שקיפות עורפית זו בדיקת אולטראסאונד המשולבת עם בדיקת דם.

הבדיקה מנסה לאתר הרבה תסונות ובעיות כרומוזומליות, או ח"ו מומים בעובר. בינהם תסמונת דאון.

אם גישתכם היא שבכל מקרה ומצב ממשיכים עם ההריון.

באמת אין צורך בבדיקה...

אבל, לפעמים, לאחר שמתגלים ממצאים מסויימים בבדיקה, הרבה זוגות מחליטים שבמקרה כזה כן כדאי להפסיק את ההריון (בהתייעצות עם רב כמובן. ויש מקרים בהם כמעט כל הרבנים מכל הזרמים יתירו לבצע הפסקת הריון)

סיבה נוספת היא הצורך לדעת מה המצב.

רוב הסיכויים שהבדיקה תצא תקינה, וזה מאוד משמח ומרגיע.

ואם ח"ו הבדיקה לא תקינה, ומחליטים להמשיך עם ההריון, זה מאפשר הכנה נפשית, ולא גילוי טראגי בלידה  (שהיא גם ככה חויה מטלטלת)

בהצלחה!

(אני באופן אישי לא עשיתי שקיפות, והסתפקתי בסקירה מאוחרת...)

לפעמים בבדיקות מאוחרות יותר (סקירה מאוחרת) רואים ממצאים שבפני עצמם הם לא בעייתיים, אבל הם מופיעים בשכיחות יותר גבוהה בתסמונות מסויימות, ואז עלולים להלחיץ אתכם שאולי יש לעובר תסמונת כלשהי.

במצב כזה, אם עשיתם שקיפות ערפית והתוצאה יצאה תקינה- זה מאוד מרגיע, כי התוצאות של השקיפות יותר אמינות מהממצאים מהסוג הזה.

(אני גם לא עשיתי שקיפות, אלא רק את הסקירה המאוחרת, אבל זה מה שהבנתי ממכון פועה כששאלתי אותם).

כי במכון ממש ממליצים לעשות את הבדיקה בכל גיל ובכל מצב...

סתם זה גם מתסכל לעשות בדיקה שכולם אומרים לך בשביל מה וזה מיותר וגם ככה בקושי יש כוח... והמזכירה בקופ"ח מסתכלת עלייך כמו על אחת שמשעמם לה ומחפשת איך להעסיק את עצמה בבדיקות מיותרות...

אח"כ בסקירה ראו לנו ממצא שיכול להיות גם בתסמונת דאון ח"ו,

וזה שעשינו את הבדיקות סקר (שקיפות וחלבון עוברי) הרגיע את הרופאים ולכן לא היינו צריכים מי שפיר. 

תעשי מה שאת רוצה אבל אני חושבת ששווה עוד בדיקת אולטרא סאונד ובדיקת דם פשוטות ולהיות רגועים.

מאשר להיות עם ספיקות בהריון או לעשות בדיקה הרבה יותר מסובכת ומסוכנת כמו מי שפיר...

בהצלחה!!

כלומר באותו יום או יום אחרי? או שאפשר גם יומיים-שלוש אחרי?

תודה על התשובות

אבל יתכן ואני טועה

אנחנו כנראה לא נעשה את הבדיקות...

ב. גם אם לא תעשו הפלה (אני מכבדת את זה לגמרי אבל ממה שאני רואה כשאנשים מקבלים חלילה בשורה כזאת לא תמיד ההצהרה ש"לא נעשה הפלה בכל מקרה" נשארת כזו ברורה) יש ערך להכנה מראש, להכין את המשפחה נפשית וטכנית ולהבין מה הולך לקרות.

שיהיו בשורות טובות והריונות בריאים לכל נשות עמ"י!

וגם ככה הבדיקה הזאת ממש לא מדוייקת ואני מכירה רק מקרים שהיא הלחיצה לחינם...

ובמיוחד שהם ממליצים לעשות אותה גם בגילאי 20 שאז זה אחוזים מאד נמוכים, אז למה?

צריך לדבר על זה עם אף אחד, ולא לחשוב מה המזכירה חושבת,

אני יודעת שאני בהריון בלחץ,

אני יודעת שמדת הבטחון שלי בהשם היא לא בדרגות כאלה גבוהות אולי,

ואני מעדיפה להיות מוכנה, ולדעת שאני את שלי עשיתי,

קראתי פעם מאמר של הרב יצחק זלברשטיין שכתב שם שאין איסור לעשות את הבדיקה, כי מי שחושב בדרך הטבע, זה בסדר גמור, ולא צריך להסתכל עליו לא יפה, כי יש לו על מי לסמוך כי אכן השם מנהיג את עולמו בצורה טבעית ואנו צריכים לנהוג לפיה,והטבע אומר שצריך לעשות בדיקות,

אלא מה?

הוא הוסיף ואמר, שאנשים שיש להם את הבטחון התמים בהשם, שמאמינים מאוד בטובו וחסדו ית', ומקבלים הכל באהבה, לא מעניין אותם כי הם רואים שהריון הוא מהלך ניסי, וגם זה בסדר.

כשקראתי את זה נרגעתי, נהיה בציבור שלנו נוהג כזה, שכל חומרה או כל הנהנגה מומלצת הפכה להלכה גופא!

וזה מעצבן!

אני זוכרת שאמרו לי שאשה לא נכנסת לבית קברות כשהיא בהריון! בעלי ישב יום אחד יום שלם בבית מדרש, חקר ודרש בכל השותים וכל הפוסקים, איזה תלמיד חכם בעלי! (במאמר מוסגר, תנו לי להתלהב) ואז מצא, בשות של הבדץ משו כזה, שכתוב שם שההנהגה לא להכנס לבית קברות היא : אם אשה בחודש תשיעי, ויודעת בוודאות שיש לה בבטנה בן! והיא אשת כהן, אזי לא תכנס, למה? כי עלולה ספק קלוש, ללדת שם, ואז יהיה בן כהן בבית קברות!

והסיבות הן קבליות... ככה שגם אם בעלך עוד לא מצא , חבל לזלזל בנשים אחרות ו"להחליט" מהי הסיבה שהן נמנעות ושהיא טפשית. אפשר פשוט לשאול ולחפש יותר .

דבר שני : שמעתי בשם הרב קנייבסקי שמי שעושה הרבה בדיקות לגילוי מומים - עלולה לגרום לכך שהנס כדי שהילד יהיה בריא יהפוך להיות נס גלוי והיום הקב"ה לא עושה ניסים גלויים. אם לא יודעים כל כך הרבה ורק מתפללים לנס של ילד בריא - הנס עדיין ישאר נס נסתר.

ורבה אמונתך - אני אשמח לשמוע באלו מקרים רבנים מכל הזרמים מתירים להפיל - כי אני מכירה אישה חרדית שלעוברית שלה היה חצי לב והיא היתה ללא יכולת חיים בלבד - והיא הלכה למלא רבנים חרדיים ואף אחד לא התיר לה להפיל - כך שקשה לי להאמין שכשמדובר בעובר בעל יכולת חיים אפילו עם מום קשה וכבד - ימצא הרב החרדי שיתיר...

דבר ראשון, כתבתי כמעט כל הרבנים. והכוונה היתה שהכמעט כולל גם את כל הזרמים (באמת קיימים זרמים בהם לא ניתן התיר כזה בשום אופן)

ובאמת במקרה שאין שום סיכוי שהעובר ישרוד, וניתנה חוות דעת של יותר מרופא אחד, והמדובר ברופא ירא שמים, ברוב הזרמים יתנן היתר (לצערי, מכירה מקרה באופן אישי).

מקרה שבו בוודאי ינתן היתר, בכל הזרמים, הוא במצב שההריון מסכן את חיי האישה. (אבל, אין קשר לשקיפות עורפית..)

ובעניין בית החיים. אמנית יצירתית צודק, אין הלכה שאוסרת! אם אישה (מעוברת, נידה, בתולה או מה שלא יהיה) רוצה להיכנס לשם, הלכתית מותר לה!

וגם את צודקת, יש הנהגה, הנובעת מתורת הסוד שנשים לא יכנסו לבית החיים. וכך מנהג ירושלים. וישנם מנהגים שונים בעניין. וזו הנהגה חשובה, ורבות הנשים שנוהגות כך. אבל זו לא הלכה!

(באופן אישי, לא נכנסת לבית החים, ועושים רק סקירה מאוחרת. אבל זה לא אומר שמי שנוהג אחרת הוא לא בסדר...)

והציבור הלטאי כל כך מתרחק מקבלה, שלכן זה מצחיק,

זה רק מראה כמה אנחנו הקטנים, וסליחה שאני מכלילה את כולם,

לא מבינים מה אני מקיימים,

כי הציבור הליטאי שכל כך נזהר  מקבלה, פתאום מדקדק במשו קבלי, הזוי.

ואני לא זלזלתי באחרים, רק באלה שנכנסו לי לבטן, גברים, כן כן, ובאו לומר לי ליד כולם, עוד לפני שידעו שאני בהריון,

שאסור לי להכנס,

שו?????????

אני שאלתי אותך? אמרתי לו, ו : "מאיפה אתה יודע בכלל שאני בהריון?" ו: "ממתי צנוע שגבר לטאי אברך שלא מסתכל על נשים, יסתכל לגיסתו על הבטן ויראה שהיא בהריון,"

כי תכלס, אצלי רואים רק כשאני בשמיני, וכשאני יולדת כולם בשוק שוקי עולמי ולא מבינים איך זה קרה, הרי הייתי לדעתם בחודש חמישי...........חחחחחח

מי שהבינה את דברי למעלה לא נכון, צר לי, זה לא אני. אני כתבתי ברור ומובן.

אני עושה בדיקות, ואני מכירה מה רב חיים אומר,אלא ש מכירה גם המון המון המון המון משפחות חרדיות שברגע בו נולד התסומנת דאון- שולחים לאימוץ!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אומר דרשני!

וגם שמעתי שהרב וואזנר מתיר בחדרי חדרים לאנשים כן להפיל תסמונות שונות, אבל זה כנראה סוד סודי וכמוס

לא מכירה מישהי שלא נכנסת לבית הקברות וחושבות שזה הלכה ולא הנהגה/מנהג המבוסס אנשהו.

וגם מנהג בישראל - דין הוא. מי שנוהגים אצלה מנהג כלשהו אסור לה להפר אותו בטענה של "זה רק מנהג". ויש אפילו צורך בהתרת נדרים.

רחוקה הדרך בין לומר זו לא הלכה אלא מנהג. לבין "להחליט" שהמקור שבגללו נשים לא נכנסות לבית הקברות הוא עיוות מצחיק ונלעג. יש מקור בקבלה - ואמנית הליטאיים הכי שרופים וקרי רגש שאני מכירה - לא מבטלים מנהגים שלהם שמקורם בקבלה. (גם החזון איש הקפיד עליהם) ואני ליטאית מאוד קרה.

הליטאיים רחוקים מאוד מאמירות מיסטיות ו"מופתים" .. והם גם נגד סתירת הלכות בשם הקבלה - אבל אף אחד לא פסל חס ושלום את הקבלה ומנהגיה כחלק בלתי נפרד מהתורה חס ושלום!! ואין שום ליטאי ש"נזהר" (עפ"ל) מקבלה.

קבלה גם אם היא לא ללימוד חופשי לכל העם אלא רק לגדולים,  וגם אם אסור לה לסתור הלכות - היא חלק מתורת השם גם לפי הליטאים הכי קרים. (הגאון מוילנא למד קבלה)

ולענין השני -  הנה אני מכירה באופן אישי זרם די גדול ומכובד מספרית - שבו אפילו במקרים שאין סיכוי שהעובר ישרוד וניתנה חוות דעת של יותר מרופא אחד, והמדובר ברופא ירא שמיים - לא נמצא הרב שיתיר הפלה.

ככה שאמירה של כמעט כל הרבנים מכל הזרמים יתירו הפלה - היא אמירה קצת בעייתית עם חריגה של זרם גדול מדי... ולא לענין לכתוב אותה בכזו נחרצות!

בכל מקרה - אני אישית לא אפיל עובר בשום מצב זולת סיכון חיי האמא (וכך סוברים כל הרבנים מהזרם שלי באופן די גורף ...) - ולכן אני מבצעת כל בדיקה שיש לה משמעות לטיפול בעובר ולא מבצעת שום בדיקה שמיועדת רק כדי לשקול הפלה.

נניח סקירה מאוחרת  -חשובה לזיהוי מומים לטיפול....

וגם כשהתגלה בסקירה ממצא כלשהו שיכול להצביע על תסמונת דאון - והוצע לי יעוץ גנטי , לא הלכתי ליעוץ הגנטי כי בין כה אין טעם. ברוך השם הילד בריא ושלם.

לדבר על זה יותר,

תודה

זה שיש כאלו שנוהגים לא לאכול קטניות בפסח נניח - וזה מנהג. והם לא יכולים להתיר את זה סתם כך וצריכים התרת נדרים-

לא אומר שמי שאוכל קטניות עבר על איזה דין.

או שאין כאלו שאוכלים קטניות בפסח.

וזה גם לא אומר שמי שכן אוכל - אמור להתחיל ללעוג על מנהגים אחרים שמקורם לדעתו בשטות. כי מנהג בישראל דין הוא. ולמנהג יש בסיס.

ככה ברור שאם יש נשים שלא נכנסות לבית הקברות מטעמי מנהג -

אז כמובן יש הרבה בנות שכן נכנסות לבית קברות - והן 100 אחוז בסדר כי אין אצלם כזה מנהג.

וזה מנהג ולא דין.

זה לא אומר שהן אמורות להתחיל ללעוג למנהג שיש לו יסודות בקבלה מוסמכים אפילו יותר מתקנת איסור קטניות ולהחליט שהוא שטות - רק בגלל שהן עושות אחרת ולא נוהגות כך מדורי דורות...

משדרות על אותו גל,

גם אני חרדית אגב,

אבל יש אצלי במשפחה תלמידי חכמים גדולים מאוד, כמו אח שלי, והכלל אומר, שככל שאדם יודע יותר את ההלכה כך הוא פחות מחמיר,

אני זוכרת שאף אחד לא ידע לומר לי כששאלתי למה אסור לי להכנס, אף אחד ממש לא ידע לומר לי, והיו שם הרבה בני תורה, ואברכים,

מהצד של בעלי,

אם היו מהצד שלי בטוח אח שלי היה יודע, כי הוא בקי גדול ות"ח גדול מאוד מאוד,

אז זה מה שגרם לבעלי ללכת לחפש, כי זה הזוי שאומרים לך אל תכנסי, אבל לא יודעים למה.........

כמו שיש את הקטע הזה שכל אחד היום כמעט מעשר פעם שנייה ולא יודע למה.............

אבל  אני חושבת שאנו לא משדרות על אותו גל, ו

על אישה בחודש תשיעי שיש לה בן כהן - ואסור לה להכנס.

והחלטת שזה המקור שכל הנשים "טועות" לדעתך ולא נכנסות לבית קברות. ושאף אחד לא יודע מה המקור לזה שנשים לא תכנסנה - אז בטח בעלך צודק.

ואפילו לא בדקת - והנה יש לזה מקור בקבלה והנשים יודעות יפה למה הן שומרות על המנהג. וזה שאתם לא ידעתם לא הופך את זה לטעות שמישהו טעה בגלל אשה שהרה לכהן.

דרך אגב - גם אלו שמעשרים פעם שניה יודעים יפה יפה למה הם מעשרים פעם שניה. (ואפילו אני יודעת) יש על זה אפילו ספרים ובירורים. ורשימת התקלות שעלולות לקרות - שבשלן הם מעשרים פעם שניה.

אז אם את לא יודעת למה השני מחמיר על משהו - אל תחליטי בשבילו שגם הוא לא יודע ... הכי פשוט תשאלי אותו למה....

דרך אגב - החזון איש , הרב קנייבסקי, הרב מבריסק , ר' ניסים קרליץ - יודעים את ההלכה ישר והפוך יותר מכל בני התורה והאברכים שאת מכירה - ו....הופס! הם מחמירים גדולים מאד.

אני גם מכירה הרבה תלמידי חכמים רגילים שרק התחילו ללמוד דיני עירובין - והפסיקו לטלטל גם בתוך עירוב...

ככה שלא ברור מאיפה הבאת את ה"כלל" המוזר הלזה...

אני חושבת שמקור הטעות הוא שאת חושבת שאנחנו במלחמת כוחות, לצערי הרבה ליטאים וליטאיות, ואני בכללן, (כן גם אני ממש חרדית קיצונית לפעמים) לא מוכנים להתבונן בדרך שלנו, האם יש משהו לתיקון? האם אנו טועים במשהו? אישית אני השתנתי, וכן יש לי גיסות שהן בני ברקיות מבטן ומלידה, והן מדברות כמוני, ואני שמעתי את זה מהוריהן שמערכים בביתם בעלי תשובה שהם דרך אגב מפורסמים מהעולם החילוני שחזרו בתשובה ( אלה שמארחים אצלם בבית ) והם ממש מדריכים אותם טוב, אבל גם מדברים גלוי על הבעיות.

על המעשרות: עובדה ידועה ובדוקה:

חברה שלי התחתנה לפני הרבה שנים עם חזון'איש'ניק, ואני זוכרת איך הם היו היחידים בכל אירוע שהיו מעשרים פעם שניה, וכך זה היה ידוע שרק חזונאישניקים  מעשרים פעם נוספת. והיום זה הפך לנחלת הכלל, אז אין לי בעיה עם זה, אבל מה ההבדל כבר בין חזון איש ניק לבין חרדי רגיל, הבנת?

דרך אגב אני הייתי מתפללת בבית הכנסת של הרב קנייבסקי אם את מכירה.

ועוד משהו- פעם שאלתי את הרב פוקס מירושלים כשהייתי רווקה האם לאישה בזמן מחזור אסור להכנס לבית קברות והוא אמר שלא חייבים לנהוג כך אם אין ברירה, כי זה רק מנהג קבלי.

עכשיו צחקתי מקרב הבטן...

ולא ראיתי איפה הגנתי על "ציבור" כלשהו. דווקא דיברתי בפרטיות על יחידים מכל ציבור שהוא (לא שמעתי שרק חרדיות או ליטאיות לא נכנסות לבית קברות. המנהג נפוץ בהרבה קהילות) שנוהגים מנהג שלא מוצא חן בעיניך - ובגלל שהוא לא הלכה החלטת שהם עושים את זה בלי להבין או מתוך טעות...

ומותר גם לאדם רגיל להחמיר על עצמו כמו חזונאישנ'יק - כי אדם הוא לא מכונה אוטומטית בדיוק כמו שאמרת ואם יש לו סיבה להחמיר - והוא קורא מה שכתבו ומחלט להחמיר - אז זו זכותו המלאה.

זה לא הופך אותו לאדם שמעשר פעם שניה בלי להבין מה הוא עושה אלא בדיוק להפך..

ומחזק שוב את הפרכת הכלל הטיפשי - של מי שמחמיר לא מבין בהלכה....

ושוב - אף אחד לא אמר שאסור לאישה להכנס לבית הקברות באיזה שהוא מצב או שחייבים לעשר פעם שניה - אבל זה גם לא אומר שמי שלא נכנסת לבית הקברות או מעשר פעם שניה עושים את זה בלי סיבה או עם סיבה טיפשית ובלי להבין.

אני מאמינה שחוץ מהרב פוקס - כל הרבנים אומרים שזה מנהג קבלי - כי זה מנהג קבלי. ו- גם הנשים שנוהגות אותו אומרות שזה מנהג קבלי - כי זה מנהג קבלי.

אבל את באת כביכול הנשים טועות מהלכה של אשת כהן - וזה לגמרי לא נכון.

לא הבנתי למה זה לא בסדר שנשים שומרות על מנהג קבלי שמקובל במשפחתן. איזו הלכה זה סתר לך?! למה זה כל כך מפריע לך?!

ולכן - זו לא הלכה אלא מנהג קבלי ואת לא צריכה להביא רבנים ועוד רבנים ועוד - גם לאלו שנוהגות במנהג ברורו לחלוטין שזו לא הלכה וחייבים - אבל מי שנוהגת במנהג ומחזיקה בו - חייבת בהתרת נדרים לפני שהיא מפרה אותו.

ודרך אגב - אם הזכרת את הרב קנייבסקי , במשפחתו אישה לא נכנסת לבית הקברות גם לא בלוויה וגם לא לעליה לקבר של אחד משבעת קרוביה בשום פנים ואופן. (אופס... ליטאים קרים ומחמירים בהלכה - ונוהגים גם במנהגים קבליים שלא סותרים להם את ההלכה...)

המנהגים של רב חיים,

אבל לא מבינה איך את הבנת כל מיני דברים שאמרתי בצורה לא נכונה,

ואני לכן שומרת מרחק, כי נראה לי שאנחנו לא על אותו גל

מה שכן הוכחת:

שדווקא בגלל שאת ליטאית,

את מאוד מאוד מאוד קמה להגנת הליטאים, שזו תכונה לטאית מובהקת,

ולא מנסה לרגע לשמוע את דעתי,אלא תוקפת במלוא עוזך ותפארתך,

העיקר להגן עליהם, העיקר לספק תשובות,

והכי העיקר- להוציא את הציבור תמיד צודק, כדי חס וחלילה לא להראות למשהו שגם אנחנו יודעים לעשות בדק בית,

עכשיו אני מבינה למה אנחנו ציבור שמקבל כל כך הרבה ביקורת,

כי אנחנו היחידים שלא יודעים להתסכל ולהציץ פנימה ולו לרגע אחד בלבד.

מצער, וחבל.

ולי הספיק,

אני לא רוצה להזרק החוצה כמו לב אמיץ, ולכן מרגע זה אני לא רוצה להמשיך. מעניין שלא בקשת לנעול את השרשור הזה.

זאת דווקא את שגוררת משום מה לשירשור רווי אמוציות אישיות וירידה לפסים אישיים.

דיברתי כל הזמן רק על דברים שכתבת - ולא עלייך אישית.

ובמקום זה את מתעקשת לגרור את זה כל הזמן לפסים אישיים ומכוערים ולאווירה לא נעימה בפורום - וחבל.

בסך הכל דנו האם מדובר בטעות של נשים או במנהג קבלי - וביקשתי ממך (ולא ירדתי עלייך אישית באופן כללי כמו שעשית פה עכשיו , אלא נטו על דברייך שנכתבו בתגובה מעל) לא לזלזל במנהג של אף אחד. גם אם הוא לא מחייב אותך.... וגם אם את לא נוהגת בו....

וירדנו בדרך לכל שאר החומרות שאנשים נוהגים - האם הם יודעים מה שהם עושים.

חבל שאת גוררת את זה לפסים אישיים.

מותר היה לך לשתוק ולא להגיב - אם לא היה לך מה להגיב לגופם של דברים.

כמו שאני עושה בהרבה פעמים - כשאין לי מה לענות - מתעלמת.

אין לי שום "קשרים" מיוחדים בהנהלה.. את יכולה לנסות לבקש מהמנהלות לנעול כל שירשור שבא לך - אם הן תחלטנה שגם להן זה לא מתאים הן תנעלנה זו החלטה שלהן...

בדרך כלל מנסיוני הנמהלים והמנהלות לא נועלים שירשורים או מוחקים הודעות של ויכוחים. רק כשמתחילים להתקיף ניק בלי קשר ספיציפי למה שהוא כתב - כמו שעשית כאן.

וסתם דבר שחשוב לי להוסיף :

לב אמיץ ממש לא "נזרקה" מהפורום. היא עזבה מיוזמתה האישית אחרי שהיא ירדה לפסים אישיים פסילת ניקים והשמצות מכוערות וניסתה ליצור להן רושם כביכול הן מבוססות והיא מגובה בהנהלה.

כשפניתי לאחד המנהלים בפורומים (כל אחת יכולה בשיחה אישית...) והסבתי את תשומת ליבו למה שקורה כאן הוא מחק את ההודעות וכשלב אמיץ ביקשה הסבר - הוא דרש ממנה מקורות ואחרי שהוכיח לה שהכל מדמיונה - הציע לה התנצלות.

התגובה שלה היתה עזיבת הפורום מרצונה הטוב והאישי בלי שום התנצלות.

הניק שלה עדיין פתוח - ואתן יכולות לעקוב היא גם עדיין מסתובבת בפורומים אחרים לפעמים...

חברה שלי עשתה שקיפות וגם סקירת מערכות.

בסקירה היה חשש למום, ולכן זה מאוד עזר שהיו תוצאות תקינות של השקיפות.

כי אני כבר אוטוטו בת 40 ואני בדכ מסתפקת באולטרהסאונד

לא מבינה בזה בכלל אבל,

יש לי חברה שעשתה שקיפות עורפית בגיל צעיר ממני ומצאו שם איזשהוא ממצא שמאוד מאוד הלחיץ אותה

והדיר שינה מעיניה וב"ה בסוף הכל היה בסדר.

היא הצטערה שעשתה את הבדיקה והסבירה לי שזה לא לגמריי מהימן וגם מבוסס על כל מיני סטטיסטיקות.

לא יודעת אם אני עושה נכון אבל משהו שכתבה "אם היית" מאוד מחזק אותי. הסיכוי שהקב"ה יעשה לאחת במדרגתי נס נסתר בוודאי גבוה יותר. פשוט צריך להתפלל ולבקש מה' שידריך אותי לעשות את מה שעליי לעשות.

כשאתחזק עוד קצת בעז"ה אסע לכותל בלי נדר ואתפלל גם על זה. תמיד כשאני יוצאת מהכותל אחרי תפילה ,הרבה אבנים

נגולות מליבי.  הקב"ה שומע תפילה, ראיתי את זה בחוש ממש על בשרי. 

בשורות טובות אצל כולן.

ביגלל היסטוריה מישפחתית שיש אצלי עשיתי בדיקות גנטיות לפני החתונה וגם אחרי וברוך השם אין לי איקס שבור

זה פשוט סיפור בשבילי לנסוע באוטובוס שעתים לכל כיוון כי יש לי הריונות לא קלים

וכל פעם להשאיר את בעלי עם הילדים

שקיפות, ממה שאני יודעת,  לא אומרת האם יש לך עובר עם בעיה ח"ו, אלא רק מה הסיכוי שיש לעובר שלך בעיה. ומי שמקבלת תוצאה של 1:100 למשל, שזה נחשב סיכוי ממש גדול, תהיה לחוצה מאוד ובצער כל ההריון, כשבפועל רק אחת מכל 100 נשים שיקבלו את התוצאה הזו יש להן באמת עובר עם בעיה..

ובאמת אני ממליצה מאוד,זה חוסך המון בדיקות ולחץ

שלום וברכה!

ממליצה מאוד לעשות!!

לצערנו וגם ל"מזלנו".. בשקיפות גילינו שכבר מהשבוע ה- 9 מסתבר..

לעובר שלנו אין דופק וצריך להמשיך הלאה....

עוד אינדיקציה ל"מה המצב" שם בפנים..

בשורות טובות

לא לחכות שיהיה חשש וכמה שיותר מוקדם יותר טוב,לפני נישואים עוד יותר טוב ולפני היריון,זה חסך לי המון לחץ ובדיקות מיותרות

לא בשביל זה עושים שקיפות

השלבים האלה של האבחונים לא קלים בכלל...

גם אני הכחשתי בהתחלה, אמרתי שרופא ההתפחות הזה (הראשון שהעלה את החשד) לא מבין כלום, קלינאית התקשורת סתם חושבת שכדאי שנברר על גן מיוחד והחברה שלי (הראשונה שאמרה לי משהו בכיוון) סתם משליכה מהילד שלה לילדה שלי.

היום אני שמחה באבחנה הזו, כי היא מביאה לנו שקט נפשי והמתקדות בדרכים הנכונות לעזור לה. וכן, גם כי אנחנו יודעים שעכשיו נחסכים לנו כל הצער והבלבול שחווינו עד שהבן הגדול שלי אובחן...

וכן, גם אני במחשבות על נישואין הרבה מהזמן (אצל הבן שלי זה כבר קרוב למדי), וזו דאגה מובנת בהחלט - כי בסופו של דבר נישואין הם סוג של גושפנקה למסוגלות חברתית, חוץ מזה שהם חלום של כל אמא יהודייה...

אני חושבת שהקושי העיקרי אצלך הוא הסביבה והתגובות שלה.

בגן של הבת שלי יש באמת ילדה שהאחים שלה לא יודעים שהיא אוטיסטית (מבחינתם היא בגן שפה). יכול להיות שזה גם מה שהם אומרים לסביבה שלהם... לא הצלחתי להבין בדיוק את הסיבה להסתרה, אבל אולי זה נובע באמת מהחשש לפגיעה בשידוכים... (הבת שלי לומדת בגן חרדי)

אני עדיין חושבת שהסביבה לא צריכה להיות סיבה להימנע מאבחון, אבל אולי כן יהיה מקום לחשוב על להסתיר את התוצאות שלו, אם אכן הן יהיו ASD...

שולחת לך שוב חיבוק גדול ומבין❤️

את מוזמנת לפרוק באישי, אם בא לך...

בואי נחלק את זה לשתיים:

החלק שאת צריכה לעבור כדי להבין ולעכל שיש לילד שלך בעיה מאובחנת. שזה טבעי, זה מבלבל, זה קשה, עיצוב וגם משמח להבין את המציאות.

והחלק השני, של הציבור שכל כך באטרף אחרי הנושא הזה, זה חולני ולא שפוי שביקשו מכתב שהבעיה לא אצל הבעל. אמאל'ה. זה נראה לי כמו ההיפך הגמור של עבודת ה'. בדיוק ההיפך מלצאת בשאלה, צריך לחזור בתשובה בנושא הזה. חיבוק גדול. תנסי כמה שפחות לשתף פעולה עם זה. פשוט שגעון. 

חיבוק לפותחת היקרה.

בציבור שלנו אין בכלל בכלל התייחסות לבעיות כאלו.

אני חושבת שכאן נכנסת אמונה בה'.

תאמיני שה' יסדר לכם שידוך שיתאים בול אבל בול למשפחה שלכם. שידוך שלא אכפת לו או לה מה "על הנייר".

אשתף אותך, ואולי זה יישמע גאוותני אבל פחות אכפת לי,

שכשפגשתי את חמותי,

פתאום הייתה לי אינטואיציה חזקה, שבה ראיתי אותה מתפללת כנגד הקיר ובדמעות לשידוך לבן שלה (בעלי).

כביכול היא זימנה אותי...

בעלי היה אברך גרוש עם חמישה ילדים. מה היה הסיכוי...?

והנה, ה' מזמן. אני מאמינה בזה בכל ליבי. שנישואים הם דבר כל כך קריטי לחיים, שאין מצב שזה לא מה'.

ויש עוד מלא אנשים עם כל מיני סיפורים שונים ומשונים, שהקב"ה זיווג אותם כאילו בעלי כורחם.

היה לי חבל וצורם לשמוע שהשיטה הישנה שלא מקבלת שום שונה- עדיין תופסת.

מה זה משנה שאחד הילדים יש קושי התפתחותי למען ה'? האם הורים "מושלמים" בהכרח יולידו צאצאים מושלמים?

ומתי רצון ה' זה לפסול כל דבר שלא מושלם?

פשוט התחושה של מי סוג א ומי לא,

שאם יש למשפחה אחת בעיה רפואית לאחד הילדים - אז ברור שצריך שידוך מותאם - עדיין מורגשת (אצלנו, לא מכלילה לרגע)

זה נקרא להיות מנומס, שזה די בסיסי..

לראות במישהו שאין לו שום בעיה סוג ב כי לאחיו יש בעיה כלשהי לא נקרא לקבל..

זה פשוט מוטמע ככ עמוק בתרבות שגם מי שמוגדר סוג ב מקבל את זה כצודק, אבל בחברה הכללית זה רחוק מלהיחשב קבלה או הכלה

ככה גם ספרדים סוג ב'...

אצל ה' ואצל המציאות הנפשית, אין סוג א וסוג ב.

יצאתי עם סוג א- בחורים שהיה להם הכל. שלא היה כלום על מה לפסול.

והנשמה ידעה כשהגיע המיועד.

כביכול הצביעה ואמרה- זה שייך לי. זה מהשורש שלי.

הייתי יכולה להתחתן עם זוג א, והוא היה יכול להיות אדם שאין לי שום שיחה משמעותית אתו. שום עומק ושום רגש.

אז מה היה עוזר לי סוג א?

המציאות הרגשית היא המציאות היותר אמתית ביחסים בין בני זוג.

ופה זה ממש לא משנה מה הסוג. משנה שזה מישהו ששיש ביניכם משהו משמעותי ועמוק.

אם יש למיועד אח עם בעיית עיכוב התפתחותית, מה זה אומר על האיכויות שלו?

מעניין אותי כי זו תפיסת עולם כל כך שונה.

אצלנו המיועד נשפט כאינדיבידואל בזכות עצמו ולא בהקשר של משפחה.

כאילו אם יש במשפחה תלמיד חכם אז זה מקפיץ את המניה, ואם יש אחות שקצת ירדה מהדרך זה מוריד את המניה?

כמובן זה מה שקורה אצלנו - קהילה חסידית קלאסית.

לשאלתך, בחורה שמגיעה מבית שכולם שם לומדי תורה, תלמידי חכמים

בחורה שמגיעה מבית שכולם שם בריאים בגופם שכלם נפשם

בחורה שאבא שלה 'מרשים', אם זה בזכות העבודה או הלימוד שלו - זו בחורה יותר שווה.

אבא שמשכים קום, לומד בעשר כוללים במקביל - עוד מניה.

לעומת זאת בחורה שיש לה אח או אחות שיצאו בשאלה

בחורה שיש לה קרובי משפחה עם קושי כזה או אחר

אם יש שני ילדים במשפחה? אז בכלל - מצב גרוע.

גם אם אין שום קשר בין הקושי של שני הילדים (אחד נוירולוגי השני פיזי, סתם תוקעת)

אני למשל מגיעה מבית - יש לי אח אחד שיצא בשאלה ועוד אח עם מוגבלות נפשית - מראש ידעתי שאין לי למה לצפות. מראש ידעתי שלא אזכה בשפיץ של הישיבה.

אם כי אני אישית גם ככה לא חיפשתי את זה, בפועל בעלי הכי טוב ונכון עבורי.

חיסרון שלו בגיל 20 הוא היום היתרון הכי גדול שלו.  

מבחינת הרקע המשפחתי

התפשרות ראשונה - חמותי היא טיפוס, כנל גם גיסתי. כבר בבירורים לאמא שלי היה קשה עם ההצעה הזאת בגלל הגיסה.

התפשרות שנייה - אח עם קושי רפואי.

ככה שזה ממש ענבי הגפן.

המשפחות ה ''טובות'' של הקהילה, נגיד אחיין שלי מתחתן - אח שלי ראש כולל, הבן שלו בחור כישרוני ברמות, ממש מהטובים בישיבה.

אח שלי קיבל עבורו רשימת מכולת של הצעות, רק היה צריך לבחור ולתעדף בין כשרונית עם לב זהב לכשרונית עם ראיית האחר.

הוא התארס עם בחורה שנחשבת מהטובות בסמינר שלומדת כמובן תכנות ובחיים לא תעבוד בזה. העיקר התעודה.

ההתנהלות הזאת רצחנית, זה מזה לא פייר

מאין תחושה שאין הזדמנות שווה לכולם.

הלוואי והמקובלות הייתה משתנה - קודם כל פגישה, הרבה לפני כל הבירורים מלא שידוכים יורדים בשלב הזה.

תנו לזוג להכיר, אחר כך תבררו מה הרקע של הסבתא החורגת.

ככה זה אצלנו (אנחנו חסידים, אנשים טובים אבל וואלה סיפור השידוכים לא הכי הוגן).  

כן אני יכולה להגיד שיש התקדמות, ילד עם תסמונת דאון - זה לא נחשב לבעיה.

אם יש במשפחה עשרה ילדים ואחד מתוכם עם קושי - יותר קל להסתיר את זה ממשפחה שיש להם ארבעה ילדים ואחד עם קושי.

כיום, כשמשהו מציע שידוך לגיסי, קודם כל מגששת מה הבעיה שם כי חייבת להיות אחת כזאת.

ואם אין בעיה ברקע המשפחתי מראש לא נכנסים להצעה כי בטוח יש פה איזה חתול בשק.

תודה על התשובה המפורטת.

גם אני חושבת שזה לא פייר וחוטא לאמת

ולא מצאתי היגיון בזה.

אם יש 2 אחים של מועמד- אחד עם קשה וריכוז והשני חזר בשאלה-

מה זה אומר עליו?

מה זה אומר על המשפחה?

למה זה אומר שהמשפחה לא טובה מספיק? או שהחתן סוג ב'?

את האמת שההיתפסות הזאת לכל מה שחיצוני,

והאישור החברתי בכל מחיר שיכול גם להכשיר שרצים קשים (הסתרות חמורות מאוד, נגיד של פגיעות מיניות)

זה נראה לי כל כך הופך רצון ה'.

כאילו כבר אין שום קשר לאמות המוסר האנושיות הבסיסיות. הכל נשפט לפי המעמד החברתי.

ככה תלמידי חכמים מגיעים למצב שבו הם דורשים עבור הזכות להתחתן איתם- מאות אלפי שקלים.

אני יודעת שזה יותר אצל הליטאים, ועדיין.

ממתי זה מוסר אנושי בסיסי?

ממתי זה ערך תורני?

ועוד זה נישא בפי כל, בלי שום בושה.

את האמת שלא ברור לי איך אפשר לחיות בתוך כללים מעוותים שכאלה.

ואני יודעת שאולי אני פוגעת בך או במישהי אחרת, אבל זה נשמע לי כל כך רחוק מצדק בסיסי, שאני חייבת למחות

שההתנהלות שקיימת אצלנו,

וההתנהלות שקיימת בחלק מהציבור הליטאי ש ''קונים'' את החתן - אני רוצה לקוות איתך שמשובר בחלק קטן מכל הציבור.

אני לא רוצה לבאס אותך אבל מהיכרות עם חברות מחסידויות אחרות - זה דיי חוזר על עצמו.

מי יותר ומי פחות - הרעיון קיים. 

אם אפשר לשאול עוד שאלה.

הרי בסוף זיווג זה משמיים.

והקב"ה יש לו היכרות עם בני עמו ועם השיטה,

אז מה זה משנה בעצם אם זה פייר או לא פייר,

הרי בסוף תתחתני עם מי שהקב"ה הועיד לך.

ומי שהוא הועיד לך זה הוא הוא הועיד לך.

לא השיטה.

לא מה השכנה אמרה עלייך בבירור,

לא הטלפון שאת מחזיקה,

ולא איפה האחים שלך למדו

- ה' מזווג זיווגים לא השיטה.

אז מה זה בעצם משנה כמה הצעות נופלות אם הקב"ה הפיל אותן?

מקווה ששאלתי ברור ורק אם יבוא לך תעני.

אל תקנאי, גם לי יש ניסיונות

ובתחילת הנישואים היה לי ממש קשה. זה שמשהו הוא מאת ה' זה לא אומר שזה לא קשה או שאין עבודה..

ממש לא קל! והתקופה הזו עד קבלת אבחנה היא מטלטלת ומערערת ותדעי שזה הכי נורמלי בעולם (אומרת את זה כאשת מקצוע בתחום...), וכל מה שאת מרגישה עכשיו זה חלק נורמלי מהדבר הזה אבל אל תוותרי על זה! לא בשביל שידוכים ולא בשביל הסביבה! זו מתנה לילד ולך שתדעו בדיוק איזה טיפול ודרך להתוות לו.

בינתיים רק חיבוקים ושתדעי לך שאפשר לראות מפה איזו אמא מדהימה את וכמה את משקיעה בשני המתוקים שלך, לא משנה מה יש לו בדיוק- הוא זכה באמא כמוך! שמה שלא יהיה נותנת לו הכל ומשקיעה בו ועושה את הדבר הנכון גם כשהסביבה חושבת שאת מגזימה.

מקווה שבע"ה האבחון יעשה לו טוב ותלמדו מה מתאים לנתב אותו להצלחה ועשיה ברוכה שנכונה לו ולכם.
ומבאס שאת אמורה לדאוג לגיס שלא התחתן במקום לבן שלך...כלומר ברור שתדאגי לבן, אבל חבל שאבחון כל שהוא אמור להטריד שחלילה חלילה בגללו הגיס לא יתחתן...מאחלת שתהייה האבחנה הכי מדויקת לטיפול הכי מדויק וטוב בשבילו. הגיס עוד יתחתן, הזיווג שלו מחכה לו בעתו ובזמנו.
 

אין שמחה כהתרת הספקות.

נכון איבחון זו חותמת לכל החיים.

אבל ילד שמאובחן בגיל צעיר ולא משנה האבחנה .

מקבל מענה לקשיים שלו.

בגיל הצעיר במיוחד עם אבחנה של A.S.D.

חשובה התערבות מוקדמת ומייטבית לקידום הילד.

כשהתארסנו לפני כמה עשרות שנים.

זרקה בחורה חרדית(לא חכמה כלל)

אי פגם יש באחותך אשכנזיה.

מתחתנת עם בחור ספרדי עם אח מפגר!

סליחה על הבוטות.אבל כך קראו לבעלי מוגבלות שכלית.

שמעתי את זה דקה לפני חתונה.

רציתי לחנוק אותה . פשוט בחורה טיפשה ולא מחונכת .

יש אנשים עם אבחנה של אוטיזם בתפקוד גבוה.

שחיים חיים עצמאיים כולל נישואין.

לימודים אקדמיים .המון המון בהצלחה.

האבחון של הילד לא אמור לפגוע בכיס, הלכת רחוק חחח

סתם שיתפתי על הקושי שיש בשידוכים של בעלי מוגבלויות 

תני לעצמך זמן לעכל.. זה מטלטל מאוד.

תזכרי שהכי חשוב שתדעו איך לעזור ולהקל ולקדם את הילד שלכם.

כל השאר בע"ה יהיה בסדר ❤️

אלא הרבה אנשים חוששים מהתיוג של אוטיזם לדוגמא.

אגב שמעתי כבר כמה אנשים שהעדיפו לעשות אבחון פרטי כדי לדעת מה הבעיה ואיך לפעול, אבל לא דרך הקופח כדי שלא יהיה רקורד ברשומות.

לצערי אין לי עצה טובה לתת לך, האמת היא שגם אותי היה מדאיג במגזר כזה מה יהא על הילד 😔 

אבל אוטיזם בתפקוד גבוה שונה מאוד מאוטיזם בתפקוד נמוך, ובאמת לאט לאט מנרמלים את זה וזה כבר לא מפחיד כל כך.

הלוואי שזה יגיע לכל הציבורים...

יש לקויות ללא ספק יותר מורכבות מאוטיזם (מכירה את 'עדי' בירושלים? על"ה לשעבר... לא חושבת שיש מישהו שיגיד שהלקוחות שיש שם פחות קשות מאוטיזם).

אולי הכוונה ביחס לילד שאין לו לקות פיזית?

בכל מקרה, אני רואה היום הרבה שיח שבגלל מנסה לדבר על אוטיזם כ'שונות נוירולוגית' ולא 'לקות'. (מסכימה עם הגישה הזו חלקית. אני חושבת שביחס לתפקוד הגבוה יש בזה הרבה אמת. אבל לנסות להתייחס בצורה זהה לכל הקשת האוטיסטית זה לא ממש מדויק...)

לגבי הטיפול במשחות - אצלנו לא עזר. יותר מזה, כל פעם שהתחלנו למרוח באורח פלא הכל נעלם אבל יומיים אחרי שהפסקנו (בהתאם להנחיות) חזר כפול.

מה שכן עזר - מקלחות, לא מים חמים מידי

קרם לחות אחרי מקלחת

בגדים מבד נעים, בעיקר כותנה (לא יודעת אם בגלל האטופיק או רגישות שלו). 

מקלחות - באיזו תדירות? (היא די שונאת...)

איזה קרם לחות?

בגדים מכותנה (או בדים נוחים) זה רוב הבגדים שלה...

זה קשור גם בעונות השנה?

יש כאלה שדווקא יותר בחורף וכאלה שיותר בקיץ

שימי איזשהו קרם לחות לכמה ימים פעמיים ביום ותראי אם עוזר, נשמע שזה רמה די קלה אם פעם ראשונה קרה לה ואם לא מפריע לה

יש תקופות עם התפרצות ויש תקופות יותר רגועות.

מקלחת - יש לי שכנה מקלחת את הילד לכבוד שבת וזהווווו.

אצלנו כנל, הילד ממש שונא להתקלח, ככה שאני מקלחת פעם ביומיים שלוש. תלוי כמובן בהתאם לצורך. 

אז תחכי לראות מה הרופא עור אומר.

אם האטופיק לא מציק לה אז אפשר להסתפק בקרם לחות (אקווה קרם או משהו דומה) כדי למנוע החמרה, אם מגרד לה אז חשוב לטפל במשחה כדי שלא יציק לה, וכדי שלא תגרום בגירוד לפצעים שעלולים להזדהם.

אחרי מקלחת לייבש בעדינות אבל ביסודיות.

וטעות שלי, בעקבות משחה סטרואידית שהרופא נתן- זה עבר אבל לאחר מכן החמיר את המצב.

היה לה בחלק קטן מהפנים שהיה אפשר להתעלם אבל המשפחה לחצה עלי לפנות לרופא.

אני בטוחה שלא נעים להם להגיד שהיה עדיף לא להתערב כי זה היה בקטנה לעומת מה שהיא עוברת כבר שנים.

סטרואידים זה באמת מה😈 ומקללת את הרגע שנכנסו לחיי. לפעמים חושבת שהמציאו אותם כדי שהמטופלים יזדקקו לרפואה לנצח.

טוב אני סתם פורקת עכשיו...

חשוב לשמור על לחות העור כל הזמן

אם מזיעים אז לשטוף פנים, לנגב, ולמרוח קרם לחות

מקלחות קצרות ולא חמות מדי

כותנה 100%

לדאוג לנפש רגועה ובלי אוירה לוחצת בבית

ויש טוענים שקשור גם למזון- להמנע ממוצרי חלב, קמח לבן וסוכר מעובד

אתן מחזקות אותי לא למרוח לה משחה...

מתלבטת אם להתחיל עם קרם לחות. לא מבינה בזה בכלל🙈 איך בוחרים משהו מתאים? (למרות שלדעתי היא לא תסכים שאמרח לה...)

הרופאה הסבירה לי שהאקווה קרם מתאים לאטופיק כי אין בו בשמים וחמרים שעלולים ליצור גירוי.

יכול להיות שעם מרשם רופא זה יותר זול, כי זה יחסית יקר.

לק"י

אבל זה יקר.

הגיוני יותר להתחיל עם אקווזום. לא זוכרת שהוא יקר במיוחד.

חשבנו זה יובש

הרופא ילדים הביא קרם אקווה כזה

ניסינו שמו זית

וגם קוואקר במקלחת

וחלב אם

והגענו למצד שהילדה לא ישנה בלילה מרוב גירודים (זה לא קרה ביום או יומיים. מגיל חודשיים בערך עד איזה שנה שקיבלנו את האבחנה ניסינו קרם לחות של מוסטלה וסבון מקלחת מיוחד לעור רגיל וכו וכו)

ובסוף הגענו לרופא עור תותח שהביא חנו מרשמים לשני סטרואידים וסוג של לחות (הוא טען שזה סוג של וזלין) הסביר לנו איך לערבב אותם, באיזה יחס, ונתן לנו תכנית ממש של חודש ומשו של כמה ימים, כמה פעמים ביום, בהדרגה ממש מפורט, ולחזור אליו אחרי זה

מאז

לא היינו צריכים כמעט סטרואידים (היא כיום בת ארבע)

יש לי משחה אלוקום שאני מורחת מקומית כשיש התפרצות או משו נקודתי

ומשתדלים קרם לחות אחרי מקלחת

אז סטרואידים זה מאוד לא בריא

אבל ברוך שנתן כוח לרופא לרפא ולעזור לילדה שלי

אם לא, אולי למצוא מישהי שתהיה איתם אחר הצהריים, כדי שתוכלי להתארגן?

לגבי סכין, אני לא יודעת בדיוק, אבל יש משהו כזה, אם הבעל לא נמצא.

בשמונה הכי מוקדם.

ופעם אחרונה כשבאתי אחרי תשע למקווה הבלנית ממש כעסה עלי

(זה היה במוצש של שבת שיוצאת מאוחר. לא ברור מתי הייתי אמורה להגיע. הסגירה היתה בעשר.)  

בגלל זה אני בלחץ.

או להתקשר מראש למקווה ולבקש לבוא בשעה מסוימת ככה ידעו מראש, מוזר שהיא כעסה עליך אם נסגר ב10 אז לבוא ב9 זה ממש הגיוני.

אישית הייתי מעדיפה לא לדחות אם למחרת יש לך משהו, חבל שתהיי בלחץ על זה.

לא מכירה את העניין עם הסכין.

אנסה להתקשר

יש לי חברה בלנית במושב ליד אשאל אותה אם יכולה להטביל אותי באופן חד פעמי

יודעת שיש עניין כזה (אולי מהקבלה, לא סגורה🙈) אבל יודעת שלא חייב סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל

לגבי ההתארגנות, אם מסך מעסיק אותם, הייתי נותנת מסך ומתארגנת לידם מה שאפשר

ככה שיישאר רק להתרחץ..

חחחחחחח

תודה אבל

אלא סוג של להתכסות עם זה מעל השמיכה

זה עניין כזה של שמירה עד שהבעל יבוא

אבל אם רב אמר לך תהילים, פשוט תשני עם תהילים- הכי פשוט🤗

יצא לי כמה פעמים לטבול כשהוא היה במילואים ולא קרוב להגיע.. לא שמעתי על הדבר הזה

הרי אישה אחרי טבילה היא כמו כלה

וכמו שכלה וחתן צריכים שמירה

אז ככה אישה נשואה שטובלת  ובעלה לא איתה, צריכה שמירה. ובגלל זה שמה או תהילים או סכין.

אני לא מוצאת את המקור לזה עכשיו.

אני לא שמעתי על בגד של הבעל- מעניין מה המקור לזה 

מאחרת לי😵‍💫

הזמנתי אחת אחרת שתהיה עם הילדים שעה עד שאחזור

בהצלחה לי🥵

ולגבי סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל במיטה או עם תינוק

תודה🩷

המצווה הכי שנואה עלי. באמת.

אולי תהיה תינוקת בזכות המקווה הזה😂😂

(אני אם הבנים שמחה וצוהלת וצורחת)

סתם אני ממש בנחת עם זה ברוך השם.

תודה לכולן.

הריון צעיר כנראה

ושמחה אחהצ ולא קמה עייפה.

לא היתי מנסה לגרום לה לישון יותר. יותר כדאי למצוא לה עוד נשחקים שיעניינו אותה ויוציאו לה מרץ.

היא יושבת? זוחלת? 

זה באמת מתיש להיות איתם בלי הפסקה.

ממליצה לך ממש לישון ברגע שהיא נרדמת בבוקר ובצהריים. אפילו אפ לא תרדמי ורק תנוחי חצי שעה זה גם ממש עוזר. וכן, כל מה שצריך שהיא תישן כדי לעשות - יאלץ לחכות..

אם היא יושבת את יכולה להביא לה בריכת כדורים קטנה זה משהו די אהוב בגיל הזה

לפעמים השעה מנוחה ממש עוזרת לי לתפקד,

אבל אולי אני גם אנסה לישון מוקדם יותר כי אני לפעמים ישנה ממש מאוחר 

מרקמים על כסא אוכל- להפשיט אותה ולתת לה לשחק ביוגורט/ קמח/ מים/ מים עם קצת צבע מאכל

לתלות לה כל מיני דברים על הקיר ולתת לה למשוך

להושיב אותה בתוך מתחם סגור- ברכה קטנה, גיגית כביסה (ריקים כמובן), ולתת כמה משחקים רכים/ כדורים. לא יודעת למה הם אוהבים את זה אבל זה עובד.

זה לגמרי הזמן להתחיל לגוון לה במשחקים- קוביות,כלי בובה, בובה, מכוניות, דברים שישמשו בהמשך. כדאי לקנות מעכשיו

לגבי שינה- מאוד משתנה. אצלי הוא בדיוק בן תשעה חודשים ולאחרונה התחיל לישון יותר. לפני זה היה ישן בערך חצי שעה או אפילו עשרים דקות פעמיים/ שלוש ביום

נראה לי לגבי האוכל זה נראה לי מאכלים שאסור בגיל שלה, סוכריה על מקל ממש בעייתי וגזר.

היא כרגע רק בשלב הטעימות

ושאלה, מותר להושיב בכיסא אוכל אם היא יציבה בישיבה אבל לא יושבת לגמרי לבד?

נראה מהאתר מקום ממש מוצלח

מתכננים להיות שם הקיץ בע"ה

וזה גם די קרוב לאיקאה אם אני מבינה נכון

אבל זה שווה לדעתי. הבן שלי נהנה ברמות.

זה בריכת כדורים ענקית, נכנסים לשעה ומחליפים סבבים.

יותר משעה גם ככה הגוף כבר קשה לו עקרונית.

שמחה שאחרי הלידה הצלחת לטפל בווגינסמוס❤️

אני ממליצה על שערי צדק (אבל לא התנסיתי בבתי חולים אחרים), וממליצה בחום על אודליה גור אריה כדולה. ליוותה אותי בלידה אחרי קיסרי שב"ה הסתיימה יחסית במהירות בלידה רגילה. (אבל הייתה לי גם רופאה פרטית... לצערי היא כבר לא עובדת בשערי צדק. וכמובן, רופא פרטי זה עסק יקר בהרבה...) אודליה ליוותה אותי גם בלידה אח"כ, שאמנם הייתה ארוכה יותר אבל גם היא הסתיימה  בלידה רגילה.

שיהיה בשעה טובה ובקלות!

לגבי דולה: אני ממש ממליצה על אביה רייכנר. היא גרה באפרת. היא עושה גם הכנה ללידה וגם ליווי לידות. (בשנה האחרונה היא עשתה הפסקה מליווי לידות, אבל לאחרונה היא כתבה שהיא חוזרת לזה בקרוב. אז תלוי מתי את צריכה ללדת, כדאי לברר מולה.) 058-692-0324

הייתי ממליצה ללכת לעיבוד לידה

וכן, לקחת דולה מתאימה

ובקשר לבדיקת פתיחה זכותך המלאה להגיד שאת מסרבת לבדיקה (וגם לכל פרוצדורה אחרת)

זה הגוף שלך, וההחלטה היא בסוף שלך

מיילדת שצמודה ליולדת יכולה להבין אם היא בלידה גם בלי בדיקת פתיחה

נכון שיגידו לך שזה הנהלים וכו' וכו' אבל את לא מחוייבת לנהלים וזכותך עדיין לסרב

כמו שבלידה הראשונה היתה נראית בלידה וזה לא התקדם. בסוף הפתיחה כן יכולה לתת אינדיקציה גם ליולדת עצמה עד כמה היא יכולה להמשיך..

ולך הפותחת - חיבוק נשמעת חויה קשה, טוב שטיפלת בזה ובע"ה מקווה שתהיה לידה קלה ומעצימה.

אלא היו לה צירים במוניטור

ורק כדי לברר מה הפתיחה (שזה לא כזה חשוב בסוף ליולדת) התחילו עם אפידורל ואז כדי לא לבזבז סתם את האפידורל אז התחילו עם פיטוצין ובלון ומפל התערבויות בלתי נגמר

שאם לא הייתי בודקת פתיחה במרפאה, כנראה שהייתי יולדת בבית.

הייתי בפתיחה 5, אבל לא נראיתי בלידה פעילה. עם צירים לא סדירים ולא חזקים. בבת אחת זה קפץ לפתיחה מלאה וצירי לחץ.

רק כדי לתת אפידורל ולבדוק אותה, מאמינה שהכניסו כי היתה כאובה מאוד.

אני כן חושבת שליולדת במצבה חשוב לדעת מה הפתיחה כי זה מאפשר לה לדעת איפה היא נמצאת ולא בחוסר ודאות שיגרום לה לא לקחת אפידורל כדי לא לשחזר את הלידה הקודמת למרות שאולי היא כבר בפתיחה שכדאי לקחת..

או להפך, שתגלה שהיא בפתיחה קטנה ותחזור הביתה להמשיך מקלחות או עיסויים ותדע שהיא צריכה לסחוב עוד קצת.

נשמע לא פשוט❤️

ממליצה על טל חלפון המהממת 0585802617

ממליצה ממש על עין כרם

ילדתי שם כמה לידות טבעיות אחרי קיסרי והם מדהימים ומאוד מעודדים לידה טבעית

לגבי דולה, ממליצה על יפעת חובב, ליוותה אותי ובאופן כללי מלווה הרבה יולדות אחרי קיסרי