
אני לא אוכלת יותר ממה שאכלתי לפני, הכל אותו דבר, לפי מה שראיתי בכל השליש הראשון צריך לעלות 1-2 קילו!! אני מתה מפחד! לא רוצה להשמין....
אני בהיריון האחרון העלתי בשליש הראשון 5 קילו כך גם בשליש השני, האחות היתה ממש לחוצה ואמרה לי להתחיל לאכול הרבה יותר ירקות.
בשליש השלישי כמעט ולא עליתי... וב"ה לא היתה שום סכרת היריון
כל אחת עולה כפי שהיא עולה, וזה בסדר גמור. אין 2 נשים זהות. ואת מה שכתוב בספרים לא שייך אליך, זה שייך לאיזו אישה דמיונית, סטטיסטית.
את סתם מלחיצה את עצמך עם השקילות הללו...
יש איזה "השמנה ראשונית" כזאת, זה כולל גם את החזה וגם בכללי..
אצלי בסוף עליתי 11-12 קילו שזה סביר.
אז אל תדאגי מזה.
אני דווקא אכלתי המון שטויות. לא מומלץ כמובן..

גם העיניים, שמעתי מחברה ששמעה מרופא שלפעמים ההפרשה זו לא דלקת אלא "נזלת" מהעיניים... שקלת ללכת לרופא?

הגיוני שאם היה לי קרע בדרגה 2 בלידה ונתפרתי בצורה ממש גרועה לפני יותר מ 5 שנים ומאז היו עוד 2 לידות ללא חתכים עדיין מציק לי באיזור? ברמה שמרגיש כאילו תפרו חלק פנימי בחוץ ויש בליטה שלא אמורה להיות שם (כמו טחור)
חשוב לציין שהעליתי את העניין בפני הרופאה שלי בביקורת לאחר הלידה והיא טענה שהכל בסדר.
יש מה לעשות בכלל במקרה כזה?
הגיוי שיש צלקת, אבל לא הגיוני שאחרי 5 שנים טרם התרגלת ועדיין מפריע
לי היו ממש מעט תפרים, וקיבלתי עליהם "תזכורת" בכל שינוי מזג אוויר, במשך כמה שנים.
התלבטות קשה שאשמח אם תאירו לי צדדים לכאן ולכאן.
ב"ה הריון ראשון
עד עכשיו עשינו את כל הבדיקות + קצת יותר (בבדיקות הגנטיות)
והכל יצא תקין.
אני לא גרה בעיר ככה שלכל בדיקה ולכל בדיקת דם צריך לנסוע במיוחד,
הגעתי לשלב שנמאס לי כבר מבדיקות...
עשינו את ההשתדלות שלנו, התפללנו ובדקנו את ה-כל
ומודים על כל בדיקה שיוצאת תקין לגמרי
מתלבטת מה החשיבות של הסקירה המוקדמת?
לא ברורה לי כ"כ החשיבות שלה ולכן יש לי נטיה לוותר.
זה הולך להיות טרטור רציני לקבוע אותה בזמן נורמלי בלי להפוך את העולם
סקירה מאוחרת אנחנו נעשה בעז"ה וגם את כל השאר
אבל יש לי נטייה לוותר על זאת
ומפחדת לעשות שטויות מחוסר ידע...
אם עשית הכל ויצא תקין אז אין עניין מיוחד לעשות את שתי הסקירות.. אז בוחרים אחת. בדכ עדיף את המאוחרת כי העובר יותר מפותח ורואים יותר טוב..
...ממילא תמיד בסקירה המוקדמת, גם אם רואים משהו לא בסדר, מחכים עוד קצת שזה יסתדר ורק אז
אולי מנסים לראות אם בכלל אפשר לטפל. אז למה? כבר יראו בסקירה המאוחרת וזהו..
אלא אם כן, את מתכננת לעשות הפלה אם משהו לא בסדר..
אני בכ"א לא עושה סקירה מוקדמת.
כל מה שנותן נקודות זכות לעובר שהוא בריא ללכת לעשות
לא לדעת כלום ואז חס וחלילה יש בעיה לילד בלידה.
יש הרבה דברים שאפשר לטפל בהם, אפילו להיות מוכנים לזה...
אולי תתקשרי להתיעץ איתם?
היה לנו הריון בו עשינו רק סקירה מאוחרת, והיה משהו לא בנורמה שהלחיץ קצת את הרופא (אבל אנחנו נלחצנו יותר. וגם היינו צריכים לעשות עוד בדיקות בגלל זה). בסוף נולד בריא ושלם. ברוך ה'! אבל אם היינו עושים גם מוקדמת, סיכוי טוב שהיינו יודעים מההתחלה שהכל בסדר...
והיות שאני אימא לילדה אוטיסטית המליצה לי לקרוא.
אבל אני מבינה שההודעות נמחקו.
למה?
חבל!
אני מתעודדת כשאני יודעת שיש איתי עוד אימהות באותה סירה!
.
צודקת...הלוואי ורק זה מה שנרגיש...מעין אהבה

נשואה טריה
מכיון שהבדיקה בודקת את הורמון HCG שהוא ההורמון של ההריון, זה ההורמון שבעצם מופרש כשיש השתרשות,
ההורמון הזה עולה בדם כשבועיים לאחר ההפריה (ורק לאחר מכן רואים באול' שק הריון), ולקראת סוף ההריון יורד
אחרי כל מיני נסיונות כואבים של סרזט מיקרולוט גלולות למיניהם ודימומים, רוצה לנסות נובה רינג.
שמעתי שזה מאד נוח. רוצה עצות בנוגע להבא:
אני בן אדם יחסית די הורמונלי. סרזט ואפילו גלולות רגילות משפיעות מאד על מצב רוחי לרעה
מישהי יכולה לומר לי כיצד הנובה רינג משפיע עליה מהבחינה הזו?
אני מניקה ורוצה לדעת כיצד זה השפיע על ההנקה שלכן?
תודה רבה!
ההבדל רק בנוחות: טבעת נחשבת לנוחה יותר, במיוחד לחסרות אחריות
עד איזה שלב זה יכול להגיע?..בדרך כלל לפחותיעל מהדרום
יעל מהדרום
וזה די מטריד אותי.אבל זה גם משתנה בין בתי החולים, לכן אני ממליצה לא לעשות את המעקב בבית חולים אלא במוקד כדי שלא יפעילו לחץ לאשפז רק כי את בשבוע 41 (בסורוקה מזרזים כבר באמצע שבוע 41, לא יודעת איך ברזילי)

והרופאים ממש לחצו על זירוז אבל שאלנו רב והוא אמר שלא לעשות.
יש כל מני שיטות טבעיות לזרז.
כדאי לך להתחיל כמה ימים לפני הזמן שהרופא אומר שכדאי, כי לפעמים הדברים הטבעיים לוקחים זמן, ולפעמים צריך לנסות דברים אחרים.
דיקור סיני ידוע כמזרז ממש טוב.
אני חושבת שיש גם מיצוי צמחים בבית מרקחת ברחוב עזה שגם הוא לא רע.
ואם את מחפשת בית חולים שיעדיף לשחרר אותך הביתה ופחות להתערב - נראה לי ששערי צדק הוא הכתובת. (רק שהם לא כל כך בקטע של לידה טבעית...)
איש לא יכול לעשות לך זירוז בכוח
זה פשוט נורא!!כל השבת יצאו לה הפרשות מהעניים והיא ממש מסכנה!!!
נראה לכם הרופא יתן אנטיביוטיקה?
מישי התנסתה??
הייתי עם התינוקת, אצל רופא, שכמעט ולא נותן אנטיביוטיקה. אבל דווקא בדלקות עיניים הוא לא לוקח סיכון, ונתן טיפות אנטיביוטיות.
בן תשעה חודשים והוא גם ממש מסכן (בנוסף הוא כבר מלא זמן משתעל ומידי פעם יש לו חום שעולה ויורד וכל פעם שאנחנו באים לרןפא במהללך החודש הוא אומר שזה וירוס ולא אמר לא דלקת ריאות ולא דלקת עיניים, למרות שכשבאתי ביום שישי הוא היה נראה די מסכן גם בעיניים..
בשבת מישהי המליצה לי לשים לו בכל מקרה סינטומצין, זו משחה קצת אנטיביוטית, אולי זה יעזור, שמנו קצת.
אפשר גם לנגב עם תה קמומיל
וכמובן גם חלב אם עוזר..
זה מחסן את החידקים.
אם אתם נותנים סינטומיצין - תקפידו לתת את כל הימים שצריך (נדמה לי שחמישה ימים. לא זוכרת כמה פעמים ביום. שתיים או שלוש).
אפשר להניח גזה טבולה בתה
ולסירוגין - עם תה קמומין
לשטוף את האף עם מי מלח כל שעה
לרסס אל תוך האף בספריי הומאופתי (ניתן לקנות בניו-פארם ללא מרשם) מיוחד לסינוסיטיס.
רפואה שלמה
עוד מעט אמאאז החלטתי סוף סוף לפתוח ניק חדש במקום כל הזמן לכתוב מאנונימי 
ויש לי גם שאלה.
ב"ה שבוע 13, הריון ראשון.
מתלבטת מתי ואיפה ואיך כדאי לקנות בגדי הריון.
עדיין אין לי צורך לזה כל כך, אבל אני קצת חוששת שיום אחד הבטן פתאום יתחיל לצאת, ואתחרט על זה שלא חשבתי על הדברים מראש. ואמא שלי מתרגשת ומחכה לקחת אותי ![]()
אז השאלה שלי ככה: מתי מומלץ להתחיל לקנות בגדי הריון? איפה כדאי לקנות? (אני אוהבת סגנון של קמיליון/ עין השלישית/ בת עין וכדו'- יש חנויות לבגדי הריון עם סגנון כזה?) על איזה גזרות של בגדים בחנויות רגילות ניתן להסתמך גם להריון? איך מחשבים את המידות שאצטרך? אני לא ממש בקטע ללבוש משהו שיושב כשק על כל הגוף, אלא יותר משהו שנותן מקום באזור הבטן ויושב טוב על שער הגוף.
קצת קשה לי כי אני עוד לא יודעת כיצד המבנה גוף שלי ישתנה במהלך ההריון/ איפה אשמין חוץ מאזור הבטן...
בקיצור, אשמח לשמוע מהמנוסות כאן כל הארה או עצה בנושא ![]()
תודה בנות!
כי עליוניות אפשר איכשהו למשוך אבל חצאיות מהר צריך של הריון
(אזור ירושלים בעיקר... יש אפשרות להגיע גם לפתח תקווה במידת הצורך).
אני אהבתי את רמי לי
הגוף משתנה בהריון בעיקר בבטן (כמובן
) אבל גם החזה, הישבן והירכיים גדלים (לרוב, אבל כל אחת שונה כמובן).
אני ג"כ בהיריון ראשון, אבל בשבוע קצת יותר מתקדם- 24.
ולבינתיים לא קניתי בגדי היריון.
בשלב שלך הכל עוד התאים לי ורק לפני כחודש התחלתי למיין בגדים,
כרגע חצאיות עם גומי מעולות לי, וכן דברים שהיו טיפה גדולים עליי (אני יחסית קטנה בגודל...)
ומעיל רק ממש עכשיו מתחיל להיות קטן
פירטתי רק כדי להראות שלא מחייב לרוץ לקנות בגדי היריון.
במיוחד בשלב כ"כ מוקדם ובהיריון ראשון (הבנתי שבבאים הבטן יוצאת מוקדם יותר לרוב..)
שיהיה היריון קל, שמח ומרגש 
*סמיילית*לדעתי אפשר בשלב הזה עוד להסתפק בבגדים שלך. מסכימה עם מה שכבר אמרו שמה שנהיה קטן הכי מהר זה החצאיות (מניסיון...
), אז אולי את זה שווה לקנות.
לענ"ד בגדים בחנות לבגדי היריון בד"כ יקרים יותר, לכן אפשר לדעתי לקנות פשוט בגדים במידה גדולה יותר בחנויות רגילות ואת הקניה בחנות לבגדי היריון לשמור להמשך ההיריון...
העיקר שיהיה בבריאות, בנחת ובקלות 

לעשות הפסק? לפני הרבה זמן? או ששייך לחכות יומיים שלושה? אולי תבררי במכון פוע"ה , לי התירו צבעוני בשבעה נקיים

מהטבילה למשך 6 שבועות נניח (איזה כיף!!) ובזמן הזה אני מחברת טבעת אחרי טבעת,
ומפסיקה כשמתחילים כתמים.
כדאי להתייעץ עם מכון פוע"ה, עדיף עם הרב אודי רט.
יש מצב שהכתמים הם בעקבות הסתגלות הגוף לטבעת...
תשאלי אותו, אמרתי לך,לי התיר ללבוש תחתון צבעוני ב-7 נקיים +מינימום בדיקות+לא להוציא את הטבעת בבדיקה, כי אולי פצעתי את עצמי וזה ממש סיבך והאריך את הזמן...
... תגידי, יש מצב שפצעת את עצמך?
צרך ממש בעדינות להתעסק עם ההכנסה וההוצאה שלה, להכניס עם ג'ל אינטימי...
הראשונה שהתחלתי להשתמש- התעכבה בגלל המשך דימום... אני כמעט התייאשתי, והוצאתי לפני הזמן וגם זה סיבך... אם מוצאים לפני הזמן זה אכן גורם לכתמים..
תתייעצי עם מכון פוע"ה,
היאזרי בסבלנות וקחי נשימה עמוקה, בע"ה מאחלת לך שתטבלי בקרוב ממש,
ותתחילי לראות את היתרונות של הטבעת הזו,
כמובן הרבה תפילות לקב"ה שהטהרה תעבור חלק, ואח"כ יסתדר הכל,
זה כיף ממש לקבל פעם ב... ולא פעם בחודש.
אני כאן בשבילך.
לא לצרף טבעות. לדעתי תוציאי בזמן ותקבלי מחזור ובעז"ה באחד הבא כבר לא יהיו כתמים
זה קשה![]()
קורה לי לפעמים שאחרי מאמץ ממושך (לסדר את הבית בערב ולשטוף כלים, לדוגמא
), יש לי כאבים ברגליים. אלה כאבים באזור של חיבור הרגליים לבטן, אבל בצד החיצוני יותר (זה שרחוק יותר ממרכז הגוף).
אלה לא כאבים שבאים והולכים, לכן פחות נראה לי שזה צירים. (כן חשבתי בכיוון של צירים כי הצירים בלידה הראשונה התחילו באותו אזור, ולקח זמן עד שהם עברו לבטן).
עוד משהו- אני בחודש שמיני ברוך ה'. הכאבים האלה היו לי בעבר, גם לפני כמה שבועות, ואז הם היו יותר תדירים.
אז, אם זה לא צירים, מה זה כן?
הדס123- אני לא חוויתי את הצירים כהתקשויות של הבטן באף אחת מהלידות
. זה מושג יותר גמיש. אצלי לפחות.
ותודה לך ולאנונימי. אני עובדת רק בבית, ואין אפשרות לקבל שמירת היריון כאן... ![]()
שבוע טוב!
נראה לי שאני התחלתי את ההיריון הראשון עם CMV. הרגשתי ממש לא טוב, גם בחילות, גם חולשה וגם צינון. לא זכור לי שיעול מוגזם או מטריד (זה היה לי כמעט חמש שנים, אז אולי אני טועה)..
בכל אופן, כשגילינו שאני בהיריון ועשינו את בדיקות ההיריון, הרופאה אמרה שיש לי CMV (יצא משהו חיובי שמה) והיינו בקצת יותר מעקב בגלל זה.
שלום לכן,
מסתובבת פה בפורום מדי פעם אך פעם ראשונה שאני כותבת..
אשמח לעזרה מהמנוסות,
ביתי בת חצי שנה ואני מרגישה שאני לא "מאתגרת" אותה מספיק, זאת אומרת שאני מרגישה שהיא צריכה עוד גירויים ואין לי רעיונות מעבר למה שאני כן עושה איתה.
מה אפשר לעשות איתה כדי לגוון?
אני מנסה לעשות סדר יום וקצת לא הולך לי אם יש לכם רעיון גם לזה אשמח מאד!
תודה רבה
כותבת מאנונימי
כי ההודעה הזו היא אאוטינג בטוח ...
כל השכנות כבר זכו לשמוע (לא ממני, מהסבתא שלה )
את הסיפורים האלה.
יש לי ילדה אחת, בת 3.5
כרגע בהריון שני ב"ה.
הייתי איתה בשמחה רבה בבית עד גיל שנתיים.
רעיונות לגירויים:
ספרי תמונות עם מעט מלל, יותר ממילה אחת .
יש כל מיני ספרים על חיות, עם דברים שאפשר למשש גם,
לבת שלי שהייתה קטנה היה ספר "משש והרגש" של בייבי איינשטיין
משהו שנקרא "חיות בכפר" או משהו כזה. מעט מלל,
חיות, וכל חיה אפשר למשש , לדוגמה, עיגול של פרווה במקום של הכבשה
חומר דמוי כרבולת איפה שהתרנגול, שיער כמו של פרה איפה שהפרה .
בעיקרון כתוב עליו מגיל 9 חודשים, הבת שלי אהבה אותו מגיל 6 חודשים.
כשיש מבצעים זה מצויין. כשלא, זה קצת יקר.. אבל יש מבצעים לעיתים קרובות.
בכל מקרה אלה ספרים טובים שאם לא נותנים לילדים להחריב אותם,
הם ישמרו טוב לאורך כמה שנים.
יש בדני ספרים ספרי תמונות זולים וחמודים, יותר פשוטים מ"בייבי איינשטיין"
אבל עושים את העבודה.
ספרי תמונות לתינוקות שמשמיעים מוזיקה כשלוחצים על איזשהו כפתור גם יכולים לעניין אותה, אחותי קנתה לה של בייבי איינשטיין ליום הולדת
כשהיה על זה מבצע טוב.
תשבי איתה , תראי לה את התמונות ותדברי אליה , תספרי לה באיזה צבעים הפרחים והעצים,
בספר שיש בו פרחים ועצים לדוגמה.
אם זה ספר על חיות תשמיעי לה קולות של חיות ותדברי איתה נניח "כלב נובח הב הב" "הפרה גועה מו מו".
הבת שלי גם הייתה מקשיבה ב6 חודשים לסיפורים סיפורים, נניח מעשה בחמישה בלונים, או איה פלוטו
סביר להניח שאת הרוב היא לא הבינה, אבל היא אהבה לשמוע את הקול שלי מספר לה
ולראות תמונות. אני לא יודעת אם היא דוגמה, אבל אפשר לנסות... גם בזכות זה היא דיברה מוקדם
ויש לה אוצר מילים יפה. זה היה דיי מצחיק, ב11 חודשים היא אמרה "טאאאחחח אה קרה?! " כדי שאקריא לה
מעשה בחמישה בלונים. אם לא הייתי טוחנת לה את זה מגיל חצי שנה, זה לא היה...
חוץ מספרים, כל מיני בובות פרווה צבעוניות, כדי שהיא תתגלגל אליהן אם היא מתגלגלת, או תושיט להן ידיים
שלי לא יותר מידי התגלגלה או זחלה עד גיל דיי גדול, אנחנו מזן הבטטות שאוהבים יותר להשכיל, לקרוא ולחפור,
ופחות אוהבים לזוז, רק כשהיא גדלה קצת היא התחילה להית אנרג'ייזר, עד שנה היא בקושי זחלה.
תשימי דיסקים עם שירי ילדים, או מוזיקה בלי סירטון במחשב, הגברת שלי אהבה גם מוזיקה קלאסית,
אנחנו דווקא לא מתורבתים כאלה, ההורים שלי אשכנזים מתים אבל לקונצרטים לילדים דודה שלי לקחה אותנו על תקן סעד לילדות של הגיסה הלא מתורבתת שלה , סתם השמעתי לה פעם קול המוזיקה ברדיו והיא התלהבה אז המשכתי,
(בכל מקרה, כדי לאזן את אשכנזיות היתר היא גם התלהבה ששמתי לה ברדיו לקליטת עליה חדשות במרוקאית, וקטעים של התזמורת האנדלוסית
שיהיה איזון קצת מבחינת המוצא ושיהיה גם זכר למסורת בית סבתא שלה מהצד השני)
רעיונות נוספים,
משחקי התפתחות שמתאימים לגיל שלה,
אפשר לקנות בחנויות צעצועים, לא חובה בכלל מותגים יקרים,
ועדיין דברים של "טומי" או "פישר פרייס" יחזיקו כמה ילדים ,
תלוי בתקציב , אם יש עדיף להשקיע ,
אם אין, גם הפשוטים ביותר בחנויות בנוסח מקסטוק יעשו את העבודה כל עוד הם בטיחותיים.
את המשחקים שהם לא של פירמות לבדוק טוב טוב לפני, אמא שלי קנתה לה בגרושים בחנות סטוק כלשהי , (לא מקסטוק) צפצפות מפלסטיק רך, בצורה של חיות,
ומה שהשמיע את הקול בכל צפצפה, היה חלק קטן ומסוכן שאבא שלי הסב את תשומת לבי אליו ואמר
שצריך לבדוק כל משחק לפני.אם הייתי נותנת לה להתעסק עם זה היא הייתה עלולה להיחנק,
הוצאנו את מה שמסוכן, והיא נהנתה מהם מאוד. גם את הפירמות כדאי לבדוק, בכל מקרה, הסיכוי
שיהיה שם ליקוי בטיחותי הוא קלוש, אם כתוב שהם מיועדים לתינוקות.
צעצועים מרעישים, שלא מרעישים חזק,מצפצפים למינהם , בובות פרווה שמשמיעות קולות, וכד'
בובות שיש בהן איזשהו "עניין" נניח הבת שלי קיבלה מתנה כשנולדה כמה בובות שאפשר היה
לתלות עם קליפס כזה על הסורגים של הלול, והן היו בנויות כמו מעין קפיץ, כשהיא משכה את הבובה אליה
ה"קפיץ" נפתח, וכשהיא עזבה אותה, הבובה חזרה בחזרה לסורג של הלול, היא ממש אהבה לשחק בזה.
בקשר לסדר יום,
אני ה-אמא הכי לא נכונה לשאול אותה את זה..
כשהיא הייתה איתי בבית עד גיל שנתיים,
דיי זרמנו לפי הצורך..
בכל מקרה, דברים שכן היו קבועים סביב גיל חצי שנה,
קמים מתי שפיצקי הייתה קמה, סביב 8 (היתה הולכת לישון מאוחר וישנה רצוף ... )
אוכלת, אם הייתה נחה עלי הרוח היינו מתפללות, הייתי אומרת איתה במנגינה כמו במעון "תורה ציווה לנו משה..." ואומרת איתה שמע ישראל, אם לא היה לי חשק אז לא..בכל מקרה, כניראה שאמרתי איתה מספיק פעמים,
כי בשנה וחודש היא אמרה שמע ישראל יפה +פרשה ראשונה עם עזרה .אז שווה להתחיל מגיל קטן. עושות משהו בבית מהדברים שכתבתי למעלה,
יוצאות לטייל עם העגלה אם יש יום יפה,
חוזרות בסביבות 11 , פיצקה הולכת לישון שעה בערך, אמא הסטודנטית מנסה ללמוד .
קמה, אוכלת, משחקות, קוראות וכיו"ב, ישנה שנת צהריים 2-4 , ולפעמים לא 2-4 אלא שעות אחרות,
מוזרות ככל שיהיו , כי אני לא הייתי יותר מידי אמא שאוכפת סדר יום נוקשה והלכתי עם מה שפיצקה רצתה. אמא שלי, בעלת השורשים האוסטרים היתה מבסוטית שאני לא יקית עם פיצקה
חמותי הסתכלה עלי בתור אסון אירגוני שהתינוקת שלה עושה בלגן ופורקת עול ( כניראה שאבות אבותיה הגיעו לקזבלנקה בהוראת הגנרל ביסמארק הישר מפארוסיה ),
והתינוקת היתה ישנה פחות או יותר מתי שהיא מצאה לנכון. אוכלת כשהיא קמה משנת הצהריים. אם כתוב פחות או יותר מדי ארוחות מהמומלץ זה כי עבר הרבה זמן ואני לא זוכרת. היא לא אכלה יותר או פחות ממה שצריך.
תוכניות אחר צהריים: ביקור אצל סבתא וסבא מאחד הצדדים, ביקור אצל אחת מהסבתות רבא שברדיוס שאפשר להגיע אליו.
או טיול בעגלה אם נעים.
אוכלת, שעות הערב, עיסוק עצמאי עד כמה שאפשר, אם אפשר, ואמא מנסה לעשות דברים בבית שלא הוספקו בשעות שהיא ישנה,
אם פיצקה לא רוצה להיות כמה זמן עצמאית, אז עושות משהו ביחד והדברים נדחים למתי שישנה / יושבת בטרמפולינה ומקבלת תשומת לב במקביל לכך שאמא מנסה לעשות דברים מועילים.
לילה, בערך 11 תלוי מתי פיצקה ישנה בצהריים וכמה ישנה בצהריים, יכול להיות גם יותר מאוחר,
אוכלת, וישנה עד הבוקר "כמו גדולה" .
זה בקווים כללים,
בקווים פרטיים יותר, סדר יום זה לא הצד החזק שלי,
עוד בגיל כמעט שנתיים היא ישנה לה תנומת בוקר כמו בת פחות משנה..
היום היא בסדר גמור בגן ולא קרה לה שום דבר רע מזה שאמא שלה לא חזקה במונחים כמו "סדר יום"
השתדלתי..
מקווה שיעזור לך..
לקום, להתלבש, לאכול, להתארגן. (את והיא)
9:00 פעילות בבית
שינת בוקר טובה (כשעתיים)
11:00 קמים- מנסים לאכול מוצקים
יוצאים לסיבוב בחוץ
חוזרים- בקבוק/ הנקה
14:00 שינת צהרים קצרה (כשעה)
משחקים בבית, שומעים שירים, מדברים... אפשר לצאת שוב.
19:00 אוכלים דייסה
מקלחת
בקבוק/ הנקה
לילה טוב 
כמובן שזו רק הצעה ואפשר לשבץ אחרת- לי זה סדר היום שהתאים.
דגש על הדייסה- הקטנה שלי עדיין יונקת אבל זה לא מחזיק אותה מספיק בלילה ובכל מקרה היא לא אוהבת לשתות דייסה בבקבוק אז מצאנו פתרון להאכיל אותה טוב בדייסה מכפית לפני המקלחת, ככה מצד אחד זה לא סמוך מדי לשינה אז היא יונקת ונרדמת טוב, מצד שני זה לא מוקדם מדי אז זה מחזיק אותה שבעה יותר בלילה.
שימי אותה כמה שיותר על השטי. כדאי לשים צעצוע צבעוני על ידה והיא כבר תושיט אליו יד ותיקח אותו.
