.זה בסדר ?
הלחיצו אותי שזה חייב להיות מעל שבע.
להתקשר לרופאה ?
מה אני אמורה לעשות????
לב זהבבדרך כלל אם זה משהו מסוכן מתקשרים מהמרפאה
אבל מה אכפת לך להתקשר לבדוק או ללכת לרופאה
חברות יקרות בקרוב אני חוזרת לעבודה ומאוד חשוב לי לשמר את ההנקה.
אני מחפשת לשאול משאבת חלב חשמלית דו צדדית טובה.
אולי אתן מכירות גמ"ח באזור מרכז\שומרון המאפשר לשאול משאבה מסוג זה?.
העניין שכמה גמחים נותנים רק לנשים מסויימות לדוג' שיילדו פגים,תאומים וכדו'.
אשמח לעזרתכם.
חשמליות. והם משאילים לכל אישה, ואפילו לבעלה...
מאוד נהנתי מהספקטרא הייתי צריכה לשאוב ובכלל לא להניק והחזקתי מעמד עם הספקטרא 3 חודשים !!! ממליצה בחום.
אבל צריך לבקש את החדשות.
כנל לא הנקתי ורק שאבתי, והיתה לי מעולה!
יש משהו יותר טוב במדלה, אבל לא כל אחת צריכה משאבה עד כדי כך, וגם הערכה שלה יותר יקרה, ופחות נותנים ביד שרה להאריך את תקופת ההשאלה. לעומת הספקטרה, שלא צריך אישור, יש בכל סניף, ואפשר להאריך השאלה.
ושוב - בעיני טובה מאד.
לא משהו ממש קל ונייד...
להשאיר את המשאבה עצמה, ולקחת הביתה רק את הערכה, שהיא קלה.
בכל מקרה, גם לגבי משאבות אחרות, אלו הקומפקטיות והקלות גם פחות טובות, ולכן בכל מקרה כדאי למצוא פתרון של להשאיר בעבודה, או שמגיעים ברכב...
למרות, שיש הרבה נשים שמסתדרות מעולה גם עם המשאבות הידניות או החשמליות הקטנות. אני לא... אולי כדאי פשוט לנסות..
ואפשר לסחוב אותה (לא כמו מדלה אבל בהחלט יותר מהישנה....)
~א.ל
היא פיתחה משהו, ובאמת גיליתם שזו הצטננות ולכן היא אכלה מעט (קשה לאכול כשמצוננים), ולכן גם ישנה שעות שינה מרובות- כדי לצבור כח..
אולי עכשיו היא חוזרת לעצמה - לא ישנה לילות שלמים, כמו כמעט כל הילדים בגיל הזה
ולגבי טווח זמן האכילה- נשמע לי בסדר. קורה וטבעי
וייתכן שזה חלק מההתאוששות..![]()
בהצלחה רבה!!
לא חשבתי על זה שאולי היא הקדימה תרופה למכה.
מצד שני, היא הייתה כל כך רגועה ומתוקה וישנה כל כך יפה בלילה...מוזר לחשוב שהיא הייתה בתהליכי פיתוח התקררות...
~א.למעבר לזה שלדעתי זה טבעי וקורה.
האם משהו קרה אצלך (עבודה, לחץ) שאולי הכמות לא מספיקה לה ולכן היא צורכת יותר?
לא, דווקא לא, אני בבית בחופשת לידה. מה שכן, אני חושדת שקצת ירדה לי כמות החלב כי יש פעמים שאני מרגישה שהיא פשוט רוקנה את השד לחלוטין. (אבל זה כשהיא ממש באטרף יניקה של כל שעה-שעה וחצי-שעתיים) זמן רב יחסית אז אולי פשוט הוא לא הספיק להתמלא?
אי אפשר לבכות עד שנגמרות הדמעות, אי אפשר לרייר עד שנגמר הרוק, ואי אפשר להניק עד שנגמר החלב. הגוף החכם שלנו מייצר את הנוזלים האלה בלי הפסקה, כל הזמן. אפילו שיש מצבים שמכל מיני סיבות אנחנו מרגישים שהם 'עולים על גדותיהם' - העיניים מוצפות דמעות, הפה מתמלא ריר, השד כבד... זה לא אומר חלילה שכשלא מרגישים כך חסר משהו, וזה אפילו לא המצב הנורמלי. המצב הנורמלי, כשאין התרגשות מיוחדת, הוא שיש כמות סבירה של דמעות לשטוף את העין, כמות סבירה של רוק לשטוף את הפה, וכמות סבירה של חלב להזין תינוק (לגבי השלישי, לרוב מתחילים להגיע לשלב הנורמלי הזה רק כמה שבועות אחרי הלידה).
זה בגלל שאני מרגישה שהוא כמעט ריק. מרגישה שהוא ממש כמו שקית שוקו, מידלדל כזה
. חח לדוגמא, היא יונקת ויונקת ויונקת כמה זמן, ורק אחרי די הרבה יניקות אני שומעת בליעה, מה שלא קורה בד"כ.
לא לוקח לגוף קצת זמן לייצר את החלב?
נורמלי לגמריבהתהוותלניאגרה בשירותים לוקח קצת זמן להתמלא מחדש, אבל הגוף שלנו הוא מכונה שונה לגמרי. הרי לא לוקח זמן לשק הדמעות להתמלא מחדש אחרי בכי הגון, נכון?
למיטב הבנתי, מנגנון ייצור החלב הוא כזה: היניקה מייצרת חלב (מעכשיו לעכשיו, חלב שמועבר ללקוחה הצעירה על המקום). בחלב עצמו יש חומר שמדכא את ייצור החלב, כך שככל שהשד מלא יותר - ייצור החלב איטי יותר, כדי להימנע ממצבים של גודש מוגזם שעלול להוביל לדלקת ושאר צרות. אז כשהבחורה יונקת והשד מלא, היא גם מייצרת בכך חלב, אבל די לאט, וזה בסדר - כי ממילא יש מספיק שכבר יוצר קודם. כשהיא יונקת והשד מרגיש ריק - היא מייצרת חלב מהר. כך הכול מאוזן והיא תמיד מקבלת כמה שהיא צריכה.
אם בכל זאת חוששים לבעיה, אז אמנם קשה מאוד לספור את מה שנכנס, אבל קל מאוד לספור את מה שיוצא וזו אינדיקציה טובה מאוד: שישה חיתולים רטובים יפה-יפה ביממה=ילדה שמקבלת כל מה שהיא צריכה 
ואז הם פותחים פער בלילה.
אבל אני רואה שזה מה שטוב לה...
זה לאו דווקא חייב להיראות כמו הקפיצה הקודמת.
אם את מרגישה שכביכול נגמר לך החלב- אולי זו הקפיצה.
יש גם קפיצת גדילה ב3 חודשים, חצי שנה ושנה. (נשמע מצחיק, אבל בגיל שנה, כשהקטנה שלי כבר אכלה כמעט הכל, באמת הרגשתי את הקפיצה.)
מה שזה לא יהיה- זה יעבור מן הסתם די מהר...
ולגבי שנת לילה- הם מתחילים קצת להבין את העקרון שבלילה ישנים...בהתחלה אין הבדל בין יום ולילה, ולאט לאט הם איכשהוא, בצורה מופלאה, קולטים את ההבדל.
בדרך כלל בין יום ל3 ימים לא?
איך את מסתדרת עם זה?
מנסה למשוך כמה שאפשר ואז נותנת... ומשתדלת להשלים שעות שינה
חלק מהתופעות המשונות. לא אני לא מכירה.
תודה רבה
אממ..בעלי אמר שזה בטח קשור להריון...
אני מקווה שבע"ה עוד חודש וחצי זה יעלם..

יכול להיות שזה יעלם קודם.
אם אני זוכרת טוב, זה בא והלך לי מידי פעם. לא היה קבוע.
נניח שבוע היה ונעלם לכמה זמן לסרוגין.
עכשיו אני נזכרת..
תחושה מעצבנת, אין פתרון, רק לא לחשוב על זה...
יכולה להועיל במצבים כאלה.
יש בספרות ההומאופתית איזכור לגבי תחושה של שיער או משהו תקוע בגרון או תחושה של שערה על הלשון.
קרוב לודאי שיש כאן איזהו ענין רגשי שהגוף מבטא באופן הזה. הומאופתיה נותנת מענה לתסמין הפיזי בכך שהיא פועלת על הנפש.
אם תרצי צרי קשר.
בהריון כמובן....
הייתי אוכלת משהו כדי להעביר את התחושה הזו, וזה עזר בדיוק לדקה....
פשוט גורם לי מידי פעם לתחושת חנק..
אני גם קצת אסטמטית
מודדת כובעיםכדאי...
ובהצלחה
כדאי לעשות בדיקת דם כדי להיות בטוחה במליון אחוז
הי,
יש פה עוד בנות שמרגישות כאב באיזור הניתוח בעיקר בלילה?
אני 5 וחצי שבועות אחרי הלידה, ומרגישה שקשה לי להרים את התינוק בלילה, ובמשך היום זה עובר..
זה התחיל לאחרונה, אולי זה קשור לזה שאני מרימה אותו במנשא במהלך היום וזה כבד מידי לגוף?
ובאופן כללי, לאיזה רופא צריך לגשת לבדיקה אם יש כאבים באיזור הניתוח?
לכאורה צריך להתייעץ עם רופא\ת נשים. יחד עם זאת, תחשבי אם התחלת לעשות משהו חדש שקודם לא עשית. הזכרת שימוש במנשא. אולי באופן כללי הגברת פעילות והגוף שלך רומז לך שאת עדיין צריכה מנוחה.
אישית, אחרי אחד הניתוחים, מצאתי שאיני יכולה להשתמש במנשא קדמי בו גוף התינוק זקוף, כי הרגליים הקטנות והחמודות בועטות לי בדיוק על קו התפר... ובניתוח השני, שנעשה בשיטה שונה, יכולתי להשתמש במנשא הזה מיד. כל ניתוח ותחושותיו.
נסי לנוח יותר ביום, אולי דווקא לנוח אחר הצהריים, ואני מקווה שיהיו לך כוחות בלילה.
רפואה שלמה!
לפעמים הכאבים יכולים ללוות גם לאורך שנים
(אצלי אישית שנה וחצי אחרי הלידה כשאני הרבה זמן במטבח יש קצת כאבים)
ובאמת אחרי הניתוח השני היו לי ממש כאבים, דקירות, קושי להתאמץ וכו' אבל זה עבר אחרי 6 שבועות
הרופאה שלי אמרה שעד 6 שבועות זה נורמלי....
הבעיה אצלי היתה שהכאבים חזרו לי אחרי 9 שבועות והלכתי להבדק, ואחרי כל מיני בדיקות מצאו שיש לי בצקת באזור הצלקת וקיבלתי אנטיביוטיקה.
ממליצה לך להבדק אם זה לא עובר תוך כמה ימים...
רפוא"ש! והתאוששות קלה....
והקשר שלה ללידות...
אני אחרי קרע מדרגה 3 בלידה הקודמת (לפני יותר משנה וחצי) ובע"ה אמורה ללדת עוד 4-5 חודשים. נכון לפעם האחרונה שהייתי אצל אורוגניקולוג, הקביעה החד משמעית שלו הייתה שזה מסוכן לרצפת האגן שלי ללדת בלידה רגילה ואני אהיה חייבת ללדת בקיסרי.
אבל אני רוצה לשמוע עוד דעה ממומחה - הגיוני, נכון?
אם למישהי יש ניסיון בעניינים כאלה, אני אשמח לשמוע את דעתה, ניסיונה וחווויותיה 
רות עוז שלם שווה לך לצלצל אליה ל0525654141
כדאי לך להתייעץ עם פיזיותרפיסטית של רצפת האגן.
אין לי נסיון אישי ברמות כאלו אבל יכולה להמליץ לך על יעל שוראקי-דנן
נראה לי שהיא נחשבת טובה בתחום והיא עדינה מאד
http://www.yogaforwomen.co.il/article/42
http://www.pelvicfloor.co.il/authors.asp?id=14
טלי רוזנבאום- היא פיזיוטרפיסטית מומחית לשיקום רצפת האגן.
יש לה אתר... היא גם מאוד נחמדה.
לשקם את רצפת האגן כמו שצריך - בעיקר בגלל שלא הצלחתי להתמיד בתרגילים שהייתי צריכה לעשות.
הוא גם אמר שאם אחרי שנה הדברים לא הסתדרו, אז לעשות עוד מהלך של תרגול וכד' לא באמת יעזור. הוא לא הסביר למה...
פשוט חשבתי ללכת לעוד רופא רק כדי לקבל עוד אבחנה, כדי שאני אהיה סגורה שבאמת אין ברירה אלא ללדת בקיסרי (כנראה...).
זו שנתתי את השם שלה אני יודעת שהיא גם ממש מטפלת ולא רק נותנת תרגילים הביתה.
אני בעד אפידורל
אולי לשים לב יותר למוניטור ולראות בעזרתו מתי יש צירי לחץ, ךבקש מהבעל שיסתכל עליו
או שלקראת הלידה, בפתיחה כלשהי לבקש שיפסיקו את האפידורל, לוקח להשפעה זמן להתפוגג, ואז תרגישי קצת את הצירים אבל לא בשיא הכאב
ולכן נתנו לי פיטוצין, לא ניסו לתת לך?
לא הרגשתי אחר כך צירים, אבל את צירי הלחץ הרגשתי מאד.
ובגלל זה מומלץ בצירי לחץ להיות עם פחות אפידורל או בכלל בלי
(אהממממ.... בדיוק אז להיות בלי אפידורל
)
אני אישית הרגשתי.
לא מומלץ להוסיף עוד אפידורל סביב פתיחה מלאה.
בדר"כ מוסיפים גם פיטוצין או מנתקים את האפידורל.
yaeli30תעסיקי את עצמך בינתיים!
או תעשי דברים שלא תוכלי לעשות אחרי לידה.
תצאי לבית קפה עם חברה,
תצאי עם בעלך,
תקדישי זמן לעצמך...
תחשבי שנשארו לך ימים ספורים עד שיהיה לך מישהו שיהיה תלוי בך בצורה טוטאלית, ותחשבי איך לנצל את הזמן עד ללידה כשאת עוד ברשות עצמך
...
ככה הזמן עובר הכי מהר והכי בקלות..
בהצלחה נשמה!
ובלי שום התראה בשבוע 41++++ התחיל צירים/ירידת מים.
בע"ה בקרוב אצלך.
השאלה באיזה מצב תהיי?
את צריכה לקחת בחשבון לצאת מוקדם יותר
זו לידה ראשונה?
אם לא, אז תלכי לפי הלידות הקודמות
אם כן יש לך בד"כ הרבה זמן
תחיה דולהשלב כל כך מרגש...![]()
שימשיך שמח!
יש כאלה שמרגישים רק בשבוע 21-22
תלוי איזה לידה את
וכמה את יודעת למה לחכות
פשוט בגלל שאת לא קולטת את התחושות שבבטן
בלידה חמישית הרגשתי בשבוע 16!!
או סתם לפטם את עצמם בארוחה רצינית
ולשבת מקופלת קצת לכוון הבטן
יש מצב שתקבלי פתאום ד"ש
על כאבי מחזור וכו'..
בשעה טובה!
זה טבעי שיש הכתמות ודימומים קלים בתחילת הריון, זה לא חייב להיות רק בהשתרשות.
יש מקרים (רבים) בהם יש הכתמות ודימומים בשבועות הראשונים וההריון תקין לחלוטין ומסתיים בלידת תינוק בריא.
יש מקרים (מועטים) שבהם זה מעיד על איזושהי בעיה.
בשלב זה אין מה לעשות. צריך להרגע, להתפלל, ולהאמין שהגוף עושה מה שנכון.
אם את מרגישה שזה טוב לך, את יכולה גם לנוח יותר מהרגיל ולאכול בצורה מאוזנת ומזינה.
שיהיה בשעה טובה ובשורות טובות!
דימומים של השתרשות??? לי לא היה ואני שבוע בערך 5-6 ואכן כואבת לי הבטן כפי שפותחת השירשו מתארת.
אצלי פעם היה דימום ופעם לא היה
ב US עוד לא אמורים לראות משהו
ממליצה לך לבדוק אופציות נוספות כמו כאן:
תרגישי טוב!
מכירה את זה זה תחושה כאילו הדם יורד יותר מדי למטה או למעלה
אני הייתי מכוונת את היד לכוון שונה בהצלחה או על כרית וכו'
בהצלחה ורפואה שלימה!!
הי בנות,
אז ככה, בעבר סיפרתי לכן שהריתי והכל היה נורא שמח. ב"ה עדין שמח מאד אבל עם כל התופעות הנילוות...
לפני כחודש++ התחילו בחילות וגם הקאות שהלכו והחריפו עם הזמן, בשלב מסויים אמא שלי החליטה שזה מוגזם ולקחה אותי להיבדק, מסתבר שהייתי מיובשת כבר כמה ימים..
שלחו אותי למיון, מלא עירוי של נוזלים וכו'
הבחילות המשיכו ביתר שאת, לא מסוגלת להריח כלום, שלא לדבר על לאכול, בקושי רב, מקיאה מידי בוקר ובמהלך היום. חוזרת למרפאה כל כמה ימים ומקבלת שוב עירוי...
שלא לדבר על העבודה שכבר חודש לא הייתי שם...
פשוט מושבתת בבית של ההורים...
לפני כמה ימים הייתי בביקור אצל הרופא המטפל שלי (פרופ' חיים יפה, מי שמכירה) וכשסיפרתי לו הוא ממש בלי להתלבט נתן לי כדור בשם זופרן (ZOFRAN) כדור חזק מאד שעובד על הסרוטונין במוח ולא על ההורמונים של העובר.
לאחר התלבטויות והתייעצויות רבות, וייאוש ממצבי המגעיל והמדכא, החלטתי אתמול בלילה לקחת חצי כדור מהדבר הזה... התעוררתי ללא בחילה
ממש חלום! אבל עדיין עם הטעם המר בפה והרגישות לריחות וכו'...
מי מכן מכירה את הכדור הזה??
השתמשה בו בעבר או שמעה עליו?
ומתי יעברו כבר הבחילות האלה???
זה מתיש!!
ובכלל אשמח לשמוע מכן טיפים לתקופה הזו...
תודה מראש

קודם כל תדעי שאת ממש נורמאלית. יש בנות שמתייבשות מההקאות וחשוב לשתות הרבה.
גם אני לא יכולתי לשתות הרבה מים, אז במקום שתיתי סודה(תנסי זה גם מקל על הבחילות), תה קמומיל וכדו'.
תנסי לאכול כל פעם משהו קטן, שהקיבה לא תהיה ריקה.
לי עזר- קרקרים, מסטיק (המצאת המאה!!!),סוכריות חמוצות, קלמנטינות, בננות ועוד.
תבדקי מה עוזר לך.
אותי חיזק שיש לי עובר חי בבטן שיצמח להיות צדיק!
אני בשבוע 18 והבחילות כמעט כמעט נעלמו ב"ה!!! גם אני חשבתי שזה יהיה לנצח- אבל זה ממש לא! (פרט למקרים נדירים...)
(יש כאלה שאצלן עובר עוד הרבה קודם)
לא השתמשתי בכדור הזה, הוא באמת מאוד חזק אבל הבנתי שזה בסדר להשתמש בהריון- בפרט אם הרופא המליץ לך.
בהצלחה חמודה!!!

קבלתי אותו בהריון הראשון גם בגלל התייבשויות חוזרות ונשנות
וכן אלרגיה לפראמין
הוא מדהים
ולקחתי אותו עד סוף ההריון
כי הבחילות לא עברו עד הלידה
בלידות הבאות לא לקחתי כלום
והבחילות עברו כמו בספר בשבוע 12-13
התגובות שלכן מחממות את ליבי
כי לקחתי אתמול את החצי הראשון עם כל כך הרבה ייסורי מצפון!!
מקווה שזה יעבור בקלות ובמהירות בלי תרופה!!
הייתן לוקחות בהתאם לצורך או באופן עיקבי? מישהי זוכרת?
ובאמת תודה על ההתייחסות שלכן
כי בשלב הזה, הם כולם נשמות טובות כאן מסביבי, אבל נראה לי נמאס להם לשמוע ולראות אותי במצב הזה...;)
זה מה אני אומרת...
מתי יעברו בכלל הבחילות - אין בזה כללים:
אצלי עבר לקראת סוף שישי אבל יש כאן כאלו שמדווחות שבשלב הזה כבר חזר להן שוב
וזה הדבר היחיד שהצליח להחזיק אותן.
אני בשבוע 40+3 והבוקר ראיתי הפרשה צמיגית גדולה עם גוון חום-אדום. לאחר זמן מה הייתי שוב בשירותים וראיתי הפרשה קטנה שבה גוון אדום יותר.
האם זה נורמלי? האם צריך לגשת לבי"ח? אני מרגישה מצויין ולא הייתה לי תחושה של כאב או שמשהו עומד לקרות...
אין צורך ללכת לביה"ח
קחי בחשבון שעכשיו זה ענין של שעות ימים ויכול להיות גם שבוע
בשורות טובות..אולי עוד תלדי בחנוכה.
אתן יודעות במקרה אם יציאת הפקק הרירי אוסרת את בעלי ואותי?
וכך התחילה הלידה שלי.. כדאי להיבדק לדעתי...
ובטעות הוא פגע גם בו תוך כדי סטריפינג.
ומים מקונאלים כמובן לא קשור לרופא בדר"כ צואה של העוב. או חשש למצוקה עוברית.
הסיפור הוא שיש לי כבר 3 ילדים ב"ה. הריתי אותם בצורה טיבעית, ועכשיו פתאום כבר שנתיים + (אחרי עוד שנתיים מניעה,) אני לא מצליחה להכנס להריון
עשיתי את כל הבדיקות שהרופא הפנה אותי והכל יצא תקין.
ניסיתי כמה חודשים טיפולים רפלקסולוגיים- לא עזר.
הרופא אומר שגם בעלי צריך לעשות בדיקות, בעלי לא ממש מתלהב מהעניין, הוא אומר שקשה לו להאמין שפתאום משהו לא בסדר
אם עד עכשיו הכל היה בסדר. וגם הוא אומר שלא צריך להגזים בהשתדלות שלנו להביא עוד ילדים, אם יבוא נשמח ואם לא
נודה לה' על מה שיש. אם אבקש מאוד הוא יעשה את הבדיקות, אך גם אני בספק גדול שיש אכן בעיה.
קשה לי לוותר, אף פעם לא חשבתי שיהיו לי רק 3 ילדים, באתי ממשפחה גדולה ותמיד חשבתי שגם לי יהיה כזאת.
חוץ מזה אני לא נהיית צעירה יותר מיום ליום... (כרגע 35)
מישהי יודעת אם יש דרכים טיבעיות/ רפואה אלטרנטיבית או אחרת שלא מסוכנת לזרז כניסה להריון?
שה' ישלח לכולם ברכת בנים..עיניים זוהרותהי...
הגיוני שיחזרו לי הבחילות?? התחיל לי כבר שבוע שעבר וזה אחרי שהתענגנתי ב5ימים רצופים בלי צרבת בכלל!! אחרי לילות ללא שינה..
מרגישה השבוע שחזרתי אחורה-בחילות,חוסר תאבון..
הצילו!!
אני ירדתי ככה ישר אחרי הלידה 3קילו.
מינימאוסיש עניין לעשות אותו אם זה הריון שלישי?
עוד שאלה,
כל האזור למטה די נפוח (נראה לי מוורידים) קצת מפחיד אותי שבגלל הנפיחות יהיה לי קשה ללדת, זה חשש הגיוני?
יש מה לעשות?
חנוכה מלא באור!
היו קרעים בלידות הקודמות?
לידה שניה קרע יותר רציני (הילד יצא עם היד על הראש...).
הנפיחות שם יכולה להפריעה בלידה?