פורום הריון ולידה (עמוד 4948)

לי זה עבר בשניה וחזר אחרי שעה ואח"כ ילדתי אחרי שעה...

שעות...

קשה לדעת מתי בדיוק לצאת. זה משתנה מאישה לאישה ומלידה ללידה...

יש כמה פרמטרים:

אורך הציר עצמו (לפחות דקה)

המרווחים בין הצירים

עד כמה הצירים כואבים (אם ניתן להמשיך לדבר או לתפקד במהלך הצירים בד"כ זה עדיין לא...)

עד כמה הם סדירים (אם הם רק בערך סדירים, זה לפעמים מעיד שזו רק ההתחלה)

הרגשה כללית של האישה (ככל שהלידה מתקדמת ההורמונים משפיעים גם על ההרגשה הכללית)

אם מרגישים לחץ כלפי מטה- לצאת מיד

אם חלילה מופיע דימום כבד, או מים לא נקיים - לצאת מיד

צירים שעוברים, או נרגעים במנוחה, שינה או אמבטיה, בד"כ מעידים על התחלה של לידה, ועדיין לא כדאי לצאת...

תמיד אומרים שאם הצירים קצרים מדקה אז זה עוד לא ממש לידה, אבל אצלי זה קצת בלבל אותי-

היו לי צירים באורך של 40 שניות (אח"כ התארכו ל-50 שניות, אבל לא הגיעו לדקה), אבל במרווחים מאוד קטנים (2-3 דקות). בגלל שזה לא הגיע לדקה הייתי בטוחה שאין בכלל עניין לצאת. בסוף יצאנו בגלל ירידת מים (מקוניאליים די סמיכים), והאמבולנס רצה לקחת אותנו לבית החולים הכי קרוב כי היו לחוצים שאני כבר ממש בלידה (בסוף הסכימו לקחת אותנו לעין כרם, כמו שביקשתי, הגעתי לשם בפתיחה 5 וחצי, ודי מהר הגעתי לפתיחה מלאה). נראה לי שעד הסוף הצירים שלי היו בערך באורך כזה (של פחות מדקה).

אני משערת שזה מקרה קצת יוצא דופן, אבל כן כדאי לשים לב שגם אם הצירים לא באורך של דקה אבל כן כואבים וצפופים, יכול להיות שבכל זאת כדאי לצאת..

אני הרגשתי את הצירים כ7 שניות אחרי שהמוניטור כבר החל להראות וכנ"ל גם בסוף.

ההוראה שקיבלתי בקורס הכנה ללידה הייתה שמרווחים של 5 ד' נקרא צירים סדירים (מתחלת אחד לתחילת השני)

אז לכן צריך לעשות שקלול של הנתונים כמו שרבה אמונתך אמרה. ואצלך הם היו מספיק צפופים כדי להניח שכבר לא ישלחו אותך הביתה.

דווקא המקרה שלך יכול להיחשב כסטנדרטי אבל תמיד יכולות להיות הפתעות 

אם לידה מתחילה בצירים ובאמצע יש ירידת מים הלידה יכולה להפוך למאוד מהירה באופן פתאומי...

אבל, את צודקת, ולכן ציינתי שזה תלוי בכל הקריטריונים יחד, וצריך להפעיל שיקול דעת, והרבה סייעתא דשמיא...

אם זאת לידה ראשונה, תתענייני במשפחה שלך איך היו הלידות. אם במקרה זכו ללידות מהירות - יש סיכוי שגם אצלך יהיה ככה, ולא כדאי לך לקחת סיכון. אני בגלל לידות מהירות במשפחה יצאתי לדרך עם הציר הראשון, ורק בזכות זה לא ילדתי בבית או בדרך.

יש גם משהו עם יין, שאם שותים זה מרגיע צירים מדומים. אם לא נרגע כנראה שהם אמיתיים... משהו כזה. מעולם לא ניסיתי.

אני גם לא בטוחה שאצל כולם הצירים באים מהגב, אצלי זה לא ככה.

לבית החולים ששם את מתכננת ללדת, אם זה רחוק אל תחכי לצירים צפופים ממש- לדעתי.

 ולי דווקא כן עזר ללכת לישון כדי לדעת שזה צירים מדומים.

והיה לי פעם שהגעתי לבי"ח וכשעשו לי מוניטור זה היה אחרי שהתארגנו, ולקחנו את הילדה להורים וכו' ופתאום כשנשכבתי במיטה לאט לאט נרגע... וחזרתי הביתה.

אבל אני רוצה קצת רקע לפני כדי שאני לא ארגיש טיפשה כמו שיצאתי מהרופאת נשים....

אני רוצה גם להבין ולהחליט מהי הגישה שלנו לפני שאני מקבלת פסק הלכתי.

הוא לא רופא, זה עניין רפואי.

בעקרון אפשר לבצע סקירה אחת, ואם מבצעים אחת עדיף את המאוחרת. אבל כדאי לך להתייעץ עם רופא הנשים שלך.

המטרה באופן כללי היא לזהות מומים [במידה וח"ו יש] בעובר. תחפשי מידע באתרי קופ"ח. יש שם הסבר כללי.

יש כאלה שזה רלוונטי להם לצורך החלטה על הפלה, יש כאלה שרוצים לדעת מראש, וכו'.

האמת- מוזר לי שאת לא...

סתם סתם תשאלו את מי שאתם רוצים 

ברור שאפשר לשאול את מי שרוצים, אבל למה להפנות לרב כמקור לתשובה לעניין?!

ויש הרבה רבנים שאומרים לא לעשות

אגב לפי הרופא שלי רב הנשים באזור שלי לא עושות סקירה מוקדמת

ויש גם שלא עושות סקירה מאוחרת

רב לא יכול לענות על שאלות רפואיות בנושא, הוא פשוט לא מוסמך לעניין.

אגב סתם השתמשתי בנוסח שלך אבל באמת תהיתי איך ההורים קשורים לכאן 

טוב נו וכמובן זה לא ענייני ויש שמשתפים את ההורים סתם תהיתי בקול 

הרב שלנו מאוד מעודכן ומבין גם ברפואה בת זמננו.

מבחינתי שאלות כאלו הן גם רפואיות וגם הלכתיות.

ולעניין ההורים- להורים יש הרבה ידע שלנו אין (בכל זאת 9 לידות), ולכן אנו מתיעצים איתם כמקור ידע (כמובן שההורים אינם מחליטים ואינם יודעים הכל..)

אנחנו בחרנו לעשות סקירה מוקדמת, אבל לא שקיפות עורפית וחלבון עוברי.

השיקולים שלנו נבעו מכך שהרגשנו שאם ל"ע משהו לא בסדר בשקיפות או בחלבון עוברי זה לא יגרום לנו לעשות הפלה. מה שכן, זה מאפשר התכוננות מראש (נפשית, וכן הרבה פעמים ילדים עם תסמונת דאון נולדים עם מומים בלב וחשוב לדעת כדי לנתח מייד אחר הלידה). מאחר שזהו בדיקה סטטיסטית, אנחנו הרגשנו שלא נעמוד בעומס הרגשי ומעדיפים לא לדעת במשך ההריון.

לעומת זאת- בעיני זה חסר אחריות לא לדאוג לכך שאולי יהיו מומים וכדו' בשל התסמונת ולכן כן חשוב בעיני לעשות סקירת מערכות (כמו שאמרתי שאז אם יש נגיד מום בלב, ח"ו, מייד יודעים לנתח אחר הלידה). בכל זאת- זה אפשר לגלות גם בסקירה מאוחרת.

השיקול לעשות סקירה מוקדמת נובעת ממקום שכבר היו מקרים שהתגלו מומים ממש חמורים שמסכנים את האישה ולעובר אין סיוכי לשרוד. במקרה כזה- אני מעדיפה לדעת כמה שיותר מוקדם. ההריון קשה ואם אין טעם להמשיך, ל"ע, אז שיגמר. וכן אם צריך הפלה, ח"ו, אז אני מעדיפה כמה שיותר מוקדם וגם שאנשים אחרים ידעו כמה שפחות. 

אלו השיקולים שלנו. וההשתפות העצמית היא לא כ"כ גדולה, ככה שזה ממש לא עניין לעשות את זה. (וגם האיכות מדהימה! פשוט נהנו לראות את העובר שלנו ממש כבן אדם קטנטן. זה משנה את התפיסה לגמרי.)

עקרונית בסקירה המאוחרת המערכות יותר מפותחות ורואים יותר. זה ההבדל.

שיהיה במזל טוב ורק בשורות טובות!

הסיבה לכך היא שבשלב הזה של ההריון אפשר לגלות ח"ו מומים שניתן לטפל בהם  במהלך ההריון ולכן כהגדרתם בדיקה זו יכולה להציל חיים.

הבדיקה בודקת את תקינותם של האברים בשלב זה של התפתחות העובר (יש דברים שאפשר לראות רק בסקירה מוקדמת ולא מאוחרת ומכאן חשיבותה).

אין לי מושג למה זה לא בסל הבריאות , אבל מצד שני אם יש לך משלים  זה יעלה לכם בין 100-200 (תלוי בקופ"ח.(

החלטות טובות!

נשמע לי לא סביר שניתן להרגיש פעימות לב של העובר...

אולי זו זרימת הדם בשליה? או כלי הדם סביב הרחם?  (בהריון נפח הדם שלך עולה מאוד, ולעיתים ממש מרגישים את הדם זורם)

אפשרות נוספת, היא שאלו גיהוקים של העובר. (מרגישים מין תנועת עובר בעוצמה קבועה במקום קבוע ובקצב קבוע...)

שזה לא הגיוני שזה הדופק שלי .

שאי אפשר לחוש את דופק העובר. זה בלתי אפשרי עד הלידה. 

זה בהחלט הדופק שלך וודאי שהוא מהיר מהרגיל. 

יש נשים הסובלות מדופק מאוד מהיר בשליש הראשון של ההריון בגלל השינויים ההורמונלים.

ואת הדופק המהיר והחזק הזה מרגישים בכל מיני איברים בגוף! אבל זה הדופק שלך!!!

זרימת הדם בגוף שאת מרגישה מעידה על הדופק שלך.

ןהגיוני שאולי מרגיש לך כדופק

על כך את הרופאה היא אמרה שאלו הדפיקות לב שלי..
אז המשכתי לחיות באשליות עד שהגיעו הבעיטות האמיתיות

יש מישהו שישהה אתך כל הזמן?

איך מרימים ומורידים תינוק? איך קמים?

רק לחשוב על זה אני מתחילה לרעוד--

(לא יודעת לגבי הביות שם, אבל הם כן מאפשרים הנקה עוד בחדר ניתוח)

והייתי צריכה להתעקש שיטפלו בו כדי שאוכל להתאושש קצת....מה הם ככ ממהרים?????

אני זוכרת שהייתי כל כך מסוחררת שפחדתי להרים את הילד

והם עוד צעקו עלי שהילד שלך גברת נמצא הרבה בתינוקיה 

בבוקר שאחרי הניתוח כבר הביאו אותו והעמדתי אותם במקום שהלו אני אחרי ניתוח ובשביל לטפל בו הם שם....

ועוד 5 שעות מסכנות בלילה שממילא תרצי לישון

לגבי עצמי,

רק כשחזרתי הביתה יכולתי סופסוף לישון נורמלי כשהתינוקת קרוב אלי.

זה היה בכלל לא כיף אחרי ניתוח(!) לקום באמצע הלילה כדי ללכת לפגיה שנמצאת במחלקה האחרת להיות עם התינוקת.

או אח"כ לקום כמה פעמים ולצאת מהמיטה ולהתלבש ולצאת מהחדר כדי לקחת מהתינוקיה להניק. ולהניק בחדר הנקה בישיבה כי זה יכול להפריע לשכנות. ואז להחזיר אותה וכו'.

ובאמצע עוד לריב עם האחיות כי זה מפריע שהאמא של התינוקת הבכיינית מסתובבת להן בין הרגליים יותר מדי.

בקיצור שום מנוחה לא היתה לי.

בשמחה הייתי בוחרת ביות אם רק לא היתה לה צהבת. ומניקה בנחת כשנח לי ולה.

(לצערי בבי"ח שהייתי לא שמעו על אפשרות לביות כשיש צהבת).

אני כן מסכימה שרק את מכירה את עצמך ומה יתאים לך וכדאי להיות גמישים ולהחליט לפי המצב באותו רגע.

דעתי

לא כולן יכולות לנוח בבית..

ולכן הימים הראשונים חשובים להתאוששות ולפעמים לנפש..

כי כשהבת שלי הייתה בטיפול נמרץ בפגייה והבנות ששמו לי בחדר היו עם ביות 

אני הרגשתי התעללות

בכל אופן התלונה שלך היא לבי"ח ולא לאלו שבחרו להיות בביות אני מניחה.

הנשים ששהו עימי בחדר לא אשמות..

דעתי היא שצריכה להיות הפרדה בין ביות מלא/חלקי לבין בכלל לא

תמיד אהבתי כשהתינוקות לצידי,

אבל ללילה, שהייתי זקוקה לקצת מנוחה- יכולתי להחזיר לחדר התינוקות.

בשנים האחרונות בסורוקה הביות הוא מלא וטוטאלי ולא נתון לבחירה,

את עולה מחדר לידה עוד מפורקת לחלוטין-

והתינוק כבר מחכה לטיפולך, להכל כולל הכל.

ואם התינוק שלך שקט- הרי שהתינוק של השכנה לחדר בוכה כל הלילה ואימו הנואשת לא מצליחה להניקו/ להרגיעו.

שלא לדבר על אחרי ניתוח- שעם כל האהבה והשמחה -

זה היה די סיוטי לקום לתינוקת בלילה.

שמים את המיטה עם המנורה הכחולה לידך בחדר. ואת אחראית להניק ולהחזיר. ויכולה ללטף ולהיות לידו כשהוא שם.

באמת! לא ביקשתי שהתינוק לא יעבור טיפול...

לעומת זאת איפה שהייתי- התינוקת היתה תקועה יום שלם מתחת למנורה ובכתה די הרבה

ואפילו לשבת לידה לא יכולתי כי התינוקיה צפופה וזה עיצבן את האחיות. 

כל הנקה זה היה פרוייקט כי הייתי צריכה להלביש אותה ולצאת להניק ולהחזיר.

בגלל שהיא היתה קטנטונת היא היתה מתעייפת מהר ויונקת כל פעם קצת, אבל אי אפשר היה להניק הנקות קצרות וצפופות יותר (שזה מה שהיה עדיף לה מן הסתם) כי כל פעם להלביש ולצאת זה גוזל מהזמן שהיא תהיה מתחת למנורה.

מצד שני, שוב, בגלל שהתינוקיה צפופה לא יכולתי להניק אותה מהר בלי כל טקס ההתלבשות בפנים ליד המיטה שלה (כי צפוף וזה עצבן את האחיות כאמור )

בקיצור סתם מצב בלתי אפשרי לכולם. סבל לתינוקת וגם לאמא (שהיתה עוד אחרי ניתוח קיסרי).

מקווה בשבילך לטוב!

אבל, נשמע לי מוזר שאין אף תור לאף רופא נשים בחודש הקרוב...

תנסי לשאול שוב, תסבירי להם שאת לחוצה ושזה מאוד חשוב...

מנסיון לפעמים פתאום "צצים" תורים...

בהצלחה!

תמיד יש להם תורים על חרום.

ככה אני הייתי עושה כשלא היה תור..

במוקד של מכבי זה מה שאמרו לי לעשות ..

מהכדורים (ואם את מניקה, אז גם מזה..).. לאט לאט הגוף התאזן איתם..

כדי להפחית כתמים ודימום, כדאי לך להקפיד על שעה קבועה..

ובהתחלה- זה הגיוני שיש כתמים..

ד"ר קלוד שוקרון  (אני יודעת שמקבל בפרטי ודרך לאומית, יכול להיות שגם דרך מכבי...)

מקצועי מאוד. נחמד. מרגיע. ודתי (אם זה משנה לך)

בהצלחה!

ד"ר אורי חן!! הוא עובד במלחה ובשערי העיר.

ואני ממש מרוצה ממנו. הוא לא דתי, אבל רואים שהוא מבין ומכיר את הראש..

הוא רופא פרטי ונראה לי שקשור לכל  קופות החולים. אנחנו הרגשנו, ועודנו מרגישים שזה שווה לנו את ההשקעה של 114 ש"ח (+נסיעות לירושלים, וביביסיטר לילדים וכו'..)

http://www.orishen.com/

ממליצה בחום!!

אורי חן

גדי ליברטי גם.

שניהם באותו מכון במלחה.

וסליחה על הבורות, זה מקובל ללדת כך? ז"א שהתינוק יצא לידייך, זה נשמע לי מדהים אבל אף פעם לא חשבתי שיש אופציה כזאת,

בכ"א המון מזל טוב הצלחה והרבה נחת!.

אולי זה בגלל שלא שכבתי. זה באמת מדהים, תודה על הברכות!

כל הכבוד...

קראתי בנשימה עצורה!

כמה שאת גיבורה - נשמע לא פשוט בכלל...

הרבה בהצלחה וגידול קל!

 זה נותן המון כוח!!!

איזו השגחה! עוד מתנה נפלאה שירדה לעולם בסיעתא דישמיא גדולה

שיהיה לכם גידול קל!

התרגשתי מאוד!

איזו גיבורה! ואיזו אמונה!

תרגישי טוב!

ותזכו לגדלו בנחת ובשמחה!

וב"ה שנגמר בטוב ובשלום!!

המון נחת

אני קוראת בעצמי מה שכתבתי ולא מאמינה שאני אחרי...

ב"ה.

יפעת - מה זה pph?

גם אני בתחילת ההיריון הרגשתי כך...

לקראת שבוע 14 התופעות מתחילות לעבור ומרגישים מלאי מרץ וחיוניות. בינתיים - השתדלי לחזק את עצמך, לאכול מה שאת יכולה, לנוח הרבה, לעשות דברים שאת אוהבת...

בהצלחה יקרה!

ועוד מעט פסח...עוד לא עשינו כלום

שום דבר כבר לא מעודד אותי,כלום

אני יודעת שהכל כרגע נראה שחור,

(ההורמונים אשמים בזה...)

אולי תיקחי עזרה לקראת פסח? זה יכול לעודד אותך כשתראי שהבית מתקדם...

בע"ה בקרוב הדברים יראו טוב יותר - זה רק עניין של זמן.

בעלי באמת משתדל אבל הוא לא ככ מבין את הנפש הנשית

כמו"כ יתכן שזה דיכאון קל לקראת לידה אולי כדאי לך לדבר עם ניצה 025002824

לעשות כלום כלום! ובאופן טבעי מצב הרוח יורד פלאים.

בעז"ה כשהמצב הפיזי משתפר ומתמלאים שוב באנרגיה, מיד גם מצב הרוח משתפר

וכל שמחת החיים חוזרת.

סליחה ,אבל מי שמימיו לא חווה את התחושות הקשות שאישה חווה בתחילת הריון לא יכול להבין בזה.

ואנונימית יקרה- אני הייתי במצב שלך והכל נראה חסר סיכוי, והבית מבולגן, ואין אוכל מבושל בבית, 

והילדים  מוזנחים וזה קשה מאוד ונראה שזה לעולם לא יגמר אבל פתאום ביום אחד את קמה בבוקר ומרגישה

שאולי את מרגישה קצת יותר טוב, ולמחרת שוב קצת יותר טוב, ואת פוחדת לפתח תקוות , אבל לאט לאט זה פשוט קורה

וזה יקרה גם לך בעז"ה.

ושפסח לא יטריד אותך, שבעלך ינקה את המקרר והארונות במטבח ותעשו הכל מינימלי השנה.

השנה בפסח תאכלו הרבה ביצים קשות, תפוח"א וירקות לא נורא   ואם אתם מתארחים רוב החג אצל ההורים אז בכלל אין בעיה.

ב"ה שהסיבה לכך היא הריון ולא חלילה מחלה לא עלינו- המחשבה הזו מאוד עזרה לי.

תרגישי טוב!

יש לי הריונות מסובכים

אולי תפרטי  ונשים שחוות דברים דומים תוכלנה לייעץ לך ולעודד אותך?

הידיעה שיש עוד נשים במצב דומה מאוד מנחמת וגם באמת שאולי יש דרכים להקל שאת לא מכירה.

אז זה משפיע גם נפשית

בשני ההיריונות לא תיפקדתי בכלל והפעם אומנם אין לי בחילות אבל החוסר אנרגיה פשוט משגע אותי

כי לפעמים הכל תקין , הברזל , ההמוגלובין, רמת החלבון, הB12  לחץ דם נמוך , מונו בהריון וכו' ועדיין יש ליאות קשה בלתי מוסברת. אם בדקת הכל והכל הכל תקין לפי הרפואה הקונבנציונאלית אז,

יש כל מיני חסרים שיכולים לגרום לתשישות וחולשה וזה תחום חזק אצל המרפאות האלטרנטיביות למיניהם.

מציעה לך לפתוח שרשור חדש. " נשים הסובלות מחולשה ותשישות לאורך כל ההריון ויודעות על דברים שיכולים לעזור בבקשה.או שיכולות להמליץ על מרפא טוב , אמין ושאינו עושק..."

אבל כניראה שאני צריכה משהו ממש חזק כי הדברים הרגילים פשוט לא עובדים אצלי

יש בו פי 4 ברזל מאשר סולגאר

ויש גם אפשרות של זריקות 

שווה משהו?אני תמיד מתיאשת מזה מהר...

בהחלט אבדוק מה שהצעתן

ממליצה מאד לבקש עירוי בווריד. כך שזה לא עושה תופעות לוואי של הברזל1

אני קיבלתי כבר פעמיים. זאת אומרת, בדרך כלל מקבלים הפניה לקנות 5 אמפולות

של הברזל. ואחות מטפלת בך. לי מסיבות גניקולוגיות שלא קשורות להריון הייתי צריכה

את זה וזה הרים אותי ממש.

היה לי המוגלובין 9.9 ומחסני ברזל 23.5 לאחר שקיבלתי את העירויים התאוששתי.

וכיום אני במצב  של 12.4 המוגלובין ו-59 במחסני ברזל.

דבר נוסף שקיבלתי מרשם מדוד קפאח שיש לו בית מרקחת טבעי ליד שוק מחנה יהודה

והוא  כך:

100 ג' שקדים קלופים לא קלויים.

100 ג' אגוזי ברזיל לא קלויים.

100 ג' שומשום מלא לא קלוי.

לטחון כל דבר בנפרד, ולערבב.

100 ג' צימוקים שחורים.

100 ג' תאנים מיובשות.

100 ג' תמרים ללא חרצנים. - זאת אומרת בערך 150 ג' עם חרצנים.

לטחון את הכל ולערבב עם הדברים הלחים יותר.

כל בוקר וערב לקחת כפית אחת, ובתוך כמה ימים המצב מתאזן.

תרגישי טוב ובהצלחה.

אפשר אגוזים ושקדים כמו שזה?

דיכאון מהורמונים בא והולך, זה תשישות נפשית שמשפיעה על הגוף ולא להפך.

על מה אתה מסתמך?

אמנם אין לי ידע מקצועי אבל יודעת על עצמי שתשישות הגוף משפיעה על תשישות הנפש בתחילת הריון וגם אחרי לידה. המצב של חוסר כוחות משווע קשה מאוד להתמודדות, להפוך מאישה מתקתקת לעיפה באופן כרוני הוא מדכא.

לא תמיד צריך להאשים את ההורמונים, אפשר להבין לחלוטין את הסיבה להרגשה...

היום ניסיתי לאכול משהו ועשיתי משהו בבית והתוצאה היתה שפשוט התמוטטתי עם בחילה אדירה למיטה ועכשו התעוררתי עם בחילה וכאבי בטן אז זה בטח לא ממש נותן מוטיבציה

אבל תבדקי, שאת שותה כל שעה מים, שבדיקות דם שלך תקינות ושאת ישנה  מספיק ושלחץ דם שלך תקין.

אם כל זה תקין - פשוט תניחי לעצמך, עוד שבוע-שבועיים והמצב ישתפר בעז"ה.

כי לא אצל כולם ה כל תקין,גם בלי היריון אני סובלת מחוסר איזון הורמונלי,בבוקר אני בשיא האנרגיה ובצהרים אני כבר מרוקנת

גם אני שליש ראשון מרגישה זיפת... איזה הריון זה אצלך שאת יכולה להשאר במיטה? אצלי הריון חמישי ב"ה. כמעט ולא מתפקדת.... אני בדרך כלל סוללת אנרגייזר שכל היום לא יושבת פתאום לא מסוגלת לעשות כלום!!! בעלי אומר לי: את עושה הרבה, את מביאה חיים לעולם!

אני מתחרפנת מהבחילות והחולשה והעייפות....

ומתוסכלת מפסח הקרב ובא: חולה על הבישולים של החג והשנה לא נראה לי שאוכל להנות מזה, אני בקושי מסוגלת להכנס למטבח כי הכל מגעיל אותי.....

ב"ה! צריך להודות גם על זה ולא להתלונן! נשימה עמוקה ולקוות שעוד כמה שבועות זה יעבור...

התחננתי לרופאה שתמצא לי פתרון... היא אמרה: תדברי עם חוה...

בהצלחה  והרגשות טובות לכל מי שנמצאת בשלב הזה... 

פשוט בעלי עובד מהבית ונמצא עם הילדים וגם הוא אומר לי כמו בעלך אז בעיקר בבוקר אני עם הילדים מנקה קצת ברמת התיחזוק(ממש לא לפסח)וזהו....הבעיה שאצלי זה יכול להיות כל ההיריון

אישית לא הייתי חוזרת..מאחר וראית בדיעבד...

פיספסתי כנראה שביל ברגל מהגילוח.. על זה צריך לחזור לטבול?

כן תשאלי!

שיהיה תיאור מדויק...

תחייגי לפועה ...אם תירצי

בגוף מחלהוריד את השיער?? כן עשיתי אותו אבל  כנראה שלא הגעתי לשם ואיכשהו השביל נשכח...............

כך שהוא לא מוכיח 

אבל בכל מקרה אם זה הקפדה שתשאל 

ובירכת עליה?הכל היה כרגיל?

אז בסוף ניגשתי לטבול שוב, כי את השערות ראיתי עוד במקווה, אלא שלא חשבתי שזו בעיה מיוחדת

עד שהגעתי הביתה והשתנתה דעתי.

ככה שזה לא בדיעבד, אז פשוט ניגשתי לטבול שוב..

ולכן גם לא שאלתי רב

אם במצב רגיל את לא מקפידה בטירוף על השערות האלו

(כאילו, מורידה ואם נשאר קצת חיה עם זה בשלום)

אז זה בסדר בדיעבד.

פעם קרה לי שהייתה לי דילמה האם צריך לחזור לטבול אם ראיתי על עצמי שערות אחרי הטבילה

ולא ידעתי מה לעשות

שאלתי את הרבנית והיא התייעצה לטבול שוב,

אז טבלתי שוב. אחרי כן שאלתי את הרב והוא אמר שאין צורך אם לפני כן בדקנו את עצמנו טוב,

כי ככל הנראה זה מהמקווה. הבעיה היחידה היא בבברכה, שלא תהיה ברכה לבטלה...

מה שכן להזהר בברכה לבטלה

יש בעיה לטבול שוב

שאם היא נכנסה להריון לא יוציאו לעז על הילד שהוא בן נדה

ונראה לי שיש בעיה אפילו אם הבעל במילואים

זה מקווה מותר לי לטבול כמה שאני רוצה

השאלה היא אם נכון לברך/לא

אבל בגלל זה אחרי לילה כמעט ולא מחזירים על כלום

ולכן לא ללכת למחרת בלי לשאול רב 

פולטת שכבת זרע. וצריך לחכות 3 ימים (מעת לעת)

אם זו טבילה "סתם" והאישה כבר טהורה, אין בכך איסור, אבל גם אין בכך תועלת...

אם זו טבילת חובה, כי הקודמת לא עלתה, האישה לא יכולה לטבול, וצריכה לחכות (והכי טוב שתשאל רב הבקיא בתחום)

והקשר לבן הנידה:

אם הטבילה הראשונה לא עלתה. והאישה היתה עם בעלה והתעברה- העובר נוצר בהיותה נידה. והטבילה השניה כבר לא תועיל לעניין זה.

אם אישה חוזרת לטבול יום אחרי יום, עלולים לחשוד שמא הטבילה הראשונה לא עלתה בוודאות, והאישה היתה עם בעלה. אם מאותו חודש האישה תתעבר עלולים להוציא לעז על הוולד שהוא בן נידה.

האם עכשיו זה ברור?

וההסבר הובן תודה

אך הוא לא רלוונטי למקרה הנ"ל.

אני מאמינה שאשאל את הרב האם נהגתי נכון,אבל במסגרת הנתונים,והשעה שדחקה,לא ידעתי מה לעשות

אז העדפתי לטבול שוב.

אין רע בלטבול שוב

אולי מיותר ובזה אתן צודקות.העניין שבאמת מעלה חשש,הוא כמו שאמרו כאן שאולי יש עניין של ברכה לבטלה..

יש רעיון אחר במסגרת הנתונים שתיארתי?

אבל, אם בעלך לא היה בבית, והדבר נעשה בצנע, זה לא רע לחזור ולטבול... כמובן, בלי ברכה.

בהצלחה רבה!

"פולטת שכבת זרע" אינו מעכב מצד הטומאה שבכך, אלא רק מצד חציצה (אם האישה לא נקיה). ואין זה מעכב את הטבילה, אלא תנקה וטבול.

"פולטת ש"ז" מעכב רק במקרה שלא הושלמה ספירת 7 נקיים. ואין כאן המקום לבאר

ובכל מקרה, בתחום זה ההלכות סבוכות למדיי, ורבים המקרים והיוצאים מן הכלל.

ורצוי מאוד בכל ספק לשאול רב הבקיא בכך.

(בימנו זה לא מסובך כל כך, אפשר אפילו בטלפון, או באינטרנט, כל עוד לא מדובר במראות..)

בהצלחה לכולן

וגם טבלתי במקום ה7 שאני רגילה- בערך 3 פעמים.

בדיעבד זה בסדר. ומה רע לשאול רב? שאלה ממש קלאסית

אם שיער נקי ומסורק וטבל כולו - לא צריך.

חוץ מזה, בלנית הייתה אומרת, אילו זאת היתה בעיה.

שאלה מעניינת...

יש לי כאבי מחזור קלים... מעניין אותי אם אני בהיריון או לא... (עשיתי פעמיים בדיקה ובשניהם יצא שלילי).

לפותחת - בד"כ המקלונים קולעים ל-99% מהמקרים

כמובן שיתכן והם יזייפו, אבל רוב הסיכויים שהם ידייקו. (אלא אם כן הבדיקה נעשתה מוקדם מדיי, ואז בלי קשר להנקה הם בד"כ מפספסים...)

אם את מרגישה כפי שאת מתארת, אני ממליצה לפנות לבדיקת דם. כי היו מקרים מעולם...

אם התחושה נמשכת תקופה ארוכה, אולי לפנות לאוטרסאונד (היו מקרים בהם גם בדיקת הדם יצאה שלילית ורק באוס' ראו...)

אבל צריך לקחת בחשבון, שאם הבדיקה הביתית יוצאת שלילית (והיא לא נעשתה מוקדם מדי!)  רוב הסיכויים שזה לא הריון.

וכדאי לפנות לרופא משפחה, לבדוקת מהי הסיבה לבחילות והעייפות.

שיהיו בשורות טובות!

(אצלי בהנקה, עם מחזור, הבסדיקות הביתיות היו אמינות ביותר)

תודה על התגובה אבל סליחה לחוסר ידע, אבל מה זאת אומרת? איך פונים לחולמת?

יכולה גם לפנות אליי (אני המנהלת השנייה)

אני מצטערת אם זה היה נשמע מוזר הבקשה שלי, רק שאלתי למי לפנות כדי להצטרף?  לא מעבר לזה..

אתן לא מכירות את הסיפור שלי, איך החלטתם שאולי אני גם לא צריכה תמיכה בנושא הזה?

כנראה זאת  הייתה טעות לבקש להצטרף לפורומים בנושא הזה.

אתן חושדות בכל אחד שזז ונושם פה בפורום.

לא הגזמנו??

אם היא לא שייכת לשם - יראו זאת מייד מההודעות שלה..

ואם כן - עברתם על בן אדם לחברו, וזה יותר חמור משאר החששות שלכן...

תפסיקו כבר עם ה"חשדהו וחשדהו"!!

אגב - אני מגיבה מהניק שלי ולא מאנונימי, כדי שלא תחליטו שגם אני טרהלהלה..

 אנחנו בודקות טוב טוב כדי לברר לפני שכל אחת נשמעת אמינה ולא איזה סוטה, ל"ע.

ברור לנו מאוד שזה פורום מאוד רגיש, ועל אף הרצון שלנו לעזור לכמה שיותר בנות- ממש לא נכניס כל אחת!

והכותבת היא בעלת ניק אחר, מוכר יותר...

אני מניחה שמנהלת הפורום תבדוק את הנושא.

ישר כוח על האכפתיות

נראה לי שכדאי להעיר את תשומת לב המנהלות בהודעה אישית (אם נתקלים במשהו מעורר חשש) ולא בפורום. שכן במידה והשואלת נאמנה, היא עלולה להיפגע. וברור שלא לכך התכוונת....

התינוק יודע מתי זה מספיק.

את צריכה לבדוק מה הכמויות להאכלה בגיל הזה ולתת לו סביב הכמות הזו. במידה ואת רואה שהוא מנסה ללקק או עושה סימנים של רצון לאכול - תני לו עוד קצת.

אם את רואה שהחיתולים שלו מלאים ושבאופן כללי הוא נראה רגוע, אין מה לחשוש.

רתוחים) ותראי אם להוסיף. אם את מעוניינת להמשיך להניק בנוסף, כדאי לדאוג שהוא לא יעדיף בקבוק...אם תרצי אפרט...

והם לא יודעים לעצור כשהם לא רעבים (גם כי הזרימה מהירה ותחושת השובע מגיעה זמן מה אחרי האכילה, וגם כי הזרימה בבקבוק לא בשליטה של התינוק, הנוזל פשוט מטפטף לפיו)

האכלת יתר היא מסוכנת (אם כי פחות מסטכנת מהרעבה) וכדאי להיזהר ממנה.

יש דרך לנסות לדעת האם התינוק אוכל "מספיק" או "יותר מדי".

אם התינוק רגוע  ופעיל במהלך היום, והטיטולים רטובים מספיק, הוא כנראה אוכל מספיק.

אם התינוק מנומנם, או סובל מכאבי בטן, או פולט הרבה יש חשש שהוא אכל יותר מדי וזה מכביד על מערכת העיכול שלו.

צריך הרבה עירנות בנושא, ותפילה שד' יורה לכם את הדרך הטובה ביותר עבורכם.

בהצלחה רבה!

אם זה תוספת על ההנקה אז תוסיפי בהדרגה 30/60 מ"ל ואם תראי שהוא פולט תדעי שזה מידי הרבה בשבילו,

כי לשתות הוא ישתה הכל אלא אם הוא ממש ממש שבע.

אבל אל תדאגי יום יומיים אולי זה יבלבל אותו ואותך ואח"כ תגיעו איזון.

הגיוני?

אין לי המון חלב והוא בוכה אם לא נותנים לו את כל הכמות..

נהיה רגוע, שמח וערני?

או עצבני, פולט וסובל מכאבי בטן?

כמה שעות לא אוכל אח"כ?

אם הוא באמת שמח, עירני, משחק ולא פולט אחרי כזו כמות, סימן שאכל כמות קטנה מאד בהנקה....

או מעצלות או כי אכן אין לך כ"כ חלב....

ואז עליך להחליט אם את ממשיכה לנסות עם ההנקה וכדאי לפנות לגורם מקצועי שידריך איך...

אבל יתכן שאח"כ פולט המון, עושה גזים ולא אוכל שעות רבות ואז זה סימן שהוא סתם הכביד על הקיבה

וכדאי לתת כמות קטנה, להפסיק למרות הבכי ולנסות להרגיע בצורה אחרת- שיר, נדנוד וכו'.

אחרי כ10 דקות שנרגע והוציא אויר- כדאי לבדוק אם כעת הוא רוצה עוד...

(לי היה מקרה כזה ששלחתי למטפלת בדיוק בגיל הזה והקטן היה רגיל להנקה. שאבתי בקבוק של 120 והמטפלת ראתה שהוא בוכה ולכן נתנה בקבוק נוסף של 120 מטרנה... אני הייתי בשוק מהכמויות ואכן באותו היום הוא לא אכל אח"כ 6 שעות ורק פלט ללא הפסקה...)

הוא באמת לא אוכל הרבה שעות השאלה היא אם זה בעיה,

או שפשוט זה סבבה שיאכל כמות גדולה לעיתים יותר רחוקות?

תינוקות (בעיקר יונקים) אמורים לאכול ארוחות לא גדולות במרווחים לא גדולים (כמובן, משתנה מתינוק לתינוק ובהתאם לגיל)

יש תינוקות שמאיזושהי סיבה אוכלים הרבה בארוחה אחת ועושים מרווחים גדולים בין הארוחות. אם חוץ מהעובדה הזו הכל תקין (מצב רוח, עירנות, כאבי בטן, יציאות התפתחות) אין סיבה לחשוש.

ובנוגע לשאלה הקודמת 180 מ"ל זו ממש ארוחה. אצלנו בגיל 9 חודשים הם אוכלים 180 מ"ל בארוחה (תמ"ל אצל המטפלת). זה כמובן תלוי בגיל התינוק, אבל זה נראה לי הרבה (בעיקר אם זה אמור להיות תוספת להנקה)

ניסית להתייעץ (לפחות טלפונית) עם יועצת הנקה?

אם את מחליטה לעבור לתמ"ל לגמרי, זה לגיטימי לחלוטין.

אבל אם את מעוניינת לשמור על ההנקה, זה נשמע שכדאי לך להעזר בדמות מקצועית...

הרבה בהצלחה!

מנסה להגדיל את כמות החלב ובמקביל נותנת לו עוד אוכל

שלא יהיה רעב..

ויש כל מיני דברים שיכולים להסביר את זה, אבל לא בטוחה...

בשורות טובות בכל מקרה!

על ידי כך שמגיבים לשאלה היא חוזרת להופיע בתחילת הפורום.

לידע כללי, ומינעת פיצול שישורים באותו עניין ממש.

בהצלחה!

ובאופן עקרוני, פס בהיר בבדיקה ביתית ברוב המוחלט של המקרים זה הריון (פשוט הריון מאוד צעיר..) בכל מקרה כדאי לחכות (על אף שזה קשה) כמה ימים ולבדוק שוב  (אפשר גם בבדיקת דם...)

לבדיקת דם לגילוי היריון.

בשורות טובות!

וגם התיאור של הפרשת חומות שלא מובילות למחזור זה תיאורים שיכולים להיות דימום השתרשות.

אם זה התחיל כבר לפני חמישה ימים, אז עוד יומיים אמור להגיע המחזור, נכון?

אם את ממש לחוצה לדעת, את יכולה כבר עכשיו לעשות בדיקה ביתית למרות שיש סיכוי קל שהבדיקה עוד לא תזהה את ההריון..

אבל כמובן, שהמחזור זה דבר גמיש, ולכן גם מאוד יכול להיות שזה משהו אחר וסתם הפרשות, אז כדאי לא לבנות על זה במאה אחוז, כי זה בהחלט יכול להיות משהו אחר..

בשורות טובות!

נסי גם להחזיק בתנוחת נמר על העץ ולקפל רגלים כלפי הבטן. חוץ מזה יש כל מיני תכשירים או תרופות שניתן לתת שמקלות (תבררי בבית מרקחת).

ולזכור שזה עובר לרוב סביב גיל 3-4 חודשים..

תרופות אני לא רוצה לתת אם כבר אז משהו טבעי אבל אני לא מכירה..

אמרו לי לשתות הרבה תה שומר שזה יכול לעזור ואני באמת שותה איזה 3 כוסות ביום אבל לא מרגישה שיפור.

הכי טוב שתכתבי בגוגל תמונות תנוחת נמר על העץ ותראי בדיוק (יותר קל מלהסביר..)

יש גם תכשירים טבעיים שמאוד עוזרים, תבררי בבית מרקחת.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t586085#6456604

אם את בעניין של לשנות את התזונה על מנת להפחית את הגזים- את יכולה לפנות אלי באישי ואני אשלח לך רשימה של דברים שגורמים לגזים (אם נמנעים מהם זה ממש ממש מקל, עזר לי ולעוד כמה וכמה נשים). זה אמנם דורש השקעה ויצירתיות בבישולים אבל לדעתי שווה..

בהצלחה!

גרפווטר הוא טבעי, וגם התרופות השונות כמו סמיקול -הרופאה אמרה לי שהוא לא נספג בדם אלא יוצא עם הגזים, לשיקולך.

 ותה שומר נראה לי שעדיף שתביאי לתינוק ולא לך ככה אני שמעתי. (הגרפווטר מבוסס על שומר).

זו חליטת שומר ומנטה, ואכן נותנים אותה לתינוק ולא לאם. זה מאוד מקל להם על הכאבים בבטן.

בנוגע לעיסוי הבטן, יש טכניקות מסוימות ששמעתי שעוזרות לתינוקות שסובלים מגזים אבל אני לא מכירה באופן אישי... ניסית לחפש באינטרנט? 

הצלתן אותי בסופ"ש עם הגרפווטר אין לכן מושג כמה!!!

מודה שהייתי סקפטית, וגם השאלתי כדור פיזיו מחברה, נתתי כמה טיפות לפני ההנקה ועוד כמה אחרי ההנקה והרגשתי שהבכי נעשה חלוש יותר ופחות צרחות כאלה שמכניסות אותי ללחץ והיסטריה.

הרופא טוען שיש לעובר וריד טבור ימיני (יש לזה שם ארוך יותר בלועזית... =))

וצריך לבדוק למה.

בסקירת מערכות.

הגעתנו לרופא בקופ"ח כללית שממש זילזל בהפניה והתייחס אלינו בצורה מחפירה (מה זו אשמתי אני הרי הופנתי ואין לי מושג בזה).

שורה תחתונה הכל היה תקין.

הם קופה מצויינת, פשוט קצת עמוס

הקופה החזקה בירושלים היא מאוחדת. וגם ללאומית יש זמינות לא רעה...

אני גרה בבנימין, ואני יודעת על רופא נשים ב'כללית' בבית אל עם אולטרא סאונד.

כשגרתי בירושלים הייתי בקופ"ח מכבי. יש להם מרפאת נשים  מקסימה באגריפס,החל במזכירות דרך האחיות והטכנאיות וכלה ב(רוב) הרופאים. ויש שם מעקב הריון למקרים לא רגילים (כמו סכרת). למיטב ידיעתי אולטרא סאונד זה בעיה בכל מקום - הסוד הוא לקבוע תור מראש (מהרגע שיודעים על ההריון למשל). במקרה כמו שלך, שהודיעו לך פתאום - באמת צריך לבקש תור שהתפנה ולהתגמש.  אבל, במרפאה באגריפס יש כחלק המעקב הריון גם אולטרא סאונד למי שצריכה באופן שוטף. כלומר, כשיש משהו חריג (לי היה עובר קצת קטן) וצריך מעקב, את באה לאיזה שעתיים (אחרי שקבעת תור כמה ימים מראש), נבדקת במוניטור, אולטרא סאונד, סטיק בשתן וכו', ולבסוף נכנסת לרופא נשים עם התוצאות. מדהים, לא?

לגבי רופאי נשים - אני הייתי אצל ד"ר בת שבע הרשקוביץ. יש לה מרפאה בקריית משה. היא בעיקרון רופאת משפחה אבל בעלת ידע רחב ברפואת נשים, ומבצעת מעקב הריון, כולל בדיקות אחרי לידה (בעיני משמעותי מאוד). היא רופאה עדינה ורגישה, בעלת ניסיון ומומחיות, ממש לא מלחיצה. לגבי זמינות - היא לא מקבלת כל יום, ולפעמים יש תורים פנויים רק כמה ימים מראש. אבל במקרים דחופים אפשר לבקש ממוקד זימון התורים שיצרו איתה קשר (זה מוקד זימון פרטי שלה). היא עובדת עם מכבי ועם עוד קופה, נראה לי מאוחדת. אולי לאומית. בעיני חוות הדעת שלה שווה הכל.

מאחלת לך הצלחה רבה.

מקפיצה.. מישהי יודעת גם על המצב במאוחדת?

שווה לברר למה.

במכבי בירושלים - אני ממש לא מרוצה. באגריפס תמיד עמוס מאוד (לשם הדוגמה, נשים שבאות למעקב זקיקים ואמורות לעשות על הבוקר אולטרסאונד - נאלצות לחכות מלא זמן וזה ממש לא כיף להן לחכות עם כל ההריוניות. או נשים שבאות לאולטרסאונד ראשון אחרי ששתו 6 כוסות מים וצריכות לשבת באמת שעות ולהתאפק...)

אני קיבלתי שם יחס לא מאוד סימפטי. מזכיר קצת את הסיפורים שלך על הרופאים שמתחלפים והרופא שלך שמגיע רק פעם בשבוע, וגם אז לפעמים מבטל....

בסופו של דבר - לדעתי מה שחשוב זה מי הרופא שלך. גם לי יש חלום למצוא את הרופא המושלם, שיש לו גם אולטרסאונד במרפאה... זה לא תלוי לדעתי בקופה דווקא. הייתי אצל רופא כזה ברחובות דרך מכבי, רופאים כאלו הרבה פעמים מקבלים דרך כמה קופות. אולי שווה לך פשוט לברר נקודתית על רופאי נשים מומלצים, וחשוב מאוד - עד כמה הם זמינים, ולפי זה להחליט.

(וד"א - אם את צריכה מעקב הריון בסיכון גבוה, ואת מתעניינת לגבי מכבי - אני כן ממליצה ספציפית על הרופאה המעולה שסוף סוף מצאתי - ד"ר אורלי שושני)

כירושלמית בעבר- נהנתי מהם מאוד

ולקח לי זמן להתרגל לסטנדרטים אחרים

אבל

בכל קופה ובכל עיר

תלוי על מי נופלים...

הרבה תפילות...

יש מרכז בריאות האשה בשערי צדק.

רופאים נחמדים ואחיות נחמדות, המזכירות ממש מנסות לעזור.

קביעת תורים בד"כ מאד בקלות, מגוון רחב של רופאים, אפשר לעבור בקלות מרופא לרופא.

אפשר ללכת לאולטראסאונד גם בלי תור - בקלות.

אני לא מקבלת אחוזים

אבל אנחנו מאד מרוצים!

יכול להיות שהמרפאה שלך עמוסה אני ממליצה על שערי צדק.

בלאומית בירושלים היה לי ממש מצויין!

יש את המרכז לבריאות האישה במסילת ישרים, זה ממש ליד מגדל העיר (מאוחרי המשביר הישן). במיקום די נוח ונגיש.

יש שם כמות מכובדת של רופאי נשים (כל יום כמעט בכל שעות היום יש לפחות רופא אחד), גם רופאות וגם רופאים. יש חדר אולטרסאונד צמוד, ואף פעם לא נתקלתי בבעיה לקבוע תורים. גם בדיקות כמו סקירת מערכות ושקיפות עושים שם (לזה כן צריך לקבוע תור מראש)

בנוסף יש שם חדר אחיות, פעיל רוב שעות היום. מאוד נחמדות.

בקיצור, לי היה שם מאוד נוח!

באיזה אזור בירושלים את גרה?

ממה שאני יודעת- אולטאסאונד רגיל די קל לקבוע ויש הרבה תורים.

מעקב הריון אצל אחות- לא קובעים תור, פשוט הולכים לאחות. יש מרפאות שאפשר כל הזמן ויש מרפאות שאחות מעקב הריון עובדת רק בזמנים בהם רופא/ רופאת נשים נמצא.

לגבי אולטאסאונד בתוך חדר הרופא- זה תלוי רופא ולא קשור דווקא למדיניות קופה.

ורופא- תמיד יש עומס.... במיוחד למקצועיים ולרגישים....

אבל שוב- מאד תלוי באיזה אזור.

מבחינת שירות- אני מאד מרוצה.

אני  מסכימה שלקבוע תור לרופאה עצמה קצת קשה, אבל אם  זה דחוף הם מתחשבים...

לגבי U.S, במרכז בריאות האישה, במקרים דחופים, הם מקבלים באותו יום  ואין בעיה לקבוע שם תור לעוד שבוע...

וכן, לרופאה שלי יש U.S בחדר, אני פשט הגעתי מוקדם מידי בשביל לראות דופק, אז עשיתי במכון שוב...

כשקובעים תור לזמן קרוב הגיוני שלא יהיה תור בזמן שהכי נוח ומתאים לך, במיוחד אם זו מרפאה עמוסה.

לרוב קופ"ח בערים הגדולות די עמוסות.

לעבור קופ"ח לא בטוח שיעזור לך במקרים אלו, כי בכל קופה זה יכול להיות.

אני נמצאת בקופ"ח שבאיזור שלי (לא ירושלים) כמעט אין שירות נורמלי של א.ס לסקירת מערכות/ הערכת משקל וכו' במרכזים של הקופה ומדובר באיזור שירות יחסית גדול ולא ברור לי למה, צריך לקבוע די זמן מראש כדי שיהיה תור לזמן שצריך. וזה עדיין לא גרם לי לעבור קופה כי חוץ מהבדיקות האלה שהם חד פעמיות טוב לי עם השירות של הקופה והרופאים שאני אצלם.

ולגבי א.ס בתחילת הריון, זה מאוד תלוי רופא, יש רופאים שמבצעים ויש שלא.

הייתי פעם אצל רופאה ששלחה אותי לעשות א.ס אצל טכנאית בתחילת הריון, למרות שבפעמים אח"כ שהייתי אצלה היא כן ביצעה א.ס לבדוק מה המצב, וכנראה שהסיבה היא כדי לבדוק אם העובר תואם לגיל ההריון ובדיקת גודל לא כל רופא יודע לעשות או שהמיכשור שלו בחדר לא מודד מספיק מדיוק בשביל זה.

אם הרצון לעבור קופה הוא בגלל סיבות נוספות וטיב השירות באופן כללי זה כבר משהו אחר, כל האמור לעיל מתייחס למה שהצגת בלבד. וממש לא מחייב שזה יחזור על עצמו כל פעם.

עכשיו אני ממש בהתלבטות, כי הצלחתי לקבוע תור לד"ר תמר שלם לעוד חודש, שהיא ממש מקצועית, וכמו שהיה לי איתה בהריון הקודם אני מאמינה שהיא תמצא איפה להשחיל אותי... נחכה ונראה מה יהיה.. תודה לכולם

רפואה שלימה!!!מתוקה!!

אגב, לגבי מים - מים בהריון עושים בחילות להרבה נשים

וטוב אם חסרים לך טיפים על הקאות ובחילות אז כאשר תרגישי טוב תחזרי לכאן לחפש אותן 

גם אני סבלתי מהקאות בלתי פוסקות בתחילת ההיריון, חשוב שתשתי הרבה מים ותה. תנסי להוסיף לתה גינג'יר, בהתחלה זה מאוד עזר לי לבחילות ואחר כך הוספתי תוסף שנקרא סיקריד שמכיל ויטמין B6 וגינג'ר שמאוד עזרו לי לבחילות ולהקאות. 
חשוב לי להדגיש שאני לא רופאה, אז לפני שאת לוקחת את התוסף תיוועצי עם רופא. 
תרגישי טוב! רק בריאות..