ב"ה עברו 3 שבועות מהלידה ובימים האחרונים אין דימום.
אבל, יש המון הפרשות בצבע שקוף ירקרק- זה נורמלי?
(זה התחיל יום אחרי שהתחלתי לשתות מיץ לימון)
מה אתן אומרות, לנסות לעשות הפסק?
חדשדשהשלום, אני חדשה כאן...
נעים להכיר.
יש לי שאלה.
אנחנו נשואים כמה חודשים ובינתיים אין הריון.
בימים האחרונים אני מרגישה כאבים בלמטה של הבטן. לא בדיוק כואב... מציק כזה, כמו מחזור.
קורה? אומר משהו?
תודה
.
הבן שלי כבר בן חצי שנה. הוא מאד רזה ועד עכשיו רק ינק.
הוא בערך קם כל שעתיים בלילה לינוק. אני כבר גמורה...(חצי שנה ללא לילה רצוף של שינה!)
אתמול החלטנו להביא לו מטרנה לפני השינה, שישבע וישן כמה שעות רצוף..
אממה... הוא קם אחרי שעה וחצי צורח ודיי הקיא את זה...
יכול להיות שזה היה לו כבד מידיי כי
הוא רגיל עד עכשיו רק להנקה...
מה לעשות?? לנסות לתת לו שוב הלילה?![]()
תודה![]()
דבר ראשון, זה הגיוני שהמטרנה תהיה פחות נוחה בבטן מאשר חלב אם...
אבל, האם הקטנטן נחשף בעבר למוצקים כלשהם? האם הוא נחשף גם למוצרי חלב?
להרבה תינוקות יש רגישות ללקטוז, הקאה של מטרנה עשויה להצביע על זה...
אני ממליצה לא לנסות שוב ולהתייעץ עם אחות טיפת חלב (שתומכת בהנקה ומבינה בתזונת תינוקות) או עם רופא ילדים כנ"ל.
אפשרות נוספת היא- האכלת יתר...
אם הוא רזה ורגיל לאכול לעיתים קרובות סביר להניח שהוא לא אוכל הרבה בכל ארוחה. ויתכן שהקיבה שלו התרגלה לכך.. כיוון שאכילה מבקבוק קלה ומהירה יותר, יכול להיות שהוא אכל יותר ממה שהקיבה היתה מסוגלת להכיל... ולכן הוא הקיא.
בכל מקרה, הייתי בודקת את זה לפני נסיון נוסף.
בהצלחה!
המטרנה כבדה לקטנטנים היו אצלינו כמה שהקיאו בגיל הזה ממנה
(והיום כשהם אוכלים הרבה אוכל וקצת מטרנה הם אוכלים אותה נהדר)
אצלינו זה היה נכון על כמה מהאחינים שלי
אגב, בדרך כלל זה לא מתוך רעב, אלא משהו שהפריע לשינה (בדרך כלל פשוט פיפי, מה שאומר שמטרנה רק יחמיר את הבעיה, כי מן הסתם הוא יאכל יותר לפני השינה).
הנקה זה לא רק אוכל, גם בלילה
תינוק קטן צריך את הביטחון כדי להיות שלו מספיק כדי להירדם, ומה שמעניק לו את הביטחון והרוגע זה אמא בגיל זה, ועוד הרבה לאחר מכן.
לסיכום: הוא לא רעב, הוא פשוט רוצה לינוק.
ולא פרח או התנפח הייתי מנסה שוב. ביום כשאת לידו ורואה מה איתו. ולתת לו מנה קטנה. בערך 60.
אפשר לבקש ממטרנה דוגמית של תחליף חלב ללא לקטוז, ולראות איך הוא מגיב.
חוץ מזה בגיל חצי שנה אפשר להתחיל לתת מוצקים: מרק טחון, פירות טחונים, דייסת אינסטנט על בסיס חלב אם...
דייסות ביתיות למשל. או מרק ירקות וקטניות טחון. זה לגבי העליה במשקל.
לגבי ההתעוררות בלילה - ניסית להשכיב אותו לידך? אצלי זה עבד ב"ה...
ולגבי לילה רצוף ללא שינה - אני זוכרת שלוקח יותר מחצי שנה עד שהם מפסיקים לגמרי לקום לינוק בלילה. (אח"כ הם מתעוררים הרבה בגלל צמיחת השיניים - אבל למה לדבר על זה עכשיו...)
ואני אגיד לך עוד משהו - כשהקטן הפסיק לקום בלילה לאכול, פתאום הגדולה התחילה להעיר אותנו על כל מיני דברים - לכסות אותה כי קר לה, לשטוף אותה כי ברח לה פיפי, או אפילו סתם לקחת אותה לשירותים. בקיצור - מהרגע שנהייתי אמא, לילה רצוף של שינה הוא מתנה קצת נדירה...![]()
למרות שכל שעתיים באמת נשמע הרבה יותר קשה. ב"הצלחה!

זה היה בגיל 4.5 חודשים.
בגיל חצי שנה בהחלט אפשר להתחיל בטעימות ולעבור לארוחות.
בגיל 7 חודשים לבן שלי כבר היו 3 ארוחות מסודרות ביום.
מניין לך?
אני חושבת שיכול להיות שמדובר בתינוק מם מערת עיכול קצת רגישה...
אומנם לא רק בגלל זה אבל גם
שמציף כל הזמן שאלות שקשורות איכשהו לנושאים שהצנעה יפה להם - ומסיט לשם עשרות שירשורים.
זה מציק לי מאד.
נהפכתי ממש לחשדנית עד כדי שמישהי נעימה שדיברתי איתה המון פנתה אלי באישי בניק שונה ![]()
והתחלתי לחשוד בה שהיא לא היא.
ולערוך בירורים מסביב האם היא צודקת בסיבת החלפת הניק.
ד"ש לך שבטח את קוראת אותי. השתכנעתי בכנות. אבל באמת נבהלתי לרגע--
האחת לשניה,
ודי הורס את מטרת הפורום
בידיוק חשבתי על זה![]()
ראיתי שביממה האחרונה נכנסו הנה: הרש ומופים - שניהם מוכרים.
כמו כן עוגי פלצת מסר מזל טוב. - גם הוא מוכר מפורומים אחרים כאן.
הלאה: שאל כאן שאלה בחור בשם איניאוש (באנגלית) הזדהה בשמו האמיתי - יונתן והתעופף אחרי שקיבל מקלחת קרה של מילים לא נעימות.
והיה השירשור המדובר משילשום של הניק השנוי במחלוקת שכתבה פה כבר משבוע שעבר ואולי עוד קודם.
וזהו.
לדעתי לפני שנכנסים לחשדות וצעדים דרסטיים צריך לבקש ששירשורים בפורום הזה לא יופיעו בגלריה של הפורומים של ערוץ 7. בתור התחלה. ואולי לבקש מן המנהלות לפקוח עין.
אני חושבת שסה"כ כולנו מכירות זו את זו וגם אם יש מישהו אנונימית בדרך כלל ניתן מהשאלה שלה להבין להיכן הדברים חותרים.
אני לא שותפה לבהלה ולחשדנות הכללית. ותמיד צריך לקחת בחשבון שגברים עוברים על התגובות כאן - בדרך כלל הם אפילו לא שותפים בדיון.
( יתכן שאנחנו פה כבר יותר מדי? 
זה לא מצב רגיל
חשוב לאכול ולשתות מסודר
אולי לקחת ברזל
לא להתביש להתישב ולשכב
אם אפשר עזרה בבית מצוין
חח.. אבל זה כבר משהו אחר..-נראה לי )יש לי כאב מוזר בחזה למטה.. כאילו יש לי שם אבן. אני בשבוע 16. זה קשור? (כאב בזמן נשימה)
להצטננות כללית.
ולפעמים זו עווית של השריר (התכווצות חזקה) בגלל מחסור במגנזיום.
אפשר להרבות באכילת חסה. או לאכול בכל יום חתיכה מאגוז ברזיל.
אולי זה אבנים בכיס מרה כך זה נשמע
זה התקפות הולכות וחוזרות?
אנחנו פה בסוף נהייה רבניות. יועצות נשואין, רופאות. מיילדות.
המלצות בבקשה.
מעדיפה בלי פלאפון (למרות שזה מה שאנחנו עושים היום..![]()
הוקי טוקי של הילדים יהיה יעיל?
כי לא של ילדים נורא יקר!
אצלנו זה הפוך: אנחנו ישנים בחדר ושני תינוקות בסלון. ואנחנו שומעים אותם מצוין ..
לפעמים נופל לה המוצץ, והיא מתחילה לחפש אותו.. אם אנחנו בסלון אז כמובן שלא שומעים אלא אם כן היא מתחילה בכי.. וחבל להגיע עד השלב הזה
שנפל
השאלה היא בזמן שהיא הלכה לישון ואנחנו עוד לא.. לשעות הערב.
(אנחנו ישנים איתה בחדר.)
ושומעת מוצץ שנפל.. לא תאמיני עד כמה השינה שלי שבירה..
האם יש ילד שגדל מבלי לבכות קצת? 
שאני עושה, כי גם אני כמוך לא אוהבת לבוא כשכבר יש בכי, הרבה יותר קשה להרדים אז חזרה.....
האצבעות כל כמה דקות לחדר. גם כדי לראות שהוא חי..... אמרתי כבר חרדות... במיוחד בחודשים הראשונים.
בקיצור. כנראה הקטנים האלו ,כמה שאמא תלך על קצות האצבעות מרגישים את הריח שלה.
תמיד מתעוררים לי , אז הפסקתי להכנס, כי אני פשוט גורמת להתעוררות. ומתפללת שהכל בסדר.
לפעמים אני שוכבת במיטה ואני משתגעת, לקום או לא. אני חיבת לדעת שהכל בסדר. ואני מתחילה לשכנע את עצמי אבל ככה את רק תעירי מהשינה. ייסורים של אמא.......... ואז אני אומרת ה' תעזור לי. וזה ב"ה קורה. אני שומעת איזה שיעול קטן, או תזוזה במיטה, אני אומרת ב"ה הוא חי, ולא נכנסתי והערתי אותו
את מפעילה פלאפון בשביל לשמוע אם המוצץ נופל? וואו. תחשבי שיש כמה ילדים בבית אז יש מלא רעש אין מצב לשמוע מוצץ נופל. אז מה עושות כל האמהות?
לפעמים צריך לראות איך הילדה מתמודדת אחרי שנופל לה המוצץ. שתנסה לחזור לישון.
אם תשמעי את קול המוצץ נופל ומהר תרוצי לדחוף אותו. יתכן שהילדה תראה אותך וכבר תרצה לצאת. כך שבמילא תצא מתוך השינה.
גם תלוי בתכמה היא? שלי מגיל קטן ידעו להכניס לבד לפה בחזרה. במקרה שרק יצא ולא נפל לריצפה.
היום הקטן מפיל בכוונה עשרות פעמים בלילה. הוא חושב שאני עובדת אצלו בלהרים ולהוריד... חמוד...
ז"א נראה לי שגם אם נופל המוצץ, והתינוקת מתחילה קצת לבכות, אז ניגשים שמים את המוצץ ומנסים להחזיר לשינה.לא יתכן שתוסבבי את כל החיים בהגנה עליה סביב המוצץ מיד כשנופל הוא חוזר בלי שהיא מספיקה להוציא יללה קטנה..
אולי ימציאו איזה מוצץ מגנט.....

אחרי הרבה הריונות- ולא מצאתי פיתרון אחר.....
זה יכול להיות מההריון בלבד אבל בדר"כ זה בא ביחד עם חוסר ברזל. אני הייתי ככה בהריון הראשון שלי כשעשו לי בדיקה ראו שהברזל הוא 8. התחלתי לקחת 3 כדורים ליום והעיפות ממש עברה לי.
התחלתי עכשיו פולקס והעיפות עברה מיד
הראשונים שאחרי הלידה.
ההיריון הוא משהו פיזי שמעייף מבפנים, מכביד וכו'....
חוסר שינה או טיפול בתינוק לא מעייפים ככה... זה משהו שאפשר להשלים, ובהיריון לא משנה כמה את נחה, זה איתך.
תינוק אפשר להניח מעט בידיים של מישהו אחר, עובר שברחם לא...
יש הריונות יותר מעיפים ופחות
יש נשים שאחרי הלידה מרגישות הקלה
ויש כמוני שההריון היה רק הכנה לא מספקת לאיך שמרגישים אחרי הלידה
אני צבעתי את הבית בחודש תשיעי(אני ממש ולא בעל מקצוע). גררתי מקרר.תנור. נקינות לפסח. חחחחח
אחרי לידה לא יכולה להרים צלחת...
ככה זה לידה ראשונה. פתאום נופל עליך עול שאת לא יודעת מאיפה זה בא לך!
אבל קחי אוויר ככה זה כולן. זה יעבור לך ! תצאי, תהני. תתפנקי
ואז אם את לא בהריון שוב יהיה לך כמה חודשים עם כוחות
אחר כך זה משהו יותר מתון

מאז שחמודי נולד יש לו נורא קשקשים בפדחת
ניסינו לחפוף לו וזה קצת התיבש אבל זה לא יורד וכבר מתחיל להראות מגעיל
בניגוד לצמיחת השערות.
מותר לסרק בגיל הזה?אני מפחדת לפצוע לו
שמן לפני החפיפה או במהלכה?
הדר. חוה יעל שרייבר. אני לא בטוחה לגבי הכללית. אני יודעת שהיא קיבלה בעבר פרטי.
בזמנו היא היתה עמוסה מאוד.
אז אולי למרכז האישה בשערי צדק?
זה אומר שכרגע אין לך CMV ומתישהו בעבר היה לך ולכן יש לך נוגדנים בדם שמונעים הידבקות חוזרת...
נאמר לי על ידי מומחה מחלות ויראליות
שאחרי שהיתה לך מונו פעם אחת, בהריון הבא להזהר לא להדבק ממישהו שאת יודעת שיש לו
בגדול הדבקה חוזרת לא מסוכנת להריון כמו הדבקה ראשונה (כן , מונו יכול לחזור. )
אבל בכל אופן הוא מליץ לי להזהר
בדרך כלל מקובל לקרוא מונו ל EBV אבל גם CMV מקוטלג כ"מונו"
ולגבי המומחה הוא דיבר איתי על CMV ,
כך שגם אם CMV אכן לא מונו פשוט תחליפי בהודעה שלי את המילה מונו ב CMV
מינימאוס2אחרונהאלא אם כן אמרו לך ההיפך
חציתי את אמצע ההיריון שלי אחרי שסבלתי מאד מאד מבחילות והקאות
והתיאבון חזר ובגדול!
אני לא מסוגלת להסתכל לכיוון אוכל או שאני מתחילה לאכול משהו ולא מצליחה להפסיק!!!
מפחיד!
מה עושים??
חשוב לי להוסיף שיש לי טעם מר כזה בפה וכשאני אוכלת זה מעביר את זה, אז זה נורא נוח...
אני אוכלת מלא ופוחדת להשמין...
יש איזה פתרון??
אני לא חושבת שזה נורא כל כך שיש תאבון מוגבר בהריון, זה המצב הטבעי והנורמלי (במיוחד אם עד עכשיו לא אכלת הרבה כל כך...)
חשוב להקפיד לאכול אוכל בריא! ומגוון (פחממות מורכבות, חלבונים, ירקות, שומנים טובים...)!
בנוסף חשוב לשים לב שאוכלים כשרעבים, וכשלא רעבים לא אוכלים!
וגם לבדוק שתחושת הרעב והצמא לא מתחלפות לך (את מריגשה רעב אבל באמת את צמאה)
בהריון אישה צריכה לעלות במשקל! (אלא אם כן היא במצב של השמנה מסוכנת מלפני ההריון...)
הרבה מים
נשנשי חופשי פירות וירקות
בהריון כשאת רעבה תאכלי , אבל אוכל לא שטויות. סנדויץ ולא עוגה.
ומיניסיון אישי שמתי לב שכאשר אכלתי יותר חלבונים הייתי פחות רעבה
ממש השתדלתי לאכול חלבון בכל ארוחה וזה הועיל מאוד
צפיתי בפרק השני של הסדרה ואני מקבלת את הרושם שהם ממהרים מאד לזירוזים, לניתוחים, לאפידורל, אשמח אם מי שמכירה תאיר את עיני האם אני צודקת
צרם לי מאד שהייתה שם יולדת שביקשה ללדת ללא אפידורל והרופא ממש צחק עליה ואמר שהיא לא תצליח וממש החליט בשבילה שהיא תיקח אפידורל.
ויולדת אחרת שמההתחלה הרופא קבע שהתינוקת גדולה ושהיא בטח תצטרך ניתוח ובסוף עם פתיחה מלאה היא הובלה לניתוח חירום, והילדה נולדה 3.200 !!
גם נראה שמאד מהר כל אחת שאין לה חשק לסחוב הריון מקבלת זירוז...
האם הרושם שקיבלתי שמי שרוצה יותר טבעי לא תקבל שם הרבה עידוד?
באמת באמת זה תלוי רופא.
בבלינסון, בלידה השנייה השנייה שלי (אחרי שהראשונה הייתה קיסרי, דווקא לא בבלינסון), הייתה לי רופאה מדהימה שנתנה לי עוד צאנס ועוד צאנס לנסות ללדת טבעי...
כבר אני בעצמי חשבתי שאולי טוב יותר אם אעשה ניתוח, אבל היא אמרה "עוד רבע שעה"... ואח"כ "עוד רבע שעה".... ובסוף באמת בזכותה (שליחה של הקב"ה כמובן) ילדתי טבעי.
אבל זה היה לפני כ-7 שנים...
היום הם נראה לי באמת ממהרים יותר.
במאיר בכפר סבא (בחדר לידה טבעית), והייתי מרוצה מאוד.
את מוזמנת לפירוט באישי, אם את רוצה.
מאד כאב לקרא את סיפורך...משיח עכשיו!מקווה שהלידות הבאות יהיו יותר נעימות
צפיתי גם אני בשני הפרקים. והם לעניות דעתי לא משדרים את האמת את מה שבאמת קורה שם
ילדתי את כל הלידות שלי בבילינסון בגלל לידות המוקדמות יחסית שלי.
ב"ה בכל הלידות הרגשתי שהקב"ה איתי ולא נתונה לחסדי הצוות, או שקיבלתי שליחים טובים מאת ה' כמובן.
אני חושבת שבכל בית חולים ניתן "ליפול " על מיילדת כזו או אחרת.
זה ממש תלוי מי האנשים העומדים מולך וגם!! מה עבר עליהם היום
תיכף אמשיך...
מסכימה בהחלט לכך התכוונתי![]()
ומוסיפה
באחת הלידות בקבלה אמרתי שאני מעדיפה ללדת טבעי ככל האפשר, והאחות אמרה שיש מישהיא במשמרת
שזו גישתה.
היא הייתה פשוט מדהימה! ממש שליחה נאמנה.
עזרה, עודדה, וליוותה מקסים!!!
ב"ה כל הלידות עברו מדהימות - תודות להקב"ה ולשליחיו הנפלאים
כבר אמרתי שאני מאמינה גדולה בתפילות?!
תהילים פורטה...
ילדתי שם פעמים. השני היה בקיסרי ובגלל זה נשארתי עם חוויה לא נעימה. המליצו לי שאת הלידה הבאה אלד במאיר. מה אתן חושבות?
כולם אומרים לי אין על מאיר. אבל בסופו של דבר אין לי אומץ לוותר על לניאדו. הבנתי שיש הרבה שטוענים שלניאדו מצויין ללדות שזורמות יפה אבל אם הלידה מסתבכת אז אכלת אותה. וזה מה שמפחיד אותי ללדת שוב בקיסרי.
היחידים, עד כמה שהצלחתי לברר שכמדיניות בית חולים מוצהרת לא מחייבים ניטור רציף בVBAC
אם את רוצה אפידורל זה אולי לא משנה לך, אבל אם את רוצה לידה טבעית, זה משמעותי מאוד. אני הייתי שם בVBAC, ומעבר לאזכור של הדבר בזמן הקבלה, לא התייחסו לזה בכלל. בניגוד לבתי חולים אחרים שמחייבים ניטור רציף ומחתימים על טופס מיוחד (שבו כתוב שאת בעצם אמורה ללדת בניתוח אבל מתעקשת על לידה רגילה ומבינה את הסיכונים וכו') ובגדול מתייחסים כלידה בסיכון גבוה, וביחס הזה בעצם גם הופכים אותה לכזאת.
במאיר למשל לפחות נכון ללפני כמה שנים מי שאחרי קיסרי לא יכולה ללדת בחדר לידה טבעי שלהם.
קשההההה להחליט!!!!!!!!! נראה לי שעד הרגע האחרון אני לא באמת אדע איפה יותר טוב! מה שנשאר זה להתפלל כי בסופו של דבר ה' עושה בשבילנו ה-כ-ל![]()
חדשה דנדשהאחרונהעיסוי פרינאום אפשר מהתחלה. לא מזיק אף פעם.
תה פטל משבוע 34, אבל לא להגזים בכמויות, כוס ביום אומרים.
שמן נר הלילה לא מכירה, אולי תחדשי לי?
כתבתי פעם ואכתוב את זה שוב -
קיבלתי המלצה מחברה להשתמש בזה בהריון, וכשהתקשרתי למס' הטלפון שעל הצנצנת כדי לדבר עם היצרנים הם אמרו לי במפורש שלנשים בהריון אסור להשתמש בזה!
1.למה תה פטל עוזר? איפה קונים?
2.הלכתי לבית מרקחת לקנות שמן שקדים לעיסוי פרינאום, והרוקחת הביאה לי שמן נר הלילה וטענה שיותר טוב לעשות איתו את העיסוי... זה נכון?
ותה פטל קונים בחנות טבע
זה נורמלי לחלוטין להתחיל להרגיש משבוע 20 במיוחד אם זה הריון ראשון
תקין?
אין שום פצע נראה לעין.
יכול להיות שזה קשור להורמונים שלי שעוברים אליו בהנקה?
זכור לי שיש כל מיני תופיות אצל תינוקות שקשורות להורמונים של האמא, זה גם קשור?
תודה.
שתהיה בריאות שלמה לכולם!
(אגב, לא נראה לי שצריך לדאוג, אבל יתכן וכדאי לטפל... מה שבטוח כדאי זה לאבחן את מקור והסיבה לדם, ולכן יש לשאול רופא. )
אגב, כדאי להגיע לרופא עם טיטול מלא בצואה (כמובן, לא על התינוק... תשמרו בשקית או משהו)
לי בטיפת חלב אמרו שיתכן שיהיה לבת שלי קצת דם מהנרתיק בעקבות ההורמונים שעוברים בהנקה.
אבל אני לא יודעת אם כך גם אצל בנים...
כדאי באמת לגשת לרופא שיראה והעצה של רבה אמונתך מצויינת - לקחת איתך טטול עם מדגם מייצג.
אלא אם כן את זוכרת שהוא התאמץ במיוחד.
הי בנות,
אני שלושה חודשים אחרי לידה ראשונה בניתוח קיסרי.
ב"ה ההתאוששות היתה מאוד טובה ומהירה (טבילה אחרי חודש, הכאבים הסתיימו אחרי שבוע, ולא נשארו מגבלות פיזיות שאני מרגישה..)
מכון פועה אמרו שצריך למנוע רק חצי שנה, הרופאים אמרו שנה לפחות..
אני מבחינתי הייתי מעוניינת בכמה שפחות זמן מניעה, אבל מפחדת מנזק לרחם או שלא אוכל ללדת טבעי בפעם השניה..
מה עושים? איך אפשר לבדוק האם הרחם מוכן? יש המלצות לרופא מומחה בתחום?
שאלה נוספת-
כרגע אני מרגישה שאני רוצה עוד ילד, אבל גם מבינה שעוד לא התנסתי בלגדל ילד יותר גדול, ולא יודעת איך יהיה..
האם תוכלו לשתף מנסיונכן על חוויות האימהות במעבר מילד אחד לשניים בהפרשים שונים??
תודה מראש!
אבל בצורה סטטיסטית מובהקת - זמן ארוך יותר מעלה בצורה משמעותית את הסיכוי ללידה רגילה אחרי ניתוח קיסרי
שמעתי גם דעה שאומרת לחכות 10 חודשים לפני ההיריון הבא.
מציעה לך להתייעץ עם רופא אחד שאת סומכת עליו, שיראה את כל ההיסטוריה הרפואית, ולעשות לפי דעתו.
לגבי המעבר מילד אחד לשניים - אני מניחה שכל אחת עוברת את זה שונה. לי יש הפרש של שנה וחצי בין הגדולים, וסך הכול היה טוב למדי ולא קשה מאוד. במיוחד עכשיו, כשהם גדולים, זה כיף, כי הם חברים טובים ומשחקים הרבה ביחד. אבל זה קורה גם בהפרש גדול יותר, עם הגיל של הילדים.
מניסיוני במקצוע לא כדאי לשחק בזה,
השנה הזאת חשובה מאוד להחלמה הפנימית של הצלקת ברחם עצמו ומעלה את הסיכויים ללידה הבאה רגילה.
פשוט זה לא - חשוב זה כן.
עכשיו אני מקווה בע''ה שתהיה לידה רגילה. (שנה ועשרה אחרי הניתוח)
ומה עושים כשרב אומר חצי שנה ורופא אומר שנה?
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/269660
שמעתי על רופאים שאומרים חצי שנה ( בדרך כלל אומרים שנה )
אם את רוצה ומרגישה כשירה לכך תתיעצי עם מומחה על המצב שלך ספציפית,
רק כדי להיות רגועה ובטוחה
לשמוע מגוון דעות מנוסות ולבקש רופא מומחה זה "לא לפורום"?! אז מה כן?!
מקסימום תכתבי זו לא החלטה שמחליטים רק דרך פורום. אבל התייעצות בפורום היא בפירוש מטרת הפורום.
אחרי 4 שנים והיה לך ככה???
הם הרופאים שידועים כמוכנים ליילד וגינלי לאחר קיסרי.
אין לי שם של מישהו כזה - אבל אפשר לברר בגוגל...
ויש גם את יעל שוראקי (פיזיוטרפיסטית ואוסטאופתית) - שיש מצב שגם היא תוכל לומר לך אם הגוף שלך מוכן לעוד הריון ולידה. בעיקרון המומחיות שלה היא רצפת האגן, אך שווה לברר איתה במייל אם יש לה ניסיון גם עם שאלות כמו שלך. אני מאמינה שכן..
או שבכלל לא...
אני הייתי מחכה עוד כחודש...
אם המחזור לא היה מגיע הייתי בודקת הריון...
ההילוך העדין הזה שבין אישה-רעיה לאמא..
לפני איזה תקופה התינוק המתוק שלי היה חולה, אי אפשר היה להוריד אותו מהידיים.. אממה הייתי צריכה להתכונן לטבילה.. חיכיתי לבעלי שיחזור ורק אז התחלתי בהכנות (כבר היה איזה 19:00..) פתאום כשאני באה לצאת אני נזכרת שהמקווה נסגר באיזה שהיא שעה (לא פתוח פה עד מאוחר) ואז בדיוק הוא גם התחיל לבכות ורצה רק אותי.. הצילו... היה לי ברור שאני נשארת להרגיע אותו והיה לי ברור שאני עלולה לאחר וכבר לא ידעתי מה עושים, לצאת כשהוא צורח אין מצב ולהפסיד טבילה אין מצב ![]()
סוףסיפור הוא שהוא נרגע ויצאתי בריצה, הגעתי 2 דקות אחרי שנסגר !!!! זה לא היה פר ![]()
נזכרתי שיש שכונה ליד עם עוד מקווה והלוואי ושם עוד פתוח וכל הדרך אני מתפללת וחושבת שלא יכול להיות שבגלל שהייתי אמא טובה עכשיו הכל ידפק
ו..
היה פתוח! והייתה אחלה של טבילה (הייתה שם כלה שעשתה לי דז'בו לטבילה שלפני החתונה
)
אז עכשיו כשהוא שוב חולה נזכרתי בסיפור ורציתי לשתף ![]()
שמשיאיזו מסירות נפש ![]()
ודרך אגב אני כן דוחה טבילה אם לא נוח לי למועד יותר מתאים ולבעלי אין שום בעיה עם זה
שבוע 20
לפני כשלושה שבועות התחילה לי פריחה על הבטן, די התעלמתי, בשלב מסויים התחלתי למרוח שמן זית, קצת עזר אבל לא העלים...
בכל מקרה, זה הולך ובא, אבל עדיין יש פריחה, לא נעימה מגרדת.
פצעונים קטנים אדומים/חומים
זה מעיד על משהו?
צריך ללכת לרופא?
מה אתן אומרות?
אגב, היריון ראשון