והאישה לא מרגישה אותם בכלל?
צירים שהגיעו גם ל100 ולא הרגשתי כלום.
הגעתי ככה לפתיחה 2.5.
מתנה משמיים..
למעקב הריון עודף. באתי הכי בפנאן, בטוחה שאין כלום, רק נעשה א״ס ומוניטור ונחזור הביתה..
ישבתי במוניטור, אחרי רבע שעה האחות מסתכלת בדף של המוניטור ושואלת אותי כמה כואב לי. אמרתי לה שאני לא מרגישה כלום, היא היתה בהלם. היו צירים כל שלוש דקות בגובה 80-100. זה היה כזה מפתיע ומלחיץ פתאום להרגיש שעוד שניה לידה.
נכנסתי לרופא והוא בדק פתיחה (כשבאנו אמרתי לבעלי שאין מצב שאני נותנת לרופא לבדוק פתיחה, אבל כל המצב הזה הכניס אותי לסטרס וגם הסתקרנתי מה הצירים עשו) היתה פתיחה של 1.5.
חזרנו הביתה וכל השבוע היו לי התקשויות של הבטן כל כמה דקות אבל לא כאב לי כלום.
בסוף השבוע באתי שוב למוניטור (האחות הופתעה מאד לראות אותי עוד עם הבטן) ושוב צירים גבוהים כל כמה דקות. האחות נלחצה שאני יולדת לה שם עוד שניה והטיסה אותי לרופא שהיה מאד רגוע. הוא אמר שעד שלא כואב זה לא משמעותי.. בדק פתיחה -2.
במוצ״ש הגעתי לבי״ח אחרי ירידת מים והפתיחה היתה 2.5.
ב״ה סבלתי מצירים רק שעתיים עד האפידורל, נס אמיתי!
מאחלת לך שתמשיכי לא להרגיש את הצירים!
ואגב, סף הכאב שלי מאד נמוך, אני מתעלפת מכל טיפול שיניים הכי קטן. כנראה זה קשור לסוג הצירים..
בע״ה!
מאחלת לך לידה קלה ומהירה!(:
לחץ או מתח קיצוניים יכולים לגרום למה שנקרא "אלווסת" זמנית - כלומר עצירת הדימום באופן זמני, עד להרגעה.
מן הסתם הדימום יחזור לעוצמה הרגילה ככל שהרושם בנפש של הלחץ שהיית נתונה בו יחלוף.
לגבי השפשפת - אולי את מניחהאת תחבושת בצורה לא נוחה שמשפשפת את המפשעה?
אם זה לא ענין של איך מניחים את התחבושת, אני ממליצה על הומאופתיה. זה מקרה מתאים לטיפול כזה - העובדה שהשפשפת מתפרצת דווקא בימים המסוימים האלה.
אנונימי (3)נסי להסיח את הדעת מהמחזור. אם יש לך אפשרות, תעשי משהו נחמד - צאי לקניון, או אל הטבע או מה שעושה לך טוב.
ואל תדאגי.
תני לזה זמן. ואל תדאגי, סה"כ יש סיבה הגיונית לכל הענין.
לי לפעמים מרוב מתח יש מחזורים כל כך משובשים שאני אפילו לא יכולה לשים את האצבע במדוייק על מתי התחילו ומתי הסתיימו (והכל תקין אצלי ב"ה - הביוץ מדוייק כמו שעון ומכל הבחינות הכל תקין).
נסי להרגע. אם המחזור משובש לאורך זמן כדי לבדוק..
לגבי השפשפת נסי להקל עם משחה, אני בהריון השתמשתי בקרם על בסיס טבעי- נקרא רד סקין.
מרגיע מאוד.
תלוי בגודל, נראה על צבעוני או לבן... אם יהיה-תשאלו רב, יש נשים שאין להן.
בד"כ זה ב-3 חודשים הראשונים ולאחר מכן הרבה פעמים יש שיפור, שוב, אין לזה כללים ברורים מדוייקים.
בינתיים אל תרימי דברים כבדים, אל תעשני...ושיהיו לכם בשורות טובות בע"ה!
כלום לא חייב להיות!
דימום השתרשות כמו שכבר נאמר- אין לכולן.
וכנ"ל בחילות, עייפות, חשקים ושאר תסמיני הריון למיניהם...
שיהיה בבריאות ובקלות!
חיפשתי במיוחד את השירשור הזה כדי לראות מה כתבת.
ממש שמחתי בשבילך.שיעבור בשלום ובקלות ובידיים מלאות.
שלום,
יש לי ילד בן שנה+, יונק עדיין. בחודשים האחרונים אני סובלת מגסטריטיס (דלקת בקיבה), והדבר משפיע לרעה על התפריט שלי. אני משתדלת לאכול ארוחות מזינות עד כמה שאפשר (לא הכול אני יכולה לאכול), אך יורדת במשקל עוד ועוד.
כעת אני שוקלת 48 ק"ג, 10 ק"ג פחות ממה שהייתי לפני חצי שנה (הגובה שלי 1.65).
הייתכן שההנקה אחראית לחלק מן הירידה המהירה הזו?
המלאך הקטן אוכל היטב (הכול ב"ה), אך יונק 4-5 פעמים ביום - בעיקר כשתייה (אינו אוהב לשתות מבקבוק או מכוס, ואני ממשיכה להניק כדי שיקבל מספיק נוזלים). האם ייתכן שלצד הנוזלים הוא לוקח ממני גם די הרבה קלוריות?
אני די מבוהלת מהמצב, מכיוון שאף פעם בחיי לא הייתי במשקל נמוך כל כך... (הוא אינו הבכור, הנקתי בעבר, אך אף פעם לא ירדתי כך במשקל).
מישהי נתקלה בתופעה כזו? האומנם כדאי לגמול מהנקה?
לא ממש מצליחה להפסיק, כי התפריט שלי דל כל כך.
אני מצליחה לאכול רק ירקות מבושלים (מרקים וכד'), מלפפון חי, אורז, תפוחי אדמה, כוסמת, דייסת שיבולת שועל, קצת חזה עוף, ועוד כמה דברים עדינים בסגנון. לפעמים אוכלת קצת יוגורט או גבינה לבנה כדי לגוון (יש לי גם כאב בצד, כנראה כיס המרה, לפי התסמינים - לדברי הרופא. לא אובחן דבר, אך בגלל הכאב אני חוששת משומנים ומביצים, כך שהמבחר דל במיוחד).
אנסה להימנע ממוצרי חלב לחלוטין.
בנוגע לחיטה - הדיאטית ממליצה על חיטה מלאה. בינתיים לא ממש טוב לי (לא מספיק עדין), ולכן איני אוכלת חיטה כלל.
הוא איבחן דלקת בקיבה (עשיתי גסטרוסקופיה). מקבלת טיפול תרופתי - אומפרודקס 20 פעם ביום למשך שלושה חודשים (חודש עבר). יש שיפור בהרגשה, אך המשקל... בדיקות דם דווקא יצאו טובות ב"ה (ברזל תקין. ויטמינים לא בדקו. רופא המשפחה שלי אינו שש להוסיף מרכיבים בהפניה לבדיקות).
אני במעקב גם אצל דיאטנית קלינית, והיא הלחיצה אותי מאוד בגלל המשקל. טענה שירדתי יותר מדי.
חשבתי שאולי ההנקה "אשמה" גם היא...
הייתי עם הבת שלי אצל הרופאה, והיא אמרה שהיא שוקלת 53 ק' זה קרוב לתת תזונה. הזהרי
וטפלי בזה היטב.
ועד לפני הלידה הייתי פחות מ-48 ק"ג. עכשיו אני קצת יותר (49).
לדעתי זה לא משקל נמוך מדי אבל זה תלוי גם במבנה הגוף שלך.
לענ"ד אם את מרגישה טוב, לא חלשה מדי עייפה וכדו' המשקל הוא לא הנקודה.
בכל אופן כיוון שיש לך דלקת תהיה עם יד על הדופק שהגוף שלך מקבל כל מה שהוא צריך.
חיברו לי מליון מוניטורים כשהייתי במיון, כי העובר היה במצג פנים, אז אני יכולה לומר לך שהמספרים המוצגים תלויים ברמה שהמוניטור צמוד או רופף לך לבטן. מוניטור אחד הראה לי שיא של 70 כשכאב לי בטירוף, ובמוניטור אחר, בחדר לידה, הוא הראה 120 כשכאב בטירוף.. זה ממש תלוי ברמה שהוא צמוד אלייך.
לכן, הכל תלוי ברמת הכאב שלך. רק את יכולה להגיד האם זה היה ציר חזק יותר מאחרים. המספרים לא כל כך רלוונטים.
גם לי ממש כאב והיו מספרים נמוכים והאחות הסבירה לי שזה מחובר רופף והמס' לא באמת נכונים
כי סף כאב זה דבר אינדיווידואלי, אלא אם זה ממש בלתי נסבל...
תנסי לתזמן צירים כל חמש דקות בערך למשך שעה נניח (בייחוד אם זו לידה ראשונה)...
נשמע שמתקרב... שיהיה בהצלחה, בבריאות ובידיים מלאות
כי יש מוניטורים שמתחילים מ0 ויש כאלה מ60 וכל הטווח באמצע...
אז מה שמשנה זה איך מרגישה ואם נגיד היה לך בהתחלה צירים של 10 ועכשיו צירים של 70 אז ברור שזה התחזק אבל את בטח מרגישה.
בעקרון ממליצה לך להסתכל פנימה על מה שאת מרגישה ולא על המדד החיצוני שהוא לא ממש אמין.
אם אני בהריון אני יכולה להשתמש במשחת עניים?
אני מתעצלת ללכת לרופאה.
וזה ממש כואב
את יכולה להתקשר למרכז הטריטולוגי (תעשי גוגל לקבל טלפון)
בכל מקרה חובה לטפל בהריון במיידי בדלקות אז אל תתעכבי עם זה.
אני אמא צעירה ויש לי חמישה קטנטנים, וראו אצלי צניחה קלה של הדופן האחורית, (מקוה שזה נעלם). לכן אני מאוד נמנעת מלעבוד שצריך להרים כבד. לא מומלץ לדעתי בשנות הפיריון. הנזק לא ניכר לאחר לידה ראשונה אלא רק לאחר כמה לידות. על העובר זה לא ישפיע.
לפעמים יודעים אם זה בסדר או לא בסדר מאוחר מדי, חלילה.
להרים את הילדים - תרימי אלייך כשאת בישיבה. רק את התינוקות את יכולה להרים כרגיל.
להזיז ספות - אם הן מחליקות על הרצפה ואת רק דוחפת מעט, מילא. אבל לגרור חפצים כבדים ולהתאמץ כאילו את לא בהריון - לא טוב. גם אם ב"ה ההריון תקין.
שלא תדעי - אבל חברה שלי שההריונות שלה ב"ה תקינים לגמרי, והיא בחורה חזקה, החליטה יום אחד להזיז את הארון בעצמה כדי לשטוף את הרצפה מתחתיו. לא עלייך ולא על אף אחת, זמן קצר אחר כך - ענין של שעות - היא איבדה את ההריון.
היא היתה בחודש השלישי או החמישי - אני לא זוכרת במדוייק, ו - אני לא יודעת איך לומר זאת במילים עדינות - אבל היא ראתה בעיניים את מה שהיא איבדה.
ב"ה אחר כך נקלטה שוב, והטראומה היתה מאחוריה, אבל זה היה כל כך מצער.
אני לא מספרת כדי לזעזע אלא כדי שתיזהרי.
אם את יכולה להמשיך בעבודתך בלי להרים ובלי ליידע את המעסיקים שלך בינתיים -טוב. ואם לא, מוטב שתיידעי אותם ותסכימו על מה את מוותרת כרגע בעבודות הבית.
שיהיה לך בקלות, בבריאות ופרנסה טובה בעז"ה.
רק משו מהניסיון שלי....
תחילת הריון (עם כל מה שזה אומר) ,יום חופשי ומצב רוח שונה מהרגיל החלטי לעשות פסח כמו שאומרים ולרענן את הבית לאחר הזנחה בת כמה שבועות אז הבית לא גדול ולא הזזתי ספות וארונות רק התכופפתי והרמתי דברים קצת כבדים כסאות וכד' תוך כדי אפילו לא שמתי לב שהתחילו לי כאבי בטן בקטנה שהתגברו בהמשך אז אמרתי לעצמי טוב נו בטח התאמצתי וזה כאבים כמו שכואב אחרי ריצה(הטחול) אז נחתי ובערב נסענו באוטובוס הרגשתי רע כל הדרך לא חשדתי בכלום חשבתי שזה בגלל ההיריון בחילות ו... לקראת סף הנסיעה אני מרגישה שאני מדממת אבל משו רציני הנס שהיתי עם גרביון כי אחסוך מכם את התיאור של מה שהיה שם.. הגעתי לבית "המבריק" ולא הפסקתי לבכות הרגשתי כ"כ רע ואשמה בקיצור לא רוצה להפחיד בכלל כי הכל משמיים ויש לי דודה עם 8 ילדים בע"ה וכל ההיריון עבדה ערב פסח והכל וב"ה ילדה ילד בריא וחמוד זה מאד תלוי באישה כ"א זה שונה אבל כדי מאד לשים לב ולא להתעלם מהאיתותים של הגוף שלנו
שיהיה בהצלחה והריון תקין ומלא
משהי עוד כאן?
מאמינה שאצל רוב הנשים לא יקרה מאומה, גם אם הן סוחבות דברים כבדים, מרימות ילדים וכו'.
אך אני חוויתי אבדן היריון בגלל הרמת דברים כבדים.
זה היה בהיריון הראשון שלי, שבוע 6 או 7. היה פיצוץ בצנרת, גרפתי מים, והזזתי כמה דברים כבדים. למחרת הפלתי. מאז אני נזהרת מאוד (ב"ה אימא לכמה חמודים בריאים). לדעתי, מוטב להיזהר.
והרחם מחזיק את ההריון יפה, אין בעיה להרים משאות סבירים ולהתאמץ מאמץ סביר.
לי אסור היה להרים אפילו שליש דלי ספונג'ה, כי מיד הופיעו דימומים והיפרדות קרומים קלה, ונשלחתי לשכב בשמירת הריון אחר כבוד.
אם הייתי מרימה יותר מזה, הייתי חלילה מאבדת את ההריון.
אבל יש גבול למאמץ הפיזי ולכמה כבד אפשר להרים, גם בהריונות תקינים.
ויש גם אפקט מצטבר.
לך שנשאת ספרים כבדים היום - לכי לשכב קצת. תנוחי, ותשתדלי לא להתאמץ כמה שעות. וגם לא לדאוג 
.
בדרך כלל כשההריון חלש, מרגישים את זה.
צריך להיות קשובים לגוף.
ולשמור על הריצפה עד שאת מניחה. (לכווץ ריצפת אגן זה כמו להתאפק לשירותים)
וכן להשתדל במה שאפשר פחות להרים, נגיד ילדים- לשבת ולהזמין אותם להתיישב לידך/עלייך.
שלום לכולן.
האם זה נורמלי שתינוק יונק יהיה פחות מאחוזון חמש?
בדרך כלל אני מפסיקה בגלל זה את ההנקה. העניין הוא שהמטרנה לא משפיעה הרבה מבחינת המשקל. שיפור מזערי. התינוק מתפתח יפה. השאלה שלי לא על התינוק אלא עלי. על ההנקה. האם באמת אין לי מספיק חלב? או שההנקה שלי בסדר ופשוט הילד קטן. עובדה שגם עם המטרנה הוא מאוד קטן (אחוזון חמש) בלי הנקה נמוך מאחוזון חמש.
בקיצור: תינוק שנמצא בעקביות על אחוזון 3 (שזה נחשב לא תקין מבחינת טיפת חלב-קרוב לתת תזונה) אך מאידך מתפתח יפה- כדאי לעבור למטרה או להשאר עם הנקה?
סליחה על הסרבול של השאלה.
אני מציינת כי גם בעלי עם מבנה גוף ממש קטן ורזה.
בן כמה הבן שלך? תנסי להניק לעיתים יותר תכופות, ולתת לו גם בקבוק עם דייסת קורנפלור. חוץ מזה כדאי להתייעץ עם רופא ילדים- כזה שתומך בהנקה.
אבל לדעתי, כל עוד אין תנודות קיצוניות במשקל של הילד - זה בסדר גמור.
לדעתי גם ההנקה טובה יותר מהמטרנה (בהנחה שהאמא לא בתת תזונה בעצמה). נראה לי שההמלצה לעבור לתמ"ל במקרה של תת-משקל זה כי ככה אפשר למדוד בדיוק כמה התינוק אוכל - אבל לגבי זה אני לא בטוחה.
הנקת ילדים קודמים בעבר? הם היו מספיק גדולים לפי האחוזונים של טיפת חלב? אם כן - אז מן הסתם הבעיה לא בחלב שלך.
מה שאת מתארת זה בדיור מה שהיה לי.
כדאי לבדוק אלרגיות אם יש משהו שלא טוב לו ובגלל זה הוא לא גדל.
וכמו שאמרו לי במרפאת הפרעות אכילה, אם הוא מוצא אחוזון משל עצמו אז זה בסדר.
רק כדאי לעשות בדיקות דם לוודא שהכל בסדר
תשאלי את הרופא ילדים.
הוא גם יכול להפנות לרוב הבדיקות דם כמו לשלול צליאק, לבדוק שיש לו מספיק ברזל.
במה שכתבת ש- "אחוזון 3 נחשב לא תקין לפי טיפת חלב-קרוב לתת תזונה".
אחוזון 3 זה הכי נמוך בתרשימים שלהם, אבל זה לא "לא תקין". אם הילד כל הזמן על 3 זה נחשב בסדר גמור למיטב ידיעתי.
מתחת ל3 זה כבר לא הכי טוב אבל גם לא נורא אם העליה במשקל היא באותו קצב קבוע.
אף פעם לא שמעתי שחייב להיות באחוזון 5 וכו'.
בקשר להנקה שלך- את בעצמך כותבת שהם מתפתחים יפה ושגם עם המטרנה לא משמינים הרבה מדי. אז לא הבנתי כ"כ מה השאלה בכלל.
אצלי כולם כמעט רזים ולא נמצאים בשום עקומה...
מאחר והוא עקבי בעקומות שלו, מתפתח יפה, וייתכן כמו שציינת שזה גנטי.
וכל עוד יש חלב הנקה היא הכי טובה לתינוק. (רק במקרים נדירים באמת אין חלב. לרוב הזיהוי לא נכון עקב אי חשיפה לידע)
במקביל -
כדאי לבדוק באיזה עקומות האחיות משתמשות. האם עדיין באלה הישנות המתייחסות בעיקר לתינוקות לא יונקים.
בנוסף להתייעץ עם ליגת לה לצ'ה, ועם רופא ילדים (שמבין בהנקה ומעודכן במחקרים!!).
זה שמטרנה מעלה אותו באחוזונים לעומת ההנקה, זה לא משהו אישי אצלו אלא אצל כל תינוק. וזה לאו דווקא טוב, ובטח לא אומר שההנקה לא מספיקה. כפי שאת רואה, ההבדל הוא מזערי. והיתרונות שבהנקה משמעותיים יותר (בהתייחס למה שציינת כפי שכתבתי בהתחלה).
גם אני הייתי בתת משקל. אמא שלי אומרת שלא היה לי אחוזון..
וגם היום אני ככה, נשארתי רזה.
אמרו לאמא שלי להפסיק עם ההנקה כי אני בקושי עולה במשקל. היא כמובן נלחצה והפסיקה. אז גדלתי על מטרנה.. בפועל היא אומרת שגם עם המטרנה לא השמנתי.
תמיד טוב להתייעץ. אם טוב לך עם ההנקה כדאי להמשיך! ואפשר במקביל גם לתת תוספות..
בהצלחה!!
יש לי 5 ילדים.
האחיות לא התרגשו,
אני נמוכה ובעלי גם.
הם התפתחו טוב מבחינה גופנית ושכלית.
בהחלה כולם עלו יפה ומהר, ז"א שהיה מספיק חלב, אחר כך פחות.
אפשר לתת תוספת של מטרנה .
זה מה שעשיתי והנקתי את כולם הרבה (מעשרה חודשים עד קרוב לשנתיים)
חבל להפסיק להניק !!!
בהצלחה
ריגשתם אותי מאוד
שמחתי לשמוע מנסיונכם האישי ולגלות שאני לא היחידה בסיפור, כמו כן שמחתי על הסוף הטוב שילדיכם גדלו בסוף ואף הגיעו לאחוזונים יותר גבוהים. גם אצלי הקטנה בבדיקה האחרונה הייתה באחוזון שתיים וחצי וסיפור דומה קרה לשאר הילדים.
חשבתי שזה טעות לתת מטרנה, כי כנראה זה קשור לגנים.
עובדה שגם עם המטרנה הם לא עולים הרבה.
אבל פחדתי לעשות צעד כזה לבד ורציתי לשמוע חוות דעת נוספות.
הילד היחיד שעלה במשקל (גג הוא הגיע לאחוזון חמש שזה יפה בשבילי בהנקה) ינק עד גיל שנה כל שעתיים ללא הפסקת לילה ולי זה זכור כחויה לא נעימה.
האם חייבים להניק לעיתים כל כך תכופות? אני מרגישה שזה בלתי אפשרי בשבילי.. ונוצר מעגל קסמים שאם אני מניקה הרבה אז אני מאוד עייפה, פחות אוכלת ואולי גם זה משפיע, ועם אני לא מניקה לעיתים כל כך תכופות אז אין מספיק ביקוש והצע.
מבולבלת, סליחה.
ולא התרגשו מזה, לא בבי"ח ולא בטיפת חלב.
בהתחלה היא עלתה יפה במשקל. (אבל נשארה באחוזון 3), וזה היה בסדר גמור, אבל בשלב מסוים, כשהיא עלתה רק 200 גרם בשבועיים, וירדה איכשהו לאחזון 0.4, זה נמוך לכל הדעות, ולא צריך להיות אחות טיפת חלב בשביל לחשוב ככה, התחלתי להוסיף לה סימילאק- בשילוב הנקה!
והיא עלתה במשקל, וואחרי שבועיים כאלו עלתה לאחזון 1.5, פיצקית שלי .
אני חושבת שיש בעיה לא כשהאחוזון קטן- אלא כשיורדים אחוזונים. כי אם היא כל הזמן קטנה, וזה הגנים המשפחתיים (גם אצלנו אגב,) אז זה די בסדר.
אני ממש מזדהה עם מה שכתבת על הנקות תכופות. אני גם רציתי לעשות הרבה כדי 'להלחם על ההנקה'. לנסות להניק לעיתי קרובוךת, לנוח וכו'- ותכלס, זה היה סיוט, מתסכל, והרגשתי שאני כל היום רק סביב זה ואין לי חיים אחרים. וזה לא היה נעים.
(ובאמת יהא גם ביקשה לאכול לעיתים קרובות, והיתה יונקת קצת זמן, ומיד בוכה שאין לה מספיק.. ובאמת- לא היה המון, ובגלל שהיא היתה קטנה כ"כ לא היו לה הרבה רזרבות של שומנים, והיא פשוט לא עלתה כמעט..)
\
מהרגע שהתחלתי לשלב תמ"ל היא פתחה פערים קצת יותר גדולים שאפשרו לי לנוח, לצאת, גם לשאוב מדי פעם, וגם להניק כשאפשר.
אז עכשיו את הקלוריות היא מקבלת מהסימילאק- ואת הבריאות והפינוק מההנקה. וזה מעולה לנו!
בהצלחה.
אני ממש ממש לא מבינה איך אפשר להמשיך להניק ככה (בלי לתת אחרי כל הנקה תוספת,
או לחילופין לנסות להגדיל את כמויות החלב ולראות אם זה עוזר)
נכון שיכול להיות שהוא לא עולה למרות שכן מקבל מספיק חלב אבל איך אפשר לדעת??
ההתפתחות והרוגע זה לא מדד!ֱֱ!
איך את יודעת שגם עם מטרנה הוא לא היה עולה? ניסית לתת מטרנה בכמות שאמורה באמת להעלות אותו?
באמת אין כמעט דבר כזה שהגוף לא יכול לייצר מספיק אבל יש דבר כזה שתינוק לא יונק כמו שצריך
וזה מחבל בייצור
ניקית בהריון
ניקית בהריוןאחרונהפשוט משהו שלא הצליח להתפתח,
יכול להיות שהוא היה מאוד פגוע,
אבל גופנש זה דבר אחד ונראה לי שיכול להיות. לא מומחית בעניין
באחד ההריונות, בדיוק עברנו דירה, וזה לווה כמובן בהתרגשות ולחץ מהמעבר וגם היה לי לחץ של לימודים. לא עברתי הפלה אבל היה לי איום הפלה. הגוף איים לעשות הפלה היה דימום מסיבי וכאבים. לקחתי מהר אמבולנס והרופאה אמרה לי שזה איום הפלה. ויש סיכוי שיתפתח להפלה. ברוך ה׳ זה לא קרה. אני חושבת שמצב נפשי יכול להשפיע. הייתי בשבוע 12.
היי..
אני בשבוע 39+2 ואני חושבת שיש לי צירים...
בשעה 7 בבוקר התחלתי להרגיש כל רבע שעה בערך, כאב חד כזה כמו כאבי מחזור, בבטן התחתונה, למשך כ-40 שניות. עם הזמן זה ירד לעשר דקות, ונמשך 40-50 שניות.
אני כבר ממש בטוחה שזה צירים, כי מעבר לעובדה שכל החודש היו לי כאבי מחזור עמומים, עכשיו הם ממש מדויקים, ויש הרגשה שזה עולה ויורד. ממש מתגבר ואז נרגע.
השאלה היא מתי לצאת לביה"ח? אני ממש לא יודעת.. אני יודעת שצריך להמתין שזה ירד לחמש דקות, אבל אני גם לא מרגישה שאני סובלת.. אני לא נאנקת מכאבים. רק מחכה ומתרכזת כמה שניות שזה יעבור, ואז ממשיכה הלאה..
(המרחק לביה"ח הוא בערך חצי שעה נסיעה)
הכאבים עברו ברובם.. הצלחתי קצת לצחוק בלי להתקפל מכאבים, קצת לקנח את האף.. חח.. להשתעל אני עדיין נמנעת ומקווה שלא יתקוף אותי איזה אפצ'י קטלני...
אבל ב"ה, אני ממש מאושרת עכשיו עם האושר הקטן שלי..!
אשמח אם תוכלו לעשות לי סדר, כי אני לא מבינה בזה כלום...
1. איך בוחרים מעון? נניח נעזוב את עיניין הקרבה לבית. מבחינת הצוות של המעון. איך אני יכולה לבדוק איך המטפלת עצמה? איך זה עובד? האם הם יוכלו להגיד לי מי צריכה להיות ואני יוכל להתרשם? או שזה לא קבוע ורק בתחילת שנה יודעים? וסתם בלי קשר, במידה ולא מרוצים, יש אפשרות להחליף למטפלת אחרת?
2. מבחינת תשלומים- לכל מעון יש סכום אחר או שזה אחיד? ואיך עובדים ההחזרים? ניסיתי לבדוק באתר של המשרד ולא הבנתי איך זה עובד. במשרה מלאה - כמה משלמים? והאם זה משתנה לפי הכנסה?
3. האם אפשר להירשם ל- 2 מקומות ולקראת תחילת שנה לבטל באחד מהם?
4. כל הערה/הארה נוספת תתקבל בברכה
רוב תודות...
1. לי יש המלצה אחת- (כמובן מעבר ללכת לבקר במעון ולהתרשם) לחפש הורים של ילדים שנמצאים במעון הזה ולברר אצלם. זאת האינפורמציה הכי כנה וטובה. לגבי החלפת מטפלת- בדר"כ מסדרים את זה לפי שכבות גיל אבל אני מניחה שאם לא תהיי מרוצה יסכימו להחליף..
2.אם זה מעון מטעם התמ"ת בכל המעונות הסכומים זהים. יש טבלה שמחשבת את התשלום החודשי- לוקחים את ההכנסה של האישה ושל הבעל ביחד ומחלקים במספר הנפשות שמשפחה (האמא צריכה לעבוד 35 או 40 שעות בשבוע לפחות, לא זוכרת מדויק) לפי הסכום שיוצא נקבעת דרגת התשלום שלך.
3. נראה לי שכן..
http://www.moital.gov.il/NR/exeres/A4ED1651-A059-4C7E-9358-BE6B8E47F09B.htm
מעריכה שזה יהיה מאוד דומה...
והכנסה לפי נפש הכוונה לחלק את סכום המשכורות במס' הנפשות בבית?
תודה
מוצר כמו ממתק ללא סוכר
נגיד בסקויט למתוקה בת 11 חודשים..
מי ממליצה לי..
בהנאה גדולה
אבל לפעמים אני שותה קפה עם משהו ליד
וגם היא רוצה..לא יכולה להתעלם מרצונה..
גם צורת בסקויט אבל ללא סוכר
תוד על העצה
איזה כייף לך! זה שלב מדהים, שהם מגלים את עולם הטעמים והמרקמים.
חשוב לדעת שהטעם וההעדפות מתעצבים בקלות רבה, ולכן עדיף מאד מאד לתת מזונות לא מתובלים וכן לא לתת דברים מתוקים במיוחד (כמו שוקולד, טופי ושאר ממתקים) שכן זה יוצר רף גבוה של גירוי מתוק לבלוטות הטעם והילדה תעדיף ותרצה מתוק שכזה על פני פירות או מזונות אחרים שטעמם מעודן יותר.
תכיני לכם עוגיות מטחינה מלאה, על בסיס קמח כוסמין עם סוכר קוקוס ושמן קוקוס. או עוגות בחושות של תמרים/תפוזים/בננות/תפוחים עם המצרכים כנ"ל.
תוכלי לתת לה, במידה ובגבולות הסביר, לאכול מאלו בלי חשש של שמנים צמחיים וטרנס (המצויים בכל העוגיות/וופלים/ביסקוויטים הקנויים, וכן בבייגל'ה).
כשאת מכינה בבית את יכולה גם לשלוט על כמויות ההמתקה ועל כמויות השמן - וזה מאד חשוב.
אפשר גם לתת פריכיות כוסמין או אורז עם ממרח מתוק כמו מולסה/סילאן/דבש (רק לאחר גיל שנה!!)/ ממרח שקדיה/טחינה עם סילאן.
בתאבון, לבריאות ובהצלחה!
כדאי וראוי מאד לדאוג משמנים תעשייתיים המופקים בתהליכי מיצוי כימיים!
שמן סויה וקנולה הם שמנים נחותים מאד כמו גם שמן חמניות או שומשום - כל עוד הם אינם מכבישה קרה (אל תנסו שמן קנולה בכבישה קרה כי הוא בטעם נוראי...).
שמנים כאלו בשל אופן הפקתם, המערבת חומרים כימיים הגורמים למיצוי השמן מתוך הקטנית/הזרע, מאבדים את כל הערכים התזונתיים שלהם!
אין בהם שום אומגה 3 (על אף שרשום על האריזה!) משום שזו חומצת שומן רגישה מאד לאור/טמפ'/מגע עם חמצן, ובתהליך שהשמן עובר כלום כבר לא נשאר ממנה, היות והיא מתחמצנת במהירות. זו הסיבה שאנו כל כך זקוקים לה בגוף, יכולת החמצון שלה. לכן היא נוגדת תהליכי חמצון בגוף.
לעומת זאת יש בשמנים הללו הרבה אומגה 6. ונכון שזה נשמע שם טוב אך להבדיל מאחותה, האומגה 3, חומצת השומן אומגה 6 מקושרת עם תהליכים דלקתיים בגוף ועם עוד מחלות כלי דם ולב. יש לצרוך אותה במידה מתונה מאד ובהחלט כן לדאוג, גם אצל ילדים קטנים ותינוקות - הצטברות כולסטרול רע, הסתיידות עורקים וטרשת, תהליכים דלקתיים בכלי הדם ובכלל בגוף לא מתחילים פתאום בגיל 50! הם מתחילים מאז שהאדם נולד...
תזונה נכונה ונבונה, ובכלל זה גם צריכת שומנים בריאים ולא מעופשים ועתירי כימיקאליים, תסייע בשמירה על בריאות הגוף אצל התינוקת ובעזרת ה' אם היא תמשיך להקפיד כילדה וכבוגרת על תזונה טובה זו - היא תתברך בבריאות טובה, בע"ה כמובן.
בהצלחה רבה!
לא, כתמתמינים זה לא בריא, זה שכתוב על זה "לתינוקות " ומועשר בויטימינים"
לא הופך את זה לבריא. גם זבל של פרות אפשר להעשיר בויטמינים.
החטיף בוטנים של כתמתמינים,
שסבתא שלה , לא אמא שלי כמובן, קנתה לבת שלי כשהייתה בת שנה (לפני 3 שנים)
היה משהו מחריד שאין לי מושג איך נתנו לו אישור להיקרא מוצר מזון מיוחד לתינוקות.
נתרן בכמות גדולה הרבה יותר מבמבה, מלוח להחריד.
חוץ מיזה, חיקוי דוחה לבמבה. כבר עדיף פשוט לתת במבה אם רוצים לתת לילד חטיפים, פחות גרוע,
ויטמינים יש גם אצל אמא או בתמ"ל, או באוכל שהיא אוכלת אם את מבשלת לה דברים בריאים
כמו מרק בשרי עם ירקות, פירות, וכד' לא צריך את המלח מזוקק
בטעם בוטנים בשביל לקבל ויטמינים.
אני מקווה שהיום כבר אין את החטיף בוטנים המזעזע הזה על המדפים, לא בדקתי.
גם לילד גדול לא הייתי נותנת לאכול כזה גועל.
בייבי ביס נתתי לה, בעיקר מתוך כבוד לסבתא שקנתה בהשתדלות רבה וברצון טוב,
דיי הגעיל אותי, כי אני חושבת אבל לא בטוחה שזה היה מייד-אין צ'ינה .
ואנחנו לא חסידי בריאות בכלל בלשון המעטה, צ'יפס קפוא בתנור או פסטה לבנה, מאמא עוף, סנפרוסט מבושל וירקות חתוכים גדול
זו ארוחה לגיטימית בצהריים מדי פעם כשלאמא אין כח/זמן/חשק/עצבים (אמא עצלנית מטבח טיפוסית)
ובמבה אוסם או שוש מותר לאכול פעם ביום בכיף לילד בן שנתיים ומעלה. יש תמיד קרטיבים לא על טהרת
הרכיבים הטבעיים, ופופאייס במקרר,
פופאייס כאוות הנפש כל עוד לא מוגזם, וקרטיב אחד ביום.
על מי שמנסה רק לתת להם ממתקים בבית כנסת אני עושה פולסא דנורא בבית בלילה ,
והם יודעים שטופי/ סוכריות על מקל / מרשמלו / גומי/ כל הרעלים הצבעוניים דינם אשפה, גם אם אני לא לידם הם יזרקו את זה. שוקולד לפעמים מותר, תמיד יש, לא לוקחים בדרך כלל.
דני שטראוס חלבי ויוגורט פרי מתוק זה משהו שרץ באריזות חיסכון. קמח מלא הם לא מוכנים לאכול מהקטן עד הגדולה.
ככה שבריאותיים גדולים אנחנו לא, גם לא בקצה השני.
תנסי לתת לה פרי, אם יש לה שיניים אז עוגיה , אם אין לה שיניים טוחנות לא לתת עוגיה וכן לרסק את הפרי
היו פעם ביסקוויטים של מטרנה, לא יודעת אם עדיין, שנמסים, הם לא מייד-אין-צ'יינה, ואפשר לסמוך על הבקרת איכות
של מטרנה, שזו חברה ישראלית מוכרת ולא זבל סיני. מזון בריאות זה לא, זה גם לא רעל, ואחד כזה ביום זה טעים
ולא נורא, במיוחד שהם נמסים בפה ורק את זה הייתי נותנת לתינוק בלי שיניים טוחנות.
משום מה זה הפך בעבר ל"חטיף בריא" שאפשר לפנק איתו תינוקות ללא רגשות אשם.
אז רק שתדעו שבמבה זה לא משהו בריא,
זה עושה ליחה לתינוקות וקשה לעיכול
והרבה פעוטות רגישים לבוטנים ברמה זו או אחרת.
(אני מתה על במבה אבל בשביל שניים מיילדי זה רעל של ממש ולכן זה לא נכנס אלינו הביתה)
בעיקרון לא טוב להוסיף לתינוקים מתוק/סוכר לאוכל. הם לא צריכים את זה להתפתחות.
אבל אני לא חושבת שאם תתני לתינוקת שלך פה ושם קצת מהאוכל שלך זה יזיק לה.
תלוי מה יתר הרכיבים של הביסקוויט. יש קרקרים המיוצרים רק מקמחים מלאים, בלי לבן. יש ביסקוויטים לא מתוקים בכלל. ללא סור יכול להיות עם ממתיק מלאכותי. ממתיק מלאכותי הרבה יותר גרוע מסוכר.
גם קמח לבן או מלא הוא סוכר.
ההבדל הוא שקמח הוא "סוכר המחזיק ידיים" , הסוכרים הם שרשרת ואנו קוראים להם קמח. הגוף מפרק את הקמח לסוכרים בודדים. לכן, חולי סכרת מוזהרים מפני קמחים\פסטה\מיני מאפה גם כשאין בהם "סוכר", כי הקמח הוא גם סוכר.
ההבדל בין קמח מלא לבין קמח לבן הוא שעם הסוכרים של "הלבן", יש גם את "המלא", והשפעתו הסוכרתית פחותה.
בעז"ה.
(אל דאגה - גם זה יגיע מהר ממה שאת חושבת, וגם זה בסדר - במידה), אבל ביסקוויט או חתיכת עוגה ביתית נחמדה - למה לא.