אז בסקירת מערכות כתוב שהשלייה גם קדמית וגם אחורית. מסתבר שבעצם היא על הצד. חיפשתי קצת באינטרנט ולא מצאתי לזה איזכורים.
זה מוכר למישהי? מה ההשלכות של זה? משבועות די מוקדמים אני מרגישה את העובר (בדומה למה שאומרים לגבי שלייה אחורית).
השיטה מעסקת בכך שפעולת ההירדמות של התינוק אמורה להיעשות בעצמו. כיון שלכל אדם יש מחזורי שינה ואם התינוק ידע להרדם ללא עזרה הוא לא יעיר אותנו בכל פעם שמחזור שינה אחד נגמר וחדש מתחיל.
בהתאם לגיל התינוק מוגדר מה נקרא עזרה להירדמות עצמית ומה מוגדר הרדמות בעזרה מבחוץ---
ושיטות איך "להראות" לתינוק בן יומו שעליו להרדם ואיך להרגיע אותו לשינה..
ועיקר השיטה הוא בעצם ליצור מעין "סדר" לתינוק של אכילה,פעילות ושינה - כך לא יתפס האוכל כפעילות המביאה לשינה. וכשמכירים את הילד - יודעים לזהות יותר בבירור את הזמן המתאים לו לישון...
כדי ליישם את השיטה - צריך כמובן את הספר. אי אפשר להעתיק אותו לכאן...
אני גם עברתי קורס דולות עם תעודה והכל במכללת אלימה. הכוונה שלי הייתה לעסוק בזה ולקחת את זה כמקצוע ממש. אבל אני מרגישה קצת חסימה בגלל הילדים... נורא קשה לי עם כל הקטע של הבייביסיטר. ובעלי לומד בלילות בין 12לשבע בבוקר. אני נורא רוצה לעסוק בזה. איך משחררים? ליוויתי כבר כמה לידות...
רבה אמונתך!יהיה לי יותר נח להגיב באישי,
מוזמנת!
אני תוהה אם זה בסדר להתקשר אליהם באמצע הלילה ולבקש מהם שמישהו יבוא להשגיח...
שלום יקרה!
בהחלט יש תקופות כאלו, חסרות תאבון.... והרבה פעמים זה נורמלי ועובר מעצמו...
האם יש סיבה לחוסר תאבון? (כלומר, סיבה פזיולוגית או רגשת הידוע לך?)
וכמה זמן המצב נמשך?
בכל מקרה, מקווה שבקרוב המצב ישתפר 
לי היה
בזהירות ועדינות. יש תרגילים שמיועדעם לכך.
אל תזניחי את המצב. זה משפיע לרעה על הגב ועל רצפת האגן. ממש לא כדאי.
בריאות שלמה!
שבה מבקשים על רוחניות ועל גשמיות לזכות , וכמובן עוד שהתינוק יצא בריא ושלם ברוחו בגופו ובנפשו מוכן ומזומן לעבודת הבורא, וקיום כל מצוותיו. התפילה יכולה להיות בכל ניסוח ודרך שנראית לך, וכמובן על עוד דברים שאת מפחדת מהם - העיקר, תשפכי את ליבך לפני בוראך...
צדקה תציל ממוות!!!!!
המשפט הזה מאוד מחזק אותי. אני עושה את ההשתדלות ואלוקים יעזור.
לפעמים בלילה אני חרדה לילדים אני שמה צדקה, או כשיוצאים לדרך רחוקה, וכו. אפילו על דברים יותר קטנים....
רבה אמונתך!ובקרוב תתבשרי (ותבשרי לנו) בשורות טובות!
שהתינוק שלך עולה במשקל בקושי. שהוא חריג למטה מתחת לכל העקומות ומצוי כנראה בתת תזונה.
גם תינוקות רגועים שישנים יפה - יכולים להיות תינוקות רעבים שהתרגלו לרעב.
כזו אי עליית משקל קיצונית ושבירת משקל אל מתחת לכל העקומות (מתחת לאחוזון 0.1!!!) - אמורה להדליק לך נורה אדומה מהבהבת עוד לפני הטיפת חלב - ולהוסיף מהר תמ"ל לפחות לצורך בדיקה, ואם הוספה של תמ"ל לא עוזרת - לפנות לרופאים מומחים לבדוק איזו בעיה מונעת מהתינוק שלך לגדול...
הם יגידו לך להעיר אותו בלילה כל 3 שעות לאכול, ככה הם אמרו לי בילד הראשון ולא הקשבתי להם, כי למה לקלקל לשנינו את הלילה???
והיום הוא ב''ה כמעט בן שנתיים ולא נראה שחסר לו משהו...
ובאופן מאד מאד חריג . זו אינה סטיה כלפי מטה או ירידת אחוזונים - זה ממש חוסר גדילה.
אז חייבים לשלול שאין בעיה עם החלב שלך - שלמרות שיש הרבה חלב הוא לא מזין והילד לא עולה במשקל.
ואם את אומרת שיש הרבה חלב - זו סיבה טובה יותר לפנות לרופא מומחה לבדוק למה הילד לא גדל ולשלול בעיות רפואיות אחרות...
אבל זה לא אמור לעניין אותך רק בשביל הטיפת חלב - אלא בשביל הילד שלך.
כזו אי גדילה משמעותית - היא סיבה טובה לדאגה ובדיקת רופא!
אני מעריכה שגם אם בעלך רזה מאד הוא עדיין על אחוזון כלשהו. ולא הרבה הרבה מתחת...
משמעותו של אחוזון הוא כמה ילדים שוקלים פחות מהבן שלך..
אם הבן שלך הוא מתחת לאחוזון 0.1 זה אומר שפחות מ0.1 מהתינוקות בני גילו בארץ שוקלים פחות ממנו. בהתחשב בזה שיש פגים - זה נשמע רע מאוד מאוד.
גם בעלי רזה מאוד למרות שהוא אוכל טוב וגם 2 מהילדים שלי אבל -
1.כתינוקות הם כן עלו במשקל באופן אנושי.
2. הם עדיין בין אחוזון 3 לאחוזון 0.1
אולי את לא חייבת להתייחס לאחות בטיפת חלב - אבל כאמא אני ממליצה בכל זאת לפנות לרופא - שהוא יגיד שכזה תת משקל קיצוני הוא תקין בהתאם למשקל של בעלך והגנטיקה...
בטוח תהיי רגועה יותר אם רופא מומחה לתזונה וגדילה של ילדים ישלול בעיות אפשריות...
"רק בשביל הבדיקה" כי אחרי הבדיקה הזאת את עלולה להשאר עם פחות חלב ותינוק שכבר יונק פחות טוב אבל עם אותה הבעיה.
אבל נראה לי שכן צריך לבדוק.
קודם כל אם עשית שקילות נוספות במשך החודשים הללו לסדר אותם על הגרף ולראות אם רק נגיד בחודש האחרון יש חוסר עליה או מההתחלה זה ככה וכו'. אולי רק עכשיו הוא ירד כי היה חולה וכד'? צריך לשקלל את כל הנתונים האלה.
צריך לראות גם אם הוא גדל באורך ובהקף ראש. שזה נראה לי חשוב.
יש גרפים ברשת. את יכולה להדפיס לך אפילו לבד. תחפשי גרף לתינוק יונק.
חוץ מזה אולי צריך לעשות בדיקות דם. כשיש חוסר ברזל יש הרבה פעמים חוסר עליה במשקל.
אם האחות בטיפת חלב תגיד תני לו מטרנה לא הייתי מתייחסת מייד.
אבל תלכי לרופא ילדים ותבקשי לעשות בדיקות ולברר את העניין. ואם הרופא לא מתאים בגישה תלכי למישהו אחר.
גם לי יש קטנטונת ואני לא חושבת שצריך להיות בלחץ על המשקל. אבל כדאי לעקוב.
שלי נולדה שלוש שבע מאות וחמישים ובגיל 5 חודשים שקלה חמש מאתיים ועשרים... גם לא עליה טובה מי יודע מה... סה"כ היא עלתה במשקל אבל בצורה איטית ורגועה... וראיתי שהיא מתפתחת בסדר בכל שאר הדברים והתהפכה וכו' די מוקדם.
בקיצור תבדקי מה שצריך ואל תפחדי מהטיפת חלב :-}
זה כמובן- שתיים שבע מאות וחמישים
ולא שלוש שבע מאות וחמישים
משיח עכשיו!כי היתה עליה על העקומה - גם אם זו העקומה הכי תחתונה או העקומה המיוחדת לבת שלך. (אבל ה"קו" של העליה הוא באלכסון נורמלי)
בגדול - גם אני לא בעד התבוננות על העקומה אלא על הילד והקצב והתזונה שלו - ומי שזוכרת אני נוהגת לענות כן כן לאחות בטיפת חלב ולא להתייחס אליה (למרות שיש גם אחיות טיפת חלב שרואים שגם הן גידלו ילדים והם מדברות בשפיות כמו כל אמא נורמלית.).
אבל צריך להיות גם הגיוניים - ילד שאוכל היטב ורגוע ולמרות זאת לא עולה במשקל באופן קיצוני ויורד מתחת לכל העקומות - מצדיק ביקור רופא. יכול להיות למשל שהילד רגיש לחלב - והעובדה שאמא שלו אוכלת חלב מונעת ממנו עליה תקינה במשקל למרות שהוא אוכל כראוי. (וכמובן שיש גם בעיות חמורות יותר)
להיות לחוצים מדי זה אולי לא טוב. אבל גם להיות שאננים יותר מדי זה לא טוב.
הוא מתעורר מעצמו לאכול אחרי 4 שעות או שאת מעירה אותו?
הוא בוכה כשהוא רעב?
תינוקות שמתרגלים לרעב כמו שבנות הלחיצו פה
אלו תינוקות שנהיים ישנוניים מרוב רעב ואפילו לא מתעוררים לאכול או בוכים מיוזמתם כדי לדרוש אוכל.
אם הוא שבע לארבע שעות ואז מודיע שהוא רעב ודורש אוכל
לפי כל שאר הנתונים שכתבת עושה רושם שהוא שבע ואוכל נפלא ושלא חסר לך חלב.
ויש לו גם גנטיקה של רזים.
הוא מגיב בהתאם לגילו? (לא זוכרת מה צריך להיות- עוקב עם העיניים? מחייך אולי?)
אני לא הייתי נלחצת מבחינת ההנקה. בעיני יש פה כמה תגובות עם היסטריה מוגזמת.
נשמע שאת אמא מאד מודעת ושמה לב לפרטים.
כנראה שכן הייתי שואלת את הרופא ילדים מה הוא אומר אם הוא אחד שאת סומכת עליו
(ולגבי טיפת חלב- אני מניחה שילחיצו אותך וישכנעו אותך לתת לו תוספות. לא בטוחה שזה הדבר הכי נכון בעולם.. אני הייתי שואלת רופא ליתר בטחון ולא מתרגשת משאר התגובות אם כל השאר בסדר)
באה ממשפחה שכולם רזים מאוד (גנטי)
תמיד צעקו על אמא שלי בטיפת חלב. זה לא עזר גדלנו רזים ובריאים ב"ה
תבדקי אבל לא בלחץ. יש לגנטיה משחק חשוב כאן
הוא לא הספיק לילד שלה.
וכשהיא התחילה להוסיף תחליף הוא נרגע.
ובהחלט יתכן שכמו שכתבו לך בחלק מהתגובות
שהוא התרגל לרעב...
עדיף לבדוק ולהיות רגועים.
הבת שלי הקטנה אכלה כל שעה וחצי, חצי שעה.
וכשלא אכלה, פשוט צרחה. הבאתי לה בבקבוק 60 סיסי מים רתוחים
והיא טרפה אותם.
בעניים דומעות הבאתי לה מטרנה, ובא לציון גואל.
נרגע ברגע.
וזאת אחרי שהבת הגדולה ינקה 15 חודשים.
אצלי נולדו בכזה משקל וסיימו גיל שנה ב7 קילו.. היום בת 2 וחצי בריאה מתפקדת הכל תקין(!) =גנים!!!!!!!
אם הילד מגיב, ערני, מתפתח, לא בוכה.. את לגמרי יכולה להיות רגועה. משקל זאת לא ההוכחה!!!
הילד בוכה כשהוא רעב. מתפקד בהחלט יפה בהתאם לגילו רגוע וחייכן.
ולמלחיצות- אתמול אחרי ההנקה אמרתי שנעשה ניסיון וניתן לו עוד 60 של מטרנה למרות שהיה רגוע ונראה רעב.
החמוד היה לא נניח שעתיים ובקושי הצליח לישון עד שאחרי שעתיים הוא פלט הכל החוצה.
כנראה שהוא לא צריך יותר והיה שבע.
אני מניק מוכר אבל לא מעוניינת להיחשף בעניין...
נתחיל מזה שכל ההריונות שלי קשים, אבל קשים זה מילה קצרה לתיאור, אני מקיאה כמעט רוב הריון, בחילות עד ללידה, 2 הריונות עם שמירה, צירים מוקדמים, כאבי ראש וכווווווווו'
הקטן שלי כבר כמעט שנתיים, יש בי רצון לעוד הריון אבל ממש לא בא לי ולא מתאים לי להיות מושבתת עכשיו 9 חודשים... כשאני בהריון אני לא אמא לילדים, לא אשה לבעלי, ולא אני עצמי... שאלו פה פעם על דיכאון לפני לידה אז אצלי זה מתחיל עם הבחילות ונגמר בלידה.
כל ההריון אני בדיכאון.... התחלתי עכשיו לימודים לתואר ראשון בנוסף וממש לא בא לי למרוח את זה...
אולי זה נשמע טיפשי שאני אומרת לא בא לי אבל מש לא בא לי... וכן בא לי...
טוב, חפרתי... אשמח לתגובות.
גם לי יש הריונות קשים ומתישים. בחודשים הראשונים ממש לא מתפקדת וזה מאוד משפיע על מצב הרוח.
הפעם חיכיתי 3.5 שנים. את מתארת הריונות מאוד קשים ובנוסף התחלת לימודים השנה.
את צריכה לבודד לפי דעתי ולהבין מדוע את רוצה עוד ילד.
מכל הלב- לפעמים זה כי אנחנו מסתכלות החוצה ומרגישות שאנחנו לא ממש בקצב כמו כולן...
לפעמים בא לנו על תשומת הלב המתוקה הזו כשכולם רואים את הבטן המבצבצת....
לפעמים מרגישות איזשהי ריקנות בחיים שצריך למלא במשהו משמעותי.
יש לך ילד עוד לא בן שנתיים. זה די צעיר. נכון , יש כאלו שאחרי שנה הן שוב בהריון אבל לגוף שלך זה לא מתאים.
זה כנראה הניסיון שלך- הריונות קשים והתמודדות עם הצורך למנוע הריון גם כשזה כואב.
יותר חשוב שתהיה לילדים שלך אמא שמחה ומתפקדת ולבעלך אישה טובה מאשר שתספיקי עוד ילד ותסבלי כ"כ הרבה.
לפי מה שאת מתארת, הריון אולי אפילו ימנע ממך את המשך הלימודים, לא?
הייתי מציעה לך לחכות עוד. זו נקודת המבט שלי , בטח יהיו כאלה שחושבות אחרת.
בהצלחה , החלטה לא פשוטה ...
אני יודעת שאני לא הייתי דוחה היריון בשביל לימודים.
אני סטודנטית לת. ראשון (ב"ה שנה רביעית ואחרונה) ועכשיו אני בהיריון שלישי (כולם נולדו במהלך התואר). ב"ה ההיריונות שלי לא במצב הקשה שאת מתארת, אם כי גם אני מושבתת בהתחלה של ההיריון. השנה למשל, החסרתי כמעט חודש שלם בסמסטר שעבר כי לא יכולתי לקום מהמיטה. וב"ה עברתי את כל המבחנים (לא מאיות אבל מספיק בשבילי).
האם יש סיבה מסוימת לכל הבחילות שלך?
בכל אופן, כשאני התחלתי לאכול א. בוקר ולהקפיד על 3 ל' מים הבחילות עברו.
שיהיה לך בהצלחה בכל מה שתבחרי
נמצאת במצב דומה. מאד רוצה עוד ילדים אך לא מסוגלת להריון נוסף!!!!
כל יום חושבת הפוך מקודמו.
חושבת שלא הוגן בשביל הילדים חוסר תפקוד מוחלט, עצבים וכו' במשך 9 חודשים.
(וזה עוד בלי לימודים...)
וזה חוזר אחרי כל לידה מחדש....
נראה לי שרק- ורק את תדעי את האיזון הנכון בשבילך!
בהצלחה רבה!!
אני מאד פחדתי להיכנס להיריון בגלל החוסר תפקוד. אצלי ב"ה זה עובר אחרי 3 חודשים ראשונים. אבל כשהרגשתי לא טוב הרגשתי שעשיתי טעות ושהילדים מסכנים...
וזה כל כך ברור ומובן !
הריון קשה זה דבר שאין חשק להתחיל אותו למרות הילד בסוף ששווה הכול
תנצלי את הכמה חודשים האלו בשביל להתפלל על הריון קל קל קל (יש חיה כזאת)
והוא אמר לך שלא תוכלי למנוע יותר ממס' חודשים , או שזה מה שאתם חושבים?
אולי תשאלי במכון פוע"ה שזו ההתמחות שלהם ולא רב אחר שלא מרבה לפסוק בתחומים הללו.
בדיוק השבוע כתבה ד"ר חנה קטן כמה חשוב שלרב תהיה הבנה אמיתית בסבל ובקושי של השואל.
כתבה לגבי איזשהו רב חרדי שנהג לאסור על נשים לקחת אפידורל בלידה, עד ששמע את נאקותיה של בתו בזמן הלידה ואז התיר לה.
שווה קריאה לכולן. נמצא בבשבע האחרון של השבת.
מצטערת קשה לי לקבל את זה. דווקא בגלל שאני כ"כ כ"כ מודעת למה שעובר עלייך.
אמנם אני התחלתי למנוע רק אחרי שהיו לנו משני המינים , אבל זה בגלל שסבלתי פחות וכנראה היה לי גם יותר כוח סבל בהריונות הראשונים.
אצלי משום מה המצב מחריף מהריון להריון לצערי.
אולי נכון להתייעץ בתחום הספציפי הזה עם רבנים שכל עולמם הוא התחום המדובר.
כשכתוב עשה לך רב(!) הכוונה רב אחד עם פסיקה אחת לא לבחור איזה רב נוח לי לשאול כל פעם.
ואם היא קיבלה פסיקה של רב זה לא כל כך פשוט ללכת לשמוע פסיקה מרב אחר כי לא מתאים לי הפסיקה הנ"ל.
רב שפוסק, מבין טוב מאוד את הנתונום לפני שפוסק,. רק שהשיקול העיקרי בשקלול הנתונים הוא ההלכה ולא מה שמתחשק לי ונוח לי.
היא לא היתה פותחת את השרשור באופן שבו היא פתחה.
אם זה המצב , אין פה בכלל מה לבקש עיצות.
היא גם בכלל לא כתבה את עניין הפסיקה מלכתחילה, סימן שזה לא היה החלק המרכזי בבעיה שלה.
היא בקשה תמיכה ואני השתדלתי לתת לה את כל מה שיכולתי וזו דעתי וזכותי להביע את דעתי כמוך בדיוק.
את יכולת לכתוב את דעתך שעליה להקשיב לרב , אבל הייתי שמחה אם היית משמיטה את המילים הראשונות שלך.
למה ישר לתקוף באופן אישי כשמשהי מביעה דיעה שלא מקובלת עלייך?
הפורום הזה כ"כ מבורך, נשים פה כ"כ עוזרות ומסייעות זו לזו אבל לעיתים הוויכוח הופך למתקפה חזיתית וחבל כ"כ.
אפשר תמיד להביע דיעה אישית בלי לתקוף את מביעת הדעה הקודמת.
ואני אוהבת שאנשים מגיבים באנונימי...
זה שיקול חשוב!
ואז הרצון לילד יכריע אצלך את הכל.
את נשמעת ממש על הסף שהרצון העז לילד נוסף - יגבר על כל החששות מההריון.
לכי אולי לבקר יולדת או מחלקת יולדות - ההורמונים שצפים בגוף מתינוק קטן יכולים לגרום לך להרגיש שלמה עם הרצון שלך לילד נוסף.
דרך אגב עידוד קטן : תני לעצמך צ'אנס . הרבה פעמים פתאום הריון קל ומשעמם יכול להגיע גם לנשים שעברו הריונות סיוט...
אני בעד לבקש ברכה מהרב. לספר לו כמה הקושי ולמרות זאת אתם נכנסים להריון כי ככה הרב אמר לכם - ואתם מבקשים ברכה להריון קל--
היתה לי בהחלט תחושה קשה אתמול מהפגיעה של אנונימי - אבל החיים קיימים גם מחוץ לפורום ברוך השם ולא היתה לי יכולת להתחבר שוב ולתקן.
אז כמו שכתב מופים - לא התכוונתי לומר לאנונימית שהיא ממורמרת - רק ניסיתי להוציא את זה מהפה שלה עצמה , שהיא לא ממורמרת גם אם העבודה שלה לא קלה לה ויש לה חסרונות - היא גם לא איומה ונוראה ויש לה הרבה מעלות.
וצר לי שזה אכן יצא פוגעני למדי.
לגבי כל אלו שהגיבו להגנתי - לצערי התרגלתי ואני "מנפנפת" את התגובה הקבועה של איזו אנונימית שמעולם אפילו לא פנתה אלי באישי או הציגה איזושהי זהות - וכל תגובה כאן בפורום זה שלי שאינה טכנית או מוצי פוצי - נתקלת באותה תגובה אנונימית של פסילה לגופו של ניק.
אני בוחרת בדווקא לא להפסיק להגיב פה בפורום כדי לא לתת למישהו שמתחבא מאחורי אנונימי "פרס" על כזו התקפה פרועה שחוזרת על עצמה מתחת כל תגובה שלי ובלי קשר אם הדיון היה ענייני או לא.
תודה לכל אלו ששמו לב שדווקא כמעט לא ירדתי לפסים אישיים ולא "השתלטתי" על שום שיחה,והפעם זה ממש בולט לעין שהיתה פה הבעת דעה אישית ודיון נורמלי ורגיל לפורומים (להוציא ההודעה האחרונה לאנונימית שבאמת כואב לי שנאלצתי לעזוב לפני בקשת סליחה). חשוב לי להרגיש שיש כאן גם נשים אחרות.
וחבל לי גם שמורות כל כך נפגעו - כי דווקא יצאתי להגנת המורות.
שהן לא חייבות "להצדיק" את החופש שלהם או להפוך ל"מסכנות" - גם אם יש להם הרבה מעלות והטבות בעבודה שלהן מעבר לשוק החופשי - אז זו עבודה שאכן צריך כישורים ויכולות מסוימות כדי לעבוד בה - וההוכחה היא כמה נשים לא בוחרות בה מרצון למרות החופשים והתנאים הסוציאליים שלה וכמה נושרות בתחילת הדרך מחוסר התאמה...
שלוקחות פחות כסף, כתוב שמדובר בסכום של 700 ש"ח בערך. אולי כדאי לך לבדוק שם.
תרשמי בגוגל "לוח דולות מתנדבות"
יש להם מתנדבות תומכות לידה - מקסימות.
מבטיחה לחפש
עד כדי שגם דולה מתחילה זו הוצאה כבידה מדי (גם 700 ש"ח הם בהחלט הוצאה כבדה)
אולי תחפשי חברה קרובה/בת משפחה שטוב לך וזורם איתה.
והיא מתאימה לעזרה בבית חולים - גם אם אין לה את הידע המקצועי?!
רק בשביל שתתמוך בך ...
מתנדבת של תמר (בלי שביקשתי) לפי מה שידוע לי זה שיגרתי שם
נראה לי ממכללת מעיינות.
שילמתי 300 שקל וזה כלל גם פגישות לפני.
אני מכירה עוד מישהי שעשתה את זה, ממש מומלץ!!
מלווה במעייני הישועה.
אפשר גם במחיר סמלי.
כי לכל יולדת מגיעה אפשרות של דולה...
אנו חדשים בעיר מגורינו ואישתו של חבר של בעלי הציעה לי להצטרף אליה לבריכה
זה יכול להיות נחמד להכיר חברה להכיר דרכה מקומות ומושגים בעיר
הבעיה שלי שאני לא יודעת אפילו איך לשאול אותה נפגשנו סה"כ פעמיים
מה לובשים לבריכה?
בגד ים רגיל וחולצה? (הכלור הורס זה לא כמו בים)
עם כובע רחצה / מטפחת רגילה?
שאלות של מתחילה חוזרת בתשובה
יש כאלה שמעדיפות בגד ים צנוע שמוכרים (יש כאלה עם שרוולים ומכניסים, יש כאלה עם חתאית מבדר של בגד ים) אבל את ממש לא חייבת ויש מקומות שמבחינה בטיחותיתת לא ירשו לשים חולצה)ויש גם דתיות שהולכות בביקיני ליד בנות בלבד וזה גם בסדר( נראה לי חרדיות פחות)חולצה על הבגד ים זה מסוכן וממש לא נוח.
לי יש בגד ים צנוע מאוד שרוול 3/4 ושמלה מתחת לברך עם טייץ, מבד בגדי ים. והוא עלה הרבה... לא בהכרח כדאי להשקיע, לי חשוב היה להרגיש בנוח...
אם חלק ניכר ממי שמגיעות לבריכה הן נשים דתיות-לאומיות, לדעתי גופיית סבא בצבע כהה, עם חלק עליון של ביקיני מתחת, ומכנס גלישה באורך הברך (יש כאלה בחנויות ספורט או סתם בזארים גם ) לא יגרמו לך להיות שונה.
אם את לא אוהבת גופיות סבא (גם אני לא.. גם ליד נשים אני מתביישת ) יש בחנויות ספורט חולצות קצרות מבד לייקרה של בגדי ספורט ובגד ים, לא קוראים לזה בהכרח "בגד ים", אלא חולצת גלישה , יש אנשים שעושים עם זה גם ספורט, מה שעם שרוול זה בד"כ דגם לגברים. זה לא זול, אבל עדיף מאשר טי-שירט או חולצת בסיס מטריקו שמתנפחת במים ומפריעה בצוואר עד כדי חנק.אפשר להוסיף לחולצת-בגד ים טייץ פשוט שקונים בזול ולא חבל שיהרס בכלור. ביישוב שאני גרה (דתי לאומי) מה שמקובל זה או בגד ים שלם רגיל לא עם מחשוף עמוק, טייץ/מכנס קצר/ מכנסי גלישה וגופיית סבא או חולצת ספורט מבד של בגד ים (של ספידו ארנה ודומיו, מה שכתבתי) וטייץ / מכנסי גלישה. לא נראה לי נוח להיכנס לבריכה עם מטפחת, ניסיתי והיא נפלה לי בתוך המים.
כובע ים זה נשמע פיתרון מצויין, אני בבריכה (שחייה נפרדת..) מורידה את הכיסוי
מקווה שעזרתי...
וכאלה שמכסות עם חלוק,
שלי זה נראה הזוי, אבל מכבדת.
אבל את לא חייבת.
בכלל לא.
אני לובשת בגד ים,העיקר שיהיה לך נוח. וכן אין בעיה גם להוריד כיסוי למיטב ידעתי.
דרך מי חזרת בתשובה? אם דרך ארגון מסויים, אז כדאי לך שיהיה לך רב או רבנית שאת יכולה להתייעץ איתם,
יש ארגון חדש בשם מענה, של הרב עופר גיסין.
נתקלתי בחיפוש בגוגל בקישור לאתר ומפחדת שהוא פיקטיבי
מישהי מכירה את פרינסס בגדי ים צנועים, מרח’ התקופה 16א, ירושלים??
הם הכי זולים שראיתי פשוט
אני בד"כ עם מטפחות, מה שאחרי לידה לא כיף כ"כ להתעסק עם קשירה בטח שלא נוחתים עלייך בהתראה של כמה שניות...
למישהי יש רעיון למשהו נוח שאפשר לשים ברגע אבל שלא ארגיש מוזר איתו? (בכל זאת מגיעים אורחים
)
וכמה זה עולה? כי אין לי משהו אחר בבית אז בכל מקרה אצטרך לקנות.
תודה נשמות!
ואשמח לשמוע סדר גודל של מחירים.
תודה
אבל אני לא מרגישה מוזר כי גם בימים רגילים אני הרבה פעמים מתעצלת להתעסק עם מטפחות ושמה כאלה.
התכוונת שהכי פשוט לשים ברט או שאת שמה את הברט הכי פשוט?
כי אני מחפשת משהו קליל ופשוט. לא יהיה חם עם הברט או שיש כמה סוגים?
תודה
בלי פרחים, סרטים, שכבות, אבני חן וכו וכו.
אבל במחשבה שניה כמובן גם פשוט וקל לשים אותו...
אני מתכוונת לסיגנון הזה-
אבל יש גם חלקים לגמרי. בלי שום דוגמא. יש חנויות שיש כאלה עם כמה מידות.
נראה לי שזה עולה בסביבות ארבעים עד חמישים ש"ח ככה בערך.
אפשר אולי למצוא גם בפחות.
אני קניתי בערך ב-35 ש"ח כובע ברט פשוט (אחר כך ראיתי בחנויות אחרות ביותר זול, לא זוכרת כמה בדיוק).
לי זה היה מאוד נוח (גם עכשיו מיד פעם בשימוש בבית..).
זה היה נראה לי קצת מוזר, כי זה נראה שונה ממטפחת, אבל זה ממש סביר, פשוט שונה ממה שרגילים.
בהצלחה!
כמו מטפחת כזאת, שנראית כאילו קשרת אבל בעצם זה כבר מוכן ככה ורק מניחים על הראש. נראה די חמוד. יש בכל מיני חנויות של כיסויי ראש, למשל בחנות ליד תחנה מרכזית בי-ם ראיתי כזה פעם.
ומשתמשת בו בלידה וגם הרבה בתקופת ההנקה.
ואת המחירים הטובים ביותר מצאתי בחנות מטפחות וכובעים שליד התחנה המרכזית בירושלים...
גומי מאחורה ו2 זנבות קצרות.. כובע מטפחת מעולה בחנויות של כובעי הלן/לימון מוכרים אותם בסביבות 15 ש"ח הפשוטים אם אני לא טועה
בס"ד
שלום לכן!
הריון ראשון ב"ה, אני מתלבטת האם לקחת דולה או לא. מצד אחד אני רוצה מישהי שתוכל לעזור בזמן הצירים, בעיקר כי כנראה אבוא רק אם בעלי והוא לא יוכל לעזור בכל שלב (גם אם אבקש מאמא שלי לבוא זה לא נראה לי אותו דבר כמו מישהי מקצועית שיודעת מה לעשות, (למרות שלאמא שלי ב"ה יש ניסיון בלידות, אבל עדיין זה לא אותו דבר))
אשמח לשמוע כאן מבנות שלקחו דולה בלידה האם זה היה להם טוב ועזר להם ולמה..
תודה רבה
ובהצלחה!
לידה ראשונה טראומתית מאדדדד
לידה שניה עם דולה- חוויה מתקנת מדהימה מאין כמוה!
הדולה המשיכה איתי בלידות שלישית ורביעית ובעז"ה גם הלאה..
זו תמיכה פיזית
והרבה תמיכה נפשית מאשה, שמגיעה ממקום אחר מזה של הבעל
והנוכחות שלה מאד מרגיעה- גם כי היא חוותה את זה הרבה, וגם כי היא לא בעלי ולא אמא שלי... שלהם זה תמיד הרבה יותר מלחיץ וקרוב ואישי.
לי זה היה מדהים ומתאים מכל הבחינות שבעולם.
משיח עכשיו!דולה נהדרת. מאוד מאוד עזרה לי, זה גם עוזר מאוד נפשית שיש מישהי לידך שיודעת מה אמורים לעשות, ומה אמור לקרות, והיא איתך. במיוחד אם את בכיוון של לידה טבעית - בבתי החולים לא תמיד גמישים וקשובים, ודולה מאוד עוזרת לתווך ויודעת מה אפשר לבקש (אצלי היא ביקשה מהם כדור פיזיו, גז צחוק... זה דברים שיש להם אבל אף אחד לא טרח להציע לי עד שהיא ביקשה). במיוחד בלידה ראשונה זה חשוב. מעבר לזה, כמובן הקטע המקצועי - יש דולות שעושות דברים אלטרנטיביים שעוזרים מאוד, כמו שיאצו רפלקסולוגיה ודמיון מודרך, ויש עיסויים שיכולים מאוד מאוד לעזור. דולה יכולה ממש לקדם את הלידה. קחי בחשבון שלידה זה דבר מאוד לא מתוכנן, ובסוף יכול לקרות מצב ששילמת לדולה ובלידה עצמה לא היה לה הרבה מה לעשות. בלידה השניה אמא שלי היתה איתי וזה היה מדהים, היא עזרה לי מאוד . לשיקולך, בהצלחה!
אל תקחי גם דולה וגם אמא. תחליטי מראש או אמא או דולה. כי אז יהיו לך שלושה מלווים ולפעמים זה מפריע לריכוז ולהתכנסות שהצירים דורשים (כמו שקרה לי
).
שאת רגילה.
שינית תזונה או שעות שינה?
הבנתי שיש שני ספרים, אחד ורוד ואחד כחול. מה ההבדל ביניהם? אם אני קונה אחד מהם, מה לדעתכם עדיף?
זה מהדורות אחד בשנה יותר קודמת ואחד עדכני יותר אך בתוכן אותו הדבר!!
הכחול מדבר באופן כללי מאד איך לטפל בתינוקות חדשים
הורוד הוא לינוקות מגיל לידה ועד שנה- שנה וחצי. מפורט. אני ממליצה עליו (את הכחול לא קראתי)
הצהוב לפעוטות
שמירת הריון