פורום הריון ולידה (עמוד 4954)

חכי שתתרכך הקרקפת ואז תסרקי במסרק סמיך.

עדיף לפני אמבטיה כדי לחפוך אח"כ.

ככה עבד אצלי

פעמים והכל היה חלק

כך היה לאחים שלי, וככה אמא שלי טיפלה בהם.

אבל קי בחשבון שזה מסריח..

מה שברור הוא שבתך דומה לך -

מה שניתן לעשות במצבים כאלו הוא באמת כמו שאמרו כאן, אבל זה לא פותר את הבעיה מן השורש.

טוב שאת לוקחת ברזל אבל אולי עדיף לקחת מולטיויטמין. כמו פרינטל למשל. וגם את הילדה לחזק למשך תקופה עם מולטיויטמין של חברה טובה. (ראיתי שצנטרום למשל, מוצלח לילדים. ויש  לקופות החולים מולטיויטמין לילדים בהנחה).   

בעיקרון זו בעיה בעור שעשויה לבטא חולשה כללית של המערכת החיסונית.

עם מסרק צפוף.

לחפוף אחכ עם שמפו כי השיער נשאר שומני..

סליחה על התיאור.

זו בעיה בעור (סוג של אקזמה).

את יכולה לנסות לקבל טיפול במרפאה לשם כך או לפנות לטיפול הומאופתי.

היריוון זה ברכה! למה את מפחדת?

בשורות טובות

הריון זה ברכה אתן צודקות!

אבל לפעמים הוא מגיע בזמן לא באמת טוב שזה מפחיד

אם זה הריון אני אהיה שמח ה!!!

אני מפחדת לבדוק...

עבר עוד יום ומחכה בתקווה.....

אולי את דואגת סתם?

ממה את מפחדת? היתה לך לידה קשה, או שאת מיד אחרי לידה? אם תרצי, אני פנויה לדבר איתך באישי.

לילה טוב!

עבר כבר בערך 40 יום..

עשיתי בדיקת הריון ויצא שלילי

אני יכולה להיות בטוחה שזה לא הריון? כי אצלי זה תמיד מזהה

יש לי שני ילדים בבית וזה זיהה אצלהם

ומה קורה אם לא אקבל מחזור בזמן הקרוב?

מה לעשות?

אם אחכה עוד כמה ימין הבדיקה יכולה להיות אמינה יותר??

הבדיקות האלו עובדות אצלי מניסיון

או שזה לא קשור??

נראה לי זה אצל מי שיש איזה משהו אחר לא תקין לגמרי בהורמונים בגוף, שמשפיע על זה. (נגיד חולת סכרת)

פעמים באיחור של שבוע ויצא שלילי ובסוף גיליתי שאני כן בהריון.

אני שואלת תמוך סקרנות. אם לא נוח לך לענות את יותר מרשאית להתעלם משאלותי...

האם התשובה החיובית יצאה לאחר איזשהו טיפול פוריות?

איך את יוןדעת שהתשובה החיובית לא היתה נכונה?  (יתכן והיה הריון שהתחיל ולא נקלט טוב, ולכן התשובה חיובית, ולאחר זמן קצר מופיע דימום...)

זה מידע מעניין!

בריאות שלמה ובשורות טובות!!

מבחינתו החלב זה כמו שוקו.

שוקו - לא משביע. רק מרוה - אולי...

תתני לו תוספת.

אני את הגדולה הנקתי 15 חודשים.

את השניה בגיל חודש וחצי, היא אכלה כל שעה וחצי, 

חצי שעה. וכשלא אכלה, צרחה. ברגע שהיא קיבלה תוספת היא נרגעה.

היו דמעות בעיניים כשזה קרה אבל אין ברירה...

בהצלחה.

להגיד לאמא מניקה שהחלב שלה לא מזין או לא משביע יכולה להיות אמירה מאוד מעליבה וקשה. היא עלולה לגרום להרבה רגשות אשם ותיסכול.

אני מסכימה שאם התינוק לא רגוע ורעב כל הזמן הוא כנראה זקוק לאיזשהו שינוי בהרגלי האכילה.

ואני מניחה שכתבת את דברייך מתוך נסיון ורצון אמיתי לעזור. ואני מאוד מעריכה את זה...

אני רק מבקשת לסייג את האופן החד משמעי שבו הדברים נוסחו.

מבקשת מחילה אם פגעתי בך! זו ממש לא היתה כוונתי!

מה הקשר לשוקו? מי החליט שזה לא משביע? מאיפה ההנחות האלה?

חלב זם זה האוכל לתינוק. אם כל תינוק לא רגוע היו מפסיקים להניק אותו לא היו הרבה תינוקות יונקים.

ההצעה שלך, גם אם עבדה במקרה אצלך, רחוקה מאד מההמלצות של אירגוני בריאות ומשרד הבריאות ורופאים וכו'.

פעמיים קרה לי בכזה שלב שהתינוק לא היה רגוע מהחלב

ואח"כ גיליתי שאני בהריון, 

ולפי מה שהבנתי טעם החלב משתנה

אז אם את בלי מניעה תבדקי גם את הכיוון הזה

רק יכולה להגיד מנסיוני שתינוק בוכה זה באמת מאד מתיש. 

אבל צריך לקחת בחשבון שככה זה תינוקות. נכון שיש כאלה שהם מאד רגועים אבל יש הרבה כאלה שגם לא.

זה עובר לאט לאט. אולי זה בטן אולי שיניים וכד'. לא תמיד יש פיתרון.

כשהם גדלים קצת הם מתחילים להתעניין בסביבה וכבר יותר רגועים.

ככה אני מאמינה.!

לדעתי אין דבר כזה חוסר חלב! אלא חוסר ידע, או יכולת, באיך להניק, שזה צריך יועצת הנקה.

אבל את יודעת זאת דעתי בלבד!

יהיו שיגידו שהתינוק רעב. ועובדה שנתנו לילד בקבוק והוא נרגע.

אני בכל לא הוספתי בקבוקים, אלא התמקדתי באופן ביצוע ההנקה ולראות שהוא יונק טוב.

רופא נשים יכול להפנות אותך למשטח ושם תבדקי- לא יותר גרוע מבדיקה פנימית. (ואז לתת תרופה)

יש לך גם הפרשות דמויות קוטג' או לבן? כי אם כן סביר מאד שזה זה.

בינתיים תקחי פרו ביוטיקה (אפשר להשיג בלי מרשם בבית מרקחת) ואל תאכלי מתוק (חוץ מתפוח ירוק שמותר). תנסי למעט ממש בקמח לבן ולא לאכול פטריות (כולל יין ושמרים)

צריך גם לנקות טוב את האיזור ולהחליף לבנים בתדירות גבוהה. 

(יש בעיקרון שרשורים שפתחו על הנושא, מוזמנת לחפש)

לא צריך להילחץ, אבל חשוב לטפל (קרה לי כמה פעמים. אם את לוקחת פרוביוטיקה ונשמרת ממאכלים לא טובים זה עובר תוך כמה ימים)

נשמע שאת סובלת מפטריה.

אם אין דימום (חלילה) את לא חייבת להיבדק בדיקה וגינאלית.

מספיק לגשת לרופאת משפחה לקבל ערכה למשטח (ממש שטויות - לא קשה ולא כואב כלל) וטיפול לפטריה.

האמת היא שלקחת מעט מאוד אנטיביוטיקה. וזה טוב.

במקביל את יכולה לקנות כדורי פרוביוטיקה (של סולגאר או סופהרב או אלטמן).

כדי להקל על הכאב והצריבה את יכולה למרוח עכשיו מעט יוגורט (לא ממותק) או אשל או גיל אם יש לך בבית.

תרגישי טוב ואל תדאגי - אפשר לטפל בפטריה בתוך כמה ימים.

בשורות טובות.

זה יכול לעבור תוך יומיים..

בהצלחה!

שתרווי ממנה רק נחת! ותגדלי אותה לתורה, חופה ומעשים טובים !!

ובקלות קלות !!

אצל הרב...לא כולן...לא מציעה לקחת כלום "נגד" פשוט להתגבר.. 

אפשר להפחית את הבחילה בעזרת ויטמיני B.

כיוון שביצה עשירה בויטמני B - ובצהוב יש ריכוז של אלו שמשתתפים בתהליך ההורמונלי - כדאי לך לאכול ביצה שבושלה מינימום זמן (עין או רכה או מקושקשת) כך שהצהוב לא איבד מהערכים התזונתיים שבו.

ממש תכריחי את עצמך לאכול לפחות את הצהוב. את תרגישי הקלה כ - 20 דקות אחר כך.

כשאת מרגישה הקלה את יכולה לאכול מדי פעם חתיכה קטנה של אגוז מלך (הגדול הבהיר) הוא עשיר ב B6 שלא נמצא בביצה.

תרגישי טוב. שיהיה בקלות עד כמה שאפשר.

אני השתמשתי בצמידי סי בנד שהם צמידים שמפעילים לחץ קל על נקודות איזון בידיים שמעוררים בחילות, זה נשמע כזה רוחניקי אבל זה פשוט זול רב פעמי ובעיקר ממש עוזר, אני יודעת שאצלי זה ממש פעל, הקטע הוא שאם עדיין לא יודעים שאת בהריון זה קצת מוזר כי שואלים מה זה הצמיד אבל מתחת לחולצת ארוכות לא רואים ובנסיעות גם לא ובבית לפני שאוכלים וכו.. בקיצור ממליצה

ולהמשיך לקחת את הכדור.

אני זוכרת משבוע שעבר.

ולקחת חומצה פולית ? היא קריטית במצב הזה. אמרנו 800 מק"ג.

היא תחזק את ההריון ותמנע דימומים.

אני יודעת שאת סובלת מבחילות אבל - נניח בבוקר היותר מאוחר - לא על  בטן ריקה לגמרי - חייבת לאכול ביצה. אם לא טוב לך ביצת עין אז מקושקשת. תכריחי את עצמך. בכוח. - גם תרגישי פחות בחילה, גם יותר כוחות וגם את מחזקת את ההריון כי הגוף זקוק לויטמיני B כדי לבסס את השינוי ההורמונלי.

אל תדאגי מדי לגבי הכתמים/דימום החום. זה כנראה דם שהיה כלוא ברחם עוד מהמשבר הקודם והוא משתחרר עכשיו.

תרגישי טוב. ואל תדאגי ה' שומר.

שמכילים 800 מק"ג - כך שזו לא כמות גדולה מדי לקחת.

ההמלצה שלי היא על סמך הנסיון שלי ונסיון של מטופלות אחרות שלי.

עודף חומצה פולית לא יפגע בהריון חלילה - תוכלי לזהות שזה מיותר - זה יעשה אותך עירנית מדי.

לגבי ביצים - אם טוב לך יותר ביצה רכה (בישול של שלוש דקות - על השעון - ברגע שהמים רותחים), זה מצוין.

אפשר אפילו להכין ביצת עין במחבת על בסיס מעט מים במקום שמן. זה  נדבק וצריך לגרד את זה מהמחבת אבל מבושל באותה מידה.

לגבי הזריקה - בישבן. אבל בחלק העליון שלו. לא צריך לחשוף  לגמרי את פלג הגוף התחתון (אני לבשתי חצאית עם גומי והנמכתי אותה עד למקום של הזריקה) וגם בד"כ האחות היא שמזריקה.

אבל אולי ימשיכו להסתפק בכדור הפרוגסטרון.

(אגב - יש רופאים שסוברים שממילא השינו ההורמונלי מתבסס עד השבוע ה - 14 ולכן מבחינתם אין צורך להמשיך לקחת הורמונים אחרי השבוע הזה).

אל תחששי מעכשיו. לכי  ותראי מה הוא אומר וה' יתן לך כח. מה שזה לא יהיה. 

אם יחליט לתת לך זריקות הגיוני שישלח אותך לאחות

וגם אם הוא עושה אז נראה לי פחות נורא מאולטרסאונד פנימי

רצוי להרבות בשתיה ובמנוחה

בהצלחה

וקיבלתי זריקות. ועדיין ההריון היה חלש. הרופאים לא יכולים לשמור על ההריון במקומנו.

ומשום מה רופאים היום לא מספיק ממליצים על שמירה. אולי בגלל ריבוי המקרים והתרחבות התופעה.

למזלי בעלי החליט שאנחנו מקשיבים לי. וגם אם הרופא (לא זו הפרטית, רופא קופ"ח בישוב שבו גרנו) לא ממליץ, ובעקבות כך גם לא מנפק אישור מחלה, אנחנו שומרים על ההריון.

(לרופאה הפרטית לא יכולנו להגיע - גרנו רחוק מאוד ובמצב של היפרדות שיליה עדיף היה שלא לצאת לדרך. היא דוקא המליצה על שכיבה).

עידוד!!!

בשני הריונות היו לי דימומים בין חודשים לשלושה שבו והלכו. לא כתמים ממש דימום

לפעמים הרגשתי שהם היו יותר ממחזור.

הרופאים בד"כ לא ממש מתייחסים אלינו

בהריון השני שלי כשאמרו לי ש50% זה נופל ו50% נשאר. ידעתי שלהקב"ה הפתרונות!!!

בעז"ה עם הרבה תפילה יהיה בסדר

כמובן להתפלל כמו שאומרת אמונה וביטחון.

ולשמור. אם זה דימום נרחב אז לשכב. וכשאלו רק כתמים אפשר להסתובב אבל לא להרים משקל אפילו מעט כבד - אפילו לא לגלול תריסים כבדים. שמירה מועילה מאוד.

למה זה קורה ? לפעמים ככה אנחנו בנויות -  עם נטיה לאבד את הויטמינים והמינרלים שאחראים על השינוי ההורמונלי או על טונוס השרירים. 

ולפעמים בלי קשר למבנה גנטי מסויים - אישה מגיעה אל ההריון כשהיא לא במיטבה ואין לה הכוחות להחזיק את ההריון.

בשני המקרים אפשר להועיל הרבה בעזרת שמירה ובעזרת תזונה נכונה.

ב"ה בשורות טובות.

אני לא הלכתי בכל פעם שהיה דימום להיבדק. גם בגלל שגרנו רחוק מבית חולים וחבל היה להיטלטל בנסיעה כשמה שצריך לעשות הוא לשכב.

בהתחלה אכן הלכתי.

כשהרופאים אמרו שאין מה לעשות (אצלי) אלא לחכות, ולמרות שהיו חלוקים בדעתם אם מנוחה משפיעה

בחרתי במנוחה מוחלטת! למרות הקושי. ב"ה היום הם בני 15 ו13

פשוט להתפלל ה-כ-ל בידי הקב"ה

באמת להאמין שה' הביא את ההריון וה' בעזרתו יתברך ישמור עליו.

אני יודעת שאי אפשר להשליך מהריון אחד למשנהו, הבנתי שאת עם תמיכה, מקווה מאוד שישפיע

ובעז"ה ימשיך הריון עגול ובריא ותצאי בידיים מלאות

אשמח תמיד לעודד

צריך לקחת לפני השינה ולא לקום. הכדור לא אמור להתפורר לך עד הבוקר לפחות.

להתקלח אחרי שלוקחים זה לזרוק את הכדור לפח.

גם לזוז אסור?

להזדרז להגיע אל המיטה מיד אחרי ששמים את הנר. אין בעיה לזוז בשכיבה.

הנר עלול להחליק החוצה כי הוא עדיין לא נמס. 

וגם אם נמס - כשאת בתזוזה את מאבדת חלק מהחומר של הנר.

כדי לטפל בפטריה את צריכה את כל הכמות.

לא שידות, לא מיטות כבדות. בטח לא בשלב הזה של ההריון.

ובמיוחד שאת לא יודעת עדיין למה לצפות מהגוף שלך.

מן הסתם יש שיקולים לכאן ולכאן אבל אולי כדאי לידע את בעלי הבית בקשר להריון.

לא פוגע בהגנה. 

נראה לי שכתוב כמה זמן- אם אני לא טועה זה רבע שעה. לטבילה מספיק אפילו פחות

אין שום בעיה להוציא בזמן ההכנות האחרונות, לטבול בנחת ולהחזיר.

עד 3 שעות זה יכול להיות בחוץ בלי שההגנה תיפגע.

אם זה עמוק זה לא אמור להפריע.. לא? 

בהפסק ובבדיקה הראשונה והשביעית צריך להגיע לעומק בבדיקה. ואסור שיהיה שם משהו חוצץ.

ראית את זה שם? אני מאוד לחוצה ומפחדת מיחס ענייני וקר.. 

יחס נעים, מיילדות מדהימות (הספקתי להכיר 3, עקב החלפת משמרות ובמשמרת השניה בסופה היו לי 2..)

אחיות במחלקה עוד יותר!!  

ואת יכולה להכניס לחדר לידה כמה אנשים שאת רוצה, אין הגבלה..

בקיצור מומלץ בחום

אני הייתי בזמן מאוד עמוס! 

לא היו חדרי לידה פנויים בכלל. וכל אחד שהתפנה נתפס מיד.

ככה גם במחלקה. אבל לא הרגשתי את זה. היחס היה נעים וברוגע, והתייחסו אלי כאילו הייתי יולדת יחידה. ככה הרגשתי..

יש לי עוד הרבה זמן (שבוע 21) אבל אני רוצה ממש שזה יהיה קרוב להורים ולכן זאת דיי האופציה היחידה... אני נורא מפחדת מתחילה לשמוע סיפורי לידות וזה מאוד מאוד מלחיץ אותי.. אני מחכה ומצפה אבל במקביל מאוד מפחדת ואין לי אף קרוב שאני יכולה להתייעץ איתו..

אבל תדעי שאם שמעת סיפורי זוועה על לידות, זה ב"ה לא כל הלידות!

יש דבר כזה לידות קלות! מנסיון...

וזה כיף, וחויה עוצמתית...

כתבתי את תגובתי לפני שראיתי את שלך

היה מדהים!!הצוות בחדר לידה ובמחלקה היה ממש נחמד.

רק האחיות בתינוקיה לא היו מידי סימפטיות, אבל הבנתי שככה זה בכל מקום.

סיפורי לידות טובות תקינות ומשמחות, אין שום מצווה לשמוע על כל הסיבוכים האפשריים דרך סיפורי הלידות!

בעיני, לפני לידה (בעיקר ראשונה, בעיקר אם יש לך נטיה להילחץ) חובה להימנע מכל מה שמוסיף לחץ ואין לו תועלת כלשהי...

אני בעד לקרוא סיפורי לידה, אבל רק אם זה מחזק אותך, ועושה לך חשק ללדת...

אם זה לא, למה לעשות את זה לעצמך??

ללדת זה אולי קשה וכואב, אבל זו זכות עצומה, וזה יכול להיות גם כיף גדול!

אני ממליצה להתכונן ללידה באופן הזה, ולא להילחץ!!

וגם, חושב להתפלל על שליחים טובים בלידה!

לפעמים אני לא כלכך שולטת במה שאנשים מספרים לי או מה שמזדמן לי לשמוע.. עדעכשיו אני מרגישה שפשוט מרוב לחץ הייתי באיזה אטימות רגשית כזאת כאילו לא קולטת שאני בהריון לא קוראת לומדת אפילו לא קונה בגדים להריון ופתאום אני עומדת מול המראה קולטת שכבר יש לי בטן שכל הבגדים שלי פשוט לא עולים עלי אני מרגישה תנועות וקולטת שזה אמיתי וזה מפחיד , שוב אני שמחה בזה אבל זה כאילו גדול מכדי להכיל.. אני לא יודעת איך להתחיל לנתכונן מה הוא הקצב הנכון עבורי..בקיצורת הרבה חששות.. מרגישה עוד ילדה בעצמי. שחייבת להיות בידיחם טובות, לתת את האחריות עוד קצת למישהו אחר.. 

וכולן עוברות אותו לאט לאט...

בלידה עצמה, מלבד התינוק, נולדת גם אמא חדשה.

אל תדאגי.

תחשבי מה יכול לעזור לך, להכין אותך יותר, לחבר אותך יותר...

והאחריות אף פעם לא לגמרי עלייך. יש פה מישהו שארגן את העניינים ומארגן אותם בכל רגע מחדש...

והוא יודע מה את באמת מסוגלת ומה לא, והאחריות היא עליו...

דברי איתו...

לגבי סיפורים שאת שומעת בלי שרצית, את יכולה לנסות לא להקשיב... ואם זה לא הולך, להגיד לעצמך (עדיף בקול, ועדיף כמה פעמים) "רוב הלידות תקינות. הסיכוי שיקרה דבר כזה הוא נמוך. בע"ה תהיה לידה נפלאה!"

בעיני, אחד מהחסדים הגדולים של רבש"ע איתנו זה שההריון הוא ארוך יחסית, זה מאפשר הרבה זמן לעבד רגשות ומחשבות לקראת הלידה... זה מצויין שההריון מעורר בך רגשות כאלו ואחרים, כך צריך להיות! התפקיד שלך הוא להחליט לאילו רגשות את רוצה לתת מקום מרכזי, ואילו רגשות ומחשבות מקום שולי...

את השורות הנ"ל כתבתי לפני ש"אורית" הגיבה, הן אומרות את אותו הדבר בערך, אפשר לוותר עליהן:

ודבר אחרון, גם לאמהות מותר להיות ילדות! מותר לך להרגיש שאת עדיין ילדה! זו הרגשה בריאה ונורמלית!

כן חשוב שתזכירי לעצמך שהעובר הזה הוא הילד שלך! ואת האמא היחדה שלו! הקב"ה בחר בך ורק בך להיות אמא שלו! ואת תדעי לעשות את זה מצויין!

צריך לקחת בחשבון שהרבה פעמים אחרי הלידה (בעיקר בלידה ראשונה אבל לא רק) לוקח זמן להתרגל, וזה בסדר גמור. בלידה נולד תינוק ונולדת אמא, ושניהם גדלים ביחד!

בהצלחה יקרה!!

אולי בלי שהתכוונת חיזקת והארת גם לי כמה נקודות..

ברכהה ובצלחה בכל

זה כמו שאמרתן תהליכי ויש עוד זמן.. וכל אחת מההארות שלכן נכנסה פנימה ונתנה לי הרבה נקודות טובות למחשבה וכיוונים.. תודה לכן בע״ה בשורות טובות לכולן

אני אישית פשוט לא מסוגלת משום בחינה (פיזית, נפשית, כלכלית, זוגית וכו וכו) להביא כל שנה אז אני פשוט עם גלולות

בשלב הזה אני מצדיעה לך

בהצלחה

אני גם עם גלולות..

שיהיה בהצלחה ובקלות

ודרך אגב, לי גלולות עושות תופעות הורמונליות שמרגישות כמו תחילת הריון

בחילות ושאר מרעין בישין

אז זה לא אומר כלום....

את מניקה? כי אם את לוקחת סרזט ומקבלת זה לא הכי עוזר...

נשמע מתקדם אבל א"א לדעת ואת לא רוצה לפספס! יכול להיות שאת כבר שבוע 10! זמנך נגוז

הם יכולים להעריך את השבוע גם לפי השק הריון, ככה שגם אם את בשבוע 4 ידעו להגיד לך שזה שלא רואים עובר/דופק זה לא סיבה להלחץ.

מקצועי מאד.

התשובות שלו לשאלות תמיד ממהרות ולקוניות.

ואני לא יודעת איך להסביר את זה - הוא כביכול אדיש כזה ולקוני. את שואלת אותו נניח על גרד בנרתיק או כאב בשד והוא עונה בלי לבדוק בכלל כאילו לא באת עד לרופא ואת שואלת אותו בפורום. מצד שני הוא משתדל להיות נחמד ובסדר.

כששואלים אותו על דברים שמביאים כסף כמו אמצעי מניעה וסקירות מערכות (שהיא המומחיות המיוחדת שלו) הוא הופך למלך הסבלנים והמפרטים--

בגדול למעקב הריון הרושם שלו עלי היה - "בסדר גמור"

בטוח תהיי מלכה.

כשרק חשבתי בשעתו אולי לעשות התקן היה לו ים של סבלנות בשבילי.

הייתי הולכת אליו....

לנסות את הסרזט (הבנתי מהרב שלי שהלכתית זה קל יותר) - וכשהוא נתן לי את זה הוא אמר לי "חצי מהשיחות שאני מקבל ביום הם על דימומים מסרזט. אם יש לך דימום אל תתקשרי אלי לא יהיה לי משהו להגיד לך חוץ מזה שסרזט מדמם".

ברוך השם עברתי את הסרזט בשלום ודווקא הייתי סופר רגועה.. כל אחת והגוף שלה.

אני לא יגיד שלא היו דימומים סיוטיים בהתחלה, וכמעט הבטחתי לעצמי שיותר אני לא עושה את זה, 

אבל אח"כ זה היה מצוין ודי שכחתי מקיומו...

מקווה שהגוף שלך יתרגל מהר יותר...

כאב חזק

כמעט מתחילה רביעי

אכן משתדלת

הייתי אצל הרופא, הכאב ראש ממש הציק לי

ואמר שזה מלחץ ויהיה בסדר

בלי לחץ, אבל זה אחד הסימנים של רעלת הריון. תבדקי חלבון בשתן ולחץ דם.

אגב גם לי יש מליוני כאבי ראש בהריונות.... ואני לא יכולה לקחת אקמול כל יום במשך חצי שנה, אז למדתי איך להתמודד עם זה

אולי ברזל נמוך? B 12?

לטפטף חלב אם לאף כל כמה שעות, זה עושה פלאים. יותר ממי מלח.

בעניין החום - אין לי מושג... מסכן...

וכל מה שכתבו פה לא הרגיע אותו

לקחתי אותו לדיקור סיני, וזה חולל פלאים

הכל נעלם

ודבר נוסף, עברתי לתמ"ל ללא לקטוז, אומרים שזה מחולל פלאים

וחלב אם מאד מאד עוזר!

לעסות שמן זית חמימים על אזור החזה מאד מקל

וכן בגדים חמים במשך הלילה על אזור החזה ממש שכבות מומלץ להוציא התקררות!!

בהצלחה ורפואה שלימה!!

כבר מההריון הקודם... וזה לא תאומים.

האמת שאני ממש מבינה אותך שזה משגע לגמרי, אבל אני די לוקחת בקלות.

אפילו מיילדת שאלה אותי אם זה תאומים...

זה סתם מצחיק אותי כל התגובות של האנשים, אפשר לעשות על זה מחקר אנתרופולוגי...אנשים לא מסוגלים לשתוק, חייבים להגיד משהו כשרואים אשה בהריון....

בעיות שלהם.

את כבר תדעי מה להגיד ומה לא...

ו - הרבה יותר פשוט להניק תינוק גדול, ערני, ואכלן. (לא תמיד...)

בהצלחה!

הייתי כל כך גדולה באחד ההריונות שלי.

שכל הרופאים דיברו על הערכת משקל 3.700-3.900 בהתחשב בגודל הבטן שלי.

בסוף יצאה בייבי במשקל 2.900 ואני נשארתי עם הרבה עודפים שלקח הרבה זמן להוריד אותם בדיאטה טובה--

כבר עדיף תינוק גדול ש"קשה" להרים אבל הוא ישן טוב יותר ורגוע יותר.

עקרת בית.. מה זה

איזו סביבה זו, זה פה בארץ..

שתחזור בתשובה דחופ תגידי לה וניתוח אף !אם זה לא יעזור

שיגידו מה שיגידו

ובלי קשר עדיף להתרחק מאנשים שאינם מפרגנים

כמו שאמרת יש לך ברכה והנס וזה שלך

לגמרי שלך..וכולם שישתקו

אני שולחת לך סלוטייפ לכולם שישימו בפה

באמת.

לא כולם זכו לעודף טקט.

ולא לכל אחת מפריע כל סוג של דיבור.

והרבה פעמים ההערות נובעות מאכפתיות ותחושת שותפות, שאולי לא במקום, אבל אין צורך להתעצבן...

שאם השמנת רק בבטן- את תירזי יותר מהר אחרי הלידה...

אני שנה אחרי הלידה, קמו לי זקנים באוטובוס לא נעים.

[ובהיריון עצמו , אמרו לי שיש לי בטן קטנה, כנראה כי השמנתי בכל הגוף (לא מראה נעים), אז זה לא היה פורפוציונאלי ]

זהר הרקיע אני מבינה אותך לגמרי!!

אני "רק" בשבוע 13 ומההתחלה ממש יצאה לי הבטן.. וגם ככה לא נפטרתי עדיין מכל העודפים של ההריון הקודם..

אבל ניסיתי להתעלם ובשבת חמותי סיפרה לי שלפני חודש חברות שלה שאלו אותה אם אני בהריון (!!) והיא ענתה להם שהיא לא יודעת (באמת לא ידעה עד לפני שבועיים..) אבל ניסתה להסביר להם (וגם לי) שאף פעם לא הייתי דקיקונת אלא רחבה ועוד נשארה לי בטן מההריון הקודם...

וואי..

לא סיפרו לאנשים שנשים בהריון רגישות ביותר???

מילא תנחשו שמישהי בהריון... אבל למה לדבר על זה? איזה חוסר טקט... חכו חודשיים ותראו אם צדקתם..

זה באמת מרגיז... גם לי הייתה בטן ענקית וקיבלתי הערות כאלה..

תעני להם בחיוך- ברוך ה'!!

שישתקו ויפסיקו להסתכל עלייך.....

זאת באמת ברכה ושכל נשות ישראל יזכו להיות שמנות מסיבות כאלו

תזכו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו בעיתו ובזמנו

לשמוע

מחכה לקרוא את סיפור הלידב..

שתזכו לגדלם בנחת,בריאות ושמחה!!

כ"כ שמחה בשבילך- כבר חיכינו לשמוע!

שתזכי לגדלו בנחת ובשמחה!!!

שתהיה התאוששות נעימה ומהירה,

אני מקווה שתצליחי לנוח קצת בזמן הקרוב, כל כך מגיע לך

תזכו לגדלו בנחת

בחודש תשיעי!

מזל טוב! הרבה נחת!

שתזכו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו 

ולגדלו לתורה לחופה ומעשים טובים

ותרוו נחת יחד מכל צאצאיכם

המון מזל טוב , נחת , בריאות ואושר ועושר!!!

מחכה במתח רב לסיפור הלידה.

ובסוף ילדת בזמן המתאים לו ולך.

הרבה בריאות, התאוששות קלה ומהירה.

שמחה ונחת.

בטח הוא יצא מה זה מתוק אחרי כל מה שעברתם

מזל טוב, מזל טוב יקרה שיהיה לך ממנו הרבה, הרבה נחת יהודי אמיתי!!

ושתגדלוהו לתורה, חופה ומעשים טובים !! ושהברית תהיה בזמנה בבריתו של אברהם אבינו!!

!!!

אלא אם כן היית רגילה לפעילות דומה בעוצמה דומה גם לפני ההריון...

שיהיה בשעה טובה!!

מלבד זאת לפי הידוע לי (לא ניסיתי)

זומבה זו פעילות מאד מאמצת, 

שבודאי לא מומלץ להתחילה דוקא כעת

אני הלכתי קבוע לזומבה לפני ההריון,

והמדריכה אמרה לי שבכל זאת אסור בשום פנים ואופן בהריון, וזה מסוכן במיוחד בשליש הראשון.

שאלתי את הרופא שלי (פרופסור מאד מומחה) והוא אמר שאפשר ומומלץ להמשיך פעילות גופנית בהריון (אם הוא לא בסיכון),

אבל להזהר מאד לא לעשות קפיצות חזקות, לא להעלות את הדופק מעבר ל-60-70% מהיכולת המקסימלית (בהנחה שקודם התעמלתי בקביעות), ולא לבצע תרגילים בשכיבה על הגב. בזומבה קופצים המון וגם הדופק מאד מהיר ולכן אסור.

(אגב אצלי מהר מאד הגיעו הבחילות והחולשה ואז כבר זה לא היה אקטואלי---)

ולא ידעתי שאני בהריון, והרגשתי סחרחורות, דופק מהיר וכו' וכו'

לאחר שבוע עשיתי בדיקה וראיתי שאני אכן בהריון והפסקתי.

בשבוע 10 התחיל לי דימום מטורף... היתה לי הפלה

הרופאה שלי אמרה לי שאין תמיד קשר ישיר אבל היא לא ממליצה בכלל לעשות את זה בהריון

ולי היא נתנה הוראה לעשות חדר כושר קל בכל הזמן שאני בלי מניעה כדי שלא תהיה בעיה כזו

בהצלחה