פורום הריון ולידה (עמוד 485)

ואז הפסקתי.

אבל אם את מנסה הריון-

הגיוני מאוד שזה מפריע...

נראלי המון...

אני לקחתי 2

לא מבייץ ככה

שהיא רוצה להמשיך "לא אכפת לי מכלום"

אז לא כ"כ הבנתי מה היא שואלת?

כי זה די ברור שבריא לגוף זה לא!

ויש תופעות לוואי

וזה דופק את המחזורים שאחרי

וזה לא תורם לכניסה קלה יותר להריון.

אני הכי בעולם מבינה את הרצון שלה להיות מותרים לזמן ארוך.

אבל היא צריכה לחשב נזק מול תועלת

ומה באמת הא רוצה יותר

הריון או להיות מותרים ברצף.

כי אם האפשרות השניה חשובה לה יותר- עדיף לקחת כדורי מניעה ברצף מאשר פרימולוט.

בכנות, סליחה על הבוטות

אבל זה נשמע יותר יותר מידי

אני באופן אישי, לקחתי במשך חודשיים בערך

כי לקח המון זמן אחרי החתונה עד שנאסרנו..

אבל, לקחתי כדור אחד

למה 4 ביום?! מינון מוגזם

הרבה זמן לא נכנסתי והייתי בטוחה שהחליפו  סיסמא...

אולי ייעוץ זוגי גם בנוסף..

נשמע שיש איזה שהוא קושי שקשור לתקופת הנידה שממש משפיע עלייך וכדאי לפרק אותו..

לא סתם הקדוש ברוך הוא ברא לנו את המחזוריות

יש לה המון דברים לתתל לנו

וזה גם הדבר הבריא והטוב לגוף..

ממליצה ממש ללמוד על זה כדי להנות מזה! כן לגמרי להנות מזה!

מקווה זה חוויה מדהימה לדעתי

תקופות ריחוק זה משהו שמאוד בונה אותנו מבפנים אישית וזוגית

והאמת שבכללי לקחת הורמונים זה משהו שנראה לי שעוד יגלו עליו כל מיני השפעות על הגוף ושכדאי להישמר כמה שאפשר...

בהצלחה גדולה!

לפי מה שאני יודעת פרימונלט לא מונע הריון בהכרח אבל בטח לא מאוד מקדם אותו כי הוא משבש את הפעילות ההורמונלית התקינה של הגוף

הייתי מוותרת עליו לגמרי האמת. עדיף אל ווסת כתוצאה מהריון בעז"ה ולא מהכדור הה, אפילו שזה עובר דרך להיות אסורים וגם לי המינון נשמעממש ממש גבוה

ואני מצטרםת ל@אוהבת את השבת במה שהיא אמרה. לא חייב לאהוב ולהנות מזה, אבל המחזוריות הטבעית של הגוף בריאה לנו בהמון מובנים. גם נפשית. אם מסתכלים עליה במשקפיים הנכונות.

סולחת על השיפוט.

לוקחת 4 כי כבר לא תפס עלי והיו לי כיתמונים...

וברור לי שאני לא יכולה להיכנס ככה להריון אבל בינתיים זה לא קורה אחרת.

אנחנו מנסים המוןןןןןןןןןןןןןןןןןן שנים להיכנס להריון וכן אני במצב שלא אכפת לי מכלום.

לא שואלת את  הרופא שלי כי הוא יצרח עלי, מפחדת מהיום שהוא יראה את הכמות הרופא משפחה נתן לי.

ובנוסף להכל אנחנו בתקופה קשה של חוסר הבנ, ההמון בלאגן והמחזור רק יחריף את המצב, זה תקופה שקשה לי לתקשר בה, ולא כי XXX זה החיים שלי, אלא כי הריחוק וההרגשה הורגים אותי.

ומאד קשה לנו לשמור את ההרחקות ואם אני שומרת אני מתה מבפנים  ואם לא אז אוי לי מבוראי ואין לי  כוחות לזה.

אז כן אני נשמעת סתומה

למה את מדברת ככה על עצמך..?

זה ברור שיש משו מתחת לכל הסיפור

אבל בעומק, הייתי הולכת לייעוץ זוגי האמת. או אישי.

נשמע ששפת המגע חזקה אצלכם, זה הגיוני ומסתדר עם חוסר יכולת לתקשר ולסבול תקופה של ריחוק פיזי/ לווסת רגשות

אבל האמת היא, שהיכולת לפתוח את הלב ולהביע רגש הופכת את החיבור להרבה יותר מדויק ו'מרפא'.

וגם היכולת להתאפק בונה בנו עומקים חדשים, אישיים וזוגיים.

שולחת חיבוק❤️

אבל פתחתי משתמש חדש (שכחתי את הסיסמא לאנונימי) במיוחד כדי לענות לך-

את לא סתומה.

יש נשים שהקושי שלהן סביב עניין הנידה גדול יותר מנשים אחרות.

יש מצבים שבהם הקושי בתקופות האיסור משמעותי יותר ממצבים אחרים.

ופה נכנסת נקודה חשובה- את מנסה בדרך רפואית (ולא בריאותית במיוחד כמו שנשמע מההודעה שלך, אני באמת לא מבינה בזה) לפתור קושי נפשי והלכתי.

אז קודם כל שימוש בדרך רפואית מצריך בעיני התייעצות עם רופא מהתחום, ולא סתם רופא משפחה.

ודבר נוסף- ממליצה מאוד להתמקד בפתרונות שיכולים להקל עליכם בצד הנפשי וההלכתי.

את סוג של מונעת עם הפרימולט נור

אז למה לא לקחת מניעה שהיא יותר בטוחה לגוף וגם מונעת וסת?

אני חושבת שזה ממש לא בריא וחבל...

אבל נשמע שבאמת את צריכה חיבוק!!!

מכיוון שהשאלה הראשונה היתה

כמה זה נורא להמשיך עם הפרימולט נור

אז ענו לך על זה.

שזה משהו שלא אמורים לעשות. את מאוד רוצה הריון, ומאוד רוצה לא להיות אסורים

ואל לשני הדברים, לא זאת הדרך להשיג את זה.

הריון, לא תשיגי כל עוד את עם ההורמון הזה. וגם טהרה, את רואה שעם הזמן זה עושה לך כבר כתמים.

דבר ראשון ממליצה לך להפסיק עם הכדורים האלו. במקביל תקבעי תור לרופא פוריות.

ברור שכל זה יחייב אותך לקבל מחזור, להיות אסורים ומקווה

אבל תחשבי שזאת הדרך היחידה לעבור לשלב הבא.

חוץ מזה, חושבת שכדאי לך לעבור איזה אימון או תהליך אישי כדי לשנות את כל ההתייחסות למחזור, לימי הנידה ואיך לעשות שהמקווה יהיה עם כמה שפחות חוויות שליליות.

בהצלחה  ❤️❤️

חבל על הפרימולוט הוא פשוט לא מתאים לצורך שלך.

חיבוק גדול. 

לא סתומה.

ובמצב כזה של שקיעה עושים הכל כדי לצוף מעל המים.

אז את לוקחת את הכדורים שזמינים לך עכשיו.

אז עכשיו הראש מעל המים.

עכשיו תסתכלי הלאה ותחשבי על הצעד הבא שלך.

רופאת נשים ענתה לך מה כדאי לעשות בטווח הקצר.

ואחרי שתתאזני עם אי ווסת, תוכלי לטפל לעומק ולתכנן לטווח הארוך יותר.

כרגע רק את יכולה להושיע את עצמך מהפינה שנכנסת אליה..

נתנו לה קצה חבל איך לצאת מזה, תיאחזי בו.

בהצלחה רבה והרבה אומץ!

הקושי שלך ממש מובן!

ובגדול אם יש לך פתרון מתאים אז למה לא... אבל פשוט נשמע שאולי יש פתרונות טובים יותר

ואולי את משלמת פה מחיר במקום אחר

למשל מאוד יכול להיות שחלק מהתחושה הרעה וגם הקושי בזוגיות נובע מההורמונים המטורפים של הפרימולוט

4 ביום זה המון

גם אחד ביום עשוי להשפיע על מצב הרוח

ואם את חוששת מרופאה שתצעק עליך אז אני מבינה למה לא פנית אליה אבל כן כדאי לפנות לגורם מקצועי שגם יתן לך הבנה וגם ידע ולחפש פתרונות אחרים עם מענה יותר מדויק.

אולי מענה נשי במכון פועה? או רופאת נשים מקצועית ורגישה?

מצב של המתנה ארוכה להריון זה באמת לא קל

כדאי לחפש תמיכה במובן זוגי ורגשי וכמובן ייעוץ רפואי

בהצלחה!

ובשורות טובות בעז"ה

ואתן חמודות ממש על העזרה.

אגב יש למשהי המלצה מה עושים עם הקושי בימים האלה במיוחד שהם מלווים בתחושת כישלון אשמח לשמוע.

איזה כישלון? שלא ניקלטתם עדין?

זה באמת ממש ממש קשה...

אבל דייקי אותי שלזה כיוונת לפני שאכתוב... 

ושום דבר  לא עוזר

יקרה

זה תחושה קשה בהחלט, כי זה כ"כ טבוע בנו שנוכל להיקלט וכשזה לא קורה זה מרגיש שאנחנו לא בסדר. שהגוף שלנו דפוק. ואנחנו מתמלאים כעס.

כלפי עצמנו, כלפי בורא עולם שנתן לי גוף לא תקין לכאורה....

ומה אפשר לעשות? להרשות לעצמי לכעוס. ולהרגיש את זה

כי זה באמת מכעיס!

תוסיפי שאת מביטה ימינה ושמאלה וכולן בהריון ראשון שני שלישי והפסקנו לספור...

עסוקות במתמטיקה חישובית של מי התחתנה מתי ומתי נקלטה ובאיזה אפצ'י בדיוק זה קרה

ואצלנו רק בודקים במקלונים ורואים שוב ושוב שזה לא. ואז מחזור. וריחוק. וכאב ובכי...

אני לא יודעת עד הסוף אם יש לכם ילדים או לא, וכמה זמן אתם מחכים. אבל זה באמת כואב בכל מצב...

אני ממליצה אחרי שאת מאפשרת לעצמך לכאוב למצוא מקור שבו תוכלי להתחזק. למצוא מאיפה לשאוב כוחות.

יותר נכון לשאוב דלק למימוש הפוטנציאל האמיתי שיש בך.

מוזמנת לשתף פה את התחושות בתור התחלה...

ומניחה שכל אחת רצתה להרגיש שהיא זו שיוצאת בסדר. טבעי לשני הצדדים. הכסף פה הוא בעיקר אמצעי, ולא העניין המהותי.

זאת ההזדמנות לעבוד על הפרדה.

מה ששלך, שלך.

מה ששלה, שלה.

זה יכול לקרות עם כל לקוחה, וזה יכול לקרות עם כל השכנה או בן משפחה.

את העבודה שלך עשית, את חושבת שנתת שירות טוב וקבלת את התמורה.

מהצד שלך הכל בסדר.

את התסבוכים שלה עם עצמה תשאירי לה.

אין שום סיבה שלא תרגישי טוב עם הכסף הזה, הרווחת אותו ביושר תמורת עבודה מקצועית. לא קיבלת אותו מן הצדקה.

תחזקי את הביטחון העצמי ותהני מעמל ידייך. 

בשכל אני מבינה שהכסף הזה מגיע לי ביושר,

אבל בסופו של דבר יש פה גם רגש. אני לא מרגישה שהכסף לא מגיע לי, אני מרגישה שאחרי ההרגשה הרעה שהיא נתנה לי אני לא רוצה את הכסף שלה

גם אני הייתי מרגישה לא בטוב עם הכסף של זה. את יכולה בהחלט לשים לצדקה אולי זה ישפר קצת את ההרגשה.

בתחילת הסיםור שכתבת שלא הספקת להגיד לה על זה שהפאה לא לגמרי יבשה מודה קצת הבנתי אותה יותר מאשר אותך אבל בסוף שציינת שזו גיסתך דוקא הבנתי אותך ואני אסביר למה כי כלקוחה אם נותנת שירות היתה מביאה לי מוצר בצורה כזו בלי להגיד לי הייתי מתבאסת אם היתה אומרת לי במעמד האיסוף לא היה מפריע לי. אבל באמת אם בת משפחה היצה אומרת לי כזה דבר גם כשזה אחרי לא היה מפריע לי כי הקשר לפחות אצלי שונה ..

ואולי תחכי שקצת יעבור זמן ותגידי לה הרגשתי שהתאכזבת ממני על הפאה ואולי עדיף שתמצאי מישהיא אחרת שתהיי מרוצה ממנה וזה בסדר ולא התכוונת לבאס אותה עם הפאה ושזה קצת פגע בך התגובה שלה וזהו..

האמת שעכשיו עלה לי רעיון, עוד מעט יש לבת שלה יום הולדת אז אשתמש בכסף הזה לקנות לה מתנה יותר גדולה ממה שהייתי קונה בדרך כלל. ככה אחזיר לה את הכסף בלי שהיא תדע שהחזרתי לה אותו 🙃

ובקשר לפאה, את צודקת שהייתי צריכה להגיד לה מיד. פשוט היינו אצל חמותי, הבאתי לה את הפאה תוך כדי שהייתי עסוקה עם הילדים והכל, ואז תוך שניה היא יצאה. כמובן שאם היה לי סלון פאות ווהסיטואציה היתה קורית שם אז זה היה ממש לא בסדר מצידי לא להגיד כלום ולתת לה לגלות את ההפתעה כשהיא תגיע הביתה 

אני מצפה להבנה יותר גדולה מסתם לקוחה. רק ניסיתי לשקף לך גם למה יכול להיות שהגיבה ככה.

ובטח שזה מבאס אני בטוחה שגם הייתי נעלבת

אני הייתי מתרחקת ממנה ולא חופפת לה יותר, הכסף הוא כבר לא אישו, הייתי משתמשת בו חופשי.

זה עוזר לי לכעוס עליה פחות, כשאני מבינה שבאמת הייתי צריכה להגיד לה מיד ולא לתת לה לגלות את זה בבית.

וכן, אני מסכימה שגם התגובה שלה יותר מדי דרמטית וזה לא הגיע לי.

כמובן שלא אחפוף לה יותר. אני רק מתלבטת אם בפעם הבאה שהיא תבקש (אם היא תבקש. יכול להיות שגם מבחינתה היא לא תבקש יותר) אגיד לה שאני מעדיפה שלא בשביל לא לערבב עסקים ומשפחה, או שאגיד לה שעדיף שתמצא מישהי אחרת כדי שהיא תהיה מרוצה מהתוצאה (=רומזת לה שהיא אשמה בזה שלא אחפוף לה יותר) 

אוהבת להיות ישירה ולהגיד בסגנון של ׳לא מתאים לי יותר לחפוף לך׳

לאנשים שדברו אלי לא יפה אני מחזירה בחזרה, לרוב הם לא מעיזים יותר לדבר אלי בצורה כזו.

אם לקחת על עצמך אחריות ותיאום הציפיות הוא פאה יבשה - גם אני הייתי מתאכזבת.

במיוחד שאת גיסתי.

מן הראוי לדעתי להודיע מראש.

וצריך לדעת שבעסק החלק היותר קשה הוא לגמרי יחסי האנוש. יש אנשים עקרוניים שגם אם התוצאה היא סבירה וקרובה למה שהובטח מאוד, יתעקשו על העיקרוו/ יתאכזבו ממנו כי הם פחות גמישים מחשבתית וזה חלק מהעניין.  בקרבה משפחתית זה אחרת כי יש עניין של אמון/ תחושת חוסר חשיבות כי ללקוח שהוא לא קרוב משפחה לא עושים לעצמנו הנחות בדרכ (אני מכירה את זה מקרוב אחרי שכמה בני משפחה קרובים עבדו אצלי ולא אעשה את זה יותר בלי נדר)

איך להגיד ומה זה משהו אחר, אבל לדעתי להתאכזב זה לגיטימי. וכן, גם לקבל הנחה אם המוצר הוא לא 100 אחוז.

על זה שהיא שילמה בסוף מלא - לא הייתי מתלבטת מה לעשות בכסף והייתי משתמשת. נתת את הביירה והיא החליטה כמה לשלם

אנשים שפחות גמישים מחשבתית זו הגדרה טובה והיא אכן כזו.

לגבי זה שהיא בת משפחה, אני מבינה מה שאת אומרת אבל במקרה הזה זה לא היה המצב, זה היה קורה עם כל אחת אחרת. לא היתה לי אפשרות לעשות את זה לפני, בדיעבד באמת לא הייתי צריכה לקחת את זה על עצמי, רק שלא היה לי מושג איזה שבוע מטורף יהיה לי וחשבתי שכן אספיק. למדתי מזה להבא. ההבדל הוא שאם זו היתה מישהי אחרת הפאה היתה מספיקה להתייבש והייתי מביאה לה אותה בערב. כאן היא ביקשה ממני להביא בצהריים כי נפגשנו אצל חמותי אז זה מה שקרה. 

ותצטרכי כנראה ללמוד להתנהל עם זה

היא ביקשה את הפאה מוקדם יותר ממה שסוכם בהפתעה..? את תעשי את שלך ותגידי שזה ככל הנראה לא יהיה מושלם כי זה לא לפי תיאום הציפיות המקורי

מה שהיא תגיב זה שלה

אבל הלכתחילה תמיד עדיף על הבדיעבד

🥵🥵🥵

ממני רק חיבוק!!

נשימה ארוכה.

ולדעתי, קחי מעשר שימי בצדקה.

השאר תהני מעמלך!!!

היא הופתעה לקבל פאה לחה, אולי אפילו נבהלה,

ובעיקר בעיקר היא לחוצה, היא צריכה לצאת לחתונה, לנסוע,

וההפתעה של פאה רטובה לא הגיעה לה בטוב.

נכון, יש צורה להתנסח גם כשאת בלחץ, אבל יש אנשים שפחות יש להם את זה, ויכול לה שאת 'שמעת' טון קצת יותר עצבני ממה שהיא התכוונה.

לדעתי מה שקרה בסוף, הפאה אכן התייבשה והייתה במצב מעולה, ושימשה אותה לפי כל הציפיות,

ולכן כשנרגעה העבירה לך את מלוא הסכום.

אולי לא ראתה צורך להתנצל כי מבחינתה עדיין את אכזבת אותה, ולא מלאת את השירות לגמרי כי היא קבעה יום מסוים והתכוונה לקבל פאה ראויה לשימוש מיידי בעוד שאת הבאת לה פאה שלא עומדת בקריטריון הזה.

יש לי הרגשה שהכל יושב על זה.

אם זה היה העסק שלך והיא היתה לקוחה שאת לא מכירה- השירות שלך היה אחר

ועצם זה שהיא גיסתך אפשר לך קצת לחרוג מהסטנדרט המקובל שלך (כמו לדוג להחזיר את הפאה אצל חמותך שכל הילדים על הראש בלי היכולת לעדכן אותה מה הסטטוס שלה...)

ומהצד שלה- עצם זה שאת גיסתה אפשר לה לצאת עלייך ב100 קמש על חריגה קטנה מהסטנדרט

מבינה את הבאסה ואת ההרגשה הרעה של שניכן אבל כדאי להחליק... ועל זה נאמר- חפיף

ובאירוע הבא שהיא תהיה עם הפאה תגידי לה בקריצה  שהיא חייבת להחליף חופפת

עדיף להצמד לטייטל גיסות מאשר נותנת שירות ולקוחה

מטפל זוגי מקבל בב"ש ובי-ם. בהצלחה. 

יחל פוזיילוב  054-942-8310

ממליצה מנסיון!!

יש שם מטפלים עו"סים/פסיכולוגים

ואסור ביצים לא מבושלות בהריון.  

חשש לסלמונלה. 

כאשר המוצר תעשייתי, הביצים עוברות תהליך פסטור ואז אין בעיה לנשים בהריון.  

כל חברה שמורשית למכור את תוצריה בחנויות, מחוייבת עפ"י חוק להשתמש בביצים מפוסטרות מטעמי בטיחות ובריאות.

בהריון אסור לאכול מאכלים ביתיים - מיונזים וגלידות שהוכנו בבית, שיש בהם ביצים טריות לא מפוסטרות.

אך מוצרים תעשייתיים, למרבה האבסורד, אין בעיה בהריון   

זה מה אני אוכלת תמיד, בהריון ולא בהריון, בבית ובחוץ... 

ולא חשבתי שצריך להיבדק... 

אצלי זה היה בלילה וקצת הפריע לישון, עשיתי כמה סיבובי אגן שיעזרו לו לזוז וחזרתי לישון

סיבובי אגן?

לעמוד עם ברכיים קצת כפופות ופשוט "לצייר" מעגלים

בקורס הכנה ללידה היא אומרת שזה תנועות שטוב לעשות (בעיקר בחודש תשיעי, אבל גם לפני בעדינות זה בסדר)

שהיה לי לפעמים תנועות ממששש כואבות.. בכל מיני איזורים בבטן

אבל אם את חושבת שזה חריג - אז אולי עדיף להיבדק אפילו רק בשביל הרוגע שלך...

(כי על שינוי חריג בדפוס התנועות ההנחיה היא ללכת להיבדק)

וממש תודה 

על בת שבע איזנר

למדה כמה וכמה שיטות טיפול רציניות. אקווליבריו למשל, וגם הידרותרפיה וואטסו ועוד.

דולה. 

מה טווח המחירים ?

איזור 300-400 (באיזור ירושלים רק השכירות של המקום/הבריכה יקרים מאד)

אלופה ממש!

ממליצה ממש, לפני כל הרפואה הטבעית לסגל שגרה עם יותר תנועתיות לאגן ולגב, זה עושה פלאים:

-להסתובב עם כל הראש והכתפיים לצד אחד, ממש לסחוט את עמוד השדרה כמה שרק אפשר. לאט לאט ובעדינות שלא יתפס הגב. למקסם את התנועה- ולצד שני.

-להתכופף ככל הניתן ולנסות למתוח את הידיים עד לכפות הרגליים, תנועות קטנות למקסם את המנח.

-לסובב אגן במעגלים, כמה שיותר, בחופשיות.

-לטלטל אגן מצד לצד בקצב נעים

-לצייר עם הראש עיגול 360 מעלות לכל צד, באיטיות.

-להקפיד לא לקשת את הגב יתר על המידה ביום יום. לגלגל אגן קדימה כמה שניתן. גם בהליכה וגם בפעולות השוטפות.

תנסי את הטיפים האלה, הם שווים זהב. ויעזרו כנראה יותר מטיפול כזה או אחר 

לשבת 8 שעות מול מחשב זה כנראה לא הכי , ובהריון בכלל

ופיצה ביתית

או תפוחי אדמה מוקרמים בתנור

או שקשוקה עם חלה או לאפה או פיתה

וסלט טוב כזה קצוץ

פסטה מוקרמת עם סלט חלומי

דג סלומון 

אייסקפה לשדרוג ועוגה 

תפוא מוקרם

פשטידה 

אצלי ישנה בלילה עם מזגן על 18!! ובלי להתכסות ובעלי לידי רועד עם פוך.. תמיד חם לי בהריון ובמיוחד בקיץ הרותח הזה.

בלי קשר שהקיץ הזה חם בטירוף

אני למשל הייתי בהריון בשיא החורף ולבשתי רק פיגמות קיץ...

זה ההורמונים

אבל זה המזג אוויר בשילוב ההריון...

ללכת לרופא פוריות *מומלץ* של הקופה... לחפש מישהו שיהיה נוח להגיע אליו... ואם התורים רחוקים אז אפשר אולי רחוק יותר כדי להתקדם.. 

חשוב להבין שזה מסע שעלול לקחת זמן כל הפגישות עם הרופאים, בדיקות... לכן עדיף להתחיל עם מישהו שיהיה נוח להגיע

וחיבוק גדול... 

ללכת?

לי היה חשוב מישהו מקצועי וכשהיו תורים ארוכים חיכיתי בסבלנות או שקיוויתי שיקדימו לי בעקבות ביטול. 

כתבתי בסוגריים כי אולי אצלך זה לא יהיה ממש טיפולים

אבל כן קצת התערבות.

זה מתחיל מתשאול ראשוני, בדיקות דם, אולי מעקב זקיקים ואז הרופא מסכם מה כדאי להתחיל לעשות.

במקומך, הייתי הולכת השבוע לרופא

שואלת אותו בכנות האם יהיה זמין בחודשים הקרובים או שצפוי להיות במילואים.

יש רופאים שאפשר להיות איתם בקשר בטלפון/וואצאפ. הייתי אצל אחד כזה בקופה והספיק לי ביקור אחד אצלו. אח''כ הכל היה דרך הטלפון.

אם את יוצאת משם בהרגשה שזה לא לעניין

אז תלכי לרופא האחר עוד 3 שבועות.

ככה גם תרגישי שאת עושה משהו בשביל זה

ממש נכון!!

מניקה רגיל בישיבה.

ואז לאט לאט נשכבת לאחור, ואיפה שאת צריכה תמיכה את תוקעת כריות. מתחת למרפק שלך, מתחת לראש.. 

ראש על כרית אורטופדית.

מלבד זה יש נקודה קריטית שמשתנה בין אישה לאישה- והיא גודל השד.

שד גדול תינוק יכול לתפוס בקלות ללא הגבהה.

שד קטן- צריך להגביה את התינוק או לגבור מעליו בתנוחה מכאיבה לגב.

לא מצאתי פתרון, אבל לפחות שתדעי האם זו הסיבה שכואב לך

הכרית שלי. וזה גורם לכאבי גב ועוד..

מבינה כאן שכדאי לנסות בלי כרית ההנקה אלא רק עם הכרית שלי..

תודה לכל אחת מכן!! 

עם כרית רגילה.

לשכב הכי נוח לגב במיוחד כשיש חזה גדול וכשיש גודש.

תמצאי לך תנוחה של שכיבה שתתן לך כמה שיותר הרפיה בכל הגוף. 

 יש משורר שכתב שיר יפה

Waiting for The miracle

כתב שם   i didn't see the time

לא ראיתי את הזמן

כן לא הייתי, לא ראיתי את הזמן.

החיים סלאש העולם סלאש כל מיני.

❤

שוכבת על הצד, היד שלי מתחת לעורף של התינןק ומחבקת אותו מהצד השני (אם הוא קטן).

כדי שיהיה יותר נוח, אז כרית הנקה בין הברכיים מוסיפה יציבות. 

היד שלחי מתחת לכרית (ישנה ככה ללא קשר להנקה)

שוכבת על הצד ושמה כרית צרה לתמיכה בגב )גרים של איקאה הכי נוחה לי)

הכי חשוב זה הזווית של הצוואר- בחיבור אני מסתכלת למטה והסנטר לכיוון החזה אבל אחרי שהוא מתחבר- העורף ישר ואני עם הפנים 'לאופק' אחרת למחרת כואב לי הראש והעורף

ממש צריך לשים לב בשעת אמצ שהגוף רפוי

לדעתי ממש שווה לערער! ואין ברירה- צריך פה להתבכיין כמה שאפשר..

אפילו לומר שאת בהריון, ובלי רכב, ולא מסוגלת לעשות את ההליכה לגן..

או אם בעיר שלכם עירעור על מרחק לא תופס, אז למצוא אמתלא אחרת.

המקסימום שיקרה- זה שיגידו לא, ואז תישארי במצב של עכשיו.

אבל שווה לנסות, אפילו בשביל ההרגשה שעשית כל מה שאפשר בשביל "לבטל את רוע הגזירה".

אם יש לך עם מי להתייעץ- שווה לבדוק אילו טיעונים עובדים טוב אצלכם בעיר.

ואם יש לך איזו פרוטקציה להפעיל- זה לגמרי הזמן.

ובסוף בסוף- הכל מאת ה'...אם לא יסתדר, כנראה שהגן החדש- הוא הטוב והמתאים לבן שלך..

אין לך מה להפסיד.

25 דקות הליכה זה לא משהו הגיוני לילד קטן (גם לא למבוגר).

לפעמים זה עניין טכני שאפשר לאשר בקלות, למשל מקום יכול להתפנות אם ילד אחר מבקש דוקא לעבור לגן המרוחק וכדו׳

אבל מה את מפסידה מלערער?

לק"י

יכול להיות שיקשיבו יותר מאשר בערעור בטופס.

זה ממש מוגזם גן כזה רחוק בלי שאתם בחרתם בזה.

תכתבו את כל הנקודות שמפריעות לכם ותפרטו בערעור.

בהצלחה!!

אח"כ לברר על הצוות, אולי תופתעי לטובה.

לגבי המרחק, אולי שווה להתנייד באופניים/ או קולנועית או לבדוק אולי יש קו אוטובוס נוח.

לפחות הקטנטנים יהיו קרובים לבית, חצי נחמה.

בהצלחה!

והלוואי ויהיו שליחים נאמנים, זה הכי חשוב.

שתהיה לידה קלה 

בדקתי עכשיו בטפסים, מצוין שם חלל לא סדיר.

הגעתי לטפסים רק עכשיו אחרי שבוע מטורף ממש.

תודה על התגובה!

אם מישהי עברה ויכולה לפרט על מהלך הבדיקה, איך מבחינת כאב, כמה זמן, האם יש דימום ארוך אשמח ממש

נוראית!!!!

לאהייתי מוכנה לכאבים

לא הייתי מוכנה לזה שרואים את כל ההליך מול העיניים

לקח לי חודש להתאושש מבחינה נפשית.

ואני דיממתי אחרי הבדיקה כ3 שבועות. בסוף לקחתי כדור כדי לעצור את הדימום.

אבל אני לא דוגמא בעניין הדימומים- כי זה חלק נכבד מהבעיה שלי....

בכ"א ממליצה לך שבעלך יהיה איתך

וגם אם לא- שימישהו ילווה אותך הביתה אח"כ.

לי זה זכור כטראומה נוראית.

אולי בגלל שלא הייתי מוכנה לזה מראש

בגדול ההליך הוא כזה-

מכניסים צינור שממלא את הרחם במים, ואז מכניסים מצלמה קטנה דרך הצינור לתוך חלל הרחם ובודקים מה המצב. לפעמים יש אפשרות לטפל בממצאים מייד, ולפעמים צריך לבוא שוב להיסטרוסקופיה טיפולית, שלפעמים נעשית בהרדמה. יש מסך שבו רואים את מה שהמצלמה מראה, אני פחות אוהבת להסתכל בו, זה עלול להראות די מבהיל.

מבחינת כאב זה מאד משתנה. אישית עברתי 6 היסטרוסקופיות בלי הרדמה ואחת עם.

לי הכאב היה נסבל.. בחלק מהפעמים אי נוחות בבטן, כמו כאבי מחזור, בחלק קצת יותר אבל בסה"כ היה לי בסדר ותפקדתי רגיל לגמרי אחכ. בפעם עם ההרדמה הייתי צריכה להתאושש כל היום אבל פחות בגלל כאבים, יותר בגלל ההרדמה.

מבחינת דימום-

קודם כל בגלל המים שמכניסים לרחם גם אם יש מעט דם זה נראה הרבה יותר כי זה מתערבב עם המים (צריך ללכת עם פד אחרי)

אצלי הדימום נמשך יומיים שלושה גג אם אני זוכרת נכון.

מציעה גם לשאול את הרב מראש על ענייני טהרה כי יש ממש טווח רחב של פסיקות בעניין.

לי לא כאב, עשיתי כמה םעמים. זו אי נוחות. מציק כזה, לא נעים. אבל לא כאב לי. (לא היתה התערבות ללא הרדמה, זו היתה נטו הסתכלות)

מבחינת התאוששות לא צריך כלום אחכ. קמים ויוצאים כרגיל ממש. 

פעם אחת היה אי נוחות קלה ובפעם השנייה לא כאב בכלל.

דימום חלש שהיה רק בפעם הראשונה.

חשוב לדעתי לללכת לרופא שמומחב בבדיקה הזו ולא מתמחה בבית חולים...

בהצלחה! 

איך אני יכולה לדעת מי הרופא המטפל שם?

עדיף לקבוע בפרטי? יש החזרים מהקופה?

ויש אפשרות לעשות דרך הרופאים הפרטיים של אסותא ללא עלות.

לא יודעת להגיד לך על קופות אחרות

בפסיקה שלנו הבדיקה לא אוסרת, ובגלל שהיא יצאה לי הרבה פעמים במהלך שבעה נקיים אז גם קיבלתי הנחיות מיוחדות לבדיקות שאחריה (לוותר על חלק מהבדיקות, לשטוף לפני וכו')

ממש ממש ממש עדיף להתחיל אחרי הבדיקה הפסק. אגב, זה גם עוזר במידת מה כי כל הרחם נשטף בבדיקה 

לא חושבת שיש פה שאלה

ועדיין צודקת, אפשר לשאול.

רק הסיכוי ממש ממש אפסי להבנתי שמישהו יתיר כזה דבר. 

חבל להטעות

ומשם הדם ולכן לא אוסר.

העניין הוא לא רק הדם אלא גם האם הכניסה לרחם נחשבת פתיחה או לא ויש בזה מגוון של פסיקות ולכן אני חוזרת ואומרת שמי שעומדת לפני בדיקה כזו תשאל את הרב שלה.

גם אם זה אוסר לפסיקה מסויימת, שתקבל הנחיות איך לבדוק אחרי.

ואני גם אגיד, שבמצב רגיל בדכ עושים את הבדיקה בין ימי הוסת לביוץ- מה שאומר שלרוב זה יוצא בזמן שבו אמורים להיות שבעה נקיים וכדי שאף אחת לא תדחה את תחילת הבדיקות שלה ובהתאם לזה גם את הטבילה בגלל דברים שנכתבו פה בפורום עוד יותר כדאי להיות בליווי של רב.

אבל 5 ימים אחרי מקווה לא נשמע לי כמו "אולי אני בהריון"

לקראת שבועיים אחרי -כבר יותר..

אני אישית הייתי נכנסת,

אבל שוב, זה ממש שלי, לא ששאלתי פעם או משהו כזה

כן הייתי נכנסת במצב כזה.

לא הייתי נכנסת אם יש איחור במחזור..

אני חושבת שפעם באתי והייתי כמה ימים אחרי טבילה - וכשהטכנאית וידאה שאני לא בהיריון - אמרתי לה שאני לא יודעת - היא אמרה לי שאפשר לעשות צילום.

אבל אני לא בטוחה בזה..

לי יצא להיכנס למיפוי עצמות עם ילד, ולמפרע גיליתי שהייתי בהריון (מזריקים חומר רדיואקטיבי, לפי ההנחיות אסור בהריון להתקרב למי שעובר את הבדיקה 24 שעות)

בייעוץ עם מכון טרטולוגי אמרו שאין בעיה..

רנטגן עשיתי כשידעתי שאני בהריון, שמתי 2 סינרים על הבטן.

זו לא ההנחיה הרפואית הגורפת אבל במקרה הצורך עושים את זה

לא הייתי נכנסת, באופן אישי.

קרה לי שהייתי שלושה חודשים אחרי לידה עם הילדה אבל הייתי עם בעלי, ואסרו עלי להכנס.

וקרה לי גם שאני הייתי צריכה סיטי ובמניעה, ונתנו לי לעשות בדיקת הריון לפני לוודא.. 

במיוחד שאין לך שום הגנות...

אני במקרה כזה ביקשתי ממישהי שם בתור שתלווה את הילד

אבל הייתי ממש בהריון לא בספק.

באמת שאלה מעניינת אם 5 ימים אחרי טבילה זה כבר בעל משמעות גם אם כן נקלטת

הצוות היו ערבים אז ממש לא הייתי מכניסה אותה עם אחת מהם..

לא ממש היה סיכוי להריון (הייתי עם מניעה לא הורמונלית) ובכל זאת שמו עליי את הכיסוי על הבטן שתהיה לי הגנה בכל מקרה..

שני הריונות עם בנים, לא חושבת שיש קשר

כי בכל הריון חושקת למשהו אחר

וברגיל אני ממשששש אוהבת

וכולם אמרו לי חמוץ זה בן חמוץ זה בן

זה בת😂😂

על הגדולה אהבתי מאוד שוקולד באמת😅

אז אצלי התאוריה לא הוכחה 😌

לא אז עם שני בנים

ולא עכשיו

אצל שניים הייתי מכורה לגבינה

אצל אחד לעוגיות של זהבה ושלושת הדובים

אז אצלנו אין קשר

הריונות עם בנים- חשקים לחמוץ ומלוח

הריונות בנות - חשקים למתוק.

בהריון האחרון היה לי גם קטע עם חריף... לא אופייני לי בכלל... מעניין מה יצא ממנו ♥️ אהבה בלב

הריונות בנים- באחד היו לי חשקים לבורקסים, לצ'יפס, ולחמצוצים בטעם בננה. בשני לא זכור לי בכלל חשקים.

הריון בת- חשק לשייקים ולגלידה

ואני נהנית כל כך לקרוא על החשקים המוזרים של נשים כאן

בנים אוכל בייתי מבושל, ולא יכולתי לסבול בכלל מתוקים.

הבנים יצאו חובבי מתוקים יותר מהבנות, ואחד שכל ההריון שלו רציתי רק אוכל ביתי מ שקע מוכן לאכול בעצמו רק אוכל ביתי מבושל😀

הרבה פעמים דווקא כשהתפרים מתאחים זה מציק יותר.

המליצו פה כמה פעמים על תערובת דבש ושמן לבנדר, אומרים שזה ממש מרגיע את התפרים

להקפיא פד טיפה רטוב ולשים

שמן מגנזיום שקונים באינטרנט