להביא?
משהו בסביבות ה-100 ש"ח אבל שיהיה יפה ובעיקר- שימושי.
רעיונות התקבלו בברכה.
להביא?
משהו בסביבות ה-100 ש"ח אבל שיהיה יפה ובעיקר- שימושי.
רעיונות התקבלו בברכה.
לאמא אפשר פיג'מה,נעלי בית,פירות מעוצבים
לילדה אפשר בגד.
מה שטוב לה,תביאי לה מתנה קטנה,ושת שם אם היא רוצה לדבר לפרוק.

האם זה שאני לא נשואה משנה או מפריע?
מרגישה קצת כמו האחות הקטנה המתקרצצת שלא באמת מבינה...
לא יודעת מה זה בכלל אומר, לא מכירה את כל המכלול של הדברים.
מה אתן מרגישות בהקשר הזה? רוצה לשמוע את מי ש"שם"....
חשוב לי להגיד שהקשר ביננו המשיך להיות חזק וטוב במהלך כל התקופה של ההיכרות-חתונה-הריון, ואנחנו עדיין בקשר טוב מאוד. אבל עכשיו, האם הדברים אחרים? ומה שהיה מזמן כבר לא ישוב...
אני ממש מרגישה חסרת אונים, לא יודעת מה להגיד ואיך להקשיב...
פעם ידעתי לדבר איתה בכל השפות בעולם. היום אני מרגישה שקיר המציאות מרחיק ביננו ככ, ואת זאת שאני מכירה הכי טוב בעולם, פתאום אני לא יודעת באיזו דרך להתקרב.
ואני אשמח אם מישהי שעברה תספר לי מה מרגישים.. (אם מישהי מוכנה לכתוב כאן, אין לי אפשרות לאישי, זה לא הניק שלי- אין לי ניק...)
תודה..
לילה טוב
הפלה זה אבל
ואם זה היה סוף הריון, זו לא הפלה. זו לידה שקטה.
נכון שלא עברת ולא חווית.
רק תזכרי שמי שעובר אבל (גם על פטירה של אדם ל"ע) צריך תקופת עיכול שקטה לעצמו.
לרוב אנשים לא משתפים כשזה טרי וקרוב.
אז כמו שאמרו לך לפני, תהיי שם.
תבואי עם משהו מפנק כמו סבון טוב ושוקולדים, תני לה חיבוק ותגידי לה שאת כאן עבורה למה שהיא תרגיש שיעשה לה טוב.
וזהו לדעתי.
תני לה את הפתח.
ואל תבהלי אם בתקופה שאחרי, היא תהיה מסוגרת.
הגוף עבר לידה, ההורמונים משתוללים ומעל הכל יש צער עצום.
ואת חברה מהממת וזה מדהים שנשאר לכן קשר טוב למרות שיש לכן חוויות לפעמים שונות.
תהיי שם עבורה בעדינות.
בהצלחה!!
מניסיוני לפחות. ולכן כ"כ חשוב שתפגיני תמיכה והקשבה כמו שאמרתי לפני כן.
זה אבל על החלומות. על הכמעט. על התקוות. ואם זה לידה שקטה כמו שמישהי אמרה מעלי- זה הרבה יותר נורא. סבתא שלי עד היום זוכרת את הילדים שכמעט היו לה. שהיא סחבה במשך כל ההריון הקשה, ואז... ותחשבי כמה שנים זה.
אם היא שיתפה אותך, אז כנראה שהיא מרגישה שאת עדיין קרובה אליה, וחשוב לה לשתף אותך.
תתני לה לדבר.
חיבוק.
הבנה.
תמיכה.
אין שום דבר שאפשר להגיד שינחם אותה. כלום. אז פשוט תקשיבי. אולי עם הזמן יהיה לה פחות כואב. אבל אף דבר אחר לא יעזור.
מאחלת לשתיכן שתטיילו ביחד עם הילדים בשמחה
ותתפללי עבורה שתכנס להריון כמה שיותר מהר.
ולא האמינו לי,
אמרתי להם שהיא אכלה מצוין, היא לא רעבה. פשוט כואבת לה הבטן(אני מנוסה, אוהו!)
לאחר שקילה של הכמות שאוכלת התברר שאכלה 90 גרם!
ואכן אלו היו תופעות של כאבי בטן
לאחים שלי גזים.
ולבת שלנו התחיל באמת בגיל הזה.
בס"ד
בין ההנקות... הגעתי למחשב
רציתי לסדר את המחשבות על הכתב
והנה הן לפניכן...
ב"ה, לידה שלישית. בהיסטוריה שלי לידת ואקום [ראשונה] ולידה רגילה. מהלידה הזו חששתי מאוד מאוד מאוד. לא יודעת למה, בלי סיבה מוצדקת, הלידה הקודמת הייתה קלה ב"ה, אבל פחדתי מאוד. קראתי המון חומר, קראתי ללא הרף את הספר "ליד ה'" המקסים וניסיתי להפנים מה שכתוב שם.
שבת, כ' כסליו. כבר עברתי את התאריך ב3 ימים. מתחילה לצרצר לאט לאט, ואני רוצה למשוך ולמשוך בבית. הצירים מגיעים ומפסיקים, ואני מתבאסת. כנראה אני בשלב הטרום לטנטי. הולכת למעקב הריון עודף, שום דבר, במוניטור לא רואים שום צירים, ואני חושבת שאני מדמיינת.
שלישי בערב אני אצל ההורים שלי [בעלי בצבא] ובערך ב7 בערב אני שולחת לו הודעה שהצירים מתחילים להצטופף ואני מתחילה לתזמן ושיהיה בהיכון יציאה. הוא יוצא, אנחנו הולכים לבית שלנו, מארגנים את הילדים, ושוב כרגיל הצירים מפסיקים. אני כמעט בוכה מרוב תסכול... מה יהיה?! אני כבר 40+6, אין לי כוח עוד! כבד לי, כואב לי, אני רוצה ללדת כבר!
משכיבים את הילדים ואני נכנסת לאמבטיה. לשמחתי זה לא משקיט את הצירים אלא הם ממשיכים. אומרת לבעלי ללכת לישון ואני מתזמנת. יש צירים כל 5-8 דקות. מתלבטת אם לצאת [זה אומר להוציא את הילדים בלילה להורים שלי...] אבל מחליטה שכן. מורידים את החבר'ה להורים שלי ב3 בלילה. נוסעים לביקור חולים. מגיעים, בודקים, פתיחה 5. כיף!!!!!
חדר לידה. "את רוצה אפידורל?"
אני עונה- לא, אני רוצה אמבטיה. נכנסת לאמבטיה ך40 דקות של כיף ושל צירים...
מגיעה לחדר, עולה למיטה, הצירים כואבים. מבקשת מבעלי שיקרא למרדים כי אני רוצה אפידורל. המרדים קצת מתעכב ואני בכל ציר זזה כי אני לא מחוברת למוניטור ונהנית מחופש התנועה.
אחרי כ20 דקות המרדים מגיע- יש!!!
הצירים נעשים תכופים יותר ואני מבקשת קודם כל לבדוק פתיחה.
בודקים והמיילדת בשוק "גברת את בפתיחה מלאה!!!!"
אני בהלם!!!
אבל כואב לי אני רוצה אפידורל!!!!
"חבל את יולדת עוד רגע!!!"
טוב...
בשעה 5:25 פוקעים לי את המים. [הייתה פתיחה מלאה בלי ירידת מים] ומתחיל הלחץ. אני לוחצת ולוחצת אבל העובר במצב OP. המיילדת מסובבת לי אותו בתוך הבטן- אאוצ' זה כואבבב!!!! מתחילה ללחוץ. יש התקדמות אבל לא מספיק. בשעה רבע ל6 הכוחות שלי בשיאם ואני מסתכלת על השעון מולי ואומרת "רבונו של עולם עד 6 ועשרה הילד הזה בחוץ!!!!!!!!"
אני לוחצת ובכל לחיצה אני משננת לעצמי "אני גיבורה ואני מסוגלת ללדת, כל ציר מקרב את הגאולה, הנה ילד צדיק אנחנו אוהבים אותך..." אומרת את זה בקול ומרגישה איך זה עובד במוחש!
נותנת את הלחיצה של החיים והראש יוצא. נשימות איטיות, הכתפיים יוצאות. עוד לחיצה וכל הגוף בחוץ. ילד צדיק וטהור שלי. 3900 גרם של מתיקות ואושר אין סופי, בלי קרעים, חתכים ותפרים, בלי שום משכך כאבים!!!
סה"כ שעתיים ו20 דקות מאז שהגענו לביה"ח עד הלידה. חסדי שמיים הגדולים.
ופינת התודות-
לצוות המדהים בביקור חולים, אין אין אין צוות כזה בעולם כולו!!!!
למיילדת אסתי המדהימה, לד"ר לימור וסילביה שעזרו גם הן.
לבעלי היקר שהכל הודות לו...
ואחרון חביב לרבונו של עולם על לידה מופלאה, קצרה, מהירה וטבעית! על ילד מתוק וצדיק שנטע בהוריו כוחות רבים.
מסקנות מהלידה-
הגוף שלי יודע ללדת! ה' ברא אותו כך שהוא יכול ללדת!!!
מחשבות חיוביות עושות הרבה. יהודי נמצא היכן שנמצאת מחשבתו, ומחשבות בוראות מציאות.
תחשוב טוב יהיה טוב!
סיפור ניסי לחג החנוכה
עיניים זוהרותואגב, כתבת מקסים!!!!
הרבה נחת ואושר וכוחות!!!!!

יש מצב שבגלל שפקעו לך את המים, התינוק נכנס למצג ה-OP.
לא חייבים לפקוע
שתי בנות שלי נולדו עם שק מים שלם מסביב לראש 
נשמע קשה הסוף וב"ה על הכוחות שלך ועל הסביבה התומכת.
שתזכו לגדלו בנחת,בריאות ושמחה..
שפע של חלב!
![]()
כי נתקעתי בצירי הלחץ, אכן זכית ללידה חלומית מזל טוב!
כל הכבוד לך על הגישה
שלום,חדשה כאו... אשמח אם עזרו.
אני נשואה כבר קרוב לשנה ומאז החתונה המחזור שלי לא עקבי. כלומר, כל חודש הוא משתנה ובחודשים האחרונים הוא נמוך עוד יותר. היה פעם 24, פעם 25 ופעם 27. (כאשר בעבר הוא היה באזור ה-29-30).
בקיצור ככה מפסידים את הזמן של הביוץ ורציתי לשאול מה עושים ולמי כדאי לפנות כדי לטפל בזה.
האם כל רופאת נשים יודעת לטפל בזה או שצריך דווקא רופאה המתמחה בפוריות?
אשמח לקבל המלצות לרופאות טובות ואנושיות...
תודה!
ובכל מקרה- בעניני פוריות רק למומחי פוריות.
רופאי נשים רגילים יכולים סתם לשגע אותך עם שטויות
אם את צריכה המלצה אז נא לרשום אזור מגורים
בנתיים את יכולה לבדוק בבדיקות ביוץ לראות מה קורה איתו.
בעקרון קרוב לוודאי שיתנו לך כדורים שלא ניסו אותם לדבר הזה כי זה בעיה רק של דתיים, אבל זה עובד.
בהצלחה!
אל תפחדי לפנות לעזרה, ושאף אחד לא יבלבל אותך שצריך לחכות וכו', אם את רוצה, אז תבררי.
שתזכו לגדלו בנחת,בריאות ושמחה..
מחכה לקרוא את סיפור הלידה.
איזה כיף,בחנוכה!!
שיגדל להיות חי"ל ה'. (=חסיד, ירא שמיים ולמדן)
הרבה נחת שתגדלוהו לתורה חופה ומעשים טובים!! שיהיה
לכם גידול קל קל קל בעז"ה ושיהיה הברית בזמנה!!
שכשיוצא "פלורה מעורבת" צריך לחזור על הבדיקה ולפני כן לנקות היטב את מקום יציאת השתן.
זה יצא לי הרבה פעמים.
בכל אופן, אם את מרגישה עדיין צריבה שלא נפסקת במתן שתן, אני ממליצה לבדוק שוב.
הכאב באזור הוא לעיתים לא נובע בכלל מדרכי השתן, אולי מגירוי כלשהו באיזור...כך שאולי זאת לא דלקת בכלל.
לגבי הph אין לי מושג.
אם יהיה לך דלקת בד"כ הכאב לא יעבור אלא יתגבר. מנסיון...
בינתיים, תשתדלי לשתות הרבה.
גם דלקת וגם זיהום במזהמים שונים (יותר מ-2-3), ויתכן שזיהם זה הינו גורם לדלקת.
עליך לחזור לרופא עם תוצאות הבדיקה.
בהצלחה ורפואה שלימה!!
ניק קייםכל אחת יכולה להחליט לעצמה באילו בדיקות היא מעוניינת ובאילו לא. גם אני לא עושה בהריון אף בדיקה וגינלית. בלידה ואחריה אני כן עושה, אבל שוב - זו החלטה של כל אחת לעצמה. כדאי לשקול לפני כן מה מפסידים בזה שמוותרים על הבדיקה, אם יש חלופות סבירות ועוד.
הם עושים אול' פנימי ע"מ לוודא שהעובר בסדר.
הכל בסופו של דבר לטובתך.
מנסיון- לי הוא דימומים בשבועות האלה בכל ההריונות (באזור שבוע 6), ותמיד הלכתי להבדק כדי להרגע.
יכול להיות שהדימום הוא דימום השתרשות/דימום אחרי יחסים, בכל אופן כדאי לבדוק!
מן הסתם הרופא ינסה לראות בחיצוני ואם יראה שהכל תקין' לא תצטרכי ואגינלי.
אם לא יראה טוב או יראה משהו לא תקין ח"ו- ירצה לעשות גם ואגינלי כדי לראות יותר טוב.
אבל רק שתדעי- בדיקת פתיחה היא אכן כואבת מ-א-ד (בייחוד עם צוואר החם עדין אחורי ואין פתיחה ולעומת זאת באולטאסאונד ואגינלי לא מרגישים כלום!!! אז חבל על הלחץ והפחד....
כשהיו לי דימומים הכניסו לי בעדינות מכשיר לפתח הנרתיק וזה בכלל לא כאב!
אם את רפויה את לא מרגישה את זה!!!
לעומת זאת בדיקת פתיחה עושים במצבים שונים לחלוטין מדימומים.
חבל להלחץ. פשוט כדאי להרגע.
אם לא מתפתח דימום, עוד שבועיים יראו שהכל טוב בע"ה באול' חיצוני.
אני ממש מבינה אותך. גם אני לא מוכנה לשום דבר פנימי שהוא לא הכרחי.
אם ח"ו מתפתח דימום כן הייתי בודקת.
מאחלת לך שבע"ה ההריון יתפתח בצורה תקינה ומעולה... ואכן כדאי להיבדק. בשורות טובות!
בדר"כ זה אומר שהכל תקין. אם את כ"כ חוששת לא"ס פנימי,שבשבוע כזה ייראו משהו רק בפנימי את יכולה לעשות היום בדיקת דם של בטא ועוד יומיים שוב ולראו עלייה וככה תדעי שבע"ה רוב הסיכויים שהכל תקין.
סביב שבוע 10 כבר בדר"כ רואים הכל בא"ס בטני.
בהצלחה בשורות טובות!
דימום בשלב הזה קורה המוון פעמים בגלל ההשתרשות של ההריון
את יכולה ללכת לאוטלרסאונד ואז או שיראו דופק או שלא כי זה קצת מוקדם והרבה פעמים לא רואים
או לחכות עוד שבוע -שבועיים במתח (את יכולה לקטר על זה כאן חופשי) ואז תוכלי לעשות US חיצוני
יש מצב שעדיף לך לחכות
משום שיש סיכוי שגם אם ההכול בסדר לא יראו כלום וזה רק ילחיץ אותך יותר
תלוי איך הכתמים נראים
אצלינו הרב אסר את הצבע אבל זה לא מחייב.
(אגב , זה די מבאס ללכת בהריון למקווה.
אבל אם זה קורה תשאלי רב על ההכנות כי יש הבדלים
ותבררי במקווה לגבי הטבילה כי עדיף ללכת לפני שהם מחממים את המים)
אני בעז"ה מתעדת ללדת בעוד כחודש פלוס בעז"ה ...
כך שבעז"ה נצטרך לשלוח את הפיצית
(אני יודעת שזה היה קשה עכשיו אני כל כך שמחה שהיא אצלי בבטן כל היום לאיפה שאני הולכת
לא רוצה לחשוב מהלב איך אני בכלל ישים אותה רחוקה ממני לכל כך הרבה שעות אבל מהפן האוביקטיבי לגמרי )
למעון או למטפלת לפני תחילת השנה החדשה בערך בחודש מאי .
אז שאלה:
הבנתי שיש דרגות זכאות למימון מהתמ"ת - אז אם אני מקבלת דרגה ג' למשל האם אני זכאית לקבלה מאז שאני שולחת אותה למעון או למטפלת , או רק מתחילת השנה הלימודית הבאה?
האם אפשר לשלוח למעון או למטפלת באמצע השנה...
כי פשוט משהוא אמר לנו שאי אפשר לקבל את מימון התמ"ת לפני תחילת השנה הלימודית החדשה , כך שנצטרך לשלם תשלום מלא לחודשים שלפני...
האם זה כך ?
האם יש לכם פרטים שבטח אני לא יודעת על מעון ומטפלות ... אשמח אם תעדכנו.
שלום,ילדתי במאי והרופא נתן לי גלולות סרזט לאחר 6 שבועות מנוחה. נטלתי 2 גלולות (יומיים)וישר קיבלתי דימום ונעלם לי החלב. ישר הפסקתי וחזר החלב ומאז קיבלתי מחזור סדיר כל חודש,לפני חודש החלטתי לחזור לגלולות,סיממתי חפיסה ראשונה והתחלתי חפיסה שניה ואין זכר למחזור. חשוב לציין אני בהנקה מלאה!!! יש סיבה לדאגה? או האם אחרי שכבר היה דימום בהנקה וכעת עם הגלולות סרזט והנקה מלאה אין מחזור זה תקין?
זה גלולות למניעת הריון, כלומר, תרופ הורמונלית שמחסלת מחזור.
ד"א, לא תמיד אחר-כך הוא מסוגל לחזור.
אני מקווה שמדובר באמת בפיקוח נפש שאת לוקחת את זה...
מחזור קרי וסת בודאי שאין, שהלא הסרזט מונע ביוץ. אבל גם דימום אין כי אלו גלולות שנוטלים ברצף ולא עושים הפסקה של שובע לאחר שלושה שבועות כמו בגלולות משולבות.
תשמחי שאין לך דימום! זה התקין וזה גם כייף...
ולך יעל יודעים שאת נגד גלולות. ב"ה מכירה עשרות ילדים סביבי שנולדו בשובה ונחת לאחר שאימותיהם השתמשו בגלולות למניעת הריון, אז די להפחיד!
עד איזה שלב בהריון לקחתן חומצה פולית?
אני בשבוע 10 .לפני כמה ימים סיימתי את החבילה.
הייתי אצל הרופא השבוע ושאלתי אותו עם להמשיך עם אותה חומצה או להתחיל משהו אחר..
והוא ענה לי שכרגע אין שום משמעות לחומצה הפולית וכבר אין צורך לקחת.
אז לא לקחתי כמה ימים... אבל, עכשיו אני קוראת באינטרנט שצריך לקחת עד סוף החודש השלישי.
כלומר שיש לי עוד חודש שלם.
מה אתן אומרות?
ואכן ההוראה בעיקרון היא עד סוף שלישי (שאז בד"כ מתחילים ברזל ופרנטל שהרבה פעמים יש בהם חומצה פולית...)
את השלב הקיריטי עברת ברובו וכנראה לכן הרופא אמר שאפשר להפסיק...
ואין לך הסטוריה של הפלות - מספיק שתקחי עוד שבועיים.
בס"ד
לידות קודמות-
היריון ראשון שבוע 37 ירידת מים
היריון שני שבוע 40 פלוס 4 ירידת מים
היריון שלישי שבוע 41 פשוט לא זז לי כלום.. חח אמא בלחץ החמות בלחץ... שירגעו.. מהזה כבר אומר?
מה עושים? יש לכן רעיון?
יש מצב לקשקש להן שהתאריך לא מדויק וחישבת שוב וכל מיני כאלו?
בס"ד..
אבל תגידו זה יבוא פתאם? היו לי צירים כמה לילות שנרדמתי והם פשוט נפסקו.. מה נסגר עם הגף שלי? מישהי יכולה לעודד שזה קרוב?
גם אצלי היה ככה וזה מייאש נורא
אבל מצד שני עודדתי את עצמי שכמה כבר יכול לסחוב עוד
הרי לא יולדים בשבוע 44 - 45
אז אפילו אם טעינו בחישוב
לא נשאר עוד הרבה זמן
תשתדלי לנוח
ולהעסיק את עצמך בדברים שמעסיקים אותך
בהצלחה ובקלות
ובידיים מלאות!!!![]()
לידות רביעית וחמישית
בע"ה עוד בחנוכה תלדי..
בעיתו ובזמנו.
בשורות טובות.
תשתי, תנוחי ותעזרי בסבלנות.
כפי שאומרים: המטוס לא נשאר בשמים, והתינוק לא נשאר בבטן...
נשים יקרות,
החודש התחלתי לקחת אסטרופם (כדור שמקצר טיפה את המחזור ומעכב את הביוץ), ועשיתי בדיקות ביוץ ביתיות ע''מ לנצל את הזמן הטוב ביותר ע''מ להיכנס להיריון.
ביוץ של הביוץ שלי היו לי כאבים חזקים, כמו כאבי מחזור, וממש את כל התסמינים שיש לי במחזור- כאבי גב, כאבים בחיבור של הרגליים, כאבים בבטן התחתונה וכו'. שמעתי שיש נשים שיש להן כאבי ביוץ אך לי מעולם לא היה, מישהי חוותה דבר כזה?
מישהי יודעת אם זה קשור לכדורים? איך פתאום הביוץ כ'כ הורגש?
תודה! שבעזרת ה' נזכה לשמוע בשורות משמחות.. חג שמח!
פעם ראשונה! כלומר, פעם ראשונה שאני שמה לב לפחות... (בטח הייתי אומרת- הממ... כנראה אני תפוסה ומתעלמת) רק עכשיו שאני מודעת ועוקבת באופן חובבני אחרי המחזוריות שלי אני שמה לב. וגם הפעם זה היה כמה שעות טובות ברצף. די כואב ולא נעים במיוחד. אבל סביל.
אני גם מנסה להבין מתי זה- נדמה לי ממה שהבנתי שזה יכול להיות או לפני, או בדיוק, או אחרי הביוץ.... נגלה מחר אם יהיו עדיין הפרשות מעניינות...
אני בהריון, שבוע 25. (מחילה על האנונימיות, מן פרנויה כזאת שכולם יודעים מי אני...)
בערך מחודש שני-שלישי יש לי מידי פעם ירידות סוכר. גיליתי את זה על פי הרגשה, ואימתתי את זה על פי גלוקומטר של חברה. הגעתי ל52, 58, וכו', ולא בצום דווקא... ביום כיפור בגלל זה לא צמתי, ומייד אחרי זה עשיתי בדיקות. גם הבדיקת סוכר בצום, פעמיים יצאה תקינה, וגם בדיקת המוגלוביןA1C. הלכתי עם התוצאות ל2 רופאות נשים (אצל ההורים שלי כשהייתי אצליהם, והרופאה הקבועה שלי), ושתיהן + רופא משפחה לא התייחסו לירידות סוכר שהיו לי ברצינות - כי בבדיקות דם יצא לי נורמלי.
עדיין הרגשתי שאני לא מתפקדת נכון, ולא הגיוני לי הירידות סוכר האלו, ואם הרפואה הרגילה לא מתייחסת לזה ברצינות, ורק אומרים לי שבהמשך ההריון יבדקו בהעמסת סוכר, ובנתיים אולי כדאי לא לחגוג עם ממתקים. עברתי לרפואה טבעית.
הלכתי לנטורופט שאמר לי שאכן הסוכר שלי לא מאוזן, ואני על הגבול של סכרת הריון ואני חייבת לעשות דיאטה.
אני כבר יותר מחודשיים וחצי לא אוכלת סוכר בכלל בכלל, והורדתי המון בפחמימות. (ואני ממש לא מהבנות הציפוריות שגם ככה לא אוכלות כלום. אני הייתי אוכלת טוב, והדיאטה הזאת היא משהו שבחיים לא עשיתי!) בערך תוך שבוע מתחילת הדיאטה נעלמו לי כמעט לגמרי ההרגשות של ירידות סוכר ב"ה.
לאחרונה נשקלתי במרפאה כמה פעמים. בהתחלה בהפרש של 3 שבועות עליתי 300 גרם, אח"כ ב3 שבועות עליתי פתאום 1.700 גרם! באותו משקל! אחות ליווי הריון אמרה לי לעשות העמסתת סוכר של 50 ולבוא לתור דחוף לרופאה. עשיתי העמסה לפני שבוע, יצא 173. ובהמוגלוביןA1C יצא לי 4.9. שזאת תוצאה תקינה, אבל אני יודעת שלי זה לא תקין, כי זה מה שיצא לי גם לפני 3 חודשים, כשמה שאכלתי היה בעיקר פחמימות וסוכרים... ובנתיים הורדתי סוכר לגמרי והמון פחמימות. כך שזה לא הגיוני.
הלכתי לרופאת נשים, היא לא היתה. רופא אחר הפנה אותי לאנדוקרינולוג ולמרפאת סכרת בבית חולים. הפסדתי יום לימודים כדי להגיע לאנדוקרינולוג - אך גם הוא לא היה. המזכירה אמרה לי שבכל מקרה אני צריכה ללכת למרפאת סכרת בבית חולים ולא אליו, וכדי לוודא - התקשרה לבית חולים. הבנתי שסכרת מאובחנת רק אחרי העמסה של 100 לא תקינה או אחרי העמסה של 50 שיוצאת 200. לא רציתי ללכת סתם לבי"ח, אז התקשרתי לברר במוקד אחיות. האחות אמרה שאולי היה עדיף להגיע אחרי העמסה של 100, אבל יקבלו אותי גם ככה. נסעתי היום לבית חולים, (והילדים בחופש, בבית בנתיים..) ואכן לא קיבלו אותי... אפילו לא נתנו לי להשלים משפט של הסבר כלשהוא שם. חזרתי הביתה. בנתיים קבעתי תור להעמסה ליום ראשון, ואמרו לי שאני לא יעשה דיאטה במשך 3 ימים, עד לבדיקה. כמובן שלא התכוונתי לחגוג על שוקולד, אבל הרשתי לעצמי להוסיף לחמניה קטנה... מה שעכשיו, 3 שעות אחריה, אני עם כאב ראש חזק, וצמא שכמוהו לא היה... כמה שאני שותה לא עוזר לי, מן הסתם זה עליית סוכר.
אה, וכשהייתי היום במרפאה, בחזור מהבית חולים, כדי ללהוציא הפניה להעמסה - נשקלתי שוב. עליתי 1,500 בשבועיים, כשאני אוכלת בעיקר ירקות.
לא יודעת למה אני כותבת פה הכל, אבל נמאס לי לגמרי. נמאס לי שרופאים לא מקשיבים לי כבר כמה חודשים, ומתחילים להתייחס אלי רק כשיש לי תוצאה בכתב של בדיקה לא תקינה. נמאס לי הטרטור הזה מרופא לרופא, כשאף אחד לא נמצא או לא לוקח אחריות להסביר לי ברור מה אני אמורה לעשות.
וכל שבוע כזה, שאני לא מקבלת עזרה רפואית באיזון הסוכר, אני משמינה עוד ועוד, וכמובן שגם העובר, והתקווה ללידה לא בניתוח מתחילה להתרחק ממני... (גם הילדים הקודמים שלי, בלי בעיות סוכר, נולדו כבר קרוב ל4...)
באופן כללי, יהי רצון שד' ישלח לך כוח להתמודד והרבה בריאות לך ולעובר!
בנוגע לרופאים, רובם הגדול והמכריע דווקא מאוד קשוב. ממש מצער לשמוע על האטימות שנתקלת בה.
במקרים כאלו יכול להיות שצריך קצת "להתחפש", קצת להפחיד אותם.
כשאת רואה שלא מתייחסים אלייך ברצינות לפעמים כדאי קצת לעוות עובדות כדי שיתחילו להקשיב ואח"כ כשזוכים להקשבה לספר את האמת (מדבריך עולה שצריך להתייחס למצב, וזה אפילו דיי דחוף!)
לפעמים אפילו כדאי לאיים בתביעה, שהרי אם ההתעלמות שלהם היא שתגרום נזק ח"ו הם עלולים לשלם על זה ביוקר! (תעשי את עצמך כאילו את כותבת שמות של רופאים ומזכירות לצורך תביעה) הרבה פעמים זה עובד, לצערי הרב.
יישר כוח על ההתמדה והרצינות בדיאטה! את עושה את מה שנכון לך לעובר! חזקי ואמצי!
המשך הריון בריא ושמח!
צריך קצת אומץ, אבל זה יכול לעזור...
למען האמת, גם אני לא מסוגלת להיות כ"כ תקיפה, וכאשר נתקלתי (רק פעם אחת, ב"ה) באטימות, התחלתי לבכות מול המזיכרה (לא בכוונה, לא הצלחתי לעצור...), וזה כבר שינה את המצב לגמרי...
בכל אופן, בהצלחה!
יכולה מאוד להזדהות וגם קצת לעזור.
כל הכבוד לך על העירנות שלך למה שקורה אצלך! לא מובן מאליו בכלל! כל הכבוד על האחריות!!!
את אומרת שהורדת המון פחמימות וסוכרים ולא מבינה איך יכול להיות שהסוכר עדיין לא מאוזן.
אז ככה, זה כן יכול להיות.
ראשית, כדי לאזן סוכר בגוף לא מספיק להוריד פחמימות וסוכר, אלא צריך לדעת ממש איך לאכול, מה ומתי.
זה קריטי.
שנית,יש הרבה בנות טובות וסוכרתיות שדיאטה בלבד אינה מספיקה להן והן נזקקות לאיסולין.
איזו קופה את? מאוד משנה ההתנהלות....
ארחי לך עוד מעט איזה טיפול את חייבת לדרוש ולקבל במיידי.
העמסה את עושה ביום ראשון?
אם כן חשוב מאוד מאוד לאכול רגיל!
כתבת שלא התכוונת לאכול שוקולד, וזו טעות ושגיאה.
אם את רוצה שהבדיקה תהא אמינה את לא יכולה להגיע אליה כשאת מתנזרת מכל מיני דברים!
מבינה, זה קשה כשאת כ"כ חוששת. אבל זה חשוב.
אם אחרי לחמניה אני מרגישה שזה לא טוב? אני מפחדת על העובר, אם זה ישר משפיע עלי, מן הסתם גם עליו...
אני בכללית.
וברור לי שלא מספיק לי הדיאטה שלי, ולכן בדיוק אני משוועת לאיזה רופא שיתייחס אלי...
מחר אני ינסה שוב ללכת לרפאה, אפילו שזה לפני ההעמסה, כי היא מקבלת רק בשישי, (כשהיא לא לוקחת חופש...) ואני לא רוצה לחכות עוד שבוע. תודה על העזרה...
שהתוצאה תהא אמינה את צריכה לבוא בלי שום דיאטה. אחרת מה תעשי אם התוצאות לא יצביעו על הבעיה שאת מחפה עליה? מי אז יטפל בך?
מבטיחה לך שמאוד מבינה, ממש לא פשוט... זה מלחיץ ועצוב נורא...
למה שלחו אותך לבית חולים אני בכלל לא מבינה.
במאוחדת יש מרפאת היריון בסיכון, מרפאה רגילה, ששם מטפלים בסוכרת היריון.
לא בית חולים ולא כלום....
נראה לי דחוף יותר מרופאה זה שתשיגי תור לדיאטטנית.
היא זו שאמורה ךהנחות אותך איך לאכול, ומה.
הרופאה לא, היא אמורה לעקוב אחרי תוצאות ערכי סוכר ואז להחליט על דרך טיפול.

אשמח לשמוע מנסיונכן...
תודה רבה!!
אבל עמוסה נורא 
ומאוד אהבתי אותה ...
עברנו דירה, אז עזבתי אותה, ובהריון הזה חשבתי לחזור אליה, אבל הנסיעה והארוכה ועובדה שהיא קצת עמוסה מנעו ממני לעשות זאת...
אבל אני ממליצה מאוד!
שלום לכולן 
רשמתי פה לפני כשבוע לגבי בדיקת הריון שעשינו ויצא שלילי. שוב תודה רבה לכן על התגובות. אתמול הלכתי לרופאה משפחה וקבלתי הפניה לבדיקת דם ,שאותה עשיתי גם אתמול וראיתי תוצאות אתמול בערב. מישום מה ,קופת החולים חושבת שאני מינימום דוקטור והם מסרבים במוקד האחיות להסביר מה אומר הביטוי- 1000 IU/L-גדול מ. כששאלתי אם אני יכולה להסתמך על חיפוש באינטרנט האחות ענתה לי שכן... דוקטור בהדסה עין כרם ענה באתר של בריאות האישה (או משהו כזה) שזה נקרא הריון וכו'. (אני יכולה להביא קישור אם צריך). אז כנראה שאנחנו כן. למישהי יש מושג בזה?
ועוד דבר. מה אני אמורה לעשות הלאה? אני מאוד מפחדת לצפות ואז להתאכזב. גם אין לי בחילות כמו שאומרים שציך להיות. רק כואבת לי בטן תחתונה מידי פעם ואני מרגישה שיש שם תזוזה (הרגשתי את זה לפני שחשבתי בכלל שאנחנו בהריון). אני צריכה הרבה לשירותים (שתן) ויש לי עצירויות... גם אין לי עייפות (אולי קצת). יש מצב שהוא נפל לי? מה אני צריכה בכלל להרגיש עכשיו שמתפתח בתוכי הריון?
אשמח לתגובותיכן, כי אני אבודה ![]()
תזוזות שם זה גדילת הרחם... עצירות וללכת הרבה לשרותים זה טבעי והגיוני ותקין בהריון...
לא תמיד מרגישים עייפות ולא תמיד יש בחילות.. תהני כל עוד אין לך! (ותתפללי שתהיי מיחידות הסגולה שבכלל אין להם)
עכשיו את צריכה לקבוע תור לרופא נשים ואולטרסאונד (יש רופאי נשים שיש להם אולטרסאונד בחדר)
שיהיה בשעה טובה והריון משעמם מלא עם ידיים מלאות בבריאות ושמחה...
אל תעשי US לפני שבוע 8 כדי שבטוח יהיה אפשר לראות דופק
זה קשור לאוטרסאונד?
UltraSound
טבו אנחנו נשתדל לזכור שאת חדשה בתחום ולדבר בעברית תקנית ולא בקיצורים

בעלי קצת חושש... הוא רוצה לראות שהכל תקין. גם צריך לפתוח תיק -הריון או משהו דומה ,לא?
תודה רבה לכולן 
במחשבון הריון. יכולהיות שאני בשבוע 7??? אני בהלם!
הגיוני שאני משקשקת במקום לשמוח???
אמאלה!!!!![]()
אבל אם ככה לכי לרופא נשים בהקדם ,
הוא כבר יביא לך הפניה לאולטרסאונד או שיעשה בעצמו
וככה תוכלי לדעת גיל הריון מדויק וגם - לראות דופק בעז"ה
ויכול להיות שאת לפי הרופאים בשבוע 6...
קבעי תור לשבוע-שבועיים הקרובים כי ככל שזה יותר מוקדם קביעת גיל ההריון יותר מדוייקת
זה חשוב בעיקר אם המחזורים שלך יותר מחודש...(ואז אולי עדיף לחכות טיפה שיהיה באמת דופק ולא תלחצי לשווא)
ותו לא, עם כיבוד כמובן, ככה זה לא מנקר עיניים ולא הוצאה מטורפת.משתדלים כיבוד מכובד- גם ממתקים לילדים, במבה, בייגלה, וגם למבוגרים- עוגות, קרואסונים, קיגל... יש רבנים גם... וגם כך נהוג ביישובנו, מקשטים את השולחנות- לסיכום- קידוש אבל משתדלים שיהיה מכובד ולא סתם לצאת ידי חובה.
כשהיא היתה כבר בת 5 חודשים בערך.
עשיתי מזנון חלבי. לבערך 15 אנשים, אולי טיפה יותר.
אכלנו, אמרנו דבר תורה קצר, והדפסתי מהאתר של עיתים נוסח של זבד הבת וקראנו את זה.
יש שם כמה אפשרויות. אני העדפתי את הנוסח הספרדי הרגיל אבל יש שם עוד כל מני קטעים שאפשר להוסיף.
לא זוכרת כמה עלה בדיוק אבל נראה לי לא יותר מ-500.
)ככה יש בזה עוד עניין של סעודה, ואנשים פחות מרגישים "מבוזבזים" להגיע לאירוע שבאמת אין בו איזה צורך, או איזה טקס.
גם השירים של מוצאי שבת הם ממש יפים בעיניי, אם יש מישהו שיכול להביא איזה כלי נגינה - בכלל יכול להיות מקסים ומרגש.
נראה לי הכי נכון בעולם להודות לה' על המתנה היקרה, גם אם אין חיוב של ברית. (מדברת בלי נסיון, יש לי רק בנים....)
ועשינו מזנון חלבי שווה לאיזה 15-20 חברים (זוגות ורווקים, שלי ושל בעלי..)
ואז היה עוד תוכן.
זה היה כשהיא היתה בת חודשיים..
הי,
מבינה את ההתלבטות, אם כי לנו היה ברור שאנחנו ממש רוצים להודות מעבר להודאה הפרטית..
עשינו ארוחת ערב חגיגית, בבית, למשפחה המצומצמת (אחים שלי ושל בעלי, הורים וסבים), אמרנו דבר תורה ותודה לקב"ה והסברנו למה בחרנו את השם ופשוט היתה אווירה נעימה.. גם הרגשנו שבגלל שזה משפחה קרובה זה לא מרגיש להם בזבוז זמן, להיפך הם שמחו לבוא.
גם בגלל שאין לחץ של ברית, אפשר לעשות את זה אחרי כמה.. כשכבר מתאוששים קצת.
מזל טוב! ותהנו מהנולדת..
אם זה מתאים למצבה הבריאותי והנפשי אז אפשר לשקול זאת ואם לא אז לא לוחצים עליה
מהסיבות הנ"ל אני התנגדתי בכל תוקף למרות שחיכינו זמן רב לילדים, זה פשוט לא התאים לי
בסוף בעלי עשה קידוש בבית כנסת ואנחנו נשארנו בבית
כל אחד יעשה ככל העולה על רוחו ולא צריך להתבייש
יש סיפור מפורסם של אחד הרבנים הגדולים זצק"ל לא רוצה לתת שם ולבלבל כי אני לא בטוחה שאני זוכרת מי זה היה אבל זה בטוח מופיע באינטרנט...
על בחורה שממש התקשתה למצוא זיווג בצורה מאוד בטרידה... דברים קרו לא צפויים שמנעו השתדכות גם לבחורים עימם כן היה לה קשר רציני...
בעקבות כך פנו לרב והרב שאל את ההורים אם בעת לידתה עשו לה מסיבת הודיה? כי הוא רואה שחסר לה "במזל טוב" שלא קיבלה מספיק בזמן לידתה ההורים הנבוכים נזכרו שאכן לא עשו לילדה הזאת וארגנו לה מסיבה הודיה כדי שיברכו אותה במזל טוב ואכן הבחורה התארסה עוד באותו חודש...
אז לא משנה איך מודים(קידוש/בבית/שיעור של הבעל וכד') זה חשוב לציין את זה.
בקרב המשפחה המצומצמת- הזמנו אותם אלינו וחגגנו גם חנוכת בית.
האירוע כלל סיום מסכת של בעלי, דברי תורה, ארוחה חלבית שהכנתי ופעילות לילדים.
היה מכובד ויפה וכולם נהנו להיפגש.
כשהבן נולד, הרגשנו שהברית והאירועים מסביב מיצו וכיוון שהיה ביקוש מצד הקהילה שרצתה לחגוג עימנו, הזמנו רב ידוע בתשלום שיעביר שיעור עם מעט כיבוד עבור הנוכחים.
אנחנו מרגישים שקידוש לקהילה זה בזבוז כסף ואף אחד לא באמת נהנה מזה...
לכן חגגנו בצורות האלטרנטיביות שכתבתי...
חשוב לעשות משהו
כדי למנוע עיכוב בזיווג מהבת!
דבר תורה.
קצת פשטידות, מרק , מעט ממרחים, פיתות , קרקרים ושלום. לא יצאנו בנזק כלכלי מהעניין. (מחכים לחתונה....)
צריך לציין לדעתי את המאורע כמו שנולד בן- להודות על הנס והברכה.
העניין הוא שהמשפחות שלנו חילוניות (צד אחד מסורתי וצד שני חילוני לגמרי) כך שמלווה מלכה או סעודה מצומצמת פחות מתאים פה נראה לי, מה גם שלא יהיה לנו אפילו מניין ונראה לי יש ערך לעניין הזה.
אז חשבנו לעשות אירוע קטן, להזמין גם דודים וכאלה, אין המון גם ככה. הבעיה היא שהמשפחות רגילות לסטייל מאוד גבוה
וגם אם נעשה קייטרינג פשוט יחסית, זה יצא לנו בערך 5000 שח (בהנחה שנעשה בישוב שלנו אבל אז גם נצטרך להזמין חברים וזה יוסיף עוד לפחות 30 איש...). אם נעשה איפה שההורים גרים- המחירים בשמיים, וגם סתם באסה כי הייתי רוצה להביא את כולם אלינו, כי הם בחיים לא מגיעים לאזור (אאוטינג קל...).
קיצור אנחנו בבלבלות!!
הסטייל הוא שלכם. לא של המשפחה!
הם יתרגלו אליכם כפי שאתם. (וכנראה כבר רגילים לכל מיני "שגעונות" אם הם חילונים / מסורתיים ואתם דתיים).
אם לכם עצמכם מתאים סטייל גבוה, וזה חשוב לכם, אז צריך מטבע הדברים ממון לכך, ויהיה עליכם למצוא מקור מימון. יש דברים שאדם מוכן להשקיע בשבילם, ויש דרכים להשיג כסף כשצריכים.
אך אם לכם מתאים סטייל פשוט ו/או שאין לכם יכולת וחשק להכינס לחובות, אז תבחרו בסטייל הפשוט. זה לא חייב להיות עלוב. אפשר גם ביום חול כדי שהמשפחה תשתתף, אך אולי לא חייבים קייטרינג בשביל פשטידות, פיצות ובורקס. אם לא מתאים לכם לאפות בעצמכם אפשר להזמין את הפריטים האלה - אך עדיין זה יצא הרבה פחות מקייטרינג (ואפשר לכתוב למשפחה נניח מייל עם הזמנה, ובו לציין הערה מעין "האירוע חלבי ובאוירה משפחתית" - וכך לרמוז שלא יצפו לאירוע נוצץ ומפואר).
אגב באירועים שלי שהיו פשוטים למדי היו אורחים שרגילים לסטייל נוצץ ולא הפסיקו להתפעל מכמה שהיה נחמד, וכמה לא חייבים אירוע נוצץ כדי שיהיה כיף (ואני מדבר על בר-בת מצוה ולא על מסיבת הודיה להולדת בת). הופתעתי מכמות התגובות האלה!
יפעת שלום
רוצה לומר כי מנסיוני האישי , אנשים רואים באירוע מסוג זה , גזירת קופון על גבם של האורחים ,כלומר : רואים זאת כטירחה , הוצאה כספית מיותרת מצד האורח , וגזל זמן .
יחד עם זאת אל תביני מדבריי , שהולדת בת אינו דבר משמח ומרגש , אלא ההיפך מכך , אשר על כן אירוע מסוג זה מומלץ לחגיגה בקרב המשפחה הקרובה .
בברכת מעזזזזלללל טוב
שמשיוהם לא אוכלים חלבי בכלל(!!)...ספרדים עתיקים
..אז זה בכל מקרה חייב להיות בשרי...
את עצמכם מה אתם רוצים את ובעלך כמובן. בסוף כולם יצטרכו ״להתמודד״ עם הבחירות שלכם כמו שאר הבחירות בחייכם. לפי מה שכתבת זה מרגיש שאירוע גדול מבחינתך לא יגרום לך אושר וגם לא כזה ילהיב את המשפחה אז למה לעשות בכוח? לדעתי לפי מה קראתי הכי נכון לכם זה באמת לעשות בבית עם האוכל שלכם אולי לבקש עזרה מקרובים חברים או שכנים.. מי שלא ירצה לבוא זאת תהיה בעיה שלו, תהיו נאמנים לעצמכם ולמה שנכון וטוב לכם, מי ששמח בשמחתכם ישמח במה שיעשה לכם טוב באמת זאת מסיבת ההודיה שלכם!
את הסכום שחשבתם להוציא על סעודה לתרום לסעודת עניים/ שיעור תורה איכותי לקהילה.
ב"ה
המשפחות שלנו גם מסורתיות - חילוניות עם אגף גדול של ספרדים עתיקים שצריכים ארוחה בשרית עם שלוש מנות.
אמנם אין לנו בת אבל הניסיון עם הבן שלנו יכול להתאים גם במקרה הזה.
מברית גדולה התחמקנו כי זה היה בשבת, אבל התנאי לזה שאורחים לא ייסעו בשבת כדי להשתתף בברית היה שהפדיון (בן בכור ב"ה) יהיה גדול... אני דווקא רציתי לעשות את הפדיון בישיבה אצל ראש הישיבה שהוא כהן אבל לא היה מצב, זה היה מאוד חשוב להורים שלי...
בסוף באמת היה אולם, שהיה מאוד מפואר, שההורים שלי פחות או יותר החליטו עליו.. זה היה לי קצת מוזר כל העסק הזה אבל הסתכלתי על הצד החיובי:
ככה באמת יצא לנו לראות קרובי משפחה (לא קרובים רחוקים לא קשורים, אלא כאלה שאני באמת קשור אליהם) ושהם יראו את התינוק, שבלי האירוע הזה לא כל כך היה יוצא...
בנוסף ההורים שלי היו מבסוטים - כיבוד אב ואם זה גם חשוב...
הראש ישיבה בא לאולם עם כמה בחורים ועשה את הפדיון שם.. והיה מקסים! אני חושב שגם במקרה של בת אפשר להכניס תוכן רוחני לאירוע ולקרב קצת את האורחים ה"חילוניים", שאולי אחרת לא ייחשפו למשהו כזה.
דבר אחרון - לגבי הנושא של התקציב, אם המשפחה שלך הם ספרדים עתיקים אז הם גם נותנים צ'קים כמו ספרדים עתיקים.... אני לא כל כך אוהב את הרעיון הזה וכבר מישהי כתבה פה על זה שאירועים כאלה הם כמו קנס לאורחים. מצד שני, אם אין ברירה וחייבים לעשות משהו כזה, זה בד"כ מכסה את עצמו. אנחנו שילמנו 100 ש"ח על מנה באירוע (זה נשמע מוגזם - זה עוד אחרי הנחה!!). בנוסף כמה מאות שקלים על מונית ספיישל שהביאה את הרב והמלווים (זה הנוהג, במיוחד שזה היה מחוץ לעיר) ועוד הכסף של הפדיון עצמו. אחרי כל זה יצאנו ברווח של 5000 ש"ח..... אז עוד פעם... אני לא אוהב את כל הקטע של אירועים מנופחים וקנסות לאורחים. אבל אם אין ברירה והמשפחה לוחצת - יש גם יתרונות.
אבל הכי חשוב - מזל טוב, שמחה ונחת.... 
לראשנה עשינו באולם של הבי"כ עם קייטרינג חלבי שהיה מאוד יפה עם נזק של 60-70 ש"ח למנה אני לא זוכרת בדיוק ... ובכל זאת יצאנו ברווח של כ 7000 ש"ח.
עם השניה הרגשנו שצריך לעשות יותר כי היו בעיות בהריון והרגשנו צורך להודות על כך להקב"ה ולעוד מספר אנשים שעזרו לנו במהלך ההריון אז עשינו באולם ויצאנו ברווח קטן של 5000 ש"ח, משהו כזה.
יש לנו כ 4 משפחות שבד"כ מביאות הרבה יותר ממה שצריך ככה שזה מכסה את עצמו.
י
במשפחתנו זה די מקובל לעשות אירוע גם לבנות שנולדות אז זה לא משהו יוצא דופן. ואם את מרגישה צורך, אז על תחששי ממה שאחרים יגידו, רק אל תצפי שישלמו לך על המנה- כי לרוב זה מתנות.
בקשר לתוכן:
הכנו מצגת עם שיר נחמד
המשפחה עשתה שיר להולדת הבת החדשה.
ד"ת.
ברכת הגומל
והבאנו אטרקציה מסויימת לילדים.
בכל תחילת מנה חדשה היה משהו מהתוכנית. ככה שלא הורגש שזה ביזבוז זמן...
בהצלחה.
עם משפחה קרובה בבית, לשתי הבנות האמצעיות עשינו באולם ולבת הרביעית עשינו סעודת הודיה במסעדה בשרית, רק עם המשפחה המצומצמת הורים, אחים וסבתות עם דבר תורה, ברכת הגומל, נשמת כל חי והסבר קצר על השם. היה ממש נחמד וכיסינו את ה הוצאה עם המתנות ונותר עוד רווח של 4000 ש"ח...
פשוט לא רצינו שוב לעשות משהו גדול באולם ומ צד שני לא יכולנו לא לעשות כלום, ובבית זה בלאגן מיותר אחרי לידה.... היה הכי טוב מכל האופציות ה אחרות שניסינו בלידות הקודמות...
בהצלחה רבה והעיקר מזל טוב והרבה נחת מהנסיכה
קשה לי עם הסיגנון של לקרוא לזה "רווח "
"רווח של 7000"
"רווח קטן של 5000"
מסיבה להולדת בת זה לא פתיחת עסק, ואף אחד לא אמור "לעשות קופה" על חשבון האורחים שלו
ואני לא הייתי קוראת לזה "בכל זאת יצאנו ברווח..." ולמנה לא הייתי קוראת "נזק".
וצודקת, אין מה לצפות שישלמו על מנה, גם לא בחתונה.
זה שמישהו בוחר לחגוג שמחה כלשהי , זה לא אומר שהאורחים הם בנק.
בחמישי בערב,קייטרינג חלבי,מרקים,פשטידות,פסטה לזניה,סלטים,לחמים גבינות.
עשינו בסוף ערב שירה.
מנהג מרוקו כפי שסופר לי ע"י 'זקני' משפחתי:
היתה נערכת סעודה של נשים, במהלכהּ היה הרב מגיע ולוקח את הבת ואומר את הנוסח "יונתי בחגוי הסלע" וכו' וקורא את שם הילדה.
בכל מקרה, אנחנו לא נהגנו כך, אלא עשינו קידוש בבית-הכנסת בשבת (כמה שבועות אחרי שהבת כבר נקראה בשם וכלם התאוששו מהלידה). לא הזמנּו אורחים לשבת כך שלא הפלנו 'תיק' על אף אחד.
בגיל חודש עשינו קידוש ובגיל שנה עשינו מסיבת הודיה (על עוד דברים שהיו בשנה הזאת...)
בדר"כ אנחנו נוהגים לעשות קידוש
את האמת, אני לא אוהבת שעושים ממש אירוע מכמה סיבות:
1. מטריח את האנשים
2. אם זה באולם-זה מחייב אנשים לשים צ'ק יותר גדול (אני לא בונה על זה אבל ככה אנשים מרגישים..)
3. לפעמים זה אירוע קצת חסר תוכן (אז אם עושים לדאוג שיהיה קצת תוכן ולא רק אוכל)
מזל טוב
בת בכורה, עשינו במסעדה, אחרי שבועיים מהלידה
ההורים שלי וקרובי המשפחה שלהם רגילים לסטנדרטים לא נמוכים,
אז היה אוכל טוב, וגם קרובי המשפחה האלה לא מוזמנים לזבד הבת כל שני וחמישי
כי הם לא דתיים, ככה שהם נתנו מתנות יפות מרצונם החופשי.
אני אישית לא הייתי מצפה שאנשים "יכסו" את האוכל, לא בחתונה, לא במסיבה להולדת בת ולא בשום דבר אחר.
היה תוכן, קראנו קטעי קריאה, חוץ ממני שלא היה לי כח.
לדעתי אם תהיה לנו עוד בת לא נעשה מסיבה ברמה כזאת
אבל כן נזמין את כולם למשהו "מרוכז" , סעודת הודיה כזו, כדי לראות את התינוקת,
כי אחרת כל אחד יבוא ואני לא אצא מיזה כשזה "בבודדים"
זה גם עולה לא פחות להוציא כיבוד למי שבא לבקר כי אצלנו במשפחה
אם מישהו מגיע לבקר יולדת הוא לא מקבל קריסטל ושות', ואין לי סיכוי לשנות את הנוהג.
קידוש ביישוב זה לא התחום שלנו, כי אין לנו פה אף משפחה חוץ מההורים וסבתא של בעלי,
ואני רוצה שהמשפחה שלי יגיעו. אין הרבה לידות באגף של אבא שלי,
שאני קשורה אליו מאוד, וכל תינוק זה אירוע ממלכתי.
אם המצב הכלכלי בסדר, אני כן חושבת שכדאי לעשות משהו אם יש ליולדת כח,
כל אחד לפי הסטנדרטים שטוב לו איתם ושהוא מעוניין בהם ושהוא יודע שלא יכבידו על הסביבה שלו.
אנחנו שייכים לקהילה של ישיבה ופשוט עשינו קידוש בשבת.
אבל דווקא נראה לי יפה מאוד לעשות מסיבת הודיה צנועה וחמודה
למי שזה מתאים ומי שלא ממש לא חייב...