם הריון

אני לא יודעת על השיניים... אין לי מושג. בטח אחרות יחכימו פה.

ולהניק עד 10 חודשים זה המון! גם אם הוא לא ירצה עכשיו הנקה, הכל בסדר... את עשית את המקסימום שלך והנקת אותו בגילאים הקטנים שהם הכי משמעותיים.

באותו גיל

עבר אחרי כמה ימים

אכתוב לך מפורט יותר בהמשך

השם המקובל לזה הוא שביתת הנקה

אצלי הצלחתי כמה ימים להניק רק בשכיבה בחושך ובה תוך שלושה ימים חזר לינוק כרגיל

חשוב לא להראות סטרס ולא להכריח

(כדאי להסתכל גפ בגוגל בנושא של שביתת הנקה)

אז נהייה לי גודש במהלך היום... לא ינק מאתמול בשעה 4

סיימתי לעבוד מאוחר וכבר ממש כאב לי.

הייתי מלאת תקוות ובטוחה שכשאגיע למעון הוא יינק.

ו...... זה לא קרה.

לא הסכים.

לקח עוד מלא זמן עד שהגעתי הביתה (קרוב ל6)

ואז איכשהו הצלחתי לברוח משאר הילדים ולהניק אותו בשכיבה בפרטיות... ואז ינק אבל לא רציף....

עוד פעם לפני השינה (באיזור 7 וחצי) ניסיתי שוב ולא הסכים אלא רק משךצאת הפיטמה הצידה... כאב ממש ועצרתי בנקודה הזאת.

לגבי הריון, נשמע פחות סביר, טבלתי לפני שבוע וחצי... צריך להיות אחרי האיחור כדי שתיהיה תופעה כזו נחרצת של כבר שינוי בחלב/התמעטות חלב...

וגם הגודש לא נראה לי מחזק את זה

וגם היום במעון המטפל. אמרה שעשה בטיטול מלא פעמים וגם כשהגעתי היה עם גדולים בטיטול, והיה לו אדום ממש... המטפלת אמרה שזה לא היה... כנראה זה השיניים גורמות להכל... מוכר שזה עושה גם יציאות רכות ושורפות...

אשמח לעוד שיתופים וסתם לשמוע את דעתכן... 💗💗

היתה בת 7 חוד'

עשינו הפסקה בהנקה כי היא הייתי חולה ועם פצעים בפה ולא הסכימה לינוק

אח"כ הפצעים עברו אלי ולא הייתי מסוגלת להניק

אחרי שבועיים ניסיתי להחזיר אותה לינוק והיא לא הסכימה, לא הבינה מה אני רוצה ממנה.

הייתי ממש ממש מתוסכלת.

דיברתי עם יועצת הנקה והתייעצתי איתה מה לעשות.

הדריכה אותי להיות איתה מאוד סבלנית ורגועה, רק להציע לא להכריח ובטח לא לנסות בכח.

הרבה מגע עור לעור (נגיד הציעה לי להתקלח איתה - אבל לא עשיתי את זה 😂)

ומתישהו היינו ביחד במיטה בלי בגדים והיא פשוט חזרה לינוק.

זה היה כמו קסם.

אני מכירה שבמצבים כמו שלך שתינוק מסרב לינוק עקב שיניים וכדו'

אז ההמלצה היא פשוט לא להציע בקבוק שזה לא יהיה אופציה.

כן אפשר להציע מוצקים.

אבל כדאי להתייעץ על זה עם יועצת הנקה.

מאנונימי כי שיתפתי לא מעט.

ממש נכנסתי לסטרס מזה.

המשכתי עם שאיבות ככה שהחלב נשמר.

בסוף הסתבר אצלי שהוא לא אהב את הריח של הדורדורנט החדש😅

חזר מיד לינוק כשחזרתי לישן

היה יותר קטן.. 5 חודשים.