מישהי יכולה להסביר מה הייחודיות שלו? מה הוא נותן בעצם?
תודה מראש לעונות
מישהי יכולה להסביר מה הייחודיות שלו? מה הוא נותן בעצם?
תודה מראש לעונות
במינימום התערבות רפואית, או בבית- או בבית רפואה.
באופן אישי לא התחברתי בכלל- אבל יש כאלה שזה בדיוק הראש שלהן.
אני מבינה שאת אישית לא התחברת לספר, אבל אני ממש לא חושבת שזה רק למי שבעניין של לידות טבעיות.
מה שמיוחד בספר הזה הוא שהוא נותן הרבה ביטחון בגוף ובכל תהליך הלידה.
זה ספר מאוד חיובי ולא רק עם מידע טכני ויבש.
מעבר לזה הוא מסביר הרבה על דרכים להתמודדות עם צירים ועוד..
הוא גם מפרט בצורה מאוד טובה מה בדיוק קורה לגוף שלך ולתינוק בכל שלבי הלידה.
מניסיון, יש לי את הספר ואני משאילה אותו להמון חברות הריוניות, גם לכאלה שמתכננות לקחת אפידורל בשניה שהן יכולות, וכולן מאוד מודות לי אחרי הלידה שהבאתי להן את הספר!
חוצמזה שזה מאוד חשוב הביטחון של היולדת בתהליך ובגוף שלה, גם אם היא עם אפידורל, צריך לזכור שלוקח זמן עד שמקבלים את האפידורל, וגם אם את לא מתכננת ללדת "טבעי" צריך לדעת איך להתמודד עם הצירים.
אני מאוד ממליצה לקרוא את הספר!
על התהליך של ההריון והלידה. איך הוא קורה, מה השלבים, איזה הומונים מופרשים וכד'.
יש בו גם תרגילים מפורטים של יוגה להריון שאפשר לעשות. וכל מני טיפים אחרים להריון.
נכון שזה ספר שיותר ידבר למי שבקטע של לידה טבעית,
אבל גם מי שתקח אפדורל זה טוב שתדע על השלבים השונים ומה קורה בגוף, וגם לה יהיה צירים להעביר עד שתגיע לאפידורל.
אני גם מאוד מסכימה עם אלישבע!
זה נותן לך ידע על הגוף שלך, על מה הוא עומד לעבור, על הכוחות שלו והיכולות שלו.
זה נותן את היכולת לבוא מודעת גם לזה שלא כל מה שבתי חולים עושים הוא הכי טוב בעולם, חשוב לדעת כי זה ידע שאת יכולה להעזר בו. לפעמים בלידה צריך לעמוד על שלך. ואם את לא יודעת את הסיכונים ואת מה בתי חולים מנסים לדחוף אליו זה יקשה.
זה מדבר על תנוחות ללידה, תנועות להתמודדות עם צירים- לא לשכב על הגב! זה מדבר על אפידורל והשלכותיו (ואני בעד אפידורל אבל עדיין חשוב לדעת את הדברים האלה).
יש בו תמונות חסרות צניעות לחלוטין.
לא כאלה שהייתי רוצה שבטעות בטעות איזה ילד או בעלי יראה...
אני חושבת שמייד כשקונים את הספר צריך לעשות לו עיבוד צנזורי רציני.
לא הייתי רוצה שבגללי יהיו תמונות כאלה בבתים יהודיים...
אחרי צנזורה הוא ממש מעולה, נותן המון ידע.
כי ביד יש נשים (אני ביניהן..) שמצליחות לשאוב יותר טוב מבמשאבה. אז הרבה זמן זה מעיף, אבל בסוף שאיבה רגילה כדאי להוסיף כמה דק' עבודה ביד, זה יכול להוציא עוד חלב שלא יצא במשאבה.
זה באמת מתיש לגמרי. סובב את כל היממה ולא נותן לנוח. אני מבינה אותך לגמרי... הייתי בסרט הזה...
א: הכי חשוב זה יועצת הנקה נראה לי, יש כאלה נחמדות שבשלב ראשון יכולות לדבר איתך בטלפון לראות אם יש סיבה לבוא או שיתנו לך עצה בע"פ.
ב: תשימי לב שאת לא עוברת את הגבול עם ההשתדלות, נכון שזה חשוב הנקה, אבל גם הכח שלך חשוב, ולילד שלך חשוב אמא רגועה... אני מדברת ממש מנסיון, כי אני עשיתי הכל במשך כמעט חצי שנה, עד שכולם מסביבי רצו שאפסיק, ולקח לי המון זמן להבין שזה מה שנכון.
מצד שני במבט לאחור טוב לי עם הידיעה שעשיתי הכל עד לגבול ההגיוני בשביל ההנקה הזאת, ולא הלך, וזה רצון ה'.
סתם אומרת לך את זה, שיהיה לך באיזה מקום בראש. לא דווקא לעכשיו, למתי בדיוק שיהיה לך הכי נכון, ובהמון תקווה שלא תצטרכי לוותר על ההנקה...
בהצלחה רבה רבה!
דרך אגב, אני באותה תקופה השתמשתי במדלה דו צדדית ניד שרה, צריך אישור יועצת הנקה כדי לקבל, יש כאלו שיתנו לך בשמחה... בהמשך השתמששתי גם בספקטרה של יד שרה שהיתה לי טובה, אבל המדלה יותר.
שינו לזה את שם ל'שפע רב'
יש את זה בבתי טבע, לא בטוחה שיש בסופר פארם אבל תנסי
מומלץ!
לקחתי גם עוד כדורים נראה לי ויטמילק או משהו בסגנון...
ואחרי כמה זמן משתפר.
תנסי עוד כמה ימים לפני שאת קונה חדשה, אם יש לך אפשרות.
כמות החלב יורדת בהדרגה... 
האם בהתחלה כן הנקת?
האם יש לך אפשרות כן להניק, אפילו רק פעם ביום?
יתכן וזה ישפר את המצב.
זה באמת מעייף ומתסכל... מקווה שתסתדרי בקרוב!
הרבה הצלחה!
אני גם סבלתי מאוד עד אמצע הרביעי אבל יש נשים שכבר אחרי שבועיים זה חולף.
בכל מקרה אחרי שזה עובר חוזרים הכוחות והשמחה. תהיי אופטימית ותחשבי על כך שזה עוד מעט יגמר.
הסבל כמובן...
רצוי שתעשי בדיקות דם לאיתור חסרים אבל בד"כ בשלב הזה עדיין אין חסרים משמעותיים.
וצריך לקחת פרנטל לחיזוק .
בהתחלה גם אני הרגשתי על הפנים, כל היום רק רציתי לישון. נרדמתי בעבודה על הכיסא.
ואח"כ כשהתחלתי לקחת את הברזל הרגשתי ממש בן אדם חדש.
ממליצה לך לחכות בסבלנות, זה משתלם.
היי! חדשה פה..
קוראת סמויה מאז שגיליתי שאני בהריון, לפני כמעט שנה!
לפני 3.5 חודשים נולד הנסיך הקטן, יורש העצר...
קודם כל, אתן מקסימות! הפורום עזר לי מאד במהלך ההריון, אפילו שלא הייתי שותפה פעילה.
ועכשיו ניגש לעניינים:
עד לא מזמן הילד היה אוכל, משחק שעה שעתיים והולך לישון עד הארוחה הבאה. בשבוע האחרון הוא לא מצליח לישון יותר מ40 דקות רצוף! אני מרדימה אותו על הידיים ושמה במיטה, ואחרי בערך 40 דקות הוא מתעורר, אבל הוא עדיין עייף! מפהק, עצבני, וכשאני מרימה אותו הוא נרדם עלי. אבל כשמניחים אותו בחזרה הוא מתעורר.
מה עושים? הוא כל היום עייף ועצבני ואין לו כח לשחק (הוא כן משחק אבל מתעייף נורא מהר). יכול להיות שמשהו מפריע לו לישון?
הוא ישן 8 שעות בלילה. אוכל תמ"ל.
סליחה על האריכות. אשמח לתובנות.
תינוק שנולד 4 קילו, רק יונק, עכשיו הוא בן 7 שבועות.
כמה נורמלי שהוא יהיה?
אני לא לחוצה, אבל מעניין אותי...
באסה להיות בגבול הנמוך...
יש טלפון שלה?
קשה כשההנקה נגמרת...
הגדולה שלי הייתה בת 11 חודשים כשהפסקתי להניק אותה כי הייתי בחודש רביעי. היה לי קצת חבל אבל הרגשתי שזה לוקח לי יותר מדי כוח.
אז קודם כל- אם הגמילה שלו מתרחשת באופן טבעי ופשוט, אז זה דווקא טוב- היה לך יותר קשה נפשית אם הוא היה צורח ובוכה ורוצה לינוק והיית צריכה לסרב. אז יש בזה צד חיובי....
אם בכל זאת את רוצה להמשיך עוד קצת- אולי אל תחכי שהוא יבקש אלא תציעי לו- נניח בוקר וערב - ואז אולי הוא ירצה. לפעמים הטעם של החלב משתנה בזמן הריון ויכול להיות שזה פחות טעים לו...
ולגבי המניעה- אלו מחשבות מובנות אבל לא כ"כ טוב לחשוב אותן. ראשית כל- בגלל שמה שנעשה נעשה וזהו, אין טעם לחפור ב"מה היה אילו", מקסימום תלמדי מזה שהנקה זה דבר שחשוב לך ולכן בפעם הבאה תוכלי להחליט שאת מונעת יותר זמן.
ושנית- וזה הכי חשוב- הכל מדויק והכל מה'. וכל נשמה יורדת לעולם הזה ברגע הנכון. אז לכאורה ההריון זה "בגלל" שלא המשכת למנוע אבל באמת באמת- את בהריון כי ה' החליט שזה הזמן להוריד דרכך נשמה לעולם. אז מה שנותר לך זה לסמוך על ה' שזה הכי טוב בשבילך, להודות על כך שהגמילה לא קשה לו מידי, ולשמוח בהריון החדש.
שיהיה רק טוב!
רבה אמונתך!שתזכו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו בזמנו!
התאוששות נעימה ומהירה!
הרבה הצלחה!
בהצלחה רבה, גידול נעים והרבה נחת!
הרבה נחת וגידול נעים!
אם הבנים12קונים מטחנת קפה שעולה בסביבות 120 ש"ח.
טוחנים את הזרעים ושומרים בקופסא בהקפאה.
מוסיפים ליוגורט או לסלט 2 כפות של זרעי פשתן טחונים. בריא , זול, ולי זה גם ממש טעים ככה.
אפשר גם שמן פשתן - הבעיה היא שאי אפשר להיות בטוחים שהוא תמיד נשמר בקירור ואז כל האומגה 3 נהרסת.
יותר בריא מהכדורים שמיוצרים מדגים כי יש ישש לכספית בהם עד כמה שידוע לי.
סולגאר וסופהרב מיוצרים על ידי אותה חברה...
באמת מוזר ההבדל במחיר...
בדקת שזה אותו המוצר? (כלומר אותו סוג של אומגה 3 ואותו המינון)
ישנו שמן במינונים גבוהים של 1750 מ"ג אומגה 3 מדגים אמיתי לא פשתן ולא מרווה
והמינון הוא בכפית שניתן לערבב אותה שמזון ללא טעם דגים וללא ריח דגים
בהצלחה
הטבילה אבל זה מיקרי אצל כל אחת זה אחרת זה תלוי באוך המחזור שלך...אצלי למשל זה יוצא שבוע אחרי (מחזור של 35 ימים) ככה שיום הטבילה ממש לא אומר כלום יש הוראות מדוייקות על האריזה של בדיקת הביוץ שאומרות איך לחשב ממתי להתחיל לבדוק ולכמה זמן... בלי קשר אם המניעה חשובה לכם בדיקת ביוץ לא תעזור כי היא אומרת מתי יש ביוץ אבל כבר 4-5 ימים לפני זה אפשר להיכנס להריון...
לא מדוייק? קיבלתי רק פעמיים מאז הלידה אז יש לי רק הפרש ימים אחד... ו
למה צריך לבדוק כמה ימים ולא יום אחד?
אני מבינה שצריך לזהות עלייה בהורמון אז זה הדרגתי אז מה הפסים באים לומר? או שיש הדרגה או שזה כן או לא...
לא הבנתי כלום מההוראות!!![]()
שירה, רוני, צהלי, תהלליה, תהל, שירתיה, גיל, שיר, צהלה, הללי
-Rעות-שלום לכולן, אני חדשה בפורום וזאת בכלל פעם הראשונה שאני מבקשת ייעוץ בצורה הזאת אבל אני מרגישה שאני חייבת לשתף ולקבל דעות לא רק מחברות שהן לא תמיד אובייקטיביות.
אני נשואה שנתיים וחודשיים, בתחילת הנישואים לא מיהרנו להיכנס להריון ולפני כשנה התחלנו לנסות וראינו שזה לא הולך לנו ככ בקלות, סהכ ניסינו שבעה חודשים וללא הצלחה, באותה תקופה עבדתי בעבודה מסודרת יחסית אבל בסביבה מעיקה וקשה ואחרי שלוש שנים הבנתי שאני חייבת לעשות שינוי.. משהו שאני אוהבת, לקחתי קורס בתחום שמאוד עניין אותי, הוא היה במשך חצי שנה וכרגע אני חודשיים אחרי הקורס, בתקופת הקורס לא עבדתי ואני כרגע מחפשת עבודה בתחום בו למדתי, בעלי מאוד נלחץ כשהפסקתי לעבוד, ומהיום שסיימתי את הקורס כל יום הוא "יורד" עלי שאני לא עובדת שאנחנו מפסידים כסף.. במשך הקורס לא רציתי להיכנס להריון, תכננתי לנסות שוב לקראת החודש האחרון של הקורס, וקרה נס הצלחנו להיכנס להריון, כשאמרתי לבעלי הוא לא ממש הגיב או שמח.. הוא רק אמר לי " נו את רואה שהכל בסדר" וישר "מה יהיה עם העבודה". אציין שבעלי עובד במקום עבודה מסודר כבר כמה שנים ואנחנו גרים ביחידת דיור שהוא בנה לפני הנישואים בחצר הוריו, אז לא ממש יש הוצאות, ובנוסף לפני שהתפטרתי חסכתי סכום נכבד ואינני זקוקה לתמיכה הכספית שלו. במשך שלושת חודשי ההריון אני מרגישה בדיכאון וחסרת מוטיבציה לכלום בעיקר בגלל דבריו שאני לא שווה כלום ושמה שלמדתי זה בזבוז זמן וכסף ושעכשיו זה לא הזמן לתינוק ושאני הורסת לנו את החיים, אני מוצאת את עצמי בוכה כמעט כל יום ולפעמים הוא רואה ולא מגיב או שפשוט ממשיך בשלו, ניסיתי לדבר איתו ככ הרבה פעמים לדבר איתו בשיא העדינות על הביקורת שלו ובכלל לגרום לו להבין אותי ומה שעובר עלי והוא לא מוכן להקשיב, אני ככ מפחדת שהקשר הזה רק הולך ומדרדר ואני מרגישה לבד בו, ההריון שלי תקין ובלי שום תופעות לוואי מיוחדות,והיום משום מה התעלפתי והרגשתי חלשה מאוד, הוא אמר לי לנוח והלך לחדר לשחק במחשב אחרי שעה כשראיתי שהסחרחורת לא עוברת לי התקשרתי למוקד אחיות והאחות אמרה לי ללכת למיון, כאשר אמרתי לבעלי שהפנו אותי למיון הוא כעס וצרח עלי שאני סתם עושה סצנות, התחלתי לבכות והתקשרתי לאימי היא כמובן הציעה לקחת אותי ישר למיון בלי שביקשתי ממנה, כשבעלי שמע את זה הוא פשוט "התחרפן" לא הפסיק לצעוק ו"לרדת" עלי. סליחה על המכתב הארוך פשוט הייתי חייבת להוציא את זה מהלב.
כמובן שהכי קל לומר לך "לכו לייעוץ נישואים" אבל לא בטוח שבעלך ישתף פעולה לפי התיאורים שלך.
אבל אני מנסה לנתח את מה שכתבת. ואני מנסה לדון לכף זכות את בעלך אע"פ שהוא מאוד פגע בך.
א. כנראה שהנושא הכספי מאוד מאוד מלחיץ אותו ומוציא אותו לגמרי משלוותו.
ונשמע מדברייך שאין לכם בעיה כספית כרגע , אבל אפשר קצת להבין את הלחץ הזה.
אני לא יודעת מה רמתו הדתית-אמונית ואת לא פרטת, אבל כשאין ביטחון בה' שה' דואג והפרנסה משמים ,
אז זה בהחלט נושא מלחיץ. זה מאוד מלחיץ אותו שהוא מפרנס יחיד כי אם חלילה יקרה לו משהו מה יהיה.
העובדה שבעז"ה יצטרף עוד תינוק למשפחה לא מוסיפה לו שלווה בתחום הזה.
ב. יכולה לומר לך מניסיון, שלהרבה בעלים קשה להתמודד כשהאשה שלהם נחלשת פתאום.
הם פתאום לא יודעים מה לעשות , זה מאוד מלחיץ אותם,ויותר נוח להם לחשוב שזה שום דבר ושרק צריך מנוחה.
ובאופן כללי הם לא סובלים שהאשה שלהם בוכה. מעדיפים להתעלם. זה לא נכון לבכות לידו, תבכי לקב"ה בתפילה על הצער והקשיים שלך. זה עדיף.
ג. ברור שזה לא לגיטימי לצעוק ולרדת עלייך, אבל לפעמים אנחנו מפרשים בצורה קיצונית תגובה של משהו שיקר לנו,
בגלל הרגישות שלנו. הוא באמת ממש הרים את קולו עלייך והשתמש במילים פוגעות?
יכול להיות שאת מאוד רגישה לתגובות שלו ומפרשנת אותם באופן מוגזם? אני לא מזלזלת ברגשות שלך, רק עוזרת לך לבדוק אם המצב באמת כ"כ גרוע.
ד. הייתי מציעה לך לנסות להרפות ממנו , לא לדבר איתו על מערכת היחסים ביניכם בתקופה הקרובה.
במקום זה תכתבי לו במכתב את מה שאת מרגישה בנוגע למערכת היחסים ביניכם, ותנסי לא לכתוב האשמות
אלא רק תתארי את הקשיים שלך. ותבקשי ממנו בסוף לענות לך במכתב ושיפרט גם הוא את הקשיים שלו.
תני לו מקום לתאר את מה שעובר עליו כי משהו בטוח עובר עליו.
יש אנשים שהרבה יותר קל להם להתבטא בכתב מאשר פנים מול פנים שאז כל הכעסים מציפים אותם.
כתיבה של הדברים תעזור לשניכם לעבד את המצב בתוככם.
בתקוה שעצותי תעזורנה ואם לא -כדאי לשקול ייעוץ מקצועי , אבל עדיף אולי שהורייך יממנו אותו ולא הוא.
ולעזוב אותו
תינוק חדש זה אומנם הוצאה אבל לא עד כדי כך, במיוחד כשמתכננים ומבררים מחירים קודם
מצטערת אבל נראה שהכי חשוב לו זה נוחות שלו
לפעמים יש בעלים שמעדיפים להיות החלשים, המסכנים וכו..
וקשה להם להכיר בעובדה שהאישה שלהם צריכה עזרה וסיוע אז הם מעדיפים להאשים ולהתקיף וככה זה יוצא מאחריותם.
א. את מיוחדת ומדהימה שהחלטת לקום ולעשות מעשה ולבחור ללמוד משו שאת רוצה ואוהבת!!!!
ב. את צריכה להמשיך להיות חזקה ובטוחה בעצמך. נכון, זוגיות נורמלית ובריאה זה כשמקבלים תמיכה מהבן זוג.
אבל זה שהוא לא מסוגל לתת לך את זה לא אומר שאת צריכה לקרוס!! הבריאות שלך ושל העובר מושפעת מהבריאות הנפשית שלך. ולכן, לדעתי, תמצאי משהי לשתף אותה בקשיי ההריון. תשקיעי בפינוקים לעצמך (גם אם זה גורם לבעלך לכעוס..אל תכנסי איתו לדיונים בנושא) ותשמרי על הבריאות הנפשית שלך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
כמובן שאחרי הלידה יש מקום וצורך ענק ללכת לייעוץ זוגי וכו. אבל זה לא הזמן כרגע. עכשיו, את צריכה להיות בשביל עצמך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
המצב נשמע קשה.לא טוב!קראתי את הדברים שלך והערצתי אותך שאת ממשיכה את ההריון ולא נחלשת המצב עלול לגרום לך להחלשות.בשום פנים ואופן אסור להביא ילד למצב כזה של זוגיות.של צעקות.של חוסר הבנה.
אני ממליצה מאוד ללכת לייעוץ זוגי יש לי המון אופציות אשמח להפנות אותך בפרטי...אבל בשום פנים ואופן לא לדחות את זה לאחריי הלידה.זה ככ חשוב שהוא יתמוך בך.וכן.שתתרגישי הכי בנוח לבכות לידו בשביל זה יש בעל.לא בוכים רק לקבה!בעל צריך לדעת להכיל ופה המצב לא תקין.חשוב שתבואי ללידה מלאת כוחות כי שם נפתחים לך חיים חדשים-חיי אמהות.חשוב שעשיו תבנו את הזוגיות ותתאמצו על זה לא אחריי הלידה.ילד קטן לא צריך לשמוע כעסים ומרמור בבית זה יוכל להרוס אותו אח" לכל החיים.
אני אשמח לייעץ בול דבר שתצטרכי.זגיות זה דבר מאוד לאקל..וכולנו יודעות.אבל תעבדי על זה כמה שיותר מוקדם.אל תהססי!!!!
סליחה שאני ככה נחרצת זה נראה לי דיני נפשות של העובר ושלה עצמה.אסור לאישה בהריון להיות במצב הזה בבית כזה עם בעל שמתנהג כך.אל תדאגי יש דרכים עקיפות לגרום לבעל לבוא לייעוץ.ובעניין הכספי-כול הון שבעולם שווה שלום בית ותחושת שלווה לתינוק.
אבל אם הוא לא מפסיק לכעוס שהיא לא עובדת. לא מפסיק להתלונן (עד כדי פחד מההוצאות של הילד). אז הוא לא יסכים ללכת להוציא עכשיו עוד כמה אלפי שקלים.
וכדי לשכנע אותו היא תצטרך הרבה כוחות נפש שלא נשמע שקיימים לה. לכן, אני חושבת שכרגע הכי חשוב זה שהיא תשקיע בעצמה. אם הוא לא מבין ולא נותן ולא ממלא את תפקידו כבעל היא צריכה לנסות למלא את החלל בדרכים אחרות כרגע.
אני אומרת לך שאני מכירה רבנים שהם יועצי נישואים שלוקחים על זה גרושים וגם את הגרושים הם לא יבקשו בהתחלה כדי שהגבר לא יירתע אלא יגידו שזה בחינם ואפילו יהיו מוכנים לעשות הכול בחינם העיקר להציל זוג ממצב זה
אני מאוד רוצה את הילד הזה ולא משנה מה יקרה לי בהמשך הזוגיות .. ומפחיד אותי לחשוב שזה יכול להשפיע עליו, ובעלי לא מוכן ללכת לייעוץ בשום פנים ואופן, אפילו שהוא לא יצטרך לשלם מביכה אותו כל הסיטואציה של לדבר על דברים יותר עמוקים שנוגעים לרגש, הוא מאוד סגור בעצמו ולא מרבה לדבר על דברים שעל הלב. אני פשוט לא יודעת איך לגשת אליו ברמה הזאת.
קודם כל אני רוצה להגיד לך כל הכבוד על ההתמודדות שלך!
את לא נשברת, חושבת על התינוק, ונשמע שאת משתדלת לפעול לטובת הקשר והמשפחה.
ב"ה שאת רוצה את התינוק הזה (:
בנוגע לבעלך, בהחלט נראה שיש משהו בסיסי ויסודי שקשה לו,ומשפיע על התגובות שלו כלפייך וכלפי התינוק.
לא ציינת האם הוא רצה את ההריון?
יכול להיות שהוא חושש להפוך לאבא והוא משליך את הרגשות שלו ככעס עלייך?
בהחלט מצריך בירור עם איש מקצוע, אני לא חושבת שזה יעזור שאת תלכי לבד לייעוץ כי זה עוד יותר ירחיק אותו, ותהיו את ואיש מקצוע נגדו.
אני הייתי מציבה לו טיפול זוגי כתנאי להמשך הקשר. אני לא חושבת שזה יהיה בריא לאף אחד שתכניסו את התינוק לבית כאשר זה המצב. מה גם שאחרי הלידה את תצטרכי המון המון תמיכה ממנו, ואם הוא לא יהיה שם בשבילך (פיזית ובעיקר רגשית) זה יהיה קשה מנשוא, לא מגיע לך להתמודד עם השינוי העצום הזה לבד!
תנסי בנתיים להעזר כמה שיותר במשפחה ובחברות שלך!!! גם אם לא נח לך לשתף אותם במה שעובר עלייך, את יכולה לבקש עזרה בבישולים, או בזה שיהיו איתך, יצאו איתך ויארחו לך חברה. כדי שלא תאבדי את עצמך ואת השלווה שלך בכל הסיפור הזה..
ממליצה לך לחשוב מה יכול להיות המקור להתנהגות שלך בעלך, האם הוא התנהג ככה גם לפני ההריון, האם הקושי הוא רק בהקשר הכלכלי מבחינתו, האם הוא מגלה כלפייך חיבה בזמנים בהם הוא רגוע, אומר לך שהוא אוהב אותך?
כי לא ברור ממה שכתבת האם זה היחס שלו כלפייך תמיד, או רק בהקשר להריון ולעבודה.
אשמח לעזור אם תצטרכי עזרה בחשיבה (אני עוסקת בתחום הטיפולי)
המון המון בהצלחה ורק טוב!!
וגם שיתוף של המשפחה צריך להיעשות מאוד בזהירות. נגיד רק את אמא
שאפשר ממש לסמוך עליה שלא תגרום נזקים.
שיתוף לא מבוקר יכול לגרום נזקים בלתי הפיכים .
השיתוף בפורום הוא פחות נורא כי איננו מכירות אותך .
מצטרפת להצעה להתייעץ עם רב שמתעסק בייעוץ זוגי שיכול להשפיע עליו..
וכן לנסות לא לקחת ללב עד כמה שאפשר.
וגם להיזהר מכאלו שמיד מייעצות לעזוב אותו. אפילו שזה פורום אנונימי עדיין צריך הרבה זהירות עם העצות.
לא כ"כ מהר מפרקים בית,
אם המציאות הזו לא נמשכת הרבה זמן, (למעלה משנה)
היא בודאי ברת תיקון ואין סיבה כבר להתייאש מהנישואין.
חזקי ואמצי יקרה ותרגישי טוב!
אז מצפים ממנו לתמיכה מינימלית במצב של קושי
ופה לפי תיאור לא רק שאין תמיכה אלא הפוך
ובלי שום סיבה בעצם כי יש להם משכורת שלו, פיקדון שלה והיא בטח תצא לעבוד אם יהיה קשה, יש לה ניסיון כך שאין שום סיבה להתנהגות שלו
למה לסבול שנים ולהגיע למצב של כמה ילדים ואז להיפרד? האם זה יותר טוב? חיים עוברים בינתיים
אני מבינה שיועצים צריכים להתפרנס אבל למה על חשבון של מישהו אחר שסובל בינתיים?
כמו שאני לא מכירה לעומק את המורכבות של מערכת היחסים ביניהם,
ושתינו ניזונות ממה שיפית סיפרה פה , נראה לי שעדיין צריך זהירות בנתינת עצות גורליות שכאלו.
הרבה זוגות עוברים משברים, ותקופה של תחילת הריון זו תקופה מאוד לא פשוטה מבחינה רגשית
לאשה ובטח בהריון ראשון . ולא בטוח שמדובר פה בסבל שיימשך לאורך שנים,
לפעמים אם מטפלים בבעיה בעודה בהתחלה יש סיכויים טובים לתיקון ואנשים יכולים לתקן ולהשתנות.
ודווקא מתוך משבר כזה אפשר לפעמים לצמוח.
ויחד עם זאת יתכן שאת צודקת וגם טיפול לא יעזור ויהיה צורך לפרק את החבילה , אבל
לא כ"כ מהר. אף אחד לא מבטיח לגרושה עם ילד שהיא מיד מתחילה פרק ב' שמח ומאושר.
יהודי שמתפרק... זה לא משהו שעושים כל כך מהר. צריך לנסות, לפני שמרימים ידיים.
יפית- חיבוק ענק!
את גיבורה, אין לי מילים!
כשאת בוכה, תנתבי את הדמעות לתפילה. מישהו למעלה יאסוף אותן עבורך, עבור ילדך, ובעז"ה גם עבור אישך.
זו טעות שחזרה כבר מספר פעמים אז אני מתקנת ![]()
האמונה היא החלק הכי גבוה שבכתר שהוא הספירה הכי גבוהה שבנפש האלוקית שלנו.
(מתוך 10 הספירות- קשור לימי ספירת העומר)
כדי שהאמונה תאיר לנו בנפש צריך אימון יומיומי בדברים הכי קטנים כדי שגם בזמנים של ניסיון
רציני , האמונה שלנו תחזיק מעמד .... ויהי רצון שהקב"ה לא יעמיד את האמונה של אף אחת מאיתנו במבחן!
כשתדברי איתו תזכירו לו את זה אבל בנועם.
כמו כל דבר להרוס זה מאד קל ולבנות זה קשה שבעתיים.
אחת שמחפשת את ההזדמנות השניה כבר 12 שנים.
תראי, את צודקת וכולנו חושבות ככה.
השאלה אם תעזבי. מישהי אחרת תיכנס במקומך ופתאום הוא יפרח - איך תרגישי?
לכן, את צריכה להיות זאת שבזכותה הוא פורח.
אני לא מסכימה עם זה, אבל זוהי דרכו של עולם. במיוחד כשיש לך ילד בדרך ואת חייבת לדעת בדיעבד שעשית הכל.
לכן תקשיבי. תשבי איתו. תכיני אוכל טעים. תהנו.
בסוף הארוחה תעשי לו מסג'.
ככה יומיים.
ביום השלישי תעשי אותו הדבר רק בלי המסג'.
ותגידי לו : תקשיב בעלי, אני אוהבת אותך. אין כמוך. אתה יודע שאני לא מכירה אף בעל שבנה במו ידיו יחידה? איזה תותח אתה.
אלא מה? יש לי 2 בעיות.דבר ראשון, אני מבקשת להודיע לך, שלא מפאת כבודי, אלא מפאת כבוד שכינה - אני לא אסכים שתדבר בבית הזה בצורה לא מכבדת. איז ואשה - שכינה ביניהם. יש כאן שכינה ואתה מוכרח לכבד את זה.
דבר שני, אני מבקשת להבין מה בדיוק מפריע לך. יש לנו די והותר. זכית באשה מוכשרת. אתה חושב שהתנהלנו לא נכון ? איפה? בוא נחליט ביחד מה עושים מעכשיו. ביחד. אני מבינה שיש לך הערות לא שייכות בגלל שאתה מרגיש שקולך אינו נשמע.
לכן אני מבקשת שכל כמה ימים נשב ביחד בשיחה שמכבדת את שנינו, עם משהו טעים באופן מיוחד, וכל צד יגיד מה היה לו נעים ואיפה הוא היה מבקש לשים יותר דגש לקראת השבוע הבא.
אל תהיי פרייארית!!! אל תוותרי על בעלך !!!
הוא מדבר בצורה לא יפה, אבל יש לו כנראה יתרונות שהרבה נשים אחרות יידעו לנצל וטוב ממך!!!
את יכולה לעשות את זה! קחי את זה כאתגר - האתגר של חייך - יש כאן משימה, להפוך את בעלך לבן אדם, לא משימה קלה, אבל את יכולה!!!
בטח שלא לשתף את המשפחה, בטח שלא לעזוב, בטח שלא לשתף חברות.
אם הוא לא מוכן לדבר עם מישהו על הבעיות - את רוצה להכניס חברות?? לדעתי זה מאד לא מכבד.
עם זאת, זה אחד הקשיים שאת יכולה להעלות בפניו. שקשה לך שאתם לא משתפים ולכן אם הוא מוכן שתפנו לרב שלו לפתוח את הדברים.
את כל האמור לעיל אני מסייגת ומוסיפה - אם הוא פוגע בך בצורה של קללות או חלילה יותר מזה - הכל מבוטל.
אל תוותרי!
אגב, נשמע שאתם באים ממשפחות שונות. אולי הוא חווה את הקושי הכלכלי בצורה אחרת ממך, אולי אות חינכו לחריצות ואת נתפסת כעצלנית, אולי יש לו מישהי מאד יפה בעבודה שעושה לו עיניים והוא לא יכול שלא להשוות עם "העצלנית הזאת הבכניינית שהוא התחת ן איתה"... אל תהיי תמימה.
תהיי חכמה. תוכיחי לו שאת יפה, חכמה ונבונה. אשה טובה ומקסימה.
תדברו בנועם.
והכי חשוב - תוכיחי לו שאתם ביחד. אין דבר כזה שאת אשמה או שהוא אשם - אתם ביחד!
וזה שאם הוא יעזוב הוא ימצא מישהיא אחרת. זה אמור להיות שיקול או איום?? אז שימצא ... אישה מושפלת לא אמורה לפחד, כי כל הגברים מוצאים אישה, תשימי לב שאפילו הרוצחים בכלא מצאו בת זוג תוך כדי שהם מרצים עונש מאסר.
אני אומרת שתשבו ותפתרו את הבעיה, אבל שזה לא יבוא מתוך פחד שהוא ימצא אישה אחרת .כי הוא ברור ימצא!!
וזה שהוא ימצא משיהיא יותר יפה בעבודה. הרי ברור שהוא יכול למצוא!! אז בגלל זה שהיא תהיה בפחד שלא יעזוב? בכל משרד תמיד יש את הבחורות היפות והצעירות ושלא בוכות כמו האישה בבית, גם גבר שחי מצוין עם אישתו יכול ליפול כי אין אפוטרופוס, אבל זאת לא סיבה לותר לגבר שמשפיל.
תהיי חכמה. תוכיחי לו שאת יפה, חכמה ונבונה. אשה טובה ומקסימה.(זה הכל בתגובה לארץטרופית ) את חושבת שהיא אמורה כל הזמן להראות לבעלה כמה היא יפה? חכמה? החיים זה האמת אי אפשר כל הזמן לשחק על הבעל, אולי בהתחלה זה נחמד אח"כ החיים זורמים עם ילדים, כל הזמן להראות רק את התכונות של חכמה , נבונה,טובה ומקסימה, זה פשוט לא שיך! לא מתחתנים בשביל להראות כל הזמן את הצד החיובי וכמה הוא זכה, הוא מראה לה כל הזמן את הדברים החיובים שלו?
עומדת על דעתי.
עדיין.
ואני לא הייתי משתמשת במילה "מושפלת". הרי היא 99% תישאר איתו אז למה להכניס לה סרטים לראש? אין לה מספיק?
ואם לא אכפת לך - הם בהתחלה, אם עכשיו הוא לא יראה כמה שהיא מדהימה - אולי אחרי זה כבר לא תהיה לו הזדמנות.
ואמרו חכמנו "דברי חכמים בנחת נשמעים". אז לא נורא אם היא תרגיש מפגרת יומיים. איך אמר ר' נחמן "עדיף לסבול כמה רגעים מאשר לסבול כל החיים".
ומה קשור מה שהוא מראה לה? אנחנו מנסות פה להציל ולא להעניש.
בע"ה יצליחו והוא יצטער וייקח על עצמו להראות רק את הצדדים החיוביים.
למען הסר ספק - אני לא מצדיקה את ההתנהגות שלו בכלל. הוא מתנהג בצורה נוראית.
תחיה דולהאיך היה היחס אליו לפני שנכנסת להריון?
יש באתר אחר (באופן טבעי) דף שאני עוקבת אחריו, ויש בו נשים שמשתפות במה הן עוברות, ונשים אחרות בעלות רקע מקצועי שעוזרות. העזרה היא להתעללות נפשית, בדרך כלל של הבעל באישה, אבל לפעמים זה ההיפך.
אולי זה גם מה שקורה אצלך... זה לוקח זמן לזהות את זה, כשנמצאים בתוך זה. וגם הרבה מהסימנים שנותנים שם - יש לרוב הזוגות, אבל הדומיננטיות וריבוי הסימנים מראה על כך שישנה התעללות (גם אם המתעלל אינו חווה זאת כך, להיפך, הוא מרגיש שהוא זה שמסכן).
הקישור הוא כאן והוא מפנה גם לדף נוסף באותו הנושא.
אם אני מזהה נכון - אז חשוב שתקראי את הדפים, ותיוועצי שם עם האנשים, כי המצב הזה לא מספיק ידוע, גם לא ליועצי זוגיות. ואז חלילה עלול לקרות מצב שהעצות יזיקו לך במקום להועיל.
בכל מקרה - אם אני מזהה נכון - יש דרך לשפר את המצב, גם אם זה רק את זו שמוכנה לשנות אותו כרגע, ללכת ליעוץ וכו'.
בין אם זיהיתי נכון או לא,
לצד הצער בלקרוא את השיתוף שלך, יש גם שמחה שבתוך המקום שאת נמצאת זה ברור לך שמשהו פה לא בסדר.
אני מאחלת לך את האומץ לברר ולא להרפות איך נכון לך להתקדם,
ולהצליח בכך הצלחה רבה!
יש כל מיני תכשירים שעלולים להקטין את הסיכוי להיכנס להריון
מכיוון שהם פוגעים ביעילות הזרע.
לא בהכרח שרלוונטי לך, אבל לידע הכללי.
אני כותבת אחרי ששאלתי את מכון פועה.
אני שאלתי על הג'ל לחות אינטימי של לייף (סגול)
ואמרו לי שיש סיכון קטן.
לא היה נראה שהם מאוד חוששים, רק במקרים מיוחדים..
אם זה ללא קוטל זרע, יש תכשירים שכתוב עליהם שהם ללא קוטל.
ובנוסף גם אמור לעזור להיכנס להריון. אפשר להזמין באינטרנט מחברת מדיפז
יקרה, התופעה ממש מוכרת לי אישית... גם אני כך.
יש את הבדיקות הביתיות של הביוץ, אולם... למדתי שא"א לסמוך עליהן לגמרי.
ולכן, המלצתי היא (וזה מה שעשיתי במסירות והתמדה) לעשות מעקב זקיקים באולטרסאונד.
כמובן, צריך לפנות לרופא פוריות (ממש לא בושה ובע"ה יסייע להביא ילדים!) שיפנה אותך למעקב. זה אומר פעם פעמיים בשבוע.. ואז עוקבים ורואים מה איתך.
לדעתי חבל על הזמן. ברכה גדולה מעומק הלב
שיטת אביבה הינה שיטת אימון ייחודית המבוצעת באמצעות תרגילי התעמלות ומשפיעה על המערכת ההורמונאלית של האישה.
השיטה נועדה לפתור באופן טבעי בעיות פוריות ותופעות גיל המעבר.
מתאים למצבים הבאים:שחלות פוליציסטיות,fsh גבוה,כאבי מחזור,הארכת המחזור,אל וסת ולהקלה בתופעות גיל המעבר.
ניתן לפנות אלי לקבלת פרטים נוספים dikhagit@gmail.com
תודה רבה לכל הנשים שכבר ענו לי! בזכותן אני אוכל לעשות את עבודת הגמר שלי בנושא משמעותי וחשוב.
חסרים לי רק עוד מספר שאלונים כדי שאוכל להתחיל את העבודה.
ממש אשמח אם תוכלו להקדיש מספר דקות מזמנכן היקר ותענו לי על השאלון הנוכחי מגוגל דוקס.
שוב, תודה רבה רבה!
https://docs.google.com/forms/d/11CLalMNFb8PDgesDXUdcAeQ9EEWo-mVQa6txKS0iM3M/viewform?usp=send_form
השאלון הנ"ל מיועד לנשים שעברו הפלה. (מתוכננת או לא מתוכננת).
תודה רבה!
שלום לכולן!
אנו סטודנטיות בחוג לחינוך במכללת תל חי ובמסגרת העבודה הסמינריונית שלנו אנו מפיצות שאלונים בנושא זוגיות.
נשמח מאוד אם תוכלו להקדיש מספר דקות, לקרוא ולענות דרך הקישור הנ"ל.
יסייע לנו מאוד! תודה רבה!https://telhai.az1.qualtrics.com/SE/?SID=SV_2crwQjNDhFAsoQZ
בגלל שצריך לענות על משפט שלילי עםהאפשרויות שנתתם,
יש דבר כזה?
או לחילופין - איך הופכים את חולצות ההנקה שיש בשוק לסגורות יותר במפתח החזה? ושזה לא יהיה חם ומציק...
הלוואי ויהיו לכן עצות טובות!
אז-
חצי שנה אחרי לידת ביתנו המקסימה-
היום היו 2 פסים בבדיקה!
אני עדיין מניקה מלא (היא טועמת קצת אוכל...)
אין בעיה להמשיך, נכון?
וגם-
עדיין לא הצלחתי להוריד את הבטן והקילוגרמים מאז ההריון הקודם...
יש המלצות איך אפשר לעשות את זה בלי דיאטת רצח?
ולגבי הטיפול בקטנטונת-
צריך להזהר ממשהו?
לפעמים היא קצת בועטת לי בבטן... זה בסדר?
יש עוד משהו שחשוב לדעת או לעשות?
איזה מזל שיש את הפורום המקסים הזה! ![]()
ב"ה זאת ברכה גדולה!!!!
אני המשכתי להניק עד תחילת חודש שביעי, כשהגדולה היתה בת שנה.
בדיעבד, אני חושבת שקצת הגזמתי- זה לקח ממני הרבה כוחות וההריון לא היה קל בכלל, וגם לקח לי הרבה יותר זמן להתאושש ממנו..
לגבי דיאטה- אצלי זה יורד בהנקה+ספורט, לא יודעת מה עם הריון..
שיהיה בשעה טובה!
אשמח לשמוע מעוד בנות...
אני לא מצליחה לרדת בהנקה...
אז אשמח להמלצות איך להצליח לרדת בלי לפגוע בהריון...
(אחרת אני כבר יהיה ממש דובה... בקושי ירדתי משהו מאז הלידה...)
זה בסדר לעשות ספורט?
אני ממשיכה (מאז ההריון הקודם..) לקחת פרנטל וברזל.
אני רוצה ללכת לרופאה לבקש הפניה לבדיקות דם.
גם לגבי ההריון וגם בדיקות נוספות.
מה חשוב לבדוק?
אכן גיסתי הניקה וגילתה שהיא בהריון רק בחודש שישי אחרי שהיא הלכה לרופא והתלוננה שהיא מאוד מאוד חלשה והוא שלח אותה לבדיקות דם.
היא לא העלתה על דעתה בכלל שהיא אולי בהריון...
לגלות רק בחודש שישי נשמע ממש הזוי. כבר יש בטן ממש משמעותית בשלב הזה
ומרגישים תנועות רציניות כבר בתחילת חמישי. הלוואי עלי. אני מהשבוע השישי של ההריון כבר מושבתת.
גם אני נכנסתי בעבר להריון בלי לקבל מחזור עדיין (הפסקתי להניק אבל הגוף עוד לא חזר לעצמו)
וגיליתי מיד בהתחלה את ההריון. (בכלל לא העליתי בדעתי שאקלט כ"כ מהר כי לפני כן לקח לא מעט זמן)
את הבחילות האיומות והחולשה של השליש הראשון אצלי אין מצב שאפספס...
אני בתחילת שישי ורק בשבוע האחרון יצאה לי כירסונת קטנה.
עד עכשיו ממש לא ראו עלי כלום.
לא לכולם יש בטן "ממש משמעותית" בשלב זה...

לא קראתי את כל התגובות אז עונה ישירות להודעה הפותחת-
את יכולה להמשיך עם ההנקה כל עוד ההריון לא מוגבר כהריון בסיכון גבוהה.
מבחינת היונקת- חשוב להקפיד על מעקב של המשקל ומבחינתך על מעקב של הברזל כי הגוף שלך עכשיו בסדרי עדיפות כאלה-
קודם ההריון, אח"כ ההנקה ואח"כ את לכן צריך לדאוג לך ויונקת שאתן מקבלות הכל.
טיפול בקטנה- להשתדל פחות להרים אותה על הידיים בעמידה, אם אפשר לשבת איתה יותר, להעדיף עגלה ולא מנשא וכו'.
תשתי הרבה ותרגישי טוב בע"ה!!
הבן שלי בן 5 חודשים, כבר חודשיים יונק חלקית ועכשיו יונק רק בבוקר
וגם זה ממש מעט..
היה לי וסת לפני כחודש, והייתי כבר אמורה לקבל..
בדיקות הריות מראות שלילי,
יכול להיות שההנקה המעטה בבוקר גורמת לשיבוש?
יש סיבות אחרות??
תודה!
הבאה?