זה הגיוני שפתאום צבע הדימום חזר להיות אדום כמו בהתחלה?
הכמות לא גדלה אבל הצבע השתנה
זה יכול להיות אולי קשור לזה שהתחלתי לקחת סרזט? (לפני יומיים)
על ערב אחד (חתונה קרובה)
והוא אמר לי שערב אחד זה בסדר.
אני קונה שם את בגדי ההריון כי הם לא יקרים וגם יש מגוון גדול יותר של מידות (מ36 עד 48 או 50. תלוי באיזה בגד). גם להרבה חצאיות שלהם יש גומי. ככה אני לא צריכה לבזבז הרבה על בגדי הריון, והם גם יכולים לשמש אותי אחרי ההריון כי אין להם גזרה הריונית מידי.
ואם אין לכן מספיק חלב ואתן לא יכולות\רוצות לטפל בזה אז תתנו לו תוספות!
יצא לי להיתקל כמה פעמים בסיטואציות כאלה שלא היה מספיק (באופן קבוע- תמיד או בימים מסויימים)
והאמא אומרת בפירוש "אני יודעת שהוא רעב אבל אני לא נותנת מטרנה"
זה מטריף אותי- כאילו מה נראה לך שאת מרעיבה אותו?? זה גובל בדיווח לרווחה בעיני..
עדיף לתינוק להיות שבע ממטרנה מלהיות רעב מהנקה!!
ותמ"ל זה לא מילה גסה.
התינוק לא צריך לאכול כ''כ, בכמויות. בימים הראשונים הם עדיין מושפעים ממה שהם קיבלו בתוך הרחם.
אחרי הלידה הראשונה שלי דאגתי מאוד שביומיים הראשונים התינוק רק היה נרדם ובקושי אכל, ורופאת ילדים אמרה לי שזה לא מסוכן.
אחרי הימים הראשונים כבר חשוב לשים לב שהוא מקבל את מה שהוא צריך. (לי אמרו שזה בערך 60)
אז הגיע הזמן לחשוב על זה.
פשוט מכל מה שקראתי פה נהיה לי פחד מדימומים ומצבי רוח אבל אני גם ככ בפניקה מעוד היריון שגם עם אמצעי מניעה אין לי שום חשק ליחסים רק מהמחשבה שאני אכנס להיריון
את מן הסתם מונעת עכשיו לפחות שנה - שנתיים נכון?
שימי התקן ותשכחי מהנושא (תתיעצי עם רופא\שרשור נפרד כי יש כמה סוגים)
למתעלה אליו--את לא מניקה, כמו שהבנתי, וגם לא רוצה להכנס להריון- לכן נרות לא מתאימים בכלל.
ניסית פעם לקחת מניעה הורמונלית? איך הגבת? אולי לפי זה תחליטי.
ועוד לא לקחתי מניעה בכלל....בעלי שאל פה בבית המרקחת על כדור הבוקר שאחרי אבל זה עושה דימומים.
הציעו לי לקשור חצוצרות אבל זה ניראה לי קיצוני מידי
בעלי מסכים איתי למנוע,מבחינתו הדימומים זה יותר משמעותי,אני לא מרגישה רצון להיות איתו נפשית ואין לי חשק לעוד היריון
זה פצצת הורמונים
את נשמעת נורא עייפה ומותשת, נפשית ופיזית.
אז דבר ראשון חיבוק, וזה יעבור, קשה עכשיו להאמין - אבל את עוד תעמדי על הרגליים!
לוקח לגוף שלנו זמן להתאושש, וגם לנפש, ומיום ליום את נבנית בחזרה בעזרת ה'. אל תתייאשי.
הכוחות בוא יבואו.
הכדור של יום אחרי הוא לא פתרון טוב בכלל, אני חושבת שהלכתית הוא גם בעייתי (אם נוצר משהו - הוא קוטל אותו) אבל לא בטוחה, בכל מקרה מה שבטוח שאת לא צריכה עכשיו מצבי רוח דכאוניים כתוספת.
וכדורים הורמונליים הם מתכון לדיכאון אם יש לך נטייה לזה, ואם את כבר נמצאת במצב כזה.
עוד נתון שתקחי בחשבון - כדורים מכל הסוגים, לא רק היום שאחרי, גם אלו שלוקחים באופן קבוע - גלולות - מפחיתים חשק, לפעמים בצורה קיצונית,
ואם את ממילא מתארת שאין לך חשק להיות עם בעלך כרגע (טבעי ומובן, גם יעבור) אז זה עלול להגביר את זה ואפילו מאד.
תשאלי רב לקבל היתר והמלצה על התקן לא הורמונלי,
רוב הנשים מסתדרות עם זה טוב.
קשירת חצוצרות היא בלתי הפיכה, למה לך לעשות צעד כזה עכשיו?
התקן מונע בלי שצריך לזכור לקחת משהו ובלי להכניס לגוף חומרים הורמונליים משבשים.
אם תרצי לקשור - תמיד תוכלי.
המון הצלחה,
וממליצה לך לדבר עם מכון פועה, הם מקצועיים ויודעים את ההלכה ולהתאים לך במצבך מה שהכי טוב לך.
יקשיבו לך בסבלנות וימליצו.
שה' ישלח לך המון שמחה! וכוח!
אני בורה בנושא לחלוטין
....אודה להמלצות מהמנוסות
שימי משהו בטוח שלא תלוי בשעת לקיחה או משהו כזה.
שימי ותהיי רגועה.
התקן זה בכלל לא מפחיד כמו שזה נשמע. בחצי שנה הראשונה זה יכול לגרום לדימום וסתי מוגבר אבל אח"כ זה מתאזן חזרה.
אל תקחי אמצעי הורמונלי כמו גלולות זה לא בשבילך.
טבעת נובהרינג גם יכולה להתאים.
אומנם זה הורמונלי אבל בגלל שזה ממוקד יותר זה פחות מורגש על הגוף מתקפת ההורמונים וגם לא צריך לזכור לקחת את זה כל יום...
ממש אל תסמכי על נרות, דיאפגרמה, קוטלי זרע וכד'.
למרות שאולי זה לא ככ בשליטתי,יש לי מטפלים שאולי יביאו לי אמצעים למניעה והם יביאו לי מה שירצו או מה שיתאפשר להם.
אני גם אמורה לקחת פרוזק ואיך זה יסתדר עם זה...
עבורך איזה אמצעי מניעה לקחת!!
תגגלי ותמצאי מידע ברשת, ותגיעי חכמה ומוכנה להצעות שלהם. ואל תשכחי לרגע שזה הגוף שלך ולך יש את מלוא הזכויות להחליט מה את רוצה!
לגבי פרוזאק על כל נגזרותיו, אין שום בעיה עם אמצעי מניעה. זה בכלל לא פרמטר.
לגופה של שאלה:
גם אני ממש לא ממליצה לך על גלולות.
אם לך פחות אכפת מדימומים, כדאי לך מאד לחשוב על התקן, כי גם לטבעת הנוברינג, למרות המינון הנמוך של ההורמונים שיש בה, עלולה להיות השפעה נפשית. אם כי את תמיד יכולה לנסות אותה לפני התקן, ולראות אם היא עושה לך טוב או לא.
ובכל מקרה אל תסכימי למדבקה או לזריקות בשום אופן!!! הם גם מכילים כמות אדירה של הורמונים וגם מסבכים את הענינים מבחינת כתמים...
שתהיה לך לידה קלה בידיים מלאות בע"ה, ובריאות שלמה!!![]()
אנונימי, כי לא בא לי שידעו עלי שאני יודעת את כל הנ"ל...
אני פשוט עכשו במצב מאוד מורכב ומסובך כשכל החיים שלי בסחרחורת איומה מבחינתי,רק השם יכול להתיר את הפלונטר הזה,אודה לעוד עצות.
ושוב אני מצטרפת לאלה שאמרו לך- לא גלולות!!!
בגלולות החומר משתחרר בבת אחת לגוף וגורם לקפיצת הורמונים בכל יום לאחר נטילת התרופה. נוברינג לעומת זה, משחררת את החומר באטיות מה שמקטין פעמים רבת את תופעות הלוואי הנפשיות של הקפיצות ההורמונליות (שהן עלולות להיות: עצבים, מתח, דכדוך עד כדי דיכאון, עייפות, חוסר חשק מיני ועוד...
)
ושוב, הרבה צלחה וברכת שמיים!!
אני לוקחת הרמונט כבר 5 שנים. (לצערי, מונעת כבר הרבה זמן בגלל בעיות בריאותיות שלי)
אני מאוד מרוצה.
עוצמת הדימום והכאבים של הדימום בתקופת מחזור ממש ירדו.
דימום קל שלא בתקופת המחזור, קרה לי פעם אחת בלבד בכל התקופה הזו!
פעם אחת בבית המרקחת לא היה הרמונט, והרוקחת נתנה לי יסמין. היא אמרה שזה אותו דבר בדיוק. ובאמת הרגשתי עם זה מצוין.
הסתבר שנשים ברחבי העולם מתו כתוצאה מקרישי דם בריאות ואולי בעוד מקומות, והחברה שמייצרת את "יסמין" אמרה שזה דבר ידוע....
אולי זה פתרון מצוין למקרה אחר.
לא כדאי במקרה הזה.
לא אמרו שיסמין זה מסוכן?
הרבה יותר מגלולות,
ההתקן עלול לעשות מחזור קצת יותר ארוך ויש תקופת הסתגלות של עד כמה שבועות, אבל את לא נתונה לאחריות לקחת כל פעם, לא לשכוח את הכדור לפני יציאה מהבית.
שמה ושוכחת מזה.
גם הרבה יותר קל להתיר כתמים מהתקן(כי הוא נחשב כמו פצע) מאשר מכדורים שהדימומים שלהם הורמונליים מהרחם.
בהצלחה 
אם תוכלו לפרט על התקן....
איך זה עובד
איך זה בגוף
איך מכניסים את זה
הרופא מפשק את הנרתיק עם מפסק, מכניס את ההתקן במקום וזהו.
את יכולה לבקש שהוא יסביר לך מה הוא עושה בכל שלב.
אח"כ עלול להיות דימום(לא אצל כולן), לפעמים ההתקן מגרה את הרחם למחזור אחרי ההתקנה(לא אצל כולן).
בקושי אני מסוגלת שיכניסו אצבע סליחה על הביטוי![]()
אם-אםזה באמת לא נשמע משהו אבל זה לא כזה נורא כמו שזה נשמע.
סה"כ הליך קצר, אח"כ קצת כואב (צובט) וקשה ללכת רגיל. זה עובר אחרי כמה שעות.
אח"כ תעשי יום כן יום לא
שבוע אחרי תפסיקי לשאוב יכאב לך הראש כמה ימים, יהיו לך סחרחורות כנראה..וזה יסתדר
בשלב מסויים של ההנקה הגוף לומד לייצר את החלב בעיקר בזמני ההנקה עצמן (כך שמעתי וגם הרגשתי על עצמי).
אצלי (עם בת 11 ח') זמני ההנקה מאוד משתנים- כשאני בבית הבת שלי יונקת בעיקר בבקרים, ואחה"צ היא שבעה מהארוחה ויונקת פחות, וכשאני עובדת בבקרים אני לא מניקה ולא שואבת, ואחה"צ כשאני חוזרת היא רוצה לינוק יותר. אף פעם לא קרה לי שנוצר גודש כואב. אני כן תמיד עם רפידות הנקה, ולפעמים אחרי הרבה זמן ללא הנקה אני מרגישה קצת עקצוצים של חלב שנוטף קצת, אבל לא משהו קיצוני (פעם אחת כן סחטתי טיפה חלב לתוך הכיור, כי היה לי כבר קצת כואב.)
בכל מקרה, בגיל קטן יותר זה מן הסתם יהיה אחרת..
3 חודשים..משתמשת חדשה123לדעתי כמות השאיבה תקטן עם הזמן, אך אם בשעה קבועה את מניקה , לא אמורה להיות בעיה, (למשל בוקר ,אחה"צ וערב להניק קבוע) בהצלחה
היא מקבלת 2-3 בקבוקים. 1 שאוב השאר תמ"ל.
בבית אני רק מניקה. שבתות וחגים אני מניקה ושמה לב אם צריך תמ"ל או לא.

בהתהוותלא קשור לאפידורל כן או לא.
"רעד אחזתם שם חיל כיולדה"
זה טבעי שיולדת רועדת
גם לי זה קרה ללא אפידורל, ובעלי אמר שהוא סו סוף מבין את הפסוק הזה...
וזה וודאי לא קשור לאפידורל או היעדרו.
אמא לכמה...מעניין,
רעדתי בלידה
ותמיד שמעתי שזה תופעת לוואי של האפדורל....
שמחה לשמוע שלא!!!
(ולי היו כאבי גב דווקא אחרי לידה בלי אפדורל)
אל תתני לה לסבול בבקשה בבקשה
או מעט מעט רסק עגבניות בלי הגרעינים
לגרות לה את פי הטבעת בדגדוג בעזרת גבעול פטרוזיליה. זה אמור לעזור לה להוציא.
אבל מצד שני- לא טוב לעשות את זה הרבה כדי שלא תתרגל להוציא רק עם גרוי.
התיעצת עם רופא? לדעתי כדאי לך.
א- איך העלייה במשקל?
ב- האם היא מרטיבה חיתולים כמו שצריך?
ג- כשכן יש יציאה, איך המרקם שלה?
ד- אני זוכרת שפעם חשבת שאולי הבעיה היא עודף חלב וזרימה מהירה. האם בדקת את הכיוון הזה?
אם אכן הבעיה היא זרימה מהירה, אז קיימת עוד דרך להקל - להאכיל כמה ארוחות ברצף מאותו צד, ואחר כך כמה ארוחות ברצף מהצד השני. אבל זה פתרון שצריך להשתמש בו מאוד בזהירות, הוא לא מומלץ כשאין זרימה מהירה. בעיקר בעיקר צריך לשים לב שהוא לא מפחית את הייצור.
לו אני במקומך, במצב הקשה שתיארת ששתיכן סובלות, ומצד שני עם הידיעה שמצבה מבחינת משקל טוב מאוד (כך שאין הרבה סיבה לחשוש מניסויים) - כן הייתי מנסה את זה ליומיים שלושה, ועוקבת אם יש הקלה. מה דעתך?
(יש כמה דברים שמעוררים אצלי חשד שזו לא עצירות: התדירות כן תקינה, הנר לא הוציא הרבה, המרקם נוזלי... אז אולי הגזים נגרמים מבליעת אוויר והרבה חלב קדמי?)
בימים הראשונים של ההנקה- כשאת מנתקת את התינוקת מהפטמה, החלב ממשיך לזרום, לפעמים בשפריצים.
התינוקת נשנקת כי יש לה בפה יותר מידי חלב וקשה לה להשתלט על הפטמה ולינוק בצורה סדירה.
היא נהיית רעבה מהר יותר כי היא לא מגיעה לחלב אחורי.
מקיאה ופולטת הרבה ובגלל זה לא ממש עולה במשקל כמו שצריך.
כמובן, לא חייב שכל הסימפטומים יהיו יחד, אבל שני הראשונים ממש אופייניים לירידת חלב חזקה. אם באמת יש לך ירידת חלב חזקה, הייתי מסתפקת בשלב הזה של ההנקה, כשכמויות החלב יותר מווסתות מההתחלה, להסתפק בסחיטה קלה של החלב. הבעיה שזה ידרוש מהתינוקת מאמץ גדול יותר בשביל להגיע לחלב אחורי. מאמץ שהיא כנראה לא רגילה אליו כי היא רגילה לקבל את החלב יותר בקלות. לגבי העצירות- הייתי בודקת תזונה. ודווקא אצל מרפא טבעי כמו מיכל שרביט. לפעמים יש רגישויות שלא רואים בבדיקות דם (קוראים לזה אי סבילות?) והן משפיעות. הבת הגדולה שלי לדוגמא שילשלה בגיל חמשה חודשים במשך חודש. טסטים לאלרגיה לא העלו כלום. הלכתי למיכל שרביט שגילתה שהיא רגישה לכל מוצרי החלב למיניהם. כשהפסקתי לצרוך מוצרי חלב היא הפסיקה לשלשל. בגיל שנה התחלנו בעדינות לתת לה מוצרי חלב והיא כבר הגיבה לזה יפה.
קודם לא הבנתי נכון את התיאור. עכשיו אחרי שפירטת זה אכן נשמע לא תקין.
רפואה שלמה!
בהתהוותאחרונהאו חלבי. אצלי זה עובד
כך שאם בעיה היא עצירות אז הכל ייצא
ממליצה ללכת לרופא מוסמך שיבדוק א הנושא
נשמע שזה מקשה עליה ומדיר שינה מעינכם. כדאי לבדוק לעומק
להסתובב איתה עם מנשא בחוץ.
נתקלתי הרגע ברשימה שכתוב בה לקחת משאבה לכדור פיזיו. למה?! ואת הכי חשוב- ציוד לתינוק לשחרור, בכלל לא כתוב שם....
מחפשת רשימה שפויה, ולא עצומה מידי. לא רואה צורך לקחת איתי כל מיני דברים של :"ליתר בטחון" שרק יעמיסו על הבעל... בלידות הקודמות לקחתי איתי את כל הבית ולא השתמשתי ברבע מזה.
תחיה דולהאחרונהכשהבנתי שאני מבלה בו הרבה יותר מידי זמן. בינתיים התחלתי להחליף התמכרות בהתמכרות. ![]()
את צריכה לחשוב עם עצמך מה נכון לך.
מה נכון לכם בתור זוג.
את כולה בת 22.
אבל אם כן, אז תוך כדי להתפלל על זה - להתפלל שארצה עוד ילד, שארגיש בשלה לעוד ילד וכו'.
(אומרת את זה גם לעצמי
)
חייבת לומר לך-את לא נורמאלית.אל תפגעי או משהו ואם תפגעי עדיין חשוב שהדברים יאמרו.
עברת פה גבול שייפגע בך בכול החיים.מה זה משנה מה אנשיים עושים?ראבק את בת 22 ומתייחסת למי שמסביבך?
יש לך ילד תודי לה',אם את רוצה עוד אחד סבבה..אם את רוצה לרצות עוד אחד תתפללי לרצון ילד לא מביאים כי יש לחץ זרקי את המחשבות האלה מאלף מדרגות.אם אין לך רצון כרגע סימן שאינך בשלה אני ממש מאמינה שלא סתם ה' נוטע בנו רצון או חוסר רצון למשהו..להורות לנו לאן ללכת..נכון מאוד בעיקר לאישה ללכת אחריי האינטואיציה שלה.בשום פנים ואופן את לא תכילי את ענין שהבאת ילד כי לול החברות שלך יש שניים.
אל תנסי להדביק פער חברתי של אף אחד!תחיי תחיים שלך.וראבק?למה בגיל 22 חייבים להיות עם 2 ילדים?
בכל אופן אני מגדירה את עצמי כנורמאלית!
בנושא כמות הילודה הלחץ החברתי עובד חזק, בכל המגזרים. מי שטוען שלא, הוא פשוט לא מודע, שיפקח את העיניים.
אני כבר 6 שנים מונעת בגלל בעיות רפואיות. זה לא ענין של פיקוח נפש, אבל בעיות הבריאות שלי הן מספיק משמעותיות, בשביל שכל רב יתיר לי למנוע.
יש לי כבר 3 בנות, ובכל אופן מאוד קשה לי כשאני רואה את חברותי מטיילות עם עגלות. מה לעשות?
חושבים שמי שיש לה ילדים, זה לא נורא שלא יכולה להביא עוד. אז נכון שאני לא עקרה, תודה לבורא על מה שקיבלתי, אבל מתפללת בכל יום שאוכל סוף סוף להמשיך!
על דברים אלה נאמר "קנאת סופרים תרבה חכמה!" זה טוב לרצות ילדים. זה נפלא.
אבל בכל אופן כמו שאמרו בשרשור אחר לפני כמה ימים: אולי את צריכה לנוח קצת, כדי לצבור כח להביא לעולם משפחה ברוכת ילדים. אל תהיי פזיזה. תשאלי רב שאת סומכת עליו.
היא דיברה על מציאות שונה בתכלית מזו שאת נמצאת בה.
את מתארת מצב שבדיעבד את מונעת,את רוצה עוד ילד אבל כרגע אינך יכולה מכול מיני בחינות...היא מתארת מצב שהיא לא רוצה כרגע עוד ילד אבל הלחץ של החברה דוחק אותה לפינה.במצב כזה צריך להרים ראש ולומר-אני לא סופר לחץ חברתי.זה לא מקדם אותי לשום מקום.
התכוונתי שבשורה התחתונה, הלחץ החברתי דוחף את המגזר שלנו להביא לעולם משפחות ברוכות ילדים. ב"ה!
לכן זהו לחץ חברתי חיובי. התחושות של הפותחת הן נורמאליות ובריאות.
מצד שני, אם אנחנו באמת דתיים, אז עד הסוף, צריך לשאול רב. לפי מה שהיא מתארת על ההפלה שהייתה והתחושות שלה, אני מאמינה שהיא תקבל היתר לעוד תקופה.
הנקה הנקה הנקה!
כמה מבאס.
עד גיל 3 חודשים נלחמתי.היא התעקשה שלא הוציאה עשתה מלחמות רעב,הכנסתי שוב ובסוף נכנעתי לתמ"ל
מה אומרות לנסות לחזור?
אני מיואשת ככ רציתי הנקה..אני שמחה בשבילה שהיא רגועה..אבל אני מרגישה החמצה.
אשמח אם תתיחסו לשאלה ספציפית ולא לנתח למה היא לא רוצה לינוק מספיק כואב לי לעסוק בנושא.תודה
רק בך ה' בחר לאמא של התינוקת הזאת, ויודעת לעשות את השיקולים הנכונים לכם, של התועלות והמחירים בכל בחירה.
אז אני מגיבה רק בשביל החיבוק וההזדהות. מי כמוני יודעת כמה שזה כואב כשאנחנו רוצות להניק והם לא רוצים לינוק! אני ממש איתך, יקרה ![]()
בהצלחה ואשרייך
הגוזל בן 6 חודשים + ואני רוצה להתיל לתת לו דיסת דגנים. בינתיים רק מניקה (חוץ מפעמים בודדות שנתתי תמ"ל) וכן פרות וירקות.
כתוב שצריך לשים אבקה בתוך נוזל של תמ"ל אבל אני לא רוצה לתת תמ"ל .
אז איך עושים את זה?
חלב שאוב? מים?
בריא מהתעשייתית.
ולמה את לא רוצה לתת תמ"ל?
דייסת Beloved אני חושבת מבית סימילאק.
לא רוצה לתת תמ"ל קודם כל כי אין לי ולא רואה סיבה לקנות ודבר שני למה כן?
כתוב שזה להכנה עם תרכובת מזון לתינוקות ומגיל שנה אפשר להשתמש בחלב פרה. לא מצוין כלום בנוגע למים.
אשמח מאד לשמע איך מכינים כזו דייסה.
תודה על התגובות
לט יקרה כלום לדעתי.
נתתי בד"כ דייסות של B&D (יש להם סוגים שאין בהם שום תוספות חוץ מהדגן עצמו) אבל לא נראה לי שהמותג עקרוני.
אני מכינה לקטנה שלי דייסת קוואקר בערך מגיל 8 חודשים
תתחילי עם חצי כוס מים רתוחים וקוואקר ( תלוי בסמיכות שאת רוצה)
מוסיפה גם חצי כפית סילאן,
היא מאוד אוהבת
סתם עושים עלייך כסף.
תכיני דייסת קוואקר עם פרות מרוסקים, טחינה, סילאן וכד'
או דייסת סולת עם תוספות טעימות.
יותר טעים, יותר בריא, יותר זול.
הכנתי. הוא די אהב. לא יודע אבל כל כך איך לאכול חתיכות של קוואקר
בינתיים אני מוסיפה יחסית הרבה מים ואז טוחנת
הוא לא מוכן כל כך לשתות מים.
לא בטוחה אם הוא לא אוהב את הבקבוק או את המים או שפשוט לא צמא?
בלי לחץ. כשירצה - ייקח.
זה גם נקרא קוואקר דק.
מתבשל תוך דקה וחצי ונהיה עיסתי וסמיך במרקם שממש מתאים לתינוקות.
אני מבשלת את זה ביחס של פי שתיים מים מקוואקר. (מרתיחה מים, מוסיפה קוואקר, נותנת לזה לרתוח שוב ואז בוחשת תוך כדי בישול)
שבוע 24, אני כבר כמה ימים עם התכוצויות וברקסטונים.
למרות שאני שונאת להבדק- החלטתי לנסוע למרכז בריאות האשה- לודא שאין התקצרות צואר הרחם או פתיחה וכו'
אני בטראומה מאז שרופאה בדקה אותי בדיקה פנימית בצורה איומה וכואבת (זאת היתה הפעם הראשונה בחיים שלי, והיא היתה לא רגישה בשקל, כשאמרתי לה שזה כואב היא אמרה משהו בוטה)
גם הטכנאית אול' היתה ממש עדינה- נתנה לי את כל הזמן בעולם להרגע (הייתי צריכה ואגינאלי) ולא הרגשתי כלום בכלל!
וגם הרופא- בהתחלה אמרתי לעצמי שאני לא מסכימה לבדיקה פנימית, ואז הוא פנה בכזו רגישות "אני מבקש ממך אישור לעשות בדיקה פנימית לוודא שאין פתיחה" והיה מאד עדין, נתן לי הרגשה שאני עדין שולטת על הגוף שלי. לא ההרגשה הרגילה- של חוסר אונים ופלישה. או של עליונות שת הרופא.
פעם ראשונה שאני יוצאת מבדיקה אצל רופא ולא מרגישה נורא. (ולצערי זו לא הבדיקה הראשונה שלי, וגם לא העשירית..)
אז רק רציתי לשתף, שיש גם רופאים אחרים והלוואי שכולם יהיו כאלה...
אנחנו בערך קצת יותר מחצי שנה אחרי לידה.
בינתיים מונעים מכמה סיבות. אני הרגשתי ממש לא מוכנה לעוד ילד כל כך מהר.
בינתיים אבל יותר ויותר קורץ לי עוד בייבי קטן מתוק.
בעלי אבל נראה לי עדיין בשוק מכמה טיפול בילד באמת דורש!!
מה עושים??
הוא ממש לא בענין של עוד ילד בקרוב, ולמרות שאני לא בלחץ, אני כן רוצה להפסיק למנוע בחודש חודשיים הקרובים בע"ה.
מה עושים?
מקשיבים לרצונות ולמחשבות אחד של השני, ומקבלים החלטה משותפת.

מטופלת עם אנטיביוטיקה ובע"ה תוך כמה ימים הכל יהיה בסדר 
כל הכבוד שהתעוררת בזמן!