שקיפות עורפית זו בדיקת אולטראסאונד המשולבת עם בדיקת דם.

הבדיקה מנסה לאתר הרבה תסונות ובעיות כרומוזומליות, או ח"ו מומים בעובר. בינהם תסמונת דאון.

אם גישתכם היא שבכל מקרה ומצב ממשיכים עם ההריון.

באמת אין צורך בבדיקה...

אבל, לפעמים, לאחר שמתגלים ממצאים מסויימים בבדיקה, הרבה זוגות מחליטים שבמקרה כזה כן כדאי להפסיק את ההריון (בהתייעצות עם רב כמובן. ויש מקרים בהם כמעט כל הרבנים מכל הזרמים יתירו לבצע הפסקת הריון)

סיבה נוספת היא הצורך לדעת מה המצב.

רוב הסיכויים שהבדיקה תצא תקינה, וזה מאוד משמח ומרגיע.

ואם ח"ו הבדיקה לא תקינה, ומחליטים להמשיך עם ההריון, זה מאפשר הכנה נפשית, ולא גילוי טראגי בלידה  (שהיא גם ככה חויה מטלטלת)

בהצלחה!

(אני באופן אישי לא עשיתי שקיפות, והסתפקתי בסקירה מאוחרת...)

לפעמים בבדיקות מאוחרות יותר (סקירה מאוחרת) רואים ממצאים שבפני עצמם הם לא בעייתיים, אבל הם מופיעים בשכיחות יותר גבוהה בתסמונות מסויימות, ואז עלולים להלחיץ אתכם שאולי יש לעובר תסמונת כלשהי.

במצב כזה, אם עשיתם שקיפות ערפית והתוצאה יצאה תקינה- זה מאוד מרגיע, כי התוצאות של השקיפות יותר אמינות מהממצאים מהסוג הזה.

(אני גם לא עשיתי שקיפות, אלא רק את הסקירה המאוחרת, אבל זה מה שהבנתי ממכון פועה כששאלתי אותם).

כי במכון ממש ממליצים לעשות את הבדיקה בכל גיל ובכל מצב...

סתם זה גם מתסכל לעשות בדיקה שכולם אומרים לך בשביל מה וזה מיותר וגם ככה בקושי יש כוח... והמזכירה בקופ"ח מסתכלת עלייך כמו על אחת שמשעמם לה ומחפשת איך להעסיק את עצמה בבדיקות מיותרות...

אח"כ בסקירה ראו לנו ממצא שיכול להיות גם בתסמונת דאון ח"ו,

וזה שעשינו את הבדיקות סקר (שקיפות וחלבון עוברי) הרגיע את הרופאים ולכן לא היינו צריכים מי שפיר. 

תעשי מה שאת רוצה אבל אני חושבת ששווה עוד בדיקת אולטרא סאונד ובדיקת דם פשוטות ולהיות רגועים.

מאשר להיות עם ספיקות בהריון או לעשות בדיקה הרבה יותר מסובכת ומסוכנת כמו מי שפיר...

בהצלחה!!

כלומר באותו יום או יום אחרי? או שאפשר גם יומיים-שלוש אחרי?

תודה על התשובות

אבל יתכן ואני טועה

אנחנו כנראה לא נעשה את הבדיקות...

ב. גם אם לא תעשו הפלה (אני מכבדת את זה לגמרי אבל ממה שאני רואה כשאנשים מקבלים חלילה בשורה כזאת לא תמיד ההצהרה ש"לא נעשה הפלה בכל מקרה" נשארת כזו ברורה) יש ערך להכנה מראש, להכין את המשפחה נפשית וטכנית ולהבין מה הולך לקרות.

שיהיו בשורות טובות והריונות בריאים לכל נשות עמ"י!

וגם ככה הבדיקה הזאת ממש לא מדוייקת ואני מכירה רק מקרים שהיא הלחיצה לחינם...

ובמיוחד שהם ממליצים לעשות אותה גם בגילאי 20 שאז זה אחוזים מאד נמוכים, אז למה?

צריך לדבר על זה עם אף אחד, ולא לחשוב מה המזכירה חושבת,

אני יודעת שאני בהריון בלחץ,

אני יודעת שמדת הבטחון שלי בהשם היא לא בדרגות כאלה גבוהות אולי,

ואני מעדיפה להיות מוכנה, ולדעת שאני את שלי עשיתי,

קראתי פעם מאמר של הרב יצחק זלברשטיין שכתב שם שאין איסור לעשות את הבדיקה, כי מי שחושב בדרך הטבע, זה בסדר גמור, ולא צריך להסתכל עליו לא יפה, כי יש לו על מי לסמוך כי אכן השם מנהיג את עולמו בצורה טבעית ואנו צריכים לנהוג לפיה,והטבע אומר שצריך לעשות בדיקות,

אלא מה?

הוא הוסיף ואמר, שאנשים שיש להם את הבטחון התמים בהשם, שמאמינים מאוד בטובו וחסדו ית', ומקבלים הכל באהבה, לא מעניין אותם כי הם רואים שהריון הוא מהלך ניסי, וגם זה בסדר.

כשקראתי את זה נרגעתי, נהיה בציבור שלנו נוהג כזה, שכל חומרה או כל הנהנגה מומלצת הפכה להלכה גופא!

וזה מעצבן!

אני זוכרת שאמרו לי שאשה לא נכנסת לבית קברות כשהיא בהריון! בעלי ישב יום אחד יום שלם בבית מדרש, חקר ודרש בכל השותים וכל הפוסקים, איזה תלמיד חכם בעלי! (במאמר מוסגר, תנו לי להתלהב) ואז מצא, בשות של הבדץ משו כזה, שכתוב שם שההנהגה לא להכנס לבית קברות היא : אם אשה בחודש תשיעי, ויודעת בוודאות שיש לה בבטנה בן! והיא אשת כהן, אזי לא תכנס, למה? כי עלולה ספק קלוש, ללדת שם, ואז יהיה בן כהן בבית קברות!

והסיבות הן קבליות... ככה שגם אם בעלך עוד לא מצא , חבל לזלזל בנשים אחרות ו"להחליט" מהי הסיבה שהן נמנעות ושהיא טפשית. אפשר פשוט לשאול ולחפש יותר .

דבר שני : שמעתי בשם הרב קנייבסקי שמי שעושה הרבה בדיקות לגילוי מומים - עלולה לגרום לכך שהנס כדי שהילד יהיה בריא יהפוך להיות נס גלוי והיום הקב"ה לא עושה ניסים גלויים. אם לא יודעים כל כך הרבה ורק מתפללים לנס של ילד בריא - הנס עדיין ישאר נס נסתר.

ורבה אמונתך - אני אשמח לשמוע באלו מקרים רבנים מכל הזרמים מתירים להפיל - כי אני מכירה אישה חרדית שלעוברית שלה היה חצי לב והיא היתה ללא יכולת חיים בלבד - והיא הלכה למלא רבנים חרדיים ואף אחד לא התיר לה להפיל - כך שקשה לי להאמין שכשמדובר בעובר בעל יכולת חיים אפילו עם מום קשה וכבד - ימצא הרב החרדי שיתיר...

דבר ראשון, כתבתי כמעט כל הרבנים. והכוונה היתה שהכמעט כולל גם את כל הזרמים (באמת קיימים זרמים בהם לא ניתן התיר כזה בשום אופן)

ובאמת במקרה שאין שום סיכוי שהעובר ישרוד, וניתנה חוות דעת של יותר מרופא אחד, והמדובר ברופא ירא שמים, ברוב הזרמים יתנן היתר (לצערי, מכירה מקרה באופן אישי).

מקרה שבו בוודאי ינתן היתר, בכל הזרמים, הוא במצב שההריון מסכן את חיי האישה. (אבל, אין קשר לשקיפות עורפית..)

ובעניין בית החיים. אמנית יצירתית צודק, אין הלכה שאוסרת! אם אישה (מעוברת, נידה, בתולה או מה שלא יהיה) רוצה להיכנס לשם, הלכתית מותר לה!

וגם את צודקת, יש הנהגה, הנובעת מתורת הסוד שנשים לא יכנסו לבית החיים. וכך מנהג ירושלים. וישנם מנהגים שונים בעניין. וזו הנהגה חשובה, ורבות הנשים שנוהגות כך. אבל זו לא הלכה!

(באופן אישי, לא נכנסת לבית החים, ועושים רק סקירה מאוחרת. אבל זה לא אומר שמי שנוהג אחרת הוא לא בסדר...)

והציבור הלטאי כל כך מתרחק מקבלה, שלכן זה מצחיק,

זה רק מראה כמה אנחנו הקטנים, וסליחה שאני מכלילה את כולם,

לא מבינים מה אני מקיימים,

כי הציבור הליטאי שכל כך נזהר  מקבלה, פתאום מדקדק במשו קבלי, הזוי.

ואני לא זלזלתי באחרים, רק באלה שנכנסו לי לבטן, גברים, כן כן, ובאו לומר לי ליד כולם, עוד לפני שידעו שאני בהריון,

שאסור לי להכנס,

שו?????????

אני שאלתי אותך? אמרתי לו, ו : "מאיפה אתה יודע בכלל שאני בהריון?" ו: "ממתי צנוע שגבר לטאי אברך שלא מסתכל על נשים, יסתכל לגיסתו על הבטן ויראה שהיא בהריון,"

כי תכלס, אצלי רואים רק כשאני בשמיני, וכשאני יולדת כולם בשוק שוקי עולמי ולא מבינים איך זה קרה, הרי הייתי לדעתם בחודש חמישי...........חחחחחח

מי שהבינה את דברי למעלה לא נכון, צר לי, זה לא אני. אני כתבתי ברור ומובן.

אני עושה בדיקות, ואני מכירה מה רב חיים אומר,אלא ש מכירה גם המון המון המון המון משפחות חרדיות שברגע בו נולד התסומנת דאון- שולחים לאימוץ!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אומר דרשני!

וגם שמעתי שהרב וואזנר מתיר בחדרי חדרים לאנשים כן להפיל תסמונות שונות, אבל זה כנראה סוד סודי וכמוס

לא מכירה מישהי שלא נכנסת לבית הקברות וחושבות שזה הלכה ולא הנהגה/מנהג המבוסס אנשהו.

וגם מנהג בישראל - דין הוא. מי שנוהגים אצלה מנהג כלשהו אסור לה להפר אותו בטענה של "זה רק מנהג". ויש אפילו צורך בהתרת נדרים.

רחוקה הדרך בין לומר זו לא הלכה אלא מנהג. לבין "להחליט" שהמקור שבגללו נשים לא נכנסות לבית הקברות הוא עיוות מצחיק ונלעג. יש מקור בקבלה - ואמנית הליטאיים הכי שרופים וקרי רגש שאני מכירה - לא מבטלים מנהגים שלהם שמקורם בקבלה. (גם החזון איש הקפיד עליהם) ואני ליטאית מאוד קרה.

הליטאיים רחוקים מאוד מאמירות מיסטיות ו"מופתים" .. והם גם נגד סתירת הלכות בשם הקבלה - אבל אף אחד לא פסל חס ושלום את הקבלה ומנהגיה כחלק בלתי נפרד מהתורה חס ושלום!! ואין שום ליטאי ש"נזהר" (עפ"ל) מקבלה.

קבלה גם אם היא לא ללימוד חופשי לכל העם אלא רק לגדולים,  וגם אם אסור לה לסתור הלכות - היא חלק מתורת השם גם לפי הליטאים הכי קרים. (הגאון מוילנא למד קבלה)

ולענין השני -  הנה אני מכירה באופן אישי זרם די גדול ומכובד מספרית - שבו אפילו במקרים שאין סיכוי שהעובר ישרוד וניתנה חוות דעת של יותר מרופא אחד, והמדובר ברופא ירא שמיים - לא נמצא הרב שיתיר הפלה.

ככה שאמירה של כמעט כל הרבנים מכל הזרמים יתירו הפלה - היא אמירה קצת בעייתית עם חריגה של זרם גדול מדי... ולא לענין לכתוב אותה בכזו נחרצות!

בכל מקרה - אני אישית לא אפיל עובר בשום מצב זולת סיכון חיי האמא (וכך סוברים כל הרבנים מהזרם שלי באופן די גורף ...) - ולכן אני מבצעת כל בדיקה שיש לה משמעות לטיפול בעובר ולא מבצעת שום בדיקה שמיועדת רק כדי לשקול הפלה.

נניח סקירה מאוחרת  -חשובה לזיהוי מומים לטיפול....

וגם כשהתגלה בסקירה ממצא כלשהו שיכול להצביע על תסמונת דאון - והוצע לי יעוץ גנטי , לא הלכתי ליעוץ הגנטי כי בין כה אין טעם. ברוך השם הילד בריא ושלם.

לדבר על זה יותר,

תודה

זה שיש כאלו שנוהגים לא לאכול קטניות בפסח נניח - וזה מנהג. והם לא יכולים להתיר את זה סתם כך וצריכים התרת נדרים-

לא אומר שמי שאוכל קטניות עבר על איזה דין.

או שאין כאלו שאוכלים קטניות בפסח.

וזה גם לא אומר שמי שכן אוכל - אמור להתחיל ללעוג על מנהגים אחרים שמקורם לדעתו בשטות. כי מנהג בישראל דין הוא. ולמנהג יש בסיס.

ככה ברור שאם יש נשים שלא נכנסות לבית הקברות מטעמי מנהג -

אז כמובן יש הרבה בנות שכן נכנסות לבית קברות - והן 100 אחוז בסדר כי אין אצלם כזה מנהג.

וזה מנהג ולא דין.

זה לא אומר שהן אמורות להתחיל ללעוג למנהג שיש לו יסודות בקבלה מוסמכים אפילו יותר מתקנת איסור קטניות ולהחליט שהוא שטות - רק בגלל שהן עושות אחרת ולא נוהגות כך מדורי דורות...

משדרות על אותו גל,

גם אני חרדית אגב,

אבל יש אצלי במשפחה תלמידי חכמים גדולים מאוד, כמו אח שלי, והכלל אומר, שככל שאדם יודע יותר את ההלכה כך הוא פחות מחמיר,

אני זוכרת שאף אחד לא ידע לומר לי כששאלתי למה אסור לי להכנס, אף אחד ממש לא ידע לומר לי, והיו שם הרבה בני תורה, ואברכים,

מהצד של בעלי,

אם היו מהצד שלי בטוח אח שלי היה יודע, כי הוא בקי גדול ות"ח גדול מאוד מאוד,

אז זה מה שגרם לבעלי ללכת לחפש, כי זה הזוי שאומרים לך אל תכנסי, אבל לא יודעים למה.........

כמו שיש את הקטע הזה שכל אחד היום כמעט מעשר פעם שנייה ולא יודע למה.............

אבל  אני חושבת שאנו לא משדרות על אותו גל, ו

על אישה בחודש תשיעי שיש לה בן כהן - ואסור לה להכנס.

והחלטת שזה המקור שכל הנשים "טועות" לדעתך ולא נכנסות לבית קברות. ושאף אחד לא יודע מה המקור לזה שנשים לא תכנסנה - אז בטח בעלך צודק.

ואפילו לא בדקת - והנה יש לזה מקור בקבלה והנשים יודעות יפה למה הן שומרות על המנהג. וזה שאתם לא ידעתם לא הופך את זה לטעות שמישהו טעה בגלל אשה שהרה לכהן.

דרך אגב - גם אלו שמעשרים פעם שניה יודעים יפה יפה למה הם מעשרים פעם שניה. (ואפילו אני יודעת) יש על זה אפילו ספרים ובירורים. ורשימת התקלות שעלולות לקרות - שבשלן הם מעשרים פעם שניה.

אז אם את לא יודעת למה השני מחמיר על משהו - אל תחליטי בשבילו שגם הוא לא יודע ... הכי פשוט תשאלי אותו למה....

דרך אגב - החזון איש , הרב קנייבסקי, הרב מבריסק , ר' ניסים קרליץ - יודעים את ההלכה ישר והפוך יותר מכל בני התורה והאברכים שאת מכירה - ו....הופס! הם מחמירים גדולים מאד.

אני גם מכירה הרבה תלמידי חכמים רגילים שרק התחילו ללמוד דיני עירובין - והפסיקו לטלטל גם בתוך עירוב...

ככה שלא ברור מאיפה הבאת את ה"כלל" המוזר הלזה...

אני חושבת שמקור הטעות הוא שאת חושבת שאנחנו במלחמת כוחות, לצערי הרבה ליטאים וליטאיות, ואני בכללן, (כן גם אני ממש חרדית קיצונית לפעמים) לא מוכנים להתבונן בדרך שלנו, האם יש משהו לתיקון? האם אנו טועים במשהו? אישית אני השתנתי, וכן יש לי גיסות שהן בני ברקיות מבטן ומלידה, והן מדברות כמוני, ואני שמעתי את זה מהוריהן שמערכים בביתם בעלי תשובה שהם דרך אגב מפורסמים מהעולם החילוני שחזרו בתשובה ( אלה שמארחים אצלם בבית ) והם ממש מדריכים אותם טוב, אבל גם מדברים גלוי על הבעיות.

על המעשרות: עובדה ידועה ובדוקה:

חברה שלי התחתנה לפני הרבה שנים עם חזון'איש'ניק, ואני זוכרת איך הם היו היחידים בכל אירוע שהיו מעשרים פעם שניה, וכך זה היה ידוע שרק חזונאישניקים  מעשרים פעם נוספת. והיום זה הפך לנחלת הכלל, אז אין לי בעיה עם זה, אבל מה ההבדל כבר בין חזון איש ניק לבין חרדי רגיל, הבנת?

דרך אגב אני הייתי מתפללת בבית הכנסת של הרב קנייבסקי אם את מכירה.

ועוד משהו- פעם שאלתי את הרב פוקס מירושלים כשהייתי רווקה האם לאישה בזמן מחזור אסור להכנס לבית קברות והוא אמר שלא חייבים לנהוג כך אם אין ברירה, כי זה רק מנהג קבלי.

עכשיו צחקתי מקרב הבטן...

ולא ראיתי איפה הגנתי על "ציבור" כלשהו. דווקא דיברתי בפרטיות על יחידים מכל ציבור שהוא (לא שמעתי שרק חרדיות או ליטאיות לא נכנסות לבית קברות. המנהג נפוץ בהרבה קהילות) שנוהגים מנהג שלא מוצא חן בעיניך - ובגלל שהוא לא הלכה החלטת שהם עושים את זה בלי להבין או מתוך טעות...

ומותר גם לאדם רגיל להחמיר על עצמו כמו חזונאישנ'יק - כי אדם הוא לא מכונה אוטומטית בדיוק כמו שאמרת ואם יש לו סיבה להחמיר - והוא קורא מה שכתבו ומחלט להחמיר - אז זו זכותו המלאה.

זה לא הופך אותו לאדם שמעשר פעם שניה בלי להבין מה הוא עושה אלא בדיוק להפך..

ומחזק שוב את הפרכת הכלל הטיפשי - של מי שמחמיר לא מבין בהלכה....

ושוב - אף אחד לא אמר שאסור לאישה להכנס לבית הקברות באיזה שהוא מצב או שחייבים לעשר פעם שניה - אבל זה גם לא אומר שמי שלא נכנסת לבית הקברות או מעשר פעם שניה עושים את זה בלי סיבה או עם סיבה טיפשית ובלי להבין.

אני מאמינה שחוץ מהרב פוקס - כל הרבנים אומרים שזה מנהג קבלי - כי זה מנהג קבלי. ו- גם הנשים שנוהגות אותו אומרות שזה מנהג קבלי - כי זה מנהג קבלי.

אבל את באת כביכול הנשים טועות מהלכה של אשת כהן - וזה לגמרי לא נכון.

לא הבנתי למה זה לא בסדר שנשים שומרות על מנהג קבלי שמקובל במשפחתן. איזו הלכה זה סתר לך?! למה זה כל כך מפריע לך?!

ולכן - זו לא הלכה אלא מנהג קבלי ואת לא צריכה להביא רבנים ועוד רבנים ועוד - גם לאלו שנוהגות במנהג ברורו לחלוטין שזו לא הלכה וחייבים - אבל מי שנוהגת במנהג ומחזיקה בו - חייבת בהתרת נדרים לפני שהיא מפרה אותו.

ודרך אגב - אם הזכרת את הרב קנייבסקי , במשפחתו אישה לא נכנסת לבית הקברות גם לא בלוויה וגם לא לעליה לקבר של אחד משבעת קרוביה בשום פנים ואופן. (אופס... ליטאים קרים ומחמירים בהלכה - ונוהגים גם במנהגים קבליים שלא סותרים להם את ההלכה...)

המנהגים של רב חיים,

אבל לא מבינה איך את הבנת כל מיני דברים שאמרתי בצורה לא נכונה,

ואני לכן שומרת מרחק, כי נראה לי שאנחנו לא על אותו גל

מה שכן הוכחת:

שדווקא בגלל שאת ליטאית,

את מאוד מאוד מאוד קמה להגנת הליטאים, שזו תכונה לטאית מובהקת,

ולא מנסה לרגע לשמוע את דעתי,אלא תוקפת במלוא עוזך ותפארתך,

העיקר להגן עליהם, העיקר לספק תשובות,

והכי העיקר- להוציא את הציבור תמיד צודק, כדי חס וחלילה לא להראות למשהו שגם אנחנו יודעים לעשות בדק בית,

עכשיו אני מבינה למה אנחנו ציבור שמקבל כל כך הרבה ביקורת,

כי אנחנו היחידים שלא יודעים להתסכל ולהציץ פנימה ולו לרגע אחד בלבד.

מצער, וחבל.

ולי הספיק,

אני לא רוצה להזרק החוצה כמו לב אמיץ, ולכן מרגע זה אני לא רוצה להמשיך. מעניין שלא בקשת לנעול את השרשור הזה.

זאת דווקא את שגוררת משום מה לשירשור רווי אמוציות אישיות וירידה לפסים אישיים.

דיברתי כל הזמן רק על דברים שכתבת - ולא עלייך אישית.

ובמקום זה את מתעקשת לגרור את זה כל הזמן לפסים אישיים ומכוערים ולאווירה לא נעימה בפורום - וחבל.

בסך הכל דנו האם מדובר בטעות של נשים או במנהג קבלי - וביקשתי ממך (ולא ירדתי עלייך אישית באופן כללי כמו שעשית פה עכשיו , אלא נטו על דברייך שנכתבו בתגובה מעל) לא לזלזל במנהג של אף אחד. גם אם הוא לא מחייב אותך.... וגם אם את לא נוהגת בו....

וירדנו בדרך לכל שאר החומרות שאנשים נוהגים - האם הם יודעים מה שהם עושים.

חבל שאת גוררת את זה לפסים אישיים.

מותר היה לך לשתוק ולא להגיב - אם לא היה לך מה להגיב לגופם של דברים.

כמו שאני עושה בהרבה פעמים - כשאין לי מה לענות - מתעלמת.

אין לי שום "קשרים" מיוחדים בהנהלה.. את יכולה לנסות לבקש מהמנהלות לנעול כל שירשור שבא לך - אם הן תחלטנה שגם להן זה לא מתאים הן תנעלנה זו החלטה שלהן...

בדרך כלל מנסיוני הנמהלים והמנהלות לא נועלים שירשורים או מוחקים הודעות של ויכוחים. רק כשמתחילים להתקיף ניק בלי קשר ספיציפי למה שהוא כתב - כמו שעשית כאן.

וסתם דבר שחשוב לי להוסיף :

לב אמיץ ממש לא "נזרקה" מהפורום. היא עזבה מיוזמתה האישית אחרי שהיא ירדה לפסים אישיים פסילת ניקים והשמצות מכוערות וניסתה ליצור להן רושם כביכול הן מבוססות והיא מגובה בהנהלה.

כשפניתי לאחד המנהלים בפורומים (כל אחת יכולה בשיחה אישית...) והסבתי את תשומת ליבו למה שקורה כאן הוא מחק את ההודעות וכשלב אמיץ ביקשה הסבר - הוא דרש ממנה מקורות ואחרי שהוכיח לה שהכל מדמיונה - הציע לה התנצלות.

התגובה שלה היתה עזיבת הפורום מרצונה הטוב והאישי בלי שום התנצלות.

הניק שלה עדיין פתוח - ואתן יכולות לעקוב היא גם עדיין מסתובבת בפורומים אחרים לפעמים...

חברה שלי עשתה שקיפות וגם סקירת מערכות.

בסקירה היה חשש למום, ולכן זה מאוד עזר שהיו תוצאות תקינות של השקיפות.

כי אני כבר אוטוטו בת 40 ואני בדכ מסתפקת באולטרהסאונד

לא מבינה בזה בכלל אבל,

יש לי חברה שעשתה שקיפות עורפית בגיל צעיר ממני ומצאו שם איזשהוא ממצא שמאוד מאוד הלחיץ אותה

והדיר שינה מעיניה וב"ה בסוף הכל היה בסדר.

היא הצטערה שעשתה את הבדיקה והסבירה לי שזה לא לגמריי מהימן וגם מבוסס על כל מיני סטטיסטיקות.

לא יודעת אם אני עושה נכון אבל משהו שכתבה "אם היית" מאוד מחזק אותי. הסיכוי שהקב"ה יעשה לאחת במדרגתי נס נסתר בוודאי גבוה יותר. פשוט צריך להתפלל ולבקש מה' שידריך אותי לעשות את מה שעליי לעשות.

כשאתחזק עוד קצת בעז"ה אסע לכותל בלי נדר ואתפלל גם על זה. תמיד כשאני יוצאת מהכותל אחרי תפילה ,הרבה אבנים

נגולות מליבי.  הקב"ה שומע תפילה, ראיתי את זה בחוש ממש על בשרי. 

בשורות טובות אצל כולן.

ביגלל היסטוריה מישפחתית שיש אצלי עשיתי בדיקות גנטיות לפני החתונה וגם אחרי וברוך השם אין לי איקס שבור

זה פשוט סיפור בשבילי לנסוע באוטובוס שעתים לכל כיוון כי יש לי הריונות לא קלים

וכל פעם להשאיר את בעלי עם הילדים

שקיפות, ממה שאני יודעת,  לא אומרת האם יש לך עובר עם בעיה ח"ו, אלא רק מה הסיכוי שיש לעובר שלך בעיה. ומי שמקבלת תוצאה של 1:100 למשל, שזה נחשב סיכוי ממש גדול, תהיה לחוצה מאוד ובצער כל ההריון, כשבפועל רק אחת מכל 100 נשים שיקבלו את התוצאה הזו יש להן באמת עובר עם בעיה..

ובאמת אני ממליצה מאוד,זה חוסך המון בדיקות ולחץ

שלום וברכה!

ממליצה מאוד לעשות!!

לצערנו וגם ל"מזלנו".. בשקיפות גילינו שכבר מהשבוע ה- 9 מסתבר..

לעובר שלנו אין דופק וצריך להמשיך הלאה....

עוד אינדיקציה ל"מה המצב" שם בפנים..

בשורות טובות

לא לחכות שיהיה חשש וכמה שיותר מוקדם יותר טוב,לפני נישואים עוד יותר טוב ולפני היריון,זה חסך לי המון לחץ ובדיקות מיותרות

לא בשביל זה עושים שקיפות

ילדתי בשערי צדק

והעברתי המון המון שעות של צירים בלתי נסבלים במיון

כי לא הייתי פתיחה 4 אלא 3.5

לא נתנו לי חדר לידה עד שביקשתי אפידורל

אז חשוב לי לדעת דבר ראשון ששם יש סיכוי שיתנו גם אם אני פלא פתיחה 4 ולא רוצה עדיין אפידורל

וגם כמה נורא להעביר שם צירים במיון?

כי בשערי צדק זה היה מזעזע

וגם שהמיילדות (עברתי כמה וכמה עד שילדתי) יהיו אנושיות ומכבדות

ויקשיבו לי בלי להתנשא עליי

והרופאים כנ"ל

והמחלקה

איך זה בלי ביות? ואיך זה עם?

כמה יולדות בחדר?

כמה פרטיות?

כמה נותנים למלווה להיות איתי?

לגבי אפידורל לא לקחתי והכניסו אותי לחדר לידה הרבה לפני פתיחה 4 בשביל שתהיה לי מקלחת צמודה פרטית. לא ממש העברתי צירים במיון, העברתי קצת במחלקה ואז בחדר לידה. המיילדות היו מדהימות אחת, רופאים לא ממש פגשתי כי ב"ה הלידה הייתה טבעית ובלי סיבוכים, פגשתי רופא במיון ובפעם הבאה רק כשבאו לתפור. מי שפגשתי היה אחלה ממש, שאלו לפני כל דבר שעשו והסבירו מה עושים.

הייתי ביות מלא והיה מוצלח, כן התאכזבתי קצת מהמענה בנושא ההנקה, ציפיתי ליותר נוכחות של יועצות הנקה. רוב האשפוז שלי היה בשבת אז אולי בגלל זה והאחיות כן השתדלו לרוב לתת מענה בנושא. הייתי במחלקה החדשה שתיים בחדר חלק מהזמן אבל רוב הזמן היינו לבד, יש גם חדרים פרטיים לחלוטין, לא זכינו;) בכל מקרה החדר היה מהמם! נתנו לבעלי להיות איתי 24/7 וגם אמרו לי שלא שואלים את החברה לחדר אם אפשר כי זה זכותי כיולדת שיהיה לי מלווה (היא גם הייתה עם בעלה), כן אסור למלווים להתפנות בשירותים בחדר שזה לגמרי הגיוני.

נשמע טוב

הלכת לסיור לפני הפעם הראשונה שילדת שם?

ידעת כשהגעתם בדיוק לאן ללכת ?

איפה חונים?

אני מפחדת להיאבד שם  חחח

תבואי לחניון, תמצאי את המעליות ומשם לחדרי לידה.

ככה בלידה עצמה תדעי לאן ללכת.

אני גדלתי עם הנחה כזאת ששערי צדק מאין משכנעות לקחת אפידורל ולכן יש להם זמינות כל-כך גבוה של מרדימים. האם זה נכון? אני לא יודעת. ככה פשוט סיפרו לי כל השנים. שאם את רוצה אפידורל - לכי לשערי צדק. אם לא - עדיף את הדסה.

אחותי למשל יולדת רק בשערי צדק מהסיבה הזאת, מבחינתה לקבל אפידורל כבר בחניון. ולכן היא יולדת שם.

אני מעדיפה בלי אפידורל ולכן הולכת להדסה (בהדסה יש לתחושתי עוד פולסים, אבל הם כמובן משתנים. תלוי על איזה יום את נופלת, כמה עמוס, על איזה מיילדת יכו.

היו לי בהדסה שתי לידות,

לא הייתי הולכת למקום אחר. הייתי מרוצה מהכל. 

בהדסה הכניסו אותי לחדר לידה בפתיחה 3.5 ומיד נתנו אפידורל.

שע"צ שעות שעות עד שהגעתי לפתיחה 4 רק אז הכניסו לחדר ואז לחכות עוד שעתיים למרדים.

הכניסו אותי פעמיים לחדר לידה בפתיחה 3.5. גם בלי אפידורל.

במיון עצמו תלוי- בשלושת הלידות ביליתי במיון כמה זמן עד שנכנסתי לחדר לידה

בראשונה היה שבת והיה שקט, נתנו לי להיות שם במקלחת והיה ממש בסדר.

בשתי הלידות הבאות מצאנו פינה שקטה יחסית צמוד למיון להעביר בה את הצירים, גם היה בסדר .

מיילדות בעיניי זה עניין של מזל/סייעתא דישמיא- בלידה הראשונה היו לי 3, השתיים הראשונות היו דיי "פרווה" והשלישית כן הרגשתי תחושת התנשאות כמו שאת מתארת.

בשניה היא היתה בסדר אבל לא הייתי הרבה זמן בחדר לידה והיה צריל בסוף התערבות רפואית, אז היא לא ככ הרגישה לי דומיננטית.

בשלישית - מיילדות מדהימות גם במיון וגם בחדר לידה. ב"ה.

אשפוז-הייתי בזמן מלחמה עכשיו, אז אולי לא משקף- החדר היה מלוכלך, לקח זמן עד שהביאו לי כרית ושמיכה. היתה רק אפשרות של ביות (שמבחינתי זה היה טוב). הצוות ברובו היה נחמד. האוכל בסדר. היינו שתי יולדות בחדר. לא יודעת לגבי מלווה כי לא ניסיתי. בהצלחה בהחלטות

ומזל טוב

מקווה ממש שלא יתחיל עוד איזה מבצע בדיוק כשאצטרך ללדת

כי הבנתי שממש צפוף שם בזמן מלחמה

וגם כשזאת לידה ראשונה הם חושבים שיקח לך זמן אז נותנים להסתובב יותר.

אני בלידה ראשונה הגעתי בפתיחה 4 ואמרו לי להסתובב.

אבל זה לא היה כל כך נורא ביקשתי כדור פיזו ונתנו לי להיות במקלחת של המיון אז העברתי ככה את הצירים עד שהכניסו אותי לחדר לידה.

אם מעניין אותך לידה ללא אפידורל אז החדרי לידה הטבעים שם מהממים וגם המיילדות היו ממש מעולות.

בביות מלא 2 יולדות בחדר נתנו למלווה להישאר גם בלילה.

על הילד הראשון לא יודעת להגיד על הלידה כי ילדתי לפני שהגעתי לבי"ח. אבל אחכ ביקשתי ונתנו לי להיות בחדר לידה להוצאת השליה ולהתאוששות. והמיילדת הייתה סופר רגישה ועזרה לי עם הכול (במיוחד שאמא שלי לא הספיקה להגיעה אז היא ממש 'מלאה' את מקומה). 

השני, הלידה הייתה טובה. הכניסו אותי ישר כשהגעתי בפתיחה 5 לחדר לידה. עשו רק בדיקת פתיחה במיון אפילו לא מוניטור. לידת מיים טובה. מיילדת לא ממש בסגנון שלי אבל הייתה ממש בסדר גמור. נתנו חופשיות כמה שאפשר. בהתחלה קיבלו אותי 2 מיילדות כדי לתקתק את הקבלה מהר. קיצר, היה ממש טוב. 

והייתי עם שתיהם במחלקה ג בביות מלא. היה ממש טוב. נעים. שקט. אחיות טובות ונעימות (קצת ערביות, אבל הרוב לא). לא היה כמעט ערביות במחלקה. היינו 2 יולדות בחדר והיה ממש ממש טוב. 

היה איתי כל הזמן מלוות. ונותנים חופשי ביקורים. אם מפריע ליולדת השניה אפשר להיות בחדר אוכל הסמוך (הוא ממש קרוב) ויש שם ספות ואזור אירוח. 

האוכל בשפע. לא עפתי עליו. אבל אני בררנית מטבעי. הוא כן היה נחשב טוב. 

שעצ. לא ילדתי אבל בררתי עליו הרבה. לא רציתי בגלל העומס. בגלל שהם פחות בקטע של לידה טבעית. ובגלל העומסים (3 בחדר הרבה פעמים יכולים להיות במסדרון וגם בקבלה יכולים להתקע.)

לאחרונה.

מיון יולדות וחדר לידה יחס מדהים. הגענו גם בזמן רגוע יחסית.

האשפוז פחות. אבל לא יודעת מה קורה המקומות אחרים.

מוזמנת לשאול ספציפית..

הרבה יותר זורמים עם היולדת והמחלקה מקסימה

בעין כרם דרשו ממני להיות על המיטה והיתה סטודנטית ששאלה אותי שאלות באמצע הצירים. והמחלקה היתה לא משהו

מלא מלא ערבים שם? 🙈

ממש ממש לא הרגשתי שיש יותר ערבים ממקומות אחרים...

לי היה שם מעולה, הרבה יותר משעצ. בעין כרם לא ילדתי בכלל...

והייתי ממש ממש מרוצה!!

פשוט מהכל. מהמיילדות, מהאחיות במחלקה ( הייתי פעמיים בג' ופעם אחרונה בד' שהיא החדשה, אישית קצת יותר התחברתי לג דווקא) מהאוכל ובכללי מכל החוויה.

לא לקחתי אף פעם אפידורל ולא הגעתי לפני פתיחה 4 אז אין לי תשובות על השאלות... אבל בכללי מאוד ממליצה 

מבחינת היחס גם בחדרי לידה וגם במחלקות היה לי מעולה. ממש אנושיים, קשובים, מתחשבים. ממש כל מי שנתקלתי בו. לא זוכרת חוויה לא נעימה מהצוות.

בלידה השניה הורידו אותי לחדר לידה מהמחלקה כבר באיזה פתיחה 2.5 כי רציתי אפידורל (אשפזו אותי בנשים עם ירידת מים)

בלידה השלישית כן העברתי יותר זמן במיון אבל הכניסו אותי לחדר לידה בפתיחה 3.5.. לא חיכו עד לפתיחה 4.

מבחינתי המינוס זה התנאים במחלקה. יש מחלקה חדשה אבל בסוף רוב הסיכויים זה להיות במחלקות הישנות והתנאים שם קצת מבאסים. מקסימום 2 יולדות בחדר אבל החדרים ממש צפופים ואם את בביות מלא אז פשוט אין מקום. אם פותחים את הכורסא של המלווה זה כבר חצי נכנס בוילון של השותפה.

קיצור מבאס. 

תבקשו בחדר לידה, כבר באמצע הלידה להיות במחלקה החדשה.

תבקשו גם חדר פרטי - אני קיבלתי והיה מדהים ב''ה 

הבייבי היה צריך השגחה ובמחלקה ד' אין תינוקיה פעילה ואין אחיות. לכן הייתי במחלקה א'.

אני פחות נהניתי באשפוז

לאורך כל ימי האשפוז לא נבדקתי אפילו פעם אחת כי הייתי צמודה לבייבי שהיה בפגיה או בתינוקיה עם תמיכה נשימתית וניטור.

אז לא עלו בזמן על בעיות שהתפתחו אצלי....

אני הייתי כולי שקועה בבייבי ולא היה לי פניות לעצמי.

היתה איתי בחדר אישה מקסימה, אבל פעם אחת הגיעו לבקר אותה כל גיסותיה ובעלה והיתה שם חגיגה שלמה מעבר לשעות הביקור

ובכמה דקות שרציתי להכנס לשירותים ולהתאפס רגע על עצמי לפני שחוזרת לבייבי לא היה לי לאן להכנס כי בעלה בילה בשירותים..... (זמן רב מדי... ואחריו היה לא נעים להכנס......)

אז כבר פרצתי בבכי הסטרי והלכתי לאחיות והן פתאום נזכרו שאני קיימת....

במחלקה למטה זכור לי שיש הגבלה דיי קשוחה של ביקורים מעבר לעשות המופיעות.

הייתי במחלקה מייד בכניסה בצד ימין, קומת קרקע. לא זוכרת איזה אות.

חוויה ממש לא נעימה. כואב לי עלייך שעברת את זה. 

את ה2 הראשונים בשערי צדק וה2 האחרונים בעין כרם.

עין כרם לוקח בגדול!!

בשערי צדק היה עמוס מאוד בכל פעם שהגעתי. לא היה חדרי לידה פנויים גם כשהייתי בפתיחה מלאה (בלידה הראשונה ילדתי בחדר מעבר כזה לזירוזים, בשנייה רק בפתיחה 8 הכניסו לחדר לידה ועד אז הייתי צריכה לחכות במיון כשכל הנשים ששם והבעלים שהלם צריכים לשמוע אותי מתמודדת עם הצירים עם המחיצות הפיציות..

היחס גם היה מאוד מושפע מהעומס. וחוויתי ממש זלזול מחלק מהצוות.

האשפוז היה מקסים ממש, בביות מלא במחלקה ג

לגבי עין כרם אפרט בהמשך. הילדים צריכים אותי..

בשני החידות היחס היה ממש מקסים. גם במיון וגם בלידה. מאוד מכבד, ישר הכניסו לחדר לידה, היו קשובים מאוד סביב התפרים

בביות מלא בג' היה לי צפוף מאוד.. לא היה מקום מעבר למיטה שלי והעריסה..  לא היה מאוד מאובזר מבחינת ציוד לתינוק, שירותים מאוד קטנים..

בביות מלא בד' היה מושלם, חדר לבד מרווח עם מיטה נפתחת, שידת החתלה ועוד.

בד' גם היה לי אירוע חירום רפואי שקורה אחרי לידה והצוות תפקד מדהים, ברגישות וביעילות. 

נהניתי מאוד מאוד מאוד

בפתיחה 3 כבר הכניסו אותי לחדר לידה (הייתי בלידה 9עילה שהתפתחה מהר)

בהמשך היום לי כמה סיבוכים, והם לא עזבו אותי!!! היו איתי רופא, מנהלת המשמרת והמיילדת והרגיעו אותי! היו ממש מסורים אלי

ממש מרגישה שהיו שליחים טובים

וממליצה ממש!

אם אחת זיהתה אותי, אשמח לדעת בפרטי 😀

העיקר שיהיה בשעה טובה!

בית חולים מצויין!! בפער על שערי צדק מניסיון בשתיהם

עין כרם מקצועי מאד ומאוד מאד נעים ומכבד

וגם הרבה יותר טובים עם לידות טבעיות

ילדתי שם במים והיה מדהים

אז לא ממש יודעת להגיד לגבי החדרים לידה

בשניהם האחיות שנתקלתי (ונתקלתי הרבה.. הייתי 4-5 ימים בכל אחד) היו מאוד נעימות ונחמדות

זכורה לי בשערי צדק דווקא רופאה שפחות היתה נחמדה כשבאה לבדוק אותי ומיילדת בניתוח עצמו שדיברה בטלפון תוך כדי

החדרים בעין כרם היו לי סבבה, אולי לא מרווחים אבל אפשר להסתדר (הייתי בביות מלא)

לא אהבתי את האוכל כל כך טבל לא כזה קריטי בעיניי. יועצת הנקה כן הגיעה אבל לא היתה מאוד יעילה להרגשתי

בשניהם בביות זה שתיים בחדר, נתנו לבעלי צמיד לישון איתי אבל יכול לביןת שאם היולדת השניה היתה מבקשת לא היו נותנים

אהבתי שהם מאוד מעודדים ביות מלא ולמרות שעברתי לידה קשה נתנו לי בלי בעיה וגם כשהתינוק היה בפוטו הביאו את הפוטו עד אלי לחדר והוא המשיך להיות איתי

וכבר לפני שבוע וחצי ראיתי ילדים מוכרים בצמתים

אנחנו בד"כ כן שמים דגלים על האוטו, השנה ספציפית לא כי שכחנו/ לא היה בחנויות במקום מספיק בולט כדי שנזכור לקנות.

מבחינת אבא שלי, מאז הגירוש קשה לו מאוד לתלות דגלים.

באותן חנויות ששנה שעברה כן היה?

אצלנו גם לא מכרו בצמתים, אבל כן שכנים עשו הזמנה מרוכזת וקנינו דרכם.

לק"י

אבל אתמול ראית דגל שהוא שילוב של ישראל וארה"ב😳

הזוי.

(לא יודעת מאיפה זה בא. אולי בעקבות המלחמה האחרונה שהיא בשיתוף עם ארה"ב. אבל בואו לא נגזים).

תמיד היה נראה לי לא קשור, דוקא השנה שהרגשצי שמי שהציל אותנו מהגרעין זה בכלל טראמפ ולא ביבי אמרתי לבעלי שבא לי לשים כזה ולא אחד רגיל בתור הכרת הטוב.

בסוף לא ראיתי כלום בחנות אז יצא שאין שום דגל חחח

אני תמיד שמה וממשיכה עם זה עוד הרבה אחכ עד שזה כבר מאבד צורה..

(או ששוברים לי את הדגל😐 קרה לי שנה שעברה)

יש שינוי שקורה,

לא בכל עיר (מודיעין עילית למשל קשה לי להאמין שהיה משהו)

אבל לפחות אצלנו בעיר, שהיא חרדית לגמרי ולא מעורבת - היו דגלים. אולי אלה של אורחים ולא תושביו העיר - אין לי מושג. בשבת אכלנו אצל חברים במרחק חצי שעה הליכה, בדרך ראינו שני רכבים במיקומים שונים. אולי התארחו שם. לא יודעת. 

מניסיון אישי

שני רכבים בעיר שלימה... עצוב.

הרבה פחות נהרס מדגל אמיתי..

השנה אישית לא הגענו לזה... תקופה כל כך עמוסה שפשוט שכחנו...

רעש בנשימה אומר שהאוייר לא עובר בצורה חלקה. לפעמים יש לזה כל מיני השלכות, וחבל לסבול מזה.

נשמע כמו חסימה כלשהי: פוליפים/שקדים/מחיצת אף עקומה וכדו'...

אלרגיה מחמירה את החסימה,

מבינה שהייתם כבר אצל א.א.ג. ושלח לבדיקות נוספות אז נשמע שאתם על זה.

במקביל בינתיים טיפול באדים, עדיף חמים (מכשיר אדים/מקלחת חמה/כוס תה עדיף עם נענע, רק זהירות מכוויות).

ספריי של מי מלח גם יכול להקל.

לקחת בחשבון שאף סתום פוגע מאוד באיכות השינה, שינה עם ראש מוגבה יכולה לעזור.

כדאי אולי גם טיפול תרופתי נגד אלרגיה, אנטי היסטמנים וכדו אבל לברר עם רופא מה מתאים לגיל ולמשקל.

הבן שלי עם תסמינים קשים של שקד שלישי/חסימה אפית - בן 14 כיום וכבר שנים שהוא סובל

עשינו צילום ויצא שיש חסימה קטנה, עשה גם את הסיב אופטי ויצא בסדר כך שלא הומלץ על ניתוח רק לעקוב וקיבל ספריי לאף

הלכנו לפרטי רופא אנושי וטוב אז סומכים עליו , כך הבדיק  עברה בסדר גמור בשבילו

וגם, הייתי בטוחה מתיון אחוז שזה ניתוח כי מה הסיכוי, אבל לא...

אצלי הוא מטופל ביישור שיניים אז יתכן שיש קשר

האף אוזן גרון טוען שהסיבה אופטי יותר מדוייק

אבל היא לא הסכימה לעשות

רעשים בלתי נסבלים

לקחתי אותו לאף אוזן גרון אמר שיש סטייה במחיצה אבל לא משמעותית כרגע בשביל ניתוח

וגילו לו אלרגיה לקרדית האבק אז הוא מתמלא נזלת דיי מהר ברוב ימות השנה.

לא ישרה. מעט עקומה

גנטיקה מבעלי

אבל בעלי בסוף היה צריך ניתוח כי הוא גם שבר את האף אח"כ.

כמורה, אני רואה שכשיש תופעות קצת שוהות אצל ילדים זה לעיתים גורם לדחייה חברתית.

לכן הייתי ממש מזדרזת לטפל בעניין. מלבד העניין הרפואי שזה בטח מפריע לה יותר מאשר לכם. וזה גם גורם לשינה לא טובה וכו'

בהצלחה

בשורות טובות

העומס של מעייני הישועה לא מדבר אליי בכלל.

ולא ילדתי בביות מלא
הייתי במחלקת האשפוז החדשה, נהניתי מכל רגע. ביקשתי להישאר עוד לילה...

השאלה גם מה זה בשבילך פינוק?
אצלי זה האוכל בשפע שמוגש נקי וטעים 

חדר נקי ומפנק
אחלה תינוקיה, אחיות זורמות ממש.
מה עוד הייתי צריכה?
 

נראה לי בגלל החוויות של אמא שלי משם לפני 30 שנה 😅

ואולי גם כי יש שמועה שאומרת שהם פחוצ מקצועיים אם חס וחלילה משהו מסתבך

הייתה לי חוויה שחורה שם ...

חוסר מקצועיות החל מהקבלה שהרופאה אמרה לי למה העלית כל כך הרבה במשקל ,יכולת לגרום סכרת לתינוק...(ביום שבאתי ללדת..כאילו מה המשפט הזה שייך?)

להמשיך בכך שנתנו לי זירוז ללא אפשרות לאפידורל ,סבלתי 16 וחצי שעות עם צירים לידה ,ירדתי על ארבע בבכי התחננתי ואמרו לי אין מקום בחדר בכזו נונשלנטיות מחרידה...בלי להסביר מה הזירוז עושה ולמה לצפות והאם יש אפשרות אחרת ...סך הכל הגעתי עם ירידת מים, היו צריכים להכניס למחלקה בסיכון ולהמתין יומיים שתתפתח לידה וגם לא הציעו את זה...

אחר כך המיילדת חתכה אותי בצורה לא מקצועית וגרמה לי לדימום יתר וכתוצאה מכך ההמוגלובין ירד ל6 וקיבלתי מנת דם..

אחר כך באשפוז כשחמותי באה לישון איתי, הייתה שם מאבטחת שנכנסה לחדר והכריזה שהמלווים ילכו הביתה ושהיא עושה סיבוב ושהיא חוזרת שהיא לא תהיה כאן. חוצפנית ברמות התחלתי לצעוק עליה ולהגיד לה שזה לא חוקי בכלל ושתצא מהחדר שלי. אחר כך אמא שלי פגשה בה בשחרור והטיחה בה והיא עשתה את עצמה לא מבינה על מה מדובר. הייתה שם גם רופאה שהתחילה לצחוק עליי שאני מסטולה מהאפידורל כי אני אומרת שילדתי בשלישי והיא טוענת ברביעי..

בקיצור....

לא ממליצה....

ואת כל הפרטים האלה אני זוכרת היטב למרות שעברו 11 שנים לצערי.

ילדתי שם 4 פעמים

לידה אחרונה תאומים

מאוד מקצועיים . הסבירו הכל בנחת ונתנו אפשרויות בחירה להחלטתי.

צוות מדהים, מקצועי ומסור. בדגש על מקצועי.

יש לך שם גם פגיה לכל מקרה.

מה גם שהמחלקות שם חדשות, יש אפשרות לבקש בחדרים הפרטיים ,מקסים שם. מרגיש בבית. כל הזמן עוקבים אחרייך ואחרי התינוק . קיבלנו שי ממועדון היולדות שם גם. בגדול הם ממד זורמים עם מה שאת רוצה. לגבי כשרות יש אפשרות כמובן לכשרות מהודרת, לנו הספיקה כשרות רגילה, לא ניסינו את המהדרין.

יש שם גם את העמותה הזו שכחתי את שמה שעוברת ומציעה קפה תה עוגה... הבנתי שיש גם עמותה שמביאה אוכל לשומרי כשרות למלווים . כל פעם שביקשתי אוכל גם עבור בעלי הביאו לנו. יש בחדר הפרטי ספה נפתחת למיטה למלווה מקלחת ושירותים בחדר פרטי ללא יולדות נוספות. לגבי הדלתות אני לא זוכרת כי אני לא יצאתי לטייל ונשארתי בחדר.

התחלתי זירוז ביום שלישי ,התאשפזתי במחלקה בסיכון ואחרי פחות מיממה ירדתי לחדר לידה . אחרי הלידה העבירו למחלקה ב' החדשה שם היינו עד יום ראשון . אני יודעת שנותנים 2 לילות אבל יכול להיות בגלל התאומים רצו לראות שהכל בסדר ושאני בסדר כי היה לי חום אחרי הלידה ,לא יודעת למה אבל משמיים יצא ככה ,אז לא יודעת אם זה לכולם כי בשאר הלידות הייתי לפעמים יומיים ולפעמים 3-4 ימים . בכל מקרה אחרי השחרור הלכנו למלונית שיבא בייבי בתל השומר ממליצה חוויה נהדרת ונותן המון כח לפני החזרה הביתה במיוחד כשיש עוד ילדים .... המון מזל טוב ובהצלחה !

ילדתי שם פעמיים.

הם בהחלט מקצועיים.

לגבי החוויה האישית..

לידה ראשונה חוויה מזעזעת. אפס יחס.

השאירו אותי בחדר עם כאבים, יושבת על המיטה בלי לזוז כי ככה ביקשו, צועקת ואף אחד לא בא.

כשסוף סוף הגיעה המרשימה לא בדקו פתיחה - כשהסתובבתי המיילדת הייתה בהלם. התינוק היה בספינות פלוס 2.

בלידה האחרת שהייתי שם, בגלל המלחמה, לא כי רציתי.

בחסד ה' הובלתי את הלידה כמו שרציתי.

היה נראה שהמיילדת לא ככ שולטת בליילד לידה פעילה אבל לומר לזכותה היא ממש השתדלה וזרמה איתי!

הייתה חוויה מתקנת 💖

לכן צריכים לבוא בטוחים בעצמנו ולכוון את המיילדת.

לגבי האוכל- בשתי הפעמים קיבלתי חמגשית (כי ביקשתי מהדרין) והמלווה לא יכול היה לקבל. רק אם נשאר משהו ולרוב אמרו שאין גם בשביל המלווה. הייתי צריכה לחלוק את המנה שלי עם המלווה (כי רציתי כמובן).

לגבי שבת- אין שם אווירת שבת בכלל..

ילדתי גם בשיבא וב"ה היה מדהים. המיילדת, יש שם חדר אוכל, מלא שומרות תו"מ, מהדרין, יותר אווירת שבת.

תמיד תשמעי סיפורים לכאן ולכאן.

המון הצלחה ובידיים מלאות!! 💓

יודעצ שבסוף זו חוויה אישית.

יש שם עמותה בשם ''חסדי יואל'' שמפעילה שם בשבתות מערך אוכל מהדרין מטורף. בחינם. יש אפשרות לאכול בחדר האוכל שלהם ויש אפשרות לקחת מחדר האוכל ויש אפשרות לקבל לחדר. אוכל טעים ובשפע..

הייתי פעמיים אחרי לידה בשבת בלינסון וקבלנו מהם אוכל גם לבעלי. טעים ובכמויות.

יש להם גם אפשרות לינה למלווים (לא היה בזמני חדרים פרטיים עם מלווה).

האוכל מהדרין של ביה''ח עצמו הוא אכן בחמגשיות (אבל טעים).

בשבת חסדי יואל לגמרי ממלאים את הפונקציה.

(לגבי שאר הדברים ששאלת- מבחינת החוויות שלי שם הם מקצועיים מאוד ולא דחפו להתערבויות לא נצרכות והיו קשובים אלי מאוד. ויש לי לידות ארוכותתתתת.. עברתי כמה וכמה מיילדות בלידה.. ועדיין היו סבלניים וקשובים אלי מאוד. גם באשפוז הרגשתי שיש מענה לבקשות שלי. עזרו בכל מיני פרוצדורות רפואיות שלא בהכרח היו צריכים לדאוג להם. למשל פתיחה של לשון קשורה.. ממליצה מאוד)

מעתיקה לך מהאתר את המידע על חסדי יואל:

לינה למלווי חולים בשבתות וחגים

יש לתאם עם האחראי מטעם ''חסדי יואל'', לינה בקרוואן בשטח בית החולים. כ"כ אפשר לפנות לרב בית החולים או למפקח השבת לדירות אירוח של בית החולים הנמצאות בסמיכות מקום.

לינה למלווי חולים גם בכל ימות השבוע

יש לתאם עם האחראי מטעם ארגון החסד "עזרה לתקווה", קבלת חדר בהכנסת אורחים ברח' קפלן, בטלפון: 03-9691717.

ארגון חסד למתן ארוחות

בבית החולים פועל ארגון ''חסדי יואל''. האוכל כשר למהדרין, בהכשר הבד"ץ, חדר האוכל ממוקם בקומה 1- , בנוסף ניתן לקבל ארוחות שבת בהזמנה מערב שבת בטלפון 1800-30-30-44.

אבל קשה לי לשנות מבלינסון

ושמעתי שיש שם מנתח פצצה

איכילוב לוקח בפער את כולם

לגבי הכשרות לא יודעת לענות לך

שבת שלמה הייתי עם בעלי היה תענוג

לא מנסיון אבל שמעתי המון טוב על בלינסון

 7 לידות ב"ה

מרוצה מאוד לפני ואחרי הלידה.גם במחלקה הריון בסיכון מדהימות.

בלידה האחרונה שהייתה בקיסרי היה לי סיבוך וזו הייתה מחלקה חדשה מאוד

עם כמה נשות צוות חדשות

הרגשתי דווקא מהמבוגרות זלזול

הייתי לבד הרבה שעות בגלל סיבה מסוימת וממש ישבתי ובכיתי מכאבים

והיו רגעים שלא התייחסו וזלזלו ממש ואני אישה עם סופר כוח סבל וזה ממש התיש אותי כל הסיפור הזה.

אם תרצי אכתוב לך בפרטי את המחלקה ותבקשי לא ללכת לשם

הלידות קודמות החוויה הייתה טובה בפער!!!! עם מלא אמפתיה והכלה למגוון מצבים.

מוסיפה- שהחדרים לבד זה חלום!!!! אני יולדת רק בקיסרי שמבחינתי זו הייתה מתנה להיות לבד בחדר למרות שגם עם עוד אחת בחדרים החדשים זה לא נורא בכלל.

לכתחילה את יכולה לבקש חדר לבד ייתנו לך ברצון.. אלא אם יש עומס מטורף

אז חיכיתי בחדר כמה שעות עם עוד מישהי ואז העבירו אותי

האוכל נחמד.

שבת יש דתיים אבל זה לא בית חולים דתי וגם לא ילדתי בדתי אף פעם

אז לא יודעת איך האווירה

אני באה לשם בגלל המקצועיות ואני גם בהריונות בסיכון גבוה

כך שאין לי ברירה והסיכון גבוה שם מדהימים!!!! אין דברים כאלה

אבל גם לנו אין משפחה/ חברים שמסתדר לחגוג איתם ופשוט יצאנו לטייל!

בלי על האש ועם טיול שמותאם לקטנטנים והיה ממש כיף!

אולי תחשבו על כיוון כזה?

זה בכל מקרה מרגיש לבד

והעומס והעול שבהכנות וכל כך מעייף - נשאר...

חוץ מזה שחלק מהעניין של היום זה לעשות על האש ולא רצינו לאכזב את הילדים

נשמע שזאת תחושה כללית שמכאיבה בחיים, ויום העצמאות רק מדגיש את זה יותר ומציף את החסר❤️‍🩹

ובכל זאת, מעלה נקודה למחשבה, נשמע שאת עובדת מאוד קשה "כדי לא לאכזב את הילדים" והגיוני שהילדים יהנו לא פחות מטיול, או אפילו מנגל עם צ'יפס ונקניקיות בלי סלטים מושקעים...

אנחנו נגיד לא עשינו על האש היום. טיגנו פלאפל ואכלנו עם פיתות, סלט וצ'יפס. זה כן עבודה אבל לא ברמה של לסחוב, לארגן, לשלם ולסיים עם הלשון בחוץ... וחוץ מזה הלכנו לפעילות שווה והילדים נהנו עד הגג.

אם מה שאתם עושים עכשיו לא עושה לכם טוב, אז ממש ממליצה לחשוב ביחד שנה הבאה עם ראש פתוח מה אפשר לשנות כדי שיהיה כיף ושמח למרות הנתונים המבאסים שאין משפחה וקהילה זורמת. ואם לכם יהיה טוב כנראה שגם הילדים יהנו. וגם אם בשנה הראשונה זה יהיה להם מוזר ויתאכזבו שחסר משהו משנים קודמות, זה דווקא יכול להיות להם לימוד טוב על גמישות בהתאם לתנאי החיים המשתנים.

במקום להחליף כל פעם את כל המצעים

ממש ממש ממליצה

עלה 60 לאחד, קניתי שניים שיהיה להחליף למחר ולא אהיה חייבת לכבס ביום של הפספוס.

זה גם שומר על הסדין וגם סופג יחסית מהר והרבה אז רוב הפעמים שומר גם על השמיכה ואני מחליפה לו רק סדינית ופיג'מה ואת השמיכה רק מאווררת.

הסוג הפחות מוצלח (הוא גם בסדר אבל יותר זז) הוא עם הרבה דוגמאות וצבעים, הסוג שממש אהבתי היה שם רק בצבע לבן עם כוכבים זהב כאלה, לא זוכרת איזה חברה.

קניתי גם אחד משיין, הוא הכי גרוע

ראיתי שיש לפוליז ובסופר פארם.

בזאר שטראוס אין בקרבתי

שמעתי שיש אחות בתינוקיה ערביה

אני ממש נהנתי.

אין לי מושג לגבי אחות ערביה, אבל בכל התינוקיות של בתי החולים בארץ יש אחיות ערביות.

אולי במקרה יש איזו מחלקה או שתיים בלי, אבל בכל בתי החולים יש

אני בכל מקרה לא שמתי בתינוקיה בלי קשר לאיזה אחיות היו שם 

ואיל האוכל שם?

צוות תינוקיה מושלם, יכול להיות שהייתה ערבייה לא זוכרת אבל הייתי שנה אחרי בבית החלמה אחר ובלי השוואה בכלל. הדסה בייבי מקצועיות ונחמדות, אוהבות את התינוקות ממש!

מבחינת אוכל יש שפע ו2 ארוחות בשריות ביום שבשבילי זה היה פלוס. לא יודעת אם ברמת מסעדה אבל טועם סבבה ומגוון.

גם שירות חדרים טוב היה לנו איזה תקלה מיד באו לתקן והציעו לנו להחליף חדר.

בתינוקיה יש מטפלות רוסיות ואחת ערביה. (רובן בכלל לא אחיות רק מטפלות. ואחיות ערביות יש בכל בי"ח ומחלקת תינוקות בארץ....)

רוב הזמן התינוק היה איתי כי בשניה שהתחיל  לבכות קראו לי, גאם אם זה היה 2 דקות אחרי שהבאתי אותו וסה"כ רציתי ללכת לאכול....

אז החלטתי להשאיר אותו אצלי גם בלילה והבאתי אותו רק כשהלכתי לאכול, תמיד היה לי טלפון מהם להגיע....

יש 2 ארוחות בשריות ביום. אותי זה אכזב כי אוהבת יותר חלבי והיה לי כבד מדי בשרי גם בערב.

אני פחות נהניתי מהאוכל

גם היה לי לא נעים הרישום שעושים לכל יולדת שהגיעה ומסתכלים לה בצלחת כמה שניצלים לקחה......

אבל יש שם שקט מושלם, חדר נקי ונעים.

הייתי אח"כ בביכורים ונהניתי כפליים

פעם אחת לפני כמעט 4 שנים שהיה לי מדהים. הייתי עם בעלי לשבוע שלם. נהנתי.

פעם שנייה לפני שנה וחצי ולא היה לי כיף.

לא אהבתי את האוכל שחוזר על עצמו כל יום כמעט בלי גיוון.

ביקשתי יועצת הנקה והיא הגיעה רק דקה לפני שיצאתי הביתה (הייתי שם לארבעה ימים אם לא טועה, מספיק זמן כדי לקבל את היועצת למספר פעמים).

האחיות בתינוקיה, לא יודעת מה היה הסיפור - הרגשתי יותר טוב עם זה שהבייבי היה איתי. רק בארוחות הוא היה בתינוקיה.

פעם הבאה אני מצד אחד אוהבת את השקט של הדסה בייבי, אני אוהבת את זה שלא פוגשת חצי שכונה שם.

שמעתי מחברות שביכורים יש מלא מוכרים. אני רוצה להרגיש בנוח ללכת בפיג'מה לתינוקיה ולא להתפדח מזה שאפגוש מישהי בדרך.