שרשור חדש
קטע חדש♥︎אם_שמחה_הללויה

מדי יום אני מעלה קטעים מתוך סיפור התשובה שלי.  תודה ל הקריאה!♥︎


נפגשנו עם אוסי חברה מימי התיכון בבית קפה חמוד. אני כבר הייתי אמא ל3 והיא קפצה לביקור בחופשת לידה עם הבכור שלה. אחרי התיכון ניתקנו קשר ומדהים איך האימהות חיברה בינינו שוב. מה שעוד יותר מדהים שהיה לנו כיף לדבר, כאילו לא הפרידו בינינו שנים וגם לא אורח חיים שונה, אני דתיה עם כיסוי ראש והיא חילונית עם ג'ינס. דיברנו על הכל וגם הנושא חזרה בתשובה עלה על הפרק. סיפרתי בקצרה מה הוביל אותי לזה והמשכנו לפטפט בנושאים אחרים. נזכרתי איך פעם, כל זמן שנשאלתי "איך חזרת בתשובה?", הייתי מרגישה אחריות גדולה, כאילו אני איזה שגרירה של כל החוזרים בתשובה, שחייבת לענות תשובה מספקת בשביל מה כדאי לחזור בתשובה ולפרסם את כל העסק. היום כבר לא בוער לי להוכיח את צדקת דרכי ואני שמחה על כך. היום אני שמחה לראות את האדם שמולי בלי תוויות ויודעת שהוא עולם ומלואו וגם לי יש הרבה מה ללמוד ממנו, גם אם הוא שונה ממני. זה ידוע שכל חוזר בתשובה צריך לעשות "תשובה" על התשובה שלו. כשרק התחלתי לחיות באורח חיים דתי, הייתה לי חשיבה מאוד אידיאליסטית, חשבתי שהעולם מתחלק לשחור ולבן. לקח לי כמה שנים להבין את הרבדים ואת העומק, להבין שאומנם אורח חיים דתי נותן כלים להתמודד עם אתגרי החיים, אבל בסוף אתגרים יש לכולם והם לא נעלמים. לקח לי זמן לצאת מהגאווה ש"כולם טועים רק אני צודקת", להתבגר, לא לדחוף לכולם את הדרך שלי. פשוט לחיות את החיים שלי ולכבד בחירה שונה של אחרים. הרי הרצון של בן אדם לשנות אחרים נובע מזה שהוא לא שלם עם עצמו. אומרים: "אל תהיה צודק, תהיה חכם" ואני חושבת ש"אל תהיה צודק, תהיה מאושר". סוף סוף אני בוחרת להיות שלמה עם עצמי וזה דבר היחיד שמשפיע על אחרים. אני מבינה שזאת טעות וקצת אנוכי מצידי לשאוף ליצור סביבה אידיאלית ונוחה של אנשים שחושבים ומתנהגים כמוני. זה גם טיפשי, כי זה בלתי אפשרי. מה שיותר קל, זה לקבל אחריות על החיים שלי, כי עליהם יש לי השפעה. ואני חושבת זה לא שייך רק לתהליך תשובה, זה שייך לכל תהליך שבו בן אדם עובר שינוי חיובי עם עצמו. כל זמן שבן אדם נמצא במצב של גאווה ומזלזל במי שלא חושב כמוהו, השינוי הזה לא יוביל אותו למקום טוב. אולי חזרת בתשובה או התעשרת, אבל על מה אתה מתגאה? עדיף כבר להיות חילוני גאוותן, ככה אין חילול ה', או עני גאוותן, כך, לפחות אין לך הרבה על מה להתגאות.

בן אדם שנמצא באמת ברמה רוחנית גבוהה רואה את הטוב שיש בבן אדם מולו. כמו שכותב רבי נחמן: "דע כי צריך לדון כל אדם לכף זכות, ואפילו מי שהוא רשע גמור, צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע, ועל ידי שמוצא בו מעט טוב, ודן אותו לכף זכות, על ידי זה מעלה אותו באמת לכף זכות, ויוכל להשיבו בתשובה". אמן שאזכה.


הכתיבה שלך מדהימה!!!חיכיתי חיכיתי
פששוט כיף לקרוא ולהתרגש כל יום מחדש!
תודה על המילים החמות ושעצרת לקרוא!אם_שמחה_הללויה
ואווו ואווו איזו תובנה! תודה 🩷לפניו ברננה!
שמחה שאהבת תודה לך♡אם_שמחה_הללויה
מדהים!כי כל פה
את מקסימה כל כך!מכחול
לא קל לא לנסות לתקן אחרים....
ולפעמים גם לא צריך אם_שמחה_הללויה
תודה על השיתוף!רק טוב!
אומנם לא קראתי ברצף את כל הפרקים. אבל מידי פעם קוראת וזה מעניין.


לגבי מה שכתבת שאין על מה להתגאות, אז זה מה שאומר הרמב"ן באגרת שלו לבנו. אם את מכירה. ואם לא, שווה לקרוא לפחות פעם אחת אם לא יותר את "אגרת הרמב"ן". 

תודה שקראת והגבת♥︎אם_שמחה_הללויה
וכן בטח שמכירה! הלוואי שאזכה לקרוא לפחות פעם ביום
אתם צדיקיםצוףלבוב

אבל את לא חוששת מתגובת אמא שלך? היא לא יוצאת הכי וואו בספר. וגם ילדים שלך עוד כמה שנים יגדלו ויקראו. וחברים שלהם. נשים כמו נועה דיין או איה קרמרמן גם ככה לא אנונימיות אבל את כן.

אולי כדאי לשנות קונצפט, להחליף שמות , להמציא עלילה? 

כן, זה דורש הרבה אומץאם_שמחה_הללויה

אפשר בכלל לא לכתוב ולהשאיר במגירה, אבל כנראה זאת משאלת הלב להוציא את הדברים האלה מהבטן.

וכן יש מצב שאכתוב הכל בגוף שלישי (השמות כבר בדויים) ועדיין אם אמא שלי תקרא את הספר ברור שהיא תדע שזה עליי.

וילדים? לא יודעת, אין לי ממה להתבייש, כשיגיעו לגיל מתאים שיקראו ואולי יהיה להם אפילו את אותם דילמות והתמודדויות.

מהמם... ממש ממש ממשאוהבת את השבת
הרבה חומר לחזרה בתשובה יומיומית...😉
חחחחח תכל'ס. במיוחד בימים שאסוריםאם_שמחה_הללויה
נראלי חשבת שהגבתי לקטע השני😉אוהבת את השבת
התכןונתי בקטע של גאווה...


ואגב.... אולי תתני כותרות במקום קטע חדש? שייה גם לך מסודר אם תרצי להשתמש בזה מהפורום...

חחחח כן איזה פאדיחה.רעיון טובאם_שמחה_הללויה

אצלי זה מסודר כבר בקובץ וורד, פה אני נותנת רק טעימות, אבל לגמרי יהיה מעניין יותר אם אתן כותרות

וגם יעזור לי לדעת אם קראתי או לא ;)לפניו ברננה!
תכל'ס;) צריכה לשבת באמת על הכותרותאם_שמחה_הללויה
איזה נשמה את. מהמם!Mik
תודה שקראת יקרה♥︎אם_שמחה_הללויהאחרונה
א"ס וגינלי ושבעה נקייםאנונימית בהו"ל

יש לי תור לבדיקה שכוללת א"ס וגינלי ואני בשבעה נקיים, הייתן דוחות?

חוששת מדימום שיפסול לי אותם באמצע, אבל הרופאה ביקשה שהתור יהיה בהקדם🤦‍♀️

תגידי לרופאה שלא תסתכל על המתמרפרח חדש
או לכל הפחות שלא תגיד מה יצא משם
זה בדיוק מה שעשיתישושנושי

עשיתי אצל רופא לא יהודי,

הכיר מצוין את ההלכות 🙃

רק רוצה לומר על זה מניסיונות כואביםחצי שני

פעם אחת השבעתי את הרופא שהוא לא מסתכל (דימום בהריון) והוא הסתכל ואמר הנה אין דם 🤦🏽‍♀️

פעם שניה לא שאלתי והרב אמר לרדוף אחרי הרופא ולחפש איש צוות שיתקשר אליי אחרי שעות העבודה כדי שהוא יגיד אם היה נקי או לא (סטיריפינג ) והיה מאוד מביך 

שניהם חילוניים 

הגישה של הרב זה לא הגישה המקובלת שאני מכירהמיקי מאוס

לרוב הדעות אם לא ראית/ידעת שיש דם - אז אין מה לחשוש.

ההנחיה שאני מכירה היא דווקא בכוונה לא להסתכל וגם הרופא ( שזה מסובך יותר..לי אישית לא נעים לבקש..)

הבדיקות שעושים לשבעה נקיים נותנות לך חזקה על הטהרה

ומלבדן- אין צורך לבדוק רק אם רואים בטעות


בקיצור- הכי נכון להתיעץ הלכתית לפני ולקבל הנחיה מדויקת


כמובן אם כך נאמר *לך* אז עשית את הדבר הנכון! וגם אולי יש פה מקרה ספציפי או מידע נוסף


אבל שלא ילמדו ממך הלכה...צריך לברר

אני גם הכרתי ככה עד הרב הזה. שמחה מאוד לשמוע ואבררחצי שני
תודה ממש יקרה
בוודאי שלא ילמדו ממני, אני לא פוסקתחצי שני

תודה

הוא כאילו אמר שאם מישהו ראה דם זה בעייתי (ושכן אפשר לא להסתכל אבל אם כבר מישהו ראה צריך לשאול אותו)

באמת נזכרת עכשיו שבאחת הלידות המילדת אמרה שהיא יכולה לא להגיד לי ואמרתי לה שזה לא עוזר  

מצטרפת ל@מיקי מאוס, כנראה יש כל מיני דעותפה לקצת

לי הרב אמר במפורש לא לשאול את הרופא ולא להסתכל על המתמר.

כמובן גם מזה לא לפסוק הלכה ופשוט לשאול כל אחת את הרב שלה.

אבל שתדעי שיש אופציה כזאת.

תודה טוב מאוד לדעתחצי שניאחרונה
אם זה באמת דחוף אז לא הייתי דוחהפה לקצת

כן הייתי מתייעצת עם רב איך לא להיטמא בטעות, לא במהלך הבדיקה ולא בבדיקות טהרה הבאות.


וגם תלוי איזה יום בשבעה נקיים

אם זה כבר היום החמישי אז הייתי מחכה עוד שלןשה ימים.

אישית אני דחיתי...מחכה לשפע
היו לי הכתמות ועניינים ועד שהצלחתי להגיע לשבעה נקיים נורמליים... לא רציתי להסתבך עם זה..
השאלה אם אפשר לדחות את הבדיקת אולטראסאונדאנונימית כרגע.

אם לא אז לפי מה שזכור לי בד"כ בדיקה כזו לא גורמת לדימום

לא יודעת מה מצבךבאתי מפעם
אבל בגדול, במצב רגיל מתמר לא גורם לדימומים, במיוחד שיש ג'ל עליו. אני לא חושבת שהייתי דוחה, הכי חשוב לא להסתכל עליו. 
את אחרי לידה או רגיל?אתחלתא דהריונא

אחרי לידה מנסיון- לא היתי הולכת

גם ככה לא תמיד פשוט להטהר והאופי של דימום אחרי לידה זה כתמים שבאים והולכים

אני היתי נקיה שבוע וחצי!! ובדיוק בבדיקה יצא כתם ונאסרתי

קרה לי פעמיים


בסתם זמן נייטרלי- אם אין לך נטיה לכתמים אז לא נשמע לי כזה נורא

אישית היתי מעדיפה לקבוע לאחר הטבילה אבל תלוי אם יש תור או אין וכמה זה חשוב

בד"כ אין דימום אחרי א"ס וגינלייראת גאולה

אבל יכול להיות שריטות,

אז לדעתי כדאי לא לעשות בדיקת טהרה אחרי הא"ס (אם זה ביום הראשון למשל, תעשי בדיקה בבוקר לפני ולא אחרי).

השאלה מה החשיבות של 'בהקדם', בד"כ שבוע לא עושה הבדל...

במעקב זקיקים יוצא הרבה לעשות וגינלי בשבעה נקייםאמהלה

זה לא אמור לעשות  דימום.

שתי שאלות לא קשורותשושנושי

1. תינוקי בן 4.5 הפסיק לאהוב זמן בטן. מנסה להעסיק לשבת לידו ללטף לשיר לרקוד - הוא רק רואה מרחוק את המשטח פעילות ומתחיל לבכות.

אני בטוחה שחלקכן נצקלתן בתינוקות כאלה

מה עשיתן?


2. הזמנתי פריט מאלי אקספרס, נמצא בנקודת חלוקה. אני בסוף לא מעוניינת בפריט הזה. אם אשאיר את זה בחנות ולא אאסוף.- אקבל זיכוי חזרה?

מדובר בפריט יקר ככה שלא רוצה להשאיר שם ובסוף גם לא לקבל החזר.. 

על הזמן בטן-שפושאחרונה

את יכולה לנסות גם כשהוא שוכב עליך- את שוכבת על הגב והוא עליך

או שאת יושבת ושמה רגל על רגל ומניחה אותו על הבטן שלו על הרגליים שלך


ובעיקר להיות בנחת על זה.. זה חשוב מאד! אבל מספיק כמה דקות כל פעם ולהגדיל את הזמן ככל שהוא גדל והוא גם ירצה יותר.. הקטן שלי בגלל ריפלוקס כמעט לא היה עח הבטן, וב"ה התפתח ממש מהר

הבת שלי בת 11 חודשים ב"האנונימית בהו"ל

לא אוהבת לאכול מוצקים ופשוט לא זורמת עם זה

לא בולעת

חותכת עם השיניים ואז מוציאה

יש לה שיניים

אם אני מביאה לה לאכול לבד זה לא מועיל

וגם מרקם טחון היא הרבה פעמים פשוט מוציאה מהפה


היא ממש אוהבת לינוק

העניין הוא שאני רוצה להפסיק


מה עושים ואיך?


תודה 🙏🙏🙏🙏

לי ממש עזרתקומה

הוא לא אוכל לי - הרצאה לצפייה ישירה | המתכוניה | עדי רסולי


להקשיב להרצאה הזו. של דיאטנית ילדים מעולה. אפשר להתחיל בלהיכנס לקבוצת פייסבוק שלה

זה בתשלום, אבל בעיניי שווה את זה.

כי כל הנושא של אכילה אצל ילדים הוא הרבה פעמים עניין אצל ההורים, וזה יוצר יותר נזק מתועלת.

אני מאוד אוהבת את הגישה שלה וזה עזר לנו מאוד

יש פה 2 ענייניםכבתחילהאחרונה

1. חוסר רצון באכילת אוכל מוצק-

אפשר לתת מטרנה עוד כמה חודשים ובמקביל להמשיך לנסות לתת מוצקים. אומרים שאכילה היא גם חברתית, ניסית לתת לה לאכול יחד איתכם? מה המטפלת אומרת?

הילד שלי קיבל מטרנה עד גיל כמעט שנתיים כי הוא אכל כמויות ממש קטנות שלא מחליפות ארוחה של מטרנה. וזה בסדר.. היום הוא אוכל מעולה


2. הפסקת הנקה-

מומלץ להפסיק בהדרגה גם בשבילך שלא יהיה גודש, וגם בשבילה שיהיה יותר קל "להפרד" מההנקה.

אפשר להחליט שבלילה יונקים וביום אוכלים מטרנה, או להיפך..

או הנקה אחת לפני השינה.. תחליטי מה נח לך

יצא לכן להדפיס קולאז תמונות על קפוצון או חולצה?ברונזה

איך יצא? רואים את זה טוב?

יש המלצה לאתר?


או אולי יהיה לכן רעיון - מחפשת מתנה לאחותי שמאוד קרובה אלי וממש מחוברת לילדים שלי

היא בת 18 על פני השטח נראה שיש לה הכל 😜

חשבתי להדפיס לה תמונות של הילדים על משהו מגניב לא מחזיק מפתחות/מגבת/כוס קפה

אבל אם יש לכם עוד רעיונות אני אשמח!!


אגב אגב פעם שאלתי על מתנה להורים שלי וחלקכן המלצתן לי על ערסל ביצה אז אני חייבת לכן תודה הם כל כך כל כך שמחים מיזה!! 

אולי להדפיס על כרבולית?טארקו
או על דובי?


לא חושבת שהייתי מדפיסה תמונות של האחיינים על חולצה, זה מאוד מביך ללכת עם חולצה כזו...

חחח כנראה לא את כולםברונזה

היא תזרום

זה בשביל שתשים אותה רק בתוך הבית בשביל הקטע

הדפסנו לאחותי על קפוצ׳וןשומשומ

הלכה עם זה בגאווה גדולה חחחח

אבל לא ממליצה על המקום, אורי כמה כביסות זה נהייה זוועה

ממליצה לך להכנס לשיין, יש שם קטגוריה של מתנותאמהלה

מותאמות אישית, דברים מגניבים וזולים....

למשל יצירה ביהלומים מהתמונה של הילדים, כוסות מיוחדות, כל מיני מסגרות, בקיצור תכנסי ותתרשמי

זה יוצא עשירית מחיר ממה שעולה בארץ.

איזה מגניב!!! איך מגיעים לקטגוריה הזאת?שושנושי
מצרפת קישור. קניתי כבר כמה דברים, איכות מעולה!!!אמהלה

ויש מגוון סגנונות, החל בשרשראות שם, מחזיקי מפתחות ספלי קפה מיוחדים וכד', וכלה בתמונות, מסגרות, שעונים, בקיצור הכל

 

בגדי נשים וגברים, קנה אופנה אונליין | SHEIN

הזמנתי כזה למשל מתנה לבעלי.אמהלה

בגדי נשים וגברים, קנה אופנה אונליין | SHEIN

 

זה יוצא מהמם! עם כל השמות של הילדים

 

לבן שלי הזמנתי מפרט לגיטרה עם השם שלו

לתאומות שרשראות עם שם

לגדולה קלמר/תיק איפור עם שם רקום

ועוד בת שלי חולמת על יצירה יפה מיהלומים, אני רוצה לעשות לה עם תמונה שלה

 

יש שם פשוט דברים מגניבים, רעיונות מקוריים

מאז שהכרתי את זה, עניין המתנות נהיה פשוט יותר

וזה עולה שקלים

מה הזמנת לו?תוהה לעצמי
הקישור ששמת הוא קישור לכל החנות..
מתוק ממש!תוהה לעצמיאחרונה
איזה קטע!! לא ידעתי טוב שאת אומרתברונזה
מתוקכי כל פה
הכרתי דברים ספציפים אבל לא שיש קטגוריה כזאותי! כבר שעה יושבת ובוחרת את הכל ליום נישואים🫢😅
זה ממש ממכראמהלה
אם היא עובדת על מחשב - אפשר על פד כזה לעכברמתואמת

ועל דובי (על חולצה של דובי) זה באמת חמוד.

אפשר גם על שעון (לשדרוג - אפשר להחליף מספרים בשעות בתמונות של האחיינים. עשינו ככה פעם להורים שלי כשהפכנו ל-12 צאצאים במשפחה ).

לנו יצא זוועה על חולצה..כי כל פה

מטושטש וירד אחרי קצת זמן..

אולי על כרית? היה לנו 2 והיה מהמם וכיף! או חולצה של דובי?


וברור שזוכרות! מאז יש לי חשק לגינה🤣

חחח יאללה מתפללת בשבילך שהבית הבא עם גינהברונזה
אמן!כי כל פה
אבל כנראה עוד הרבה שנים😏
יש באתר אהבה קטנה מתנות בהתתאמה אישיתממשיכה לחלום

דברים ממש יפים

פחות הדפסה של תמונות אלא חפצים עם שם והקדשה

אני ממש אהבתי והמוצרים יחסית איכותיים

על גרביים! מלא עיגולים עם תמונות של הילדיםמרגול
חחח יש לי אז זה מוכר לה😅ברונזה
איפה יש דבר כזה??מרימוש!
ראיתי עכשיו בקישור של שיין שצירפה אמהלהברונזה

אנחנו עשינו בעזריאלי בתל אביב היה דוכן כזה

זה היה לפני בערך 3 שנים

בהחלט גימיק מצחיק


אגב עשיתי את זה לבעלי ולי ליום נישואין סתם בקטע של בדיחה

באזעקות במלחמה היה פעם באמצע הלילה שפשוט רצנו למקלט, אני מגיעה ומגלה שהגרביים האלה עלי🙈🙈🙈 כל הזמן שהיינו שם השתדלתי שלא יראו חחחח

תחשבו אישה שנראת ונחשבת יחסית נרמאלית עם גרביים שעליהם תמונות שלה ושל בעלה🫣🤣🤣

ציפית לכריתכתבתנו
אצל בעליבשורות משמחות
החברים הדפיסו על חולצה וזה לא שרד בכביסות
איך אפשר לדחות מחזור ?מצפהלהריון..
הרופאה רשמה לי פרימולוט נור , ולא נשמע הגיוני
למה לא? זה בדיוק הכדור שעושה את זה.אמהלה
אשמח לעזרה. מתי מתחילים לקחת וכומצפהלהריון..
היא לא נתנה לך הוראות?אמהלהאחרונה

בעקרון מתחילים אחרי ביוץ. 

ותלוי במינון שכתבו לך

בד"כ זה כדור אחד ליום בשעה קבועה.

לפעמים זה 2 ביום

משך הנטילה- מומלץ לא יותר מ3 שבועות, אבל אפשר כמה שהגוף שלך מסכים...

לפעמים מתחילות הכתמות וזה האיתות שצריך להפסיק.

ממליצים פה תמיד לקרוא את הפוסט של דפנה מאיר ע"ה

איך לדחות את הוסת לקראת חתונה, חופשה או סיבה חשובה אחרת

פריג'נטלי או חומצה פולית לפחות..בכדורים קטניםאתחלתא דהריונא

או בקפסולות

אני לא לוקחת כלום כי יש לי פריג'נטלי  של סופר הרב

וזה כמוסןת ענק

רק רואה אותן ונחנקת במחשבה

לא מסוגלת


מה יש לכן להמליץ?מנסיון

חומצה פולית בלבד זה כדור פיציפרח חדש
מגיע לפעמים יחד עם ויטמין בי12 למציצה מתחת ללשון 
זהו תמיד אמרתי אם אני לוקחת שיהיה מולטי ויטמין..אתחלתא דהריונא

עם הכל יחד

למה רק חומצה פולית

אבל בסוף אני בשבוע 9 ועוד לא לקחתי בכלל כי לא מסוגלת


אז עדיף כבר זה מכלום


אלא אם תחדשו לי חידושים

אני עברתי בגלל זה למסטיקיםאולי בקרוב
מה הכוונה?אתחלתא דהריונא
מסטיקים של חברת סופרהביהלומה..

מדובר כמובן בסילבסטר סטאלון

ואיך הטעם של המולטימויטמין?אתחלתא דהריונא
וזה כולל חומצה פולית?
המסטיקים היו לי סבבה לא זוכרת כבר בדיוק את הטעםאולי בקרוב
הם מכילים מספר מצומצם יחסית של ויטמינים אבל זה בדיוק מה שמשרד הבריאות ממליץ. אם השאלה זה אם המולטיוטמין מכיל חומצה פולית אז לפי מה שאני זוכרת, כן 
טעיםכי כל פהאחרונה
נראה לי כמו מסטיק פירות יער..
תדענה שגם פיצול הזמנות בשיין לא עוקף את המחירהמקורית

שעולה

היה קופון של 18 אחוז

בחרתי מס פריטים עד העלייה של המחיר, הזמנתי

רציתי לעשות הזמנה נוספת ונשאר רק קופון של 10 אחוז, כשלפני היה גם 18 וגם 15

איזה פשאלה

יש לך קישורים טובים?באמונה תמיד
מישהי עשתה התרת לשון קשורה באזור השפלה?מייפל1

גם בית שמש וכזה זה טוב, דרך מכבי

יש לכן המלצות על רופא/כירורג טוב שעושה את זה?

מקפיצהמייפל1
אולי שווה לכם לנסוע לירושלים לפרופ' יודסין המומחה.מתואמת
זהו גם חשבתימייפל1
והגברת במוקד טוענת שהוא לא עושה את זה... ממש מוזר
מוזר! לאיזה מוקד התקשרת?מתואמת

בדקת שמדובר בפרופ' רפאל יודסין? (הטעם בהגיית השם הוא על הדל"ת)

אני יודעת בוודאות שהוא מקבל בשר"פ של הדסה עין כרם ובכללית מקור ברוך. אלא אם כן משהו השתנה בשלושת החודשים האחרונים...

זהו, אולי במכבי לא?מייפל1

אבל כשחיפשתי באפליקציה תחת "התרת לשון קשורה", הציעו לי אותו

מוזר ממש אבל לא רוצה להסתכן ולנסוע סתם, ולא ברור לי מה לחשוב

לא יודעת על מכבי...מתואמת

אבל אם מתאים לכם, אז אפשר ללכת בפרטי בהדסה עין כרם...

הוא גם עובד במרפאות חוץ בהדסה עין כרם*סמיילית*

בכללית למשל יש הסדר שאפשר לשלם וללכת למרפאות חוץ כמה פעמים בשנה (נראה לי זה נקרא התייעצות עם רופא מומחה).

לפני שלוש שנים עשה את זה במכבי אגריפסהצילוני נא
וואלהמייפל1אחרונה

כן, זה מה שהציעו לי גם באפליקציה, ברחוב אגריפס

אבל כשאני מתקשרת למוקד הנציגה טוענת שהוא לא עושה, איזה משונה

יש רופא ברבין במכבי בבית שמשמרימוש!

דר קליין

הוא שם פעם בשבוע

קיבלנו עליו המלצה מחברה שהיא רופאת ילדים שם. בפועל הוא הסתכל ואמר לנו שהוא ממש לא חושב שצריך כי זה קשור ממש בקטנה,  אז לא עשה לנן בסוף 

שאלת תינוקותמחכה לשפע
באיזה גיל תינוק מתחיל לאכול מבקבוק לבד?
התינוקת שלי התחילה להחזיק לבד את הבקבוק בגיל 6 חודדיאן ד.

נראה עם קצת תמיכה של שמיכה וכדו' יש תינוקות שאוכלים לבד עוד קודם.

שלי שנכנסה למעון בגיל 7-8 חודשיםshiran30005

עוזר לי ממש יש לציין....ניסיתי בבית לפני אבל לא הצלחתי, במעון תוך שבוע למדה

תודה מהממותמחכה לשפע
האמת ששואלת בדיוק בגלל המעון... כנראה שנכניס למעון . והתמונה של תינוק אוכל עם הגבהה ואפילו לא מחזיק את הבקבוק עושה לי לא טוב בלב.. תודה על המענה!
לא יודעת עד כמה זה טוב אבל האמתshiran30005

מאז שהיא אוכלת לבד היא סובלת הרבה מדלקות אוזניים, בגלל שהיא אוכלת בשכיבה

בבית אני שמה כרית מתחת בגן לא יודעת עד כמה מקפידים

תבקשי שוב ושוב. חבל שתאכל בשכיבהמיקי מאוס

זה לא בריא להם.

זה לא אמור להיות מסובך טכנית הם רק צריכים להתרגל לשים אותה מוגבהת...

ואולי על הדרך זה יעזור לעוד תינוקות

אני חושבת שאסור במעון לתת לתינוק לאכול לבד מבקבוקכבת שבעים
אני רק אצייןבאתי מפעם

שמאוד חשוב להחזיק את התינוק בזמן האכלה, לערסל אותו כמו ההנקה, המגע, המבט בעיניים מאוד חשוב להתפתחות תקינה לבטחון, לוויסות החושי, לראייה (לשים לב שפעם את מחזיקה ביד ימין ופעם בשמאל, זה חשוב למיקוד ראיה), ובכלל לחום ואהבה . כותבת פה לא רק לך, אלא לכולן ❤️

אני יודעת שהמטפלות נותנות להם לבד כי יש להם הרבה תינוקות (לצערי גם אצל הבן שלי), אבל לפחות בזמנים שהתינוק איתנו חשוב להקפיד על זה, אם לא הנקה אז לפחות תנוחה של הנקה. 

ברווווווורמחכה לשפע
לכן זה כל כך מבאס אותי שמעון לכאורה לא מאפשר את זה .. למרות שאני אמורה לבקר שם בקרוב ואז אבדוק את זה
משתנהים...אחרונה

בגיל 4 חודשים הם צריכים לדעת להחזיק משהו.

אבל אפשר גם להשתמשש בכרית האכלה ואיכשהו לסדר את הבקבוק שיחזיק. זה מה שעשינו עם התאומים ואחד התאומים למד להחזיק את הבקבוק ממש מוקדם

רפלוקס או טונוס שרירים גבוה?מתואמת

שאלתי פה לפני כמה זמן אם ההתקשחות של הגוף של התינוקת שלי יכולה להצביע על טונוס שרירים גבוה.

עכשיו, בעקבות שאלה של חברה, אני חושבת שאולי בעצם מדובר ברפלוקס...

היא מקשיתה הרבה פעמים את הגב לאחור ובוכה לפעמים ממה שנראה כמו כאבי בטן. בשבת הייתה לה גם פליטה מוזרה כזו.

זה יכול להיות רפלוקס?

יש בכלל טעם לאבחן את זה? (עם התינוקת הקודמת הגעתי לרופא בחשד לרפלוקס והוא אמר שתכל'ס אין הרבה מה לעשות עם זה... אין לי חשק שוב להרגיש את התחושה דל האמא הלחוצה לשווא)

ועוד שאלה, קצת מוזרה - יכול להיות שטיפול אוסתיופאטי גרם לזה להתפרץ?... כי היינו לפני זמן קצר בטיפול אוסתיופאטי שחיכינו לו הרבה זמן, ובינתיים הלכנו לאוסתיופאט אחר שבעצם פתר את הבעיה של האחיזה בהנקה, אז אולי הטיפול האחרון רק הזיק כי כבר לא היה במה לטפל...




וסתם פורקת שכל כך קיוויתי שהפעם תהיה תינוקת רגועה ובריאה לגמרי, אחרי הסיוט שעברנו עם התינוקת הקודמת, שספיחים ממנו נשארו עד היום - וזה לא קורה

ברוך ה' אין מה להשוות בין שתיהן, אבל עדיין היא לא כמו התינוקות הנוחים ש"התרגלתי" אליהם בעבר...

לנו היתה ילדה עם ריפלוקסאנונימית כרגע.

היא היתה מקיאה ממש הרבה, גם אצלכם זה קורה?

היא עולה במשקל?

היא לא מקיאה בכלל ב"המתואמת

אבל הבנתי שיש דבר כזה רפלוקס סמוי, שהוא בלי הקאות.

המשקל שלה היה טריגרי מההתחלה. לכאורה עכשיו היא עולה במשקל בצורה סבירה, אבל כבר די הפסקנו לעקוב... (הפעם האחרונה ששקלנו הייתה לפני חנוכה)

בכל מקרה ממליצה להתייעץ עם רופא גסטרואנונימית כרגע.
אצלנו הוא היחיד שעזר באמת
תודה!מתואמת
מתלבטת כמה להשקיע בזה, כי בתינוקת הקודמת נסענו מרחק רב בשביל גסטרולוג מומחה (שהמליצו עליו כאן בפורום - אולי את?) והוא אמר שתכל'ס חבל שהשקענו ובאנו (ושילמנו...) עד אליו, כי בעצם אין לה כלום...
ילדים עם ריפלוקס סמוי לפי מה שהבנתיממשיכה לחלום

מאוד סובלים וצורחים הרבה שעות, לא יודעת אם זה מחייב אבל בגלל שהם כל כך סובלים יש עילה לתת טיפול תרופתי גם אם העליה במשקל תקינה והם לא מקיאים.


איך היא במהלך היום,

היא בעיקר בוכה בשעות הערבמתואמת

שמתחילות באזור חמש ומסתיימות ב-11 או 12 או לפעמים אפילו אחת בלילה... (ב"ה בלי עין הרע היא ישנה אחר כך לילה שלם)

היא לא צורחת כל הזמן ב"ה גם בשעות האלה (אחותה שלפניה הייתה כמעט רוב היום בוכה), אבל כשכן נראה שהיא מאוד סובלת...

ואולי אלה כן גזים רגילים וזהו🤷‍♀️ בעיקר התנוחה הזו של הקשתת הגב הקפיצה לנו את המחשבה על כך שזה חריג...

היא מקישתה את הגב רק בשעות האלו כשהיא לא רגועה?יראת גאולה

אם היא ישנה בלילה, ורגועה רוב היום - אני חושבת שזה לא ריפלוקס או לא ברמה כזו שנותנים טיפול תרופתי.

כמו שכתבה @ממשיכה לחלום סבל מתמשך הוא עילה לטיפול תרופתי, אבל מדובר בד"כ על תינוקות שבוכים לאורך כל היממה,

בכי בשעות הערב באמת יותר מתאים לגזים.

בעיקר בשעות האלה, אבל לא רקמתואמת
וזהו,מניחה שלא יתנו טיפול תרופתי, ולכן אני תוהה אם יש טעם בכלל לאבחן את זה...
לכאורה אין טעם לאבחןיראת גאולה

טיפול תרופתי - יש רופאים שנותנים רק אם תבקשי בפירוש ואולי אפילו תהיי אסרטיבית. אם את לא משוכנעת שאת רוצה לתת - באמת אני לא רואה טעם.

טיפולים אלטרנטיביים יועילו גם בלי אבחנה של ריפלוקס (בשונה מתחומים אחרים בהם אני כן חושבת שיש משמעות לאבחון הקונבנציונלי גם אם פונים לטיפול אלטרנטיבי, כאן אני לא חושבת שיש הבדל)


אולי תשאלי בטלפון את האוסטאופת?

זכור לי שיש מקרים שהם אומרים שתהיה החמרה מסוימת (שבעיניי מוכיח שזה עובד...) ורק אח''כ הטבה, או רק אחרי טיפול נוסף תהיה הטבה.

תודה! אולי באמת אשאל את האוסתיופאט...מתואמת
מצטרפת.חצי שני

לנו נתנו תרופה רק אחרי שהחלפנו רופא

אבל ממליצה על התרופה. זה היה ממש בשעות האלה

המממ לא מבינה בזה מספיקממשיכה לחלום

אבל אם היא סובלת ולא נינוחה הייתי אולי ממשיכה עם האוסטאופטיה

כי אם היא לא בוכה רוב היום סביר להניח שלא יתנו טיפול תרופתי אבל מענה אלטרנטיבי אפשר להמשיך לתת לה והלוואי וזה יעזור והיא תהיה רגועה יותר

ממש קשוח כשתינוק לא רגוע❤️

אני פשוט מפחדת שהאוסתיפאטיה תחמיר את המצב😬מתואמת
למה שזה יקרה?ממשיכה לחלום

אני לא מספיק מכירה אוסטאופתיה 

כי אולי זה מה שקרה עכשיו...מתואמת
אני גם לא מספיק מכירה, אבל יודעת שהאוסתיופאטיה עובדת על העצמות ובעצם מחזירה אותן למקום הנכון. אז - השערה שלי - אולי לפעמים בטעות יכול לקרות מצב הפוך, שמזיזים את העצמות למקום הלא נכון, ואז נוצרות בעיות...
אני חושבת שמטפל מיומן לא אמור לעשות דבר כזהממשיכה לחלום

ואמורה להיות לו יכולת לדעת מתי משהו שצריך שיחזירו אותו למקומו ומתי הוא במקום המתאים ולא צריך טיפול

אחרת, מה הטעם ללכת לטיפול כזה?

נכון, מבחינת ההיגיון את צודקתמתואמת

פשוט זוכרת משהו שמישהי פעם סיפרה פה - שהתינוקת שלה סבלה נורא מגזים והיא הלכה איתה לטיפול אוסתיופאטיה. הטיפול אמנם עזר לגזים, אבל לאחריו התינוקת לא הסכימה יותר לינוק, רק לאכול מבקבוק...

אז מזה אני מבינה שכאשר מטפלים במשהו אחד (אצל התינוקת שלי זה היה יכולת האחיזה בהנקה) עלולים לפגוע במשהו אחר...

אבל שוב, זו השערה שלי. צריכה לשאול אוסתיופאטים בעצמם.

נשמע לי מוזר... בטוח לא הייתה סיבה אחרתממשיכה לחלום

שהתינוקת הפסיקה לאכול מבקבוק?

יכול להיות שההקשר שהאמא הזאת עשתה לא היה מדויק

אין לי מושג🤷‍♀️מתואמתאחרונה
בת כמה היא?נשמע לי רפלוקס.ההקשתות האלה זה בדיוק זהחצי שני

מניסיון

פעם אחת היה סמוי ובסדר ובפעם השניה קיבלנו תרופה שמאוד עזרה

היא בת שלושה חודשים.מתואמת
האמת שאני חוששת מהתרופה (חוששת מתרופות באופן כללי), אבל מצד שני צריכה גם שפיות...
האמת שמחמש עד 12 זה המון שעותממשיכה לחלום
ובטח קשוח ממש שהיא לא רגועה כל כך הרבה זמן, ממש מקווה שתמצאו את הפיתרון הכי מתאים❤️
ב"ה היא לא ברצף עצבנית כל השעות האלומתואמת

אבל כשכן - זה קשה...

פשוט נצטרך להתמודד איכשהו🤷‍♀️ (היום זה הציף אותי במיוחד, כי גם ככה היה יום קשה כשרוב הילדים נשארו חולים בבית, כולל הילדונת שמעל התינוקת, שמחלות הופכות אותה לעצבנית בצורה נוראה... אז קשה לי להתמודד גם עם הכאבים של התינוקת בנוסף לכול...)

היא ממש קטנהילד בכור

וזה בדיוק השעות של הגזים..

מנשא טוב זה קסם!

גיל 3 חודשים ממש לא מעיד על אופי אז אל תייסרי את עצמך על העתיד.. לעבור כל יום 

תודה! אני לא מסתדרת עם מנשאים...מתואמת
מבקשת כמעט מכל מי שבסביבה להחזיק אותה בתורנות (זה הכיף בהרבה אחים גדולים ב"ה), אבל עדיין זה מעייף...
ניסית את כל המנשאים?ילד בכור
לי יש של ארגו בייבי והוא מעולה
ניסיתי כמה והתייאשתי...מתואמת
הגב שלי גם ככה לא בנוי לעמידה ממושכת🤷‍♀️
אז זה גיל מתאים לרפלוקסחצי שני
תתעודדי שזה לא לנצח? ממש ממליצה על התרופה. מבינה את החשש אבל השפיות בהחלט קריטית
כן, זה מעודד שזה לא לנצח...מתואמת
גם עם התינוקת הקודמת, שאם היה לה רפלוקס זה רק היה חלק משלל קשיים אחרים כנראה, העצבנות הקשה עברה סביבות גיל שנה... (היום היא חוזרת אליה לפרקים קצרים, במיוחד כשהיא חולה או אחרי מחלה, כמו בימים האחרונים)
ההקשתות יכולות להיות גם סימן לעייפות יתרכובע שמש

אצלי ממש ראו את הריפלוקס וגם כשהיה סמוי לא היה הקשתות של הגב.

אם את מחזיקה אותה שעה אחרי האוכל - היא גם סובלת ככה?

אפשר לנצלש? עד איזה גיל יש ריפלוקס?shiran30005

הבת שלי תיכף בת שנה וכל היום בוכה בוכה ובוכה. בגן אומרים לי שהיא בסדר, לא יודעת עד כמה בסדר.

שהייתה תינוקת טופלה בתרופה הזאת של הריפלוקס עקב פליטות והקאות, הפסקנו לפני מס חודשים. לא זוכרת אפילו למה

יכול להיות שזה מציק לה וכואב לה ובגלל זה יש אי שקט? אני צוהה אם זה בגלל שהיא בכיינית או שבאמת עדיין יש ריפלוקס ברקע (כרגע אין פליטות והקאות ב"ה) 

לרוב השיפור חל מגיל חצי שנה והלאהכובע שמש

והסוגר של הוושט מתחזק לגמרי קרוב לגיל שנה.

אצלי 2 ילדים הרגשתי הטבה משמעותית סביב גיל 9 חודשים.

אני מציעה לבדוק כיוונים אחרים לבכי משום שפחות סביר בעיני שזה בגלל רפלוקס

אמור להיות הטבה משמעותית לפני גיל שנהיראת גאולה

אבל הריפלוקס מסתדר לגמרי רק אח''כ, זכור לי גיל שנה וחצי אבל אולי אני לא זוכרת במדויק.

(השוער ככה נדמה לי שקוראים לזה נסגר רק בגיל יותר גדול, אבל בגלל שהם כבר יותר יושבים ועומדים ואוכלים אוכל יותר מוצק - זה פחות משמעותי להם)

בקיצור לפני גיל שנה זה עדיין יכול להיות הריפלוקס.

ממליצה להתייעץ עם רופא גסטרוחצי שני
זה כאילו מנח גוף כמעט קבוע שלהמתואמת

גם כשלכאורה היא במצב רוח טוב. אין בה את תנוחת התינוק המתרפק... לפחות כך אני מרגישה.

אז אולי זה כן קשור בכלל לטונוס שרירים ואז כן יש טעם לאבחן את זה כדי לטפל?

כתבתי לך באישי.... פשוט דברתי על זה הרבה בחייםאמהלה

לא רוצה מדי אאוטינג

בטא גבוהה בתחילת הריון יכולה להעיד על תאומים,שאלת תאומים
בעקרון כן..אבל תלוי למה את -קוראת גבוהאתחלתא דהריונאאחרונה
ביקשתי מבעלי שיפסיק להגיד לי שהוא אוהב אותי.אנונימית בהו"ל

נשואים הרבה מאוד שנים. ב"ה, בגדול זוגיות פתוחה ובריאה. בחודשים האחרונים יש קושי גדול ביננו.


בעלי מתמודד עם כעסים. הוא מודע לזה. רוצה להפסיק. רוצה טיפול. אבל לא עושה כלום עם העניין.


הרבה מאוד זמן, הכלתי אותו. תמכתי. עודדתי.

אני רגישה שאני מגיעה לקצה.


אנחנו מדברים על הדברים. הכל נמצא על השולחן.


עשיתי כל מיני מאמצים לקדם לו טיפול. אבל הוא פסיבי. הכל דרכי. והחלטתי שזו. הודעתי לו שהוא זה שצריך לחפש, לברר, לבדוק. ואם הוא צריך עזרה ממני שייפנה אלי ואעזור לו.


מאז כלום. לא מברר. לא מנסה. לא מתחיל טיפול.


המצב סטטי. מדי פעם נפילות של כעס עלי או על הילדים.

לא היה משהו דרמטי (לא כל טיפת כעס מכאיבה כ"כ, אבל היו בעבר גם סיטואציות קשות מאוד שפירקו אותי. לאחרונה, מאז שהתחלנו לדבר על טיפול לא היה משהו משמעותי, אבל אני נמצאת בחרדה שכל רגע הכל יכול ליפול שוב)


אני מרגישה מאוכזבת מזה שהוא שהוא לא עושה כלום. מיואשת. הגעתי כבר למצב של אפטיות כלפיו וכלפי הזוגיות.


וכל המצב הזה גורם לי שכל החסרונות שלו פשוט עולים צופים מולי ואני רואה רק אותם.

ואני רואה את החסרונות שלו מופיעים גם אצל הילדים שלנו, אצל הגדולים בעיקר, וגם איתם אני צריכה להתמודד וזה קשה לי כ"כ, כ"כ, כ"כ.


אני בתקופה של פירוק. קשה לי. בוכה הרבה.

אנחנו מנסים, מדברים. אבל הפיל הגדול (=לא הולך לטיפול, לא מנסה לעזור לעצמו להפסיק לכועס) כל הזמן נמצא בחדר.


הוא שולח לי הרבה לבבות, אומר הרבה שהוא אוהב אותי.

אבל אני מרגישה שהוא הופך להיות מאוס בעיני.

אם אתה אוהב אותי, תילחם! תעבוד קשה! תראה לי שאני חשובה לך! תתאמץ!


קשה לו גם. הוא משתף שקשה לו עם ההתקדמות לטיפול (בכללי היה לו מאוד קשה לחשוב על ללכת לטיפול, אבל הוא מבין שהוא צריך ובכ"ז לא עושה את זה) זה גורם לי קצת גם לזלזל בו. שהוא לא מתאמץ במה שחשוב לו.


אז ביקשתי ממנו להפסיק להגיד לי.

הוא הפסיק.

אני מרגישה שזה קשה לו.


לא יודעות מה אני רוצה מכם. הלוואי והיה למישהי משבוע חכם להגיד שלי שייעזור לי.

נשמע שאתם בדרך הנכונהאמאשוני

אז רוצה לחזק את המקום הפנימי אצלך.

זה שביקשת ושיקפת לו ש"אני אוהב אותך" לא מחזק את הזוגיות אלא גורם לך להתערער ולהבין את הפער בין האוהב לבין לוקח אחריות והולך לטיפול,

בעיני זה יתרון ולא חיסרון.

כל עוד יש חו עוד חבל למשוך, הוא מושך,

ושאת מרגישה שהוא מתקרב מדי לסוף החבל ועדיין לא הולך לטיפול, את מחפשת אצלך איפה אפשר להדק כדי לשחרר לו עוד ועוד חבל לפי הצורך.

אבל נתת לו מספיק. אם הוא לא מצליח להביא את עצמו לטיפול מתוך בחירה,

הוא יגיע לזה מחוסר ברירה כשיגמר החבל.

אל תיבהלי כשהוא יגיע לקצה.

תסמכי עליו בעיניים עצומות, כשהוא יגיע לקצה, הוא יבחר בטוב.

תנסי לחזק אצלך את האמון בו ולא לחפש ולבדוק את ההתקדמות שלו,

את צריכה להיות חזקה בגבולות שלך ולא לתת לו עוד חבל שבסוף יחנוק אותך.

תמשיכי לשקף לו בדרך טובה ונכונה מהי אהבה בשבילך.

מהי זוגיות והורות.

לא מתוך לחץ לגרום לו לבחור, אלא מתוך כך שלא יוכל להביא אותך לקצה השני שבסוף תמאסי בהכל.

תהיי חזקה ואיתנה איפה שאת, כשהוא מחפש דרכי מילוט באמצעות לבבות או דרכים עוקפות, תראי לו בצור מאופקת, שקולה ואוהבת שהוא טעה בפניה.

כשהמוצא האחרון יהיה לטפל ולהתמודד ישירות עם מידת הכעס, הוא ילך בסוף בדרך הזו.


לגבייך אמרת שזה גורם לך לראות את כל החסרונות שבו. מציעה לראות בזה הזדמנות גם לעבודה שלך איך מפרידים בין נושא מסויים לבין כל המכלול.

זה לא פשוט בכלל, אבל לפחות תהיה מטרה לשאוף אליה.


בהצלחה רבה!

אני חושבת שהפחד הגדול שלושוקולד פרה.

זה שהטיפולים לא יעזרו.

מה שבטבע שלנו, מה שראינו בבית, מה שהתרגלנו אליו שנים, דפוסים מושרשים-

זה תמיד יהיה שם.

זה כמו הברירת מחדל היחידה שמוכרת לנו.

תחשבי שאולי הוא בכלל לא מכיר תגובה אחרת.

 

האם הוא לא צריך ללכת לטיפול כדי לעדן את זה ולשלוט בזה?

כמובן שכן. ופה את צודקת שזו האחריות שלו.

אבל... אני חושבת שהו רוצה לדעת שאת אוהבת אותו. שאת רואה בו גם את הטוב.

אין בו צדדים טובים?

 

את צודקת שלפעמים יש חסרונות שמאפילים על הכל.

כעס. קמצנות. נקמנות. ביקורתיות. 

אבל... אני חושבת שיהיה נכון לראות את זה בתור צד שמרכיב את האישיות שלה.

האם הכעס זה כל מה שהוא?

אני מניחה שלא.

 

תרפי מהטיפול\לא טיפול. מהאכזבה ממנו. מהביקורת שעולה בך על זה.

תנסי להגיד לו רק במה הוא טוב.

וכשהוא כועס- להגיד לו חד וחלק- משה, אתה אדם בוגר. תשלוט בעצמך.

 

כעס של גבר זה דבר מפחיד. כי יש בזה הרבה עוצמה.

אבל מה שהוא צריך ממך זה שלא תיבהלי ממנו, שלא תכעסי עליו בחזרה (לפחות לא באותה רמה. הכוונה לא להמשיך את הדרמה) ושלא תפסלי את כל כולו.

הוא צריך שתגידי לו משפט קצר ומאפס. 

 

לא תמיד זה עוזר, אגב. אבל המטרה היא לראות תהליך. לא לצפות שהכל ישתנה בבת אחת.

 

חיבוק יקרה.

את כזאת חכמה!!דפני11
תודה נשמה!שוקולד פרה.

תודה שעצרת והגבת.

הייתי קצת בדאון ושימחת אותי. אשרייך!

נהנתי ממש לקרוא וחיזקת גם אותידפני11
ממש כתבת יפה!!אוהבת את השבת
חיבוקקקק 🩷🩷🩷חדשה כאן 2
אני חושבתoo
שכל אחד צריך לטפל בחסרונות שלו בעצמו, התערבות של השני לא ממש עוזרת.


כשהחיסרון מפריע לזרימה התקינה של החיים, כדאי למצוא את הדרך לשים גבול ברור ולצמצם את ההשפעה והפגיעה.


זה קשה ומוכר שמכילים ומכילים עד שלא, לא חושבת שיש לזה פתרון אם הצד השני לא משתנה, הגבולות ששמים מצמצמים את הפגיעה אבל לא פותרים את הבעיה מהשורש והיא תמיד נשארת ברקע.

אני רק ממליצהאנונימית כרגע.

על הקורס תדר זוגי של בת אל חזן.

היה לנו גם איזה משבר בזוגיות ובעלי כעס הרבה על הילדים,

אחרי ששמעתי את הקורס היו דברים שהשתנו אצלו והזוגיות שלנו יותר טובה היום.

אם זה יעניין אותך, תגידי ואחפש את הקישור

ממליצה לנסות להתפללאנונימית בהו"ל

לדבר עם ה'

לבקש ממנו שיבין שצריך טיפול ושימצא אחד טוב.

גם אצלנו מתמודד עם כעסים. בהתחלה אמר לי שהוא יכול להתמודד לבד. אבל כשזה יוצא על הילדים....

זכור לי יום שהיינו בכותל וביקשתי את זה בדמעות

וב"ה היום הוא בטיפול.

בהצלחה, זה קשוח ממש, חיבוק אמיתי!

המקורית

אני חושבת שאת צריכה לדבר פתוח על מה שאת מרגישה ופחות לקחת בחשבון איך הוא מרגיש עם התגובה שלך לזה שהוא פגע בך

כי בסוף, המעגל הזה של לסלוח וחוזר חלילה פוגע בך ופוגע בזוגיות שלכם

שימי על השולחן את זה שזה מוריד לך ממנו

שימי על השולחן את התחושה הזו הצורבת של - אני חווה פה פגיעה מתמשכת ואתה לא באמת משנה כלום וזה גורם לך לריחוק ושחיקה ברגש


 

ה- לא להגיד שהוא אוהב אותך, לא מקדם אתכם הרבה כי את עסוקה באיך הוא מרגיש עכשיו, וזה, במחילה, פחות רלוונטי כרגע אם את רוצה שיצא מאזור הנוחות ויהיה פה שינוי

ואי יקרה זה כואב ...לב אוהב

מבינה אותך מאוד קודם כל , כעס שמופנה כלפיך, ובתוך הבית שלך, 

זה כואב, זה קשה ממש.

אני חושבת שאם הוא רוצה בטיפול, אז נכון שאפשר להגיד זה שלו, ולראות מה יעשה עם זה,

אבל אם כל העניין זה למצוא מטפל והוא כבר יתחיל את התהליך אצלו, אז כן הייתי עושה השתדלות

בשבילי בעיקר, שוב רצון זה דבר גדול, לא כל גבר מסכים לטיפול, אז לפחות תתנחמי בזה...

 

לא כולם אקטיביים כשמדובר בשינויים משמעותיים שהם צריכים לעשות,

זה באמת קשה, זה מעצבן אולי מהצד, כשככ ברור מה צריך לעשות

והצד השני פשוט לא עושה והכל נשאר אותו דבר, באמת שזה מתסכל ברמות ומוריד ממש

אבל לפחות אני חושבת מה שמעודד שכן יש תקווה,

את יכולה אולי לשאול כאן על מטפלים מומלצים, אולי תתני לו לקרוא ספרי קריאה על התפתחות אישית,

אני לא עפה על טיפול NLP אבל הוא יכול להיות מומלץ לכעסים... 

אולי תלמדו ביחד על מידת הכעס ותחשבו ביחד על פתרונות, אפשר לתרגל ביחד מדיטציה (לא כולם מתחברים, רק זורקת רעיונות)

ללמוד על אמונה גם עוזר למידת הכעס, לנהל פנקס כעסים, יש המון דרכים... 

 

אני גם מתארת לעצמי שלא רק כעס נמצא שם, כעס זה הרגש שהכי קל לזהות, כי הוא מאוד חיצוני

אבל הרבה פעמים יש שם עוד הרבה רגשות שהם אולי הסיבה לכך שקשה לו להרים את עצמו, לעזור לעצמו,

להיות אקטיבי ולחפש מטפל שיתאים לו וגם בכללי לעשות עבודה אישית עם עצמו...

 

חיבוק גדול יקרה נגמרו לי השמות

זו נשמעת מציאות באמת מורכבת, דורשת, מאתגרת, מתמשכת ומתישה.

שממש נוגעת בכל כך הרבה תחומים בחיים, מהכי-הכי בפנים ועד לבחוץ.

רוצה באמת לשלוח לך חיבוק גדול ולקוות יחד איתך שתזכו לראות את האור בקרוב ממש ב"ה🙏

 

צריך בהחלט להעמיק כאן בהכל על מנת להגיע למענה שלם ונכון,

כאן מנסה לכתוב רק בראשי פרקים כמה סעיפים שעלו לי:

 

א. להוריד לחץ מהטיפול - כלומר לנסות לבחון כיצד בעלך יגיע לעמדה נפשית-פנימית בתוכו שלא נלחצת מהטיפול.

כאן יש הרבה להאריך, אבל ממש בקצרה אפשר למשל להציע מקום בלי מחויבות כלל, מקום שלמשל מאפשר רק שיחת טלפון ראשונית קצרה כדי להבין, לאחריה רק פגישת היכרות אחת לראות אם האדם התחבר או לא, וכמובן הדגשה שאיש המקצוע נמצא בשביל בעלך, למענו, למען האושר שלו, ושהוא כמובן *בעדו* ולא נגדו, נמצא שם כדי להעניק לו כלים, תובנות, כוח, ליווי, ולא חלילה לשפוט אותו או לעשות לו "נו נו נו" כמו בבית משפט...

לענ"ד הרגעה כזו שגם הוא לא מחויב לכלום,

שזה רק פעם אחת, אפילו קצרצרה,

שאיש המקצוע כאן עבורו ולמענו

שהוא לא שופט ולא מעביר ביקורת אלא נמצא כדי לתמוך ולתת כלים וכוחות,

שהוא יכול ברעיון להפסיק בכל רגע שהוא רוצה,

שזה למען אושרו וכן הלאה -

יכול להוריד קצת מההתנגדות ומהמגננות כלפי כל המילה הזו "טיפול".

 

ב. לענ"ד גם מקום עבור *שניכם* של טיפול זוגי יכול להועיל כאן,

גם עבורך - לדעת איך להתמודד עם כל זה,

גם עבורו כמובן,

וגם ובעיקר להגיע להבנות עומק שיאירו במקומות שצריך יותר חזק ויוכלו ללוות אתכם בצורה הכי מותאמת ונכונה לכם.

 

ג. בהמשך לסעיף ב', מאוד חשוב בעיניי שבעלך יצליח להבין, אבל להבין *באמת ולעומק* את כל המקום שלך מול זה.

את כל מה שחווית בעבר

את הרגעים של הפחד הגדול, של הפירוק,

את החרדה המאוד גדולה שזה ממש מעבר לפינה בכל רגע נתון,

את מה את עוברת יום יום

את כל מה שמתחולל בך, לעומק.

ברור לי שהוא מבין (ברמה מסוימת לפחות), ונשמע שהוא באמת באמת אוהב אותך, אך ממליצה כאן להגיע לעומקים נוספים, בתוך מסגרת נכונה ומותאמת עבורכם שתאפשר להגיע לעוד רובד גם בהבנה שלו אותך.


ד. לשאול ולהבין את הלמה שלו - למה הוא לא רוצה טיפול. וגם כאן - לעומק. 

ממש להבין מה קורה שם בתוכו שנמנע מטיפול? אפילו לאחר שהבין שזה כ"כ חשוב ונצרך?

מה עוצר בעדו?

מה קשה לו שם?

מה עוד קשה לו שם?

ממה הוא מפחד?

וכן הלאה להעמיק עוד.

(וגם זה כדאי בעיניי שיהיה בתוך המסגרת הכוללת והתומכת שלכם כחלק בלתי נפרד מהבנת התמונה השלמה).


ה. לראות אם מתאים גם לך וגם לו שאת תקבעי פגישה אחת בלבד עם איש מקצוע (רק אם נכון לך כמובן!) -

ואז בעלך הולך רק אליה. ומשם המטפל עצמו ממשיך עם הכלים הטיפוליים שלו לרתום אותו לתהליך.

כלומר שאת משתמשת בחוזקה שלך רק בשביל נקודת הפתיחה, ומשם משחררת.

מתוך הבנה שאת בוחרת בזה ומסכימה ורוצה להשתמש בחוזקה הזו שלך (לתאם בפועל פגישה למשל) גם כדי להיטיב *איתך עצמך* ולהבין שאת שאר החלקים - בעלך יעשה בכוחות עצמו כמובן. כלומר את הטיפול עצמו ואת ההתקדמות עצמה הוא יעבור מתוכו ובכוחותיו שלו.


ו. להמשיך ולראות ולבחון במאקרו את התמונה השלמה והרחבה של כל חייכם יחד, וגם של כל אחד בנפרד על מנת לרתום את ההבנות האלו לתהליך עצמו ולראות מה שם יכול עוד לעזור ולהועיל, ומה שם יכול לעכב ומצריך עיון ונגיעה נכונה.
 

ז. לתת לבעלך כלים בתוך התהליך של מה כן הוא יכול לעשות בכעס (ולא רק מה לא, על מנת שלא יווצר "ואקום". אלא למלא אחרי ה"סור מרע" גם ב"עשה טוב" וממש לבנות לו ארגז כלים מותאם למה עושים במצבי קצה/חירום/שעת כעס). וגם זה, כמובן, מתוך הבנה של מה נכון ומותאם לו ספציפית ולכם ספציפית בכל המשפחה והזוגיות שלכם, ולא רק לאדם האינדיבידואל שבו.
 

ח. להמשיך ולכוון ולחזק גם מהצד שלך שימת גבול ברור בשעת כעס.

כמו ללכת באותו רגע מהחדר שבו נמצא הכעס, 

לומר בצורה ברורה, תמציתית ואסרטיבית שאת לא מוכנה לטון דיבור הזה

וכן הלאה.

 

ט. ללמוד עוד על תהליכים ושינויים ואיך לצלוח אותם נכון,

מתוך התמדה, נחישות ועבודה מחד

ומתוך סבלנות והבנה לדרך, תהליכיות ואנושיות מאידך,

ללמוד את הכללים בשינוי ואיך להטמיע את השינוי הכי נכון ומאפשר בתוך חייכם השלמים.

 

ב"הצלחה רבה רבה יקרה

שהקב"ה יאר פניו אליכם וישם לכם שלום 🙏❤

אני רק להגיד שקראתי ובהצלחה!!Mik
תצליחי מאמי, תעדכני מה איתך
נשמה 🫶🏼קמה ש.

בס״ד
 

חיבוק על ההתמודדות הזאת. על חוסר האונים, החששות והבלבול כשהוא כועס, ואולי גם על הפגיעה ועל העלבון 💔. לא פשוט. ואת צודקת שלא שייך שיתייחסו אלייך או אל הילדים בזעם. וכל הכבוד שאת הצבת את הגבול הזה באופן חד וברור!!!!!!!
 

כתבתי פה בעבר שלפני שנים הלכתי לסדנה לניהול כעסים (וכמו בעבר אכתוב גם כאן שאני בכללי לא אדם כעסן אבל לעיתים נדירות, ברמה של פעמים ספורות בשנה, היו לי התפרצויות וזה דבר שרציתי מאד לשנות). אחד הדברים שהמנחה אמרה, זה שחשוב שבן הזוג יפסיק להכיל את ההתפרצויות של השני כי כל עוד יש הכלה, קשה מאד להגיע לשינוי אמיתי. אז לפי זה, את לגמרי עושה את הדבר הנכון כשאת משדרת שזהו, עכשיו זה רציני והבית שלכם חייב את השינוי הזה.

 

לגבי זה שהפסקת לקדם את עניין הטיפול של בעלך, אני חושבת שגם זה מבורך. בסוף הוא אדם בוגר והוא צריך לקחת אחריות. כל עוד ניסית לקדם את הדברים, לקחת על עצמך חלק מהאחריות הזאת. עכשיו ששחררת את העניין הזה, יש לדעתי יותר סיכוי שהוא ייכנס לזה מתישהו.
 

אפשר לשאול אותך מתי הודעת לו שאת מושכת את ידייך מכל עניין חיפוש ובירור לגבי טיפול?
 

ואפשר גם לשאול האם, בנוסף לכך שהפסקת לנסות לחפש בשבילו, גם נתת לו ספייס אמיתי, בלי להזכיר את הנושא בכלל, ובלי לשאול אם הוא כבר בירר / עשה / קבע / התחיל? אם את עדיין מתעניינת, הייתי מציעה לנסות להימנע לחלוטין מלהתייחס לזה במשך תקופה של כמה חודשים (2-3-6, מה שנראה לך נכון. ממש לנקוב בתאריך שעד אז את לא מזכירה את הנושא בכלללל).
 

ובמקביל להכל, מכיוון שחוץ מהעניין הזה הוא נשמע אדם טוב בסך הכל ושהנישואים האלה יקרים לך ולכם (כמה וכמה שנות נישואין ב״ה, זוגיות טובה ובריאה, ילדים…) הייתי מציעה עוד משהו. אולי לא עכשיו. אלא כשתרגישי עם קצת יותר כוחות - או לחילופין כשכבר תרגישי שלהמשיך ככה בתחושת מיאוס זה לא עסק בשבילך. לכתוב מדי יום 3 דברים טובים עליו, אבל שיהיו ספציפיים (עם קבלות מה שנקרא) ואולי גם על הילדים שלך, לפחות אלה שאת מתחילה לראות בהם דברים שליליים מבעלך. אני כל-כך מאמינה בהשפעה של ראייה חיובית שלנו על האנשים שאותם אנחנו מסתכלים… זה לא תמיד קל אבל זה על גבול הקסם מה שזה יכול לחולל אצלנו ואצל האחר.

 

כל האמור בנ״ל כל עוד זה נשאר ברמת התפרצויות כעס אבל לא מגיע לאלימות של ממש, לא פיזית ולא מילולית או אחר. אם זה כבר עבר את הגבול הזה, הייתי מחפשת ליווי של אנשים מהתחום, כי זה כבר הרבה יותר מורכב.

 

בהצלחה ענקית יקרה!

בע״ה שהוא יצליח להשתנות בקרוב ומהשורש ממש ושתזכו לשנים ארוכות וטובות יחד 🫶🏼

(ומתחברת מאד למה שהאנונימית מעלינו כתבה על התפילה)קמה ש.אחרונה
הייוש מישהי מבינה בבדיקות בטאשמנתת


התוצאה תקינה ?לפי החישוב שלי אני בשבוע 5

נראה מעולהמכחול
בשעה טובה, בקלות ובבריאות!
זה יכל להיות 2 אופציותאתחלתא דהריונאאחרונה

או שאת בשבוע מוקדם יותר.. ואז זה פשוט הריון מאוד צעיר..

וזה ממש יכל להיות כי לפעמים הביוץ מאוחר ואנחנו לא יודעות


אבל יש אפשרות שזה גם הריון כימי..אם את בטוח בשבוע 5 אז זה מאוד נמוך..

אבל אם את בשבוע מוקדם יותר יכ להיות תקין לגמרי


כדי לדעת תבדקי בטא שוב עוד יומיים

אם יוכפל לפחות בפי 1.5 זה תקין

אם לא..אז לא..

קושי אישי עם ילד אלרגיאנונימית בהו"ל

פריקה... יש לי תינוק מתוק בן שנה שאלרגי לחלבי, כרגע אצל מטפלת פרטית שמסתדרת עם זה, עכשיו מדברת עם המנהלת של הגן הפרטי שרוצה לרשום אותו לשם לשנה הבאה והיא ביקשה שאדבר עם הרווחה כדי לסדר לו סייעת כי לא רוצה לקחת אחראיות, צודקת בתכלס אבל פתאום נופל לי האסימון שהמצב הזה דורש ממני דברים שאין לי ביום יום, להתגייס להיות אסרטיבית ולדאןג לו לטוב ביותר ולא בטוחה שאצליח כי לא יודעת לדבר מספיק ברהיטןת,להתעקש ולהתנסח, תמיד בוחרת להסתדר עם מה שיש ועכשיו זה לא מספיק, מצד אחד הזדמנות לצמיחה ובנית יכולות חדשות ומצד שני זה כל כך מפחיד אותי שלא אצליח, שלא ילך, שלא יהיה לי מקום בשבילו טוב לשנה הבאה, ובכלל חושבים לעבור דירה שנה הבאה וזה מקום שאני קוצה לתפוס לו ליתר ביטחון באזור שאנחנו גרים כי לא החלטנו עדיין מה לעשות אז איך אצליח למצוא לו מקום לשנה הבאה בעיר אחרת אם צריך ככה להתארגן מראש.

בקיצור תאחלו לי בהצלחה ולהתמודד וגם להצליח בעזרת ד'.

ושאלה למבינות- האם במעון תמת יותר קל להכניס ילד אלרגי?

במעון תמ"ת מחוייבים להכניס ילד אלרגידיאט ספרייט

ומחוייבים לתת לו תפריט מותאם.

אם האלרגיה מסכנת חיים יש תפריט מותאם לכל הכיתה.

אני כמוך.

אני לי ביטחון עצמי. לא אחד על אחד ובודאי לא מול כמה אנשים.

יותר קל לדרוש, איפה שהחוק מחייב ואיפה שיש כללים כתובים.

מן הסתם, את גם לא היחידה עם ילד אלרגני במעון ולכן ממש הייתי ממליצה במקרה זה יותר על מעון תמ"ת . בהצלחה. 

הבן שלי עם אלרגיה ולא קיבלו אותוEliana a
זכור לי שבהרשמה שאלו 
במעון תמת?אנונימית בהו"ל
כן אבל בגלל שלא היה מקום...Eliana a

לא בגלל שהוא אלרגי

אצלינו במעון תמתshiran30005

יש 2 תינוקות אלרגיים לחלב ויש להם סייעת. היא נמצאת שם 4 שעות (בגלל 2 הילדים)

קיבלו אישור ממש מהר על זה.

לא שמתי ילד אלרגי במעוןכחל

אבל כן יודעת שבגיל הזה, מאשרים סייעת רק לשעתיים בבוקר בזמן של הארוחת בוקר בין 8-10

לא יודעת אם מאשרים סייעת לגן פרטי, יש מצב שכן

אבל השאלה אם זה בסדר לה שאר היום

כי עד כמה שידוע לי לא יאשרו יותר משעתיים

ממש מבינה אותך…רינת 24
אולי בעלך יותר אסרטיבי ועדיף שהוא יטפל בזה?
ממש מבינהבאתי מפעם

גם לי יש ילד אלרגי וקושי באסרטיביות,

למזלנו, הילדים שלנו בדור עם המון מודעות לזה.

בגן זכאים לסייעת רפואית.

במעון המנהלת לא הכניסה את האלרגן למעון וכך לא היה צריך סייעת רפואית. אבל אין דבר כזה לא לקבל תינוק למעון בגלל אלרגיה. 

וגם, בעיני מטפלת לבדה בבית זה קצת מפחידבאתי מפעם
אם חלילה קורה לו משהו , צריך עוד אדם איתה. עדיף מעון ממוסד לדעתי...
ממה שראיתיאין כמו טאטע!

בעצמי (כשעבדתי במעון כסייעת לילדים אלרגיים ) וגם מחברות שהילדים שלהם עם אלרגיה,

יותר קל למעון תמת.יש חוקים ברורים מאוד! ויש זכאות לסייעת לשעתיים בדכ.

ממש ממליצה לנסות שם, בעיקר כי יותר מפקחים וזה ממש ממש לא מובן מאליו במעונות אחרים.

בהצלחה!

אם תרצי עוד שאלות- בשמחה

עם כל הילדים שלי היה במעון תמת ילד אלרגימקקה

כל פעם למשהו אחר

בעיני הם מחויבים לקבל כמו שאר הילדים

תודה הייתה סייעת איתם? יודעת?אנונימית בהו"ל
אני אמא לילד מולטיאלרגי בין היתר לחלב. אם עוזר לך.חסוי בהחלט

תמקדי את השאלה שלך.

ממקדתאנונימית בהו"ל
קודם כל תודה, דבר שני ניסיתי לברר לגבי סייעת בשעות הארוחות , מבינה שהזכאות רלוונטי רק במעונות תמת, ולא ברור שבאמת מקבלים, אשמח לדעת איך התמודדות במעון או גן פרטי בגיל הזה, מבינה שגן עירייה הרבה יותר קל וברור
אז ככהחסוי בהחלט

אם הילד מאובחן כאלרגי לחלב בלבד- עד גיל 2 את זכאית לסייעת במעון. זה אין לך בעיה ואת תקבלי מיד. השאלה אם יקבלו אותו למעון.

אני ממליצה לא לספר ברישום שהילד אלרגי, ורק אחרי הקבלה לעדכן. אסור שזה יהיה השיקול שלהם האם להכניס אותו למעון.

 

לגבי הסייעת- ההגשה פשוטה מאוד. ואת זכאית רק לסיוע למעון. במשפחתון אין זכאות לסייעת.

הזכאות היא לשעתיים ביום. בזמני הארוחות.

מעל גיל 2 לצערי אין זכאות לסיוע עבור אלרגיה לחלב בלבד. אז אם יש אלרגיה נוספת- משמע מולטי אלרגי, תיהי זכאית לסיוע.

הזכאות בטלה מגיל 2 כי ההנחיה ההיא להוציא את האלרגן מהכיתה לחלוטין, ואז אין סיבה להחזיק סייעת.

 

לעזרה נוספת, בכיף..

אהה. נכון...שכחתי גם לגבי מעל גיל שנתייםיעל מהדרום
לק"י


אבל נדמה לי שאם היא היתה פחות מגיל שנתיים בתחילת שנה, היא זכאית לסייעת גם בהמשך השנה.

זה לא עד גיל 3?shiran30005
כי מעון יום זה עד גילאי 3
זה האבסורד.... סייעת זה עד גיל שנתייםיעל מהדרום
לק"י


אבל אני חושבת שאם הילד בתחילת שנה בן פחות משנתיים הוא זכאי לסייעת לכל השנה.

הייתה סייעת בשעות הבוקרמקקהאחרונה

סבתא חמודה כזאת

אבל לרוב גם ככ. פשוט הוציאו את האלרגן מהתפריט

נגיד שנה שעברה זה היה שומשום ובוטנים. אז לא אכלו חומוס

 

במעון תמת הקבלה למעון נקבעת עי קריטריונים מסודרים והיא לא בידי מנהלת המעון.

 

אני מניחה שחלבי זה יותר בעיה כי אי אפשר להוציא תמל מהתפריט

 

אנחנו באמת השארנו את הילדה האלרגית במשפחתון פרטייעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך י"ב בטבת תשפ"ה 18:20

לק"י

 

של 4 ילדים.

זה היה אחד השיקולים המרכזיים מבחינתי. במעון בעיקרון מקבלים סייעת לזמני הארוחות, וחלבי הם לא חייבים להוציא מהמעון (אז יש מקומות שהמנהלת החליטה להוציא או לתת רק בהשגחה שלה). הבעיה שממה שהבנתי לא תמיד קל למצוא סייעת, כי זה רק לשעתיים ביום.

ובגיל הזה זה באמת מפחיד יותר שיגיע לילד בטעות (ממגע של ילד אחר שהתלכלך נניח), עוד אין להם הבנה שזה אסור להם.

 

לא יודעת כה עזרתי בת'כלס. אבל גם אני לא כזו אסרטיבית. ולא מרגישה שזה כל כך חשוב לי דוקא בהקשר של האלרגיה.

 

(ואגב, אתם זכאים לקצבה של בט"ל).

לגבי האסרטי' אני יכולה לעודד אותך שזה בא עם הזמן..חסוי בהחלט

מנסיון.

בהתחלה הייתי אמא תמימה ומבוהלת. 

היום אף אחד בעולם לא ינסה לסדר אותי. ואם הוא ינסה הוא יבין עם מי יש לו עסק 😁

מה אתן עושות עם מתנות מיותרות מהחמות?אנונימית בהו"ל

כל פעם היא מביאה לנו כלי פלסטיק לילדים שהיא כתבה עליהם שמות בצורה יפה, ציורים, תמונות של הילדים מעוצבות ומודבקות על עץ וכו'...


אין לי באמת איפה לשים את כל הדברים האלה. ומילא זה היה חד פעמי, אבל זה כל שנה מחדש... חלק אני זורקת ישר או מעבירה, אבל כואב לי הלב על ההשקעה שלה, ואני יודעת שהיא נתנה את הלב...

להגיד לה לא להביא, לא נראה לי יתקבל בברכה... 

לא מנסיון, אבל אולי לייחד איזו פינה במרפסתירושלמית במקור

שם כל הפלסטיקים יהפכו עציצים

וכל השאר יעמוד לידם במסודר אבל בצמוד...

ועם הזמן היא תראה שהפינה גדלה, ותבין אולי מעצמה לא להמשיך

תלוי מהאני10

צעצועים סגורים או ספרים מחזירה ומקבלת זיכוי וקונה משהו שאנחנו באמת רוצים

אם לא אפשרי להחזיר מוכרת בקבוצה מקומית וקונה משהו אחר בשבילנו

כלים עם שם משתמשת פשוט או מוסרת

תמונה על עץ חלק לקישוט על המדף או באיזו מגירה ומה שישן ואין לו מקום - ליצירה מבחינתי (מציירים מעל) או למסירה כחומר יצירה (אם אפשר למחוק את התמונה) או לפח בצער רב

פעם בשנה זה לא נוראoo
אני קבלתי מתנות מיותרות פעם בחודש פלוס, עד שהעברתי מסר דרך בעלי שתקנה משחק לילד במרום, ככה גם הוא יהנה וגם אם רוצים למסור קל למצוא מי שירצה.
גם אצלנו ככה...מתואמתאחרונה

חמותי מדהימה ובאמת נדיבה, ובעיקרון יודעת לקנות דברים שאנחנו באמת צריכים. אבל קורה לא מעט שהיא קונה גם דברים שאנחנו לא צריכים...

פעם או פעמיים מסרנו לאחרים את הדברים האלה, אבל אנחנו משתדלים שלא, כי משמח אותה לראות את הדברים האלה בשימוש.

לפעמים מוצאים שימוש אחר לדברים האלה (היא קנתה לאחרונה, לדוגמה, תיק לעגלה, אבל זה תיק גדול מדי מבחינתי. אז ייעדתי לו שימוש אחר, ומשתדלת להביא אותו איתנו כשהולכים אליה, כדי שתראה שאנחנו כאילו משתמשים בו בשביל העגלה...)

אפשרות אחרת היא למסור דברים שכבר יש בבית כמו הדברים שקנתה, ואז להשתמש במה שקנתה במקום.

אפשרות נוספת - לתת לילדים להשתמש בזה באופן אינטנסיבי עד שזה פשוט נהרס

ומעל הכול - להשתדל לשמוח שאלה ה"צרות" שלנו, צרות של עשירים כפשוטו וכמובן להודות לה מכל הלב (אף שהיא לא אוהבת תודות משתפכות).

בהצלחה גם לכם!

טיפול אקליוובריו, אחרי כמה זמן הרגשתן שיפור?רחלי:)
עשיתי טיפול ביום חמישי, ולא ראיתי שום שינוי לטובה בינתיים. כנראה לא הועיל או שיש מצב שיופיע איזה שיפור? 😑


ועד שהזזתי את עצמי ללכת כי פשוט כבר כלו כל הקיצין והכאבים מטריפים לי את הדעת והחבר טנס שלי כבר לא תמיד עוזר אוחחחח

מקפיצה לעצמי מוסיפה שאלהרחלי:)אחרונה

הפיזיו שאני הולכת אליה אומרת שיכול להיות שהכאבים שיש לי באגן מאחורה הם גם סימיפי פשוט אחורי, אני אתאר אתזה רגע ואולי יש פה מישהי שתדע לזהות ולהגיד...

כשאני שולחת את הרגל קדימה בהליכה (בעיקר ברגל שמאל) יש קליקים וכאב באיזור המפרק כאילו יוצא ונכנס, כאב מטריד בעומק של הירך שמקרין גם לשאר הרגל בכמו נימול באיזשהו שלב - כאב של סיאטקה וגם התרגיל שעוזר לו שייך לסיאטקה.

אז אני כבר מבולבלת מכל השילובים ולא יודעת מה יועיל למה, כואב לי לשבת, כואב לעמוד וכואב גם בלילה...


אחרי לידה הכאב הקדמי עובר ולרוב גם הקליקים האלה כאילו כל חלקי האגן זזים מתמתנים, אבל הכאב העמוק הזה בירך וכאילו מישהו לקח מקל והרביץ לי באגן - נשאר. 

כביסה עם ריח טובברונזה

מרגישה שהכביסה שלי בלי ריח

לא טוב ולא רע

ואני אחת שממש אוהבת ריחות ובגלל זה גם מקפידה אחרי המייבש להשפריץ בדין על הכביסה היבשה

אבל מתחשק לי מרכך טוב שיעשה את העבודה

מה אתן שמות ומרוצות? ומה הכמות בערך?

❤️❤️Seven
הבהתי שהגזמתי חחחלג בעומר
רואה שמחקת, אני רק חיבוק ולמה את ערה בשעה כזו???אמהלה
תודה ❤ מחקתי כי לא היה רלוונטיאני10
הילד לא הרגיש טוב וצרח מכאב גרון אבל הסכים לקחת רק חצי מנה של נובימול ולא ידעתי אם חייבים לסיים מנה כמו אנטיביוטיקה. ובינתיים רופא במוקד ענה לי (איזה נס שהם עובדים בלילות!!) אז מחקתי. 
רפואה שלמהאמהלה
אמן תודהאני10אחרונה
אני רוצה לפרוק על שכנה שממש עצבנה אותי,אנונימית בהו"ל

אבל אני חוששת שהיא תקרא פה

 

 

מוזמנת לכתוב לי בפרטי❤️אוהבת את השבת
היום דווקא לא עצבנתי שכנות אז כנראה זו לא אני🤣🤣


וגם לי יש פריקה לא לפרסום😉

היא עצבנה אותי אתמול, אבל זו באמת לא את חחחאנונימית בהו"ל

יאללה, בואי נפרוק אחת לשנייה

 

גם אליי את מוזמנתרקאניאחרונה

אנחנו בטוח לא שכנות😉🤭