
היה שיפור בין השניה לשלישית אז כבר קיוויתי שיהיה בסדר
עכשיו אני כבר לא יודעת מה לחשוב

היה שיפור בין השניה לשלישית אז כבר קיוויתי שיהיה בסדר
עכשיו אני כבר לא יודעת מה לחשוב
חיבוק גדול יקרה, נשמע עליה לא כ"כ תקינהאמהלהממליצה להתייעץ עם רופא
זה עליה לא תקינה, אבל יש מצב שבמספרים כאלה את צריכה ללכת לוודא שזה התחיל להתפתח ברחם ושזהלא חוץ רחמי. תתייעצי במוקד.
חיבוק גדול!!
(ואם זה מנחם, בחנוכה השנה אני כבר עם תינוקת מהממת..)
אוף
לבעלי יש שחרור מרצף מילואים ארוך של שנה + בשבוע הבא
ותכננו ללכת לטיול
ואז גם גילינו על ההריון והתרגשנו
יש בשעות הללו כמעט בכל קופה
לכי וגם אל תוותרי על הטיול
עד שהוא משתחרר
וכי שבת חורף
וכי אני לחוצה קצת ואבודה הרבה
ואיזה כיף שהוא יהיה בבית סוף-סוף!!
בע"ה שיעבור הזמן ביחד בטוב ממש❤️❤️❤️
לאחרי החופשה
אם את לא סובלת מכאבים/ דימומים - לא הייתי נלחצת
אם ממש חשוב לך להיבדק - תקבעי תור מחר לכל רופאה שתמצאי במרחק סביר.. אבל זה טרטור
וחיבוקקקק כמה זה מרוקן וקשה
בדיקות בטא עושות לי רע
ובגלל זה גם הפסקתי לעשות אותן באיזשהו שלב.
קוראת אותך וזה מחזיר אותי אחורה לבדיקות מבאסות וכואבות כאלו
אז אני ממש מבינה אותך ❤️❤️
חיבוק
ושתזכו בקרוב להריון תקין בריא ושלם 😘
אני בלחץ,
עשיתי התקן נובה טי לפני שלושה שבועות,
בהתחלה בוודאות הרגשתי את החוט, ופתאום היום אני שמה לב שהחוט נעלם, כמה שניסיתי לא מצאתי אותו,
מה זה אומר???
נשים שתבדוק שההתקן במקום.
לי הרופאה אמרה מראש לבדוק אחרי חודש שהוא לא נפלט.
לא ניסיתי
לא רוצה🤣😶
זה הגיוני וטבעי
בכל מקרה צריך לקבוע תור לחודש בערך אחרי ההתקנה כדי לבדוק שהוא במקום, אז בטח אמור להיות לך תור תיכף לא?
מדפיסים בדפוס בארי.
השאלה רק מה איכות התמונות
ומהי תוכנת העיצוב המועדפת עלייך
בד"כ בהתחלה הצלמים שולחים תמונות באיכות נמוכה. ואח"כ את כל התמונות באיכות טובה.
בהצלחה
מאוד חשוב שהתמונות יהיו איכותיות
עשיתי גם בוואלה פרינט
ובלופה
והם היו טובים אבל פחות
בשבועות האחרונים אני רואה קרחת לבת שלי. או אולי 2. לא ככ ברור. כזה איפה שיש שביל.
לא רואים את זה..
האינטרנט מלחיץ
הקטע הוא שאני לא רוצה לעשות עניין מזה, ולהגיד את זה בקול, כי הילדה הזאת תלשה לעצמה שיער במשך שנה ( כזה מגיל שנה)
והיא לא תולשת. אני בטוחה בזה. היא בכלל לא יודעת שזה קיים.
אז זה היה עניין ריגשי. נפתר עם הדרכת הורים..
מה זה יכול להיות????🤐🤐🤐
אני בלחץ
אם זה משהו שצריך לבדוק. כדי לברר בלי לעשות מזה עסק מולה.
אמרו לי שנשירת שיער יכולה להיות קשורה לחוסר בויטמנים או משהו כזה, אז אולי גם זה.
כשהייתי ילדה היו לי 2-3 קרחות עגולות בגודל של מטבע של חמישה שקלים אני חושבת.
הרופא אמר שזה נפוץ, קיבלנו משחה למריחה ועבר תוך זמן קצר.
אני לא זוכרת שעשינו מזה עניין מיוחד, אבל זה לא היה בשביל, אלא יותר במקומות צדדיים.
הלוואי שזה יהיה פשוט גם אצלכם.
ואני הייתי מתייעצת עם רופא עור. בלאומית למשל אפשר טלפוני במוקד כל יום.
זה.
אצלו ספציפית זה לא היה פטריה אלא אטופיק דרמטיטיס שיש לו התפרץ לו גם בראש.
אני הייתי בודקת 3 כיוונים
1. רפואי- לראות שהיא מאוזנת - אפשר להתחיל מבדיקת דם/רופא עור
2. רגשי- יש התקרחות שמופיעה על רקע טראומה, כולנו על הקצה בשנה האחרונה
3. סביבתי- אולי תסרוקת או שהיא ישנה בצורה שיש חיכוך בשינה עם הכרית
פעם קודמת היה בוודאות.
תודה שכתבת ככה מסודר
מבחינת הגוף- אוכלת מגוון ועשיר בפירות ירקות
איך הברזל וכד'
אוכל נקי מתיעוש ככל האפשר
ולמעט במה שכן עושה רגישות נגיד כאב בטן וכד'
אני חושבת להתחיל משם ולא להילחץ
מבחינת הנפש- חוותה סטרס, טראומה?
אטופיק לא סתם מתפרץ ברגע שתדעי מה הסיבה תוכלי לטפל ביעילות
אנחנו במעקב על זה ( גם אם ילדים אחרים אגב.. גם אנחנו פעמים)
פחות אישיו לדעתי גנטיקה יותר חזקה, יש יותר רחבים,צרים במבנה גוף כנל גובה
היא במגמה מתמדת של עליה במשקל ביחס למשקל שהיא נולדה? משתפת פעולה מביעה חיוניות?
אם את מרגישה בררנות באוכל אולי כדאי באופן זמני לתת ג'וס פלוס (גילוי נאות אין לי עניין במכירות המוצר, נטו בשביל להשלים חוסרים בגוף באופן מיטבי במקום לתת תוספים ומולטי ויטמינים בגיל כזה)
זה פשוט יקל על ספיגת החומרים בגוף של מה שחסר ותוך כדי לעבוד איתה על חשיפה למגוון ולעושר בתפריט
ולגבי אטופיק שווה לברר על עניין נפשי שהיא התמודדה/מתמודדת, לפעמים באמת זה נסתר ולא עולים על הסיבה הרגשית ואפשר להיעזר בטיפול בשלושת המימדים למשל אצל הבת שלי זה ממש עבד מצויין ספציפית עם אטופיק
לא הייתי נכנסת ללחץ מזה
בטח לא בגיל הזה
הכי חשוב משקל שהיא בעליה מתמדת ובבגדים את רואה שהיא עולה במידות גם אם ביחס לשכבת הגיל היא נמוכה
גם אצלי הילדים נמוכים אבל כל הזמן במידות הם עולים ולא נתקעים על מידה
אבל צודקת גם אני הייתי כזאת
ולא עבד כל הדיאטניות
בחיים לא הצלחתי להעלות כלום
קיצר חח
יש לי ממש קושי עם מניעה הורמונלית…
משמין ומשבש אותי
המלצות לאמצעי מניעה לא הורמונלי?
התקן נחושת מומלץ?
דברו אליי
סך הכל מרוצה. בחודשים הראשונים היו הרבה כתמים ויותר הרגשתי כאבי ביוץ.
עכשיו לא מרגישה אותו בכלל, המחזור לא ממש סדיר אבל יכול להיות שזה גם בגלל הנקה.
אבל לא מרוצה. המון כתמים וגם יש קצת תחושה לא נוחה מההתקן וחושבת לעבור לגלולות הנקה
הרופאת נשים שלי לא עושה אולטרסאונד, ככה שצריך לקבוע תור בנפרד ואני לא מבינה בשביל מה אני צריכה להגיע אליה בכלל אם ברוך השם הכל תקין? לא מספיק לעשות רק אולטרסאונד?
אני בשבוע 35 כרגע, לא זוכרת מתי פעם אחרונה שמגיעים לרופאת נשים לפני הלידה, ובשביל מה?
תור לאולטרסאונד למתי טוב שאקבע? זה בשביל הערכת משקל ולראות את המצג נכון?
תודה על העזרה
בשבוע 35 נראה לי שכדאי כבר לקבוע הערכת משקל, בהקדם
תזכירו לי איך לוקחים בונג'סטה? נשארו לי כדורים מהפעם הקודמת, והבחילות וההקאות כבר התחילו..
הייתן מחכות לבדיקת רופא בשביל להתחיל לקחת? רק עוד שבועיים יש לי תור, ולא רואה את עצמי שורדת עד אז בלי הבונג'סטה
אני מעדיפה בערב כי אומרים שזה גורם לעייפות, יש כאלה שלא מספיק להן ולוקחות 2 - אחד בבוקר ואחד בערב
לא הייתי מחכה לבדיקת רופא..
חנוכה תשפ"ג.
נר שמיני.
עברה שנה מהחתונה.
בזמן הזה אנחנו עוד בגישושים, בדיקות ראשונות. הכל תקין אצל שנינו, ברוך השם.
אבל בכל זאת זה לא קורה..
זה כבר מתחיל להיות
מאתגר
קשה
לא מובן.
השאלות באות מאליהן, ללא הזמנה
למה לאחרים הולך בקלות ואני, שכ"כ כ"כ רוצה, נשארת מאחור..
אה, אומרים שיש סגולה לשים פתק בחנוכיה וזה מתגשם!
זה מה שאעשה.
מהר רושמת פתק, והדמעות זולגות מעצמן.. בבקשה. בבקשה ששנה הבאה נפתח את הפתק ונהיה כבר עם ילד, או לפחות בהריון. בבקשה ה'.
חנוכה תשפ"ד.
נר ראשון.
מסדרים את החנוכיה, הופ- יש פה משהו.
אה, נכון. זה הפתק שכתבתי, כבר קצת הספקתי לשכוח ממנו מכל מה שעברנו.
פותחת.
יודעת מה מצפה לי בסוף הפתק..
תודה לה'! חלק מהדברים שביקשתי באמת קרו ואני מודה לה' עליהם אלף פעם.
מגיעה לבקשה האחרונה, זאת שכתבתי שנה שעברה.
מאוכזבת.
גם השנה זה לא קרה.
נר שמיני.
היה חנוכה טוב, משפחתי וכיפי.
ושוב אני מול הנרות.
אנחנו. שניים. בלי ילד, בלי הריון, בלי אופק.
במקרר יש זריקות שמחכות לטיפול הבא.
הנרות רוקדים להם בחדווה.
ואני מתלבטת.
לכתוב פתק? לא לכתוב?
שנה שעברה כתבתי וזה לא קרה. אוף. מה אני אעשה אם שנה הבאה שוב אפתח וזה לא יקרה? איזה פחד...
מצד שני
מה, אני אפספס את זה?
בתוכי כבר יודעת שזו רק סגולה, ושום סגולה לא יכולה להבטיח לי כלום. הכל בידי שמיים, ומפתח הילודה בידיו.
טוב. אני אכתוב.
בוכה מול הנרות. מגננות שבניתי לעצמי בשנה הזאת, רק לא להיפגע, נפתחות.
והדמעות...
אבא.. אבא שלי! אבא טוב.. בבקשה. אני מתחננת. אין לי כוח יותר למסע הזה,
למבטים
לשאלות
לעצב התהומי הזה
שמי יודע מתי סופו.
גדול עליי, וקטן עליך. מה זה בשבילך לתת לנו ילד?
הפעם כותבת בידיעה שאולי זה יקרה ואולי לא, אבל הלוואי.. הלוואיייי! בעז"ה..
חנוכה תשפ"ה.
מסדרים את החנוכיה.
הפתק מבצבץ אליי.
מתרגשת לפתוח אותו.
יש משהו מיוחד בלכתוב משהו ולפתוח אחרי שנה, לא זוכרים מה בדיוק כתבת, וזה מרגש ומיוחד לראות מה יצא מהלב אל הדף ברגעים של כנות וקרבה.
ברוך השם, ברוך השם אלף פעמים. הרבה מהדברים שביקשתי קרו, תודה להשם יתברך.
ומגיעה לבקשה האחרונה..
לא זכרתי שכתבתי שם לה' שאני מקווה שהבקשה הזו תגיע עד אליו.
לא זכרתי שכתבתי שאני מבקשת את זה, לא בזכות משהו מסויים, אלא כי אני פשוט הבת שלך. פשוט מבת לאבא.
ועכשיו, בזמן כתיבת שורות אלו, בתוכי מתגלגל ובועט לו התינוק שלנו, שאנחנו ככ מחכים לו.
ה' שמע לתפילתי.
ואני זוכה לפרסם את הישועה, את הנס הזה.
מודה לו עד אינסוף, מתפללת שימשיך תקין ובבריאות, מתרגשת ומחכה למתנה שלנו.
תודה. תודה תודה תודה.
מתפללת על כל מי שמצפה ומחכה. שתזכי בקרוב ממש לפרי בטן והריון תקין בידיים מלאות.
תודה למי שקראה עד כאן❤️
יש לך כתיבה יפה❤️
בע"ה בחנוכה הבא כבר יהיה מתוקון נוסף שידליק אתכם את הנרות!
שנות ההמתנה האלה - קשות מנשוא
לעבור חנוכה ועוד אחד
להיות שוב בידיים ריקות
שוב מול הנרות עם אינספור בקשות
דווקא מחג הניסים אנחנו מצפות להרבה
לקרוא את המסע שלך - הזיז לי משהו בלב
תודה לה' שנושעתם
שיהיה המשך הריון קל תקין ובידיים מלאות
בשורות טובות ומשמחות תמיד!!
שיהיה בקלות ובידיים מלאות!
תודה ששיתפת❤️
תקין וקל ובידיים מלאות
חנוכה שמח
שימשיך בבריאות בקלות ובידיים מלאות!!
משמח כלכך.כמה טוב ה'
המרכז, למרות שפותחה גם לאופציה של טיפול מקוון.
ומחפשת דווקא פסיכולוגית או עוסית קלינית, לא יועצת ולא מטפלת 🙏
דגש על דיכאון לעיבוד כל השנה שחלפה.. טיפול אישי עם אופציה לשלב גם את בעלי אם יהיה צורך.
אני 4 חודשים אחרי לידה, מניקה הנקה מלאה והיא לא אוכלת בכלל בקבוקים
התחלתי אתמול לקחת דיאמליה כדי למנוע הריון והחלטתי לקחת כל יום ב10 בערב בדיוק
ואז היום נסענו למסיבת חנוכה ובטעות לא לקחתי את זה איתי
אנחנו נגיע הביתה חזרה בערך ב12 וחצי, לקחת אז את הכדור? או לדלג על היום הזה ולקחת רק מחר ב10 עוד פעם?
אני לא מאמינה שעל הפעם השניה כבר שכחתי כדור!!!
יהיה לי דימום?
כמובן שעדיף לנסות להקפיד על הדקה שלא יהיו כתמים אבל מה יתן לך לא לקחת? זה רק ידפוק את המניעה
לקחת מיד כשאת מגיעה
שעתיים של איחור לא משפיעים על ההגנה ולדעתי לא יעשו כלום
איחורים משמעותיים יותר עשויים לגרום להכתמות או דימומים
יש הוראות ברורות על החבילה למקרים האלה
בכל מקרה ברגע שנזכרים צריך לקחת, גם אם עברו יותר משעתיים.
להבא - שימי את זה אצלך בארנק או בכיסוי של הטלפון, משהו שתמיד נמצא איתך. ותמיד שתהיה תזכורת בשעה קבועה.
אני אחרי באמת הרבה ניסיון עם גלולות.
אף פעם לא לקחתי בדיוק באותה השעה.
לא הספקנו לוקחים קצת אחרי.
עדיף לקחת כמה שיותר מדויק אבל מנסיון פרטי שלי, אצלי ברוב הפעמים לא היו דימומים בכלל.
כמובן אם את אחרי מקווה עדיף תחתון שחור ולא להסתכל בניגוב
אני במסיבה אצל חמותי
כולם נהנים ורק אני ככ מחכה ללכת הביתה
אני עייפה ויש לי רעש ואף פעם אין לי כאן עם מי לדבר
כבר הייתי עשרים דקות בשירותים
מה עכשיו?
להתעסק עם הילדון הולך?
מה עשית בסוף?
יש בנות שהמחזור מתקתק להן מ6 שבועות אחרי הלידה.
יש בנות שלק מקבלות כמה חודשים
ויש כאלו שיותר משנה לא יקבלו ווסת.
ובהחלט יכולים להיות שינויים. ההריון והלידה להרבה בנות עושים שיבושים, לטוב ולמוטב.
(חיבוןק)
תקבל פתאום. מי שלא מקבלת יכולה לקבל בזמנים שונים מהלידות האחרות.
זה גם תלוי אם מניקים, מה התדירות וכו'
בלי הנקה אמור להגיע 6-8 שבועות אחרי הלידה.
עם הנקה זה משתנה. יש כאלה שלא מקבלות בהנקה, יש כאלה שכן, יש כאלה שמקבלות אחרי כמה חודשים, יכול להיות מחזור לא סדיר.
מניעה הורמונלית גם משפיעה.
אם את מניקה אז נראה לי זה ממש לא ידוע
אני שואבת כל יום פעמיים
ולאחרונה שמתי לב שהחלב בצבעים קצת משונים
אתמול היה לו גוון טיפה כחול
היום, בצד אחד יצא רגיל וצד שני עם גוון טיפהלה אדום ( דבר ראשון בדקתי אם יש שם פצע ולא)
זה תקין?
אבל לא היה נראה שיצא דם משם
אבל אולי בגלל הצבע של החלב אז זה סימן שגן..
אני באמת קצת כאובה כי היה לתינוק פטריה
גם יש לך. ולכן את כאובה... ויכול להיות שבגלל הכאב שלך וחוסר הנעימות שלו
הוא תפס לא טוב ונהיה סדק.
מקווה שטיפלת גם בעצמך במשחה.
אולי כדאי גם לנולין וכד'
חיבוק גדול
הוא כבר בלי פטריה.
אגב כמה זמן צריך לשים את המשחה של הפטריה כדי שיהיה יותר סיכוי שלא יחזור?
לנולין התחלתי לשים אתמול
באמת מאוד עזר צד אחד כבר לא כואב
צד שני עדיין יש סדק כאמור
מוזר כי מניקה כבר ילד חמישי ב"ה ואף פעם לא היו לי כאלו דברים..
מסתבר שתמיד יש הפתעות 😅
ברוך ה׳ מניקה מלא
מה שגורר את זה שכשיונקת מצד אחד צד שני מטפטף קצת
או סתם אם לא אכלה אפהרבה זמן
או סתם אם בןכה
בקיצור
אני תמיד או עם חזיית הנקה כזו בלי ריפוד בלי כלום סתם כמו בד על העור (פשוט שיהיה משו שיחזיק את הרפידה) או עם חזייה רגילה
ובימים האחרונים אני רואה שיוצאים לי כאלה חצ׳קונים/ פצעונים קטניטנים על העור במדוייק בקו של החזייה (החלק הפנימי של הגוף כאילו בצורה של וי מתחת לצוואר)
לא מגרד לא כלום אבל העלה לי מחשבה שאולי לא בריא לעור להיות כל הזמן עם חזייה
אמהות מניקות- מה עושות?
ואני עובדת מהבית אז זה בערך שעה ביום ולפעמים בכלל לא.
יש לי עור ממש רגיש ויועצת הנקה גם ככה אמרה לי שלשד הרבה יותר בריא להיות מאוורר כמה שיותר בהנקה.
לגבי טפטופים- בהתחלה היה לי הרבה הייתי מחליפה טישרט כל הנקה כמעט, אחרי חודשיים בערך זה התאזן ולא מטפטף לי בכלל.
רפידות הם מצע לחיידקים, לא משתמשת בכלל.
ולא הפריע לי בכלל..
לפני יומיים
מעקב
זקיק בגודל - 16 מ''מ
רירית - 6.2. סדירה
בדיקת דם
E2 - 1096
Prog - 1.9
Lh - 8.1
היום
מעקב
זקיק - 22 מ"מ
רירית - 6.5. סדירה
בדיקת דם
E2 - 1126
Prog - 3.4
Lh - 8.1
הרירית דקה יחסית - יש מה לעשות???
אז יתכן שאת מבייצת בזקיק גדול יותר וזה יכול לקרות ביומיים הקרובים.
כדאי לעשות בדיקה נוספת עוד יומיים
אמנם יש מקרים שנכנסו כך להריון
אבל כדי לעבות
איך מעבים???
אכלתי סלק ו... לדעתי לא עזר.
אבל הוא עולה מהר ובפתאומיות
תמשיכי לעקוב
ורירית מ7 נקרא אפשרי הריון
אז יתכן עדיין תגיעי לשם
השאלה אם הרירית עולה עוד
עד הביוץ
סלק לדעתי אוכלים בינים הראשונים של המחזור
לא לפני ביוץ
אסל אין לי ניסיון בזה
בכא אולי יש לרופא פתרון של תרןפה לחודש אחד
בן שנה שלא עולה טוב במשקל.
הרבה פעמים הוא מתעסק עם האוכל ופחות אוכל אותו.
חשבתי לתת לו שייקים.
אני מחפשת רעיון לכוס/ בקבוק שהוא יוכל לשתות בלי שהכל ישפך לו, אבל שיהיה פתח מספיק גדול בשביל לשתות שייק.
עדיף לא בקבוק רגיל של תינוקות.
חשבתי אולי על כוס עם קש. אבל איך מלמדים אותו לשתות מהקש?
או אם יש רעיון אחר.
ובנוסף, אם יש למישהי רעיון איך לגרום לו לאכול יותר, אני אשמח.
גם אצלי וגם אחייניפ שלי למדו מהר
לפני שאת משקיעה בבקבוק תקני סתם קשים בבית להתאמן
בעז״ה שזה יצליח🙏🏻
הוא ממש אוהב מיץ ענבים והוא ידע מה יש בכוס אז זה דירבן אותו להגיע לזה עד שהוא הצליח. זה היה בערך בגיל תשעה חודשים. הגדול שתה מקש בערך מההתחלה (חצי שנה) אבל לא זוכרת איך הוא למד, פשוט הרבה התנסות.
אני נותנת להם בכוס עם קש מובנה, אבל לא הייתי נותנת בזה שייקים כי זה יהיה קשוח לנקות ויצטבר שם עובש (מנסיון)
הוא אוכל עצמאית, לא נותן שיאכילו אותו.
במה הוא יכול להתעסק תוך כדי?
שיהיו גדולים יהיו חתיכים
אבל ברצינות לא נהנים מההתעסקות עם אוכל הכוונה להתיישב לארוחה,תנסי לתת ביסים מלחם לדוג תוך כדי שהוא משחק/קריאת ספר/או הכי טוב בחוץ
ממש ממליצה

לקנות כוס 360, יש מצב שיתאים לשייקים
ואת יכולה גם פשוט להביא לו כוס/בקבוק עם קש
הבייבי שלי בן שבעה חודשים קלט היום איך לשתות מקש😍
אז סביר להניח שהוא יצליח
את שמה לו בפה מוצץ, ברגע שמוצץ אותו מוציאה ושמה קש (עם כוס מים). בהתחלה הוא לא ידע מה לעשות עם הקש אז שימי שוב מוצץ וקש לסירוגין.
די מהר הוא יתבלבל וימצוץ את הקש כמו מוצץ, ויהיה מופתע שפתאום ייכנסו לו מים לפה 
והם מיד מבינים ומוצצים את הקש בכוונה
זו פטמה שהחור שלה הוא בצורת איקס ואמורים לעבור בו גם נוזלים סמיכים..
לוקח להם כמה זמן לקלוט, אבל אחרי זה זה מאוד נוח. ומתאים גם לתחנוק גדול שלא שותה מבקבוק אבל הכוסות נשפכות לו/ לשינה בלילה.
יכול להיות שיתאים גם לשייקים.
או בקבוק עם פטמה איקס.
או שקיות למזון תינוקות כמו הגברים בצורת טרופית עם פקק. לא יודעת איפה קונים כזה בארץ ריק. אבל יש באליאקספרס רב פעמיים. לא נסיתי.
איך ללמד תינוק לשתות בקשתי
זוכרת שזה היה די פשוט
היה רץ סרטון כזה של בחורה בשם אנה באינסטגרם
סליחה שאני לא זוכרת מאז עברו כמעט 6 שנים 🤦🏻♀️
ממלאים מים בכוס את שמה אצבע למעלה שהקשית תתמלא ומראה לו איך זה נשפך ככה כמה פעמים זה אמור לעזור .. אני זוכרת את זה וזה שנתתי לה לאכול אז את סמוצי פירות.. בהתחלה הייתי שולטת על הכמות ששמים לה בפה ולאט לאט היא קלטה
בטוחה שיהיו כאן אמהות עם יותר ניסיון
לא זוכרת את זה מההריונות הקודמים
אני רגילה לאכול כל יום ארוחת צהריים בשרית ועכשיו רק מלחשוב על להכין עוף אני כמעט מקיאה. רק מלכתוב את זה עולה לי הבחילה
אם אני אקנה מוכן אני כן אצליח לאכול.. אבל בא לי לאכול בריא
ובעלי כפרע עליו פחות חזק באוכל וגם מעדיפה שימקד את הכוחות שלו בילדים ובניקיון של הבית שגם את זה קשה לי ממש
קיצר רעיונות לאוכל לקחת לעבודה שלא צריך הרבה בישול וגם שלא יגעיל אותי להכין
ועכשיו גם בכלל, כי התמכרתי.
תכיני לעצמך קטניות מבושלות במקרר, כל פעם ליומיים.
חומוס, קינואה, שעועית, תירס, בורגול...
כשהכל מבושל ומוכן תוכלי להכין לעצמך סלט ולהוסיף אותן.
אפשר לגרד גבינה מלוחה וביצה קשה, עם אגוזים.
מפנק...
זה גם טעים, גם בריא וגם הכי פחות הבחיל אותי בתחילת הריונות...
אולי באמת אתחיל לחתוך שם סלט
פשוט דורש ממני לקנות כלים לשם
לוקחת לימון ושמן זית ומלח בנפרד.
תמיד מכינה כל ערב...
גם לא כדאי לתבל עד שאוכלים
העגבניות מגירות נוזלים וזה עושה את הסלט רך
לא חושבת שצריך לחשוש
אמנם אני לא משתמשת בו, אבל רק כי אני לא מהעדה הנכונה (;
טוב לנו, אני מעריכה את מה שהוא עושה ואת ההתנדבויות שלו (ויש לו) ובאמת שזכיתי ממש. הוא עוזר לי המון בבית...
אבל מציק לי שהוא לא עובד
העומס הכלכלי עלי ומצידו כאילו זה לא מפריע לו.
מילא היה אומר שזה תקופה זמנית ואז הוא יתחיל לעבוד, אבל אני מבינה שלא... הוא לא מתכוון לעבוד במשהו שעובדים בו רציני, אלא רק חפיף...
זה משגע אותי
אני ממש מנסה לדחוף לדירה. הוא לא מתנגד. יש הון עצמי למקום שבו אנחנו גרים, אבל אני לא מצליחה בכלל לדבר איתו על זה. הוא אומר שכדאי לחכות שהמחירים ירדו (באמת יכול להיות ככה... גרים בפריפריה עם הרבה בניה סביב) אבל אני יודעת שאין לזה סוף ללחכות שהמחירים ירדו...
ובכלל, אין מה לדבר על משכנתא כשהוא לא עובד והוא לא רוצה שאני אלחיץ אותו
אני לא רוצה שזה יפגע בזוגיות אבל זה הכרחי ואני לא יודעת איך לגשת לזה...
לא דיבור בקטע שזה מוריד לי ממך שאתה לא עובד
בסגנון אחר יותר למה הוא לא מחפש עבודה?/לא חסר לך?/ איך נמשיך הלאה וכאלה
אולי זה יושב על משהו ששווה לבדוק ולטפל
עול הפרנסה צריך להיות על הבעל, הוא מתחייב על זה בכתובה. יש סיבה מוצדקת בריאותית או משהו אחר שהוא לא עובד?
מה שכן, לדעתי אם את רוצה שיתחיל לעבוד את צריכה לפסיק "לדחוף" לדירה, קצת להרפות. הלחץ תמיד עושה את הפעולה ההפוכה.
אבא שלו מנהל של עמותה גדולה וכולם מעריכים אותו מאוד על זה. זה מה שהוא גם שואף לעשות במקום אחר בארץ...
הוא מונע מתחושת שליחות ולא ממקור הכנסה גבוה.
הוא גם סיים לימודי חובש במד"א אבל הוא אמר שהוא רוצה להתנדב בזה ולא לעבוד...
ח"ו לא ממקום פרזיטי, פשוט זה הסגנון... שלא שם דגש על רמת חיים גבוהה וכו'
הוא עבד?
בעיני השליחות הכי גדולה לגבר זה לפרנס קודם כל את המשפחה שלו. יש רב או דמות שהוא מקשיב לה?
אני חושבת שאם את רוצה שבאמת משהו ישתנה את מצידך צריכה לעשות דבר (שיהיה לך מאוד קשה לעשות) אבל זה לקבל אותו עם האופי הזה שלא שואף לרמת חיים גבוהה, ולקבל את זה שאולי באמת לא תחיו ברמת חיים גבוהה ותמשיכו בינתיים בשכירות. וגם לדבר איתו על זה שאת מורידה מעצמך את זה שהכל עלייך ולעבוד פחות. ולא רק לדבר, באמת לעשות. גברים קולטים רק ממעשים, לא מדיבורים.
חייבת להגיד שהשאלות ששאלת טובות מאוד.
גם בקשר לחמי (שהוא כיום מקבל משכורת מהעמותה... כמובן שלא יודעת לפי איזה חישוב וכמה... וגם לא יודעת מה היה פעם. אבל זה באמת נקודה למחשבה אולי לבקש ממנו לעשות דבר כזה)
יש רב שהוא יכול להקשיב לו, האמת שהתלבטתי עד כמה נכון לפנות מאחורי הגב שלו... אני חוששת שזה יעשה יותר נזק מתועלת.
אשאיר לחכמות ממני לענות ברמה המהותית, אבל יש כמה הנחות יסוד שציינת וחשוב מאד לבחון אותן מחדש
1. לחכות שהמחירים ירדו - תסתכלו מבחינה הסטורית על המחירים, גם כשהם יורדים, זה ביחס לעליה של שנה לפני כן, אבל לא יורד פחות מזה. המחירים מקסימום קופאים. גם אם אתם גרים בפריפריה וגם אם המחירים נמוכים - גם בלשם פעם הדירות עלו גרושים.. וכמו שהמחירים יכוליפ לקפוא או זמנית גם לרדת - יכול גם להיות פיצוץ לא צפוי של מחירים שלא יתאפשר לכם לקנות בעתיד וחבל.
אם לא דחוף לכם לקנות למגורים כדאי לפחות לקנות להשקעה למקרה הצורך.
2. כתבת שאבא שלו מנכל של עמותה. הוא עושה את זה בהתנדבות? כי לרוב זה תשלום בשכר, ולא שכר נמוך בכלל..
(זה בלי לדון בשאלה אם אתם באותה סיטואציית חיים כמו אבא שלו מבחינת ההון שלכם, החסכונות והנכסים שלכם, ומאזן ההוצאות-הכנסות שלכם. לא כל מה שמתאים למישהו סביבנו נכון גם לנו)
3. כתבת שהוא לא שם דגש על רמת חיים גבוהה, אבל לצערנו אנחנו חיים במקום שיוקר המחיה הולך ועולה, והאינפלציה מטפסת, אבל השכר לא עולה בהתאם. מה שאומר שאם השכר שלך היום מספיק לכם, אפילו בנחת ולא בלחץ, בהמשך זה יהיה קצת יותר בלחץ ועלול לבוא יום שזה לא יספיק (אלא אם את טאלנטית ויש לך צפי שכר מטורף אבל לא נשמע שזו הסיטואציה). אז בשביל רמת חיים סבירה לחלוטין, כדאי מאד להיות שני מפרנסים. ואל דאגה, בשנים הראשונות הוא גם ככה לא ירוויח הרבה, אז זה לא יאפשר רמת חיים גבוהה מדי (וגם אם היה מאפשר, אפשר לשים כסף בצד לא חייבים להשתמש בהכל)
חשוב
אין מה להשוות למשפחה שלו, המשפחה שלו חיה בצמצום ממש ממש גדול. לא מתאים למשפחה שלנו...
ומחירי הדירות... אכן. מעניין מה יגרום לנו לעלות על הגל ולקנות.
לחיות בצמצום ממש גדול ולא לעבוד?
כדאי לפתוח את זה ביניכם ולהגיע למשהו שנכון גם לך, גם אם מבחינתו זה מיותר, ולא לצורת החיים הכי בסיסית שאפשר לחשוב עליה.
ובנוסף, נשמע שהוא כן אדם של עשיה, לא מישהו בטלן. כלומר הוא עושה ומתנדב וכו. שווה לנסות להבין את שורש הרתיעה מעבודה. כלומר ברור לי שיש את הדברים ששמעת ממנו כבר בעבר, מה שזה לא יהיה. אבל בדכ זה מכסה על משהו עמוק יותר.
אולי כדאי ללכת לטיפול זוגי ממוקד גם כדי לפתור את זה
לדעתי 2 בני הזוג צריכים לעבוד, כדי שהנטל הפסיכולוגי (!!!) של הפרנסה לא יהיה עלייך.
כשבעלי לא עבד והעירו לי על תפוקות נמוכות בעבודה, הייתי בחרדות על מקומי.
אישה רגועה כשבעלה מפרנס גם. כך לדעתי.
גם כשהייתי המפרנסת היחידה.
ואולי זאת הסיבה שזה מפריע לפותחת אפילו יותר מזה שרוצה לקנות דירה.
אבל כנראה שגם לא כל הנשים אותו דבר לפיי ההתכתבות כאן

ושמחה. אם לא תשתפי אותו איך הוא ידע מה הצרכים שלך? וזה צורך של אישה להרגיש בטחון.
כדי לעשות את האישה שלהם מאושרת גברים יוצאים מאזור הנוחות שלהם.
בסוף יש מצב שהוא יודה לך על זה ששיתפת בצורך הזה כי מכאן הוא רק יגדל.
לדעתי תבואי לא בקטע של לחנך, אלא יותר בקטע של שיתוף הקושי שלך.
זה בסדר גמור לרצות לחיות חיים של עשיה
וזה בסדר גמור להחליט שהוא מסתפק ברמת חיים נמוכה יוצר
וזה בסדר גמור לא לשאוף לקנות דירה (והרבה כלכלנים בכלל אומרים שזה יוצר צורך נפשי מצעד כלכלי נכון)
לי נשמע (ויכול להיות שאני טועה) שאין לו באמת תוכנית או משהו מגובש
אלא בעיקר קושי על נושא הפרנסה ומה הוא רוצה לעשות עם עצמו- ואז כל המסביב זה תירוצים.
סוג של ניתוק מהמציאות
את קודם כל צריכה להחליט עם עצמך האם זה מתאים לך שאת האחראית על הפרנסה-
יש הרבה זוגות שזה עובד להם
ואם לא מתאים לך- להרים דגל
ולשים גבול
ולהגיד במפורש ובכבוד- בשותפות בננו, הצורה הזאת לא עובדת לי
אני צריכה להבין מה התוכניות שלך
ואיך אתה רואה את העתיד הכלכלי שלנו
בעלי לא עובד
הבנתי די בהתחלה שהוא כנראה לא יכניס אף פעם משכורת מספיקה
היה לי יותר קל להגדיל את ההכנסה שלי מאשר לנסות להניע אותו להגדיל הכנסה
ההכנסה שלי היום מספיקה להכל + חסכונות והשקעות
אולי זה דרך שיכולה להתאים לך,
אם זה לא מתאים זה יותר מורכב ומצריך שיתוף פעולה שלו בנושא.
מנהלת מערכות
וגם אנחנו מתנהלים במשך שנים ארוכות בצורה פיננסית טובה
לא הוצאנו אף פעם יותר מההכנסה (גם כשהיא היתה נמוכה)
וגם כשההכנסה היתה כבר גבוהה המשכנו לנהל אורח חיים צנוע שאינו מתאים את עצמו להכנסה אלא לתפיסה של צמצום צריכה
בניגוד לרוב האנשים, אף פעם לא הרגשתי את ׳יוקר המחיה׳ תמיד צרכתי קצת פחות מכפי יכולתי, כדי להשאיר משהו בצד לחסכון וכדי לחיות בהבנה שלא צריך לצרוך אלא אני בוחרת מה לצרוך.
והכנסות?
זה מכשול גדול מבחינתי
האפליקציה של הבנק
ההוצאות וההכנסות שלנו הן דיגיטליות כי אנחנו בקושי משתמשים במזומן ואז קל לראות את המאזן ולאן הלך כל סכום
בע"ה יתברך שהכל ימשיך תקין.
הבת שלי תהיה בע"ה בת שנתיים ו4 כשאלד.
לקנות עוד טיולון? או שטרמפיסט מתאים?
זה יהיה בקיץ
הגדול היה בן שנתיים שהקטן נולד
הכי נוח לי זה מנשא לבייבי וטיולון/ הליכה ברגל לגדול
טרמפיסט לא נוח (לדעתי)
בזמן שימוש באוטובוסים
במדרגות
בעליות
בירידות ומישור זה ממש סבבה
לדעתי טיולון עדיף בפער רק תלוי אם יש 2 זוגות ידיים גם לעגלה של הבייבי וגם לגדול (או מנשא לחילופין)
ילדתי את הקטן כשהגדולה היתה בת 1.9 ועגלת תאומים ממש עזרה לי
עכשיו היא כמעט בת שנתיים וחצי ולא משתמשים יותר בתאומים, אז יש לנו טיולון עם טרמפיסט ולרוב גם עליו היא לא עולה, אבל מרגיע אותי שיש גיבוי אם היא תתעייף
ובמיוחד באזור של כבישים,
אז לא צריך טיולון.
הבן שלי בן שנתיים וחודש וכבר הרבה פעמים מבקש ללכת למעון עם הבימבה ג'וק. מניחה שעוד כמה חודשים בכלל לא נצטרך את העגלה ליום יום.
גרים במקום עם עלייה גדולה, שזה לא נוח.
בטיולון השתמשנו, אבל לא קניתי במיוחד.
ביום יום הגדול הלך ברגל. השתמשנו בעגלה בזמנים שהיה יותר צורך, כמו אירוע בערב כשהילדים עייפים.
גם לא משתמשים בטרמפיסט, היא כבר לגמרי מסוגלת ללכת מרחקים ברגל...(בת שנתיים)
מה שכן ההליכה יותר איטית😅
יש לנו עגלת תאומים אבל היא יותר מסיבית וכבדה לי וגם היא כבר פחות אוהבת לשבת בה.
(ולקנות עוד טיולון זה עוזר רק אם את ובעלך הולכים איתם ביחד..)
אישית הבן שלי לא מוכן לעלות על העגלה מאזור גיל 1.10 והולך ברגל יפה אז זה נשמע לי מיותר.
מנגד יש לי חברה שהבת שלה הייתה משתמשת בעגלה גם אחרי גיל 3 ויש לה צמודים בהפרש של 1.6 וקנתה עגלת תאומים יד 2 ולא טרמפיסט כי לבת שלה זה התאים.
בקיצור - תלוי בילד, במרחקים שהולכים ביומיום, בך...
אצלנו ההפרש היה 2.1 וכבר לא השתמשנו בעגלה.
אחרי שהוא עבר לטיולון, מדי פעם אני מושיבה שם את שניהם ביחד (נדיר)
בת חודש ובת שנתיים וארבע
בינתיים לא משתמשת בטרמפיסט כי אין לי
אבל נגיד היינו בקניון, זה היה יכול להיות ממש יעיל
אבל תלוי ילד- הבת שלי לא ניראלי תברח לי ממנו… היא תישאר עליו ולא תנסה חרדת כשמטיילים
כי היא הולכת מקסים גם 10 דקות אבל לאט, לפעמים ממהרים ואז זה לא נוח עם ילד שכל רגע מנסה לברוח
היי
יודעת שחרשו פה על הנושאים האלה אבל מחפשת המלצה\דיס ל:
1. שואב אבק ( לא צריך שוטף ) עד 2500 שח, משהו טוב
2. עוזרת לאחותי בבחירת עגלה ללידה ראשנה בע"ה - דרישות : תקציב של 5500 לעגלה וסלקל ( או דונה ).
יש להם רכב עם פגז' גדול ומעלית בבניין אז חוץ משבת אין מדרגות
משהו חזק שיחזיק מעמד אבל לא בומבסטי ורוצה משהו שנראה טוב
עדיף דונה ועגלה יותר זולה או סלקל מתחבר ?
ואגב, דונה אפשר לקנות רק משילב ?
תודה רבה
לא מכירה שואבי אבק
לגבי עגלה - בתקציב הזה אם היא בוחרת לקנות דונה (2,290 חדש בשילב), היא יכולה לקנות בנוסף עגלה משולבת ברעיון של ספורטליין (בוגבו, סייבקס ודומיו מתחילים רק ב 4 ככה שזה עובר את התקציב)
אם בוחרת ללכת על עגלה משולבת + סלקל היא יכולה ללכת למשל על יויו עם אמבטיה ולקנות סלקל שמתחבר לזה (צריך לזה מתאמים, בטח בחנות ידעו להביא לה)
ספורט ליין שמעתי שהם אחלה, לא אין אותה ככה שלא יודעת מניסיון אישי
יויו גם אין לי
מקווה שאחרות יכוונו אותך טוב יותר.
הילד רק 5.5 קילו ודי קשה לי להרים ולהוריד את הדונה, אבל זה סביל
זה נוח בעיקר לזה שלא צריך עוד עגלה בבגאז ליציאות קצרות, יציאות של יותר משעה שעה וחצי בחוץ אני לוקחת עגלה- לא רוצה להתמכר לדונה
וגם נוח שלא צריך להעביר תינוק ישן מהעגלה לכיסא וכן ההפך, אני תמיד מסתבכת עם לקשור אותם אז זה גם נוח שזה בחוץ ולא בפנים
עגלה לי יש ספורטליין ואני מרוצה
ממליצה לשים לב על יציבות וחוזק הדגם, מידות שלו(אם יש בגאז גדול אז לא כזה קריטי), גובה האמבטיה והידית (לגבוהים זה משנה)
קיצר יש הרבה על מה לדון
ובכל מקרה אומרים שאחרי הילד הראשון מתחרטים;)
אהבתי את המשפט האחרון
איזה דגם ספורטליין יש לך?
לי יש את הFOLD והיא סבבה לגמרי אבל יש לי בגז' פיצי והיא מרגישה לא הכי יציבה ( לא יודעת אם לא יציבה אבל עדינה )
לי ממש לא היה תקציב חחח אז הסתפקנו בזה וקיבלנו סלקל יד 2 מתנה אבל אם יש לה תקציב רוצה שיהיה לה משהו טוב
א. דווקא לבגאז פיצי היא הכי טובה בהשוואה לדגמי ספורטליין האחרים.
ב. גמלי הרגישה לא יציבה בעיקר בנסיעה באוטובוס- עלולה ליפול הצידה
אבל כל עוד לא נוסעת באוטובוס היא מושלמת נוסעת מעולה קטנה קומפקטית
עכשיו פחות רלוונטי אבל כשיהיה יותר מילד אחד וצריך להכניס בבגאז גם עגלה וגם ציוד לשאר המשפחה זה משמעותי
והיא מאוד יציבה.
לפעמים הרגשתי כמו קפיצות אבל זה המנגנון בכוונה שבולם זעזועים.
אף פעם לא הרגשתי שיש לה נטייה ליפול על הצד.
ציינת שזו לידה ראשונה.
הרבה אנשים משקיעים סכומים גבוהים יותר בציוד עבור הלידה הראשונה, ולא ברור לי למה.
אולי הם נוהגים שהבכור יורש פעמיים בחיי הוריו?
סיבה יותר ריאלית היא שהם מתכננים להשקיע בציוד כדי שישאר לכל הילדים אחר כך.
אבל בעגלה זה נראה לי ממש טעות... הצרכים משתנים, יש בלאי - כן גם אם זו עגלה חדשה ממותג מפונפן... שיקולים שלא לקחנו בחשבון טרם השימוש ועוד.
סתם לדוגמא - האם גם עם הילדים הבאים הם יגורו באותו בית ויסעו באותו רכב? סביר שלא..
אצלנו העגלות שקנינו הבכורה לפני 11 שנים (עגלה עם אמבטיה וטיולון פשוט) עדיין משמשים אותנו עם הקטנה, ובעז"ה אני חושבת שיוכלו לשמש גם לבא בתור...
למרות שדווקא לא השקענו סכומים מוגזמים, העגלות שלנו די ממוצעות ופשוט נשמרו סה"כ במצב טוב.
אם קניתי עגלה יציבה שמתאימה בבגז' ממוצע ואני לא מתכוונת לגור בבית שדורש לעלות במדרגות- אז אין סיבה שלא יתאים לכמה ילדים.
1. יש לנו שואב של שיאומי דרימי ומרוצה ממנו
2. דונה לא שווה לרכוש מחנות עדיף לקחת יד שניה, עדיף להשקיע בעגלה שעונה לצרכים שהעלית והשימושנבה יהיה לטווח רחוק. גם אם אני לא טועה דונה זה סלקל ויש תוקף לשימוש בה וצריך לקחת את זה בחשבון לעומת עגלה שיכולה לשמש לטווח שנים הרבה יותר רחוק
וכמה זמן יש לך את השואב ?
מאוד מהאינגליזינה שלנו שמלווה אותנו כבר כמעט 7 שנים והיא במצב מצויין!
כן אני אציין שבלאי זה משימוש ואיחסון של המוצר וכשאני קונה מוצר כזה שמשמש לטווח רחוק אני אשמור עליה 
ייתכן שלכם היא תהיה לא הבחירה כי כשבוחרים עגלה לכל אחד יש מענים אחרים שהיא צריכה לתת לכן מציעה לך לרשום מה הצרכים כמו גובה, משקל, איחסון באוטו, איחסון בבית בסיום תקופת שימוש, אפשרות לכיבוס, מיקום מגורים יכול מאוד להשפיע על ההחלטה כמו למשל אזור עירוני לא דומה ליישוב שיש שם יותר סיכוי להתקל ביום יום בשבילי עפר וחצץ וזה משמעותי בבחירת עגלה!
לפי הנתונים האלו ועוד נתונים שחשוב לכם תלכו לבדוק בכמה חנויות כי החנויות מתחרות ביניהן גם בחברות העגלות ומה שיש בשילב לא בטוח שיהיה במוצצים או בבייבי סטאר וכד'
לגבי השואב קרוב לשנתיים+
והוא בשימוש מידי פעם אבל לא קבוע כי אני מעדיפה לטאטא
ואני סופר מרוצה!
אומנם עכשיו זה עובר רק לילד השני ככה שאין לך להמליץ לך שזה שורד שנים
אבל זה נראה ממש חדש! ונוח ברמות