פורום הריון ולידה (עמוד 5035)

שהוא דורש ממך+סוף ההריון והמחשבות על הלידה,, סידור לילד, איזה בי"ח+הכבדות+חופש= איך אפשר שלא תהיי בדיכאון?

אמממה, לא להישאב לזה... זכרי שנותרו עוד מספר ימים בודדים עד סיום החופש, באמצע שבת, נסי לבלות עם בנך בימים הללו בשמחה, צאי החוצה איתו כשאפשר, פגשי אנשים, פנקי את עצמך, ואת כל המחשבות על הלידה תחליטי שאת דוחה למתי שהוא לא יהיה בבית.זה זמן ממש מוגבל, יחסית לכל החופש הארוך והמיותר שכבר עבר.כל הכבוד לך על המאמץ להישאר רגועה!!!

וכן- מותר לבעל לעשות כלים, זה לא שאת כל היום משחקת דוקים. זו תקופה מעייפת, וזה יעבור בע"ה. זה רק זמני...

ממש מבינה אותך, חפשי דרכים להתאוורר, לעשות מה שטוב לך ומשמח אותך, רק עם עצמך, ושתהיה לידה קלה בע"ה!!

נסי לבקש עזרה מהמשפחה וכו'.. או בייביסיטר בתשלום. לכי לישון איתו כשהוא ישן.

לקבוע עם חברות עם ילדים זה מעביר את הזמן גם לך וגם לו..

לצאת איתו לבריכה..

אולי גם מנקה בתשלום..בעלך יכול לחזור לפעמים מוקדם יותר?

שתפי אותנו אחר כך בתוצאות

שנחכים גם..

קמים יותר בלילה מאשר תינוקות שניזונים מתמ"ל.

אני לא יודעת אם יועיל לך לשמוע את הסיבה. למקרה שכן -

מוזר ככל שיישמע, אין לי מושג כמה התינוק שלי ישן בלילה, כמה ביום, כמה זמן לוקח לו להירדם... לא יודעת. כשאני מנסה לעקוב - לא לשנות, לא לכוון, רק לעקוב בשביל לדעת - אני מיד מרגישה שהכול משתבש. אם חשוב לי לרשום לעצמי - על דף או אפילו בראש - באיזו שעה הוא נרדם, אז הוא פשוט לא נרדם. אם אני מנסה להכריע אם עכשיו הוא התעורר לגמרי, כך שפרק השינה שאחשיב הוא שעה נניח, או שאולי הוא רק קצת מקטר ותכף יחזור לישון - אז מה שקורה זה שהוא מצד אחד לא נרדם בחזרה, ומצד שני גם לא מתעורר לגמרי ונשאר קוטר כזה. כשאני לא מודדת אני מרגישה שהכול זורם על מי מישרים, אבל אני לא יכולה לתת עלזה נתונים. וגם כמה זמן לוקח לו להירדם אני ממש לא יודעת. אני מניקה אותו או מנדנדת אותו עלי, בשכיבה, ואנחנו נרדמים ביחד. בבוקר אני לא יכולה לשחזר כמה פעמים זה קרה, אבל אני יודעת שבסך הכול ישנתי מצוין ואני לא עייפה.

למקרה שעוזר לך גם לקבל סתם נתון כללי, אז בגדול אני משערת שהתינוק שלי ישן הרבה מאוד שעות ביממה בסך הכול, ויש לו גם די הרבה התעוררויות קלות באמצע. אם את רוצה שאשלים לך את כל הפרטים האישיים - רק תגידי.

בהצלחה!

רוב התינוקות בגיל תשעה חודשים לא יונקים בלבד ולא אוכלים תמ"ל בלבד - אלא משלבים מזון מוצק בתפריט. לאיזו משבצת זה נכנס אצלך?

אני תמיד מפחדת ששלי לא אוכל מספיק מוצקים.. כי הוא יונק המון ואוכל פחות

ובכל מקרה הוא גבוה הרבה יותר מבירקות, שהם עיקר המוצקים בשלב הזה לרוב.

אם הוא נחשף למגוון מאכלים וחופשי לאכול מהם כמה שהוא רוצה - לא הייתי דואגת בכלל במקומך. הוא עושה איתם היכרות בקצב שלו.

(אגב, הרבה פעמים שאר החושים צריכים להתוודע למאכל החדש לפני שחוש הטעם מעז... משחק עם האוכל זה שלב מקדים חשוב, שיכול גם לקחת שבועות...)

אני מעדיפה תינוק בריא ורעשן שישן כמו תינוק (כלומר עם הפסקות, בניגוד למבוגר).

אם הייתי רוצה שקט ושלווה הייתי נוסעת לנופש בתאילנד במקום ללדת תינוק!

כן חשובים לתינוק. לא? 

כמובן לא לילה שלם, וכו'... אלא ככה כמה שעות רצופות, לפחות שלוש ארבע, לא?

כך זכור לי....

המוח לא מתפתח אלא הוא מנתח.. את כל הארועים שקרו במשך היום כולו ומנווט את הילד כיצד לנהוג ומרגיע הלאה!!

ובהחלט לפי דעתי חשוב לתינוק ולכל אדם לישון שעות איכות !!

ולכן כאשר תינוק ישן ובכלל כל ילד ומבוגר באשר הוא לא לעוררו בשעת שינה עמוקה או כאשר הוא חולם כי הרצף פתאום נתקע והאדם נשאר מבולבל לכמה שניות טובות!!!

אז אין משמעות לשינה רציפה של שעות.

עם זאת, תינוק יישן חלק גדול מהיום והלילה, גם אם לא ברציפות.

אחרי שעה, זה חבל מאוד. הוא באמצע מחזור חדש, וכל ההתפתחות המוחית נעצרת ונקטעת. 

תינוקות ישנים ומתפתחים יפה

ולעומת זאת יכולה לישון גם 6 שעות.

עקרונית אין לי בעיה עם זה

מעשית- אני עייפה. ע י י פ ה. ע י י פה!!!!!

אי אפשר כבר לתפקד בכזו עיפות ובחופש גם אי אפשר לישון במשך היום.

יוקטנה מה את עושה עם העייפות הזו????

יש ימים שאני בעצבים רק בגלל העייפות הזאת.

דווקא כשהם תינוקות ויונקים חזרה לישון זה פחות קשה לי.

אבל כשהם גדלים ממש קשה לי לקום אליהם! לעזור להם לשרותים, או כאבי גדילה, או חלום רע, או שהם מקיאים על כל המיטה.... זה ממש ממש קשה לי להרים את עצמי, ועוד להישאר אמא נחמדה וחמה! לא נעים...

סרטים... אבל בהחלט מרגיש לי נכון ובריא כשתינוק ישן רגוע ושליו. בלי קשר לעייפות של הוריו. 

אבל לא כתבת איך מתמודדים עם הכאבים...

ובאמת לא כתבתי על משחה..

מה עושים כשיש כאבים ולא מגודש (וגם לא נראה שיש סדקים)?

א"א להתעלם מהעובדה שיש הריון ולתפקד כרגיל,

תעשי מה שאת יכולה, ותנוחי הרבה.

בהצלחה

תשתדלי לנוח כמה שיותר...

אין מה לעשות. קשה לחזור לעבודה, בטח בהריון (תוהה מה יקרה לי שבוע הבא...)

אני בשבוע 20 ולא מרגישה ...הבנתי שזה צריך להגיע בשבוע22-23...

אין כ"כ חוקים בעניין...

הבנתי שמעקב היריון הוא משבוע 28.

עד אז - אם את מרגישה תנועות - מצויין! (זו הרגשה נעימה מאוד, הא? ), ואם לא - אין סיבה לדאוג.

העיקר שב"ה אין דימומים ושאר תסמינים מלחיצים..

היריון משעמם ובידיים מלאות!!

משבוע 28 מתחילים להרגיש וגם זה לא בטוח במיוחד ..

זה משתנה מאישה לאישה.

ואם איפה השליה ממוקמת יש שליה קדמית ויש שליה אחורית (מקווה שהגדרתי נכון)..

ועל כן אם זאת שליה אחורית העובר לא בטווח הדופן של הבטן ואז האם לא מרגישה את התנועות, רק בשבועות יותר מתקדמות!!

אם אין דימומים או סימנים אחרים אז 99 אחוז שהכל בסדר!!

בהצלחה והמשך הריון קל בריא ובסוף שתצאי בידיים מלאות!!

שליה אחורית מרגישים תנועות יותר חזק ומוקדם יותר ושליה קדמית מרגישים מאוחר יותר..

 או שתינוקי שלי זז מידי הרבה כי יש לי שליה אחורית וכבר משבוע 20/21 הרגשתי תנועות חלשות וכעת שבוע 24 ממש מרגישה, 

הרגעתני...

וגם מלידה ללידה.

אבל הסיבה שמעקב תנועות מתחיל משבוע מאוחר היא לא בגלל שאולי לא אמורים בכלל להרגיש תנועות.

אלא בסך הכל כי לצערינו אין מה לעשות בשבוע כל כך מוקדם אם יש מצוקה עוברית...

כך שזה לא מהווה שום הוכחה להאם צריך להרגיש תנועות או לא.

בהריון חוזר בדר"כ מרגישים קצת לפני,למי שיש שיליה קדמית או שהיא מלאה ייתכן ותרגיש מאוחר יותר.

מהלידה הראשונה..

יש לי שליה קדמית (ואולי אני גם קצת מלאה, אבל דווקא לא בבטן..)

רק אחרי מדידות רבות בהן נקבע חד משמעית מיעוט מי שפיר (ולא "ירידה"), אפשר להתחיל להילחץ סתם... רק לבדוק הלאה, לא להילחץ אףפעם חלילה!

לבנתיים זה נשמע בסדר, ועד סטייה של 3 שבועות בדר"כ לא מדאיג אף אחת.

הרופא אמר לי לשתות המון המון מים (לפחות 3 ליטר). אני התחלתי לצחוק כי חשבתי שזה שטויות ולא קשור אבל בכל זאת אמרתי, בא ננסה, מה אכפת? וזה באמת עזר.

אז אולי תנסי גם?

שיהיה בשעה טובה, בקלות ובריאות!

תודה רבה הצלחתן להרגיע אותי קצת..

יכולהיות באמת שזה בגלל שהייתי אתמול בטיול ולא כ"כ שמתי לב כמה אני שותה..

אני אתחיל להקפיד על זה יותר..

אנא תשמיטי זאת  יש נשים בהריון שרגישות מאוד לכאלה דברים.

אני חושבת שזה יכול להזיק מאשר להועיל למישהי חס ושלום!!!

ולעיניים זוהרות אין לי נגדך שום דבר וזה בהחלט מזעזע!! סליחה אם בכל זאת נפגעת!!

מפחיד ולא כדאי לנו לקרוא בכלל דברים כאלה.

פשוט כ"כ נבהלתי, שחשבתי שאולי חשוב שיולדות ומלוויהם יהיו מודעים לכך שזה עלול לקרות...

לא יודעת...

מה אומרות? למחוק?

מי שאינה במתקפת הורמונים או משהו...

לקרוא כדי לדעת שקיים הסיכון, ובסופו של דבר, לא משנה כמה כסף ההורים יקבלו מבית החולים- הם איבדו ילד שהיה אפשר להציל (כנראה), ותחושת הפיספוס יכולה לכאוב מאוד.

אז קריאת הכתבה עשויה לעורר מודעות להשתדלות ראויה בעת הלידה.

ויהי רצון שלא נגיע למצב כזה ח"ו.

נשים שעומדות לפני לידה- אולי מומלץ שלא לקרוא (אבל כן לזכור את מה שיפעת כתבה מעליי!), מדובר במחדל שאין סיבה שיקרה לאף אחת....

אני גרה בפסגת זאב.

היא עלולה להכיל סלמונלה ועוד שאר מריעין בישין שמסוכנים לאישה בהריון.

שלא כדאי לחמם פסטרמה, כי זה גורם לחומרי השימור בה להתפרק לחומרים מסוכנים.

לנשים בהריון לא לאכול פסטרמה שלא עברה בישול לפני האכילה.

אז אני לא יודעת.

אכלתי אחת כי ממש התחשק לי.

נקנקיות סויה יש בעיה??

אני ממש אווהבת 

אפשר גם נקניקיות רגילות אם הן מבושלות היטב.

הבעיה היא רק עם בשר/דג/ביצים שלא עברו בישול מספיק, בגלל חיידקים

וזה נכון שהחיסון תלוי בתוצאת הדיקת הדם שכתבת. 

לשאלתך- אני לא יודעת, נשמע לי כמו משהו גבולי. תנסי להתיעץ עםרופא או אחות 

בעיקרון אני צריכה את הזריקה.

השאלה היא רק אם התוצאות של בדיקת הדם מעידות על בעיה לקבל אותה.

אם יש מישהי שבכל זאת יודעת- אני ממש אשמח לתשובה.

בכל מקרה, אני מחר באזור של הרופא, אז נראה לי שאנסה בכל זאת להיכנס אליו.

תודה לכל מי שענתה וניסתה לעזור..

את התוצאות

עם הקופה איפה שאת נמצאת (את יודעת מתקשרים סולמית/כוכבית 2700 אם את בכללית וכד') יש שם יועצות מוסמכות למענה!!

בהצלחה!!

בסוף הייתי היום אצל הרופא והוא אמר שאין מה שלדאוג, ושאני אעשה את הזריקה.

כי יש שם דברים חמודים. לא מאוד יקרים, האיכות- כבר ראיתי חברות טובות יותר, אבל סבבה...

שמעתי ממשהיא שהניקה עד גיל שנתיים (הילד היה מברך לפני), ומאוד רצתה להפסיק בלי לגרום לילד תחושה של אני כבר לא רוצה אותך. היא קיבלה הצעה לשים על הפטמה מעט מרה, והילד מעצמו כבר לא ירצה. הרעיון בזה הוא שאמא רוצה אותך קרובה ולא מנסה להרחיק אבל החלב כבר ממש לא טעים. (לי זה היה נשמע כמו התעללות בהתחלה, אך מצד שני מה עדיף ילד שצורח כי רוצה את אמא ואמא מרחיקה אותו?)

אפשר לתת מטרנה ולהחזיק את הילד קרוב, לחבק ולתת לו הרבה חום

אבל אולי זה גם רעיון

אני חושבת שהבעיה היא גם שהוא לא שותה בכלל מבקבוק..

מנסיון, הרבה פעמים לוקח לילדים זמן להתרגל למשהו חדש.

תנסי לתת לו לשתות רק מבקבוק, מדי פעם להכין מעט מטרנה ולתת לו לטעום עד שהוא יתרגל.

שימי את הבקבוק לידו כשהוא משחק (אפילו עם מים אבל שיתרגל לרעיון של הבקבוק), אצלי זה עבד עם סוג מסויים של מוצצים שהיא לא הסכימה לקחת, פשוט שמתי לידה ומדי פעם ניסיתי לתת לה את זה בתור משחק...

בנוסף, קודם תתני לו לטעום מטרנה כשהוא רעב ורק אחרי שהוא טעם קצת תתני לו גם הנקה.

אחרי שהוא יתרגל לבקבוק ולמטרנה תורידי את המינון של ההנקה

מקווה שזה יעזור

בהצלחה!

כבר חשבתי בשבוע שעבר להתחיל לגמול,

ובסוף החלטתי לנסות להמשיך עוד קצת (גם בן 10 חוד' וגם לא לוקח מוצץ ובקבוק...).

תנסי קודם כל להרחיק את ההנקות- להניק לאט לאט פחות ופחות.

במקביל- לתת תחליפים כמו חלב שקדים או תה צמחים- אולי בכוס אימון?

תעדכני איך הולך ומה עזר לך בסוף,

כנראה שאצטרך גם בקרוב..

לשתות במקביל תה נענע ומרווה,או להניח כרוב על השד.

וזה כנראה טחורים, בלי קשר לניתוח. וזה קורה מהלחיצות הרבות בלידה. גם אני עברתי הרבה לחיצות עד שעברו לניתוח.

יש תרופות לטיפול.

רפואה שלימה

משחה ההממליס ונראה לי שזה גם בא בתרופות

טיפים:

הרבה לשתות, הרבה ירקות לאכול וכן סיבים תזונתיים כמו קווקר שזיפים קליפות של ירקות וכד'.

(אם יש בבית שפריצר לשרותים (ברז המותקן מיוחד לשירותים) מאוד מקל !!).

ולא לנגב עם טישו עדיף לנגב עם ממחטה לחה בעדינות מרובה.

ולא לנסות ללחוץ בשירותים הדבר גורם להחמרה!!

מאחלת לך יקרה החלמה מהירה ובהצלחה!!

כפית שקדיה כל בוקר (שקדים טחונים בריחיים),

סלט ירוקים עם צנוברים וחמוציות, סלט בורגול או קינואה עם כלמיני תוספות

תמר עם אגוז מלך באמצע

ירקות אפויים- בטטה, דלעת, קישוא, גמבה (פשוט לזרוק לתנור עם קצת מלח ושמן זית)

מרק ירקות עם מלא ירוקים (פטרוזיליה שמיר וכו')

כפית טחינה גולמית מעורבבת עם כפית דבש (טעם של חלבה)

אולי לבקש מאמא שתבשל לך קצת ותחלק למנות קטנות- ואז להקפיא?

בהצלחה!!

את צריכה לאכול פחמימות ולשבוע וככה הבחילות ירגעו.

(אם לא תקיאי קודם)

זה אכן קשה לאכול עם בחילות אבל זה הפתרון.

אולי תנסי דגני בוקר? ככה לא כבד על הבטן...

אם תמצאי את הנוסחה ספרי לנו.

אז קודם כל הקפדתי מאוד לקחת את הויטמינים שהייתי צרכיה,

וגם- למדתי את עצמי, מה טעים לי, מה אני אוכל, ומה אני אצטרך להכריח את עצמי לאכול, והייתי מכינה רק את מה שאני אוכל (לבעלי המשכתי לבשל כרגיל רק בלי מידי השקעות)..

מה כן אכלתי? מרק כתום עם שקדי מרק וצנימים

                     מרק עוף עם קצת מהבשר של הכנפיים, הרבה ירקות ואיטריות

                     צנימים עם חמאה וסלט ירקות

                     דייסות למינהם: סולת, קוואקר(בריא!),אורז וכו',

בהצלחה רהבה!!

עם הבחילות אני לא יודעת ה להגיד לך, אבל את המרקים פשוט שמים על האש וזהו..וגם הדייסות הן עם מעט מאוד זמן הכנה.. את יכולה לחתוך את הירקות החשיבה כדי שלא תתעייפי מידי(אם המטבח גורם לך לבחילות- אז תחתכי בסלון), שימי על הגז ופשוט תחזרי לשם כשזה כבר מוכן..

והחולשה בד"כ מגיעה לחוסר מזון, היו לי ימים שבקושי אכלתי ובעיקר ישנתי,אבל מאוד השתדלתי שזה לא יהפוך להרגל אלא רק במצבי קיצון.

בהצלחה!

יש הוראות הכנה על החבילות של הקוואקר הדק.

בהריון הראשון בשר ועוף עשו לי בחילות נוראיות אז גם לא בישלתי אבל השתדלתי לטעום מעט כשהייתי אצל אמא או חמותי.

התחלתי לבשל כמעט בלי תיבול (מלח/א.מרק, פלפל שחור, לפעמים מעט כורכום..) כי לא יכולתי לסבול את התיבול ודווקא יצא טעים

בישלתי בעיקר ירקות (מרקים, תבשילים..) עם פתיתים/אורז/קוסקוס

לישון ולנוח- ישנתי בצהריים ומאד מוקדם בערב- זה חשוב לנוח!

רק שימי לבי, לפעמים היו לי בחילות בגלל שלא אכלתי! לכן, חשוב לא להגיע למצב של רעב עד בחילה, תנסי לראות מה את כן מסוגלת לאכול.

למשל, לי ביסקוויטים ועוגיות חיוכים בטעם וניל מאד עזרו, אז כשהייתי רעבה הייתי אוכלת אפילו מעט כדי לא להגיע לבחילה והייתי דואגת תוך כדי להכין לי משהו נורמלי לאכול (אפילו סנדוויץ..)

הגיוני גם שזה יעבור לך עוד מעט או יחלש

בהצלחה

זו תקופה לא פשוטה. מצטרפת להמלצות.

תבדקי אם החולשה לא נובעת מלחץ דם נמוך - להעלות ל"ד זה רק עם שתייה מתוקה, אז תנסי לשתות בקבוק חצי ליטר מיץ (עדיף טבעי) ותראי אם זה משפר קצת את המצב.

באמת כדאי לאכול טוב ומזין, אבל אם לא מתאפשר, באמת כמה פירות יבשים עם אגוזים ושקדים יכולים לתת כוח.

 ב"הצלחה..

הלימון אמור לזרז את יציאת הדם מהרחם, אז נראה לי הגיוני שהדימום יגבר..

בכל מקרה, רוב החברות שלי סיימו לדמם (אוי, זה נשמע נורא) רק אחרי חודש וחצי.... מקווה בשבילך שיהיה פחות

לוקחת משהו שגורם לי בבת אחת לדימום מוגבר, ותהיה אשר תהיה השפעתו בהמשך. ככל הידוע לי (וייתכן שאני טועה) גם לא מדובר על כמות דם מסוימת שאמורה להתפנות מהרחם. כמות הדימום מושפעת מיעילות השרירים של הרחם.

ממליצה לך לנסות לנוח הרבה, ולראות אם זה משפיע על הדימום.

אצלי אחרי חודשיים של כל פעם עוד קצת ועוד קצת דימום. ואחרי 3 הפסקי טהרה- שתיתי מיץ לימון וזה באמת הגביר את הדימום בצורה רצינית אבל תוך כמה ימים - שבוע זה הסתיים סופית. בלי קצת כל פעם מחדש.

כמו שבמחזור כל חודש רירית הרחם מתעבה כדי לקלוט עובר ואם לא אז היא נושרת כל חודש וזה הדם כל חודש,

אז בהריון גם רירית מתעבה כדי לתמוך בעובר- ואז כמו מחזור של 9 חודשים שלא היה ובגלל זה יש הרבה דימום אחרי הלידה כדי שהכל יצא מכל ה-9 חודשים. וזה כמות מסויימת שצריכה להתפנות מהרחם.

לא יודעת כמה מומלץ- אני קניתי מיץ לימון מרוכז ושמתי קצת בכוס עם מים- 2-3 פעמים ביום.

נשמע שגם חצי לימון זה בסדר.

אני בכל אופן לא הייתי מתחילה עם זה שבועיים אחרי לידה. הייתי מחכה קצת.

מישהי יודעת אם אמשיך עכשיו לשתות לימון זה עלול להזיק???

בסה"כ זה לימון.... לא איזו תרופה מסוכנת....

תודה רבה לכולן!!1 (=

לא משפיע על טעם החלב.

מרוכזות הרבה בזמן קצר ולא מעט בהרבה זמן... ימים יגידו, העיקר שתהיי בנחת,זה יכול לקחת זמן, ככל שתלחצי על הזמן יהיה לך יותר קשה. הלוואי שיעבור לך מהר אבל זכרי שבד"כ לוקח חודשיים, אז תקחי בעירבון מוגבל ובלי לחץ להיטהר כבר. זה לא עושה טוב לאף אחת. תני לגוף להתנקות ובע"ה תתנקי בשלמות.בהצלחה!!

דימום חזק יותר,ואז מנקה את הרחם מהר יותר.

ככה זה הריון, לא? גם אצלי...

לשבת יותר

ואצלי זה משתי סיבות: 1) ורידים בולטים ברגליים וב... 2) מסימפזיוליזיס שזה היפרדות של עצמות האגן בזמן הריון- וזה כואב מאוד באיזור האגן ומתחיל לכאוב בערך מאמצע ההריון וכואב לי יותר ויותר בסוף  ההריון כשהראש יושב למטה, עד קושי להתהפך במיטה, ללכת , להרים רגליים, ללבוש מכנסיים וכו' או כל מה שדורש הרמה או מאמץ של הרגליים, כולל הליכה קצרה. ואני מתהלכת כמו ברווז בגלל שכואב לי מאוד.

אני לא יודעת איזה כאב את חשה, אני יודעת לזהות את ההבדל בין הכאבים, הורידים בולטים וכואבים ואם זה באיזור ה... אז יש חגורת הריון שתומכת ועוזרת ואז ניתן לעמוד, אבל אילו כאבים  (שבלי החגורה) לא הייתי יכולה לעמוד אפילו 2 דקות, אלו כאבי תופת....

אם הכאבים שאת מתארת הם באיזור האגן אולי זה מהתרחבות של האגן ואז צריך הרבה מנוחה כדי להרגיע את הכאבים... שווה לך לפנות לאורטופד שיבדוק... ובינתיים תשתדלי לא לאמץ את הגוף, כי אם זה דומה למה שיש לי, כל מאמץ גורר אחריו כאבי תופת ואי יכולת לזוז ביום יומיים שלאחר מכן....

הרבה בריאות ושיהיה בקלות ותגמרי בשלום ובידיים מלאות...

אני לא חושבת שאצלי זה עקבי (שאחרי כל x זמן כואב לי), אבל אם אני עומדת יותר מדיי - האיברים שלי מאותתים מצוקה 

אני באמת לא יודעת למה זה ככה, אבל כנראה שזו לא תופעה נדירה 

פשוט לנוח הרבה...

תרגישי טוב!

התכוונת אולי להדרכה לנשוף בצירי הלחץ (ולא לעצור את הנשימה)?

אותי הדריכו ככה כדי לפגוע פחות באיברים הפנימיים מהלחץ וברצפת האגן...זה מה שאני זוכרת...לזה התכוונת?

איך מדריכים לנשוף? אני כבר לא זוכרת.

היא הדריכה אותי שכשנושמים מכווצים את השרירים, וכשנושפים משחררים אותם.

בלידה עצמה הרי את רוצה שהשריר יהיה משוחרר כדי שהאוצר הקטן יוכל לצאת החוצה יותר בקלות, ועם התרגול מתרגלים שלנשוף=לשחרר.

האמת שבלידה עצמה ניסיתי את זה, ומדי פעם אמא שלי שאלה "מה את עושה? תלחצי!" ולפעמים שיניתי...לא יודעת להגיד איך היה בסופו של דבר (חוץ מהחוויה, כמובן)

כשנושפים, אז האויר יוצא, הבטן "מתרוקנת" מאוויר - וזה הזמן לכווץ את הבטן וכל השרירים הפנימיים.

ואז בעצם בנשיפה האיטית, לאט לאט הבטן מתכווצת, ועוזרת לתינוק לצאת. בעדינות.

מניעת נזקים לרצפת האגן - מתוך האתר הישראלי לרצפת האגן. מקצועי מאוד, מקיף מאוד (לא רק על הלחיצות).אני מרגישה צורך להזהיר שבעיניי זה גם דף מאוד כבד, ארוך, וקצת נותן תחושה קטסטרופלית כזאת, תחושה של הרבה חומר ללמוד בלחץ לבחינה ואם לא נעמוד בה אוי ואבוי... תהיי מודעת לזה ותחליטי בעצמך עד כמה לקחת ברצינות.

ללדת בלי ללחוץ - מתוך אתר באופן טבעי. דף קצר בהרבה, "ידידותי למשתמש", כתוב בנימה אוהדת. מציע גישה די קיצונית...

לגבי שת"פ בבי"ח - כרגיל, רק על עצמי לספר ידעתי. גיליתי על עצמי שבנושא הזה (בניגוד לתנוחת לידה למשל, או מוניטור, או שאר ירקות) לא מספיק לי לדעת בוודאות מה אני רוצה ושהמיילדת תכבד את זה. זה לא יעבוד אם אין לי ממש *תמיכה* מהמיילדת. שהיא תהיה שותפה לרצון שלי ללדת כך, שתעודד אותי ברגעי משבר. ואת זה - לא ממש הצלחתי לקבל בבתי חולים (בחלק מהלידות יותר, בחלק פחות).

זה כמובן לא אומר כלום על היחס שאת זקוקה לו, וזה גם לא יכול לנבא לאיזו מיילדת את תזכי

בהתהוות- הדפים שצרפת עוזרים ממש.

לא הכרתי את זה קודם. (לידה חמישית)

אם יש למישהי עוד דימוי או הדרכה. אשמח.

נראה לי עיסוק שהיתרונות שלו עומדים בספק לעומת חוסר הנעימות שבו...

מכיוון שיש לי מודעות עצמית, יחסית , גבוהה.

מסיפורי לידה שקראתי- היעילות מוטלת בספק

היא ממש כעסה וצרחה עלי למה את לא לוחצת, איימה עלי שתביא וואקום, דיברה אלי ממש לא יפה.. ובגלל שזה לוקח יותר זמן ככה היא בסוף הוציאה עם הידיים שלה את הראש של התינוק. וזה היה כואבבבבב.......

לא היית יכולה לבקש מיילדת אחרת?

בעלי לא מוכן לשמוע יותר על הבית חולים הזה על אף שהיה לנו ניסיון קודם טוב שם וגם המחלקה הייתה מקסימה...

אם זה בדיקת דם אז אמור להופיע לך את הטווח ערכים הרצוי.

בהריון רוצים שה-TSH יהיה קצת יותר נמוך - בהתחלה בין 1-2 ואח"כ 2-3.

את יכולה לפנות בינתיים לרופא משפחה

ואל דאגה בעז"ה תתרגלי לרעיון ותזכי ללדת  מתוך שמחה בתינוק, ותודה לה' שיש דרך לדעת לפני ולהתכונן נפשית...

זה חשאי, עד הלידה לפחות, אבל גם אני התבאסתי בביקור האחרון.

אומנם, בשונה ממך, רציתי בן ( לא כי לא אוהבת בנות! ממש לא! מתה על בנותיי!!!     ) כי רציתי גיוון.

והרופא אמר שלפי מה שהוא רואה זו בת, אבל תשובה מדויקת רק בסקירה...

אז כן, התאכזבתי, התבאסתי....

כי זה בהחלט מאוד מאוד משמעותי מה המתנה הנוספת שאנחנו מקבלים, ורציתי מאוד לקבל בן.

אבל.... זה עבר לי.

לא בהוקוס פוקוס, אלא פשוט עשיתי לעצמי רשימה ארוכה ומלאת חיוכים של כל הכיף הטמון בבת נוספת.

ויש המון המון כיף ואושר בזה.

אז כרגע אני שמחה ב"ה.

עדיין מחכה לסקירה כדי להיות בטוחה, אבל כבר כמעט שלמה עם זה.

אז מציעה לך אולי גם,

לשבת ולחשוב מה בעצם הכיף והיופי של הולדת בן.

לא חסר!!!

זה יקל עלייך וגם ישמח אותך.

מאוד רציתי בת וגם כל החיים שלי הייתי בטוחה שתהיה לי בת ראשונה, אבל בסקירה אמרו לנו שזה בן..

והתחלתי לחשוב למה זה כיף וכו' והגעתי למצב נפשי שאם הייתי מגיעה אח"כ לאלטרסאונד והיו אומרים י שזה בת הייתי מתבאסת..

אני כבר כ"כ שמחה עם זה!!

בהצלחה לך, וכדאי גם לך להתחיל לחשוב על זה ומקווה בשבילך שגם לך זה יהפוך לשמחה..

אבל באמת מה שחשוב - שייוולד ילד בריא!!!

אנושי לגמרי להתבאס. כן, גם בגלל דברים כאלה. אבל...

בבקשה תעשי לעצמך שטיפת מוח שהכי חשוב שהילד יהיה בריא (מה שנכון!), ושהקב"ה בוחר איזו נשמה העולם צריך, ואת בסה"כ שליחה שלו.

אם תראי את המציאות ככה - יהיה לך קל יותר להתמודד עם הרגשות האלה שלך.

תנסי אולי גם לחשוב עכשיו גם על היתרונות והכייף בילד זכר (ברור שיש!)

ב"הצלחה רבה!!!

אגב: אני מאוד מאוד רוצה בן בכור, ומפחדת לדעת מה יש לי . אפשר לומר שאני קצת במקום שלך... את העצות שנתתי לך - אני משתדלת ליישם גם על עצמי, ואני באמת מתחילה לראות איך שאני פחות נרתעת מכך שאולי יש לי בת . ובמיוחד אני לא יכולה להגיד מילה, אחרי שהקב"ה עשה ועושה איתנו חסד גדול ומקיים את העובר המתוק שלנו! איך אפשר לבוא בדרישות/טענות? אצל אחרות - הניסיון הוא אם יהיו ילדים או לא, ל"ע...

את תהיי משוגעת עליו!!! העיקר- אל תשכחי- זה שהוא יהיה בריא ושלם ואת גם, כמובן. כל השאר, מחילה- פחות חשוב. העיקר שהוא חי, שזכית להריון. כל השאר-טפל.גם אני אמא לכמה ילדים ב"ה, בן וכמה בנות, וכעת גם רציתי בן אך זו בת. ואני מודה לקב"ה על ההריון ועל תקינות הבדיקות,עם מתנות לא מתווכחים. ומתאהבים בכל תינוק.

זה ממש מצחיק...פינטזתי עד עכשיו על שמלות קטנטנות וורודות...ועל סרטים יפים...

בגוד גברי קטנטן ומתוק... 

אבל השתלמתי עם זה.

אולי זה מה שמתאים לי/ לנו/ למשפחה...

אין על בנים בעולם... כאלה גברים. מתוקים, לא צעקנים וצרחנים...

(מתחרפנת  מצרחות של בנות...)

ועוד רשימת יתרונות...

הבת תגיע כשאהיה מוכנה לזה

ברור שיש יתרונות לכאן ולכאן ולכן כמו שכבר הציעו-לחשוב על היתרונות.

באופן כללי תמיד אומרים שהבנות יותר קשורות לאבא והבנים לאמא- אז זה יתרון עצום!

אחת הסיבות שאני לא שואלת מה יש זה כדי שאשמח באמת במה שיש לי.

וככה אני כל הזמן אומרת לעצמי מה היתרונות של כל דבר...

בשמחה, בבריאות ובקלות

יש לי רק בנים ומאוד מאוד רציתי בת עכשיו...וזה שוב בן...

האמת שהיה לי מאוד קשה בהתחלה, לפעמים עזר לי לדעת שב"ה זאת מתנה נפלאה ובריאה שלא כל אחד זוכה לה, והרבה הרבה היו מתים להיות במצבי...אך לגמרי לא תמיד הצלחתי לחשוב בשכל, לא נעים אבל ממש בכיתי והייתי עצובה...

בעלי אמר שאני צריכה לבכות ולא להדחיק את זה ולהכריח את עצמי לשמוח, וכך יהיה לי יותר קל עם הזמן. ואכן כך היה ברוך ה'! כשהוא נולד, כבר ממש הייתי שמחה בזה.

אז נכון, זה באמת שטויות ובשכל אסור לבכות על כזאת מתנה ענקית, אך מה לעשות שהרגש אומר אחרת, ומותר וצריך לתת לרגש את המקום...(עד גבול מסוים)

הרבה מזל טוב!

אבל לא מכירה את מקלון הבדיקה הזה ספיציפית....

ואז אם יש היריון יהיה פס חזק יותר, ואם לא אז לא.

ואם בא לך תשובות מיד, אז תעשי מחר בדיקת דם. נראה לי שיום אח"כ כבר יש תשובות...

וזיכרי שכל מה שעושה ה' זה לטובה

שיהיה בשעה טובה, בקלות ובשמחה

והמון מזל טוב!

גם אצלי יש הפרש של שמונה חודשים בין הלידה להריון, תשתדלי להסתכל על היתרונות (ויש הרבה..)

בהצלחה!

ב"ה עשיתי עוד בדיקה ויצא שלילי!!

כנראה שדמיינתי את הפס הקודם או משהו...

נראה לכן שכדאי לעשות בדיקת דם בכל מקרה? להיות בטוחה?