פורום הריון ולידה (עמוד 4607)

במיוחד כשאת רואה שאת המחזור היא לא מונעת אז כנראה גם את הביוץ.

קראתי פעם שהנקה חוץ מלמנוע ביוץ היא משנה את החומציות בנרתיק וזה גם יכול להפריע להיכנס להריון אני אחפש לך את המקור לזה כי אני לא בטוחה בדברי.

שאפשר להיכנס להריון בהנקה אבל אם את לחוצה למה את לא נכנסת אז מאוד יכול להיות שההנקה מפריעה לזה...

עדיין טריה הבינה, אני רוצה עוד הריון

מצד שני חבל לי לוותר על ההנקה,

אז רציתי לדעת האם המחזור הסדיר מעיד שאני בטוח יכולה להיכנס להריון ההנקה לא מפריעה,

או שאולי היא בכ"ז עלולה להפריע, ואז צריך להחליט אם לוותר עליה...

כלומר יכול להיות שתראי דם=מחזור, אבל לפני זה לא היה סיוכי להפריה- לא היה ביוץ "בשל"

מי שמבין טוב ממני יסביר את זה ביולוגית

אפשר לבדוק את זה די בקלות הבנתי

א. יכול להיות שיש ביוץ אבל הגוף לא מוכן לעוד הריון עדיין, אולי בגלל ההנקה. זה הדבר הטבעי, את יודעת...

ב. אני באמת לא רוצה להתערב בשיקולים שלך, אבל להפסיק הנקה כדי להיכנס להריון זה צעד לא פשוט.

לא מבחינת בריאות התינוק ולא מבחינה הלכתית. אם כבר יש הריון- אז הפסקת הנקה היא דבר שבהחלט שוקלים אותו. אבל מלכתחילה להפסיק הנקה? לא פשוט בכלל בכלל. אני אפילו הייתי שואלת רב. ה"בן איש חי" כותב נחרצות נגד הפסקת הנקה לפני גיל שנתיים, כך שבהחלט יש פה על מה לחשוב.

תוספת קטנה למה שכבר נאמר - הורמון ייצור החלב הוא פרולקטין. רמות גבוהות של פרולקטין יכולות להפריע להכנס להריון.

אז גם מחזור סדיר לא מעיד בהכרח על יכולת להכנס להריון.

כאמור, מנגד, העדר מחזורים לא מעיד על חוסר יכולת להרות.

בקיצור,

אם חשוב לך לברר מה קורה - פני לרופא נשים לסדרת בדיקות.

נקודה קטנה נוספת - לקחת בחשבון שבלי קשר להנקה, יכול לקחת באופן טבעי ותקין כמה חודשים טובים מאז שמנסים להרות ועד שזה אכן קורה.

בשורות טובות!

שהנקה יכולה להפריע לכניסה להריון לפעמים.

הפסקת הנקה הייתי שוקלת רק אם גיל התינוק לפחות חצי שנה.

וגם אז רק במקרה שהשואלת = האמא יחסית מבוגרת.

בהצלחה

אני שמעתי שהרב בורשטין באזנים שזה לא בסדר כלפי התינוק שיש להפסיק להניק כדי להיכנס להריון.

זה לא יפה לקחת לו את החלב שלו..

ככה הוא אמר.

אם כבר נכנסת להריון זה משהו אחר.

בע"ה בשורות טובות ושמחות

אנחנו עוד מעט עוברים דירה אז זה לא רלוונטי

אולי אם במקווה שם גם יהיו בעיות אני אתקשר

פשוט מזועזעת!! הייתי אומרת לה: "את יכולה לצאת כדי שאני אוכל לצאת?!"

איפה האנושיות?! גועל נפש של יחס.

גם כשאת יוצאת מהאמבטיה\מהבריכה משהו צריך להסתכל שלא תחליקי? עברנו את גיל שלוש מזמן..

בס"ד

זה חשוב מאד שהבלנית תהיה ותוודא שאת יוצאת מהמים באופן בטוח.
הייתי פעם במקווה במקום חדש, ואיך שסיימתי הבלנית יצאה מהחדר (עוד כשהתחלתי לעלות מהמים),
והנה - זבנג- קיבלתי מכה נורא חזקה וכואבת בראש.

וזה היה בהתחלה של המים, לא ממש כשהרגליים שלי רטובות אלא קצת לפני.
לא רוצה אפילו לדמיין מה היה קורה חלילה אם הייתי נופלת ומחליקה למים... .

ותלחץ את ידך, כדי שהדבר הראשון שתראי אחרי הטבילה יהיה כשר. 

אני אישית מחכה ללחוץ לה את היד ולשמוע את ברכותיה.. אני מסתכלת לה ממש בעיניים.

וגם אצלנו היא פורשת את המגבת כשהאישה עולה

ככה עד שאת נכנסת למים ואת שאת יוצאת היא לא רואה כלום!!

זה היה הרבה יותר נעים מבד"כ, שאני רצה למים ורצה החוצה, רק שלא יסתכלו עלי..

זה סגולה הרבה יותר גדולה להחלקה ונפילה..

אח"כ תהיתי לעצמי למה לא כל המקוואות ככה?

ואם יש מה לעשות בעניין..

היא עומדת עם הגב למקווה עד ששומעת שהטובלת במים ומחכה ככה גם עד שתצא,

אפשר אולי לבקש מהבלנית לעשות כך כדי שתרגישי טוב יותר

היא מתבוננת עלייך לא במטרה לבהות אלא במטרה לוודא שאת עולה בזהירות ולא מחליקה..

אולי היא התבלבלה בחדר אחר, וחשבה שאת הטובלת הבאה, ולכן פתחה את שלך בלי לדפוק?

וזה שהיא הודיעה שעכשיו הזמן של להתפלל זה לא מחייב אותך בכלל אלא פשוט תזכורת עבור אלו שכן רוצות?

תזכרי שעבודתן היא קודש, הן מבטיחות שהטהרה תעלה בשלמותה, כדי שהאישה תהיה בקדושה עם בעלה

נכון שלפעמים קורים דברים לא נעימים אבל אולי המשמעות שלהן שונה משחשבנו????שבת שלום!

היא יכולה לשאול אותי אם אני רוצה שתישאר כדי להשגיח, או לפחות להסתובב כשאני עולה

והיא לא התבלבלה בחדר כי היא נכנסה בשביל לשאול אותי אם אני מוכנה

וכשהיא הודיעה לי להתפלל זה היה בנימה מאוד מחייבת, שמה לי מגבת על הראש ואמרה

"תבקשי!" בטון דורש ומחייב

ערומה! אפשר להסתכל עליה, ללחוץ לה את היד ואם אתן רוצות גם לתת לה נשיקה אבל אפשר לעשות את זה אחרי שמתלבשים!

יש צניעות גם בין נשים לנשים!

והקטע של להחליק לא מובן לי... מה א"א לצאת בזהירות?! מה אתן זקנות? מחזיקים במעקה...

פעם אחת וללא כעס, וקרוב לוודאי העניין יסתדר. בסופו של דבר, כוונותיה היו טובות בלבד...

אני טיפוס מאד רגיש לפרטיות שלי, במיוחד לגוף שלי,

אבל דווקא עם הבלנית אין לי בעיה - רק מהפחד שמשהו יקרה!

ואל תזלזלו ותאמרו 'מה הבעיה, גם מהאמבטיה את יוצאת לבד',

באמבטיה זה לא עם מדרגות, דבר ראשון, 

בדרך כלל יוצאים מהאמבטיה כשהיא מרוקנת.. ולא כשהיא מלאה ואפשר ליפול לאחור ישר למים עמוקים,

וכבר קרו מקרים מעולם!

בעיקר אצל גברים, ששם אין מישהו שישגיח, שאנשים נפלו ועד שמצאו אותם כבר היה מאוחר..

דקה בתוך המים היא סכנת חיים של ממש!

עדיף רגע אי נעימות על פני חס וחלילה סכנת נפשות.

אצלי במיוחד בכל אופן, אחרי כל השעה הזו במים החמים אני די מסוחררת ונרגשת ומטושטשת,

כך שהשווי משקל עוד פחות יציב מתמיד.

במיוחד כשיש משקפיים.

בקיצור.. 

לפתוח את הדלת בלי לדפוק זה לא בסדר (בחיים לא קרה לי)

להודיע לאשה שהיא צריכה לבקש עכשיו - גם נראה לי חסר טקט..

אבל לגבי הנ"ל - לתשומת הלב.

את יכולה לבקש ממנה ספציפית שאיתך היא כן תישאר

היא לא צריכה להישאר עם כל הנשים כי יש כמה בודדות שכן רוצות את זה

עד המעקה של המקווה אני הולכת עם המגבת כרוכה מסביב לגופי

ברגע שאני מסיימת לטבול  אני עולה במדרגות ומיד תוספת את המגבת ומתעטפת בה.

מה לעשות, יש בלניות עם יותר טקט ויש עם פחות...

אבל הייתה מישהי שאמרה שהיא ביקשה ממנה להשאר כי אחרי שהיא טבלה היא ראתה סממית..

ואמרתי לעצמי שאני ישים לב לנקודה שהעלית, כי היא נורא חשובה.

נפלתי על בלנית ממש נחמדה ומתחשבת, היא בדקה אותי ממש בקטנה בעיקר שאלה שאלות ולא ביקשה ממני להוריד את החלוק (מה שהרבה עושות...) כשנכנסתי לטבילה היא הביאה איתה מגבת והסתובבה לקיר עד שנכנסתי לתוך המים. לאחר הטבילות היא סובבה את הראש תוך כדי שהיא מגישה לי את המגבת ואת המשקפיים שלי ומברכת בלי הפסקה

ממש נהניתי ממנה

אני כבר הרבה שנים בעסק ברוך השם ולא כ"כ מתרגשת מאלו שמסתכלות אבל אין ספק שזה חשוב להתנהג ברגישות וצניעות

אני בטוחה שאם הייתי צעירה יותר, זה היה ממש משפיע...

עכשיו 4 חודשים לא להתקרב לילדים קטנים??? במיוחד כשאני צריכה ללדת בחורף וכולם בטח יהיו מנוזלים

כלומר, רוק, שתן, צואה, נזלת וכו'...

בעיקר להיזהר מתינוקים.

לא בלחץ!

נתנו לכן יותר בדיקות דם לעשות במהלך ההריון?
משום מה הקופ"ח מחליטה שהיא לא לוקחת עלינו אחריות.

אם יש ילדים, אחרי כל החתלה/ ניקוי בשרותים לשטוף ידים עם סבון. - הגיינה סבירה כדי לא להדבק במקרה שהם נידבקו.

ועובדת עם ילדים..

אין הרבה מה לעשות. אצלי הרופא שלח אותי לבדיקת דם לבדיקת הוירוס כל חודשיים בערך.. 
כדאי לשמור על הגיינה

בשלב הזה זה כבר פחות קריטי...

היית צריכה להזהר קודם...

גם בשליש השני או השלישי, אם נדבקים, שולחים לבדיקות וכו, אבל זה הרבה פחות מסוכן מאשר על ההתחלה עד סוף השליש הראשון.

מה עושים? משתדלים כמה שיותר להזהר, מתפללים ואחרי ההריון מנסים להדבק (איך? שאלה טובה) כדי לא לעבור את הסיוט הזה שוב...

אני נדבקתי מבעלי בשליש הראשון, גם הילדה נדבקה אך ברוך ה' הכל אצלה תקין, אבל ההריון עצמו היה מלחיץ.

הבעיה במחלה זו שהיא יכולה לעבור לעובר. לא שמעתי על בעיות כאלו או אחרות או שמהוות סכנה לאם אבל ברגע שהתינוק נולד הוא מקבל טיפול תרופתי. ומהר.

בנוסף- המחלה הזו יכולה להסתבך (אצל התינוק) ולהזיק לתווך הארוך. ( ראיה, שמיעה ובעיות התפתחות נוספות ).

אני אישית לא קיבלתי טיפול תרופתי כשנולדתי.  מכיוון שבזמני עוד לא היו מודעים למחלה הזו בארץ ולא זכיתי לטיפול 10 חודשים! היה לי נס שהמחלה לא הסתבכה. ויצאתי בלי נזקים חמורים לתווך הארוך. (מגרנות וכל זה אבל זה בקטנה לעומת מיקרים אחרים שהסתיימו עם תוצאות גרועות בהרבה).

לא באתי להלחיץ. כמובן.

אבל כן צריך להיזהר.

בהצלחה.

באמת אומרים שזה מההורמונים בחלב אם.

ואומרים גם שמי שיש לו בתור תינוק יש לו אחכ גם חצקונים בתור מבוגר  מקווה שזה לא נכון..

סביר כמו שכתבו, אבל תשימי לב אם יש פריחה גם בשאר הגוף- ידים רגלים, בטן, גב.

ואם כן, כדאי שרופא או אחות בטיפת חלב יבדקו אותו. (יכול להיות בגלל חום, אלרגיה, וירוס...)

אם את רוצה אמצא לךגם את התופרת, מקווה ששמרתי.

ברמי-לי עודפים בסנטר 1 היה מבצע (נראה לי שעוד יש) על 2 חזיות הנקה ב165 ש"ח שלענ"ד לפחות זה מחיר סביר בהחלט. (אני חושבת שזה לא רק לחברי מועדון אבל שווה לברר)

אפשר גם בH&M

כבר כמעט חודשיים אני משתמשת בהן. וקניתי שם גם שמלה שנקרעה לי ושלחו לי לתיקון וקיבלתי כבר... דווקא השירות היה סבבה לדעתי

אולי זה כי מעולם לא הסבתי חזייה רגילה לחזיית הנקה, אבל לגבי מה שאמרת:
1. במה מפריע הפתח העגול?
2. אני הייתי רגילה ללבוש חזיות מרופדות ועם קשת (לפני שילדתי). הבנתי שהקשת כואבת בהנקה. לי כבר כאב איתה בהריון אז מלכתחילה לא רציתי עם קשת בהנקה..
נראה לי שזה פשוט אינדיווידואלי

יש לי קרובי משפחה בנוף איילון שאראה בקרוב אז זה יכול לעזור שתעבירי להם..

תודה!

הוא נועד לרכך את צוואר הרחם, והאמת שזה נקראה לי מיותר - בלידה מופרשים הורמונים שזה בדיוק התפקיד שלהם.

להגמשת הפרינאום (כלומר הקטנת הסיכוי לחתך) - עיסוי יומיומי בשמן שקדים (את יכולה לעשות לעצמך או הבעל, איך שנוח לך. שימי לב שצריך לעסות רק רקמה חיצונית, לא לחדור לתוך הנרתיק) ולמיטיבות לכת - מכשיר אפי-נו.

יש במעיין שטוב בירושלים (ליד מאפה נאמן במרכז העיר),

ראיתי שם כמה פעמים במבצע 2 בסביבות 100ש"ח.

אני קניתי של 'מוניקה' ומרוצה מאוד!

לא בטוחה שזה מעיד שהלידה מתקרבת אבל הגוף עובר הרבה שינויים בהריון ככה שאין מה לייחס לזה חשיבות.

חנות מאחורי מחנה יהודה

אני כבר 32 ולא הספקתי עוד לעשות, בגלל עומס בלימודים..

אני עושה רק בתחילת 34

מקווה שזה לא משמעותי כ"כ..

לגבי אוכל- תלוי אילו בדיקות את עושה

שתזכו להריון מבורך

ומעולם לא הלכתי לקופה לקבל החזר (בעקרון הלכתי רק פעם אחת לקורס פרטי באזור כך שלא היה שייך החזר מהקופה

.)

בהצלחה!!

שמעתי המלצות חמות על מכי שטרן

מרכז בראשית בלוד.

תחפשי באינטרנט.

מעבירה סדנאות קבוצתיות, פרטיות, סדנאות ריענון ולידה רוחנית.

מדהימה!

היא נותנת קבלה על התשלום, את מגישה לקופ"ח ומקבלת החזר על רוב התשלום, צריך לבדוק דרכם כמה אחוזים החזר.

דימום - אם אני מבינה נכון?

יתכן שזו דלקת בדרכי השתן? יש תכיפות במתן שתן? הבטן נפוחה ונוקשה מעט? ועוד כאלו סימנים?

יקרה את חייבת לטפל בעצמך - לכל הפחות תחזרי לפרינטל של תקופת ההריון - תחזירי לעצמך חיוניות בסיסית ויהיה לך חשק לבשל ולאכול. 

תרגישי טוב . 

יש אפשרות כזו?

 כדי שתוכלי לאכול קצת בנחת ולישון קצת, אולי אחות/ אמא / שכנה/ בייביסיטר .

ביינתיים קחי לך בין הארוחות עוד ארוחות בייניים, כמו קורנפלקס עם חלב. 

ואם היה דימום חזק, סביר שצריך לקחת ברזל, שווה לבדוק המוגלובין, אבל אפילו בלי בדיקה אפשר לקחת כדור אחד ביום. 

תרגישי טוב

לבדוק דלקת בדרכי השתן, גם אם אין שום סימנים.

דבר חשוב- את לוקחת גלולות?

החולשה שאת מתארת יכולה להיות תוצאה של גלולות

נניח עם/בלי מוזיקה, בכריעה, עד כמה נותנים ליולדת זכות לקבוע את תכנית הלידה, כמה ימים אשפוז, האם בעל יכול לישון בחדר גם, האם אפשר ביות, כמה נשים בחדר, אמצעי שיכוך כאבים, שעות ביקור, ונוהל נוכחות בעל-גם מעבר לשעות ביקור...

איפה השרותים, גם לך וגם לבעלך

יכול להיות שזו סתם פריחה

אם כן הפסיקי מיד לתת לו לי היה כך לידתי והיא הגיבה באופן קשה עד מסוכן לחיים לאחר סך הכל שתי לגימות ממטרנה חלבי ועם פריחה איומה בכל הגוף.

בשורות טובות!

אם נראה לך שאלרגי לחלב, אז אל תתני לו, ותלכי לרופא ותבקשי שיתן לך הפניה לרופא אלרגיה, שיבדוק את זה ממש, ויתן לך תרופות למקרה שצריך. ממה שאני יודעת לתינוקות נותנים 'פניסטיל טיפות', כדי שיהיה לך לטפל בו בעצמך בעת צרה.

הסיפור מקסים!

גם בלידה הקודמת הייתה לי חוויה ממש טובה, מיילדות מקסימות וצוות אנושי ומקסים.

בדר"כ אין לחץ (הפעם היה ויצא לי לטובה..), בפעם הקודמת היה ממש רגוע

אני מרגישה שבשתי הלידות למדתי ללדת נכון בזכות המיילדות

בעז"ה גם אצלכן לידה קלה ומהירה- והכי חשוב: בבריאות ובידיים מלאות

רוב שמחות

אבל שיעבור בקלות ובידיים מלאות! שמחה בשבילך.

במכבי שלי ובכללית פלטיניום מקבלים

להניח פד, לראות אם נרטב.

הפרשות יכולות להיות סתם תקינות, או להעיד על פטריה (מרקם שמנת בדרך כלל, מלווה בגרד).

או שלפעמים הן הן הפקק הרירי - בדרך כלל יותר צמיגות, סמיכות.

ירידת מים מרטיבה את הפד.

מבחינת ריח - גם להפרשות וגינליות תקינות יש ריח מסויים. 

אם לא, אז זה לא ירידת מים.

וטיפטיפה צבע חום, אולי פקק הרירי?

יש לזה ריח מאד חזק, לא של זרע, ולא מוכר לי..

כנראה הפקק הרירי. וריח - יש מצב שחוש הריח שלך מוגבר בימים האלה.

ולא באופן כללי - אולי כדאי להיבדק. את יודעת מה - אולי הכי טוב שתתקשרי למוקד אחיות.

לדעתי נראה כמו התחלה של ירידת מים, פלוס מים מקולינים (צואת התינוק).

שווה לבדק ולו בשביל הרוגע הנפשי!

בהצלחה!

אבל זו דעתי הלא מקצועית.

בשבועות 8-9 דימום עלול להעיד על היפרדות קרומים קלה.

כדאי להשתדל לשכב בשעות של הדימום, ואח"כ לשמור - לא להשתולל, לא להרים, וכו'. להקפיד על חומצה פולית.

וגם לא לדאוג . אם שומרים, זה יכול להסתדר די מהר בעז"ה.

או שהתנוחה בה את מרימה אותה גורמת להקאה נסי תנוחה שונה.

זאת אומרת אל תקחי אותה על הזרוע שלך, אלא הניחי אותה על כתפך עד להוצאת הגרעפס!

בהצלחה!!

אצלי כשיש לחה לפעמים הם משתעלים ואז מקיאים.

אולי אלרגיה לאוכל שעוד לא אכלה קודם? חלב, סויה או משהו אחר? יש לה פריחה? (תבדקי בבטן)

כמובן יכול להיות וירוס שהוא רק גורם להקאות.

תרגישו טוב.

אני רק יכולה לשתף שהייתה תקופה שהקטנה שלי גם הייתה מקיאה, בערך פעם ביום אחרי שהייתי מניקה אותה..

הלכתי לרופאים אבל הם לא ידעו ממה זה ולא הצלחנו לפתור את הבעיה.

ב"ה זה עבר ועכשיו היא פעוטה מתוקה בת שנתיים.

לא שיניתי משהו משמעותי בתזונה, אם כי הייתה לקטנה קצת פריחה סביב הטבור.

כן ניסיתי לא להאכיל יותר מדי, להרים בעדינות אחרי האוכל, וברוך ה' זה עבר (כבר היה לנו בעבר כמה הקאות סמוכות, וזה הפסיק. אולי זה משהו שקורה לקטנה כל כמה זמן).

העצות והעזרה שלכן תרמו לי. תודה.

אצל הבת שלי שבוע אחרי חיסונים היו הקאות.

זה עבר לבד..

יש לי שכנה שהיתה אומרת "אני רוצה לשמוע רק דברים טובים"

וכשהיתה שומעת דברים אחרים פשוט היתה קמה והולכת.

כשלי היה מצב כזה פשוט החלטתי שאני מוסיפה כל יום פרק תהילים לבריאותו של העובר, ובכל ליל שבת הייתי נותנת צדקה.

ובע"ה יהיה בידיים מלאות

נסי ל לחשוב על זה וכשאת שומעת משהו כזה תתפללי עבור אותה אישה מזכנה ועבורך עצמך, זה מה שאת יכולה לעשות.

וגם תזכירי לעצמך שאת לא עושה דברים שיכולים לגרום לדברים נוראיים כאלה,  שזה אומר, שאת עושה את ההשתדלות שלך.

יתכן שזה קשור לחיסון שעלת שכעת  עובר בדיקה על נשים הרות. לפחות כך קראתי.

מאתגר, אבל השתדלי כל הזמן לראות את ההריון מתקדם באופן תקין ושנולד תינוק בריא ושלם.  תראי את זה בעיניי רוחך, בדמיונך.  ככל שרואים טוב, אנו משפיעים על המצב כדי שימשיך להיות טוב.

נשמע אולי מעט רחפני, אבל עובד, ב"ה, נפלא.

שחלילה התינוק יולד עם בעיה ח"ו ח"ו.... איך מתמודדים???

ומבקשים הרבה מהשותף השלישי.

אבל לי האחות בטיפת חלב אמרה שזו לא התהפכות אלא הם פשוט נופלים.

אולי מהכובד של הראש שגדול יחסית לגוף.

אבל מה אכפת לנו, הילדים שלנו פשוט מתקדמים מאד!

לא עניתי קודם כי לא עברתי קיסרי.

אבל עם או בלי קיסרי - הייתי הולכת לרופאה שתבדוק.

לא יפה לכתוב על עצמך שתהיי 'טמאה', זה ביטוי שלילי ולא מדוייק... גם נותן בתת מודע תחושה שאת אשמה בכך,

תלמדי להגיד 'אנחנו אסורים' ולא 'אני טמאה'- זה מיד נותן הרגשה של אני אשמה, אני מלוכלכת ח"ו.

מקווה שלא נחתתי עליך... יש כאלו שזה ממש פגע בהן שדיברו ככה.

לי בכל אופן זה לא נותן את התחושה הזאת..

הרי מי שקובע טמא או טהור זה אלוקים.לא יודעת אולי אני המוזרה(-:

טומאת מת, קרי, נידה ועוד. אפילו כשהיה מקדש טומאה הייתה המצב הנורמלי היומיומי של רוב האנשים. רק כשעולים למקדש מיטהרים. מצב של טהרה לא יכול להחזיק מעמד הרבה זמן, כי המוות - על פניו השונים - הוא חלק מהחיים ושלוב בהם כל הזמן.

לא צריך לפחד מהמילה טומאה. זו לא מילה רעה.

טומאת נידה מיוחדת בכך שממנה נטהרים גם היום, אין מקדש.