פורום הריון ולידה (עמוד 4986)

כאבי בטן

חזה רגיש

לא חייב שיהיו תסמינים יש כאלה שעוברות חודשים בלי לחשוב שהם בהריון(כמובן עם מחזורים לא מסודרים וכאלה)

בהצלחה

יש כאלו שיש להן בחילות,חוסר/עודף תאבון,עיפות,שתן תכוף, כאב ראש ועוד..

ויש כאלו שמרגישות כרגיל.

והמסקנה?
אי אפשר לדעת לפי סימנים.רק לפי בדיקה.

בשורות טובות! ואני מברכת אותך שתהי מהסוג השני, הריון קל ובריא!

אולי כאב קטן בצד.

לא תמיד אפשר לדעת לפי תסמינים..

אני דווקא גיליתי לפי העדר תסמיני מחזור..

ועכשיו אחרי לידה בכל מחזור יש תסמיני הריון.. בחילות בוקר ערב וחולשה..

רוב התינוקות לא אוהבים להשאר על הבטן

וגם אני משאירה 2 דק' או כמה שיש להם עצבים

הופכת ומחכה רבע שעה ושמה שוב על הבטן

כל דקה שהם על הבטן מתרגלת אותם להחזיק את הראש

 

לפי התגובות שלו, בכל מקרה, צריך חיזק של השרירים. בשינה זה לא עוזר יותר מידי ורצוי מאוד שלא לשים על הבטן. 
בשעות עירות- כמה שיותר בזמן שנעים לו, לנסות לשכב מולו, לשים לו כרי תשתתמוך בו קצת באיזור החזה ותעודד אותו, או על כדור כשהוא מולך והראש מתרומם.

כל פעם שאת רואה שקשה לו, להחזיר אותו לגב ואחרי כמה זמן לנסות שוב, לאט לאט הוא יתרגל לבאן, השרירים יתחזקו ותראי שהזמן שהוא נשאר על הבטן מתארך. 

 

לגבי החלב- זה הגיוני מאוד. כדאי להקפיד לשתות המון ולשאוב בשעות קבועות..

אני הייתי שמה את הבן שלי על הבטן והוא היה צורח אז הייתי מדברת איתו או שמה מולו משחק שאהב מאוד

ואפילו מראה. הוא היה מתחיל לדבר כל יום הייתי מאריכה את הזמן שהוא על הבטן. בסוף הוא התרגל.

לגבי שאיבות זה נכון, יש הרבה נשים שהשאיבות לא מספיקות לגוף שלהן וזה פוגע ביצור החלב (כלומר זה לא שווה ערך ליניקה של תינוק זה הרבה יותר חלש והרבה פחות איכותי ולכן החלב מתמעט ואין מספיק)

עם זאת יש נשים שמסתדרות עם זה מצויין, לכן בתור אמא שלו פשוט תנסי לעקוב ולראות אם הוא שבע אחרי מנה שאובה ואם הוא עולה במשקל

וכמובן תתיעצי עם יועצת הנקה וממש לא עם טיפת חלב כי הם גם לא מבינים בהנקה וגם לא תומכים בהנקה

לגבי השכיבה על הבטן, חשוב שהתינוק יהיה עם ראש מורם ולא שוכב והפתרון הפשוט לעניין הוא:

במשך שבוע-שבועיים לשים אותו על הבטן רק לשתי דקות ולהפוך חזרה. בשבוע שבועיים הבאים למשך 4 דקות... וכן הלאה וכן הלאה עד שהוא מתרגל ליותר ויותר זמן

נ"ב, אין מה להילחץ מהבכי כל התינוקות אותו הדבר. זה טבעי ונורמלי, זה מעצבן אותו וזו הדרך שלו ליידע אותך

מצד שני זה כל כך חשוב להרים את הראש שלא כדאי לרחם יתר על המידה ולהפוך אותו בשניה שהוא מתחיל לצרוח, כדאי תמיד לחכות קצת כמו שאמרתי לך ורק אז להפוך

המון מזל טוב ובהצלחה

דוקא מגביר את הדימום כך שהרחם מתנקה מהר יותר.
לא נראה לי שילוב מוצלח.

לאמא אפשר פיג'מה,נעלי בית,פירות מעוצבים

לילדה אפשר בגד.

אני הייתי נזהרת ממתנות.
לשלוש לידות הראשונות של אחיינים פינקתי, בשתיים האחרות קניתי עגילים זולות ליולדת, ולשאר, לא היה לי אפשרות לקנות, וזה מתסכל ופחד מקנאה..
ובכללי, האיינים לא יודעים שאני קניתי להם, עדיף לתת מתנה כשגדלים יותר.
אבל זה דעתי מצד הדודה.
מצד היולדת עוד לא הייתי שם אז אני לא יודעת..

כרית עולה בערך 120 זה מגיל אפס וממש מקל במקלחות הראשונות.
לגבי בגד את יכולה לקנות בסביבות ה80 שקל נגיד.
מניסיון לא כדאי להשקיע סכומים גדולים יותר.

מה שטוב לה,תביאי לה מתנה קטנה,ושת שם אם היא רוצה לדבר לפרוק.

 

אולי להביא חבילת טישו ;) (לא ברצינות!)

 

מניסיון שלי- בעיקר להקשיב.

כמו שכבר כתבו .. זה מאוד אינדווידואלי לכל אחת.
אז תרגישי אותה, היא חברה שלך אז אם את מרגישה שהיא צריכה לספר ולפרוק.. תקשיבי לה. אבל גם מאוד יכול להיות שהיא חא רוצה להתבחבש.. ורק רוצה להתנהג כרגיל. אז תניחי לה..
בקיצור. הרבה רגישות לכאן ולכאן.
בהצלחה.
-בשורות טובות.

ולהביא לה משהו
מאכל או מתנה קטנה


אוי זה ממש עצוב!

האם זה שאני לא נשואה משנה או מפריע?

מרגישה קצת כמו האחות הקטנה המתקרצצת שלא באמת מבינה...

לא יודעת מה זה בכלל אומר, לא מכירה את כל המכלול של הדברים. 

מה אתן מרגישות בהקשר הזה? רוצה לשמוע את מי ש"שם"....

 

חשוב לי להגיד שהקשר ביננו המשיך להיות חזק וטוב במהלך כל התקופה של ההיכרות-חתונה-הריון, ואנחנו עדיין בקשר טוב מאוד. אבל עכשיו, האם הדברים אחרים? ומה שהיה מזמן כבר לא ישוב... 

 

אני ממש מרגישה חסרת אונים, לא יודעת מה להגיד ואיך להקשיב...

פעם ידעתי לדבר איתה בכל השפות בעולם. היום אני מרגישה שקיר המציאות מרחיק ביננו ככ, ואת זאת שאני מכירה הכי טוב בעולם, פתאום אני לא יודעת באיזו דרך להתקרב. 

 

ואני אשמח אם מישהי שעברה תספר לי מה מרגישים.. (אם מישהי מוכנה לכתוב כאן, אין לי אפשרות לאישי, זה לא הניק שלי- אין לי ניק...)

 

תודה..

לילה טוב

הפלה זה אבל

ואם זה היה סוף הריון, זו לא הפלה. זו לידה שקטה.

נכון שלא עברת ולא חווית.

רק תזכרי שמי שעובר אבל (גם על פטירה של אדם ל"ע) צריך תקופת עיכול שקטה לעצמו.

לרוב אנשים לא משתפים כשזה טרי וקרוב.

אז כמו שאמרו לך לפני, תהיי שם.

תבואי עם משהו מפנק כמו סבון טוב ושוקולדים, תני לה חיבוק ותגידי לה שאת כאן עבורה למה שהיא תרגיש שיעשה לה טוב.

וזהו לדעתי.

תני לה את הפתח.

ואל תבהלי אם בתקופה שאחרי, היא תהיה מסוגרת.

הגוף עבר לידה, ההורמונים משתוללים ומעל הכל יש צער עצום.

 

ואת חברה מהממת וזה מדהים שנשאר לכן קשר טוב למרות שיש לכן חוויות לפעמים שונות.

תהיי שם עבורה בעדינות.

בהצלחה!!

מניסיוני לפחות. ולכן כ"כ חשוב שתפגיני תמיכה והקשבה כמו שאמרתי לפני כן.

זה אבל על החלומות. על הכמעט. על התקוות. ואם זה לידה שקטה כמו שמישהי אמרה מעלי- זה הרבה יותר נורא. סבתא שלי עד היום זוכרת את הילדים שכמעט היו לה. שהיא סחבה במשך כל ההריון הקשה, ואז... ותחשבי כמה שנים זה.

אם היא שיתפה אותך, אז כנראה שהיא מרגישה שאת עדיין קרובה אליה, וחשוב לה לשתף אותך. 

תתני לה לדבר. 

חיבוק.

הבנה.

תמיכה.

 

אין שום דבר שאפשר להגיד שינחם אותה. כלום. אז פשוט תקשיבי. אולי עם הזמן יהיה לה פחות כואב. אבל אף דבר אחר לא יעזור.

זה ממש תלוי, לפעמים הפוך, לי לדוגמא הרבה יותר קל לדבר עם רווקות על הצפייה להריון, הם גם בשלב הציפיה, לחתונה, ולפעמים חברות שילדו כבר או בהריון זה קשה כי הן לא מבינות את זה, לפעמים יותר. (זה לא בהכרך נכון, אבל זה איזשהי הרגשה)
כל הכבוד לך!!

ממה שאני מרגישה-
אם את באה פשוט עם הרצון הטוב והכנה שלך , זה כל מה שהלב שלה צריך כדי להרגיש בנח.

ואני אישית-
בכל שנות הרווקות שלי ליוויתי חברות נשואות גם אחרי הפלות
,גם כאלו שציפו להפקד..
וגם היום אחרי שהתחתנתי ב'ה-
רוב החברות שלי הן רווקות ודוקא איתן יותר נעים לי לדבר.

תדעי לך שדוקא משהי שהיא לא 'בתוך' העסק ושקועה בהתמודדות שלה בנושא, יש בה יותר פניות להכיל.הלב שלה נקי מנגיעה אישית והיא כולה בשבילך.

וההמתנה להנשא לרוב מפתחת בנפש רגישות מיוחדת שצומחת דוקא מתוך הכאב והציפיה, כך שדוקא לי יותר קל לשתף אותן כי יש לי אמון שהן יבינו מתוך הרגישות הזאת.

לדעתי, אם היא לא אחת שמשדרת ריחוק
ואם את לא תהי שקועה בשוני ביניכן ולא תתני לא לתפוס מקום ,אלא תבואי פשוטה,יחד עם רצונך הטוב,
מאמינה שדברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב..

נכון שיש נושאים שאיני יכולה לשתף חברות רווקות.
אבל אם אני לא אשדר את זה,זה לא חייב להיות מורגש.

ובתור נשואה אני מעידה על עצמי שמה שהיה לי קשה זה דוקא כשחברות יותר מדי פחדו לשאול ולדבר..הן אפילו לא היו שואלות באמת לשלומי..ואני דוקא ציפיתי שישאלו.
גם אם לא אשתף אותן בהתמודדות עם זוגיות או טהרת המשפחה(והאמת שלא אשתף גם חברה נשואה בדברים האלה),
זה לא אומר שאין לי מה לשתף.

וגם אחרי הפלה שעברתי-
סמכתי על חברתי שהאכפתיות שלה תדבר.גם אם אין לה נסיון בתחום ב'ה.

הקיצר,תהי טבעית ואל תדברי אליה בתור החברה 'הנשואה'
אלא בתור חברה.

מאחלת לשתיכן שתטיילו ביחד עם הילדים בשמחה

ותתפללי עבורה שתכנס להריון כמה שיותר מהר.

שיהיה חג שמח ובשורות טובות

ולא האמינו לי,

אמרתי להם שהיא אכלה מצוין, היא לא רעבה. פשוט כואבת לה הבטן(אני מנוסה, אוהו!)

לאחר שקילה של הכמות שאוכלת התברר שאכלה 90  גרם!

ואכן אלו היו תופעות של כאבי בטן

לאחים שלי גזים.

ולבת שלנו התחיל באמת בגיל הזה.

ואגב, כתבת מקסים!!!!

 

הרבה נחת ואושר וכוחות!!!!!

ממש עושה לי חשק (:
טבעית בלי תפרים חתכים קרעים בשעתיים אי אפשר לבקש יותר טוב מזה (:

בלי עין הרע.

איזה כיף בלי אפידורל. והעיקר----בלי קרעים!!!!! |מקנא|

המון מסל טוב
שתזכו לגדלו בנחת ושמחה עם כל שאר המתוקים!
רק נחת!

הלוואי על כולן לידות קלות ומהירות כמו זו !!

בע"ה שכך יהיה אצלי..תתפללי עלי..

הרבה הרבה מזל טוב! ונחת!

יש מצב שבגלל שפקעו לך את המים, התינוק נכנס למצג ה-OP.

לא חייבים לפקוע שתי בנות שלי נולדו עם שק מים שלם מסביב לראש

הרבה נחת!

נשמע קשה הסוף וב"ה על הכוחות שלך ועל הסביבה התומכת.

שתזכו לגדלו בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב!

כי נתקעתי בצירי הלחץ, אכן זכית ללידה חלומית מזל טוב!

כל הכבוד לך על הגישה 

ובכל מקרה- בעניני פוריות רק למומחי פוריות.

רופאי נשים רגילים יכולים סתם לשגע אותך עם שטויות

אם את צריכה המלצה אז נא לרשום אזור מגורים

בנתיים את יכולה לבדוק בבדיקות ביוץ לראות מה קורה איתו.

בעקרון קרוב לוודאי שיתנו לך כדורים שלא ניסו אותם לדבר הזה כי זה בעיה רק של דתיים, אבל זה עובד.

בהצלחה!

אל תפחדי לפנות לעזרה, ושאף אחד לא יבלבל אותך שצריך לחכות וכו', אם את רוצה, אז תבררי.

שתזכו לגדלו בנחת,בריאות ושמחה..

מחכה לקרוא את סיפור הלידה.

איזה כיף,בחנוכה!!

הרבה בריאות ונחת!

שיגדל להיות חי"ל ה'. (=חסיד, ירא שמיים ולמדן)

הרבה נחת שתגדלוהו לתורה חופה ומעשים טובים!! שיהיה

 

לכם גידול קל קל קל בעז"ה ושיהיה הברית בזמנה!!

שכשיוצא "פלורה מעורבת" צריך לחזור על הבדיקה ולפני כן לנקות היטב את מקום יציאת השתן.

זה יצא לי הרבה פעמים.

 

בכל אופן, אם את מרגישה עדיין צריבה שלא נפסקת במתן שתן, אני ממליצה לבדוק שוב.

ולכן לא היתי בטוחה מה זה אומר.
גם זה מוזר שיש דלקת והכל יצא שלילי. בדר'כ יהיו גם לויקוציטים גבוהים.

את הכאב הרגשתי רק יום אחד וזה עבר לחלוטין.

עוד משהי?

כדי שאהיה בטוחה..הרופאה שלי לא זמינה..

ומה לגבי הph 8?
זה בסדר?
לעשות משהו?

הכאב באזור הוא לעיתים לא נובע בכלל מדרכי השתן, אולי מגירוי כלשהו באיזור...כך שאולי זאת לא דלקת בכלל.

לגבי הph אין לי מושג.

 

אם יהיה לך דלקת בד"כ הכאב לא יעבור אלא יתגבר. מנסיון...

בינתיים, תשתדלי לשתות הרבה.

גם דלקת וגם זיהום במזהמים שונים (יותר מ-2-3), ויתכן שזיהם זה הינו גורם לדלקת.

עליך לחזור לרופא עם תוצאות הבדיקה.

שיש גם דלקת וגם זיהום?

רוצה להבין לידע כללי..

ללכת לרופאת נשים(עובדת רק בשלישי)
או שמספיק רופא משפחה?
עד כמה זה דחוף?
זה התחיל לפני שבוע..

בהצלחה ורפואה שלימה!!

בכל מקרה שווה להבדק(במיוחד אם את דואגת...)

שיהיה חנוכה שמח!

או"ס וגנאלי נשמע מביך ולא נעים.
אבל זה בקטנה ממש.
כמה דקות ולא כואב בכלל.

במהלך ההריון עושים בדיקות וגנאליות כך שאין דרך להתחמק מזה.

עדיף ללכת להבדק ולראות שהכול בסדר בע"ה.

אומרת לך בתור אחת שהיתה בלחץ בפעם הראשונה וזה פשוט כלום.

כל אחת יכולה להחליט לעצמה באילו בדיקות היא מעוניינת ובאילו לא. גם אני לא עושה בהריון אף בדיקה וגינלית. בלידה ואחריה אני כן עושה, אבל שוב - זו החלטה של כל אחת לעצמה. כדאי לשקול לפני כן מה מפסידים בזה שמוותרים על הבדיקה, אם יש חלופות סבירות ועוד.

 

ובמקרה של פותחת השרשור-

אם את רוצה לדעת מה מצבך-
לכי לעשות א"ס.
או שתמשיכי לעקוב אחרי זה ולהיות בחוסר ודאות לגבי מה שבאמת קורה.

א"ס וגינאלי לא אמור לכאוב בכלל,
ואין שום השוואה בינו לבין בדיקת פתיחה.

הם עושים אול' פנימי ע"מ לוודא שהעובר בסדר.

הכל בסופו של דבר לטובתך.

 

מנסיון- לי הוא דימומים בשבועות האלה בכל ההריונות (באזור שבוע 6), ותמיד הלכתי להבדק כדי להרגע.

יכול להיות שהדימום הוא דימום השתרשות/דימום אחרי יחסים, בכל אופן כדאי לבדוק!

אין ברירה, בהריון יש הרבה בדיקות, חלק לא נעימות

אבל זה שווה בסוף....

ואין מצב שאני יעשה אותה. בהריון הקןדם גם לא עשיתי הבדיקה הפנימית היחידה שעשיתי היתה בשבוע 40 בדקו לי פתיחה וזה כאב כאבי תופת.

מן הסתם הרופא ינסה לראות בחיצוני ואם יראה שהכל תקין' לא תצטרכי ואגינלי.

אם לא יראה טוב או יראה משהו לא תקין ח"ו- ירצה לעשות גם ואגינלי כדי לראות יותר טוב.

אבל רק שתדעי- בדיקת פתיחה היא אכן כואבת מ-א-ד (בייחוד עם צוואר החם עדין אחורי ואין פתיחה ולעומת זאת באולטאסאונד ואגינלי לא מרגישים כלום!!! אז חבל על הלחץ והפחד....

כשהיו לי דימומים הכניסו לי בעדינות מכשיר לפתח הנרתיק וזה בכלל לא כאב!

אם את רפויה את לא מרגישה את זה!!!

לעומת זאת בדיקת פתיחה עושים במצבים שונים לחלוטין מדימומים.

חבל להלחץ. פשוט כדאי להרגע. 

כבר לא יכולתי במהלך הניסיון לבדיקה . בכל מקרה אני לא יעשה בדיקה פנימית. יש עוד אפשרויות? אני צריכה לנוח בזמן הזה? אני מפחדת שיחזור הדימום אני מפחדת שיש בעיה כלשהי.אני לא יודעת מה לעשות

זה לא היה דימום זה היה הפרשה חומה . ואז ראיתי מידי פעם בניגוב כזה סיבים כאלה.

יש לי עצה בשבילך, שמניסיון מאוד עוזרת-
תבקשי מהרופא/ מהבודק להכניס את המתמר בעצמך, זה מאוד מקל על הכאבים..
בהצלחה ובשורות טובות!

היא ראתה שאני ממש לחוצה. ושאלה אותי, את רוצה לעזור לי? ולהכניס את?
באמת -באמת שהרבה פחות מלחיץ ככה...
בהצלחה

אם לא מתפתח דימום, עוד שבועיים יראו שהכל טוב בע"ה באול' חיצוני.

אני ממש מבינה אותך. גם אני לא מוכנה לשום דבר פנימי שהוא לא הכרחי.

אם ח"ו מתפתח דימום כן הייתי בודקת.

מאחלת לך שבע"ה ההריון יתפתח בצורה תקינה ומעולה... ואכן כדאי להיבדק. בשורות טובות!

בדר"כ זה אומר שהכל תקין. אם את כ"כ חוששת לא"ס פנימי,שבשבוע כזה ייראו משהו רק בפנימי את יכולה לעשות היום בדיקת דם של בטא ועוד יומיים שוב ולראו עלייה וככה תדעי שבע"ה רוב הסיכויים שהכל תקין.

סביב שבוע 10 כבר בדר"כ רואים הכל בא"ס בטני.

בהצלחה בשורות טובות!

דימום בשלב הזה קורה המוון פעמים בגלל ההשתרשות של ההריון

את יכולה  ללכת לאוטלרסאונד ואז או שיראו דופק או שלא כי זה קצת מוקדם והרבה פעמים לא רואים

או לחכות עוד שבוע -שבועיים במתח (את יכולה לקטר על זה כאן חופשי) ואז תוכלי לעשות US חיצוני 

יש מצב שעדיף לך לחכות

משום שיש סיכוי שגם אם ההכול בסדר לא יראו כלום וזה רק ילחיץ אותך יותר

 

 

דימום השתרשות כזה- האם הוא אוסר?

תלוי איך הכתמים נראים

אצלינו הרב אסר את הצבע אבל זה לא מחייב.

(אגב , זה די מבאס ללכת בהריון למקווה.

אבל אם זה קורה תשאלי רב על ההכנות כי יש הבדלים

ותבררי במקווה לגבי הטבילה כי עדיף ללכת לפני שהם מחממים את המים)

 

רנטגן מזיק, ולכן מומלץ לקחת בימים שאחריו ויטמין C.

אולטרסאנד זה בסדר גמור!

כבר עשיתי פעמיים מאז הגלוי ב"ה

 

ואני מניחה שעכשיו הרופא ירצה לעשות שוב כי זה רופא חדש

 

ואיתו אני אמורה להישאר עד הלידה , ב"ה

 

פשוט חוששת?

הכל בסדר זה לא מקרין או משהו כזה.

זה גלולות למניעת הריון, כלומר, תרופ הורמונלית שמחסלת מחזור.

ד"א, לא תמיד אחר-כך הוא מסוגל לחזור.

אני מקווה שמדובר באמת בפיקוח נפש שאת לוקחת את זה...

יעל, אל תגידי כאלה דברים! את סתם מפחידה!

אני נכנסתי להריון חודש אחרי שהפסקתי עם הסרזט ( ובחודש הזה היה לי מחזור מאוד נורמלי)

מחזור קרי וסת בודאי שאין, שהלא הסרזט מונע ביוץ. אבל גם דימום אין כי אלו גלולות שנוטלים ברצף ולא עושים הפסקה של שובע לאחר שלושה שבועות כמו בגלולות משולבות.

 

תשמחי שאין לך דימום! זה התקין וזה גם כייף...

 

ולך יעל יודעים שאת נגד גלולות. ב"ה מכירה עשרות ילדים סביבי שנולדו בשובה ונחת לאחר שאימותיהם השתמשו בגלולות למניעת הריון, אז די להפחיד!

פעם ראשונה היה לי מחזור סדיר עם הגלולות,
פעם שניה היה פעם אחת מחזור ואח"כ עד שסיימתי להניק (7חודשים) לא היה מחזור בכלל...

ואכן ההוראה בעיקרון היא עד סוף שלישי (שאז בד"כ מתחילים ברזל ופרנטל שהרבה פעמים יש בהם חומצה פולית...)

את השלב הקיריטי עברת ברובו וכנראה לכן הרופא אמר שאפשר להפסיק...

ואין לך הסטוריה של הפלות - מספיק שתקחי עוד שבועיים.

יש מצב לקשקש להן שהתאריך לא מדויק וחישבת שוב וכל מיני כאלו?

בס"ד..

 

אבל תגידו זה יבוא פתאם? היו לי צירים כמה לילות שנרדמתי והם פשוט נפסקו.. מה נסגר עם הגף שלי? מישהי יכולה לעודד שזה קרוב?

גם אצלי היה ככה וזה מייאש נורא 

אבל מצד שני עודדתי את עצמי שכמה כבר יכול לסחוב עוד

הרי לא יולדים בשבוע 44 - 45

אז אפילו אם טעינו בחישוב 

לא נשאר עוד הרבה זמן

תשתדלי לנוח 

ולהעסיק את עצמך בדברים שמעסיקים אותך

בהצלחה ובקלות 

ובידיים מלאות!!!

לידות רביעית וחמישית

 

בע"ה עוד בחנוכה תלדי..

בעיתו ובזמנו.

בשורות טובות.

וואי.. אין לי מילות נחמה.. באמת שיצא כבר!!

תשתי, תנוחי ותעזרי בסבלנות.

כפי שאומרים: המטוס לא נשאר בשמים, והתינוק לא נשאר בבטן...

כאבים שפשוט התיישבתי על הרצפה והשתוללתי מכאבים עד שהכדור השפיע..
ויש לי כח סבל!

היו לך כאבי ביוץ רק לפעמים?.. אני חוששת שמעכשיו יהיה לי כל חודש..מעולם לא היה לי..
ושאלה נוספת - כאבי ביוץ זה אומר שבאותו יום היה הביוץ? אחרי/לפני?

לי היה בתור רווקה

פעם ראשונה! כלומר, פעם ראשונה שאני שמה לב לפחות... (בטח הייתי אומרת- הממ... כנראה אני תפוסה ומתעלמת) רק עכשיו שאני מודעת ועוקבת באופן חובבני אחרי המחזוריות שלי אני שמה לב. וגם הפעם זה היה כמה שעות טובות ברצף. די כואב ולא נעים במיוחד. אבל סביל.

 

אני גם מנסה להבין מתי זה- נדמה לי ממה שהבנתי שזה יכול להיות או לפני, או בדיוק, או אחרי הביוץ.... נגלה מחר אם יהיו עדיין הפרשות מעניינות...

מניחה בגלל שזה מעורר מלאכותית את השחלות לבייץ..

אבל אני לא מומחית.
ב'ה לא הינו צריכים להמשיך.

בשורות טובות

בעז"ה תזכי לראות בחנוכה נס גדול והכל יעלם כלא היה!

באופן כללי, יהי רצון שד' ישלח לך כוח להתמודד והרבה בריאות לך ולעובר!

 

בנוגע לרופאים,  רובם הגדול והמכריע דווקא מאוד קשוב. ממש מצער לשמוע על האטימות שנתקלת בה.

במקרים כאלו יכול להיות שצריך קצת "להתחפש", קצת להפחיד אותם.

כשאת רואה שלא מתייחסים אלייך ברצינות לפעמים כדאי קצת לעוות עובדות כדי שיתחילו להקשיב ואח"כ כשזוכים להקשבה לספר את האמת (מדבריך עולה שצריך להתייחס למצב, וזה אפילו דיי דחוף!)

לפעמים אפילו כדאי לאיים בתביעה, שהרי אם ההתעלמות שלהם היא שתגרום נזק ח"ו הם עלולים לשלם על זה ביוקר! (תעשי את עצמך כאילו את כותבת שמות של רופאים ומזכירות לצורך תביעה) הרבה פעמים זה עובד, לצערי הרב.

 

יישר כוח על ההתמדה והרצינות בדיאטה! את עושה את מה שנכון לך לעובר! חזקי ואמצי!

המשך הריון בריא ושמח!

 

בעניין האסרטיביות שאולי יש מצב להפעיל - אני פשוט לא מסוגלת...

אני במצב כזה רגיש, (מן הסתם גם הורמונים...) שכשאני שוב נתקלת ברפא או מזכירה שלא מקשיבים לי פשוט עולות לי דמעות ואני כבר בטח שלא אצליח להראות אסרטיביות. אני פשוט יוצאת ובוכה...

 

אבל תודה באמת! ה' יעזור...

צריך קצת אומץ, אבל זה יכול לעזור...

 

למען האמת, גם אני לא מסוגלת להיות כ"כ תקיפה, וכאשר נתקלתי (רק פעם אחת, ב"ה) באטימות, התחלתי לבכות מול המזיכרה (לא בכוונה, לא הצלחתי לעצור...), וזה כבר שינה את המצב לגמרי...

 

בכל אופן, בהצלחה!

יכולה מאוד להזדהות וגם קצת לעזור.

 

כל הכבוד לך על העירנות שלך למה שקורה אצלך! לא מובן מאליו בכלל! כל הכבוד על האחריות!!!

 

את אומרת שהורדת המון פחמימות וסוכרים ולא מבינה איך יכול להיות שהסוכר עדיין לא מאוזן.

אז ככה, זה כן יכול להיות.

 

ראשית, כדי לאזן סוכר בגוף לא מספיק להוריד פחמימות וסוכר, אלא צריך לדעת ממש איך לאכול, מה ומתי.

זה קריטי.

 

שנית,יש הרבה בנות טובות וסוכרתיות שדיאטה בלבד אינה מספיקה להן והן נזקקות לאיסולין.

 

איזו קופה את? מאוד משנה ההתנהלות....

 

ארחי לך עוד מעט איזה טיפול את חייבת לדרוש ולקבל במיידי.

העמסה את עושה ביום ראשון?

אם כן חשוב מאוד מאוד לאכול רגיל!

כתבת שלא התכוונת לאכול שוקולד, וזו טעות ושגיאה.

אם את רוצה שהבדיקה תהא אמינה את לא יכולה להגיע אליה כשאת מתנזרת מכל מיני דברים!

מבינה, זה קשה כשאת כ"כ חוששת. אבל זה חשוב.

אם אחרי לחמניה אני מרגישה שזה לא טוב? אני מפחדת על העובר, אם זה ישר משפיע עלי, מן הסתם גם עליו...

אני בכללית.

וברור לי שלא מספיק לי הדיאטה שלי, ולכן בדיוק אני משוועת לאיזה רופא שיתייחס אלי...

מחר אני ינסה שוב ללכת לרפאה, אפילו שזה לפני ההעמסה, כי היא מקבלת רק בשישי, (כשהיא לא לוקחת חופש...) ואני לא רוצה לחכות עוד שבוע. תודה על העזרה... 

שהתוצאה תהא אמינה את צריכה לבוא בלי שום דיאטה. אחרת מה תעשי אם התוצאות לא יצביעו על הבעיה שאת מחפה עליה? מי אז יטפל בך?

 

מבטיחה לך שמאוד מבינה, ממש לא פשוט... זה מלחיץ ועצוב נורא...

 

למה שלחו אותך לבית חולים אני בכלל לא מבינה.

במאוחדת יש מרפאת היריון בסיכון, מרפאה רגילה, ששם מטפלים בסוכרת היריון.

לא בית חולים ולא כלום....

 

נראה לי דחוף יותר מרופאה זה שתשיגי תור לדיאטטנית.

היא זו שאמורה ךהנחות אותך איך לאכול, ומה.

הרופאה לא, היא אמורה לעקוב אחרי תוצאות ערכי סוכר ואז להחליט על דרך טיפול.

מעצבן שעד שהם לא מאבחנים בדרל קובציונאלית סכרת הם לא מתייחסים


ואת גיבורה עם הדיאטה! נשמע קשה!

אין כמוה !

אבל עמוסה נורא

ומאוד אהבתי אותה ...

עברנו דירה, אז עזבתי אותה, ובהריון הזה חשבתי לחזור אליה, אבל הנסיעה והארוכה ועובדה שהיא קצת עמוסה מנעו ממני לעשות זאת...

 

אבל אני ממליצה מאוד!