פורום הריון ולידה (עמוד 4601)

אני למשל קניתי ג'ואי כרום באזור ה2000 ש"ח

לעלות?

אמבטיה+טיולון+סלקל+איזופקס לאוטו עלה 3200

בחסדי שמואל

האם אתן מרוצות מהעגלה? יתרונות חסרונות.

כמה אחריות?

סליחה על עומס השאלות... תודה, זה מאוד עוזר לי

אם את קונה אצל משווק מורשה שלהם

מהאמבטיה לא היינו מרוצים, היא לא היתה יציבה ונטתה לכיוון אחד, לכן עברנו מהר לטיולים ועכשיו די מרוצים.

היתרון הגדול מבחינתי זה קיפול ביד אחת שזה ממש עוזר, וגם הנסיעה שלה ממש זורמת וזה כיף.

סל גדול זה גם נחמד בה..

לעגלה, אמבטיה, טיולון וסלקל.

קנינו מיבואן פרטי שמייבא בבלעדיות את המותג לארץ. זה איזה מותק בריטי ואני מאוד מאוד מרוצה.

הוא היה ראש המחלקה של IVF שנים רבות. עכשיו הוא כבר מתקרב לפנסיה.

לא הייתי אישית אצלו, אבל פעם אחת הוא עשה לי טיפול.

היה אדיב ונחמד.

היתי מטופלת המון זמן במחלקה שם 

לצערנו הפרופסור מזדקן וסובל קצת מהעניין. נכון שהוא נוכח במחלקה אבל זה כבר לא זה מה שנקרא

מאחר וכבודו במקומו מונח אז זה נושא רגיש

וכמובן שבשבלב הזה לא ישלחו אותו הביתה אחרי כל השנים

בכל מקרה במחלקה הזו הרופאים הם מדהימים ובכלל בעיני זו המחלקה הכי טובה בארץ לפוריות. ברמה כזו שאין צורך בלקחת אף אחד פרטי

בהצלחה

אדם אנושי מאוד ובעל מילה במחלקה, עזר לי המון

אם זה לא כאב חד אלא תחושה של מלאות או כמו אויר בבטן זה מוכר.

זה פשוט התכוצויות של הרחם

זה חלק טבעי מהענין וזה בסדר

יכול להיות שלפני הלידה פחות הרגשת את זה ואחרי הלידה הרחם עוד לא חזרה לגודל המקורי ממש ואז את יותר מרגישה את ההתכווצויות

יש המון דרישות, זה ברור.

אבל אם משהו בתוכך צועק זה בסוף יבוא על חשבון כל הדרישות.

יהיה לך הרבה יותר כח נפשי לכל המטלות היומיומיות אם יהיה לך זמן לעצמך.

אולי את צריכה להגדיר מה בדיוק את צריכה- האם זמן שקט לקרוא איזה ספר, אולי שיעור קבוע שאליו את הולכת, מפגש עם חברות, זמן עם בעלך.

אם תבררי לעצמך יותר במה יש לך צורך- יהיה לך יותר קל למלא אותו.

אני פשוט זקוקה לזמן כלשהו,

שבו אוכל לעשות מה שאני אוהבת בלי נדנודים מצד הילדים.

בערב אני כ"כ עייפה, שאפילו אין לי זמן לעשות את זה,

ואז נרדמת- ושוב מתעוררת ליום דומה.

אני לא זקוקה להרבה זמן כזה. אז כשאני מרגישה צורך, לפעמים אני עוזבת את כולם עם בעלי, נכנסת לאוטו, שמה דיסק נחמד בנגן דיסקים - או חדשות (פריקית של חדשות ואקטואליה) ונוהגת לאיטי לאן שנושאת אותי הרוח.

עוצרת איפה שנראה לי מעניין,

יוצאת לסיור רגלי ומתפעלת מהאדריכלות של הוילות בשכונת הבנה ביתך,

נוסעת הלאה, קונה לעצמי מנת פלאפל או משהו אחר נחמד,

וחוזרת הביתה רק אחרי שאני מרגישה שהטענתי לי את המצברים ואני מסוגלת שוב לנשק ולחבק את הילדים בחום - מבחינתי זה המדד .

אני לא עובדת מחוץ לבית אז אני יותר גמישה. אבל לך יש שיגרה מסודרת - אל תחכי למצב שכבר כלו כל הקיצין - תקבעי לך בלוח הזמנים השבועי זמנים מסוימים שבהם את פנויה לעצמך - פעם או פעמיים בשבוע - כמה שאת צריכה.

זה הכי טבעי בעולם להרגיש ככה. קצת זמן לעצמנו להטעין חזרה כוחות.

צריכה כוחות בשביל המשך היום...

יעזור רבע שעה בערב, שבעלך יהיה איתם ותיכנסי למקלחת מפנקת?

אולי טלפון לחברה תוך כדי שטיפת הכלים/ קיפול כביסה ?

בהצלחה, באמת תקופה לא פשוטה - העומס של הפעילות עם הקטנים כל הזמן.

לעצמך יום אחד בשבוע/שבועיים שאת לוקחת "ערב חופשי" יוצאת עם חברות או מזמינה בייביסיטר ויוצאת עם בעלך.

זה מטעין מצברים!

ועכשיו ממש ירדו לי דמעות...

פשוט מדהים!

מזל טוב!!!

מאחלת לך את כל הטוב!

וגם לנסות לבדוק האם מאכל מסויים מחמיר את הצרבות, או אכילה בשעה מאוחרת, או שכיבה מיד לאחר האוכל.

יש גם כדורים למניעת צרבת (לא לטיפול, אלא למניעה מלכתחילה). מקבלים מהרופא אם הצרבת רצינית.

נראה לי שיש כאלו שמותר בהיריון (אני העדפתי לסבול ולא לקחת אותם - זה היה נראה לי חומר חריף. אבל תבררי)

ניסית מלפפון קר??אם כן נסי.

• לא לאכול דברים מטוגנים זה ממש מקל על התופעה.

• סודה לשתיה לפעמים מקל אבל בכמות קטנה פחות מכפית אולי חצי מקורט מלח

זה מציל לפעמים ולפעמים לאחר שעה זה חוזר שוב...

• וכן לא לישון  מיד לאחר האוכל אלא לשבת לתת שעה עד שירד האוכל  ואז לישון כך זה מאד מוריד את הצרבצ

• גם תפוח ירוק - גרנד מאד עוזר אבל צריך שיהיה ירוק, ירוק וטרי.

בהצלחה. ומאחלת לך שיעבור מהר התקופה הקשה!!

לא ניסיתי כי לא טעים לי, אבל שמעתי שזה טוב.

אצלי אני אוכלת דברים קרירים ורכים שירגיעו- גבינה לבנה, אבטיח, מים קרים, קרח, 

אל תתקרבי לעגבניות, מטוגנים, מרגרינה וכו' , אפרסקים- ממש עושים לי צרבת.

תרגישי טוב!

אגב, אם הצרבת ממש ממש חזקה בסוף אני מקיאה וזה משחרר.. אם המצב שלך בלתי נסבל אולי תנסי לגרום הקאה (לא יודעת אם זה רעיון טוב.. תחשבי)

לי טאמס עזרו, אבל לקחתי ארבע-ארבע..

ולישון עם כמה כריות, כמעט בישיבה.

אבל אולי אצלך זה יותר גרוע, אז כמו שאמרו, יש תרופות מרשם.

צרבת בהריון

אסור בתכלית האיסור להשתמש בדברים חמוצים. לכן, אסור להשתמש בתפוחים חמוצים.

תפוחים ירוקים מסוג גרנד [התפוחים שידועים בשמות גראנד אלכסנדר או גרני סמית' רק יחריפו  את הבעיה.

רק תפוחים מסוג "חרמון" או "סטארקינג" יכולים לעזור.

כל תפוח שהוא חמוץ או אפילו חמצמוץ כמו יונתן למשל -- לא יעזור אלא יזיק.

חלב טרי [לא עמיד !] עוזר קצת בהתחלה, אבל די מהר הצרבת חוזרת. לכן לא כדאי כפתרון לצרבת.

טאמס זאת תרופה נוחה מאוד לשימוש, אבל, בכל זאת, היא תרופה, כך שאולי כדאי להתיעץ עם רופא בענין זה כי את עכשיו בהריון. גם במצבים רגילים יש לקחת אותה בכמות מוגבלת בלבד.

סודה לשתיה עובדת מצוין אבל מכיוון שיש שם המון מלח, זה עלול להעלות את לחץ הדם, דבר שהוא לא רצוי בכלל ובמיוחד בהריון. מיד אחר כך, צריך לשתות כוס מים כדי לשטוף את זה.

הסיבה שנשים בהריון נוטות לקבל צרבת היא שהעובר דוחף את הקיבה של אימו כלפי מעלה. כתוצאה מזה, חלל הקיבה נעשה קטן יותר -- אבל הקיבה ממשיכה לייצר את אותה כמות של חומצה כמו בעבר. זה יותר מדי בשביל החלל הנוכחי הקטן  יותר של הקיבה. עד כאן, החדשות הרעות. החדשות הטובות: המחלה הזאת עוברת מיד אחרי הלידה כשלקיבה יש שוב את כל המרחב הטבעי שלה...

תרגישי טוב, שתהיה לך לידה קלה ותינוק/ת בריא/ה!

גם אני עד לפני חודש סבלתי ממש מצרבות (עכשיו בחודש 7).. לא הייתי נרדמת בלילה.. וניסיתי מלא תרופות סבתא וכדורי מציצה למינהם.

ואז מישהי המליצה לי על שקדים (לא קלויים!) וזה פשוט מעולה!

כל פעם שאני מרגישה שמתחיל קצת אני ישר מתחילה לנשנש שקדים וזה מעביר לי את הצרבת 

אני סוחבת את הצרבת עד לפני שאני הולכת לישון (מתחילה לי בערב מאוחר בדר"כ...) ולפני השינה שותה חצי כוס חלב וזה ישר מעלים את הצרבת... אני מסתדרת כך, אבל אם יש לך הרבה צרבות לאורך היום, לא ממש פרקטי לשתות ליטרים של חלב...

בערך בשבוע 14-15. גם אני הייתי בטוחה שזה העובר, ולפעמים הייתה ממש גבעה קטנה וחשבתי שזה בגלל שהעובר מתרכז בפינה הזאת, אבל אח"כ זה רק הלך והתגבר ונהייה יותר קשה, אז בררתי על זה בלי סוף וגיליתי שאלה צירי ברקסטון היקס- צירים מדומים. 

אם את שואלת אותי, היו פעמים שאלה באמת היה העובר, כי זה לא ירד אחרי חצי דקה, אלא רק שלחצתי קלות עליו..

אפילו א הספקתי לשתף פה נורמאלי..

ועם שלייה נמוכה.

אבל הרופאה ידעה ובכל זאת נתנה לי..

השאלה שלי אם לדחוף עם היד או עם המוט הארוך שמצורף לחבילה.

לא מסוכן כ"כ עמוק? לא עדיף רק להכניס?

ריגשת! כיף לשמו בשורות טובות שכאלה

כמובן בזהירות לא לפצוע או משהו.

להכניס עוד ועוד כל זמן שלא כואב, משהו כזה.

גם בהריון והשתמשתי לאחרונה.. תעשי את זה לאט ובזהירות עם המוט...אם לא מכניסים עמוק, זה עלול לכאוב בפתח וגם להתפורר ולא לעשות את שלו....

גם מאוד שורף לי אז אולי דלקת..

וגם שורף - פטריה.

זו יכולה להיות תגובה לטמפון. ולוקח זמן לנפיחות לעבור.

תראי אם זה ממשיך. אם זו תגובה לטמפון, זה אמור לחלוף תוך 24 שעות.

נפיחות זה לא כל כך סימן לפטריה .

נשמע כמו תגובה אלרגית או התסמונת הזאת של הטמפונים. קרה לי פעם אחת. מיד הוצאתי והרגשתי הקלה.

יכול להיות שאלה טמפונים עוד מלפני הלידה? וזו פעם ראשונה שאת משתמשת אחרי הלידה?

קרה לי פעם משהו אחר - אכלתי ענבים שכנראה לא שטפתי היטב מריסוס. מיד התנפח לי כל האזור (אבל גם העין התנפחה ודלפה). התקשרתי למוקד אחיות ואמרו לי לשים פד קפוא.

ב"ה זה עבר אחרי 24 שעות.

בקיצור, אם כואב ואחר כך הולך ונרגע, זה לא פטריה.

שיבדקו לך גם זיהומים וגם פטריות.

חשוב לשמור על נקיון והגיינה אבל לייבש טוב טוב שלא תהיה לחות שם

עד כמה שידוע לי (לא יצא לי לנסות!).

רופאת נשים נותנת, מקל מסוים לבדיקה עצמית - שלך, ואם את עולה על בעיה,אז נותנת לך מרשם,

נגד הדלקת או הפטריה. בהצלחה מתוקה!

רפואה שלימה!

עם תינוקות בני יומם. בעיני כל עוד את מחזיקה את התינוק זה בסדר.

נוח לאמא ולתינוק,

בטיחותי, ומותר חוקית מגיל לידה.

צריך לתת את הדעת על זמני האכלה, לא בטיחותי ולא נוח להניק באוטובוס בגיל כזה, מילא כשההנקה מתבססת.

לנסות לתזמן את הנסיעות לא בזמני ארוחה או לתת בקבוק ולשאוב אחרי הנסיעה.

כמה שהבנתי יש הסבר פיזיקלי שקשור למשקל של האוטובוס ולמה שקורה לו בזמן עצירה פתאומית - אולי זה שכל הנוסעים עפים טיפונת קדימה זה מה שמאזן את הבלימה, בניגוד לאוטו פרטי, שהמשקל של הנוסעים זניח ביחס למשקל של הכלי? משהו כזה, לא זוכרת בדיוק.

לא יכולה להגיד לך מבחינה בטיחותית, צריך לשאול מישהו שממש מתעסק בזה ומבין בזה.

אישית ממש ממש כיף ונוח לי עם תינוק בידיים באוטובוס (משתמשת במנשא בעלייה ובירידה). ולתינוק כמובן הרבה יותר נוח מאשר באוטו.

עלינו על אוטובוס וירדנו בתחנה הבאה, והוא היה ריק!!

נהגת מעצבנת...

אף פעם לא היה נהג שביקש ממני לשלם, גם כשהאוטובוס היה מלא!

שאם אין מקום לשבת ואנשים צריכים לעמוד אז צריך לשלם או להוריד את הסלקל.. אני שהיא הייתה קטנה נסעתי איתה על הידיים אבל שהיא גדלה היה לה הרבה יותר נח בסלקל... ותלוי כמובן גם כמה זמן הנסיעה.. בהצלחה!!

חושבת שאקח אותו הפעם במנשא כי אני לא יכולה לסחוב את הסלקל (אין לי מושג למה הוא נקרא קל..)

וכשבעלי יבוא ניקח אותו בסלקל..

תודה רבה!

כמה טוב שיש פורום ואנשים טובים!(:

אם תעשי כאן סקר תגלי שרבות הצליחו בהנקה רק בילד השני, הילד השלישי, או אפילו יותר מזה. הניסיון הקודם עוזר למקד את הבעיה, וזו כבר חצי דרך לפתרון.

מהתיאור שלך נשמע שהתפיסה לא הייתה אופטימלית - זה יכול לגרום גם לכאבים ופצעים וגם לכך שהתינוק לא מצליח לקבל את החלב. כדאי לחשוב איך לשפר תפיסה.

אני ממש ממליצה בחום להיות כבר עכשיו בקשר עם יועצת הנקה מעולה, תותחית, וחשוב - בעלת הסמכת ibclc (המלצה אישית שלי - עדי יותם) - ולבקש שתגיע אלייך לבית החולים אחרי הלידה.

דבר נוסף, ולא בסתירה - את יכולה לנסות את תנוחת ההנקה האינסטינקטיבית. הנה הסבר תמציתי:

את יושבת בפלג גוף עליון חשוף, שעונה לאחור, והתינוק מונח עלייך, לאורך (הראש באזור החזה שלך, הרגליים בתחתית הבטן). אם אפשר שגם הוא יהיה בעירום חלקי או בגופייה דקה בלבד - זה יכול מאוד לעזור (כך כל החושים שלו מתגייסים לעבודה). היד שלך עליו לתמיכה, אבל בגדול הוא מחזיק את עצמו עלייך. המשקל שלו על הבטן שלך, ולא על היד. 

ומכאן - סבלנות. הוא יבחר צד ויגשש אליו, ינקר קצת פה וקצת שם, את יכולה קצת לעזור ולכוון אותו מדי פעם, אבל משאירה לו את עיקר הבמה לפעולה. ככה כשהוא מתביית על הפטמה - הוא מתביית בצורה טובה.

אם את רוצה הסבר נרחב יותר, סרטונים, תמונות וכו' - גגלי "הנקה אינסטינקטיבית". יש המון חומר.

אני מבינה את הרצון שלך לשאול משקל, ויש לזה גם יתרונות בעיניי (למשל, כך את בטוחה שאין הבדל בין המשקלים השונים), אבל יש בזה גם בעייתיות רבה. העלייה במשקל היא לא קבועה ולא אמורה להיות קבועה, וכשהשקילה נעשית לעתים קרובות מדי היא נותנת מצג שווא. למיטב ידיעתי, אפילו פעם בשבוע זה קרוב מדי, ואי אפשר לסמוך על המידע שמקבלים ככה. הכלי לוודא הזנה מספיקה בטווח המיידי הוא מעקב חיתולים. זו עוד הכנה שכדאי לעשות לפני הלידה - ללמוד היטב מה תקין ומה לא תקין מבחינת יציאות והרטבות, כדי שתוכלי לעקוב ולוודא שהעולל במצב טוב כל הזמן

אם את רוצה הרחבה, מזמינה אותך לקרוא דברים שכתבתי על דרכים אמינות ועל דרכים לא אמינות לעקוב אחרי הזנה מספיקה.

לכל שאלה נוספת, מוזמנת בחום לאישי.

בהצלחה יקירה!

מניסיון, אני מרגישה שההורמונים משפיעים על רמת ההתחצ'קנות, אז אולי גם זה קשור.

בכל אופן, את התחושה בחזה וההפרשות בהחלט אפשר לקשר לתחילת היריון, אם אכן יש, בעז"ה.

בשורות טובות!

עד כדי כך, שאינני יכולה לחבק ולהחזיק ילד קטן בידיים.

לפחות לראות שיש איחור של כמה ימיםבמחזור לפני שבודקים הריון.

התופעות האלו יכולות להיות סתם.

אורי-ה יכול להיות שאת צודקת וזה בגלל השינויים בהורמונים...אבל זה באמת לא מוכר לי..

אני קיבלתי מחזור ליומיים וחצי בדרך כלל מקבלת ארבעה או חמישה ימים הדימום הפעם מאוד חלש, ובלי גושים בכלל בקושי מילא טמפונים... אין לי שום הרגשות חוץ מהכאבי מחזור הרגילים ביום הראשון...

קראתי קצת על דימום השתרשות ואני שואלת את עצמי אם זה יכול להיות..ואם לא אז מה זה כן? ואיך אפשר לסדר את זה?

אני נשואה 8 חודשים לא בלחץ אבל כן מאוד מעונינת לדעת מה עובר על הגוף שלי..מאוד לא מכירה אותו ככה.
 

תודה רבה לכולן!

איזה כיף שיש את הפורום הזה!

אני לא חושבת שזה הריון...אבל זה ממש מוזר..רק בניגוב כתמים ורודים כבר מצהרי שבת. והיום עשיתי בדיקה עם עד והוא אדום לגמרי..כאילו תקוע בפנים...יש למישהי רעיון.....

בבקשה?

אני כבר לא יודעת מה עובר עלי וכמעט משתגעת...

1. לפעמים בגלל מתח המחזור נעצר, או מועט, אחרי שכבר התחיל. ואז הוא נמתח על פני יותר זמן ממה שרגילים.

2. שיבושים הורמונליים - כלומר זה עוד לא המחזור, אבל יש דימום מסויים. התרחיש הזה לא כל כך סביר, כי הדימום התחיל כמעט בזמן המתאים - יום אחד יותר מוקדם.

3. הריון. בהריון הראשון שלי כשבדקתי עם עד בעונת פרישה (נדמה לי ה-30) גם לי יצא עד מוכתם - כאילו יש שם דימום "תקוע".

יתכן שחלק מהדימום היה דימום השתרשות, וחלק מן הסתגלות - או עדיין חוסר הסתגלות - של הגוף להורמונים שך ההריון: מצד אחד דימום, כי הגוף רגיל למחזור סדיר, מצד שני מועט, כי יש התחלה של הריון והרמה של ההורמונים האלו מתחילה לעלות.

לענ"ד זה מתאים למצבים של ביוץ מאוחר. זה מה שהיה אצלי.

אם מסתכלים על מכלול הנתונים שהבאת, יש בהחלט אפשרות שזה הריון.

תבדקי שוב. ולפעמים צריך בדיקת דם - יש נשים שתמיד מקבלות תשובה שלילית בערכת בדיקה. 

בהחלט ייתכן שההורמונים ככה משבשים. וגם לחץ, מתח נפשי, עומס פיזי ועוד מלא דברים.

חכי עוד כמה ימים, תראי איך מתפתח ה"מחזור" הזה, ותעשי עוד בדיקת הריון.

ואם עדיין לא תביני מה קורה לך, את יכולה ללכת לרופאת נשים ולספר לה הכל, מקסימום היא עושה אולטה-סאונד ומוודאת שהרחם בסדר מבפנים ושהכל תקין .

אני מאמינה שזה ירגיע אותך (כך גם תהיה לך תשובה חד משמעית אם את כן או לא בהריון).

מצטערת לאכזב אבל זה נשמע שינוי בהורמונים שקורה לפעמים... חבל שתצפי סתם והלוואי ואני טועה..

קודם כל ממש תודה רבה על ההתעניינות זה כזה כיף וככה אני לא מרגישה שאני מתמודדת לבד...

אז אתמול עשיתי בדיקת דם כי כבר הרגשתי חוסר ודאות מעצבן..ויצא שלילי.

המחזור לא חזר..אומנם בדיקת ההפסק היתה סיוטית כי נשאר לי מלא בפנים..לא ברור למה..אבל בסוף הצלחתי ואני לקראת הימים הנקיים שלי ב"ה 

אם כבר יש לי שאלה...איך מתמודדים עם החוסר וודאות הזה מבחינה רגשית/אמונית?

ציפיה...אי ודאות...אכזבה..

כל חודש אני מוצאת את עצמי מתמודדת עם זה ולא מצליחה כל כך...אני יחסית חדשה בעסק(9 חודשים..) אני ממש לא רוצה שזה יהיה ככה אצלי..רוצה לקחת את זה בנחת אבל בשילוב עם ההורמונים והכל אני פשוט לא מצליחה...

יש לכן עצות/רעיונות? 

ריגשת אותי בסיפור, כשסוף סוף הנסיכה יצאה ב"ה. חסדי הבורא יתברך שמו!!

מזל טוב!

שיהיה לך ממנה הרבה נחת יהודי אמיתי. ותגדלי אותה לתורה חופה ומעשים טובים.

גידול קל, והחלמה מהירה!

אבל עדיף שתלכי על הפרות הסולידיים - תפוח, אגס, בננה.

או שאת מתכוונת שאלו עושים לה עצירות?

כלומר יש מקומות שבביות חלקי יש שעות שמחייבים להביא את התינוק לתינוקיה ויש מקומות שביות חלקי אומר שיש תינוקיה שאת יכולה לבחור מתי להביא להם את התינוק כי את רוצה קצת לנוח/להתקלח וכו'.

כל מקום קצת שונה בהגדרות ובמציאות בפועל.

צריך לקבוע מראש ??

בעצם זה ביות מלא, אבל מי שרוצה, מתי שרוצה, יכולה לשים בתינוקות.

יש להם תינוקיה גדולה ומספיק צוות.

מאוד נהניתי שם.

שיהיו מוכנים לזה. אני נאלצתי להילחם על זה במקום מסוים.