שרשור חדש
שאלת תם על גמילת לילהחנוקה

שאלת תם

בת השלוש וחצי שלי נגמלת עכשיו מטיטול בלילה

אני יודעת שמומלץ לעשות ביחד אבל היא נגמלה ביום ביוזמתה בגיל צעיר יחסית ואני עם טראומה מהגדול שהרטיב שנה וחצי ברציפות כלללל לילה פעם אחת לפחותתתתת

 אז החלטתי שכל עוד היא לא מוותרת על שתיה לפני השינה אין אפשרות להוריד טיטול

והנה הגיע הרגע הגדול

הפסקנו בקבוק לפני השינה!! (שוב מיוזמתה, אני לא דוחקת, עדיף לי טיטול בגיל 7 וילדים שהולכים לישון יפה)

כבר כמה לילות שהיא הולכת לשירותים לפני שהולכת לישון

ובלי בקבוק

אני לוקחת אותה לשירותים לפני שאני הולכת לישון, מורידה את המים- והיא מתפנה תו"כ שינה.

וקמה יבשה ומאושרת.

טדדם.

 

עכשיו מה?

מתי אני נגמלת מלקחת אותה לשירותים?

איך יודעים שאפשר לעבור לשלב הבא?

אצלנו זה היה שיטת מצליח... ממתקית

אחרי תקופה הפסקנו לקחת לשרותים, אם הצליח סבבה, אם לא- באסה, להחליף מצעים ולהמשיך לקחת לשרותים.
בסוף זה מגיע...
בטוח יהיו פה רעיונות חכמים יותר
אני עוקבת...

ככה גם אצלנושושנושי
פשוט תנסיהשם שלי
מקסימום היא לא תקום יבשה, ותחזרי לקחת אותה.
פעם קראתי פה שעדיף להעיר אותםאולי בקרוב

ואז שהיא תהיה מודעת לזה שלקחת אותה מהמיטה והיא עושה עכשו פיפי וכו'

אני הורדתי עם הגמילה ביום פשוט כי התחילה לקום עם טיטול יבש אבל אז ברח לה כל לילה בערך.. אז הייתי מחליפה לה רק לפני שאני הלכתי לישון, ואז גם הייתי מכירה אותה ללכת לשירותים (אם במקרה הייתה יבשה אז לא הערתי, לפעמים קמה רטובה בבוקר ולפעמים יבשה..) שמתי סדינית קסם כזאת ומידי פעם גם כיבסתי את הסדין, זה היה בקיץ אז היה פחות נורא.. היה ככה כמה חודשים (האמת שלא שמתי לב כ"כ מתי השתנה 🙈) עד שראיתי שכל פעם שבאתי לבדוק אותה היא הייתה יבשה ולרוב גם בבוקר יבשה, זה פשוט קרה מעצמו, הגוף למד..

אני לא מכירה את השלב הזהשמש בשמיים

מעולם לא לקחתי אותו לשירותים באמצע הלילה ודי מהר הוא קם יבש בלי זה. פשוט הורדנו טיטול, משכיבה לישון על סדינית הפלא ואם צריך מכבסים בבוקר את הסדינית והפיג'מה, במקרים קשים גם את השמיכה והכרית.

 אבל מה שחשוב לי להגיד לך זה שעכשיו חורף וזה מזמן יותר פספוסים בלילה אז ממליצה לדאוג שהיא לבושה חם ואם אפשר שהחדר שלה מחומם ונעים ואז זה יקל על הגמילה.

בהצלחה!

ההמלצות הרפואיות דוקא הם לא לקחת להתפנות מתוך שינהמקרמהאחרונה

בתמצות- את מלמדת אותה לעשות מתוך שינה

וגם יש ענין לתת לשלפוחית להמתח עד הסוף

כדאי חקרוא על זה קצת


 

נשמע שהיא לגמרי בשלה

פשוט תפסיקי

התינוק לא רוצה לינוקשירה_11

אקדים ואומר שאני כבר כמה ימים עם וירוס לא מרגישה טוב

מניקה הנקה מלאה כרגיל

ובדיוק בימים האחרונים שמחתי שאני מניקה! לא האמנתי שאצליח

מקודם אני באה להניק אותו הוא יונק קצת ומוציא מתעצבן כאילו אין כלום, היה לו לאחרונה קטעים כאלה אבל זה עבר


מה ששונה זה שעכשיו אני לוחצת ויוצא חלב אבל לא בכמויות כרגיל זה ממש מוזר לי

מוצאת את עצמי מכינה תמל כי הוא לא רגוע ולא ינק טוב

אני לא מקבלת מחזור בהנקה לא מונעת

והיום ראיתי כתם חום כזה ומאז כלום..


יש קשר?

אני דיי מודאגת מהעניין ואני ממש לא מבינה בזה

אשמח אם יש מישהי שיודעת קצת 

אצלי בהריון זה כךמולהבולה

כך מגלה הריון או מחזור שמגיע

או שהחלב התמעט כתוצאה מהוירוס?

בעקרון הסיכוי להריון קלוש ביותרשירה_11

מאחר ולא הריתי טבעי מעולם 🤷🏻‍♀️

אולי וירוס באמת? 

ועדיין כדאי לך לבדוקחולמת להצליח

לי היה קשה להיקלט להריון ראשון ואיך שאת מתארת כך בדיוק היה לי, התינוקת היתה מתעצבנת ולא רצתה לינוק וגילתי שאני בהריון..זה היה כשהיא היתה בת 8 חודשים..הייתי די מופתעת.

בהצלחה!

הגיוני שקשור לוירוס. תרגישי טוב!יעל מהדרום
הגיוני שבוירוס הטעם של החלב קצת משתנהבאתי מפעם
יש לך חום? לפעמים זה משפיע על הטמפ' של החלבמוריה 7

ואז החלב חם להם מדי.

הכתם גם עלול להיות קשור לחום/ לווירוס

 

תרגישי טוב!

נשמע שזה בגלל שאת לא מרגישה טובהשם שלי
הגיוני שזה גורם לה מעטות של החלב.


ואולי את לקראת קבלת מחזור, אבל פחות נראה לי.

תודה לכן!!שירה_11אחרונה
שתי שאלות ליאהבה.

הבן שנה ותשע שלנו לא ישן טוב בלילה, תמיד מאז שהוא נולד הוא קם כמה פעמים בלילה. היתה תקופה כבר שהוא קם פעם אחת לבקבוק וחזר לישון ועכשיו בתקופה האחרונה שוב ריגרסיה- לא רק שהוא קם, הוא ממש מתעורר וצריך לנהיה לידו,

בהתחלה הוא מתעקש שנעשה לו נעים בגב (חחח חח את החיים) ואחרי שהוא מבין שזה לא יקרה הוא מסתפק בזה שנשכב לידו.

יוצא מצב שאנחנו נרדמים במיטה לידו וישנים איתו. אם אני קמה ויוצאת לפני שהוא ישן מאה אחוז הוא קם ובוכה. או שבשלב שהוא חצי ישן הוא מדי פעם בודק שאני עדיין בחדר

מה עושים?? זה ממש קשה

בנוסף ובעיה יותר חמורה, לבעלי יש יומולדת במוצש ואני לוקחת אותו ללילה אחד לצימר, חשבתי שאחותי או אחיו יבואו לישון אצלנו אבל אם הילד ישים לב שאנחנו לא לידו וואי וואי אני חוששת שהוא לא יצליח לחזור לישון..


שאלה שניה

הוא מאד אוהב מים ואמבטיות בכללי, בימים האחרונים לא מסכים להתקרב לאמבטיה, ממש בוכה כשאני שמה אותו במים ולא מוכן לשבת, צורח והיסטרי.

אציין שבחנוכה הייתי אצל אחותי ורציתי לקלח אותו שם, הוא לא רצה וויתרתי לו, ואחכ גיסי לקח אותי ושיכנע אותו עם כל המשחקים והוא הסכים, וכמובן ברגע שהמים נדלקו הוא התחיל לצרוח , לדעתי הבהלה מהאמבטיות התחילה אז..

מה עושים ואיך משנים את זה?


תודה לכולן על הסבלנות

מקפיצה ליאהבה.
לגבי השינהכורסא ירוקה

זה קשה, אני לא מצאתי פתרון, מנחמת את עצמי שזו תקופה שעוברת (אחרי כמה שנים חחח)

לגבי מוצש - להכין אותו - אבא ואמא יסעו ואתה תישאר עם דודה זלדה/דוד שאול (אל תתנו לו אפשרויות, תגידו לו בבירור מי יהיה), אם תצטרך משהו בלילה הם יבואו לעזור לך ולהיות לידך. בבוקר הם יקחו אותך לגן ואז אבא ואמא יאספו אותך.

אולי הוא יבהל מהרעיון בהתחלה אבל תחזרי על זה שוב ושוב ולאט לאט הוא יפנים.


לרוב בהלה ממים לא מתחילה מנסיון רע חד פעמי, אבל בכל מקרה כדאי לעשות הכל בשיתוף איתו ולתת לו לשלוט בסיטואציה, שיפתח את המים ויסגור וכו.

וגם לשים לב שחדר האמבטיה מחומם ושהמים בטמפ שנעימה לו. לפעמים לנו כמבוגרים הטמפ מרגישה סבבה אבל לילד שהוא יותר רגיש לקור או חום זה יהיה פער משמעותי אם תנסו טיפה לחמם או לקרר

נראלך שהוא יבין?אהבה.
הוא ממש קטן, אני כן מדברת איתו אבל להכין אותו מראש.. לא יודעת 
חד משמעית כןכורסא ירוקה

הכנו את הבן שלי בגיל קטן יותר ללידה. הוא היה בערך בן שנה וחצי ולקחנו ספר על ילדה שיש לאמא שלה תינוק בבטן ויום אחד סבתא שלה באה לגור איתם ואז בלילה אבא ואמא נסעו לרופא שיוציא את התינוק והסבתא נשארה עם הילדה, ואחרי כמה ימים ההורים חזרו עם התינוק.

אני גם לא הייתי בטוחה כמה הוא יבין מתוך הסיפור המורכב הזה, אבל להפתעתי מהרגע הראשון הוא התנגד לכל הסיפור הזה ברגע ששמע שההורים נסעו לה 😂 ולאט לאט קראנו שוב והוא קיבל את הרעיון, ואפילו כשבאמת ילדתי הוא לקח את הספר איתו וכל פעם התעכב על השלב שהיינו בו ובעלי אמר שממש ראו איך הספר עוזר לו להבין מה קורה.

ואוו מהמם ממשאהבה.
אמרתי לו הבוקראהבה.
שאבא ואמא ילכו בלילה והוא יישאר עם הדודה, הוא הקשיב בריכוז ואז אמר טוב והלך😂
😂😂😂כורסא ירוקה
אני מתה על התגובות שלהם 
אני לא הייתי משאירה לבדתהילנה
ללילה שלם בגיל הזה. אלא אם כן זה ממש פיקוח נפש. במיוחד שאת אומרת שהוא ישן גרוע, זה יכול לעשות רגרסיה חמורה.


לגבי האמבטיה- אני חווה עם הבת שלי את זה מידי פעם, מה שעוזר- לקלח אותה על הרצפה בגיגית, או אפילו בכיור באופן חלקי עד שהטראומה עוברת (נשמע שהוא בהחלט עבר טראומה עם הגיס)

וואי באמת?אהבה.
סגרתי כבר צימר, אני ממש לא יודעת מה לעשות 
אני גווקא חושבת שזה בסדרשירה_11

במיוחד עם ההכנה שתעשי לו

כולה לילה וזה דודה שהוא מכיר

מקסימום את יכולה להשאיר לה כל מיני דברים שימריצו אותו איזה ממתק לבוקר

או לישון לידה בסלון דברים כאלה

לדעתי ממש בסדרמקקה

מקסימום לא יישנו

הוא עם דמות שמכיר

אני יכולה רק להגיד שהבת שלי מתעוררת הרבה פעמיםהשקט הזה

בשעות הערב (לא הרבה פעמים בערב אחד, אלא הרבה ערבים יוצא שמעוררת)

ואיכשהו בכל הפעמים שהבאנו בייביסיטר לשעות האלה, היא ישנה שנת ישרים. נראה לי הבייביסיטר לא מבינה למה אני משאירה לה כל פעם הנחיות מה לעשות אם היא מתעוררת..


אז אולי זה בכלל סגולה להביא מישהו אחר

וואי מדהיםםםאהבה.
הלוואי
בקשר לאמבטיהפצלושון
קרה לי גם בסוכות עם הבן שלי שקילחתי אותו אצל ההורים שלי באמבטיה גדולה (ולא בגיגית בתוך האמבטיה) והוא נבהל מזה ואחכ גם בבית בכה באמבטיה, אחרי כמה ימים עבר לו
יכול להיות שיש קשר בין הדברים שתיארת?מתואמת

שהקושי בשינה נובע מהטראומה שנוצרה לו מהמקלחת שעשה לו גיסך? (טראומה של חרדת נטישה)

האמת שבמצב כזה אולי לא כדאי שתעזבו אותו ללילה... אלא אם כן אתם מרגישים שזה ממש קריטי לנפש שלכם, ואתם מוכנים להשלכות שאולי יהיו לזה אחר כך, שהוא יצטרך שוב שיקום מחרדת הנטישה...

נשמע לי שכדאי לקחת טווח זמן שבו אתם באמת ישנים איתו, ונותנים לו את התמיכה הרגשית שהוא צריך, ואם זה לא יעבור עד אז - אז להתייעץ עם גורם מקצועי...

לא נראלי כי השינה זה עוד מלפניאהבה.
אוף וואי 
האמת שאני מצטרפת למה שכתבהמתואמת

@כורסא ירוקה - הוא לגמרי בגיל שאפשר להסביר לו דברים, גם אם הוא לא יודע לבטא את עצמו.

אנחנו עשינו את זה בגמילה מהנקת לילה - טפטפנו במשך כמה ימים ולילות שלא יונקים בלילה. זה היה קשה לעיכול, אבל לגמרי נקלט בסוף.

מציעה להתחיל להסביר לו לפני שהוא הולך לישון:

"מתוקי, עכשיו אתה הולך לישון במיטה שלך, ואבא ואמא הולכים לישון במיטה שלהם. בלילה אולי אתה תקום כי אולי יהיו לך חלומות מפחידים. אבא ואמא יבואו לחבק אותך, אבל אחר כך יחזרו לחדר שלהם ואתה תישאר במיטה ותחזור לישון. ובינתיים תוכל לחבק את הדובי/לשתות בקבוק כדי שיהיה לך קל יותר לישון."

זה נשמע ארוך ומורכב, ולכן כדאי לסכם: "בלילה כל אחד ישן במיטה שלו."

בסוף זה ייקלט בעזרת ה'...

ואולי באמת זה יעזור גם ללילה שתהיו בצימר. רק צריך לוודא שמי שישמור עליו יהיה מכוונן על האפשרות שהוא יתעורר ויהיה צורך להרגיע אותו...

אצלינו גם היה רגרסיהמאמינה-בטוב
בשינה. אבל היינו בעבר בייעוץ שינה וחזרנו לעקרונות שלמדנו וזה עזר.


גם הבת שלי בימים האחרונים בוכה ממש במקלחות ולפני כן אהבה. אני חושבת שיכול להיות שזה קשור להפרשי טמפרטורות שהמים החמים פתאום כואבים על איזורים קרים, אבל האמת שאני לא בטוחה. 

יש לך המלצה על ייעוץ שינה טוב?אהבה.
עשינו כשהוא היה יותר קטן ולא עזר בכלום (האמת שלא ככ ישמנו) 
דעה קצת שונהנקודה טובה

גם אצלי הקטנים מתעוררים בלילה וחששתי שבוע שעבר להשאיר את הבת שלי לישון אצל אמא שלי..

אבל להפתעתי היא הלכה לישון לבד!! וישנה כל הלילה. לא קרה המווון זמן. בת שנתיים.

לפעמם כשאין להם את האופציה הם פשוט לא קמים..

וואי חלוםאהבה.
ממש מעניין
לגבי המאבטיהאמאשוני

תנסי לגרות אותו לשבת באמבאיה ריקה עם משחקים.

אפשר להצטרף אליו שם.

כשהוא מרגיש חופשי לשבת באמבטיה ריקה,

אפשר לשחק בלנקות את המשחקים או להעביר מים מכוס לכוס

וככה לאט לאט הוא יתרגל חזרה.

אני רק... איך הוא מבקש שיעשו לו נעים בגב? 🤣🤣באתי מפעם

יש לי גם בגיל הזה, עושה לנו סיוטים בלילות, קם מלא בצרחות איימים , מביאים לו מטרנה, נדנודים, ששששש...

כל מיני, נרדם וקם שוב. מה הבאה? שהוא קם כולו רטוב בגלל המטרנה. קר. וצריך לקלח אותו ולהדליק דוד כל בוקר ואני ממהרת לצאת.

אין איך לעודד חוץ מזה שבסוף זה עובר מתישהו. 

חח הוא נשכב על הגב ועושה קולות מתפנקיםאהבה.
וואי מסכנה זה ממש מתיש 
וואי קורעים מצחוק התינוקות האלה 🤣באתי מפעם
ממליצה מאודד לגמול ממטרנה בלילהתוהה לעצמי
אצלנו זה מה שעזר לייצר שנת לילה רצופה.. מאז שאין מטרנה מתעורר ממש לפעמים לרמה דקות. זה דורש הכנה מראש וכמה לילות לבנים של לשבת ולהרגיע ולעמוד על זה שאין בקבוק בלילה, אבל זה כל-כך שווה את זה, לכם ולתינוק.
אני מנסה ממש אבל הוא צורחחחח בהגזמה...באתי מפעם
הוא היה ישן די בסדר, לפני כשלושה שבועות היה לו וירוס ומאז נדפקה לו השינה. 
ניסינו ואז הבנו שהוא רעב בלילהאהבה.

הוא לא אוכל כמו שצריך ביום וזה לגמרי בעיה שלנו, אנחנו מאד מנשנשים לאורך היום והוא גם

פחות ארוחות מסודרות.

צריך..

אולי תנסו בקבוק דייסה לפני השינה?תוהה לעצמי
אני יודעת שהרוב יענו פה ככה זה ותישארו איתומקקה

לדעתי אפשר לעשות תהליך

בהתחלה לשכב ממש לידו

כל לילה להרחיק את המזרן עד שתעברו לכיסא ליד הדלת

ואז לקצר את הזמן

לגבי האמבטיה לדעתי להמשיך לקלח ולא להתרגש

זה פשוט יעבור מתישהו

ננסה את זהאהבה.

אני ממש רוצה להיות על זה. הבעיה שמנסים יפה עד שיש את הלילה הזה שאת ככ גמורה ואת נשברת

ככה היה עד עכשיו. באמת ניסינו והצלחנו יפה, עד שבא הלילה הזה שאני פשוט גמורה ונשברת

חייבים לא להישברמקקהאחרונה

אם נשברים פעם הבאה הוא יבכה יותר כי למד שזה עוזר

זה באמת דורש המון כוחות אבל שווה את זה בעיני

נראלי יש לי התקפי חרדה - חוששת...אנונימית בהו"ל

סובלת מזה כבר תקופה, אחת לכמה זמן סוג של נפילה לקראת הערב , בילבול, בחילות חזקות , עייפות מטורפת נכנסת למיטה ולא מסוגלת לדבר עם אף אחד, לא מצליחה להירדם גם עד הבוקר ככה סוחבת עד הבוקר והולכת בקשוי לעבודה, לוקח לי זמן להתאושש מזה. היה לי ככה פעם ב3 שבועות נניח, לאחרונה זה מגיע לי אחת לכמה ימים, ב"ה יש משפחה ברוכה, עבודה מחוץ לבית וגם שם עמוס, אתמול אחהצ זה קרה שוב לא תיפקדתי עד שנכנסתי למיטה מיותר לציין שלא נרדמתי עד שעה 5 בבוקר אולי

קמתי בתחושת פחד וחרדה שזה יחזור על זה שוב. מנסה להבין מה יש לי ולאט לאט מבינה שזה סןג של התקף חרדה.

הגיוני שאני לא מבינה ממה זה מגיע? אין שום טריגר וסיבה, ככה משום מקום? קבעתי למחר תור לרופאה שלי, אבל מה להתחיל טיפול תרופתי?? או שיש משהו עדין יותר

ממש מפחדת מהפעם הבאה, החוסר שינה , חוסר אנרגיות ממש מרגישה מתה באותו זמן מחרפן אותי, תחילה חשבתי שזה קשור לקיבה בגלל הבחילות אבל מבינה שלא...

עד עכשיו לא התאוששתי מאתמול, מתפקדת בבית ובעבודה כמו רובוט, עכשיו הפחד מההתקף הבא משתלט עלי

יצא קצת מבולבל אז סליחה, מנסה להבין מה הטיפול כי לא מסוגלת לסחוב ככה עוד

האמת שזה נשמע יותר נפילת סוכר/לחץ דם מחרדהאמהלה

התקף חרדה בד"כ מתואר בצורה ממש שונה.

ובלבול זו תופעה שמצריכה בירור. (והיא קורית בנפילות סוכר...)

הייתי הולכת לרופא משפחה ומבקשת בדיקות דם מקיפות

ובהם בדיקת המוגלובין מסוכרר HBA1C בדיקה שמראה אם היו צניחות בסוכר לאחרונה.

אם את בכ"א חושבת שזה התקף חרדה הטיפול שמאד עוזר זה CBT 

לפעמים צריך גם  טיפול תרופתי.

אני ממש ממליצה ללכת לרופא משפחה בקרוב.

 

יש לי תור טלפוני מחראנונימית בהו"ל

מעולם לא סבלתי מלחץ דם גבוה/נמוך ובעיות של סוכר

לפי הצאט כן נשמע שזה סוג של חרדה

לך לא נשמע? האמת שאת מעודדת אותי כי שקעתי לייאוש וקשה לי עם המצב ולהרגיש ככה

ממש לא. התקפי חרדה בד"כ לא כוללים בלבול ועייפותאמהלה

ונפילת סוכר ממש כן.

לכן זה הדבר הראשון שעלה לי.

אבל אם זה תופעה שמלווה אותך כבר זמן רב את חייבת לבדוק ביסודיות.

לכן חשוב קודם כל בדיקות.

ובבקשה אל תתני לצ'אט לתת לך עצות רפואיות. זה עלול להיות מסוכן.

בהצלחה יקרה

טוב שקבעת תור

תרגישי טוב

זה גם יכול להיות חוסר בוויטמינים וכד'.אמהלה
יכולתקומה

להיות שעדיף תור פיזי, אם יש לך אפשרות.

את מתארת משהו שאולי יכול להיות קשור לחרדה, ואולי לא.

ואני מניחה שבשביל לבדוק, הרופא יצטרך שתגיעי פיזית.

הטלפון בדרך כלל מתאים למרשם קטן, התייעצות קצרה, לא לטיפול ממש

חיבוקתהילה 3>

מציעה לקבל עזרה רגשית. הרבה פעמים סטרס ועומס יוצרים אצל נשים מצב כזה.

ולפעמים זה גם יוצר גלגל נוסף של חרדה מלא להירדם, שעוד יותר מקשה לישון, וחוזר חלילה...

הכי נכון זה לעשות עבודה רגשית ולהבין מה כבד עלייך❤️

מה הכוונה עזרה רגשית?אנונימית בהו"ל
מוכנה לנסות הכל, הבעיה שנכנסתי לסוג של לחץ ופחד שזה לא יחזןר על עצמו בשנית, עזרה רגשית סוג של cbt וכאלה? לא יעזור באופן מיידי ובנתיים מרגישה שאני נשאבת לזה
יש כל מיני סוגיםתהילה 3>

תבחרי משהו שיתאים לך

אפשר ללכת לטיפול עמוק, אפשר לקבל כלים לחרדות.

אני באופן אישי ממליצה לא להסתפק בעזרה סימפטומטית, כלומר להמנע נניח מהתקפי חרדה או מחרדות (cbt למשל בכיוון כזה) ויותר מאמינה בלהגיע לשורש העניין. להקשיב לחרדה, להבין על מה היא יושבת.


בעצם, חרדה, היא פחד שלא הקשיבו לו ודופק חזק יותר...

ופחד צריך הקשבה, הוא תמרור אזהרה פנימי

שמכוון אותך להזהר מתהומות ומקומות שעלולים להזיק. אפשר ללמוד לעבוד איתו בצורה נכונה ועמוקה, בלי להתעלם ולהדחיק, ובלי להתבוסס...


בסוף בעומק כל דבר שמפעיל אותנו רגשית, ובטח דבר שמציף ככה, יושב על מקומות עמוקים שכנראה הגיע זמן רפואתם.


ממש ממליצה לא לחפש "לכבות" את זה, אלא למצוא מענה שיאפשר לך מענה עמוק יותר למה שהנפש מנסה להעלות.


אני אישית מלמדת ומדריכה בכלים להתמודדות עם פחדים, וכמובן יש עוד בעולם

חוזרת וממליצה לבחור גישה של הקשבה ומעבר בפחד ולא של נסיונות כיבוי שלו. בעולם ובכלים הטיפוליים וגם הפסיכיאטריים אפשר למצוא לכאן ולכאן.


בהצלחה יקרה.

לפעמים הפחד מהחרדה גדול מהחרדה עצמה.מוריה

אם זה חרדה, אז לתת לעצמך את הזמן.

לחזור כמו מנטרה במח שתיכף זה יעבור.

נשימות עמוקות.


ובכל מקרה, כדאי ללכת לרופא לשלול דברים נוספים.

נכון זה מה שאני חוןה כעתאנונימית בהו"ל
וזה מתסכל אותי מאוד 😔
תנסי נשימותמוריה

3 שניות שאיפה. 3 שניות שמירה בבטן ו3 שניות נשיפה.


לחשוב על דברים מרגיעים.

שירים

מניסיון אישימרגול

בטח כשהחרדה באה כשאת במקום בטוח (נניח בבית, לא באמצע המשרד), כדאי לתת לה.

נשימות זה נחמד, אישית פחות אהבתי בחרדה כי זה הרגיש לי שעדיין יש חרדה אגורה בפנים פשוט היא לא לגמרי מבעבעת


ממליצה לרעוד

נשמע מוזר, אני יודעת, אבל דווקא לנער את הגוף ולהתמסר לרעד. זה מוציא הרבה פעמים (לא לתמיד, כן? אבל לכאן ועכשיו, מחר יהיה מחר)

לגבי הרעד- למדנו פעם כשיש פחד אז לתת לגוף לרעודיעל מהדרום
לק"י


חוץ מנשימות וכו'. גם זה מוציא את הפחד או עוזר להירגע.

תתרגליבשורות משמחות

נשימה מעגלית על בסיס יומיומי ובעיקר בזמנים של ההתקפים

כן יכול להיות עומס וזה סימן טוב לחשב מסלול מחדש להקשיב לגוף ולתת לו מנוחה נפשית, התאווררות, ולא למצוא תירוצים למה לא מתאים עכשיו כי זה עלול רק להחמיר

אני ממליצה על שיטת רפואת הנפש בדרך היהדות

במקביל לבדוק חוסרים, בדיקות דם מקיפות ואם יש אז למלא מאגרים

זה בהחלט נשמע כמו חרדהשוקולד פרה.

והקטע עם חרדה זה שהיא מזינה את עצמה.

הפחד מהחרדה, מזין אותה. זה כמו לופ שלא נגמר. והלופ הוא מה שמפחיד אותנו- שלא נצליח לצאת ממנו.

הפתרון בעיניי זה לקבל את הלופ ואת החרדה, ולהאמין בגוף ובנפש שלך, שיש להם כוח טבעי להתאזן. כמובן לקבל תמיכה ממי שליך, אבל לא להפסיק להאמין בך ובכוחות הטבעיים המרפאים.

מה שלומך יקרה?אמהלה
אני בסדר ב"ה יצאתי מזה, אבלאנונימית בהו"ל

נכנסתי לסוג של דריכות מהפעם הבאה שזה יגיע

התייעצתי עם הרופאה שלי נתנה לי בדיקות לעשות וגם כדור קלמברין משהו כזה. לא לקחתי עוד חוששת מזה אבל לא יודעת

לפחות אני מבינה מה יש לי שזה לא פחות חשוב

מתנה לך כנראה קלמנרבין.. למה לא לקחת?התייעצות הריון
כן בדיוקאנונימית בהו"ל

קראתי שזה עלול לעשות בלבול ותחושה של רחפנות במהלך היום ואולי גם עייפות ואני חייבת להיןת חדה ומפוקסת בעבודה וגם בבית עם הילדים וזה הפחד שלי

לא מבינה מאיפה זה הגיע לי פתאום 😔

קלמנרבין זה משהו טבעימקקה

אין מה לחשוש ממנו

לי גם לא עזר

קלמנרבין לא עזר לך?אנונימית בהו"ל

כי הרוקח אמר שזה לא טבעי

לא לקחתי עוד משום מה חוששת.לקחת אולי כי ההתקף הזה מאחורי, מצד שני יש עדיין מעט דריכות לימים הבאים

אני זוכרתמקקהאחרונה

שלקחתי בתור נערה ואמרו אז שזה טבעי ובלי מרשם

אולי אני טועה

בכל מקרה לא עזר לי

ציפרלקס עזר מאוד

זה בהחלט יכול להיות תסמינים של חרדהפשיטא

התקפי חרדה לרוב מתוארים כמשהו עם תסמינים ספציפיים

אבל לחרדה יש הרבה צורות

ולא תמיד זה מרגיש כמו חרדה קלאסית..

וכן, חשוב לבדוק רפואית שהכל תקין!

אבל--

יש מצבים שבהם מכל מיני סיבות הגוף והנפש מיצו את יכולת ההכלה שלהם, יכול להיות שבגלל חוויות מודחקות, ויכול להיות שסתם בגלל תקופות של עומס ורגשות מציפים, לא תמיד זה משהו מודע.

וכשאין יותר מקום בפנים, זה מתחיל לגלוש החוצה בגוף,

וממש יכול להתבטא גם בתסמינים שציינת.

אני לא חושבת בכלל שכדאי בתור התחלה ללכת להתחיל טיפול תרופתי..

ממליצה למצוא מטפלת טובה ולהתחיל בטיפול בשיחות לפני..

תרגישי טוב!

הריון בגיל 42קשת99

היי.

בת 41.5, אמא ל 4 בנות ובן... בעברי גם 2 הפלות.

2 הילדים הקטנים שלי הגיעו אחרי הפלה ולקח לי שנה להקלט עם כל אחד מהם... הקטנה תכף בת 5.


אני חולמת על עוד בן.


מה הסיכוי בגילי להקלט טבעי? אשמח לסיפורים מעודדים... לא מעוניינת לעשות טיפולים.


לפני שנתיים ניסיתי 8 חודשים ולא הצלחתי... כרגע עם התקן הורמונלי, מתכננת להוציא בימים הקרובים.

לגמרי יש סיכוי להיקלט טבעי אבל לפני הכל צריךשושנושי

להוציא את ההתקן.

אם את כל-כך רוצה הריון, תהייה שעולה לי

למה הכנסת התקן?

כי לא רציתי לפני כןקשת99

מכל מיני סיבות...

אבל הלב לא שלם עם סגירת הבאסטה וממש בא לי לנסות שוב. 

חמותירקאני

ילדה בגיל 45 וגם בגיל 42

הריונות טבעיים ילדים בריאים

תודה!קשת99
מעודד לשמוע ❤️
רק רוצה להוסיףSARITDO
שאת בטח יודעת שאין וודאות על עוד בן


נכוןקשת99
אבל מותר לחלום 🙂
אנימקקה

נולדתי בגיל 42

מעלי יש אח גדול בחמש שנים

ביוץזווית אחרת

בודאי שיש סיכויים.אבל לדעתי חשוב לדייק ולוודא זמן ביוץ.בגילאים מבוגרים יותר יש לפעמים שינויים.

זה בד"כ פחות הבעיה אצליקשת99

כי לרוב הוא נופל לי על יום הטבילה או במקרה הפחות סבבה יום לפני...

נראה איך יהיה עכשיו כשאוציא את ההתקן.. 

בודאי אפשר למצוא הרבה סיפורים מעודדיםטרכיאדה

על הריון מעל גיל 40, אבל סטטיסטית הסיכויים מאד נמוכים מגיל 40, וכל שנה יורדים עוד.

לא רוצה לבאס, אבל שתהיי מוכנה לכך שלרוב הנשים זה לא קורה

דווקא עד כמה שידוע לי בגילאים האלהסטודנטית אלופה

ההורמונים משתוללים ולא מספיק מאוזנים ולכן יש אפשרות להיקלט גם אם לא רוצים…

ולכן צריך להיזהר יותר..

באופן אישי מכירה מישהי שנכנסה להריון בגיל 46.5 (לא מתוכנן) ב"ה לאמא ולבובה שלום😀

יש אפשרות להקלט אבל הסבירות מאד נמוכהטרכיאדה

כי הביציות קטנות גם בכמות ובעיקר באיכות.

אם כי מי שילדה בעבר הסיכוי שלה גבוה יותר ממי שלא ילדה מעולם בגיל הזה

זה לא ממש נכוןשלומית.
אכן ההורמונים משתוללים כהכנה לגיל המעבר, אבל לרוב זה מקטין את הסיכויים להרות ולא מגדיל. אחרי גיל 35 יש ירידה חדה בפוריות ובממוצע תקופת הפוריות מסתיימת בגיל 44 גם אם עדיין יש מחזור 
רק מציינת שיקול - לילד הפער יכול להיות מאתגרמרגול

תלוי גם בדינמיקה המשפחתית, כמה הילדים שלך צפופים ו"חבורה"


רואה מסביבי שזה יכול להיות קשה לבן הזקונים.

פחות חלק מהאחים, השיח בוגר יותר כשהוא ילד ורוצה שיח שמתאים לו, אבל גם רוצה להיות חלק אז זורם עם מה שיש…

להישאר בבית לבד עם ההורים (אחרי שהגדולים בע"ה יצאו מהבית).


מכירה אישה שילדה קצת אחרי גיל 40, בפער גדול מהלידה הקודמת. היא החליטה מראש להביא עוד ילד כדי שלא יגדל לבד. ודווקא נחמד להם לקטנים… (כבר לא ככ קטנים, יותר קרובים לגיל 20)

תודהקשת99
יש לי איזה חלוקה כזו של גדולים וקטנים . ה 3 הראשונים בהפרש של שנתיים ואז נוצר הפרש של 4 שנים (לא מבחירה) ואז השניים הקטנים הם בהפרש 3.5 אחד מהשני..


כרגע הקטנה שלי עוד כמה חודשים תהיה בת 5. 

יש לי חברההשם גדוללאחרונה

שילדה בגיל 42 בהפרש גדול משאר הילדים שלה.. הכי קטן היה ביסודי כשהיא ילדה..

בהצלחה! 

טיול צפונה עם הילדודסשמחה כפרוייקט

אנא עזרתכן

יוצאים לצפון לשלושה ימים עם הילדים

גילאי שנה עד 12

כנראה שהולך להיות קר אבל לא גשום

יש רעיונות למקומות מתאימים?

לא עולה לי שום רעיון שמתאים עם הקטנצ'יק

מצד שני המזג גם קצת מגביל

ולא רוצה למצוא את עצמי באיזה פעלטון שיש לי גם ליד הבית…

תבורכו!

מה זה צפונה?דיאן ד.

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

הלינה תהיה באיזור הכנרתשמחה כפרוייקט

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

תבדקו את ירכא מיי ביייבידיאן ד.

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

 

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

 

מיי בייבי ממש שווה ומתאים לכל הגילאיםעדי98
האיזור שם בסדר? בטוח?שמחה כפרוייקט
את מתכונת מבחינת האוכלוסייה?עדי98

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

בעיני לא שייך לפרנס ערביםבורות המים
הם דרוזיםעדי98
וגם מתגייסים לצבא ומשרתים .. זה לא כפר עוין . הרבה מהם חברים של בעלי בצבא ואחלה איתו גם מכבדים מבחינה דתית. אבל כמובן שכל אחת ודעתה ..
אני אוסיףהשקט הזה
שדרוזים באמונה שלהם מחוייבים להיות נאמנים למדינה שבה הם גרים. ז"א הם לא בעלי שאיפות לאומיות או רצון לאדמה משלהם. הם לגמרי מחוייבים ונאמנים לנו. לפי הרב מלמד אפשר להתייחס אליהם לגמרי כאל גר תושב..
איפהffffff

הרב זלמן\ הרב אליעזר כותבים כך?

(זה גבר)יעל מהדרוםאחרונה
ערבים גם מגיעים לשם?מנגואית
אם אתם רוצים קצת טבע יש בלי סוף מקומות יפיםדיאן ד.

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

 

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

 

 

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

נשמע מהמםשמחה כפרוייקט

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

כן אגמון החולה מהמם!!דיאן ד.

לנו כשיצא להיות שם שכרנו רכב גולף לנסיעה בשבילים

אפשר גם לשכור אופניים לילדים הגדולים אם אין להם בעיה לרכב הרבה זמן.

 

אולי כדאי לשאול אותם אם אין בעיה של בוץ.

 

היתרון של חנוכה זה שאפשר לטייל בלי להזיע בכלללתודה לה''

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...


החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת


ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...


בהצלחה!!


לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...


הבית בנמל בעין גבצוצקהלה
היינו פעמיים וממש ממליצה! ממש על הכינרת, לקטנים יש משחקייה מתוקה ולגדולים יותר יש איזור אומנות שמתאים לכל הגלאים עם מגוון חומרים, הרכבות ויצירות מהממות! מקום סגור שמתאים לימים חמים וקרים במיוחד...
מקום נחמד מאד בטבעהריון ולידה

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.


עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

היינו שם לפני חודש, ממש מאכזב כי אין כמעט מיםאמא לאוצר❤

אז אין זרימה של כל המפלים וכו' .. וגם היה מאד מלוכלך ..

השאלה היא אם הגשם שהיה מאז שינה משו משמעותי 

כן הזרימה לא חזקה אבל אנחנו לא באנו לשחות בסכרהריון ולידה

כמו שכתבתי עשינו את ההליכה לאורך הירדן

המשכנו גם אחרי הסכר

השביל לאורך הנחל נקי וממש נעים, שקט ורואים את המים יפה גם אם אין זרימה חזקה

בדרום הגולן יש מסלולים קלילים גם עם עגלותבורות המים

ונוף לכנרת ולא קר שם

בכללי טבריה יכל להיות נחמד כי לא קר שם

נשמע. טוב. את יכולה למקד?שמחה כפרוייקט
יש טיילת יפה בין כפר חרוב ליישוב לידתודה לה''
ממש מעל הכנרת
נכון לזה נראה לי התכוונתיבורות המים

מנסה להזכר בשם.

אבל עשינו את זה שנה אחת והיה באמת ממש כיףכי היה נוף מהמם של הכנרת והיינו עם תינוק וילדה בת שנתיים ןעוד כל השאר והיה קליל וכיף

מבוא חמה אולי? ומסתיים במצפה השלוםתודה לה''
חושבת שזה השמות
המלצה חמה, לך ולכולן-יעל...

כנסי לאתר "יש לאן",

יש להם משחקי שטח מדהימים ממש, בהרבה מקומות בארץ, ניווט עם משימות וחידות.

ספציפית אנחנו היינו ביער מבוא חמה, שזה מסלולון כיך, עשינו עם עגלה גם ויש לו תצפית מדהימה על הכינרת.

עם "יש לאן"- זה הפך למשחק כייפי, מצחיק, מלמד, ומגבש.

ממליצה ממש ממש בחום!

מהמם תודה@!תודה לה''
חזרתי להגיד תודהשמחה כפרוייקט

היה טיול מושלם

תודה על העזרה

טיילנו ברמת הגולן, היינו בטיילת שהמלצתם עליה וגילינו שהיא רק מקטע מ30 ק"מ של יופי אלוקי

מזג אוויר מושלם והנוף היה מדהיםםםם

היינו גם בהחולה ובעוד כמה מקומות

בקיצור

ארץ ישראל הכי יפה בעולם

ותודה לכן!!!

דיי איזה יופי לשמוע!!!תודה לה''
איזה טיילת?טרכיאדה

אשמח לשמוע לטיולים עתידיים

טיילת דרום הגולןשמחה כפרוייקט
טיילת ארוכה מאוד אפשר להגיע מנקודות שונות. אנחנו עשינו את המקטע של מצפה מבוא חמה כפי שהמליצו פה. יפהפה!!
איזה כיף לשמוע❤️בורות המים
יכולות לעזור לי בשאלות האלו? אין לי למי לפנותאםאני

1.מחפשת מישהי לעבד איתה חוויה קשה. שיחה אחת קצרה, אולי אפילו טלפונית. 

אני אתן קצת רקע שתדעו לכוון אותי, מישהי קרובה אלי מאד עברה התעללות קשה בזוגיות (התגרשה), היא עשתה עכשיו איזה סרט קצר על החיים שלה וראיתי את זה, החזיר אותי חזק לחוויה, ואני עושה השלכה על החיים שלי. רוצה לעשות סדר, ולא מוצאת את האדם הנכון לעשות את זה. יש למישהי המלצה לאיזה אשת מקצוע ללכת? גם איזה סוג (יועצת? פסיכולוגית?) וגם לשמות ספציפים עדיף באזור ירושלים 

2. כאבים בשד, לא יודעת אם מרגישה גוש , או סתם בפחדים, למי פונים?

2.כירוגית שדזוית חדשה
מקפיצה❤אםאני
1. תמסי את בת שבע סדןמתואמת

היא מקבלת בזום ונדמה לי שגם בירושלים.

נפגשתי איתה פעם אחת לפני הלידה האחרונה (בזום), והיא מאוד עזרה לי לעבד את התחושות הקשות שהיו לי. (היא עמוסה מאוד, אבל אולי לפגישה חד פעמית היא תוכל להתפנות. היא לא פסיכולוגית אלא מטפלת באומנות)

בנוגע ל2 גם רופאת משפחה יכולה לעזורממשיכה לחלוםאחרונה
וחיבוק על הסעיף הראשון
ירידה קוגניטיבית אחרי לידהואני שר

אחרי כל הבדיחות ששמעתי במשך השנים, חווה את זה על עצמי -

מרגישה שנדפק לי המוח מאז תחילת ההריון וכבר שנה אחרי הלידה...

הרבה יותר קשה לי להתרכז, להחזיק ראש בפרטים, לזכור דברים, למקבל משימות, מה שלפני זה היו החוזקות הבולטות שלי... מאתגר את הדימוי העצמי שלי ממש.


תוהה לעצמי למה.

האם זה פשוט חוסר שינה תמידי.

או שהפוקוס הנפשי במקום אחר.

או שפיזית המוח משתנה.


אשמח לשמוע מהניסיון והידע שלכן.

בדקת חוסרים של ויטמינים?השם שלי
זה גם יכול להשפיע.
זו לידה ראשונה?אחת כמוני

חוויתי גם אחרי הלידה הראשונה והיה קשוח ממש.

ב"ה חזרתי לעצמי, אבל לקח המון זמן.

מצטרפת להמלצה קודם כל לבדוק חוסרים. ואין ספק שחוסר שינה הוא פקטור משמעותי גם

עוקבת ומזדההשאלה גנים
אחרי 5 לידות וזה מרגיש שזה רק מחמיר 🥴
אני רק מזדההתוהה לעצמי
יכולת ריכוז שלושה אחוז ממה שהיה לי לפני, בעבודה שדורשת מלא חשיבה
לקחת ויטמין dזוית חדשה
אני חושבת שזה הפוךאוזן הפיל

היכולת הקוגניטיבית דווקא משתפרת. תעצרי לרגע אחד ותחשבי על כל מה שעובר לך בראש "בלי לחשוב".

את יודעת אם יש בגדים למחר לכל אחד?

את יודעת מה צריך לקנות במכולת?

את יודעת אם חסר פריט לבוש למישהו?

את יודעת מה הולכים לאכול מחר?

יש לך מושג בערך מה יש במקרר?

את יודעת את השמות של הגננות/מורים/מורות?

את יודעת שמות של חברים?

את יודעת מתי הקטן/קטנה אכל/מילא טיטול/ישן?

את יודעת לזהות התנהגות חריגה שמצביעה שמישהו מבשל מחלה?

אני יכולה להמשיך עד אין סוף. אימהות זה יכול קוגניטיבית מרשימה ביותר.

אז פרטים פחות קריטיים מסוננים.

וגם - קראתי מחקר שעשו אצל נשים בהריון, ולקראת סוף ההריון, ועד שנה לאחר הלידה ראו שבמיפוי המח חלקים שקשורים לדיבור ולמידה (אני לא זוכרת בדיוק) קטנות ממש והפעילות המוחית ירדה, אבל - החלק הלא מילולי, זה שקשור לתקשורת ורגש, שעוזר לתקשר עם התינוק, החלק הזה גדל באחוזים גדולים.

אז כן, המח מחלק משאבים לפי הצורך החשוב ביותר - ההיקשרות עם התינוק

זה מעניין מה שאת אומרתואני שר

למרות שאני ממש לא בטוחה שאני בקיאה בפרטים של הדוגמאות שנתת.

אבל בכל מקרה זה בעייתי, כי במציאות שלנו מצופה גם לעבוד ולתפקד בעוד הקשרים בחיים, ואני מרגישה שהיכולת הזאת נפגעת משמעותית והציפיות לא מצטמצמות בהתאם :/

מסכימה ממש, הציפיות בעולם שלנו מנשים הן לא ראליותאוזן הפיל
אפשרoo

לחיות ציפיות ומציאות שאנשים אחרים יצרו


ואפשר ליצור מציאות וציפיות מותאמות אישית


שמאפשרות לחיות חיים טובים יותר

עם פוקוס על הדברים החשובים

וככה אפשר להישאר עם יכולות ריכוז וביצוע משימות


וגם במקביל לדאוג למספיק שעות שינה

זה קשה עם תינוק קטן אבל לרוב אפשרי אם שמים את זה בראש סדר העדיפויות 

גם אני ככהקשת99

כבר 5 שנים אחרי לידה והזכרון והריכוז נפגעו.

כל הויטמינים שלי תקינים.

השלמתי עם זה

מנסה לעודדקטנה67

אני אחרי כמה וכמה לידות וממש הרגשתי שהמח נדפק

שנה שעברה התחלתי לימודים אינטנסיביים והייתי בטוחה שלא אצליח להגיע להישגים שהיו לי קודם, ווואלה, הפתעתי את עצמי ממש לטובה

אז אולי לפעמים בעומס היום יום מרגישים שהיכולות נשחקו אבל בסוף הדברים עדיין עובדים גם אם אולי קצת אחרת

זה סוג אחר של זיכרוןעל הנס

אבל הירידה לפעמים ממש חזקה.

היה תקופה שלא הצלחתי לעזור להם בשיעורי בית כי לא הבנתי את מה שקראתי.

היו תקופות שגם לא הצלחתי להקשיב ולהבין.

וגם כשכתבתי הייתי צריכה לקרוא פעמיים מינמום את מה שכתבתי בשביל לראות שזה קריא.

מבטיחה לך שזה משתפר במשך הזמן.

בלידה האחרונה עוד איתגרתי את עצמי וקניתי קורס מכוון ללמוד ושנה אחרי עוד לא הצלחתי להביא את עצמי למצב של להתרכז בכלל.

אבל אחרי שנה פלוס כן הרגשתי שמתחיל להתאזן

סוף סוף.

משתפרתבשורות משמחות

גם אני ככה אחרי לידות וחוזרת לעבודה דיי מאוחר לקראת שנה אחרי לידה וקושי ממשי בעניין של זיכרון ומיקבול משימות כמו שציינת

לא היו לי בכלל חוסרים ויטמינים וכד'

אבל סביב שנה לקראת שנתיים מהלידה המוח השתפר מבחינת החוזקות האלו, ככה אני מרגישה כמה שזה נכון למשל ביהדות יש אמירה שעד שנתיים עד שאישה חוזרת לעצמה מהלידה

לחזור לכושר, תזונה טובהאמאשוני

אולי קשור גם להפסקת הנקה

וכמובן שינה טובה.


אולי זה רק הזמן שעושה את שלו, אבל זה משתפר.

בוודאי שחוסר שינה!נעומיתאחרונה

משפיע ממש על תפקודים קוגנטיבים גבוהים

וכמובן גם מטלה נוספת לחיים. שתופסת המון מקום מחשבת ואתגרים טכנים.


הגיוני לחלוטין 

מטפלת גופנפש- מישהי מכירה?אנונימית בהו"ל

נמצאת תקופה ארוכה בתקופה מאוד מורכבת

פלוס בעל במילואים בסבב המליון

פלוס משרה מלאה+

וכל כמה זמן מוצאת את עצמי חולה.. (בעיקר שיש טריגר מסויים)

לפעמים מתבטא בחום ולפעמים בחולשה עצומה שמקשה עליי ממש בתפקוד

יכול להיות שגם ב. דם יעזרו

עושה דברים שעושים לי טוב ואוכלת די בריא, זה לא ממש מועיל

מחפשת מישהי שמטפלת בגוף נפש כזה.. שיכולה להגיע לשורש ולאזן קצת את הגוף (לא דיקור סיני..)

אם יש לכן רעיון למישהי כזו זה יעזור לי מאודדד

נראה לי שיש לי המלצה...אמא טובה---דיה!

תוכלי לפנות אליי בפרטי מהניק שלך?

 

והייתה פה עוד מישהי שחיפשה לאחרונה המלצה למטפלת באזור ירושלים, ואני לא זוכרת מי זו הייתה...

אם את רואה את זה - תוכלי לפנות אליי בפרטי?

יש לי המלצה. מוזמנת לפרטימוריה 7
איזור בארץ?חנוקה
רגע לפני טיפולהמקורית

את ישנה מספיק?

למשל אצלי - אם אני גוררת עייפות ישר נהיית חולה. 

מאיפה את בארץבשורות משמחותאחרונה

אוכל להמליץ לך על מישהי באזור ירושלים אבל אפשר בעיקרון מכל מקום בזום

אם מתאים תכתבי לי בפרטים ואציין פרטים

בנסיעה קצרה בתוך העיר ברכבצלולה

נסיעה של חמש דקות, לחוג קרוב לבית. בלי כבישים מהירים או משהו כזה.

אתן מקפידות לחגור את הילדים? כולם בכיסאות בטיחות ובוסטרים מותאמים להם?

נותנות לילדים בני 7 ומטה לשבת מקדימה? עם או בלי בוסטר?

(מנסה להבין מה נורמאלי בעקבות התחלת חלוקה עם הורים אחרים בנסיעות)

אני מקפידה על חגורה לכל אחדדיאן ד.

לפעמים אין לי בוסטרים לכולם (כשלוקחת עוד ילדים מלבד שלי)

ואז הגדול ביותר יושב בלי בוסטר אבל תמיד עם חגורה.

 

אגב יש לי נסיעה של דקה וחצי מהגן של הילד עד לבית ותמיד שניהם חגורים בזמן הזה.

זה לא רק עניין של בטיחות אלא גם הקניית הרגל

שידעו שאין דבר כזה לנסוע בלי חגורה.

עוד לא בשלב הזהמאמינה-בטוב

אבל ממה שנראה לי,

ברור חגורים, תאונות לא עלינו יכולות לקרות גם בכביש עירוני דקה מהבית.

לצערישומשומ

לא תמיד

תלוי באיזה רכב אני, יש לנו את הרכב המשפחתי עם הבוסטרים ועוד רכב שני, שבו לפעמים אני לוקחת את הילדים בלי…

לא גאה בזה ומודעת לסכנה 

מקפידה על הכלכבתחילה
תלוי באיזון בין מאמץ לסיכוןאמאשוני

ועם ילדים של אחרים בוודאי שמקפידה, אלא אם ההורים שלהם אומרים לי במפורש שזה בסדר.

לגבי ישיבה מקדימה לא ידוע לי על בעיה עקרונית בזה,

אבל רק עם כסא מתאים.

(אם חסר לי כסא אעדיף שהחוסר יהיה במאחורה ולא קדימה)

אך מכיוון שאת שואלת על התארגנות לנסיעה קבועה,

לא הכי נכון להצטייד בכסאות מתאימים מראש?

המקרים שיצא לי "לחפף" היו באיסוף ספונטני כשמראש אמרתי להורים שאני אמנם יכולה להחזיר, אבל אין לי בוסטר ספייר.


שימי לב אם אין בוסטר הגבהה, לא לשים את החגורה האלכסונית, אלא רק את המותן, שהאלכסון לא יהיה על הצוואר.


עוד נתון לשים לב אליו, גובה הילד. לא דומה ילד בן 5 גבוה, לילד בן 5 נמוך.. לכן אם את תקועה וצריכה לבחור איזה ילד מבין החבורה ישב בלי בוסטר, עדיף את הגבוה מבינהם.


נסיעה בלי חגורה בכלל זה קו אדום מבחינתי. גם עם ילדים שלי וקל וחומר על ילדים של אחרים. גם מבחינה חינוכית לא הייתי רוצה שהילדים שלי ידעו שיש אופציה כזאת. הגבול צריך לעבור איפשהו..

לצערי לא מקפידההבוקר יעלה

כן זה על הפנים.

אבל עם ילדים של אחרים תמיד תמיד חוגרת 

ברור שכולם חגוריםאפרסקה

ועם בוסטרים.

מקדימה לצערי יושבים אצלי, מאילוצי מקום,  אבל רק עם בוסטר.

סיוט של חיי לחגור אותם (ב"ה שהגדולות נחגרות לבד) אבל אין מה לעשות

מקפידה מאודכחל

תמיד חגורים ותמיד בכסא או בוסטר

לא נותנת לשבת מקדימה בגילאים האלה

כשיצא לי לקחת ילדים נוספים וידעתי על זה מראש דאגתי שיהיה עוד בוסטר

אגב, גם לא מוכנה שאחרים יקחו את הילדים שלי בלי כסא או בוסטר מתאים

ברכב שלנוהשם שלי

תמיד חוגרים מושיבים בכסאות מתאימים.


כשאני לא נוסעת, הבת הגדולה יושבת מקדימה. ישבה שם בלי בוסטר גם לפני גיל 8.

אני לא אוהבת את זה, אבל בעלי מאפשר לה, ואני לא נמצאת שם.


כשנוסעים בטרמפ, בדרך כלל זה בלי כסאות מתאימים, ולפעמים גם בלי לחגור.

נסיעות קצרות בתוך הישוב.

כן. נסיעה של דקה אחת לא מקפידהרקלתשוהנ
חוגרת תמידכורסא ירוקה
ל 2 דקות אתן לילד לשבת בלי בוסטר או מקדימה, 5 דקות נסיעה כבר לא
תמיד חוגרת ברור, תמיד בכיסאות מתאימיםאמא לאוצר❤
בתוך הישובטארקו

מקפידה שכולם חגורים

קטנים שעוד בכיסא רכב ממש-בכיסא שלהם חגורים והכל

הגדול שעם בוסטר הגבהה אני לא מקפידה על זה שישב בבוסטר בישוב. כן חגורה.

משתדלת לא להושיב ילדים מתחת לגיל 10 בערך מקדימה, אם יש לי את האופציה.

נוסעת בתוך הישוב על 20-30.

תמיד תמיד חוגרתרוני_רון

בכסאות רכב שלהם.
גם נסיעה של רחוב וחצי.

מקפידה על הכלדרקונית ירוקה
כולל להוריד מעיל לפני חגירה (וקר פה ממש)
גרים בישוב קטןאר

לא מקפידה לחגור....

אבל קטנים לא יושבים מקדימה

בעיר חוגרת תמיד, גם אם נסיעה של דקה

אצלי הגדול בן 5, וכרגע אין נסיעה בלי חגורה ובכסאותפה לקצת

המתאימים להם.


לפעמים נותנים לבן 5 ובן 4 לשבת מקדימה עם הבוסטר שלהם, נדיר שזה קורה כי אין הרבה נסיעות בלי התינוק (והוא יושב מקדימה תמיד)


גם בנסיעה של שתי דקות.

אין כללים אחרי כמה זמן של נסיעה עלולה לקרות תאונה 🤷🏻‍♀️

תודה רבה שעניתן, אסביר למה שאלתיצלולה

השנה לראשונה אני מתחלקת בהקפצה לחוג (היו חוגים לפני אבל תמיד הסענו בעצמנו, גם כי קשה לי לסמוך על אחרים בנושא הזה).

אני תמיד מקפידה לחגור את הילדים שלי, בכל נסיעה, ובוודאי גם את החברות, כולם בבוסטרים (חלק בוסטר גב).

רק מה- אנחנו עכשיו ברכב שבעה מקומות, עם המון כסאות ובוסטרים ב"ה. הכניסה לרכב לא קלה למי שלא מורגל, ולחברה צפוף מאחורה וקשה להיכנס ולצאת (צריך לטפס דרך הבגאז' כי הכניסה הרגילה חסומה בכיסאות תינוק). זה מוסיף לי המון לחץ סביב ההסעה של הבנות.

שבוע שעבר אחד ההורים האחרים הסיעו, וכשהכנסתי את הבת שלי אליהם לרכב ראיתי שהחברה יושבת מקדימה (לא קלטתי אם היה בוסטר וחגורה), וחברה אחרת מאחורה בלי בוסטר (ונראה לי גם בלי חגורה).

אז התלבטתי אם אני מגזימה, ואולי שווה לחסוך את הקושי בכניסה לרכב ובחגירה ולתת לחברה לשבת מקדימה. זה אומר שאחת החברות תשב בלי בוסטר (אני לא יכולה לפרק את מערך הבוסטרים שלנו בשביל זה, נראה לי גם שפרקטית זה בלתי אפשרי).

נראה לי שזה מאד תלוי גיל וגודל פיזי של הילדיםכורסא ירוקה

וגם מה אורך הדרך ואיזה מסלול עוברים (כביש סואן או ריק וכו).

אבל בעיקר זה משהו שצריך להיות מדובר ביניכם ההורים. כשאני נותנת לילד לשבת מחוץ לבוסטר זה כי אספתי חבר נוסף ואותו אני אושיב בבוסטר והילד שלי שהוא גדול פיזית יכול לשבת לדקת נסיעה בכביש ריק בלי הבוסטר. אבל לא הייתי שמה חבר בלי הגבהה וכו.

לגבי חגורה לא הייתי מוותרת, גם אם צריך להשתחל, ילדות שהולכות לחוג הן גדולות מספיק כדי להתמודד עם זה..

מבאס אבל זה החיים שלהן 

מסכימה מאד עם שני המשפטים האחרונים שכתבת.קמה ש.
צודקתצלולה

לא חשבתי להסיע בלי חגורה.

פשוט שאלתי את עצמי כמה זה מצופה שיחגרו את הבת שלי. אני די בוקית בדברים האלה, חברים מתפלאים מכמות הבוסטרים אצלנו (נגיד ילד בן 6 אבל רזה וקטן עדיין בבוסטר גב, וגם בת 4) אז שאלתי את עצמי מה מקובל אצל אחרים.

אני יכולה להסיע חברה אחת מאחורה בלי בוסטר (להבנתי ככה היא נוסעת תמיד) ואחת מקדימה עם הבוסטר ולבטל כרית אוויר (גם אצלם היא נוסעת מקדימה, אולי גם בלי בוסטר). זה יקל עלי משמעותית... מתלבטת.

נראה לי שהציפיה שלך הגיוניתכורסא ירוקה

אבל אם את מתארת שההורים האחרים לא מקפידים אז חשוב לוודא איתם ועם הבת שלך את הנושא הזה.

בדיעבד אני רואה גם שכתבת שמדובר בנסיעה בתוך העיר, במצב כזה לא הייתי מוותרת על כסאות בטיחות גם בשביל נסיעה של רחוב אחד.. אצלנו זה ישוב והכבישים ריקים 90% מהזמן אז זה שונה אם אני נוסעת מרחק של רחוב (וגם אז עדיף לא לחפף, אבל מודה שבשעת הצורך זה קורה). בעיר זה הרבה יותר מסוכן

זה נראה לי תלוי תרבותחנוקה

מאל מהחברים שלנו לא חוגרים ילדים

בוסטר אחרי גיל 3-4 רובם נוסעים קבוע בלי...

אז לא הייתי מרגישה נקיפות מצפון מזה.

 

את הילדים שלי אני כן אוהבת שיושבים חגורים ובכסא בנסיעות קצרות

אבל בעיקר בגלל ההרגל.

כי אחר כך הם מבקשים לשבת מקדימה גם בזמנים שלא מתאים לי..

אנחנו גרים בשכונה די מבודדת, רגועה מאד. בתוךה שכונה תמיד הנסיעה איטית כי יש מלא הולכי רגל בכל מקרה...

 ומבחינתי נסיעה בתוך השכונה מבחינה בטיחותית אין לי בעיה שילד בן 6 לא יהיה חגור.

הבעיהש אז גם הקטנים מחקים אותו ולכן זה נטו הקפדה מטעמי חינוך.

אני כן חושבת שאין להשוות למשל את הנסיעה של פיזור הילדים בבוקר (מחילה אבל במקרה הטוב אני מגיעה ל20 קמש מגן אחד למישנהו)

לנסיעה רציפה של 20 דקות.

בסוף זה ענין של עלות תועלת.

וכן להתחיל לפרק בוסטרים בכזה סבב זה לא ישים- אני הכי מסכימה איתך בעלם.

 

בגלל שזה לא ילדים שלך את צריכה לדבר ברורות עם ההורים האחרים (אוכל בשמחה לאסוף את הבת שלך אבל לא יהיה לי בוסטר מתאים)

לא נוסעת אפילו מילימטר בלי לחגור את כולםקמה ש.

בס"ד

 

לא מעלה ילדים קטנים מקדימה. מניחה שאם היה הכרח גדול הייתי מתגמדת לגבי ההושבה מקדימה. עד עכשיו לא יצא לנו.
 

שמעתי בעבר שרוב התאונות קורות סמוך לבית דווקא, כשהשומרים הפנימיים של האנשים כבר פחות ערניים...

 

בוסטרים - המקרה היחיד זה אם יבקשו מאיתנו להחזיר ילד שלא שלנו כך שאין כסא בשבילו ברכב. אני לא אוהבת את זה ומחפשים להשיג בוסטר ספייר למקרים כאלה.

מקפידים ממש^כיסופים^אחרונה
אבל באיזור שלנו זה נדיר שמקפידים
למישהי יש ניסיון עם לידת עכוז אחרי קיסרי?אנונימית בהו"ל
הבנתי. אולי הרופאה שלי לא בקיאה בזהיעל מהדרום
לק"י


אבל אני בכל מקרה לא תכננתי ללכת על לידה כזו מלכתחילה.


(אבל טוב לדעת שיש שם אפשרות כזאת בכלל. שלא נצטרך😉).

הגיע הזמן לשרשור חדש ובו גם יוזמה יפה לחנוכה!זמן רנה


מתחברים בחנוכה תשפ"ו


מוזמנות להצטרף וגם לספר לנו פה איך היה.. וכמובן גם לקחת זמנים נוספים 🙂

אולי יהיה לכן רעיוןהבוקר יעלה

בת שנה וחצי, רגועה, חייכנית ומתוקה. ישנה טוב בלילות, בדרכ קמה פעם אחת לבקבוק.

כבר כמה לילות שהיא לא ישנה בכלל! פשוט בוכה וצועקת כל בחילה עד שמוציאים אותה וחוזר חלילה.

לא נראה שמשהו מציק לה. ברגע שמוציאים היא רגועה. אבל צועקת ממש עד שמוציאים..

כבר כמה ימים ששנינו לא ישנים וגם שאר הילדים מתלוננים...

לא מצליחה לחשוב על סיבה הגיונית. אולי יש לכן רעיון? 

אולי תולעים? למרות שמוזר אם לא מציקמחי
אוזניים. תולעים.מוריה
זה הגיל שיכולים להתחיל חלומות רעיםדרקונית ירוקה

היה לנו עם כמה ילדים. הם מחפשים את הביטחון ולכן נרגעים מיד כשמוציאים לחיבוק. אם ההבנה שלה מספיק מפותחת אפשר לשאול אם משהו הפחיד אותה. אצלנו היה פעם אחת תמונה על הקיר ובפעם אחרת רעש של דלת שגרמה לה לחשוב שהלכנו ועוד פעמים שלא ידעו להסביר.

בד"כ הם לא יודעים להגיד עדיין מה מפריע להם. אבל מבחינתי, אם חיבוק מרגיע אותם מידית ולא מצאתי שום דבר פיזי אז כנראה שהצורך הוא ריגשי

בגיל שנה וחצי? איך את יודעת שזה בכי מפחד?לומדת כעת
זה לא גיל שהם מספרים
הילדים שלי ורבלייםדרקונית ירוקה

שאלתי אם משהו הפחיד ואמרו לי שכן

וגם החיפוש אחרי ביטחון ממש דומה להתנהגות של הבן שלי כשרואה חתול (מפחד מחתולים), בגלל זה חשבתי לשאול

מצטרפת לבדוק על תולעיםדיאן ד.

אצלנו הקטנה בת שנה ותשע גם כמה לילות היתה לא רגועה

האמת שלא ראיתי תולעים ממש על אף שבדקתי כמה פעמים אבל ביקשתי מהרופאה ורמוקס והופס באותו לילה ישנה לילה שלם רצוף.

ממש פלאים.

עד גיל שנתיים לא נותנים ורמוקס בלי לראות תולעיםואילו פינו

בפועל, בדרכ..

זה תרופה שמיועדת מגיל שנתיים. מתחת צריך מינון אחר..

מעניין הרופאה נתנה לי בלי בעיהדיאן ד.
תודה לכם על הרעיונותהבוקר יעלה
לא חשבתי בכיוון תולעים, אבל אבדוק זאת.. 
לנו הייתה קפיצת גדילה בגיל הזה(אהבת עולם)אחרונה

שבוע מתיש ואז חזרה לישון טוב והתחילה לדבר.

(התייעצנו עם יועצת שינה והיא אמרה שזה קיים)

שימור פוריות - תמיכה מהמשפחהאנונימית בהו"ל

אנחנו לקראת שימור פוריות (כי הרזרבה השחלתית נמוכה)

וממש קרובים להתחיל טיפול, הלוואי שיצליח מאד אמן.

שיתפתי את אמא שלי מהתחלה, ולקח לה זמן לעכל אבל תמכה לגמרי

אחכ אחותי שמעה על זה (לא התכוונתי לשתף אותה. אבל אמרתי לאמא שלי שתגיד לה שאולי תבדוק גם וככה היא ידעה על זה)

והיא ביררה איפשהוא והתקשרה באמת מרצון טוב להגיד שיש דרכים טבעיות להעלות את הרזרבה (כמו אוכל בריא, צמחי מרפא, הרפיות התעמלות וכו) ושזה עלול להיות מסוכן או לא להצליח

אני בטוחה שזה מרצון טוב אבל לא השתכנעתי, אני לוקחת צמחי מרפא כבר שנתיים ואולי זה עוזר אבל לא מספיק (וגם המטפל של הצחי מרפא המליץ על השימור)

ואני לא מאמינה שלאכול חסה זה עוזר עם כל חיבתי לדברים טבעיים

אבל אמא שלי השתכנעה

היא לא מחליטה כמובן

אבל אני צריכה אותה שתתמוך בי בזה לגמרי

וקשה לי

ממש תגובה מכעיסה של אחותךטרכיאדה

היא מוכנה גם לקחת אחריות על כך שצמחי המרפא לא יועילו (והם לא יועילו כמובן)

על כל ההשלכות של זה???

איזה חוצפה של התערבות

אמהלה.

זו לאו דווקא חוצפהדיאט ספרייט

האחים שלי יכולים להגיד לי כל מיני דברים שלעולם לא הייתי מאפשרת לאף אחד להגיד ומהם זה מתקבל טוב.

זו קירבה ופתיחות אחרת.

בתחילת הנישואים בעלי היה המום כמה מרחב התנועה שלהם הוא רחב יותר לאותם הדברים שאיתו היו מביאים אותי לבכי.

אם היא עצמה שלחה את אמא שלה להעביר לאחותה מסר, לגיטימי שלאחותה תהיה גם את דעתה היא.

הבעיה היא אצל האם, שעצם לוקחת צד.

הנכון מצידה זה לדעת כל אחת בוחרת ופועלת לפי צו ליבה ומצפונה.

כמובן,

כיבוד הורים קודם כל.

ברור שזה נעשה שלא מכוונה רעה מצד האם!!!!

החוצפה היא לא עצם ההבעת עמדה בנושא כה רגישטרכיאדה

אם כי זה לבד הזוי בעיני, אבל נגיד שזה עוד מתקבל במשפחות שהקשר ממש פתוח וטוב.

החוצפה היא להביע דעה כל כך מסוכנת שתוצאותיה יכולות להיות אסון.

 

נכון,אנונימית בהו"ל
וברור לי שהכל מכוונות טובות
אסור להציע?שירה_11

יש לפותחת ולכל אדם נורמטיבי מספיק שיקול דעת לחשוב אם הצעה כלשהיא מתאימה או לא

ברוב המקרים מותר לבן אדם להביע דיעה

גם אם היא פגעה בסוף חלילה, אנחנו לא יכולים להעביר 1,000 תרחישים אפשריים בראש לפני שאנחנו מוציאים מילה מהפה

להציע שטויות?טרכיאדה

במקום טיפול רפואי אמין לנושא כל כך קריטי ורגיש?

ממש ממש לא במקום

בענייך זה שטויותשירה_11

ובעיניה זה לא.

בדיוק כמו נושא החיסונים לדוגמא

שאמא שמחסנת בטוחה בעצמה

ואמא שלא מחסנת ייתכן ובטוחה בעצמה יותר.


אנחנו אנשים בוגרים שיכולים להפעיל שיקול דעת

ולכן אני אומרת שזה שבעינייך זה חוצפה בעיניה זו הצעה רלוונטית 🤷🏻‍♀️

אין גבול להצעות רלוונטיותטרכיאדה

הציעו פה באחד השרשורים גם לטפל בילד לפי השם...

אם לא שאלו מה דעתך אז אל תציעמתיכון ועד מעון

אני בטוחה שהפותחת החליטה את ההחלטה לאחר שהתייעצה עם אנשים שזה תחום העיסוק שלהם ולא קיבלה את ההחלטה באופן שטחי. 

אז לאחר שקיבלת החלטה, בעיקר שהיא קשה ומורכבת את לא רוצה הצעות סותרות את רוצה חיבוק

והיא עדיין בחרה לשתף את אחותהשירה_11
זו דעתי 
אם אני משתפת מישהו אני רוצה שיקשיב לימתיכון ועד מעון

או שאני צריכה עזרה מסוימת, זה לא אומר שביקשתי גם לשמוע מה דעתו.

אני חושבת שאנשים נותנים עצות בקלות רבה מדי, בלי שהתבקשו.

האמת לא שמעתי אף פעם על אדם שמבקשדיאט ספרייט

לשתף בדבר מה מבלי שהוא מעוניין שאתן לו עצה.

כלומר, אני מניחה שיש רצון כזה לפעמים, אבל הרצון צריך להיות מובע בפירוש.

אם אני משתפת מישהו במשהו, לי זה ברור ונדמה לי שגם לבן שיחי, שהמאזין ישתף מעולמו שלו או ישיא עצה או ישתוק.

הדבר נתון לבחירתו. 

אבל הרשות נתונה לו. 

אני יכולה לבחור את בן שיחי אבל לא את התגובה שלו. 

כך מנהלים שיחה שמכבדת גם את המאזין.

מתקיימת הדדיות בשיחה.

נראה לי שזה טבעי ולכן ההתנהלות של האחות (אחות!) נראית לי טבעית ואף מתבקשת.


 

 

יש קו עדין בין הדדיותחילזון 123

ונתינת עצות מנסיון אישי

לבין להדחף למקומות שזה לא המקום שלך

ולהעברת ביקורת.

ולכן גם המאזין צריך להיות רגיש ולא להדחף יתר על המידה ולכבד את ההחלטות והמרחב האישי של מי ששיתף.


לא כיף לשתף כשאתה חוטף ביקורת וביטול של כל ההחלטות שלך.

אני עניתי רק לעניין התגובה שלדיאט ספרייט

מתיכון עד מעון.

היא כתבה שאם היא משתפת מישהו היא לא ביקשה גם לשמוע את דעתו.


--את דעתו---


ועל זה עניתי.

לא דובר כאן מעבר,

לא על ביקורת ולא על ביטול החלטות.

(שאת זה בפירוש הייתי שמחה לא לשמוע.)

בעיניי דעה זה לגיטימי, טבעי ומכבדת.

לפחות בתחושה ובחוויה שלי.

כשאני משוחחת עם מישהו,

אני אשמח גם לשמוע את דעתו.

וגם אם לא הייתי רוצה,

אני לא חושבת שיש לי הזכות להשמיע את עצמי מבלי שהצד השני יגיד את דעתו הוא.

כשאני מרצה או נואמת - אז באמת אני מעדיפה שהמאזינים יהנהנו בנימוס.


בכל מקרה, זה חורג לדעתי מכוונת ורצון הפותחת.

אז אם כן- סליחה.


את לא מכירה סיטואציהמתיכון ועד מעון

שאדם מבקש רק לשתף, פשוט לפרוק, בלי לשמוע עצות בלי לשמוע פתרונות פשוט לשתף? להוריד מהלב מעמסה ורק לקבל חיבוק, תמיכה מהסביבה?

 

ואני אוסיף מחוויתימתיכון ועד מעון

שלפני כמה שנים הייתי צריכה לעבור איזו פרוצדורה מסויימת, אחרי שעשיתי מלא בירורים והתייעצויות קיבלנו החלטה וטאז שיתפתי חברה, רציתי שהיא תקשיב ותחבק והיא התחילה לתת מלא עצות מה לעשות ולמי עוד לפנות ולהתייעץ וזו הייתה חוויה קשה עבורי, באמת כל מה שרציתי זה חיבוק והזדהות

אבל היא לא בחרהפאף
היא ביקשה מאמא שלה שתגיד לאחותה כי אולי גם לה זה רלוונטי, לי נראה שזה דיי ברור שאם היא הייתה רוצה לשמוע את דעתה של אחותה היא הייתה מדברת איתה ישירות😅
באמת פספתי את הפרט הזהשירה_11

אז אולי פחות רלוונטי שתביע את דעתה

אבל עדיין אני חושבת שכל עוד לא הוטל פה צו איסור פרסום או דיבור אז נשמע לה הגיוני להביע דיעה

נראלי ככה

..אנונימית בהו"ל

לא רואה את זה בתור חוצפה מטורפת, יותר כמו אמירה שלא הייתי צריכה לשמוע ולא עזרה לי בכלל

ואני בטוחה שהיא אמרה את זה מרצון טוב

ומי שאמרה לה על זה זה באמת עבד לה לא יודעת איך

עבד לה עם הרבה סייעתא דשמיאדיאט ספרייט

אי אפשר לבודד את עניין הצמחים ולתלות את ההצלחה רק בכך.

באופן אישי אני רוצה לחזק אותך שאת פועלת בעניין.

באופן אישי אין לי שום אמונה בכל ענייני הצמחים וגם אם יש סיכוי קלוש, כיוון שחלון הפוריות של האישה הוא לא ארוך אני מעודדת אותך להמשיך בכיוןן שהתחלת ומאחלת לך הצלחה. 

איזה באסהכורסא ירוקה

ממש מתסכל שאין תמיכה

ברמה הפרקטית אבל, אם כבר שיתפת את אמא שלך אז אולי תספרי לה שהלכתם גם על הטבעי אבל זה לא עוזר והמטפלים עצמם ממליצים על התהליך?

מניחה שזה יותר ממה שהתכוונת לשתף, אבל אולי בסיטואציה הנוכחית בכל זאת שווה.. 

אמרתי להאנונימית בהו"ל

היא עדיין קצת מפחדת וחושבת שאולי אפשר בלי

וואי כמה שטויות. את עושה בדיוק את המעשהאורוש3

הנכון והאחראי!! בהצלחה רבה.

 

זה ממש מבאס לעבור תהליך כזה בלי תמיכהבארץ אהבתי

מבינה ממש את הצורך בתמיכה.

וזה באמת מבאס לקבל תגובה כזו.

ברור שזה מרצון טוב. אבל זה ממש לא מה שאת צריכה לשמוע עכשיו.


השאלה אם הקשר שלכם יכול לאפשר לך להגיד לאמא שלך בכנות - 'זה מה שהחלטנו לעשות. ואני ממש צריכה את התמיכה שלך בתהליך הזה, בלי שתנסי לשכנע אותי להחליט אחרת'?


אם זה לא הכיוון - אז אולי שווה לחשוב על מישהי אחרת שתספק לך את התמיכה שאת צריכה.

כי זה באמת חשוב שיהיה את המקום לפרוק ולשתף למישהי שמקשיבה לך ונמצאת שם איתך. אבל את לא יכולה לשנות את אמא שלך ואת התגובות שלה. ואם היא לא יכולה לספק לך את התמיכה שאת צריכה, אז אולי אפשר למצוא את זה אצל מישהי אחרת? (שכנה, חברה)

תודה. לא נראה לי אצליח ממש לומר לה ככהאנונימית בהו"ל
אבל אני מקווה שהיא כן תהיה שם בשבילי


ואין מישהי אחרת...

נראה לי כדאי לפתוח את זה מולהמתיכון ועד מעון

ולהגיד לה, אמא, זה מה שהחלטנו אני מבינה שאת חושבת אחרת אבל אני זקוקה לתמיכה שלך בי גם אם את לא מסכימה.

 

זה קשוח ממש, קרה לנו מקרה דומה

לא יודעת אם אצליח להגיד אבל תודהאנונימית בהו"ל
אולי ניסוח יותר מעודןאמאשוני

להגיד לה אני יודעת שאת רוצה את הכי טוב בשבילי בכמה שפחות סיכונים, ואני ממש מעריכה את זה.

ואני גם רוצה ככה האמת.

וזה באמת מבלבל כשמציעים אפשרויות שלכאורה יש בהם פחות סיכון זה נשמע מפתה,

אבל לצערי בסיטואציה כרגע מה שהכי נכון לעשות לדעתי זה xyz

אף אחד לא מבטיח שזה הדבר הנכון לעשות, אנו מקבלים החלטות לפי מה שידוע לנו, וכרגע במכלול השיקולים אני חושבת שזה הכיוון שנלך אליו עם כל הקושי.

אני אשמח מאוד לקבל ממך תמיכה בתהליך הזה, לא יהיה לי קל לעבור אותו ללא התמיכה שלך.


הדגשים החשובים:

1. להביע אמפטיה כלפי החששות/ דאגה שלה.

2. לסגור דברים לא רלוונטיים עם החלטות.

3. לבקש במפורש מה שאת זקוקה לו.


רוב האמהות, ובכלל זה נשמע שגם אמא שלך, פועלות לפי מה שהן חושבות שיהיה טובת הילד, גם אם זה לא הכי נעים לשמוע את זה.

במקרה כזה מספיק להגיד מה נתון לדיון ומה לא, ומה העזרה שזקוקים לה, כדי לכוון את ההורים איך לעשות את המקסימום עבור ילדיהם.

אולי תבקשי מאחותך שתבקש מאמא שלך לתמוך?1112
יש משהו שכן תוכלי להגיד?מתיכון ועד מעוןאחרונה

או להעביר דרך מישהו שיעביר את המסר?

 

האם האחות והאמא שלך יודעותלפניו ברננה!

שאת כבר אחרי ניסיון לשפר את המצב בעזרת אמצעים טבעיים וזה לא עזר?

אם לא, זה הזמן להגיד לאמא - ניסיתי, לא עבד, אני רוצה עוד ילדים, בבקשה תחזקי אותי ותלווי אותי.

יכולה להגיד לך שאני עברתי טיפולי פוריותעדינה אבל בשטח
אחרי כך וכך ילדים , כי היתה לי הפסקה לא ברורה, ורציתי עוד ילדים, אמא שלי בכלל לא אהבה את זה, ואבא שלי אפילו עשה לי פעם הרצאה, על דברים שאמורים להגיע טבעי ולא מגיעים ואנחנו לוחצים ומתפללים וזה יכול לבוא לרעתינו. הבנתי לגמרי לגמרי את הצד שלהם, הם לא ראו צורך להיכנס לסכנה, ודאגו לי, וריחמו עלי שאני מרגישה בחסר, וניסו להוציא אותי מזה. נכון, הייתי מעדיפה את התמיכה של אמא שלי, אבל מה לעשות, אנשים שונים, ולכל אחד דעות משלו, אז היא לא ממש שותפה, ואני ובעלי הלכנו על זה בכל הכוח, אני בטוחה שאחותך לגמרי לגמרי רוצה בטובתך, ומותר לה ולאמא שלך ולכל מי שאוהב אותך ואכפת לו ממך, להביע את דעתו, אבל בסוף רק את תיקחי החלטה על החיים שלך, לא כולם רואים את כל התמונה, רק את יודעת מה את רוצה, מה את יכולה, ומה השאיפות שלך , ורק את מן הסתם התייעצת עם רופאים. אז קחי את זה בהבנה, תגידי לאמא שלך שהחלטת ללכת על זה ,ותשמחי אם היא תהיה שם איתך, אם כן מצוין, אם לא, זה החיים שלך ולכי על ההחלטות שלך בראש זקוף, הכל מאהבה 
יש פה מישהי שלמדה/לומדת נטורופתיה?אנונימית בהו"ל

מחילה על האנונימי, שאלתי את זה בכמה קבוצות פשוט...

אשמח לשמוע פרטים כמה זמן הלימודים, עד כמה זה קשה ועד כמה יש בזה עבודה אחכ.

תודה

מקפיצה לך❤️סטודנטית אלופהאחרונה
התלבטות לגבי הטיולוןשירה_11

החמוד בן ה 5.5 חודשים עדיין באמבטיה, תכף אעביר לטיולון.

יש לי עגלה של אינגלזינה אלקטה והטיולון שלו כזה גבוה והעגלה בשימוש ב"ה כבר 3 שנים תכף


אני מתלבטת אם לקנות טיולון של אינפינטי מון שהוא נראה נוח ונמוך ושכיבה מלאה וקליל כזה

או להישאר עם הטילון של האינגלזינה


השיקולים בעד לקנות:

נראה יותר נוח, שכיבה מלאה, וזה נראה שאם אקצה להכניס שם את בת ה3 בנוסף לתינוק מידי פעם זה אפשרי

וגם פחות בלאי של השלד של העגלה, הוא בכל זאת כבר 3 שנים בפעולה…


נגד:

חבל על הכסף יש כבר טיולון


אשמח לעצתכן אני חושבת שאני צריכה לשמוע ממנוסות

מקפיצה לך❤️סטודנטית אלופה
תודה לך 💝שירה_11
אני לגמרי בעד טיולון, הרבה יותר נוח לשימושמתואמת

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

אני אוהבת טיולוןושלומית.

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

כשאתן רושמות טיולון אתןשירה_11

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

כן, ברור.מתואמת
האמת שטיולון של העגלהחנוקה

זה כזה כבד ומסורבל

לא מבינה מה טוב בזה

)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(

אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר

אני בטיולון של העגלהמנגואית

יותר כבד. יציב. אפשר לשים 2 ילדים לפעמים והכל טוב.

אפשר לתלות קניות.


חיסרון - שוחק ממש ויש מצב שלא ישרוד מתישהו.


בעבר הייתי עם טיולון נפרד זול (וילדים אחרים שכבר גדולים). הטיולןן אם היה עמוס בקניות ובלי ילד היה מתהפך. לא היה מקום ל2 ילדים. ובסוף הוא נשבר אחרי שימוש של כמה שנים 

חייבת לומר שטיולון פשוט ששורד כמה שנים זה יפהיעל מהדרום
לק"י


וכנראה שמרתם עליו טוב.

אז את לא בעד?שירה_11
אני קונה זולים והורסת אותם🙊יעל מהדרום
נראה לי שזה מאוד תלוי בשימושבארץ אהבתי

אצלנו היה טיולון פשוט שהחזיק עם ארבעה ילדים. היה בשימוש לא מעט (כולל גרם מדרגות בכניסה לבית שכל פעם צריך לעלות/לרדת). אבל לא העמסנו עליו בצורה מוגזמת (לא שני ילדים בו זמנית, וגם לא המון שקיות של קניות וכדו').

ילד אחד כל פעםמנגואית

כתבתי שאין מקום ל2 ילדים.


בסוף הוא נשבר אחרי כמה שנים

יש מצב שיחסית כן היה חזק. עלה כמה מאות

אני כותבת את זה מההערכה. כן?יעל מהדרום
לק"י


@בארץ אהבתי כנ"ל.

חח תודה מנגואית
אני משאירה בטיולון של העגלהרק טוב!

עד שהם יושבים יציב ועם מספיק משקל.

בערך עד גיל שנה.

כשהם קטנים ורזים (לפחות אצלי) ולא יציבים, אז מרגיש לי כאילו הטיולון (לא של העגלה) לא מחזיק אותם וקל מידי...

הטיולון של העגלה לפעמים גם יותר סגור ומוגן שזה טוב לך עכשיו בחורף. 

זהו שדווקא נראלישירה_11

שהטיולון הנפרד יותר סגור

העגלה שלי זה אינגליזינה ודווקא היא נראית לי לא יציבה

רגע שולחת תמונה

אני ההפך מכולן לא אוהבת קלילים מדיבורות המים

כי הם לא יציבים כל הישענות או תיק מפיל אותם

וכי הגלגלים נתקעים בכל אבן ואני גרה במקום עם דרכי עפר גם


קונה רק עגלות משולבות קלות משקל ונוחות  ולא מסורבלות ומשתמשת בטיולון שלהן


לי יש בייבי בוס בובקט שוקלת 7 קילו

ממ שקלה נוסעת חלקקק ןיציבה ומתקפלת ביד אחת

באמת לא מוצאת חסרון או סיבה לעבור לטיולון אחר


קונה יד שניה בזול ממ ש לא מפחדת שישחק

מקסימום לילד הבא אקנה חדש

וגם בעיני זה ממש בזבוז כסףבורות המים

לקנות גם עגלה משולבת וגם טיולון

אני קונה יד שניה בסביבות ה300-400 עגלה משולבת במצב מעולה ..יש גם ב500..


כבר שנים קונה ככה

מוכרת בזול את הישנה

ולהוציא את הסכום על טיולון קליל שנשבר אחרי ילד אחד מרגיש לי בזהוז

בסוף במצטבר זה לא בהכרח יוצא יותר זולהשקט הזה

אם את כל ילד קונה ב400-500.. או שלא הבנתי נכון

לי יש ספורטליין שקניתי ב-2000 שח ומשמשת אותי כבר לילד שלישי ב"ה, אז יוצא שעד כה היא עלתה לי 600 שח לילד+- ומאמינה שתחזיק גם לעוד ילד אחד לפחות, אז לגמרי שווה לי את המחיר.


ומחזיקה גפ טיולון פשוט כי לפעמים יוצא שאנחנו יוצאים עם שתי עגלות, או שנוח שהטיולון הקליל באוטו ומשתמשת בו ליציאות קצרות עם האוטו 

מה פתאם...קונה עגלה לכמה שנים טובותבורות המים

והן גם לא נהרסו או משהו בדוקא לפעמים החלפתי כי רציתי מסיבות אחרות


עגלה שקניתי ב300 החיזקה לי ל3 ילדים

לדוגמא

אהה אוקייהשקט הזה

זה נשמע אחרת.

בעיני עגלה שמחזיקה לכמה ילדים שווה להשקיע ולקנות חדשה אבל אפ הצרכים משתנים וכל כמה זמן צריך להחליף עגלה אז באמת שווה לשקול את האופציה של יד2

מנסיוני הן כמו חדשותבורות המים

לפעמים בזול מדי יהיו כתמים..ולפעמים לא..


אבל אם תשלמי 500-800 נגיד יש עגלות ממש במצב חדש

לא רואה אפילו סיבה אחת לשלם פי 2 או 3


אבל אני ככה בכל דבר..לא מכירה חנויות

גם לי יש בייבי בוסרק טוב!
ולא החלפתי לטיולון. אני איתו כבר 6 שנים כמעט רצוף. מחזיק מעולה. רק הגגון כבר מלוכלך והמושב קצת דהוי. אבל אפשר לקנות ריפוד חדש לגגון אם נרצה. 
מתייגתשירה_11

@רוני_רון אני זוכרת שרשמת משו על הטיולון שלך

אשמח ❤️

וואי סליחה שאני מקפיצה שרשור ישןרוני_רון

רק עכשיו שמתי לב לתיוג... לא הייתי כל כך על הפורום. אני מאוד עמוסה ב"ה.

 

אני מאוד ממליצה על האינפטי מון.

גם אני העברתי אליו ממש מהר. בגיל קטן.

היה לי חבל להיסחב עם הטיולון של האמבטיה, שהוא הרבה יותר כבד ומגושם.

 

תודה ❤️❤️❤️שירה_11אחרונה
אני בעד לקנותרק טוב=)
בעיקר מהסיבה שזה שוחק את השלד של האמבטיה 
הייתי קונה ומשתמשת במקביל כמה חודשיםתודה לה''

ואז עוברת רק לזול


תכלס הזול יותר פרקטי אז במיחא בסוף תקני, פשוט זה יהיה עוד כמה חודשים..  אז תקני כבר עכשיו ותוכלי להנות משניהם עד שכבר לא תרצי את הגדולה

אז כבר אקנה מעכשיושירה_11
פשוט אל ידעתי אם זה פרקטי באמת כמו שזה נראה או לא 
בהחלט פרקטי. מאוד!תודה לה''
ואל תקני יקר שלא תחששי עליה מדיתודה לה''
יש לי הרפס על השפתיים ותינוק בן שבועייםשאלה קטנה123

אני יודעת שזה ממש מסוכן לתינוקות קטנים ונורא ניסיתי להיזהר

ובטעות הבאתי לו נשיקה במצח עם הצד של ההרפס

קראתי קצת באינטרנט ואני עכשיו בסרטים ממש


בבקשה מישהי יודעת אם יכול לדבק גם דרך העור ?

אני סובלת מהרפס לעיתים קרובות במשך שניםממתקית

מנשקת את ילדיי חופשי, גם תינוקות שלי בני יומם.
אף פעם לא עבר אליהם!
 

נישקת תינוק קטן עם הרפס פעיל?שאלה קטנה123
באינטרנט קראתי על כמה מקרים שנדבקו והסתיים בצורה קשה לא עלינו שלא נדע
בשיא פעילותו, לפני, ואחרי...ממתקית

בהתחלה חששתי
עד שהבנתי שלתינוקות וילדים זה לא עובר...(גם למבוגרים אגב...)
לא יודעת למה לא עובר לקטנים, מה שאני רואה על עצמי זה שיש אנשים רגישים כמוני להרפס וזה כל הזמן צץ לי. מי שלא רגיש כנראה שזה לא יעבור אליו. 
מקסימום שתהיא רגועה תנקי עם אלכוהול של חיטוי טבור לתינוק את המקום שבו נישקת אותו.
זה יחטא ושום חיידק לא ישב לא על הפנים. (לי היה בעבר גם הרפס בפנים, אבל בעיקר בשפתיים...)

תודה רבה יקרה! מרגיע..שאלה קטנה123
אין לך מה לדאוג...ממתקית

ואם נישקת את התינוק בשפתיים, תנקי עם סבון בעדינות ולא עם אלכוהול כמובן...
 

אמןןן אני עדיין בלחץ 😟שאלה קטנה123
גם לי יש כנראה משהו כזה (לא בדקתי אצל רופא)מתואמת
וב"ה אף אחד בסביבתי לא נדבק אף פעם (ולא נשמרתי).
מקפיצה למשמרת בוקרשאלה קטנה123
כרגע זה כבר קרהחילזון 123

אז פשוט תעקבי שלא נדבק, ובפעם הבאה תשתדלי להזהר

לא הייתי נכנסת להיסטריה ממה שכתוב ברשת....


יש לי גם הרפס שחוזר הרבה פעמים ולא זכור לי שתינוק נדבק ב''ה

אני גם הייתי כם הרפס אחרי לידהשירה_11

ילדתי ויצא לי הרפס בשפתיים

השתדלתי להיזהר בטוחה שלא התלחתי ב100% לתינוקת שלום

תוקה רבה, מרגיע, בעזרת ה' שיהיה ככה גם אצלנושאלה קטנה123
קרה לי גםאהבה.אחרונה
ניגבתי לו מיד וזהו לא היה משו בה 
שומן במותנייםאנונימית בהו"ל
לא יודעת איך להוריד ורחבה שם
את אוהבת ספורט?אםאניאחרונה

יש מלא סוגים שעוזרים לזה,

פילאטיס מכשירים זה עובד ממש חזק על חיטוב

אבל זה תהליך, זה לא ביום אחד.

מאמינה שכל עצה שתיהיה זה לא ביום אחד...

אבל ספורט עושה טוב בנשמה, בלי קשר לשום דבר, ממליצה בחום

אני לא סגורה אם התינוק מתייבש 😐מולהבולה

בן חודשיים יומיים עם חום באזור 38.2

אתמול היינו אצל הרופא אמר לעקוב אחר טיטולים ואם ממשיך היום להגיע לבדיקת שתן

אוכל הרבה פחות,טיטולים הרבה פחות רטובים מהרגיל,אף סתום ושמה מי מלח  זה לא עוזר כל כך... גם לא חלב אם....

מה המדד אמור להיות לגבי הטיטולים?

אם רטוב מעט זה מספיק? אבל זה ממש ממש לא כרגיל והוא גם אוכל הרבה הרבה פחות מהרגיל....

כל התיאורים נשמעים מספיק כדי לבדוק עכשיונפש חיה.
שלא יחמיר חלילה...
אני הולכת לרופא עוד שלוש שעותמולהבולה
תוהה אם ללכת ולהתיישב לרופא בחוץ....
טוב מאדנפש חיה.

רפואה שלימה!

הייתה פה פעם מישהי שסיפרה

על הגעה למצב של התייבשות התינוק שלה

בסוף בדקו אם הוא טיפול בבית חולים, והיה צריך

ואחרי תקופה הוא היה בסדר והם השתחררו הבייתה.


מקווה בשבילך שהילד בריא ואולי רק מעלה חום ממשהו שלא מזיק. 

הקטע הוא שלא הכי סומכת על הרופאמולהבולה
הוא די מעופף 
יש רופא אחר?כורסא ירוקה
או מוקד שאפשר להגיע אליו?
אז תדגישי את הדברים הבעייתייםכורסא ירוקה
לאנשים מעופפפים צריך לשים דגש על החלקים שאת לא רוצה שיתעלמו מהם. מקסימום ישלח אותל להמשך טיפול במיון ושם תקבלי בדיקה מחודשת של המצב
אז תתעקשי איתו. את האמא ומבינה טוב מה קורה באמתנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' בטבת תשפ"ו 9:48

תרגישו טוב!

אז הייתי פונה למיון אם כךshiran30005
הוא קטן מאוד
לגבי טיטולים נראה לי צריך 6 ביממהשמש בשמיים

הם פחות רטובים מהרגיל אבל רטובים? יש שם צבע צהוב חזק או צבע עדין/שקוף?

אם הוא חולה הגיוני שיאכל פחות מהרגיל, לא הייתי רצה למיון.

עוד סימנים לבדוק התייבשות- אם המרפס שקוע, אם בוכה בלי דמעות (אבל אולי בגיל חודשיים בכל מקרה בוכים בלי דמעות), פה יבש ושפתיים יבשות, נראה אפאטי.

לרופא דחוף מותק. הוא פיציאורוש3
רפואה שלמה 
הרופא אדיש.. אמר לבוא מחר לבדיקת דם ושתןמולהבולה
אולי להתייעץ עם מוקד אחיות טלפוני?מוריה

בריאות שלמה ומהירה.

 

את יכולה לנסות לתת לו כל כמה זמן 5 מל במזרק חלב אם. וככה לעקוב כמה הוא אוכל.

וואי. מוזראורוש3
מצטרפת להמלצה למוקד אחיות. פלוס לתת לו כל היום הנקה. כל פעם שלוק אפילו אבל ממש להשקיע שיכניס נוזלים. 
אם הוא ''אדיש'' אז כנראה שהוא לא ראה סימניחילזון 123

התייבשות מובהקים לא?

טיטולים פחות רטובים זה עוד לא אומר שאין בכלל שתן.


כמובן רק את יכולה לדעת כי את זאת שנמצאת צמוד לילד

אבל סה''כ נשמע הגיוני לעשות מחר בדיקות

וכמובן בינתיים להניק כל רגע אפשרי, ולשים מי מלח וכו'.


אחד הסימנים לילד מיובש זה גמישות העורמקרמה

אם את צובטת אותו והעור לא חוזר מהר להיות ישר- אז זה מעיד על התיבשות


וגם ללחוץ על הציפורנים ולשחרר- אם הם חוזרות מהר להיות ורודות- אז זה טוב

אם נשארות לבנות- לא טוב

לגבי האף סתוםבשורות משמחות

ממליצה לשטוף כל פעם במים עד שנקי לגמרי

ואז קל לתינוק לינוק, לישון טוב ולנשום

שום דבר אחר לא עזר לי בשבילו לא מי-מלח, ולא להשפריץ חלב לאף...

מה שלומכם?תוהה לעצמי
תעזרו לי להחליט מה לעשות 😭מולהבולה

אתמול היה נראה לי שיש שיפור

עשינו בדיקות שתן-תקין

אבל מהלילה שוב יעלה חומים,הם לא גבוהים בכלל עד 38.2 אבל שוב יונק בקטנה יותר

מסרב! פשוט הזוי כי הוא ממש לא כזה

הטיטולים שבבוקר חזרו להיות יותר רטובים, בלילה שוב יחסית יבשים...מלא לגמרי

אנחנו אמורים לעשות בדיקת דם הבוקר וערב תשובה

יש לציין שגם מדי פעם משתעל

בא לי לנסוע למיון,אני לא רגועה בכלל בכלל

אבל יש חוששת משלל הוירוסים..והמחלות חורף

הייתי אולי מבקשת לעשות בדיקת שתן שוב הבוקרחילזון 123

גם ככה את הולכת למרפאה.


חוץ מזה לטעמי הגיוני שחום עולה יותר בלילה

והגיוני שיונקים פחות כשלא מרגישים טוב, צריך להמשיך להציע במידה.

עשינו הבדיקה תקינהמולהבולה
אני חושבת שעדיף מעקב רפואי ולא לרוץ למיוןשאלה קטנה123

את יכולה לנסות להתייעץ עם עוד רופא או לחפור לרופא שאת מאוד מודאגת, אבל עדיף עוד חוות דעת

ובינתתים להניק , כאילו להציע, כל הזמן!! ואם לא הולך לשאוב למזרק ולהחדיר לו לצד הפה..

אם הוא ישתה 5 מל כל 10 דק או משהו כזה הוא לא יתייבש... לדעתי...

פשוט מיון זה מתיש ויכול להיות שיהיה לך יותר קשהשאלה קטנה123
לטפל בו שם


אבל אם את מרגישה שזה הדבר הנכון תעשי את זה..

בסדר אבל תעשי שוב אם את מודאגת שזה התייבשותחילזון 123

מה יעשו איתך במיון?

חוץ ממלא חיידקים נוספים וחוסר אפשרות להניק בנחת לא יעשו איתך כלום מיוחד.


וכן, זה מדאיג עשילד חולה, אבל זה קורה, וצריך להיות סבלניים ולתת לזה זמן לעבור

אני חוששת שיתייבשמולהבולה
זה הדבר היחיד
אז תבקשי שיבדקו במרפאה שוב סימנים של יובשחילזון 123אחרונה

גם בדיקת שתן, גם שיסתכלו על העור

בטוח הרופא והאחות אמורים לדעת לזהות את זה

זה לא שבמיון יעשו משהו אחר

טיולון מומלץטרכיאדה

אשמח מאד להמלצה לטיולון מושלם:

נח וקליל לנשיאה

נח גם לתינוק לשינה ממושכת (רצוי גם נשכב ל180 מעלות כי היא ישנה אצל המטפלת רק בעגלה)

ו...במחיר זול

אנחנו קנינו לא מזמן myavo של GARCOואני שר

בעקבות המלצה במשפחה.

מתקפל ביד אחת וקל לסחיבה (אני מצליחה להחזיק את הילדה ביד אחת ולקפל ולהכניס לאוטו ביד השניה שזה השדרוג המרכזי במעבר אליו מבחינתי)

נשכב, לא הייתי אומרת ממש 180, אבל סה"כ יפה והילדה ישנה שם לפעמים.


עלה לנו 500 ומשהו.


אפשר ללכת לחנות ולהתנסות...

יצא לי להיתקל במלא המלצותשירה_11

על אינפינטי מון

שוקלת גם לקנות

קנינו אינפנטי רויאל ב500, מרוצים ממנוחידניסטיתאחרונה
מתקפל ביד אחת ויחסית קטן, שכיבה מלאה, ושוקל 6 קילו בערך. אני גם אוהבת שיש לו סל ופגוש
פריקהאנונימית בהו"ל

ואז היא אמרה לנו בצחוק

העולם לא כזה גרוע אם החלטתם להביא עוד ילד, לא?

והצביעה לי על הבטן

ואנחנו צחקנו והמשכנו בשיח עם כל החברים ובפנים בכיתי

אני רגילה לבכות בפנים

כבר הרבה זמן

 

האם ידעת, אחות אהובה שלי, שלפעמים נכנסים להריון בלי שמחליטים?

האם את יודעת שיש כל מיני סיבות למנוע?

נכון ההריונות שלך קשים וכולם רואים את זה

את מקיאה, חלשה, ואני הכי מעריכה אותך בעולם על כל ילד שלך

אבל האם ידעת שיש קשיים שקופים יותר?

 

את לא יודעת.

אני אחותך, אבל לא כל דבר מתאים להגיד לך

אנחנו גרים מספיק רחוק בשביל שלא יהיה באמת טעם לספר

האם את יודעת שבהריונות שלי אני לא עובדת

לא כי אני מפונקת

לא כי אני 'מוציאה שמירה'

אלא כי אני בדכאון?

קליני, אמיתי, מאובחן

(מנסה להיות) מטופל אבל לא ממש בהצלחה?

 

את לא יודעת

הקטן שלי בן שלוש

וכולם במשפחה אומרים שאני מפונקת

ולא רוצה הרבה ילדים

וההריונות שלי כל כך קלים 

ואני כל כך חזקה

אבל זה שהגוף חזק

לא אומר שהנפש לא מפורקת?

 

האם את יכולה להבין, שעוד לא התאוששנו מההריון האחרון

נכון עברו שלוש שנים

שעבדנו כמו משוגעים

לשקם את החיים שלנו

מאפס

זוגיות, מיניות

טיפולים לילדים שכבר יש, לבן זוג, לי.

האם את יכולה להעלות בדעתך שיש קשיים

שקשה לדבר עליהם

ממש קשה

אבל זה לא הופך אותם ליותר קלים?

האם תביני פעם שאנחנו לא מדברות

לא כי אני עסוקה

לא כי אני סנובית

אלא כי אין לי כח

וכשאני מדברת

בסוף אני בוכה

אז למי שלא רוצה לבכות

אני לא מדברת?

 

ואמא שלי,

שמדי פעם לוחצת

וכל כך מאושרת לשמוע על ההריון הזה 

ורומזת לי לא בעדינות בכלל שהשנים חולפות

אמא, את יכולה לכבד קצת?

לא להבין, אני יודעת,

תחשבו שזה בחירה או חוסר רצון או-

מה זה נקרא להיות במיטה? תקומי.

אחיות שלך קמות ומקיאות.

מה לא עושים בשביל ילד.

 

האם תסכימו לא להבין, 

ולמרות זאת לכבד אותי טיפ טיפה?

יש סיכוי שלא אמלט גם מהמפגש המשפחתי הזה?

 

ובכמה מאמצים זה עלה לי להגיע למפגשים האלו.

 

וגיסות שלי,

אתן חמודות

מאד.

די להתלחשש עלי.

כן, לא סיפרתי על ההריון. לא היה לי כח.

נכון. אין לי רצון לדבר עליו.

זה כל כך לא בסדר?

בקשתי מבעלי לספר, והוא העביר לכן את זה בדרכו שלו

וזהו.

לא בקשתי עזרה, לא בקשתי ארוחות.

בקשתי שתעשו לי מקום בשולחן.

 

רציתי החנוכה הזה לשחק קצת בנורמליות.

לעשות הצגה שאנחנו פה כמו שנה שעברה.

עם הילדים החמודים שלנו.

קלעתי צמות לבנות.

הלבשתי את כולם יפה.

התאפרתי לכבודכם. לכבוד כולכם.

(נכון לא הבאתי סלט, סליחה. לא בקשו אז...)

ונכון לא את הכל אפשר להסביר

ויש סימני שאלה אני מבינה

 

אבל רציתי לעשות כאילו.

לא הצלחתי.

חיבוקפייגא

איזו גיבורה את!

כל כך קשה להיות עם קושי שקוף

את סוחבת ככ הרבה,

זה שאת קמה כל יום ודואגת למשפחה שלך

מגיע לך מחיאות כפיים!

חיבוק גדולתהילה 3>

נשמע ממש קשוח.

ומציעה בזהירות, אולי שווה לספר למשפחה או לחלקה? אפילו לספר חלקית? כמה שמתאים לך?

נשמע שזה הרבה עול וקושי, וחבל לשאת לבד אם יש אפשרות לתמיכה והבנה..

שיהיה בקלות בע"ה

דכאון בהריון זה הוא שחורמתיכון ועד מעון

חיבוק ענק, עצום

מקווה ממש שאת מלווה ומטופלת כמה שאפשר

קשוח ברמות ואכן שקוף לגמרי 

חיבוק גדול! את כותבת כל כך יפהקופצת רגע

ושומעים את המורכבות והקושי.

מבאס לשמוע שיש מקומות ש'יורדים' על אשה שיש לה כמה ילדים והקטן שלה רק בן שלוש, שהיא מפונקת שרק עכשיו נכנסה להריון נוסף, ממש עולם הפוך בעיני.

חוץ מזה שזה באמת לא בסדר בעיני להכנס לשיקולי תכנון משפחה של מישהי אחרת, זה נראה שכמעט אין אפשרות לא לפגוע ככה.


ואם אפשר, אוסיף רק שהקושי הזה שקוף כי אנשים עובדים קשה לשמור עליו בלתי נראה. אולי דווקא אם כן תשתפי בכל זאת יוקל לך ולכם?

הלוואי הלוואי הלוואיהשתדלות !

אנשים לא יוציאו בכזאת קלות את המילה "מפונקת".

שימי על כולם פס.


אומרת גם לעצמי, כי אני כמעט קורסת כי כולם חושבים שאני מתפקדת כרגיל אז אני מנסה לספק את זה. לכי תסבירי לכל אחד שאת ממש לא מרגישה טוב, ולא תמיד זה יהיה עם הסבר "רפואי"...

תני לעצמך צל"ש על ההצלחות הקטנות. זה ממש לא מובן מאליו שהגעת בכלל לארוע משפחתי. תראי כמה את עושה בשביל הילדים שלך, את אמא לביאה❤️

את כותבת כל כך יפה!שמש בשמיים

ומגיע לך צל"ש הכי גדול בעולם!

ובא לי להגיד לך, שבסוף, אחרי הבור השחור העצום והבלתי נגמר הזה, בסוף בסוף, יש גם אור, ואת תגיעי אליו ויהיה לך טוב, יום אחד, הלוואי שבקרוב, את תראי פתאום קצת שמיים בין העננים, וקצת אור וקצת תוכלי להרים את המבט ולראות קדימה ולראות טוב. ואני אומרת לך את זה כי הייתי שם, בתוך השחור ואני זוכרת את היום שבו הצלחתי בכלל להתפלל, לקוות לטוב הזה שיגיע, שהמבט טיפה הצטלל ויכולתי לא להרגיש טוב ולראות טוב, רק לקוות, להתפלל ולהאמין שהוא יבוא.

ואת לגמרי אלופה שהלבשת את כולם יפה והתאפרת ובאת להיות בערב משפחתי בחנוכה!

ממש העלית לי דמעות, חיבוק ענק, את כותבת מהמםממתקית

אם הייתי אמא שלך, הייתי רוצה לדעת שזה מה שאת עוברת.
הריון קל ומשעמם, ואל תהססי לבקש עזרה נפשית וגם פיזית עם הילדים והבית.

אוך. חיבוק גדול.אורוש3
חיבוקשירה_11

ואני חושבת

שרצוי שאמא שלך תדע מזה זה יכול להקל מעלייך 

חיבוק ענק נגמרו לי השמות

אוי יקרה שאת 

כמה קושי ניכר מדברייך 💔

רוצה לשלוח לך המון כוח, אהבה ותפילה

שב"ה תזכי לראות אור גדול במהרה ממש

המון נחת ובשורות טובות לרוב ב"ה

אומרת עכשיו פרק תהילים לזכותך 🙏❤️

את נהדרת! ואמיצה כל כך! ואמא מהממתמרגול

להיכנס להריון נוסף, למרות שאת מכירה את ההשפעות של היריון עלייך, זה מעל לטבע בעיניי.

ואמאלה לקום לצאת למפגש כשאת בדיכאון! ועוד כשאת יודעת שיכול להיות שיגידו שם אמירות מבאסות… ולארגן איתך ילדים, ולהשקיע, זה בכלל…


בכללי זה דפוק להיכנס לאנשים אחרים לתכנון המשפחה, כן? הפערים יכולים להיות גם בגלל קשיי פוריות, ואלף ואחת סיבות.


כן יש השפעה לתפיסה אבל. כשבת משפחה שלי הייתה בדיכאון אחרי לידה, הערצתי אותה ברמות. שהיא בכל זאת חייכה לבייבי, והילדים היו נקיים, והיא ניסתה שיהיה להם כיף גם איתה. שזה כאילו "מובן מאליו", אבל בנסיבות האלו זה ככ לא. וכבר זמן, ואני עדיין מתפעמת ממנה ומאיך שהיא היתה. (והמצב האובייקטיבי לא היה של תפקוד כמעט, היו בעיות. אבל היי, תראו מה היא כן עשתה. זה וואו).

אסייג ואומר שזה תלוי גם כמה את רוצה לשתף וגם מה התגובה המשוערת שלך של המשפחה.

(חברה סיפרה לאמא שלה שהיא בדיכאון, "את לא בדיכאון, את עצלנית ובטלנית")

חברה שלי ממש טובה ויקרהאבי גיל

עוברת כבר הריון שני עם דכאון וחרדות

מטופלת תרופתית.. ועדיין מתמודדת...

הריון רצוי.. ועדיין מתמודדת...

מאוד קשה לראות את זה מהצד!


יש תקופות שאני יודעת שהיא לא עונה לי, ואני כל כך דואגת, אני ישר מתקשרת לבעלה, איש יקר שמטפל בה, רק כדי לדעת שהמצב לא החמיר.


ממש מבינה מה את עוברת

כלום לא מובן מאליו

לא עוזר להגיד זה יעבור

תשמרי על עצמך ועל הכוחות שלך!

בתעצומות נפש אני קוראת שאת ממש דואגת לעצמך ולמשפחה שלך .. כל יום ביומו, כל יום וההתמודדות שלו.

מחזקת אותך!!


א. חיבוק גדולתהילה 4אחרונה

ב. סליחה שאני שואלת אבל למה לא לשתף?

אולי לא עכשיו תוך כדי התרחשות אבל בדיעבד- אני חושבת שברך כלל, העולם הזה שאליו אתם מולידים את הילדים הוא באמת טוב. ובאמת רוצה בטוב שלכם. אם רק תתנו לו לעזור ואם רק תשתפו.