זה באמת יעיל?
כ"כ לא בא לי..
בעיקר לא על התופעות לוואי
השאלה אם זה שווה את זה
רק אגיד שהחיסון לא מגן מהמחלה, מנסיון.
היה בגן של הבן שלי- כמה ילדים ואחים (מחוסנים) חלו +אמא של ילד מהגן (מחוסנת)+ אני (מחוסנת). ואין קשר בין חומרת המחלה לחיסון-יש כאלה שכאלה שקיבלו את זה קשה ויש כאלה (כמוני ב"ה) שעברו יחסית בפשטות.
לא שמעתי על עוד מקרים כאלו, אבל זה הגיוני ולא מוריד מהערך של החיסון.
בסך הכל מדובר בחיידק (בורטדלה), וכמו לכל חיידק אחר, גם לו יש מנגנון טבעי של פיתוח עמידות מעת לעת.
בדרך כלל מעדכנים את החיסון בהתאם, כך שיתאים גם לזנים חדשים. ובכל אופן, רוב החיידקים לא עמידים והחיסון עוזר בדרך כלל לא להידבק. ולכן הוא כל כך מומלץ.
יש את הקבוצה שאמרת שהם אכן "פחות" מחוסנים אבל גם החיסון עצמו לא תמיד מייצר נוגדנים אפקטיביים.
לדוגמא- אני חוסנתי נגד אדמת אבל בבדיקת דם שעשיתי לפני ההריון הראשון גילו שהגוף שלי לא פיתח נוגדנים נגד אדמת. אין טעם לעשות עוד חיסון כי הוא גם לא יפתח. ואני ממש לא היחידה בסיפור הזה (כ-10%). אם לעומת זאת הייתי חולה באדמת בתור ילדה, שזה לא נעים בכלל אבל לא מסכן חיים, הגוף שלי היה מפתח נוגדנים אפקטיביים וכך לא הייתי צריכה לחשוש בהריונות שמא אדבק במחלה והיא חלילה תפגע בעובר.
אז כן, הנחיות משרד הבריאות הן חשובות לכלל הציבור וזה מתפקדם לדאוג לכלל הציבור אבל אני אישית חושבת שמתפקדנו להבין עד הסוף מהן ההשלכות של הדברים ולבצע החלטה מושכלת.
לסמוך על משרד הבריאות, או לסמוך על נשים אנונימיות בפורום. אני אישית מעדיפה את משרד הבריאות.
תופעת הלוואי היחידה (והמעצבנת) שהייתה לי זה כאב ביד במקום של החיסון במשך יומיים שלושה.
ב"ה לא היה שיעול חריג.
ולדעתי התפקיד שלנו זה להגן כמה שיותר על התינוק..
כל הנושא של חיסונים צריך בירור ובדיקה, במיוחד אם לאמא יש חששות.
קראתי הרבה בנושא. יש סיבה שיש מתנגדים לחיסון. חיסון עדיין איננו מטה קסמים שמונע מחלות. יש תינוקות שנפגעו מחיסונים. אני לא מדברת על תופעות לוואי, אלא פגיעה שלא ניתן לחזור אחורה ממנה, או פגיעה שלקח הרבה זמן לחזור לבריאות תקינה או כמעט תקינה.
אני מכירה משפחה (שגרה בארצות הברית) שהתינוקת לקתה בשיתוק ילדים לאחר החיסון. ההורים הגיעו להומיאופט, שכל פרנסתו היא מתינוקות שלקו בשיתוק ילדים מהחיסון!!!!
מזעזע.
אגב, הוא אומר שמשפחה שה' ישמור, יש מי שחלה בשיתוק ילדים, אסור לחסן את הילדים, כי זה מראה שיש חולשה משפחתית למחלה.
ב"ה שמדובר במיעוט מקרים, אבל שלא יגידו לנו שזה לא קורה.
מה האחוז מהמחוסנים שבכל זאת סובלים מהמחלה? מה אחוז הלא מחוסנים שסובלים מהמחלה?
יש הרבה שאלות שניתן לשאול.
צריך לחקור את הנושא.
מאוד קל להגיד "כולם" עושים, אז גם אני.
הרבה מה"כולם" הזה גם סובלים אחר כך.
כל משפחה צריכה לעשות את החושבים שלה ולקבל מסקנה שמתאימה למשפחתה.
יש הרבה חומר במרשתת, מומלץ לקרוא. לא רק את מה שחברות המייצרות חיסונים אומרות...
החלטות מועילות,
חודש טוב, שמח ובריא לכל עם ישראל!
צריך לקרוא את הדיעות השונות ולגבש עמדה עצמאית.
דווקא קראתי כעת על פי הקישור ש יעל-ND צירפה. לצערי, לא הופתעתי מהמאמרים. כאשר כותבים מאמר עם מראי מקום המצטטים מקורות מהימנים, ראוי לקרוא בתשומת לב.
ונכון, התהליך לוקח זמן, וצריך לקרוא עם פתיחות ולבדוק את העובדות.
בדיוק כמו שמגבשים עמדה פוליטית או כל עמדה אחרת.
לגבש עמדה מתוך ידיעת העובדות.
אגב, יש ספר מדהים שנכתב בשנות ה- 80 של המאה הקודמת על ידי ג'ון פיטרס Joan Peters.
היא חוקרת אמריקאית שתוסכלה מכך שהערבים רק מנפנפים בסיסמאות, ורצתה לתרום את תרומתה למאמציהם, אז היא נברה בארכיונים רבים על מנת למצוא עובדות שיוכיחו את דבריהם...
התוצאה היא הספר "מאז ומקדם" From Time Immemorial
בה היא מוכיחה את טענות היהודים אחת לאחת. היא אמנם רצתה להוכיח את הצד הערבי, אבל כל העובדות היו נגדם והיא גילתה להפתעתה שהם משקרים ביודעין. וכל זה היא תיעדה בספר שלה. כמעט לכל שורה יש מראה מקום מארכיונים בריטיים, של האו"ם, של הערבים וכו' וכו' וכו'.
קורה שרוצים להוכיח דבר אחד, אבל העובדות מראות דבר הפוך.
נכון, יש כותבים אנטישמיים, צריך לקרוא ולמצוא את העובדות.
גם בנושא חיסונים!
בריאות איתנה לכל עם ישראל, אמן!
יש גם המון חומר במרשתת על מאחזים לא חוקיים. אני יכולה להפנות אותך להמון טורים ומאמרים ובלוגים: של טליה ששון ושל עמירה הס ושל גדעון לוי ושל עידן לנדו ושל יוסי גורביץ... אז מה אם הרבה אנשים כתבו את אותן שטויות? זה אומר שכדאי עכשיו לשבת ולנבור בכל מה שהם כתבו כדי לגבש מסקנה מושכלת?
עם כל הכבוד, צריך לזכור גם את הצד השני-
חיסונים נועדו לעקור מחלות מסויימות, קשות ונוראות, מן העולם (כמו צפדת, שעלת, חזרת וכו' שפעם הרבה יותר תינוקות היו נדבקים בהם)
כדי למנוע מגיפה, התפשטות מהירה של מחלה, יש יתרון שרוב הילדים מחוסנים- כלומר הסביבה מחוסנת.
וב"ה על רוב החיסונים אפשר לומר שהם נמצאו בטוחים מאוד לשימוש.
אז תזכרי- את שלא מחסנת מעיקרון- שיכול להיות שחלילה דרכך תתפרץ המגפה הבאה (טוב, זה משפט מוגזם שרק נועד להבהיר את הסכנה הכללית שבאי-חיסון, אל תעלבו)
ממש לא מספיק לקרוא חומר אקראי באינטרנט.
צריך לדעת להבחין בין מקורות אמינים יותר ופחות (רמז: לא כל מאמר שהתפרסם בירחון עם שם מרשים באנגלית שווה את הנייר שעליו הוא הודפס). צריך לקרוא את המחקרים האלה ולבחון את הקשר בין הנתונים שהם מביאים לבין המסקנות שלהם. צריך להקיף מספיק מחקרים כדי לקבל מסקנה אמינה (אם יש מחקר אחד שמסיק משהו ומאה שמסיקים להיפך, מי שיקרא רק את האחד יגיע למסקנות שגויות).
האם זה אפשרי? בהחלט.
האם זה פשוט? ממש לא. עשיתי תואר במדעים, ואני אומרת בפה מלא: לעשות מחקר מקיף כזה על חיסונים בכלל, או אפילו על חיסון בודד, גדול עלי. עוד לפני קריאת הררי חומר באנגלית - רק כדי לזהות מה אמין ומה לא (ויש לי כלים לזה) ולדעת שהקפתי את החומר החשוב בתחום (וגם לזה יש לי כלים) אני צריכה המון אנרגיות וזמן, הרבה מעבר למה שיש לי כאמא עובדת.
אני צריכה לבחור במי אני נותנת יותר אמון: באתרים שאני לא יודעת מי עומד מאחוריהם או באנשי משרד הבריאות שמתייעצים עם מדענים בכירים. אני אישית בוחרת במשרד הבריאות. זכותך לבחור אחרת, אבל תיזהרי מאוד מלהשלות את עצמך שלמדת את הנושא באמת.
(אגב, אף אחד לא חולק על כך שיש סכנות בחיסונים. השאלה היא מה גדול יותר: הסיכוי או הסיכון, בין בבחירה להתחסן ובין בבחירה לא להתחסן.)
אבל הומיאופט שכל פרנסתו היא מתינוקות שהוא טוען שנפגעו מהחיסון נשמע לך מקור אובייקטיבי ואמין?
(להומיאופט יש אינטרס ברור לשכנע את ההורים שהנזק נגרם כתוצאה מטעויות של הממסד המדעי. כך הם לא ילכו לרפואה הקונבנציונלית אלא אליו.)
בס"ד
בתור אחות נשים וליווי הריון, ממליצה בחום לבצע את החיסון בהריון בין שבועות 27-36 כפי שמשרד הבריאות ממליץ ואף מממן (נכנס לסל הבריאות לפני חודש)
בשנים האחרונות ישנה התפרצות של מחלת השעלת ביילודים, והיא ממש קטלנית. יילוד לא מקבל מספיק נוגדנים מהאם כדי להיות מחוסן לשעלת ואף לא בהנקה אף אם האם עצמה מחוסנת (בעבר). זו מחלה שבה היילוד משתעל שיעולים קשים ורצופים 3 חודשים בערך, עם קושי הפסקות נשימה, כיחלון, חמצן, טיפול נמרץ - סכנת מוות. לפני חודשיים נפטרה תינוקת מהדרום שנולדה בשבוע 34 - עקב שעלת שאמה לא התחסנה בהריון.
כאשר אישה הרה מתחסנת לקראת סוף הריון, רמת הנוגדנים אצלה בדם עולה במידה כזו שהיא עוברת שליה, מגיעה לעובר ומעניקה לו חיסון פאסיבי. רמת נוגדנים גבוהה נשארת בדם האם והעובר כחצי שנה מהחיסון. בזמן הזה התינוק כבר יספיק להתחסן בטיפת חלב ולייצר נוגדנים לשעלת מעצמו ללא תלות באם.
ולכן בסוף כל הריון ממומלץ מחדש להתחסן כד להגן על התינוק הבא.
הרבה בריאות!
זוהי מחלה הנגרמת ע"י חיידק Bordetella Pertussis.
מאחר ומחלה חיידקית, יש לזה טיפול אנטיביוטי.
אנטיביוטיקה מסוג אזסיטרומיצין או אריתרומיצין יעילים ומחסלים את החיידק תוך 5 ימים.
מקרים בעייתיים אלה הם מקרים בהם לא נעשה אבחון המחלה ע"י הרופא או כאשר הורים לא פנו לרופא בזמן.
החיסון הוא נגד החיידק, אלא נגד טוקסין של חיידק בלבד - Pertussis toxin. במילים אחרות, החיסון לא קשור להדבקות במחלה ולא בימי המחלה.
מחלה לא מסוכנת למבוגרים ולא נותנת להם תופעות לוואי. מחלה עוברת קשה אצל תינוקות בחודשים ראשונים לחייהם וחשוב שיהיו בהשגחה רפואים, אם חלו, ח"ו.
מידע לגבי החיסון למחלה:
ועוד אחד במצב קשה...
גם אצלי לקח בין חודש וחצי לחודשיים עד שהסתיים לגמרי.
ואפילו היה לי מקרה שכמעט גמרתי לספור שבעה נקיים ואז היה כתם על הבדיקה ביום לפני הטבילה. שאלתי רב והוא התיר קצת בדוחק, אשתו שאלה אם אני אחרי לידה והאמרה לי שזה בעקרון טהור אבל שאשים לב טוב טוב..
אכן כשסיימתי להתארגן למקווה ועשיתי בדיקה אחרונה כבר התחיל דמם פנימי ובאותו ערב הגיע המחזור... לא הספקתי אפילו לטבול..
לא נורא, אמנם מבאס להיות ככה הרבה זמן וכבר ממש מתגעגעים אבל פשוט צריך לחכות עוד קצת...
תרגישי טוב ובהצלחה

ב״ה הגענו לשלב הבירורים על עגלות. אני יודעת שהנושא הזה כבר די נטחן פה אבל לא מצאתי שרשור עם הקריטריונים שלנו (באמת די מסובך..) אז סלחו לי על החפירה..
אנחנו רוצים עגלה קלה ולא מסורבלת שמתקפלת בקלות.
אנחנו גרים קומה שלישית אז שיהיה נוח להעלות במדרגות,
ושתהיה נוחה לתינוק כמובן.
עכשיו, הבנתי שיש כמה אופציות להלביש על עגלה- או אמבטיה או טיולון או סלקל וגם שיש עגלות לא אמבטיה שאפשר לשים בהם תינוקות ממש אחרי הלידה. אני ממש מבולבלת מהאפשרויות אז אפרט קצת על המצב ואשמח לתובנות שיחכימו אותנו-
אנחנו נוסעים יחסית הרבה באוטובוסים אז צריך עגלה מתקפלת, האם יש דבר כזה שעגלת אמבטיה מתקפלת או שתמיד צריך להוציא את החלק של האמבטיה והרגליים מתקפלות בנפרד? נשמע לי ממש מסורבל לקפל ככה כל פעם ועוד עם תינוק על הידיים.
מהבחינה הזאת עדיף לא אמבטיה.
אבל- המקום בחדר שינה שלנו לא גדול ובעגלת אמבטיה אפשר שהוא יישן כמה חודשים לפחות בעוד שבעגלה אחרת הבנתי שזה פחות נוח ובטיחותי.
ובקשר לעגלות שהן לא אמבטיה- עד איזה גיל זה מתאים? האם הן גם הופכות לטיולון אח״כ?
מתנצלת על הבילבול, מקווה שכתבתי מובן..
תודה!
במיוחד במזג אוויר קפוא,
ויותר קל לתינוק ללמוד להרים את הראש כשהוא על הבטן.
יש דגמים שהאמבטיה מתקפלת, יש גם אמבטיות רכות.
ואנחנו היינו עם עגלת אמבטיה קשיחה, ואכן היה צריך לפרק... אבל ממש לא סיפור (לא כשלבד, כשזוג נוסע יחד ) זה לוקח שניה להפריד, ואז עוד שתיים לקפל את השלד.
אני לא מדברת על קיפול כשנוסעים לשבת מחוץ לעיר ואז בעלי איתי אלא על נסיעה ללימודים כל יום באוטובוסים עירוניים צפופים..
זה נקרא טיולון אבל נראה כמו עגלה. מאד קלה ונוחה ומתקפלת בקלות ביד אחת. המוכרת בחנות אמרה שניתן להשתמש בה גם עם תינוק שרק נולד (שלנו בן חצי שנה).
בהצלחה
תודה לך ולכל העונות!
אני גרה בקומה גבוהה, וקניתי בוגבו בי שהיא נחשבת קלה ונשכבת עד הסוף, ככה שהיא מתאימה לניובורן, וגם אפשר לסובב את המושב כלפי ההורה או כלפי חוץ. קנינו אותה עם מתאמים למקסי קוזי, והבאתי מחברה שלי אמבטיה של בייבי ג'וגר שמתלבשת עליה (אז עוד לא הייתה לבוגבו בי אמבטיה). הוא ישן באמבטיה הזאת עד גיל 3-4 חודשים, ובחוץ אפשר להשתמש בטיולון כי הוא נשכב עד הסוף. אני נוסעת איתו הרבה באוטובוסים ומסתדרת מצוין עם העגלה.
תאמת שאחרי כמה חודשים התייאשנו מלהעלות את העגלה הביתה- עכשיו היא למטה בבניין.
יש עוד עגלה טובה וקלה- וגם יותר זולה- שמאד דומה לבי, אבל המבנה שלה יותר מסוכך על התינוק והיא גם יותר זולה- גרקו איבו.
אני לא יודעת לגבי הקיפול שלה.
יש את יויו של בייביזן שהיא קלה מאדדדדדד (מתקפלת לגודל של תיק צד) וגם נשכבת עד הסוף, ויש לה תוסף שהופך אותה לעגלת אמבטיה.
בהצלחה!
חולמת לקנות...
שאפשר להוסיף לה אמבטיה בנפרד.. של בייבי ג'וגר.
נוחה מאוד.
את יכולה לראות ביקורות והמלצות על כל מיני סוגי עגלות באתר מאמא גורו, זה אולי יעזור לך בהחלטה..
מהבירור שעשינו התלבטנו על בייביג'וגר סיטימיני ובין הגראקו אבו (מה שקנינו בסוף).
לא קנינו אמבטיה - השאלנו עריסה מיד שרה
הכי נוח ולדעתי גם לתינוק זה סבבה כי הוספתי מזרן של בייבי טק , זה בלי אמבטיה ולקנות מזרן טוב.
אני מאוד מרוצה מבייבי ג'וגר 4 גלגלים ללא אמבטיה זה מגיס 0 .
השתמשתי ככה לבתי ואני מרוצה עד הגג.
לגבי שינה אפשר לקנות עריסה זה בדרך כלל קטן או מלהשכיר מיד שרה ואז שם הוא יוכל לישון כחצי שנה עד שנה.
מזל טוב ובשורות טובות
עשיתי בדיקה מקיפה בעקבות כל השיקולים וההמלצות שכתבו פה.
החלטתי לקנות גם אמבטיה וגם טיולון, ועל דגם אני עוד שוקלת כמה אופציות.
נלך לחנות ונחליט ומקווה שזו תהיה בחירה טובה..
הבנתי שבחסדי שמואל בירושלים יש הרבה מבחר, יש עוד חנויות בירושלים שיש בהם מבחר גדול? פשוט קצת תקוע להגיע לשם..
שוב תודה לכל העונות! כיף שיש את הפורום!
רהיטי אור חנות טובה מאד וזולה.
תכננו לקנות שם עגלת סולה ג'ינס משולבת שעולה 2250.
בסוף הגיע הדגם החדש של מאמאס אנד פאפאס, נקרא ארמדילו פליפ.
יש אמבטיה וטיולון והעגלה מאד קלה, מתקפלת עם הטיולון לגודל של מזוודה ויש אפילו ידית נשיאה. מתקפלת כשהטיולון בשני הכיוונים.
חסרונות:
האמבטיה יחסית צרה וקצרה, אבל סבירה. כנראה דומה לבוגבו בי 3 בגודל, אולי טיפה יותר.
אין פגוש לטיולון.
נוסעת פחות טוב מסולה או בוגבו וכו'.
עולה 3000.
אין אותה כמדומני ברהיטי אור, יש אותה ב"נסיכונת" ברחוב דברי חיים 21 (נראה לי).
כדאי לשים לב לאחריות.
בייבי ג'וגר, לדוגמא, כדאי לקנות עם אחריות של היבואן.
בהצלחה!
אני ב"ה שלושה שבועות אחרי לידה
וכמה שאלות לי:
1.לתינוקת שלי היה קשה מההתחלה לינוק,
מה שעוזר עכשו זה פטמת סיליקון.
הבעיה היא שהיא הרבה פעמים עושה הפסקות גדולות בין מציצה למציצה,
אחרי 2 דקות היא מפסיקה ואחרי כמה זמן ממשיכה,לפעמים היא גם נרדמת תוך כדי..
יש לכן רעיון איך לגרום לה שתאכל יותר טוב ותהיה יותר ערנית?
2.בנוסף אני גם שואבת חלב,האם זה נקרא הנקה,בקטע שהנקה לפעמים מונעת מחזור,
אז גם שאיבה?
ואם זה שאיבה של 4 פעמים ביום זה כמו הנקה חלקית?(לא מלאה)
3.מה הכי מוקדם שאפשר לעשות הפסק טהרה?
ואיך בכלל אפשר לגעת באיזור של התפרים??
4.מכירות דברים שמקצרים דימום?הם מותרים בהנקה?
5.איך עושים סדר יום נורמלי,כשרוב היום סביב התינוק?
איך נותנים זמן גם לעצמי לאכול מספיק,לשתות ולישון?
תודה רבה!!
1. הנקה - אני חושבת שהייתי במצב שלך.
אני עכשיו שישה שבועות אחרי לידה ובלי הסיליקון.
תנסי מדי פעם בלי, בסוף כנראה יהיה יותר קל לשתיכן בלי.
אצלי גם נרדמה תוך כדי, זה מאד השתפר עם הזמן. לא זוכרת מה עשיתי. ייתכן שהיא נרדמת כשהיא קצת שבעה וגם כשאין זרימה טובה של חלב.
2. לא יודעת לגבי שאיבות.
3. אני עוד לא עשיתי הפסק, הדימום מתחדש. בדיקה אחת שניסיתי יצאה עם דם, כנראה שרטתי את עצמי.. אז מקווה ללכת לבודקת טהרה אם זה יקרה שוב. אם את מרגישה "אאיך אפשר לגעת באזור הצפרים" אז עוד לא החלמת מספיק! פשוט כך! הרגשתי בדיוק כמוך, עוד שבוע שבועיים זה יכול להשתפר לבלי הכר. תשטפי הרבה, מקווה שישי לך ברז אמבטיה בשרותים. גם אחרי שלושה שבועות זה עוזר..
4. לא יודעת לגבי קיצור דימום, אומרים פה לימון.
5. סדר יום - שאלת השאלות..
את חייבת עזרה, בעיקר עם האוכל. צריכה שיהיה לך אוכל איכותי זמין במקרר, ואם אפשר גם שיהיה מי שיגיש לך. ומה שכולם אומרים - לישון כשהתינוק ישן - בשבילי זאת התשובה. לקח לי הרבה זמן וסבל ללמוד את זה..
אז בלילה בעיקר מאכילים, מחזיקים לגרעפס וחוזרים לישון. אם את כבר רעבה או שכבר בוקר, אז אוכלים ואז חוזרים לישון. זה בעיקרון מה שעושים כל הזמן, אבל אם צריך לעשות דברים בבית בוחרים זמן שבו תעשי אותם במקום לישון, נגיד, סבב אחד בצהרים רק אם את לא נורא עייפה.. אחרת שוב סבב של האכלה ושינה.
זה מנסיוני, אולי תהיינה עצות טובות יותר!
אני הייתי במצב שבקושי ישנתי, ביום הכי גרוע ישנתי שעה וחצי ביממה. ואצלי ראיתי שזה הכי קריטי לחלב: התחלתי לישון, הגיע חלב.
שתיה: שורה של בקבוקי מים ליד המיטה, תמלאי כשיש לך כח ומתרוקן.
למחר זה כבר לא יעזור לך
את צריכה לקחת את זה שבוע בשביל להיות מוגנת
פותחת בשרשור חדש, כי מאד רוצה לשמוע את דעתכן.
מה שמתסכל אותי, זה שכמה שאהיה פמיניסיטית,
בחדר לידה כולנו ימי הביניים.
סובלות, בוכות, חשופות, חסרות אונים, אם נפלת על מישהו גרוע - מושפלות,
והגבר - כאילו, אל תעבדו עלי - הוא כל כך לא סובל!!!
אני לא מוכנה לשמוע את זה בכלל. ![]()
הם אומרים שזה כל כך קשה לראות אותך סובלת,
אז אל תנסו להשוות את זה בהפוכה - כי כל סבל של גבר (חוץ מהברית..) הוא לא כאב של תכלית,
אלא ייסורים של מחלה וכד'.
פה זו לידה - יעני תהליך טבעי... ושמח...
אז הם פשוט יושבים שם ומחכים שזה ייגמר, והם לעולם לא יבינו את זה.
לא היתי רוצה שבעלי יילד, חסר לי לטפל בבעל יולד?! הוא הרי לא היה מתאושש מזה בחיים.![]()
גיס שלי אמר פעם (זו היתה יציאה מאד לא רגישה, מסכימה) - אני לא מבין.. בסדר, לידה ראשונה -
אבל לא מתרגלים בסוף? עוד פעם, עוד פעם.. למה עושים מזה כזה עסק?
אז נכון שזה נורא מצידו, אבל אני חושבת שזו מחשבה של הרבה גברים.
כאילו, כולן יולדות... זה דבר טבעי... יאללה, בסדר! היה נגמר.
כשאני רואה בבית חולים אשה הולכת דאובה ולידה מדדה הבעל המפהק, אני תמיד חושבת על זה שזה 'לא הוגן'.
וקשה לי עם זה...
תודה שהקשבתן!
אני יודעת שזו הודעה אולי מרגיזה, אבל אני מרוגזת מזה בעצמי. זה אוכל אותי.
אה, והוא יגיד שזה כנראה ההורמונים...
הרי אנחנו לא יצורים שכליים, אלא גוש רגשי כזה שנע לפי מצב הדם בגוף.
שוב ושובחשוב גם לי להבהיר- שבכלל לא לקחתי אישית ולא קשה ולא נפגעתי. במיוחד שאני עוד לא במקום הזה בכלל, ברוך השם, לנו עדיין נשאר לא מעט כסף מהחתונה ובעז"ה אתחיל לעבוד בקרוב (כן, בעבודה פשוטה ובשכר מינימום, אבל זה הרבה יותר מלא לעבוד וגם לגמרי זמני מבחינתי). וגם, כמו שכתבתי, אני יודעת שלי יש את האפשרות לשנות. אבל רציתי רק להפנות את תשומת ליבך לכמה זה עלול לפגוע ולהכאיב למי שנמצא בעולם אחר ובתנאים אחרים מאלו שפגשת בסיפורים המוצלחים והמשמחים סביבך (ואני אומרת את זה בלי טיפת ציניות). שמחה מאוד שהדברים נפלו על אזניים קשובות ואשריך שאת יודעת להתנצל על חוסר נעימות שגרמת אפילו בטעות, לצערנו להרבה אנשים קשה לעשות את זה...
(אם אנשים מתים פה או לא מרעב זו שאלה מעניינת. בהחלט יש אנשים שחיים בחרפת רעב, גם גם את לא מכירה כאלה. אבל זה כבר נושא לדיון נפרד שלם...)
טוב,
אז- למרות שאנחנו נשואים לא מעט שנים, כמעט לא יצא לי לטבול בזמן כזה...
ועכשין כשיש ב"ה חבורת חמודים- איך עושים את זה?
בהנחה שמזג האווויר לא יאפשר לילדים ללכת בקלות לתפילה עם אבא.
ואיך אני עושה את זה עם הקטנה בעגלה- אקח אותה איתי. אבל אם בדיוק יורד גשם? מלחיץ אותי שיש זמן כ"כ קצר ושא"א להיות בקשר עם הבלנית בsms (אני רגילה לזה...)
תודה מראש לכל המייעצות והמרגיעות!!
והלכתית זה בסדר.אני מתקלחת בבית ומיד הולכת, למה להיות בקשר עם הבלנית?
אני קובעת עם הבלנית שעה מדוייקת. בדרך כלל עומדים בזה, ואם מאחרים קצת- לא נורא. כולם יודעים שזה שבת.
בעלי בד"כ הולך עם הילדים לתפילה. אבל אם לא מתאפשר אפשר:
א. להשאיר ילד גדול בבית עם הקטנים (אני אומרת שאני חייבת ללכת לעזור לחברה, ותכף אחזור)
ב. בליל שבת עדיף טבילה בין השקיעה לצאת הכוכבים. כך שאני מסיימת מוקדם. אז בעלי יכול להישאר עם הילדים וכשאני חוזרת ללכת לתפילה באיחור.
ג. אולי את יכולה להזמין בייביסיטר? תמציאי איזה מטרה שאת חייבת בשבילה לעזוב את הבית...
לא עושה הפסק ביום שיש אף פעם.

מאשר לעשות שמיניות באוויר ושכולם ידעו (למה את לא מאופרת???)


זה מקסים! שתדעי שזה זמן מיוחד מאד לליל טבילה,
נכון שיש קושי בהתארגנות - אבל זה שווה את הכל..
יש קדושה מיוחדת וגם ניתוק שאין להשיג אותו בשום יום חול שבעולם.
זה לצאת מאזור הנוחות שלך אמנם, אבל להכנס לאזור שלווה שמחה וטהרה לא רגילים.
גילוי נאות -
בתחילת נישואינו גם אני תכננתי כל הזמן שלא ייצא בשבת מרוב לחץ..
אפילו שלא היו ילדים, הלחיץ אותי להתארגן, ובלי פלאפון וכו',
ואז שמעתי על העוצמה של טבילה בליל שבת - ניסיתי פעם אחת כשיצא לי להפסיק ביום שישי -
ומאז אני כל פעם מחדש מקווה שזה ייפול על שבת.
בהצלחה, וככל שיהיה לך יותר מסובך להתארגן, ככה שיהיה יותר טוב!
וזה עוד בלי לדבר על השכר. 
רק את תדעי לענות על זה...
יש חשקים שהם כמו של כל אדם...ויש חשקים של אישה בהריון > שזה מה שהעובר רוצה.
ברגע שהעובר ירצה, את תרגישי את זה שזה חשק בלתי סביל...את חייבת את זה !
ולכן כשבא לך דברים בריאים וטובים- לכי על זה,
אולי את צריכה עוד סוכר אולי מגנזיום אולי משהו אחר אבל לגמרי לכי על זה.
אם בא לך משהו שהוא לא בריא תנסי לחשוב לאיזה משהו בריא "לתרגם" אותו, אם זה רצון למתוק זה הרבה פעמים צורך בחלבון לדוגמא..
גם לא נורא אם לא תאכלי, כן?
לא מאמינה שבגלל זה יהיה לתינוק כתם לידה בצורת בננה 
אני מחכה שבעלי יחזור ויכין איזה משהו... בגלל הבחילות אני לא יכולה לפתוח את המקרר
אני רק פותחת אותו אני מקיאה אז לא בא לי להקיא (למרות שזה נותן תחושת שובע לכמה זמן חחחח)
אז כנראה בא לי בננה כי זה דבר כזה די משביע ולא עושה בחילות.
ה' יעזור לאיזה מצבים אני מגיעה לפעמים.. אני לא מאמינה על עצמי

שבוע שמיני, הריון ראשון, לומדת להכיר את עצמי ואת התחושות החדשות...
ברוך ה' הבחילות טיפה נרגעו, אבל תופעה אחרת ממש מטרידה אותי: אני לא מצליחה לנשום.
מרגישה כמה פעמים ביום שאני "צריכה אוויר", ולא מצליחה למלא את הריאות עד הסוף, רק אחרי הרבה נסיונות שאיפה...
בלילה, בשכיבה, זה מחמיר. קשה לי להירדם בגלל זה. אני לא חולה, וזה התחיל רק מאז שאני בהריון.
האם זו תופעת הריון מוכרת? נשמע הגיוני שזה יקרה בחודשים מתקדמים יותר, כשכבר יש בטן... אבל עכשיו עדיין אין לי.
יש לי עוד זמן עד לתור עם רופאת הנשים, וחשוב לי לדעת אם זה תקין ואם יש אולי דרכים להקל על העניין.
תודה רבה!
לי היה את זה אחרי הלידה, וזה דבר שממש צריך לבדוק!

נשמע כמו משהו רגשי, לא קשור דוקא להריון
לגבי יוגה - רק יוגה לנשים בהריון עם מדריכה בעלת ניסיון בהריון דוקא.
גם אני לפעמים מרגישה ככה. אז מיד פותחת חלון או יוצאת החוצה לנשום אויר קר ורענן ואם צריכה לשכב אז על כרית גבוהה בחצי ישיבה.
בד"כ זה קורה בגיל גדול יותר, אבל אפשרי גם עכשיו.
איך זה קורה שפתאום מגיעים לחודש תשיעי?
וכמובן- לא מתלוננת חלילה וחס, אפילו לא לשנייה קלה, מודה לה' על כל הטוב, במיוחד שאין (לפחות בינתיים..) כל כך בחילות והקאות רק בעיקר עייפות קבועה ותחושות מוזרות לפעמים בבטן...
שתפו, איך עבר עליכן ההריון? יש שלב שאז הוא מתחיל לרוץ?
רק ברביעי -חמישי, אני מתחילה לזרום.
החודש התשיעי אצלי הרבה יותר קל מההתחלה!
זה למרות שהחודש התשיעי האחרון היה מלא בצירים,
אפילו כשבאתי לביקורת, יום לאחר התל"מ, כבר הייתה לי פתיחה של 1 וחצי.
עם כל זאת, ההתחלה היא הכי קשה!
תחיה דולהאמרתי לבעלי שפאדיחות, אנחנו נהיה מזקני באר שבע שזוכרים שירד שלג אי פעם בבאר שבע 
מה אני יגיד?![]()
AsNaTאחרונה
הרגע הזה שמניחים את התינוק על הבטן שלך בפעם הראשונה....
הרגע הזה שהוא נושם את נשימותיו הראשונות בעולם...
הרגע המרומם הזה שבו מגיח ילד לעולם היישר מגן העדן של הנשמות!
הרגע הזה שהפכת להיות אמא...
הרגע הזה שאת ובעלך מסתכלים אחד על השני באושר!
הרגע הזה שסוף סוף הגיע ואת חובקת ילד...
לרגל יום ההולדת של פיצי (9 חודשים, אם תהיתן
)
מעניין אותי מה המשפט הראשון שעלה לכן בראש ברגע שהסתיימה הלידה / שראיתן את הילד /
שעיכלתן שההריון מאחוריכן ואתן אימהות....
(אחרי זה אשתף במשפט המצחיק שלי!) ![]()
ortal1