הייתי בסיור ב2 הבתי חולים הנ"ל ולא ברור לי מה קורה לגבי האפידורל.
בשער"צ הם אמרו שהם שמים תרכובת חומרים בצורה כזו שעדיין מרגישים את הרגליים והם לא משותקות וגם שבגלל זה מרגישים היטב מתי צריך ללחוץ. (אגב זה גם מה שהם כותבים באתר שלהם)
בהדסה אמרו שלא מרגישים כלל את הרגליים ועל מה שנאמר לי בשער"צ אמרו לי שזה לא נכון...
יכול להיות שזה פשוט שונה ב-2 המקומות? זה נשמע לי מוזר מצד שני גם מוזר שיגידו דברים לא נכונים...
מישהי יודעת מנסיון איך זה???
תודה!
תחכי למרדים יותר זמן
רק בשביל זה שווה הדסה לא?
וגם- מה אתם חושבות, זה נראה לכם שיקול חשוב בבחירה בין השתיים?
זו לידה ראשונה שלי בע"ה ולפי מה שהבנתי להרגיש את הלחץ זה דבר חשוב כדי להימנע מהתערבויות נוספות.
אני חוששת משערי צדק מצד הלחץ שיש שם (איחור של המרדים וכו') מצד שני איך שזה מתנהל אצלם נשמע הרבה יותר טוב...
אגב אני יודעת שהעניין הזה בשערי צדק שייך לשנים האחרונות כי לפני כן גם שם זה היה מרדים לגמרי.
בהתחלה האפידורל לא השפיע אז הגבירו לי את המינון, ובאמת הרגשתי שהרגליים רדומות, אבל יכולתי להזיז אותן- חלק מצירי הלחץ העברתי בכריעה על המיטה.
לא הרגשתי את הצירים בכלל.
כשאת קרובה לפתיחה מלאה מנתקים אותך מהאפידורל כדי שההשפעה תרד קצת ותרגישי, אבל אצלי בגלל שהיה מינון גבוה לא הרגשתי.
והמרדים הגיע ממש מהר, והיה עדין מאד.
אני חושבת שהרבה תלוי במרדים, בשיטה שהוא משתמש בה ובמינון, אז זה לא ממש שיקול בבחירת בית חולים.
היה לי קשה קצת לשנות תנוחות לבד אבל שלטתי לגמרי בלידה
הרגשתי את הלחץ ממש
אבל זה היה 7.5 שעות לאחר לקיחת האפידורל ככה שאני לא יודעת כמה באמת השפיע…
וגם הבנתי שעל כל אישה האפידורל משפיע אחרת...
הרגשתי את הגוף, לא את עוצמת הכאב. הרגשתי מתי צריך ללחוץ וצורך ללחוץ וזה נראה לי מה שחשוב.
את הרגליים הרגשתי תמיד.
חלק מהנוהל של המרדים זה לוודא שהאשה מזיזה את הרגליים בכוחות עצמה.
יש מושג כזה של Walking Epidura
עדיין לא כ"כ נפוץ בארץ
זה אפידורל שאפשר ממש להסתובב איתו
אולי זה הכוונה שמרגישים את הרגליים?
מה ששבר אותי היום
זה שחתכתי לחם לילד וזה עשה לי בחילה מטורפת
שכמעט הקאתי..
וזה בלי הריחות המוזרים שיש בבית
ואין לי כוח לנקת ולסדר ולהעיף את הריחות האלה
ובלי הבלגן שזרוע ברצפה
ובלי זה שאכלתי היום רק כמה פריכיות וציטוס כי לא הצלחתי יותר
(לפחות אני מצליחה לשתות)
ובלי זה שאני כל הזמן עייפה
וכבר משעמם לי אבל אפילו להתרכז במשהו כייפי אין לי כוח...
מחכה בקוצר רוח לבעלי
בתקווה שהוא יושיע
(נא להתפלל שיהיה לו כוח)
מעניין אם כבר זיהו אותי...
אני גם הייתי ככה בתחילת ההריונות שלי,
זה קשה כל כך במיוחד כשזה כבר לא הריון ראשון ומישהו צריך אותך מתפקדת.
תאכלי מה שאת מצליחה, תשתי כל עוד את יכולה,
לי היה מאד עוזר מים קרים עם לימון סחוט, מלפפון חמוץ, סוכריות לימון, קרקרים, טוסטים יבשים.
הייתי מכינה מלאי של כל מה שיכול להיות עזרה ראשונה כדי למנוע הקאה וברגע שזה תוקף אותך לקחת את הדבר הכי מתאים.
שיהיה בשעה טובה!!
)מבינה אותך מאוד, תחילת הריון יכולה להיות קשה ממש, ועוד עם ילדים בבית...
מאחלת לך שתרגישי טוב יותר בקרוב!
ושההריון ימשיך בבריאות ובשמחה!
*לא זהיתי אותך... (כתבת שזה מעניין, אז ניסתי לשמח אותך קצת... והאמת היא, שאני סקרנית 
)
אני מנחמת אותך שזה אמור לעבור מתישהו
(אגב, לי בהיריון יש בחילות נוראיות, אבל ברגע ששלב שלהן עובר, אני שוכחת מהן לגמרי... [ונזכרת שוב בהיריון הבא ] מקווה שגם לך יהיה כך..
כשמחליפים טיטולים, אני ההיתי שמה מגבון אחד מתחת לאף וככה חלק מהריחות היו פחות חזקים...
אני רק מביאה את הילד ומטפלת בו.
כל השאר על בעלי..
(הוא ניקה גם לפני זה, אבל עכשיו כמובן שעוד דברים נופלים עליו).
ולגבי ויטמינים-
זה בסדר לקחת פרנטל?
זה באמת רעיון.
ובדיוק חיפשתי את השרשור הזה כדי לבכות שוב
אחרי שלא כלתי להשאר בגן שעשועים מרוב בחילות
ובא לי לבכות..
אז ממש תודה על התגובה!
בא לי בזמן!
עברו כבר כמה שנים ואני לא זוכרת מה עליי לעשות עכשיו כשגיליתי שאני בהריון
כמובן חוץ מללכת לרופאת נשים
זכור לי שהלכתי למעקב הריון אצל אחות?? ממתי הולכים והאם זה נצרך גם לא בהריון ראשון?
תודה!!
פעם בחודש. המעקב קשור אליך, אך בוודאי גם לעובר כך שלא משנה איזה הריון זה-צריך מעקב!!
וממליצה מאד גם אם אין עדיין (מן הסתם...) לקבוע תור לשקיפות עורפית ומיד אח"כ לסריקות, כי לא פשוט בכלל למצוא תורים!!
רציתי לברר איזו חזית הנקה יותר טובה עם ברזל או בלי ואיזו חברה. תודה
(אוי.. הגודש והדלקות 
)
תחפשי משהו טוב ותומך ושהבד שאמורים לפתוח אכן נפתח בקלות (יש כאלה עם ריפוד שממש לא נוח להניק איתן)
נכון נשים בדר"כ מקפידות לא לשבת ישירות על רצפה קרה?
(העירו לי על זה כמה וכמה פעמים) ונשים בהריון צריכות להקפיד על זה יותר..
עכשיו, למה??
במה זה יכול לפגוע? בשלפוחית השתן? באזור הנרתיק?
וזה אומר שאסור לי להתקלח במים קרים? שבימים קרים אני חייבת לשים טייץ או גרביון מחמם במיוחד?
אשמח לתשובות!
נשמע כמו אמונות תפלות של פעם.
דווקא בהריון יש נטיה להתחמם יתר על המידה ויש אזהרה לא להתקלח מקלחות ארוכות וחמות מדי..
לא הייתי דואגת על זה אפילו לא לרגע.
ולדלקות בדרכי השתן.
אבל לא נראה לי שאסור להתרחץ בקרים.... לא צריך להגזים
רצפה...אני לא חושבת שיש בזה משהו חוץ מאמונה תפלה...
שזה עלול לפגוע להן ברחם.
אומרים שאפשר להתקרר למטה גם אם הרצפה (שעשויה באבן) לא נראת לנו קרה היא שומרת על הקור בפנים.
אני אישית לא האמנתי בזה אבל שמתי לב שבכל פעם שאני כן ישבתי על רצפה היו לי כאבים באגן למטה.
עדיף לא לשבת, במיוחד בהריון.
ואם את חוששת תתיעצי אם רופאה או אחות.
(אני ישבתי המון על הרצפה, אך לא קרה במיוחד, אולי כי אני לא גרה בארופה...)
זה היה בחורף לפני כמה שנים. אנחנו גרים בצפת וממש קפוא אצלנו. היא גילתה שאני בלי טייץ מתחת לחצאית והתחילה לצרוח עלי שאני לא בסדר. ושאסור שיחדור לשם קור ואיך אני עושה את זה בתור אישה??? מאז ממש התחלתי לפחד ואני כל החורף עם טייץ...והייתי אז בהריון
לא עלינו, זו דלקת חריפה של הרחם, החצוצרות ו/או השחלות.
מותר לך להתקלח במים קרים, אבל ממש לא לשבת על משטחים קרים ובחורף ממש חשוב לשים גרביונים/טייץ.
אבל הכי חשוב לא להשתגע ולא להילחץ.
כך לימדה אותי רוסיה קשישה.
אבל בארצנו החמה והיפה ניתן לשבת ברוב המקומות, רוב השנה על הריצפה בלי חשש להתקרר..
אנונימי (פותח)הדיאטה הולכת בערך ככה:
משתדלת להמעיט ככל הניתן בסוכר (הכוונה לסוכר פשוט. כן אוכל פירות ופחממות מורכבות)
משתדלת להמעיט באחוזי השומן במאכלים (ואוכלת במודע קצת שומנים טובים)
מלבד זאת- אוכלת כל שעתיים שלוש, לפי ההרגשה (הרגשת רעב, כמובן, לא הרגשת שעמום...).
אוכלת מגוון (דגנים מלאים מסוגים שונים, חלבון- בשר, עוף, דגים, חלב, קטניות, אגוזים. פירות וירקות)
הוספתי לכל ארוחה, ירקות, והרבה
והכי חשוב- אני לא רעבה אף פעם. כשרעבים מתחילים לחשוב על אוכל בצורה אובססבית (שמובילה אח"כ לאכילה של שטויות, או לאכילה מופרזת). וגם- אני אוכלת רק עד הרגשת שובע נעימה.
ומשתדלת לחיות פעיל (בעיקר ללכת ברגל ממקום למקום, כשאפשר...)
לא סופרת קלוריות וגם לא נקודות...
זה ממש כיף ונעים! קצת מאתגר, ומצריך מודעות לגוף ולצרכיו... אבל שווה!
וכמובן- שותה מים, והרבה...
אולי התכוונת 12 ק"ג
הלכת לתזונאית?
יום לפני הלידה נשקלתי, ומאותו יום ירדתי 21 ק"ג...
אני מניחה שבערך 11 ק"ג הם כתוצאה מהלידה... וה-10 הנותרים הם בזכות המאמץ 
לא הלכתי לתזונאית,
אני מכירה בצורה מאוד יסודית את עקרונות התזונה. מאז שאני זוכרת את עצמי אני עוסקת בנושא...
החידוש העיקרי הוא- שבהריון הזה ממש סבלתי מעודף המשקל (שגרם לכבדות תמידית, לחץ דם גבוה וכו') בנוסף יש לי מעט צניחת רחם ואחת הדרכים העיקריות לעזור למצב היא לרדת במשקל...
כך שהחלטתי שאני ארד, ויהי מה...
ולכן גם הדיאטה מאוד מתונה- אני לא יכולה להרשות לעצמי להישבר!
אני מרגישה מצויין, זה כיף גדול!
בהצלחה לכולן!
אני לא רעבה אף פעם!
בכל פעם שאני מרגישה שאני לקראת רעב- אני אוכלת!!
אני משתדלת לספק לגוף כל מה שהוא צריך, בכל פעם שהוא מבקש!
ובזכות זה אני כמעט ולא מתפתה לאכול שטויות, בכלל אין לי חשק לכך!
וגם- כל מה שאני אוכלת זוכה ל"כבוד" הראוי לו- אין אכילה בחטף, בעמידה, תוך כדי... הכל מתוכנן ומסודר...
הדס123 כמובן שב"ה משקל תקין ובלי דיאטת רעב..(בתור אחת שאכלה בערב הרבה לחם..ואח"כ גלידה...
דבר ראשון, אני מבינה את הקושי להיפרד מהגוף והמידות שאליהם היית רגילה (וגם מהבגדים).
יתכן שבעוד כשנה (כשההנקה תהיה פחות תדירה, והלידה תהיה רחוקה יותר), הגוף יחזור למצב הקדום (אבל אני מאחלת לך שההריון הבא יגיע עוד לפני כן, אם את רוצה בכך)
לדעתי, צריך לשנות גישה...
אני מציעה לך לחשב bmi , הוא הוא מתחת 24, זה סימן שהמשקל שלך נחשב תקין, רפואית.
יש נשים שברווקותן (טרום ההריונות), היו מאוד רזות וצרות, ואח"כ התמלאו קצת. ממה שאני מבינה זהו תהליך בריא ומבורך!
גוף של אישה צריך להיות מעט עגול (אני כמובן לא מדבר עם עודף משקל, זה לא בריא), כך הוא עובד הכי טוב!
הגוף צובר בכוונה מאגרי שומן ונוזלים, שתומכים בצרכי ההריון וההנקה.
לדעתי, אם המשקל שלך תקין, את צריכה ללמוד לאוהב את הגוף החדש שלך.
מישהי פעם אמרה לחברה שלי שהיתה מתוסכלת משינויי הגוף בהריון "מה את רוצה להיראות כמו בחורה בת 16? עכשיו יש לך גוף של אמא! וזה מש שהכי מתאים!"
יתכן שכדאי לחזק את שרירי הבטן (אם היא רפויה ונפולה), לא על מנת לרדת במשקל, אלא כדאי להעניק תמיכה טובה יותר לגב ולאיברים הפנימיים.
(אני, בעבר, שאפתי להגיע למבנה גוף צר ודקיק. היום השאיפה היא להגיע למשקל בריא ולכושר גופני טוב. כי המטרה שלי היא, להיות בריאה, כמה שניתן. לעבוד את ד' גם דרך עבודת הגוף... לקח לי זמן לעכל את זה, ולוותר על השאיפה... )
בהצלחה!
הזדהיתי עם כל מילה. בעיקר הקטע עם הבגדים.. ועוד יש לי בגדים מלפני ההיריון ממש חדשים.
בע"ה נתפלל לפרנסה טובה ונתחדש בקולקציה חדשה...
לקבל את השינוי באהבה. לא נשארים נערות לנצח.
(הייתה לי גזרה מושלמת וזה בערך הדבר היחידי שאהבתי במראה שלי.. חח..)
הדס123 וגם.. שותה המווווווווון!!!האם את "שמנה" באמת? או שמא "שמנה" יחסית למה שהיית רוצה להיות?
אם את לא באמת "שמנה", ורק מרגישה כך (וזה לגיטימי מאוד!) מציעה לך לקרוא את מה שכתבתי לזהר הרקיע.
ואם באמת יש לך עודף משקל, דעי לך, שזה בידך! מאחלת לך המון הצלחה!
ממני, שהיתה בעלת משקל עודף כל חייה ולאחרונה החליטה לקחת את עצמה ביידים, מעכשיו ועד 120 בע"ה.
ואני יודעת ומכירה, כמה זה קשה...
למשל באתר ה"כללית"
גם אני הייתי שם עד לא מזמן. מבינה ממש!
למרות שזה נראה כאילו שהיוא יישאר שם לנצח..
(כאילו מה?? משהו בכלל אמור לקרות עוד מעט??..)
אומרים שחודש 9 הוא ממש ארוךך ולא ניגמר.
חחחח ממש
כול יום אני אומרת לבעלי אולי היום אולי מחר
אבל הוא יבוא בזמנו הקטן מתי שה' ירצה בראי ושלם בעזרת ה' בקלות .
פשוט אין לי סבלנות חחחח
אין לך מושג מי עומד אחרי כל כינוי- ולכן הזהירות יפה לכל שיחה.
יש אפשרות לפני שפותחים את ההודעה ללחוץ על משהו כמו "התעלם" או "חסום" לא זוכרת בדיוק
ואז הוא לא יוכל לשלוח לך יותר הודעות. זה ממש לא מסובך.
עכשיו אני קולטת שאתה גבר, ותודה על הכנות!!
לגבי פניה באישי, כותבת לך ולכל גברי הפורום שחושבים על זה
אני מציעה שאם אתה חושב שיש לך דרך לעזור אבל לא נח לך על גבי הפורום-
א. תחשוב אם היית חש בנח שאשתך מדברת על הנושא הזה עם גבר זר, אם כן תמשיך.
ב. בתחילת השיחה תציג את עצמך כגבר, אל תסמוך על זה שכתבת משהו בלשון זכר או שזה כתוב לך בכרטיס האישי, לא תמיד שמים לב והקריאה היא סלקטיבית במיוחד במרחב עם רוב נשי מובהק.
ג. אם יש לך עצה בנושא כלשהו תשאל האם היא מעונינת לשמוע עצה בנושא XYZ. כן זה כן ולא זה לא. התעלמות זה גם לא.
סליחה אם יצא מעט תוקפני אבל כבודן של נשות הפורום ותחושת הבטחון שלהן לנגד עיני.
תודה על הרצון לסייע!
מי שיש לו מה להחכים יכול לכתוב על גבי הפורום ולהציג את עצמו ככזה.
(לא שזו ערובה שהוא באמת כזה אבל אפשר לשפוט את דבריו אחרת)
חוץ מזה, מה בין עבודה כפראמדיק לבין עצות שהצניעות יפה להם? לא בפורום ולא באישי.
לגבי שאלות על איך מזהים ציר, מתי לצאת לבי"ח וכד' זה טוב וחשוב ויכול להציל חיים אם זה כתוב בצורה מכבדת אין שום סיבה שתהיה מותקף רק כי אתה גבר ואת זה אפשר ע"ג הפורום.
דבר נוסף, ייעוץ וטיפול ע"י אנשי מקצוע גברים נעשים במצבים ובמקומות מאוד מסויימים. גם אם יש היכרות במעגל אחר של החיים יש נתק מוחלט. גם אם הרופא שלי גר באותו ישוב ומתפלל באותו ביכ"נ במרפאה הוא רופא על כל המשתמע מכך ומחוץ למרפאה הוא שכן והוא לעולם לא יתן עצה מגדול ועד קטן שקשורה לתחום הרפואי (אלא אם באים להתייעץ איתו בשבת או משהו כזה ואז זה בפנייה ברורה אליו)
ילדתי באמבולנס. ולא, לא הייתי רוצה לקבל עצות הגובלות בחוסר נוחות ערב קודם או אח"כ מהפראמדיק.
תחיה דולהודאי שלא, ידוע שיש יותר אנשי גניקולוגיה גברים מנשים
אין בעיה שתגיב פה, כגבר בעל מקצוע או בעל ניסיון, כמובן שמבקשים לכבד ולא לפתוח את השרשורים המיועדים לנשים בלבד.
הבעיה היא במסר אישי, אם אתה איש מקצוע ואתה רואה שיש צורך ומנסיונך אתה יכול להציע אז בבקשה רק תציג את עצמך בתחילת המסר.
כמו שכבר כתבתי מקודם.
אני מניחה שרוב הגברים שגולשים פה הם לא אנשי מקצוע אלא שהנשים שלהן בהריון או אחרי לידה/ות ויכולים ליעץ מנסיונם.
שוב, זה פורום פתוח ואין כאן איסור כניסה לגברים,הבקשה היא לכבד את המרחב הנשי על גבי הפורום ובמסרים אישיים.
אני לא חושבת שאנחנו חלוקים בענין
מכל כך הרבה נשים...
ובכל כך הרבה נושאים...
ככה שנראה לי שעם כל הכבוד יש כאן מנעים נוספים...
מה שתמיד בסופו הוא מגיע לפסים אישים ,
פחות נראה לי סוג של יעוץ או מחשבה...
אלא שיטה זדונית עוקבת ... וחותרת דווקא לשם....
בקיצור איכס....
וגם מרגישים לאורך כל התכתבות שהוא כאילו חותר למשהוא ...
אז די להיתמם !!!
הוא מתחיל לדבר בתמימות עונה וכאילו שואל לענין
ופתאום מתחיל לרדת לפסים אישים בלי ששמים לב...
וזו בדיוק הבעיה שזה נראה כל כך משכנע שעד שהגעת לפסים אישים ...
יוצא שעשר דקות את כבר מתכתבת עם סוטה....
וחוצמזה עצה טוב:
תבדקו בהסטורית הודעות שלו :
1. אין הודעות בכלל באתר?
2. תאריך הצטרפות זה ממש לאחרונה?
פשוט אל תענו, הנתונים האלו כבר אמורים לעלות חשד!
מי שקיבלה מסרים בעייתים מהניק הנ"ל או מכל ניק אחר מוזמנת להתלונן אלי או ליפעת1 או לניק "אלעד" שהוא המנהל האחראי על הטיפול בטרולים.
תשמרו צילום מסך או תעתיקו את הטקסט הבעייתי ושלחו לנו.
אבל ממליצה על רפלוקסולוגיה ומחטים סינים.
לי עזר כשהפתיחה נתקעה.
זה יכול לקחת גם שבוע ועשרה ימים ואפילו נתקלתי גם ביותר זמן..
כעקרון אם את רוצה לזרז ואין לך דימום ו/ירידת מים ניתן לקיים יחסי אישות,
בזרע של הבעל מופרש חומר בתוספת האוקסיטוצין ( הורמון האהבה) שמזרז.
עם פתיחה 3 מחיקה 70 אחוז לידה ראש בלידה הראשונה שלי אה ושכחתי לציין גם עם ירידת מים
תלוי במידת הפתיחה שלך אם יש בכלל...........
אז במצב שלך זה באמת מצריך טיפול אז בהצלחה...
גם הסתובבתי ככה חודש ובהריון רביעי!!
ככה שהבחירה היא לפי מה שמתאים לך יותר כי כולם טובים.
מה חשוב לך?
למשל קטגוריות שכדאי לחשוב עליהם:
1. היבט דתי- בקשר לשבת, אווירה כללית, צניעות במחלקת אשפוז, כהנים וכד'.
2. מס' שותפות בחדר
3. סגנון האוכלוסיה- חרדי, דתי, חילוני, ערבי- אין כללים חד משמעיים אבל בד"כ יש אחוזים שונים
4. גישה טבעית
5. כמה לוקחים סיכון עד שמחליטים על קיסרי חירום.
6. קרבה לבית/ עבודה של הבעל- הוא צריך להתרוצץ הרבה... (בשבת בכלל זה משמעותי)
זה מה שעולה לי כרגע, בטח יש עוד קריטריונים... תסדרי לפי סדר העדיפויות שלך ונעזור לך להחליט לפי מה שאנחנו מכירות מביה"ח השונים.
בעיקרון בכל מקום יש כאלו שמאוד מרוצות ויש כאלו שלא יחזרו לשם...
חוסך את זמן הרישום אם יש עומס. אפשר כבר מאמצע ההיריון להירשם.
שמע לקראת מה הוא הולך וזה היה מצוין..
אני ממליצה על הר הצופים, היה לי מעולה שם יחס טוב, בלי הרבה עומס..
בהצלחה. הריון קל ובריא וכמובן בידיים מלאות בעז"ה!!
אני אישית מאוד נהנתי בשע"צ.
אבל את צריכה לקחת את כל השיקולים שלך למה שהכי מתאים לך, מיקום אוירה וכו'.
אני בתחילת הריון (שבוע עשירי) ובשבוע האחרון היה לי כמה פעמים כאב חד בבטן העליונה.
בדרך כלל זה במעבר משכיבה לעמידה. כאב פתאומי שמתחזק ומקרין לכל הגוף.
קרה למישהי? אני בלחץ
שלום
אני בסוף ההריון. הייתי חולה במשך שבוע (כניראה סינוסיטיס) ולא לקחתי אנטיביוטיקיה.
אני משתעלת בלי סוף! זה מעייף, כואב ואני לא רוצה להגיע ללידה עם התקפי שיעול כאלה...
יש לכן איזו "שיטה" להיפטר משיעול? 
תודה רבה!
לחתוך בצל לרבעים ולהשרות אותו בדבש למשך כמה שעות ולאכול את התערובת, כל פעם קצת. קצת מגעיל אבל משתלם.
והנה כמה אתרים מהרב גוגל:
http://www.mako.co.il/spirituality-self-improvement/body-triangle/Article-211fc8004e43e11004.htm
וזה מצאתי איפה שהוא:
תרופות סבתא:
טיפולים אלו לא יעלימו את השיעול, אך יכולים לספק הקלה רגעית:
ואגב, רק הערה- אם את לא מפסיקה להשתעל כדאי מאוןד לבדוק את זה אצל רופא כי יתכן שזה שאריות של המחלה שהגוף לא מצליח להתגבר עליהם וסתם חבל..
לא צריך תור לחלבון עוברי, נכון? (הבדיקת דם בשבוע 17).
אני לוקחת פריפול. שאלתי את הרופאה אם מותר לי לקחת שני כדורי ברזל ביום, והיא אמרה שכן. בפריפול יש גם חומצה פולית. בעבר לא חשבתי על זה, ופשוט לקחתי שניים ביום (לקראת סוף היריון קודם).
מה אתן אומרות? מותר? אסור? מישהי כבר עשתה את זה?
יש לנו בייבי ג'וגר עם שלושה גלגלים, אמבטיה וטיולון. אני מתחילה לפנטז שנקנה רק את הטיולון של הארבעה גלגלים, ונחבר אליו את האמבטיה (יש לנו את המתאמים של העגלה הנוכחית). מישהי כבר עשתה את זה? זה אפשרי?
יום כיפור- איך שורדים? אני בושה להודות שאני יותר פוחדת מהצד הגופני מאשר מהצד הנפשי... הרופאה אמרה לי כבר שאשתה כל הזמן, ושאם אני מרגישה חולשה וכדומה, שאוכל פרוסה עם משהו מתוק. אבל איך שורדים? שוכבים במיטה כל היום? בהיריון שבו הייתי בתחילת תשיעי ביום כיפור, שתיתי לעיתים קרובות את השיעור המותר, וזה היה סוג של עינוי, במחילה... זה לא קל להתמיד לשתות, וכ"כ קצת... (יש לנו שני ילדים קטנים. אמרנו להורים שנבוא אליהם, ובכל זאת, דואגת...).
עד כמה חוסר גיוון בתפריט זה גרוע? אני אוכלת המון לחם עם טחינה (3-5 פרוסות ביום), גם לחם עם גבנ"צ, מעדן, קערה או שתיים של דגנים וזהו בערך... (אם אני רעבה, אז אני אוכלת עוד לחם עם טחינה). זה סביר?
תודות לעונות.
"רגילות" לא צריך, כי לבדיקה הזאת צריך להגיע שליח מיוחד לאסוף את הדם (כנראה לא אותו אחד שלוקח את הדם ה"רגיל" של בדיקות דם). חוץ מזה שצריך לבקש מראש התחייבות מקופת החולים (לפחות בכללית) ואח"כ את צריכה לשלם סביב 50-60 ש"ח. ממליצה לך להתקשר ולבדוק
מינון רגיל של חומצה פולית הוא 400 מק"ג ואין בעיה להכפיל אותו. (יש כדורים במינון 5 גרם שנוטלים בסיטואציות מיוחדות, לא הייתי מכפילה אותם..)
כמו שכתבו בדרך כלל מכפילים ברזל בהוראת רופא (משפחה או נשים) בשל ערכי המוגלובין/ברזל נמוכים ולא סתם כך.
מהבוקר הרגשתי מידי פעם כאבים בבטן תחתונה ובאגן,כאבים שבאו והלכו..
בערב נשברתי והרגשתי שזה ממש מלחיץ אותי,
התלבטתי מה לעשות ובסוף החלטתי גם בהתייעצות עם אחות ללכת להיבדק.
נסעתי עם בעלי לטרם ובסוף התגלה שהלחץ דם נמוך שזה אומר שהתייבשתי.
הרופא אמר שאני חייבת לשתות 3 ליטר ביום!!מקווה שאצליח לעמוד בזה..
אז גם שיתוף וגם לכל ההריוניות שפה חשוב לשתות המון בימים אלו ואם לא מרגישים טוב לכת להיבדק!
(מה שהיה קצת מבאס שהפסדנו הופעה ששילמנו עליה מראש,אבל איך אמרתי לבעלי יותר חשוב העובר והבריאות שלו מאשר הכסף שהלך)
את יכולה ללכת לרופאת משפחה שתסתכל ותאמר לך. הטיפול מאוד פשוט (משחה לך ולפה של התינוק).
תסתכלי אם בפה של הבייבי יש שאריות לבנות, לא מחייב שיש
אבל נשמע פטרייה,
כל רופא יכול לתת לך דקטרין ג'ל לך ולבייבי
רפואה שלמה במהרה
איזה סבל!!
לי היה ועבר אחרי יומיים
וללכת עם חזייה צמודה
א. לשטוף את המקום כמה שיותר פעמים ביום, ובפרט רצוי עם צמר גפן וחומץ תפוחים או סודה לשתיה מומסת במיים.
ב. להחליף לחזיה נקיה לעיתים קרובות (או לפחות לפדי הנקה נקיים)
ג. למרוח לנולין לפני הנקה ואחריה שלא ייוצרו חתכים...
ד. קונכיות!!!
ה. חשיפה לשמש (בד"כ בעייתי משהו..)
ו. אם יש לך מצב להימנע ממתוק
או לפחות להוסיף אסידופלוס למזון שלך (פרוביוטיקה)
לתנוק לשטוף את הפה עם צמר גפן טבול במי סודה לשתיה או חומץ תפוחים מדולל מאוד, או לפחות צמר גפן ספוג במיים. ממש לנקות לו את הפה היטיב בכל האיזורים: לשון, חיך, לחיים מבפנים..
מניקה נסיך בן 10 חודשים שיונק כל... אבל כל!!! הלילה!!!
עד לתחילת ספטמבר הוא היה איתי בבית אז הוא ינק גם כל היום
בשבועיים האחרונים הוא במעון (8-15:30)ולכן אני שואבת פעם אחת בערך ה12:30
ככה שיש הפסקות של 4-5 שעות.
בגיל 7 חודשים קיבלתי מחזור לראשונה ולאחר 42 יום שוב פעם, לא התייחסתי אז לאיחור כי זה היה תוך כדי הנקה ולא ידעתי כמה זמן הפרש צריך להיות.... מה שכן ציפיתי שהמחזור הבא יגיע לאחר אותו מספר ימים,
יש לציין שאיני משתמשת באמצעי מניעה.
היום אני נמצאת ביום הה-44 ועדיין לא הגיע מחזור ואין אפילו סימנים
בד"כ כן יש לי סימנים....
השאלות שלי הן:
יש מצב שאחרי שקיבלתי פעמיים בהנקה המחזור יפסיק שוב פעם - כמו שלא קיבלתי חצי שנה ראשונה בהנקה?
קרה למישהי?
וכן מה הסיכוי להיכנס להריון במצב כזה?
ממתי זה נקרא איחור במחזור???
אז גם אם אני בהריון.. אני מעדיפה לא לדעת ולכן לא עושה בדיקה.....
היו מחזורים, ואח"כ הפסיק עד סוף ההנקה..
אשמח להמלצה למיילדת שמקבלת באופן פרטי בלניאדו (יש רשימה באתר שלהם, אך אני רוצה המלצה ספציפית).
נעימה, זורמת, תומכת פיזית ונפשית, לא לחוצה, מסייעת באמצעות דברים טבעיים - אבל לא יותר מדי עיסויים ושמנים - לפי הרצון של היולדת.
תודה!
