אז ב"ה הצלחנו לגמול את הבת שלוש שלנו.
היא באמת גיבורה, ילדתי לנפי שלושה שבועות וזה באמת לא פשוט לה...
היא הולכת לשירותים כבר לבד עם שתן ולא מפספסת בכלל. אבל היא ממש לא מוכנה לעשות צואה... היא קבוע עושה בתחתונים או בתחתוני לילה. כשאני מנסה לשכנע אותה לעשות בשירותים היא עושה כאלה צרחות שהשם ישמור
היא ילדה סופר חכמה ולא משנה כמות מתנות וההבטחות היא ממש לא מוכנה לעשות
אני כבר מיואשת... עוד כמה ימים מתחיל הגן.
וגם ככה היא מטורללת בגלל הלידה
אצלי 3 ילדים נגמלו מקקי הרבה אחרי פיפי. הקטן נגמל מפיפי בגיל 2.5 ומקקי רק בגיל 3+, עד היום בגיל 4.5 יש לו לפעמים פספוסים.
למרות זאת רוב מוחלט של הפספוסים היו בבית, בגן זה קרה רק לעיתים רחוקות.
אפשר להתאפק מצואה עד שחוזרים הביתה. (יש לי ילדים שהיו עושים כך. ואז בבית מפספסים צואה בתחתונים... אבל אצל הבת שלך אפשר להציע לה בינתיים טיטול כשהיא חוזרת)
שנית, זה נחשב פחד ידוע - עשיית צואה מפחידה יותר את הילדים, כי הם מרגישים כאילו חלק מהגוף שלהם נפרד מהם... אז לא כדאי להלחיץ יותר מדי בנושא הזה. אם היא ממשיכה ככה, אולי כדאי להתייעץ עם מישהו מוסמך (אפשר גם עם פסיכולוגית הגן).
מפחדת שהיא תפספס בגן
בעז"ה יהיה בסדר
תודה על התגובה
ואחרי מתאפקת שעות
אז שאלתי אותה אם מוכנה לעשות בקופסה על הרצפה, (הקופסה של הישבנון- סוג של סיר)
לאט לאט הסכימה
ואז אחרי כמה ימים שאלתי אם מסכימה שאחזיק את הקופסה בתוך השירותים
עישנו ככה כמה ימים
ואז בטעות הזזתי את הקופסה כשעתשה
והיא ראתה שלא קרה כלום...
בדרך מאוד הזיק כהשייתי בלחץ..
אז דבר ראשון להרגיע..
רק שהוא כן היה מוכן לשבת, אבל לא ידע לשחרר וגם פחד מאוד
מה שעשיתי זה להוריד לו את התחתונים, הוא הסתובב בבית עם חולצה ארוכה בלי מכנס. וכשהוא היה צריך מיד הטסתי אותו לאסלה, פספס כמה וכמה פעמים, אבל לאט לאט הוא למד לזהות את התחושה . צריך הרבה סבלנות.
ורק אומרת שאת בעצמך גיבורה לגמול ילדה אחרי לידה זה לא פשוט בכלל
ממש היה להם פחד מלעשות קקי... והבן שלי ממש בכה בדמעות פעם ראשונה שיצא לו קקי... הבנתי שהם ממש מרגישים כאילו איבר נפרד להם מהגוף...
המלצות שלי:
להשתמש בסיר בשביל הקקי...
אם יש עצירויות בגלל ההתאפקות - להשתמש בנורמלקס..
ולא לדאוג לגבי הגן... בדרך כלל קקי בא עם מין שעון פנימי של שעות קבועות... אצלי הבן שלי לא עושה אף פעם קקי בגן כי הוא לא אוהב בכללי לעשות קקי מחוץ לבית. ותמיד הקקי שלו בשעות קבועות אחה"צ אחרי שהוא חוזר מהגן או בבוקר איך שהוא קם מהשינה
לאט לאט הצלחתי לשכנע אותו לשבת על הסיר עם הטיטול (כי לפני זה הוא היה עושה בטיטול בעמידה)
ואחרי כמה ימים החלטנו שנשים את הטיטול פתוח על הסיר והוא ישב מעל, אבל בלי ללבוש את הטיטול.
אחרי כמה ימים כאלה הוא הסכים לעשות בסיר בלי הטיטול
מגעיל אותי ממש!!ו
גם אני נדבקתי!
מה חשוב לכבס?
איך מכבסים את הבובו?
ומה עושים עם המטפחות?
לגבי כל המסביב- הבנתי שהן לא יכולות לשרוד שבוע בלי דם, אז מטפחות שלא שמת בשבוע האחרון אין לך מה לדאוג
חשוב לכבס ציפיות ומגבות
ולהוציא שיערות מהמברשת
לגבי הבובו שאלה טובה, תחכי לנשים עם ניסיון🙏
או שאולי אני הראשונה והיחידה שנדבקה בזה??
ממה שידוע לי כינים וביצי כינים לא חיים מחוץ לראש יותר מיומיים.
אצלי הספיק סירוק כל יום למשך שבוע (כך שבכל סירוק מסרקים עד שאין כלום כלום)
אחרי שנדבקתי מהילדים התחלתי להשתמש בשמפו שמונע, לא זוכרת את שמו. קניתי בסופרפארם
לא כיבסתי שום דבר במיוחד
הם מטילים ביצים ודוגרים שם
באתר של הודולה ראיתי הוראות כיבוס
להרתיח ולשטוף מברשות שיער
מבינה שאפשר לחזור לשקט ולנחת עם סירוק בלבד.
הייתי בלחץ כי ראיתי אצל כולנו הרבה...
הסירוק מעייף אבל די פשוט בסופו של דבר וגם זמין.
את יכולה לחפש בגוגל, באתר יש דוגמאות מתוך היומן.
לי אישית הפריע שהדפים ממש דקים, אולי היא שינתה השנה..
בדיוק מה שאת מחפשת.
זה משנה מתי עושים?
בוקר, ערב
וכל כמה ימים כדאי לבדוק?
ואיך עושים? זה כמו בדיקת הריון?
תודה
כל יום (ממתי שזה רלוונטי עד שיוצא חיובי)
עושים כמו בדיקת הריון
או שהקו של הבדיקה חזק מהקו בקרה זה נחשב חיובי.
הביוץ יהיה ב24 השעות הקרובות לאחר התוצאה החיובית.
קו שני יש כמעט כל החודש...
בשאר החודש זה קצת חזק או קצת חלש יותר בלי חוקיות מיוחדת.
האם הביוץ כבר היה זה תלוי מתי התחלת לבדוק (ביחס לאורך המחזור הכי קצר שלך)
יכול להיות שהמחזור כל כך מקדים?
מרגישה כאילו כל רגע הוא הולך להגיע
בחיים לא קרה לי🫣
אבל לקח עוד שבוע עד שבדיקה יצאה חיובית
pms מוקדם.
במיוחד אם זיהית ביוץ.
עשיתי היום בדיקת דם לברזל (iron). ספירת דם לא עשיתי.
התוצאה היא 247! כשהטווח הכי גבוה הוא 145.
מה זה אומר? שאני צריכה לא לקחת יותר ברזל? או משהו גרוע יותר?
(מן הסתם הרופאה תתקשר אליי בעקבות התוצאה, אבל עד שזה יקרה אני שואלת פה...)
מקווה שלא הלחצתי🙄
אבל דווקא מהברזל בכלל לא נלחצה... (אמרה שזה כנראה כי לא שמרתי על צום כמו שצריך... אני זוכרת שכן שמרתי, אבל אולי רק על 8 שעות, וצריך 12 שעות? 🤔)
היא התקשרה דווקא בגלל בלוטת התריס, שהערך קצת גבוה להיריון. אמרה לי להתייעץ עם רופאת הנשים, הבעיה שהתור הקרוב שיש הוא רק אחרי הלידה...
מה עדיף - להתקשר למרכז בריאות האישה לבקש תור דחוף, או להתקשר דווקא למרפאת אנדוקרינולוגיה ולבקש תור דחוף? (בהיריון הקודם, כשהיו לי בעיות בבלוטת התריס מההתחלה, הייתי במעקב אצל אנדו')
והלוואי שיש אפשרות לתור טלפוני, כי אין לי כוח לנסוע למרפאה...
תתעקשי. תגידי שאת בהריון וקשה לך להגיע פיזית.
מכירה מקרוב משהי שמטופלת רק טלפונית בתחום הזה
יש כל מיני בדיקות שצריך
ברזל,
שומנים בדם וכו'
יש לי בדיקה לעשות
כתוב רק cbs
בבדיקות שצריך צום כתוב בהפניה
לא צריך צום
ה-tsh יצא 3.94. גם בפעם הקודמת שבדקתי יצא די גבוה (בערך 4 ומשהו) ורופאת המשפחה אמרה לי לקחת כדורים שלוש פעמים בשבועת התמדתי בזה עד שנגמרו לי הכדורים, ורק בשבוע שעבר ביקשתי מרשם חדש (ומאז לקחתי כמעט כל יום).
האמת ששכחתי לומר לרופאת המשפחה על זה שבעצם שבוע או שבועיים לא לקחתי בכלל כדורים... אז אולי היא נלחצה יותר ממה שצריך...
באימונים ותרגולים
ובכמה היית בכושר לפני
כשהייתי אצל פיזיותרפיסטית היא אבחנה שיש לי קצת היפרדות בטנית (לא רואים כי אני רזה...) ונתנה לי תרגילים לעשות. ולדעתי התור שלה היה כבר יותר משלושה חודשים אחרי הלידה (לא היו תורים קרובים יותר).
האמת שאני לא יכולה להגיד שהצלחתי לסגור,הכי לא מספיק הקפדתי על התרגילים שהיא נתנה לי, ואני גם לא יודעת לגמרי לאבחן מה המצב שלי עכשיו...
למרות שזה לאו דווקא אומר
יכול ךהיות שהתרגילים האלה טובים לבטן ולרצפת האגן אחרי לידה, אבל בשלב מסוים לא יכולים לסגור את ההיפרדות אלא לחזק באופן כללי
בתכלס? פחות מתרגשים מזה היום ביחס לעבר. אצלי נפתח בהריון הראשון ולא נסגר חזרה.
הייתי השנה אצל פיזיו' בגלל פציעה. כמה וכמה שנים טובות מהלידה האחרונה. היא לימדה אותי איך לחזק את הבטן ולתרגל בצורה נכונה אחרי שנה וחצי של ספורט שלא הצלחתי לעבוד נכון על הבטן והגוף עשה פיצויים מוזרים. המצב השתפר בזכותה. אבל אין הסגרות של ההפרדות וזה לא משנה במיוחד כל עוד עובדים נכון.
והיא הביאה לי מספר תרגילים לעשות בבית. אני עושה אותם היום. (ההריון הזה עליתי יותר מבעבר למרות שאני רזה ורוב הפעמים חוזרת למשקל שהייתי לפני החתונה..)
מרגישה שהבטן ממש יוצאת לי, מספיק לי גם לעשות תרגילים שיתחזק בשביל ההריון הבא ושהבטן עכשיןץו לא תשפך..
על רחל אוסרן. תעשו גוגל. לדעתי הקורס שלה ממש מקצועי.
הקטע שממש קשה להתמיד, מי שמתמידה רואה שיפור כבר תוך חודש. זה ממש מורגש.
אני ראיתי שיפור ממש מהר ואפילו לא הצלחתי להתמיד
קיבלתי ערכים גבוהים בבדיקה הביוכימית של הטרימסטר הראשון. הסיכון חלילה לתסמונות שנבדקו- נמוך.
מישהי נתקלה במצב הזה?
אני בהלם מוחלט.
הרופאה אמרה שהממצא משמעותי רק אם יחזור על עצמו גם בטרימסטר השני
ב״ה בבדיקה הבאה הכל היה בסדר.
(היום הילדה בת 5. לא הייתי בטוחה שאותו ערך חרג אז מרוב שהזדהתי עם הלחץ שלך נכנסתי לאפליקציה לוודא וזה באמת אותו ערך).
כמה היה הערך אצלך?
והאם עשית בדיקות נובפות?
תודה_לה'אומרים להורים שיכול להיות שיש בעיה ואחכ הכל מתברר כלא כלום..
באמת המון
והרבה הריונות עוברים בגלל זה בחרדות נוראיות
וממש חבל...
בע"ה גם הז יתברר כלא כלום לגמרי!!!
תקראי על חשיבות הרוגע שלך בהריון וזה יתן לך כוח להשקיע בלהירגע..
אני לא הייתי מודעות כזו ומצטערת על זה..
מרגישה שהריון שהייתי בו עם הרבה חרדות השפיע על הילדה שלי..
לא נורא והכל מלמעלה עושים מה שאפשר אבל עדיף להיות מודעים..
וכמובן לא להתייסר אם לא מצליחים...
חיבוק ענק!!!
הריון בכל מקרה הוא עם הורמונים שמדברים דאגות
אני מבינה אותך ממש שזה קשה...
תנסי להיעזר בהרפיות וכאלה כדי להירגע לאטלאט...
בע"ה הריון קל לידה קלה ותינוק בריא!
כי היא יותר מכבידה על מערכת העיכול.
זה נועד לתינוקות עם ריפלוקס שצריכים שהאוכל ירד חזק כדי למנוע את הרפלוקס
פעם קניתי עבור ילד שחששתי שיש לו ריפלוקס, האבחנה בסופו של יום הייתה שגויה, אבל פתחנו חבילה אחת והייתה עוד אחת בבית והשתמשנו בלב שלם.
לא היו תופעות לוואי כלל.
זה היה לפני כמה שנים והילד מקסים ובריא והתפתח מצוין.
איך מתארגנים על בגדים להתחלה? חיתולי בד? כל ההתארגנות שלפני.. מתי ואיך
מתלבטת אם לגלות או לא, מצד אחד מרגש מצד שני מרגיש לי מסובך מידי.
אבל בהריון הקודם היה עניין.. בסקירה המאוחרת נאמר שיש בן, אחכ נאמר שיש בת... וכשבאתי יותר סמוך ללידה לא הצליחו לזהות.... אז פשוט חיכינו ללידה ושם היה הרגע המרגש שהמיילדת בישרה כי יש בת.
אני מראש הכנתי בגדי גוף בצבע לבן שכבר היו לי מהלידה הקודמת, כיבסתי וארגנתי הכל...
בהצלחה ובידיים מלאותת
סיכמתי עם אחיות שלי מראש שאחרי הלידה הם יעשו לי קניה של כל מה שצריך...
ולדעתי בהנחה שמתכננים לשמור ציוד ללידות הבאות את הכל חוץ מבגדים כדאי ממילא לקנות בצבעים ניטרלים כדי שיישאר. אז אפשר לקנות גם כמה בגדים בצבעים ניטרלים לשחרור, ואחרי הלידה לקנות עוד בצבעים מתאימים...
אפילו ירוק קניתי..
זה רק להתחלה, ואחרי הלידה בדרכ מקבלים/קונים עוד בגדים בהתאם למין
חמותי הצדיקה הלכה אחרי הלידה וקנתה הכול.
ובפעם אחת שאנחנו ידענו אבל חמותי (וכל שאר העולם) לא - היא בדיוק טסה לחו"ל קצת לפני הלידה ורצתה לקנות בגדים גם לרך שייוולד, אז קנתה בגדים בצבעי אדום, צהוב, תכלת עם סרטים וכו'... (מבחינתי זה לא היה נצרך, כי ידענו שזו בת ושכבר יש לנו בגדים של העונה הזו מהבת הקודמת, אבל לחמותי זה היה כיף אז לא מנעתי ממנה 
)
כמה שעות אחרי שילדתי כבר נחתו אצלי שקיות של בגדים ורודים..
חמותי כיבסה לי לפני שיצאתי מהבי"ח.. כן קניתי מראש כמה גופיות ומכנסונים בצבע לבן
בלידה השניה גם לא ידעתי אבל שוב הייתה בת אז כבר היה לי הכל ואחותי כיבסה לי והעבירה לי את השקיות לבי"ח.. אז כבר בחרתי בגד תואם מין
פשוט יש אצלנו מלא בגדים שמסתובבים במשפחה בין האחים ויש משני המינים אז אני "מרשה" לעצמי לא לדעת כי יודעת שכשאצטרך יגיעו אליי הבגדים בצבע הנכון. .
גם בפעמים שידענו..
ממילא זה היה ממש רלבנטי רק בלידה הראשונה
כשבאו לבקר הביאו כמה סטים, אמא שתי תמיד הביאה כמה גופיות בסיס ואת השאר השלמנו אח"כ
זה לתחושתי לא משנה
שמתי מה שקיבלתי, מוסרים סביבי המון ובאיכות מעולה.
מבינה מההודעה שלך זה כנראה כן משנה,
אבל אם זה הריון ראשון -
שתדעי שיש גם את הנשים מהסוג שלי. בהצלחה רבה!
אז רואה תינוק/ת חמוד/ה אבל בהתחלה החלק המרכזי החיצוני בנשמה שלו/ה זה המין... עוד לא מכירים תכונות אופי וכו'.. אז לפחות שההיכרות תיהייה מותאמת..
לא אומרת שלא יוצא לי להלביש בגד ניטרלי בכל מהלך חיי הילדים שלי, כן? אבל כשהם ממש קטנים חודש ראשון פלוס כזה... מרגיש לי שראוי שזה יבוטא בביגוד...
למשל עגלה- ברור שקונה ניטרלי... כנל קשת לעגלה אלא אם בדיוק מסרו משהו שראיתי שאהבתי... כנל טרמפולינה וכו'... אבל ביגוד שזה ממש אישי ואמור להיות מתאים לתינוק/ת, חשוב לי להתאים...
בגלל שאני לומדת על זה לא מעט לאחרונה, יש דברים שקצת מזכירים לי את הפרוגרס בדברים שעד היום לא חשבתי...
יצא לי לשמוע אמא שהלבישה את הילד שלה בגיל 3 בבגדים של בת כי זה לא חשוב וזה לא העיקר ובכלל מי אמר שורוד זה של בנות וכאלה...
וזה כמובן לא זרם לי בגרון אז כשאמרה לי את זה.
כי כן, יש הבדלים בין בנים לבנות וזה נתון ביולוגי עובדתי וכמובן נשמתי... ואין לי בעיה שיש העדפות שונות לצבעים לילדים שונים, אבל לומר שורוד זה של כולם וכחול זה של כולם... לא תשכנעו אותי עדין... 😅
תודה למי שקראה עד כאן😎
כמה פעמים אמרו לי "כמה חמוד" או "בן כמה הוא" על תינוקת בורוד זורח.
אני די מקפידה על בגדים תואמי מין, כמו שאני מקפידה בגיל גדול יותר.
לא ממש חשבתי על זה יותר מדי...
אין לי בעיה עם בגדים שהם יוניסקס אבל יפריע לי בעין תינוק עם בגד של בנות מובהק או הפוך
על אביזרים כמו צעצועים ושמיכות לא אכפת לי. אם אני קונה מוצרי תינוקות זה תמיד יהיה בצבעים ניטרלים כמה שאפשר
לעולם בפעם הראשונה. לא יודעת אם זה משהו הלכתי/קבלי/סגולי...
אבל מספיק לקנות בגד אחד בשביל זה, וגם הבעל יכול לעשות את זה, עקרונית...
ולא קניתי כלום
נקנה בחזור מהבית חולים
קצת בנות קצת בנים
מצעים קניתי ניטרלי
וזהו
ההפתעה הכי מרגשת ומשמחת שיש!
וחלק נכבד מ0-3 הם יוניסקס
זה בגדים שלובשים ממש מעט ועוברים מילד לילד
אז מקפידה שיתאימו לשני המינים
אחרת יהו לי ארגזים כפולים במחסן- ואין מקום!
כנל לגביי טטרות
סדינים
עגלה
סלקל
מקסימום קונה גרב ורודה/כחולה שמשפיעה על כל הלוק
כי המנהג שלנו זה שלא קונים שום דבר לתינוק שעוד לא נולד
לפני שהבכורה שלי נולדה, התכנית היתה שאמא שלי תקנה בגדים מיד לאחר הלידה - לפני היציאה מבית החולים, והיא באמת עשתה את זה - קנתה סטוק שלם של בגדים מהממים, חיתולי בד, מוצצים, בקבוקים, הכל!
הבעיה שהילדה - שלא גילתה כל סימן שהיא רוצה להיוולד בכלל במשך שבועיים לאחר התאריך - כשסוף סוף החליטה שנמאס לה, פתאום היתה מאוד לחוצה לצאת ונולדה בלידת בית לא מתוכננת, ולא היה ולו בגד אחד לרפואה... עטפנו אותה במגבות 
בכל מקרה, אם את לא חוששת שיקרה גם לך - את יכולה גם לבקש ממישהו שיקנה לך מיד לאחר הלידה, אלא אם כן את רוצה לבחור בעצמך...
העיקר שיהיה בשעה טובה, בקלות ובבריאות ובידיים מלאות!
עכשיו בואי את חייבת לנו סיפור לידה 😅
איך זה היה ללדת לידה ראשונה בבית בלי לתכנן מראש?
וגם אפידורל - הכנתי את עצמי מראש שלא תמיד אפשר לקבל, אז לא בניתי על זה לגמרי.
כמובן לאחר מעשה, שהכל עבר בשלום ב"ה ללא שום סיבוכים - אז מעולה, אחרת...
אבל מה יש לומר - המיטה בבית הרבה יותר נוחה ורחבה מהקרש הצר והקשה שבחדר הלידה, שלא לדבר על המוניטור הלוחץ ובדיקות הפתיחה...
וגם לא שמעתי צרחות של יולדות אחרות שהיו מפחידות אותי - בטח בלידה ראשונה!
אבל מה לעשות?
הדולה שגם עברתי אצלה את הקורס הכנה ללידה שנתנה לי את ההנחיה שמכיוון שלידות ראשונות הן ארוכות ולוקחות זמן וכו' וכו' אין מה למהר לצאת לבית החולים עד שיש צירים כל 4 דקות, דקה-דקה וחצי כל ציר וכל הנ"ל במשך שעה תמימה - לא לקחה בחשבון שקצת קשה לשלות את היותך מהאחוז הקטן של הנשים שנוטות ללידות בזק לפני הלידה הראשונה...
מזלי שקראתי לה ממש בתחילת הצירים כדי שתעשה לי מסג'ים ולא חיכיתי להגיע לשלב מתקדם...
כשהגיע הזמן - הזמנו מונית, הבטיחו שיגיעו תוך 5 דקות אבל בפועל לקח להם 20 - היינו ביחידת סלח לי קטנטנה בחניון של בנין והם לא מצאו אותנו
כשהמונית הגיעה סוף סוף - אני כבר הייתי באמצע לדחוף... בעלי אמר לו - מצטער, אבל הגעת מאוחר מדי - עכשיו אנחנו כבר קוראים לאמבולנס...
הוא התקשר להצלה - הם הגיעו ממש כמה דקות לפני שהיא יצאה - כשהייתי כבר כמעט בהכתרה. מד"א עם האמבולנס הגיעו רק לאחר הלידה.
אבל עם כל ההתרגשות מלהפוך לאמא והסיפור ההזוי של הלידה - המחשבה הראשונה שחלפה לי בראש אחרי שהיא יצאה היתה..........
רגע, הבחילות נעלמו!
לא שאני אמא, לא ש-וואו אמאלה מה קרה פה, פתאום הבחילות החזקות שליוו אותי 9.5 חודשים וכל כך התרגלתי אליהן - כבר לא כאן, מה הולך?
רגע אחר כך - קלטתי מה היה כאן והתרגשתי נורא...
שמו אותה עלי, בעלי הוציא מגבות מהארון - לא היה שום דבר אחר! ועטפו אותה בהן, הוא החזיק אותה גם...
עד שהאמבולנס הגיע - לקח קצת זמן, אבל ב"ה ב"ה ב"ה הכל עבר בשלום גם איתי וגם איתה - רק אחר כך אמרה לי הדולה שחבל הטבור היה כרוך סביב הצוואר שלה 3 פעמים וב"ה הכל היה בסדר, וגם באמבולנס - השכיבו אותה עלי, אז היה לי אותה לעוד זמן...
האמת, חוויה מדהימה להיכנס לחדר לידה כשאני מחבקת את התינוקת ששוכבת עלי, ואני רגועה ולא כאובה - מאשר כשהתינוקת עדיין בפנים...
בחדר לידה - שקלו אותה, בדקו אותה שוב, בדקו אותי, לצערי הייתי צריכה כמה תפרים קטנים אז גם תפרו אותי (לצערי הרופא שתפר אותי היה ממש לא נחמד בלשון המעטה, אבל חוץ מזה)
ואחר כך - כמו אחרי כל לידה...
כנראה בעלי החזיר את המגבות הביתה, האמת אין לי מושג מה קרה איתן בסוף, אף פעם לא שאלתי אותו
אבל - חשוב לי להדגיש - למרות החוויה החיובית בהחלט, לעולם לא אעשה את זה מלכתחילה ואני לא ממליצה לאף אחת לנסות מלכתחילה - לעולם אין לדעת האם יצוצו סיבוכים במהלך הלידה (כמו שאכן קרה לי בלידה השניה שלי - שב"ה היתה בזירוז, אחרת אין ספק שלא הייתי מגיעה בזמן לחדר הלידה, זו היתה לידה הרבה מהירה עוד יותר)
סיפור מהאגדות 😅
מדהים!
אז חזרת לבית חולים כדי להתאשפז, או רק לבדיקה וחזרת הביתה אחר כך?
זה מזכיר לי שדודה שלי ילדה בבית של הדולה שלה 🤭 זה היה בשבת והיא לא היתה בטוחה שהיא בלידה אז היא הלכה ברגל עם בעלה לבית שלה, ושם עוד עלתה 7 קומות ברגל, מכאן לשם שתיהן הבינו מאוד מהר שלבית חולים הם לא יספיקו והיא ילדה על הספה בבית של הדולה 🙈 האמבולנס הגיע כבר אחרי הלידה והצוות מאוד כעס עליה שהיא לא רצתה להתאשפז. אז היא נשארה שם עד סוף השבת, הדולה הביאה לה את חדר ההורים ופינקה אותה כל השבת, ואחר כך היא חזרה הביתה 🙃
האמת - היה ממש מפנק האוכל שם, הייתי בהלם
אבל חוץ מזה - לא ידעתי איך אני והתינוקת נהיה אחרי לידה, לא רציתי לקחת סיכונים...
ולא הייתי ערוכה בכלל
אצלי הבת הראשונה נולדה אחרי כמה וכמה בנים..
ככה שכל מלתחת התינוקות שלי היתה בגווני תכלת ובנים..
ובאותה תקופה היינו ממש ממש לחוצים כלכלית ולא היתה לי אפשרות לקנות בגדים, וגם לא קיבלתי הרבה בגדים אחרי הלידה שלה (אין ברית...) - אז הצלחתי להשיג כמה שמלות של תינוקות (עם כתפיות) והייתי מלבישה אותן מעל האוברולים של הבנים:
בשבת אוברול לבן ומעליו שמלה יחסית יפה, ביומחול אוברול תכלת ומעליו שמלה..
ככה המראה החיצוני היה של בת אבל לא הייתי צריכה לקנות או להשיג לה בגדים המון זמן..
וממה שאני זוכרת בשמלות מהסוג הזה אין ממש הבדל במידות - ככה שהיא לבשה את אותן שמלות מעל הבגדים עד גיל שנה לפחות - ואת האוברולים החלפתי לפי הגדילה שלה. (בשלב הזה כבר היו לי שפע של בגדי בנים..)
אז קבעתי תור לשבוע 36,
ככל הנראה זה יהיה התור האחרון שלי אצל הרופאת נשים לפני הלידה,
(התור בשבוע לפני ראש השנה והתאריך המשוער הוא בסוכות כך שאין תורים עד אז...)
מה צריך לזכור לשאול/לבקש מרופאת נשים???
מה שאני יודעת- אשמח לתגובותיכן:
1. סיכום הריון מודפס לבית חולים
2. הבנתי שכדאי כבר אז לבקש המלצה לפיזיותרפיה של רצפת האגן (יש לי בריחת שתן בקטנה ממש)
תודה לכולן!!
2. מרשם לאמצעי מניעה בדגש על התקן, שיהיה לך כבר מוכן וקנוי לתור של 6 שבועות אחרי לידה. - שוב, בהנחה ומתכננת למנוע עם התקן. גלולות אפשר לחכות.
אפילו לא דיברנו על זה,
בהנחה שנחליט למנוע- מה צריך להתכונן לפני לידה??
ומתי בעצם צריך להתחיל מניעה??
אני ממש בורה בנושא...
אפשר לנצל את התור האחרון אצל הרופאת נשים ולהתייעץ איתה על סוגי המניעה השונים ולקבל מידע ואחכ להחליט.
בגדול, יש 2 סוגים של מניעה.
1. הורמונלית - שחלקה מותרת בהנקה וחלקה לא.
2. לא הורמונלית - מותרת בהנקה.
אז קודם כל חכי תראי אם את מניקה או לא, ולפי זה תוכלי להתייעץ פה ועם הרופאה מה כדאי לך.
מתי מתחילים?
התקן אפשר להתקין 4-6 שבועות אחרי לידה. אם היה קיסרי יש רופאים שמחכים ל8 שבועות.
גלולות אאל"ט אפשר להתחיל גם 4-6 שבועות אחרי הלידה. לפעמים כדאי להתחיל אותם למרות שהדימום לא נגמר על מנת למנוע דימומי הסתגלות חוזרים.
והפניה לפיזיותרפיה כן צריך לבקש?
תודה על המענה!
לק"י
ולפעמים התורים רחוקים.
לא רואה סיבה לא לבקש לפני (אבל אולי אפשר לקבוע תור מראש, ולבקש הפניה אחר כך).
בבית חולים לא תמיד זוכרים ואז עד שמביאים לך..
הזמן משחק פה שחקן ראשי.
וגם נראלי שמעתי פה על בית חולים שלא מספק. לכן ליתר ביטחון כדאי לקנות ולהביא. זה עניין של כמה שקלים כן?!
אפשר גם אחרי 24 שעות
אפשר כמובן לייבש בלי תרופה, אני ייבשתי עם עלי כרוב (העדפתי בלי תרופה)
בלי להאריך
הסתבכתי באתרים
בתלות במשך התקופה בה עבדת ושילמת ביטוח לאומי לפני הלידה
לדמי לידה מרביים עבור 15 שבועות (105 ימי זכאות) - תהיי זכאית אם שילמת דמי ביטוח לאומי עבור 10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני יום הפסקת העבודה, או עבור 15 חודשים מתוך 22 החודשים. לדמי לידה חלקיים עבור 8 שבועות (56 ימי זכאות) - תהיי זכאית אם שילמת דמי ביטוח לאומי עבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני יום הפסקת העבודה.
לא יהיה צורך בעירוי
אני הייתי עם פריטין 7 והרופאה לא דיברה על עירוי בכלל, גם הרגשתי מעולה והיא גם אמרה שפריטין נמוך לא גורם לחולשה
לק"י
זכורים לי סיפורים על נשים פה שזה גרם להן חולשה אאל"ט. ונדמה לי שהמטולוג אמר שצריך להעלות.
אז אולי זה תלוי באשה.
אבל מאגרים ריקים לא נשמע לי מומלץ. לא רק בגלל שיש או אין חולשה.
בכל מקרה הרופאה אמרה לי שחשוב להעלות את המאגרים
אני החלטתי לא לקחת תוספת ברזל כי גם ככה קשה לי לבלוע כדורים ואחכ עוד להתמודד עם תופעות של ברזל.. ב"ה זה הסתדר
אבל המוגלובין היה מצויין
אז לא לקחתי ברזל
ו6 שבועות אחרי לידה
כבר הייתי עם המוגלובין 14
והפריטין, שזה המאגרים, נמוך. וחשוב למלא גם את המחסנים.
אני אמורה ללדת לקראת סוף חודש אדר, עד עכשיו לא עבדתי בעבודה מסודרת עם תלוש ואני רוצה להתחיל לעבוד בשנה הקרובה.
אשמח אם מישי תוכל להסביר לי באיזה קריטריונים אני צריכה לעבוד (תלוש שכר/ שאפשר לעבוד בלי תלוש ולשלם ביטוח לאומי עצמאית וכו'...) בשביל להיות זכאית לחופשת לידה ואיך עובד חישוב השכר..
תודה!!
בשביל זכאות לחופשת לידה צריך לעבוד 10 חודשים מתוך 14 אחרונים
או 15 מתוך 22
או 6 חודשים מתוך 14 חודשים, ואז זכאים רק לחצי מהסכום
הסכום נקבע לפי ממוצע של 3 חודשים אחרונים ושל 6 חודשים אחרונים ומקבלים את הממוצע הגבוה יותר.
אם תתחילי לעבוד בספטמבר נראה לי יהיו לך 6/ 7 חודשים ולכן תהיי זכאית לחצי מהסכום.
אלא אם כן כן עבדת מתישהו בשנתיים האחרונות עם תלוש, ויש לך משם עוד כמה חודשים.. (לא משנה מאיזה עבודה ואם זה מעבודות שונות) אז כן תהיי זכאית לזכאות מלאה.
בכל אופן מומלץ להתחיל עכשיו בשביל שלפחות כן יהיו לך 6 תלושים ותהיי זכאית לחצי מהתשלום.
אם תשלומי ביטוח לאומי עצמאית זה לא יעזור
אלא אם כן יש לך עסק ואז זה לפי התלושים שאת מוציאה, אבל גם אז צריך שהעסק יהיה פעיל פחות 10 חודשים
אני עכשיו שבוע 41 בדיוק, בע"ה לידה ראשונה,
אנחנו נמצאים בביקורת בבית חולים ואתמול הרופאה אמרה שבשלב הזה צריך לבוא כל יום למעקב... חדמ"ש זה חשוב להגיע לבדוק אבל הם גם כל פעם מחדש דוחפים אותי לזירוז בזמן שחסדי ה' (!!!!!!!) הכל תקין מבחינת מוניטור ואולטרסאונד.. השיקול מבחינתם הוא שחלילה יש סיכונים שגדלים פי 6 בשלב הזה (ונכון שהם מאוד מאוד מזעריים אבל גם ברור לי שהרופאה מבחינתה צריכה להגיד עליהם)
הבנתי גם שחלק מהבדיקות זה בדיקת פתיחה, ואתמול עשיתי פעם ראשונה ואני ממש לא מבינה מה הטעם לעשות אותה שוב במידה וכרגע אין לי צירים סדירים (או לא משהו שאני מרגישה בכל אופן) ואני לא מעוניינת בסטריפינג/ זירוז...
משתדלת לשחרר נפשית, הלכתי לרפלקסולוגיה, הלכתי על חול ים, קפצתי ותרגלתי על כדור פיזיו, עליתי מדרגות.. חח יש משהו שאני מפספסת? מצד אחד ברור לי שאני הכי רוצה שהצדיק והמתוק הזה יוולד בזמן המתאים לו ביותר, מצד שני הסביבה לחוצה ומלחיצה (אמא שלי היקרה+ הביקורת שבבי"ח)
אשמח לתובנותיכן... ותודה על כל העזרה במהלך ההריון🙏🙏
תמיד מגיעה לזה
אני מפחיתה בדיקות והולכת רק שמרגישה שמשהו לא תקין
יש שיגידו שזה חסר אחריות
מבחינתי זה לגמרי בסדר
אני בגישה מאד טבעית ורגילה לעשות בניגוד דעת הרופאים😅
בעקבות הרופאים.. והאמת שעד עכשיו כל פעם הגעתי רק לרופאה מסויימת, נראה מה יהיה בפעם הבאה..
מרגישה את הצורך והרצון להקשיב לעצמי ולעובר ולתת לנו את הזמן והכל ומצד השני כל הקולות של הסביבה קצת מחלישים כבר..
ותודה על התגובה💓
כדי לא לשמוע את הקולות האלה
עושה שמרגישה צורך.
וגם אז בבתי חולים שפחות לחוצים
לק"י
ולא יודעת כמה האמא מרגישה.
אז תעשי מה שבא לך, אבל לא נראה לי שכדאי להמליץ על זה לנשים אחרות.
לק"י
דוקא איפה שרוצים ללדת.
(בהנחה שיש לך מבחר בתי חולים קרובים. כי נניח לי אין😅).
כל יום הפחידו אותי והתנו לי להרגיש האמא הכי נוראית בעולם.
אחכ בחסדי ה' הגעתי לבית חולים אחר ושם הגישה היתה כמה שפחות להתערב לי
וב"ה ילדתי בלי זירוז כי התפתח לבד
לק"י
בסורוקה ממליצים מ-41+3 על זירוז. וקראתי בפורום שיש מקומות שסוחבים עד סוף שבוע 41.
זוכרת שכתבת פה על הלחץ הזה.....
הם משבוע 40 התחילו לחפור לי לזרז ושכל יום זה סכנה לעובד וכו' וכו'
נפנפתי אותם אבל בשבוע 41 הם ממש לחצו עליי
בסוף נסעתי לאסותא ושם לא הבינו מה הלחץ ושיחררו (אפילו שהייתי עם צירים)
יום אחרי ילדתי
בתל השומר אאימו עלי ב40+1 שאפילו אם אני יגיע מחר בבוקר העוסק כבר יהיה מת😶
ששאלתי למה אז אמרו מעצם זה שעברת את התאריך
אמיתי הכל היה תקין וזה מה שאשה צריכה לשמוע אשכרה כי היא לא רוצה זירוז
לק"י
אני מבינה שיש שלב שזה מסוכן, ואני לא נגד זירוז.
אבל א. יש דרך להסביר.
ו-ב. אם בכל בי"ח זה שונה, אז צריך להיות יותר מאוזנים.
לק"י
אולי כל יומיים.
לבדיקות פתיחה אני מסרבת, אם אין סיבה מהותית. כשאני אלד, אני ארגיש כבר😅
לי גם הסבירו, שגם שהבדיקות תקינות, בסוף יודעים הכי טוב מה מצב השיליה רק כשהיא יוצאת.
בכל בי"ח ממליצים על זירוז בזמן אחר. בסורוקה זה 41+3. אבל יצא לי לחכות עוד יום, כי העדפתי לבוא על הבוקר, וקיבלו את זה בהבנה. לא לחצו עלי בכלל.
ולידה יכולה להתחיל במפתיע בלי שום זירוז טבעי/ לא.
(ב"ה יש לי 4 ילדים שכולם נולדו אחרי התל"מ. שלושה מתוכם ב-41+).
מניסיוני יש מקומות שפחות מלחיצים ויותר מבינים שאם הכל תקין לא צריך לזרז רק בגלל שאת בשבוע 41
אם יש לך אפשרות הייתי ממליצה ללכת למקום אחר
אז שמעתי לראשונה על האופציה לקנות מד סוכר בבית ולבדוק את הסטכר שלי בצום ולאחר ארוחה , לדקור באצבע ולכתוב את המספר שיצא במד סוכר,
לאחר שבוע להגיש את זה לרופאה ולפי זה היא תגיד אם יש לי חשש לסכרת או לא..
במקום לקחת את העמסת סוכר המתוקה הזו שעושה רע
טוענים פה שהעובר ממש שקט
ואני כל הזמן מרגישה אותו😶
למשהי קרה?
זה לא מוזר???
אוף ובגלל זה שמו אותי בתנוחה מה זה כואבת עם הסימפי
יאללה שיגמר
אבל בשבועות 35-36 (הייתי בהריון בסיכון אז נבדקתי כל 3 ימים) ובזמן מוניטור התינוקת ממש קפצה לי בבטן ולא ראו האצות בניטור אז חיכינו חיכינו , ניערנו את הבטן, אכלתי מתוק ושתיתי קולה עד שיצא תקין בסוף. לפעמים לקח גם מלאא זמן
גם אני לא הבנתי איך זה יכול להיות ומה ההבדל
אני עובדת בבית ספר וכרגע בחופשה.. עד יום שלישי בע״ה שכבר אמורה לחזור לעבודה
אני בהריון ממש ממש בהתחלה. ספר הריון ראשון שלי אבל כן במקום הזה הספיקו להחליף לי מנהלת וביום שלישי אפגוש אותה לראשונה
אני לא מסוגלת לדבר בלי להקיא לא מסוגלת לעמוד בלי להתעלף .. הייתי במוקד כבר כמה פעמים הייתי פעם אחת אצל רופאת נשים וגם אצל משפחה.. כולם אמרו לי שזאת ההתחלה ואני צריכה לתפקד איך אבל???
מתלבטת עם לגשת ולספר שאני בהתחלה .. ואז מה שיקרה יקרה או למשוך עוד קצת.. אני עובדת בשילוב ילדים על הרצף בבית ספר רגיל .. רק ב שלושה חודשים האחרונים ילדים שונים פירקו אותי מכות בזמן שהיו ב תכף עד היום לא קבלתי שקל מביטוח לאומי.. מפחדת על עצמי ועל ההריון
זוועה ומעצבן.
אולי משהו עם לחץ דם נמוך?
ברזל?
אם את לא מיובשת זה כנראה לא זה
הלוואי שתמצאי טיפול ויותר נחת.
