פורום הריון ולידה (עמוד 4761)

זה עול כבד מדי לילדים.

ובקשר לגיל- נראה לי תלוי בנסיבות.

אם כבר ממש רואים ואת יכולה לתת להן ציוני דרך של מתי הלידה תקרה אז אפשר להתחיל לדבר על זה.

לא תמיד גם יפנימו על ההתחלה מה זה אומר בדיוק. אז אפשר להראות חברים\שכנים שנולד להם תינוק או תמונות בספר\אלבום.

כל הזמן דיברנו על זה שעוד מעט יהיה עוד תינוק והגדול ישמור עליו ויחבק אותו וכו' וכו'

ספר לקראת הלידה רצוי.
לי יש 5 ילדים וכל ההריונות עד עכשיו לא סיפרתי כלום רק בחודש שמיני עם האחרון סיפרתי רק לבכור הוא היה אז בן 8.
ובהריון הנוכחי 2 הגדולים שאלו אותי לפני שבועים אם אני בהריון כי אני נראית שמנה להם פתאום זה ( בני 10 8). תאנצ שזה היה מאוד מרגש שהם גילו לבד וכמובן שהזהרתי אותם שלא מספרים לאף אחד..

המיני אלקטריק לא יותר טובה מהספקטרה...
הסווינג והדומות כן...
הם נחשבות מגבירות חלב כי הצורת פעולה שלהם דומה יותר להנקה ולכן הם יותר שומרות על ייצור החלב... המהירות והעוצמה וכו' משתנה מדגם לדגם...
אני הצלחתי להוציא עם הסווינג הרבה יותר מהר כמות גדולה יותר ממה שיצא לי במיני אלקטריק או ידנית של אוונט אבל אישית לא התנסתי בספקטרה... (רק יכולה להגיד שכשהאחות טיפת חלב המליצה לי לשאוב להגברת חלב היא אמרה לי לא ספקטרה וכאלה אלא או סווינג או חברה אחרת שאני לא זוכרת)
אני ממליצה לקנות סווינג אם את מתכננת שאיבות על בסחיס יומי והיא מחזיקה גם יותר מילד אחד...
ביד 2 אפשר למצוא כמעט חדשות באיזור ה500 אבל תצטרכי לקנות ערכה שעולה 100 לחלקים שלא משתמשים בשל אחרים בעיקרון ולא יהיה לך אחריות חדשה הכי בזול יש בתינוקות זה אנחנו בפ"ת עולה אם אני זוכרת נכון 735 ושנתיים אחריות... במקומות אחרים זה יותר קרוב ל800 או יותר מ800...

שהיא די טובה  גם ב-690

לקחתי גם מיד שרה ספקטרה, והחיסרון המשמעותי שלה הוא שאין אפשרות לשנות עוצמה, ולי היא מאוד כאבה אז החזרתי אותה אחרי כמה ימים. ביד שרה יש מעט מאוד משאבות של מדלה אבל תחפשי בגמ"חים אחרים, אולי תמצאי. מבחינת המהירות של השאיבה לא ראיתי הבדל בין ספקטרה למדלה.

כדאי לך לקנות חדשה, במיוחד אם את הולכת לשאוב על בסיס יומיומי. תזכרי שיש להן בלאי. אלא אם כן את מוצאת מציאה, משהו שבקושי השתמשו בו.

אני אחרי ניסיון די כושל עם 2 ילדים - בשלישי השקעתי וקניתי את הסווינג.

אני מאוד מרוצה.

יש את ה free style של מדלה שהיא דו צדדית ומעולה מעולה, אבל היא ממש יקרה

(דרך אגב אני מכירה מישהי שאולי מחפשת למכור כזאת במצב טוב, אם את רוצה פני באישי)

 

הסווינג היא טובה, קומפקטית ואמינה. כאמור דרך מכבי עולה 690, ואם יש לך במקרה מגן זהב - או שיש לך חברה שילדה ויש לה מגן זהב - הם נותנים החזר 50%!! (רק שימי לב שהם ממש בודקים אם הקונה הייתה בהריון וכו... זה אמור להיות אישי ליולדת, לשיקולך)

לי יש. התקשרתי הרגע למכבי ואמרו לי שאין החזרים למגן זהב.

(ל*3555)

זאת הרמה החדשה של מכבי.
יש החזרים של חמישים אחוז על קניות ללידה ובית החלמה, עד תקרה של כאלפיים ש"ח.

חצי שנה תקופת המתנה.

רק ל"מכבי שלי" לצערי

ועכשיו משתמשת בספקטרה בגלל ששלי התקלקלה.

מדלה היא קלה לנשיאה שזה הפלוס שלה.

הספקטרה כבדה וגדולה..
אך עם זאת אני גם לוקחת איתי את המשאבה של ספקטרב יום יום לעבודה היא מצויינת. השאיבה שלה שקטה והוואקום חזק.

אם תרצי עוד שאלה בשמחה...
מציאה לך להתחיל חשאוב ולשים במקפיא. לפעמים הגוף לא רגיל לשאיבה או הלחץ בעבודה מביא לירידה בתפוקת החלב. בקיצור תתחילי לאחסן חלב לימים שזה יהיה קצת קשה.

בהצלחה!

קניתי משאבה של אוונט חשמלית ממכבי. יש לי מגן זהב אז במקום 700 זה יצא לי 560. היא ממש טובה ושימושית.לדעתי כדאי להשקיע כי זה משו שנשאר לך גם עבור הילדים הבאים בע"ה.
אגב, בכל הקשור לשאיבת חלב עדיף בבוקר יש הרבה חלב. פשוט הבדל עצום !ניסיתי לשאוב בצהריים וכעבור שעה מילאתי 45 ובבוקר תוך 20 דקות בערך מילאתי 80.

כשהבטן ממש קשה כמו אבן זה התקשות,

כשזה תנוחה של העובר,בד"כ אני מרגישה צד אחד קשה ועגול שזה הראש של העובר

והצד השני יותר רך.

 

אני חושבת שרק התקשות שמלווה בכאב בגב/בבטן זה ציר אמיתי,

ואם הבטן רכה ואז קשה ולא נשארת קשה כל הזמן.

אם ההתקשות היא באיזור מסוים ואפשר טיפה לדחוף אותה כזה אז זה תנוחה של העובר...
בשלב כזה בעיקרון זה לא מדאיג אם זה לא בתדירות צפופה ממש...

אני מקווה שאצליח לזהות.
כי יש פעמים שזה היה נראה לי כמו הגב שלו. ואז זה ארוך ועל רוב הבטן...

ומה נקרא צפוף?
אתמול בערב נגיד, לא בדקתי ממש, אבל זה הרגיש שהיה כמה וכמה...
וממה חוששים? יכולה להתפתח מזה לידה?

תמששי איפה הגבול של החלק הקשה...
צפוף זה כל כמה דק' במשך יותר משעה וכן קורה שצירים כאלה פתאום מקדמים לידה (אבל די נדיר)

בע"ה מקווה שאצליח.
תודה על העזרה!

א. ציר אמיתי כואב! ציר מדומה אמנם מציק אך אינו כואב.
ב. צירים מדומים מגיעים בדר"כ בסוף היום, לאחר שהגוף כבר עייף.

כל חודש תשיעי היו לי צירים, אבל הם לא כאבו..
גם כשהלכתי למיון המוניטור הראה צירים, אפילו כאלה שלא הרגשתי..

זה לא כאב פתאומי אלא מגיע בהדרגה מתגבר מגיע לשיא ומרפה בהדרגה.
זה גם בא והולך וגם הגלים האלה.

אתמול הייתי אצל אחות ליווי הריון והיא הסבירה לי קצת...

והיא אמרה שזה לא משנה שיש אותם.
בגלל שאני כבר בשבוע מתקדם זה לא מדאיג אותה...

תודה לכל מי שעזרה בנתיים!

כדאי להבדק אצל רופא נשים

אם מאוד מלחיץ אותך

נסי אולי לקחת לימון סחוט לתוך כוס מים כל יום אם אינני טועה שלוש פעמים ביום אולי זה יגמור לך את הכתמים..

 

המקור יתכן ולא נוקה כל כולו הרחם ומטפטף טיפין טיפין לכן ממליצה על הלימון הוא אוגר את כל הדם למשהו אחיד ומוציע הכל בבת אחת (יתכן שיקח כמה ימים!)

 

או שיתכן והסיבה לכך שיש קרישה ברחם נסי לבדוק זאת!!הבדיקה דרך בדיקת דם פשוטה.

 

בהצלחה רבה יקרה!

 

רבנים ממליצים לשים רק לבנים שחורים (כמובן אחרי טהרה).

 

 

לבדוק שאין קרישי דם ברחם?

 

כי אם כן לפעמים הם משתחררים לאט לאט ויכול לקחת זמן שייגמרו,

אבל אם זה באמת ככה אפשר לקחת כדורים מכווצים שיגמרו אותם תוך מקסימום 3 ימים.

הכתמים הם לא דם ממש הם סתם גוונים של כתום-חום....

אל תפסקי לעצמך. צריך להתיעץ עם רב. חבל למשוך את זה סתם.

 

לגבי מה אפשר לעשות: להקפיד מאוד על תזונה נכונה ואפילו יותר חשוב - לחזור אל המולטיויטמין מתקופת ההריון.

 

לקחת יום יום באופן קבוע - הרבה פעמים זה פותר את בעית הכתמים שנובעת מחולשה וממחסור בויטמינים ומינרלים, בפרט שבמקרה הזה לא מדובר בכתמים בגלל מניעה הורמונלית.

 

זו גם יכולה להיות הסיבה למה בלידה הקודמת זה לא הופיע ועכשיו כן - יתכן שהמאגרים שלך הדלדלו וצברת מחסור בחומרים החשובים בגוף האחראים על רמות הורמונליות תקינות.

אנחנו עם רב צמוד אל דאגה... בעלי הולך לבקר אותו כל ערב עם הגרדרובה היומית...

הרעיון עם הויטמינים נשמע לי הגיוני וחשוב! תודה רבה רבה!!

 יתכן שזה כן סוג של דם או קרישה, נסי לעשות בדיקת דם מה יכול להיות?

 

ניסית את הלימון?

 

בהצלחה ורפואה שלימה!!

הוא כרגע כמוך. כל מה שאת אוכלת הוא יכול לאכול. ארוחת בוקר צהרים וערב. את שותה בקבוק? בבוקר אפשר בכוס חלב או דיסה בצלחת אם זה חשוב לך. בערב כנ'ל אם את חושבת שחביתה לחם וירקות לא מספיק , שיאכל מצלחת דיסה או ישתה בכוס. אמצע הלילה שישתה מים. אם היה רגיל לבקבוק ולדיסה באמצע הלילה מהלידה זה משהוא אחר. אבל אם הסתדר בלי זה אז למה עכשיו? אם את מתכונת שאת מניקה בלילה ואת רוצה להפסיק להניק ואת מבקשת שיתרגל לבקבוק כתחליף להנקה זה משהוא אחר.

שמים ממש ממש טיפה מים ונותנים לו לנסות. להחזיק איתו בזהירות בהתחלה.

אחרי כמה פעמים הוא יבין את העניין.

 

ואפשר גם בקבוק עם פקק ספורט מסתובב שפתוח ממש טיפה.

 

אבל גם בקבוק של תינוקות את יכולה לנסות פשוט לתת לו להכניס לו לפה להראות מה עושים עם זה ולאט לאט הוא יבין כשיראה שיוצא מזה מים.

עד עכשיו הוא כמעט ולא רצה לטעום מוצקים, ינק כמעט מלא!! אני מתחילה להרגיש שמתמעט  לי החלב ככה שיוצא שאני לא ישנה בימים וגם לא בלילות(מתעורר בלילות והרבה כנראה שבגלל זה).חשבתי לשלב לו בקבוק כא. ערב בנוסף להנקה כדי להפחית התעורריות שלו.מוצקים אני ממשיכה לחשוף אבל מסתבר שהוא מעוניין בהם בקצב אחר

הביצוע נעשה טוב יותר על ידי כל אדם שהוא לא אימא. אבא או מטפלת יכולים להיות אלה שמבצעים את המשימה. אצל אימא מניקה הקטנצ'יק יעדיף את ההנקה, ויעשה הכול כדי להכניע אותך!

באמת חשוב לוודא שיקבל מספיק נוזלים,

כי בכוס הם שותים מאד לאט....

לא מנוסה בלהרגיל אבל כמה רעיונות:

- לתת לשחק עם הבקבוק- להאכיל בובות אחרות, שיהיה זמין לידו בקבוק מים בזמן המשחקים- ומידי פעם לתת לו לגימה.

- אולי לקנות כוס מיוחדת או לקנות בקבוק תיק0תיק קטן שאפשר לפתוח רק קצת ולתת לו.

זה יותר "כמו גדולים" אז אולי ירצה...

מומלץ לעיין לפני שממהרים לפתוח הודעה.

יום טוב

וכאלה שרק משמינות- כמוני.

ירדתי 3 קילו בלידה- והשאר עדיין איתי. כמעט שנה

וירדתי רק 7 קילו. ויש לי עוד לא מעט...
( ואני ממש משתדלת לאכול בריא ומסודר... )

בעיקרון לי ירדה מיד (הרוב כבר בבי"ח...)

אבל אני לא ראייה, כי עוד בהיריון הייתה לי בטן פיצית, לא האמינו שאני צריכה ללדת...

יכול להגיע בכל שלב...

לנשום עמוק, למצוא מה עוזר לך להירגע,

להיות סבלנית כלפי עצמך ולהזכיר לסביבה לקחת אותך בפרופורציות.

 

ו, זה באמת קשה שפתאום את "לא מכירה" את עצמך...

יש כמה חברות שמייצרות אז בטח יש תחרות בניהן.

 

וגם אם לא- יש דברים ששוה להשקיע בהם כסף. אני קניתי רסקיו ולקחתי במצבים קשים.

תתייעצי עם רופא.

ממה שאני יודעת.. חכו עד 36 לפחות... אם לא יותר...

והתינוק פג.

הוראה רפואית צריך לקבל מרופא ולא מרב.

לכן חשבתי שהוא בטח יותר מבין בנושא מרב אחר.

בכל מקרה,תודה שהעלת נקודה שלא חשבתי,להתייעץ עם הרופאה.

שבעצם אני מזרזאת הלידה?הכוונה גם לשבוע 37

הבנתי שלא תמיד מותר לזרז..

אם את מתכוונת לבעייה הלכתית לזרז לידה ולהתערב במעשי הקב"ה, יחסי אשות לא נחשבים בקטגוריה הזאת...
ומאידך, ברור שמי שצריך להחליט בדברים האלו הוא הרופא.

עד שבוע 34 כי זה כבר לא מסוכן ללדת..
רופא מיילד אמר לי במיון יולדות בשערי צדק שהייתי בשבוע 32

אבל הוא עדיין פג.

לי יש תאומים שנולדו בשבוע 34: הם נשמו עצמאית מההתחלה (אחד מהם היה צריך קצת עזרה), וגם היו די בריאים. ובכל-זאת הם היו בפגייה (עד שלמדו לשמור על חום הגוף שלהם) במשך שבוע ושבוע ויומיים, הברית שלהם הייתה בגיל שלושה שבועות, ועד היום (בני שנתיים וחצי) ניכר עיכוב בהתפתחות ה"שכלית" שלהם (אבל זה, נראה לי, די נדיר).

קשורה לזה שהם נולדו בשבוע 34 , לדעתך?

 

כי אז זה נורא מבלבל, שבשבוע כזה הרפואה לא מנסה לעכב עוד קצת את הלידה, עד סיום 36 שבועות מלאים. 

 

אם יש עוד סיכונים בלידה בשבוע כזה, אז למה מפסיקים אז את התרופות/אשפוזים/הנחיות למנוחה או אי קיום יחסים..

 

 

גם אני הייתי על כדורים עד שבוע 36. לא ראיתי הנחייה לשבוע ככ מוקדם. זה מוזר בעיני.

אבל בגדול כן, יש קשר בין כל רבדי ההתפתחות לבין שבוע ההריון בו נולד התינוק.

העניין הוא שמשבוע 34 הסכנת חיים לפג יורדת בהרבה ולפעמים אם יש סימני מצוקה לעובר או לאמא יעשו שיקול מה עדיף- לסחוב עוד בבטן או לצאת גם אם זה אומר פגיה וקשיים. כל מקרה לגופו.

יכול להיות שהעיכוב עכשיו (בדיבור) נובע מהיותם תאומים.

אבל בהחלט יש סיכוי שהמאמץ בלידה יחמיר את המצב.

אולי תתייעצי עם פרוקטולוג או רופא משפחה אם יש משהו שיכול למנוע החמרה של זה / להפחית את ההחמרה בלידה.

 

תרגישי טוב!

ועל לידה בתנוחות אנכיות זה מועיל לכל יולדת ובמיוחד למישהי עם טחורים זה מונע חחץ באזור ועובד דרך הרפיה. ההדרכה הזאת יכולה גם להיות לך טובה עכשיו בהריון בזמן מתן צואה -לא ללחוץ לשאוף ולנשוף בנחת ולחכות שהגוף יפלוט את הפסולת.
וכמובן להקפיד על אכילת מזון מלא וסיבים תזונתיים.
בהצלחה

לקחתי אפידורל בשלב כולשהוא ולכן לא יכולתי ללדת איך שרציתי ובתנוחות יותר טובות וילדתי בשכיבה בוואקום בסוף, כשהייתי גם בדרך צריכה ללחוץ..

 

אקיצר, היה לי גם אח"כ נפיחות מטורפת בכל האיזור והטחורים שהרגשתי הפחידו אותי בגודלם העצום!

אבל--- זה עובר! אם תעשי כמו שאמרה ההיא מעלי ולא תלחצי ביציאות ותאכלי נכון וגם- חשוב- לעשות תרגילי קיבוץ של ריצפת האגן והרבה! לא רק עוזר לריצפת האגן לחזור אלא גם לטחורים להתקווץ ואפילו להעלם! היום, שנה אחרי הלידה יש לי ממש טיפה, איזה שניים וזה כמעט לא מפריע לי.

קיצור לא נראלי זה כזה מפחיד (למרות שגם אני חששתי מיזה..)

אבל כדאי לתרגל איך לא ללחוץ בלידה אלא לעזור לתינוק לצאת בנשיפות עד כמה שאפשר.

 

ועוד טיפים לטיפול בטחורים-

משחת הממליס- זו משחה טבעית ויעילה ברמות אחרות, היא גם מרגיעה וגם מרפאת.

 

מעבר לזה לדאוג שיהיו יציאות רכות על ידי שתיה מרובה, אכילה של דברים עם סיבים תזונתיים כמו פירות, ירקות, לחם מלא, אורז מלא וכו'

בשירותים להתנועע קידמה אחורה ולא ללחוץ, להגביה רגליים.

לשטוף הרבה את האיזור אבל בלי סבון.

מכירה אישית מישהי שעשתה זאת.

אבל חשוב ליווי כדי לא לפגוע בגוף שלך ובתזונה של התינוק.

בהתחלה אצלי היה כן איזה קשר לאי שתיה ולמאמץ מיוחד לאט לאט כל קשר בין זה לזה נהיה מקרי בהחלט...
אצלי ב"ה לא הייתה התקצרות...
ועכשיו הכלל של הצירים זה כל פעם כשאני מחליטה שאולי צריך לסוע ומתחילה לחשוב מה לעשות הם נחלשים...

לאחרונה כל פעם שאני קמה משכיבה\ישיבה יש לי הרגשה כמו התחלה של ציר- מן לחץ בבטן למטה ובגב למטה, אבל זה לא עולה ונעלם לבד.

הבטן נהיית קשה- אבל רק למטה (עד הפופיק בערך) ולא למעלה או בצדדים. 

יכול להיות שזה העובר שעלה קצת והוא נופל למטה? זה יכול להשפיע על צוואר הרחם? (הרופא הסביר לי שככל שהעובר נהיה גדול יותר- ככה הוא יותר משפיע ויותר יכול לגרום למחיקה)

 

לצירים אין הגיון, או כמו הרופא שלי (הריון בסיכון, בגלל צירים מוקדמים מחודש חמישי..) אומר:

 

כשהאישה בפעילות- אוי! היא מרגישה צירים וצריכה לנוח. ואז יום שלם היא נחה- אבל יש צירים פתאום!

אז מה אנחנו מסיקים מזה? אולי המנוחה היא זו שגורמת לצירים דווקא, ולא הפעילות? 

 

מבלבל משהו...

 

ואצלי הוא דווקא כל הזמן מעודד אותי לא להגיע למוקד, כדי שלא ישלחו אותי למיון/אשפוז, כי יש להם נטיה לעשות את זה, סתם ללא סיבה, לדעתו. 

עדיף לעשות דרך הקופת חולים. יגידו לכם איזה בדיקות רלוונטיות בשבילכם לפי המוצא.

אולטרסאונד פשוט (או חלק מהערכת משקל או כל דבר אחר.)

יש בעיות שאפשר לטפל בהם תוך כדי הריון ומיד אחרי לידה, ולא חייבים לעשות הפלה על כל דבר.

סקירת מערכות ובסוף ההריון הערכת משקל+ מצג..
כמובן גם העמסת סוכר ובדיקות דם תקופתיות ומשטח לgbs...
ואם יש צורך מיוחד לפי מה שהרופא אומר להתייעץ...

לבדוק כל חודש (ואם, ח"ו משהו לא תקין - אז בהתאם למצב) סוכר בדם, המוגלובין וברזל בדם, לחץ דם, שתן כללי.

לדעתי, בתחילת ההריון כדאי גם לעשות אולטורה-סאונד ע"מ לראות שהריון נמצא במקום ונראה תקין.

 

חוץ מזה, כמובן, קיימות עוד המון בדיקות שונות שקו"ח מאפשר לעשות, ושכדאי לחשוב ולשקול אם את באמת מעוניינת בהם.

על בדיקות בהריון

אני לא עושה אף בדיקה בהיריון

חוץ מפעם בחודשיים בדיקת דם ושתן.

ובדיקת סוכר בסביבות שבוע 28

אני מניחה שאחרי זה יש סיכוי שהן יהיו פחות אמינות אבל אני לא באמת יודעת.

איך אפשר למכור בפורום? כל הקטע זה האנונימיות..

את יכולה לפתוח ניק חדש לצורך העניין בלבד,

או שמישהי תקשר בינך לבין מי שרוצה לקנות.

אני פעם מכרתי פה משהו, 

אותה אחת פנתה אלי באישי- ומצאנו דרך להעביר אחת לשניה...

לפעמים יש כל מיני הפרשות שאת ניכנסת מהם לסרט כי "אולי זה ביוץ"..

אז את פשוט בודקת ויוצאת מהסרט...

קרה לי מלא!

תרגישי טוב!

השתדלתי לא לשים על הבטן או לפחות בעיקר על השמיכה וגם בעלי היה מזכיר לי

בטח יש פה יותר מומחיות ממני שיוכלו לפרט

 

יצרני מחשבים אומרים, מחשבים של שנות ה-80 היו בעלי קרינה בוהה יותר מזו שיש אצל מחשבים מודרניים.

כמו כן, שמעתי על מסכים להקטנת הקרינה.

כל זה פותח בסוף שנות ה-90 של המאה ה-XX  לאחר שגילו את השפעתה השלילית של קרינת מחשבים על העובר.

 

סטטיסטית, היום אצל נשים שעובדות ליד המחשב יש יותר סיכוי להפלה מאשר אצל נשים שאינן יושבות ליד המחשב. בעצם, לא מצאתי הסבר מדעי כלשהו לנתון זה, כלומר - לא ברור אם זה קשור לקרינה או לגורמים אחרים.

 

עבודה ליד המחשב עם הזמן פוגעת בעיניים: היא גורמת לעייפות, כפילות הראייה, ירידה בחדות הראייה, בעיה בהפרשת הדמעות (יובש בעיניים או להפך - דמעות מרובות מידי), הרגשת צריבה בעיניים, עליה בלחץ תוך עיני וקוצר ראייה.

הריון מחמיר את כל התסמינים הללו.

 

מאחר ובודה ליד המחשב זוהי עבודה בישיבה, היא מגבירה את הסיכויים להתפתחות אוסטאוכונדרוזיס, דליות ברגליים,  טחורים והצטברות הדם באגן. סיכוי לכל הדברים הללו גובר בהריון, מאחר ובהריון יש לחץ מוגבר על עמוד השדרה.

 

כך שמחשב פוגע בדרכים שונות ולאו דוקא ישירות. לרוב, מדובר בתגובת שרשרת, למשל: ישיבה ליד המחשב גורמת להצטברות הדם באגן.  בזמן ההריון זה פוגע בזרימת הדם ברחם, וזה פוגע בחילוף חומרים של העובר ובהספקת חמצן לעובר.

פגיע בהספקת חמצן לעובר פוגעת בהתפתחות מערכת העצבים של העובר.

 

 

ברור, שאישה בהריון לאו דוקט מסוגלת להחליף את עבודתה לעבודה ללא מחשב, במיוחד היום כשכמעט הכול כבר דורש מחשבים, לצערינו.

אבל היא כן יכולה לעשות כמה דברים שלפחות יקטינו את הנזקים שגורם להם מחשב. למשל:

 

- להקפיד על תאורה טובה במקום בו היא עובדת ליד המחשב. אף פעם לא לעבוד על מחשב לאור תאורה חלשה או בהעדר תאורה מלבד לאור מהמסך.

 

- למקם את המסך בצורה כזאת שהמבט יהיה כלפי מטה

 

- לשבת על כיסה נוח, עם משאנת נוחה, על מקום לתמיכה עבור הידיים, ולדאוג שיהיה מקום לישר את הרגליים

 

- גובה הכיסה צריך להיות כזה ששולחן יהיה נמוך מקו המותן

 

- יש לדאוג לגב ישר בזמן העבודה

 

- כל שעה לעשות הפסקות להליכה/עיסוי קצר/תרגילי התעמלות

 

-בזמן העבודה, בין ההפסקות, מידי פעם לשנות את התנוחה, להזיז אצבעות הרגליים, לסובב את הראש, לזיז את הכתפיים...

 

- להקפיד על הליכות לפני השינה/לעשות תרגילים לנשים בהריון

גם לי יש עבר של הפלות.

לפני כל ילד שלי עברתי הפלה.

פשוט לנשום עמוק, להגיד לעצמך שהכל מה' והכל לטובה ולהאמין שהפעם זה יצליח.

ואני באמת על כל כאב קטן הלכתי להיבדק, העדפתי ככה למען השקט הנפשי שלי וגם בגלל שידעתי שיש לי סוג של טראומה מהפלות אז הראשתי לעצמי להתפנק הנושא.

מתפללת בשבילך שהפעם תיצאו עם ידיים מלאות!!!

להאמין אמונה שלמה שעכשיו זה שלך לבטח!

לקנות מוצץץ קטן.. שמיכה מתוקה ככה מדי פעם לךהבריח את "ס/א"..

והופ אתץ בלידה , בריאות..

וגם אחרי הפלה וכל שבועיים עושה אולטראסאנד..אבל צריך להאמין שיהיה בסדר!!!בהצלחה!!

אל תתאכזבי.
כשיגיע הזמן הבטוח והנכון זה יגיע. תהיי שמחה!

משתפת: גם אצלי הלידה הראשונה היתה בניתוח.
נכנסתי להריון עם גלולות (שכחתי אחת...) שהמתוק היה בן חצי שנה! קודם כל הייתי בהלם. לא משנה..
אבל בלידה הבאה ילדתי בלידה רגילה ב"ה.
אז הרופאים ממליצים.
אבל גם אם זה קורה זה לא קריטי.
מקוה בשבילך שהלידה הבאה שלך תהיה רגילה.

וד"א- שה' רוצה שמישהי תהיה בהריון- שום דבר לא מונע...
אל תהיי עצובה!

לא עברתי ניתוח.

אבל מסיבות אחרות, כבר כמה שנים אסור לי להיכנס להיריון.

אני מתמידה בגלולות, כי בהיגיון אני מבינה שאסור לי היריון.

אבל בלב, אני מתאכזבת כל חודש, על כך שהגלולות עובדות, ושוב הגיע מחזור...

(שמעתי על נשים שנכנסו להיריון עם כל מיני סוגי גלולות...)

אם לא הייתי מתביישת, הייתי רושמת פה את שמי ושם אימי ומבקשת שתתפללו עלי!

אני כל כך רוצה עוד ילד!!!

 

אני כל יום נכנסת לפורום הזה כדי להרגיש ולהתרגש, כאילו שגם אני שייכת לפה....

אני מחוה את דעתי לגבי השירשורים השונים, ע"פ ניסיוני מהלידות שהיו לפני כמה שנים....

באמת ה"תינוקת" שלי כבר הולכת לבית הספר....

 

אבל כיוון שאני לא יכולה לפרסם את שמי, אני מתפללת לבד. לא מתפללת להיכנס להיריון עם הגלולות. מתפללת שיהיה מותר לי להפסיק את המניעה, ואפקד סוף סוף בזרעא חיה וקימא!

 

מאוד התחברתי למה שכתבת..ליבי איתך,ומאחלת לך רק טוב!!

ריגשת אותי..

ל-2 האנונימיות ולחיוך,

ריגשתן וחיזקתן אותי!

כמה טוב להתחיל שבוע חדש עם תמיכה ועם תקוות!

שיהיה לכן שבוע טוב!

ושה' ימלא את כל משאלות ליבנו לטובה!

הייתי הערב בהפרשת חלה.. התפללתי וכיוונתי גם עלייך! ועל כל המצפות..
שבוע טוב! ובשורות טובות!

את מחממת לי את הלב, וממלאת אותי בתקוות!

הוא יודע יותר טוב מכולנו, כולל גם אותך, מה הכי טוב עבורך!

תשאירי לו את תכנון משפחתך!

כשאדם חשב שהוא חכם מהקב"ה, לעולם לא יצא מזה שום דבר טוב, ולא חשוב כמה אדם היה חכם, חשוב או לא יודעת מה...

לא למנוע היריון,כשיש איסור רפואי להיכנס להיריון?

להפסיק לרצות ילד כאשר אסור לי להיכנס להיריון?

 

עם מספר הילדים שלי 

תמיד טוב להתפלל לילדים.

אם ההיריון לא מגיע, להתפלל להיריון.

אם צריך למנוע, להתפלל שהבעיה שבגללה מונעים - תיפטר!

אכן, הבעיה שלי אמורה לחלוף, רק שאני לא יודעת מתי. מקווה שתוך פחות משנה אוכל להפסיק את המניעה.

יודע מתי אני בודקת.
ואני תמיד מראה לו את הבדיקה.
לפעמים אפילו עשיתי את הבדיקה והשארתי לו את התפקיד להסתכל ולראות את התוצאה...

אני הייתי מעדיפה לחשוב בכיוון של דרך מקורית לספר להורים.

אבל זה יכול להיות נחמד, מאוד מרגש...
בהצלחה.

ככה אני עשיתי...

 

עטפתי את המקלון בעטיפת מתנה והבאתי לו..