פורום הריון ולידה (עמוד 5047)

בס"ד

 

                         שלבי הלידה

 

הלידה מחולקת ל 3 שלבים: החלק הראשון והארוך ביותר בדר"כ

מחולק גם הוא ל 3 שלבים:

 

חלק ראשון:

 

א : שלב לטנטי - השלב הראשוני: בין פתיחה 0-4

יש צירים כל 20 דק',10דק' ציר באורך של 40 שניות עד דקה.

כאבים שבאים בגלים בבטן או בגב התחתון,כמו כאבי מחזור. בשלב הזה עסקים כרגיל,לנסות לישון ולצבור כוח.להמשיך לאכול כרגיל.

השלב הזה יכול לקחת בין 4 שעות ל 24 שעות ויש נשים שיש להן צירים גם כל חודש תשיעי.

חשוב לשים לב ולהבדיל בין צירי לידה לצירי בירקסון איקס,איך מבדילים?!

צירי בירקסטון איקס -  לרוב מתבטאים בכאבי גב,בצירים לא סדירים. עוברים בשינוי תנוחה,בשתיה מרובה,ובכניסה למקלחת.

לעומת צירי לידה שרק הולכים ומתחזקים,מתארכים,והרווח מצטמם,ולא עוברים בשום שינוי תנוחה או מקלחת,זה כן יכול להקל אבל הצירים ימשיכו.

ב. שלב אקטיבי -  בין פתיחה 4-7

יש צירים כל 5 דק'  באורך של דקה.

אקטיבי כשמו כן הוא,האישה צריכה לשנות תנוחות,מקלחת ממש תקל בזמן זה.

ברגע שיש במשך שעה צירים כל 5 דק' באורך של דקה זה הזמן לצאת לחדר לידה.

ג.שלב המעבר- פתיחה 7-10

צירים כל 3 דק' באורך דקה וחצי.

השלב הזה נקרא השלב הדרמטי של הלידה,בשלב הזה יכול להופיע רעד בלתי רצוני,בחילות,הקאות,ייאוש ומילים כמו "אין לי כוח" "מה עשית לי" ועוד

התינוק ממש נוגע ברצפת האגן.ומורגש לחץ על הרקטום.

 

חלק שני של הלידה-

 

שלב צירי הלחץ- פתיחה 10-פתיחה מלאה!

צירים כל5 דק' בערך באורך של דקה,

בזמן הזה להיות קשובים לגוף וכשמרגישים צורך ללחוץ,חשוב ללחוץ ולדעת איך לעשות זאת בלי לגרום נזק.

הראש יצא ויכנס. כמה שתלחצי יותר ארוך ואפקטיבי ככה הראש יצא,

עד שהמיילדת תגיד עכשיו לא ללחוץ,הראש בחוץ,לפעמים צריך לחיצונת קטנטונת וכל הגוף מחליק.

עוד לא אומרים מזל טוב!

 

שלב שלישי ואחרון-

 

יציאת השיליה-

השיליה צריכה לצאת עד חצי שעה,לפעמים צריך ללחוץ,לפעמים היא פשוט נפלטת. ואז מגיע תחושת הקלה גדולה

אם השיליה לא יוצאת זה מצריך התערבות רפואית כגון רביזו (הרופא מכניס את היד ומוציא את השילה) או גרידה בח.ניתוח.

אחרי שבודקים שהשיליה שלמה,מאחלים מזל טוב!!!

** אם לפני השלבים יש ירידת מים או באמצע מיד לגשת לבי"ח אם יש דימום מיד לגשת לבי"ח.

 

כותבת המאמר - יפעת חובב דולה מוסמכת - דולה בירושלים  ,הכנה ללידה , הומאופטיה דמיון מודרך מטפלת במגע,עיסוי רפואי - שוודי ורקמות עמוקות ועוד.

ועובר מהר לצירי לחץ? [ככה אני תמיד מרגישה את ההתחלה ובקושי מספיקה להגיע לאן שצריך...]

עכשיו אני מוכנה ללידה..

ומחכה שזה יגיע. (הריון שני..)

 

הריון ראשון עבר לי כ"כ מהר.. הלוואי גם הריון נוכחי

לי אישית יוצא מוקדם..

 

אצלי יצא בסוף חודש חמישי בערך.. ועכשיו הריון שני יצא לי לא מזמן.. בערך בשבוע 17.. אל תדאגי, בחודש שביעי כבר תרצי להפטר מהבטן הזאת!! חח.. תנצלי את הזמן שהיא קטנה ונוחה!

אני גם בהריון שני יצאה לי הבטן בשבוע 15. 

הריון ראשון יצאה לי הבטן בשבוע 23.. 

 

אבל הכי כייף בטן קטנה.. הרבה יותר נוח לתפקד.  

 

שיהיה לך המשך הריון קל. 

יצא לי כבר בטן.
קרה למישהי?
הריון שלישי

גם לי התחיל לצאת בשלב הזה- הריון רביעי.

ככל שההריונות מתקדמים- הבטן נוטה לצאת מהר יותר,

במיוחד אם לא עושים ספורט ותרגילים לחיזוק שרירי הבטן בין הריון להריון...

זה היה נראה כאילו סתם השמנתי קצת..

(ועכשיו אני לא בהריון- ולפעמים יש לי בטן שגורמת לאנשים לשאול..)

וזה לא שאני מתלוננת או משהו אלא פשוט אין לי סבלנות.

נו מתי כבר יראו?

לפני אפחד לא ראה
ועכשיו יש לי בטן מוצקה מעצבנת כזאתי

באמת לא ברור, למה את עצבנית.

ולמה לך שידעו למה את רצה לשירותים?דבר אינטימי מאד, לא?

ולגבי לקום באוטובוס - אל תבני על הבטן. כל השנים שהייתי בהריון לא זכיתי שיתנו לי מקום לשבת אם לא היה. פעם ראשונה כשזה קרה כבר לא הייתי בהריון, ותאמיני לי, זה הרבה יותר עצוב...

ואנשים בחוסר טאקט מעירים אופס השמנת. וזה מבאס.

בתגובה (עדינה כדי לא לפגוע) שהם יבינו בהם חסרי טקט

ואם לא איכפת לך לספר כבר אז תספרי

 באמת מישהי העירה בחוסר טאקט.

אז אמרתי לה : מותק אני בחודש חמישי!

ואז התחילה הבאסה היא קראה לכל מי שעבר או עברה ושאלה בקולי קולות: היא נראית לכם בחודש חמישי?

הסמקתי כאש.

לא התכוונתי לעשות כזה פרסום ציבורי לנושא!!

ולשאול אותם:

"היא נראית לכם לא בהיריון??"

 

ומשבוע 10 בערך כבר ממש קשה לי להחביא אותה, הדבר היחיד שמסתיר באמת זה שאל.

אז החלטתי שאם מישהו יראה וישאל אני אגיד שכן ואם לא ישאלו לא אגיד כלום לפני שארצה.

לא בהכרח, אבל בד"כ הבטן שיוצאת כזה מוקדם קשורה אמנם להריון אבל זה לא העובר(ית)

אדמת זו מחלה שאם האם חולה בה בהריון זה עלול לגרום לפגיעה בעובר, ח"ו.

בגלל החשש הזה- מחסנים את כל האוכלוסיה, למרות שהסכנה הגדולה במחלה הזו היא רק לנשים בהריון. החיסון לכל האוכלוסיה הוא בדיוק מה שמציל אותך במקרה הזה, כי לקבל חיסון בהריון את לא יכולה (החיסון עצמו יכול לגרום לפגיעה ולכן אם יחסנו אותך, זה יהיה רק אחרי ההריון).

בכל מקרה, בגלל שרוב האוכלוסיה סביבך מחוסנת, הסיכוי שלך להידבק הוא די אפסי, נראה לי.

כמובן שאם במקרה את שומעת על מישהו שחולה באדמת- תיזהרי מאוד לא להיות בשום סיטואציה שמאפשרת לך להידבק (ושגם בעלך יתרחק, כדי שהוא לא ידבק וידביק אותך).

 

שיהיה בהצלחה, והריון קל ובריא!

ועושים את זה בטיפת חלב, אני כמעט בטוחה.

 

יש לך את הפינקס חיסונים שלך?

גם לי חסרים נוגדנים, ומה שצביה אמרה - זה בדיוק מה שאמרו לי!

 

את לא צריכה לחשוש!!! רק להתרחק מילדים/אנשים שחולים באדמת (ובכלל, להתרחק מאנשים חולים - זו הנהגה טובה: המערכת החיסונית שלנו איננה כשל נשים בריאות שאינן בהיריון. המערכת מתפקדת פחות טוב. לכן אנחנו מצטננות בקלות למשל. צריך לשמור על עצמנו שלא להידבק במחלות, לשמור על היגיינה וכו').

 

לגבי אם אפשר להתחסן בהיריון או לא: אני לא סגורה על זה, אבל אני חושבת שלא מחסנים (אבל תשאלי, כי אני ממש לא בטוחה לגבי זה).

 

מה שכן - אני יודעת שאם חוסנת פעמיים - לא מחסנים שוב! (את זה אני יודעת בוודאות, כי זה המקרה שלי למשל).

 

בלי לחץ!

הריון קל, משעמם ובידיים מלאות!

החיסון הוא חיידק מוחלש שהגוף נלחם איתו וככה לומד לפתח נוגדנים לחיידק. 

בהריון הוא עלול להיות מסוכן אז ממש לא נותנים אותו...

בהצלחה!

 

הרופא שלי אומר שהסיכויים להידבק הם אפסיים ואין מה להילחץ.
ואסור להתחסן בהריון.

עושים חיסון אחרי הלידה

ולא באים במגע עם אנשים שיש להם אדמת..

 

(זה בעונות, ואז תכנסי לבתי חולים..)

בס"ד

 

גם לי אמרו את זה בהריון הראשון והלחיצו אותי, בסוף בדיקה פשוטה בפנקס החיסונים העלה כי חוסנתי פעמיים בעברי ואין סיבה לדאגה.

 

בשעה טובה ומוצלחת

הגוף לא מצליח לפתח נוגדנים...
אני לעומת זאת חוסנתי פעם אחת ויש לי נוגדנים...
דווקא יש לה סיבה לדאגה והיא צריכה להתרחק מחולי אדמת.

היא שהחיסון לא יעיל כי הנוגדנים שמייצר לא מועילים לתווך ארוך. גם אני חוסנתי ואין לי נוגדנים, כך שלא יעזור אם אני אתחסן שוב ואני כן יכולה להידבק באדמת. (אם הייתי נדבקת במחלה בעבר הגוף שלי היה מייצר נוגדנים יעילים..) 

אל תסכימי ושיעשו לך חיצוני!!

אני לא זוכרת אם אפשר לומר את מין העובר..

קחי בחשבון שבסקירה מוקדמת יש יותר סיכוי לטעויות..

מכניסים לך ידית של אולטראסאונד לתוך הנרתיק.

זה ממש לא כואב!!! מורחים את הידית עם מלללא ג'ל, וזה מחליק פנימה במהירות ובקלות.

מעניין באמת למה זה נרתיקי ולא בטני.... אולי כי זה שבוע מוקדם יחסית?

תנסי באמת לבקש בטני (ואם לא יסכימו - אל תבהלי! בדיקה ונגאלית איננה מכאיבה, היא פשוט פנימית, ואם אפשר לבחור - הכי טוב בדיקה חיצונית...).

 

ב"הצלחה רבה!!

איזו התרגשות

 

אני גם מחכה לסקירה שלי

(אני בחרתי לעשות רק את המאוחרת, אז עליי להתאפק עוד שבוע...)

 

מוזמנת לשתף אותנו (אם מתחשק לך) איך היה

היתרון הוא שתכלס רואים הרבה יותר טוב!!אני ביקשתי שיעבור לוגינאלי אחרי שהוא התחיל לעשות חיצוני...כי בקושי ראיתי...וכן ניתן לראות את מין העובר כבר...אני קיבלתי הודעה רשמית בסקירת המערכות הראשונה, אם העובר לא מסתיר אז בד"כ ניתן לראות!!

שהצאצא שלי השתעשע עם חבל הטבור בדיוק בין הרגליים 

הרופא ניסה שוב ושוב אבל לא היה בטוח. הוא נתן לנו את ההשערה שלו, אמר לאיזה כיוון שזה נוטה אבל שמר לעצמו את הזכות לטעות והציע שנחכה לסקירה המאוחרת...

 

גם לוקחים את זה בבית חולים לכאבים של ההתכווצויות וגם אני לא מזמן עברתי איזה ניתוח והרופא אמר שבהנקה זה מה שאפשר לקחת לכאבים

שיהיה רפואה שלימה!!!

רק עשי טובה, תבהירי לבעל שלך שזה הורמונים

מנוחה? קצת חופש? חיק הטבע? מבינה אותך כ"כ

תתנחמי בזה שברגיל את מתפקדת טוב ונורמלי

ב"ה שאת לקראת הסוף..לכי לאכול אצל השכנים

כי אני מחליפה כל שבוע.

לא יודעת למה יש לזה ריח של טחב ועובש.

"הדשא של השכן", גרסת ההריוניות

טוב שאת מצליחה למצוא תחליפים, ולמה שלא- בעז"ה עוד מעט כבר תהיי אחרי!

לידה קלה בשעתה

אני מאחלת שיעבור לך מהר! ואולי תתיעצי עם רופא כשתיהי אצלו. נשיקןת!

למיון לקבל נוזלים ולראות אם אין קיצור צוואר.

 

בהצלחה!!!!

אבל אילו לא כאבים באים והולכים. אני מרגישה אותם רוב היום....

אני משתדלת מאוד לשתות הרבה...

 

אנונימי - באמת אם יש כאבים של התרחבות הרחם - הם לא אמורים להימשך מס' ימים?

 

הלוואי וזה יסתדר...

וכמו שאמרו לשתות עוזר.
גם לי קורה מידי פעם ואני כבר למדתי שזה בגלל שלא הקפדתי לשתות מספיק.

כיוון שעלתה האפשרות שייתכן שזה חלילה צירים מוקדמים - החלטתי להתייעץ גם עם אמא שלי (זכרתי שהיא סיפרה לי בעבר שהייתה לה בעיה באחד ההריונות של צוואר הרחם מקוצר).

היא אמרה שאנסה לברר אצל הרופא נשים שלי (וכמובן - לא להילחץ! ).

 

ב"ה בדקו לי חלבון בשתן ולחץ דם, ועשו לי אולטראסאונד וגינאלי - ובחסדי ה' הכל תקין.

המסקנה היחידה שלהם הייתה רק שעליי להקפיד לשתות הרבה

 

כ"כ שמחתי שבדקו אותי!

תודה רבה, אנונימית!

 

הריון משעמם ובידיים מלאות לכולן!

ולזהות אם צירים מדומים או צירי לידה.

להחדיר את המקלון טיפה לנרתי קממש לפתח,ואח"כ בפתח פי הטבעת.יש לך 2 או /?

יש לי מקל אחד.

אפשר כל היום או שצריך בבוקר עם הבדיקות מעבדה? היום יום חמישי, אז יש טעם להביא את זה היום או לחכות לראשון?

מותר לך להרגיש צביטה בלב, אבל מייד אח"כ - אל תשכחי לתת מקום לשכל:

* האוצרות שלכם מחכות לזמן הנכון עבורם ועבור עמ"י

* יש לך יותר זמן לעבוד עם בעלך על הזוגיות שלכם, וליהנות מהעובדה שזה רק שניכם (גם כשיש ילדים - אסור לשכוח לטפח את הזוגיות! אבל ברור שזה יהיה אחרת...)

* יותר זמן לעבוד על המידות שלכם ולארגן עד כמה שאפשר את ערכי/אידאלי הבית שאתם בונים יחד, לפני שבאים הילדים (כשיש הסכמה בין ההורים, ועקרונות הבית ברורים - קל יותר לחנך את הילדים ללכת בדרך הנכונה מבחינתכם).

 

אל תיבהלי מזה שאת מרגישה קצת קנאה!! ככה מרגישות רוב הנשים (אני מניחה).

אבל בבקשה אל תישארי במקום הזה. זה לא יעשה לך טוב...

הדרך תהיה עבורך קשה מנשוא (כי תמיד יהיה במה לקנא: "וואי, איזה כייף לה שהיא כבר ילדה, ולי יש מלא זמן עד הלידה, וכולי פחדים שהעובר לא ייפול חלילה", "איזה כייף לה שהיא מחזיקה כבר תינוק ביד, ואני עוד צריכה להתמודד עם כאבי הלידה שעוד מחכים לי", "איזה כייף לה שהילד שלה כבר גדול וגמול, ואני צריכה כל היום להחליף למתוק טיטולים ולהניק אותו כל שעה-שעתיים" וכד').

 

ב"הצלחה רבה!!

שה' ימלא משאלות לבך לטובה!! (רק הוא יודע מה הטובה עבורך ועבור בעלך)

חמודה ,בדרך כלל צריך לתת לזמן לעשות את שלו,אם אתה לחוצה זה לא עובד כי הגוף שלך מפריש פרולקטין שמונע ביוץ(פרולקטין הוא הורמון שאחראי על יצירת חלב)

הכי חשוב להירגע ולהיות עסוקים במשהוא אחר וזה הוקוס פוקוס  זה קורה.

בנתיים תנצלי תזמן לעשות דברים שלא תוכלי עם ילדים כמו טיולים עם הבעל וכו'

חיבוקים לבנתיים.

אם שנה- שנה וחצי אז שווה ללכת לבדוק לדעתי. ואכן להיות ברוגע.

אפשר לקנות אבן רובי (בחנות תכשיטים אמינה), עולה 30 שח תלוי בגודל, זו אבן שעוזרת בפריון הריון ולידה. זו האבן של ראובן באבני החושן והוא זה שהביא רחל את הדודאים. זה כתוב באותה פרשה בפירוש של רבינו תם (או רבינו בחיי?)

לא יועיל - לא יזיק

אני לא שואלת כי אני מתכוונת לקנות או משהו, אבל אם את מדברת עליה בקשר לאבני החושן נראה לי ראוי יותר להגיד את שמה העברי...

מגיל מסוים ומעלה כדאי להתייעץ עם רופאת נשים בלי להמתין.

אחרת כמו שכתבו, עד שנה לפחות מהחתונה זה תקין.

 

נשואה אוטוטו שנה, בת 22.

 

 

גיל צעיר ועוד לא שנה, תהיי רגועה!

סוג של סגולה לא בדוקה - לתרום למכון פועה.....

ועוד הרבה פעמים החודשים הראשונים לא ממש נחשבים לצורך העניין כי לוקח זמן לזוג להכיר את עצמו (לא נכון לכל הזוגות)

התחתנתי בדיוק בתקופה שעוד כמה בנות שאני איתן באופן יומיומי גם התחתנו (בהפרשים מאוד קטנים), ועם כל כמה ששמחתי שאצלן זה בא בקלות- היה בכל זאת צביטה כלשהי לראות אותן בהריון, וגם יולדות, כשאצלנו עוד אין כלום.

אני באמת השתדלתי לחזק את המחשבה על כך שב"ה שאצלן אין קושי, ולנסות לשמוח עבורן.

 

בכל מקרה, ב"ה עכשיו אני בהריון (נכנסתי אליו שנה ושבעה חודשים לאחר החתונה) ומהמקום הזה עכשיו אני באמת שמחה שזה בא בשלב הזה, אחרי שהספקתי לבנות את הקשר עם בעלי (בלי קשיים של הריון, ובלי טיפול בתינוק ראשון), וגם אחרי שגמרתי את הלימודים המטורפים שהיו לנו (בלי אפשרות לחופשת לידה נורמלית- אפילו פחות מחודש).

כשמצפים להריון להגיע, זה יותר קשה לשמוח מהדברים האלו, כי לא יודעים אם הוא לא מגיע כי יש בעיה, או שזה בסדר וזה יגיע עוד מעט. (תחשבי איך היית מרגישה אם היית כבר מהחתונה שתיכנסי להריון בדיוק שנה וחודשיים לאחר החתונה, למשל. זה הרבה יותר קל כי יודעים שהכל בסדר, ואפשר לנצל בינתיים את הזמן לכל הדברים שאח"כ יהיה קשה לעשות בהריונות ועם ילדים..). בכל מקרה, תאמיני בקב"ה שגם אצלכם זה יגיע (ישועת ה' כהרף עין!), ותנסו באמת ליהנות מהתקופה הזו שלא תחזור בהמשך..

ומשהו שבעלי תמיד היה אומר לי- כל פעם שמשהו מזכיר לי את הקושי הזה של זה שעוד לא נכנסתי להריון, במקום לשקוע בצער, אפשר לנתב את זה לתפילה על הנושא- מתוך הצער שמרגישים, להתפלל לקב"ה שיפקוד גם אותנו, ואת כל שאר המשפחות שמצפות לכך.

אני זוכרת שבחודש שבו גיליתי את ההריון, ידעתי שאמור להגיע מחזור בקרוב. כמו כל חודש, קיוויתי מאוד שהפעם הוא לא יגיע, אבל פתאום קלטתי שאני לא באמת מאמינה שזה יכול לקרות. קלטתי שכבר הגעתי למצב שגם כשאני מקווה, אני לא באמת מאמינה בזה עד הסוף. אז החלטתי שזה לא צריך להיות כך- אם כל כך הרבה זוגות מצליחים להיכנס להריון, זה לא משהו על טבעי! זה משהו שבאמת יכול לקרות במציאות, ואני צריכה להאמין שזה באמת יכול להיות, ברגע שהקב"ה מחליט! ובאמת, הקב"ה החליט דווקא באותו חודש שהגיע הזמן של הנשמה של התינוק שלנו לרדת לעולם..

 

מה שכן, אחרי שנה מהחתונה כן כדאי להתחיל לבדוק את הדברים (לפנות לרופא/ת נשים, אפשר לפנות למכון פוע"ה שימליצו על רופאים טובים באזור שלכם). לי היה מאוד קשה עם השלב הזה, כי זה הרגיש כמו להודות בזה שיש לנו בעיה, ומי יודע מתי נצא מזה, וכו'. אבל באמת לא צריך להילחץ- יכול להיות שבאמת יש איזו בעיה קטנה שפתרון פשוט יוכל לעזור (אם זה בעיה בביוץ, יש כדורים פשוטים שלוקחים, בלי שום טיפול חודרני ושום דבר, וזה יכול לפתור הכל), ויכול להיות שגם לא ימצאו שום בעיה ותוך כדי הבירורים תצליחו להיכנס להריון באופן טבעי (כמו שקרה לנו, ב"ה). וגם אם כן יש בעיה יותר משמעותית, ח"ו, יש היום המון פתרונות, שעוזרים גם למצבים מסובכים ביותר (שאצלכם בעז"ה לא יהיה בכלל צורך בהם..).

 

עוד משהו שכדאי להיות מודעים אליו- לפעמים בציבור שלנו, ההדרכה שמקבלים לפני החתונה לא מספיק מפורטת וברורה, ויכולות להיות שגם שנה אחרי החתונה עדיין לא יודעים לעשות את זה כמו שצריך. אם אתם חושבים שיש סיכוי שכך זה אצלכם, אפשר להתקשר למכון פוע"ה ולהתייעץ עם הרבנים שם, ולוודא שהבעיה לא בשלב הזה (אפשר להתייעץ באופן אנונימי, לא חייבים להזדהות).

 

שיהיה המון בהצלחה, ובשורות טובות בעז"ה!

סליחה שיצא כל כך ארוך..

 

והנה המספר של מכון פוע"ה, שיהיה לכם למקרה שתרצו להתייעץ איתם: 02-6515050

חברה שקבעה תור למכון פועה חרי שנה ומשהו של נישואים, ועוד לפני שהתור הגיע היא נכנסה להריון. כנראה היא הורידה מעצמה כל דאגה  - נראה מה יגידו אחרי התור - בנתיים הלחץ ירד וזה עזר.

ועוד חברה שלקח לה יותר משנתיים, והיא מה-זה-שמחה אח"כ, כי זה יצא לה על סוף הלימודים והיא אמרה "אין סיכוי שהייתי מצליחה ללמוד עם ילדים"...

גם לי לקח שנה וחצי להיכנס חהריון... בהתחלה הייתי לחוצה...אבל אז הרפתי מהכל המשכתי את החיים וזהו...ואז נכנסתי להריון...הדאגה והלחץ גם עלולים לעכב את זה...

את מזכירה לי את עצמי.

הייתי ועדיין משוגעת על ילדים.

התחתנתי והייתי בטוחה במליון אחוז שתוך חודש- חודשיים אנחנו נזכה בהריון.

אך במציאות לקח 3.5 שנים...

כל חודש היה קשה מקודמו.

ומה עזר לנס לקרות?- גוף רפוי ללא לחץ!!!!

לכן אנונימית יקרה, תשתדלי ככל האפשר להתחזק באמונה שהכל מאיתו- להרפות!!!

אם עוזר לך- לראות את החיובי במצבך, לחזק את הזוגיות, לעבוד על המידות(צ2 הדברים תאגרי לך לשנים הברוכות הבאות...)

ו----כמובן------תפילה, הרבה תפילה,

 

 

כי אומרים מעולה שם. קצת רחוק לי, אבל החלטתי הפעם להשקיע שתהיה לי חוויה חיובית.

אבל אחות משם אמרה לי שאין מקלחת בחדרי לידה אלא רק 2 בקבלה אז ירדתי מזה.....

ברביעי פשוט לא הספקנו להגיע...

ממליצה בחום-

נכון שיש 2 מקלחות בחדרי לידה, אבל בחדרי לידה הטבעיים יש אמבטיה בכל חדר (וגם נוף לים!)

מאוד נהנתי מהצוות, ובעיקר מהגישה שמאפשרת ללדת טבעי.

המחלקה החדשה ממש ברמה,

אם כי האוכל לא משהו... (איפה כן? )

אז בעצם, מה אכפת לי שהמקלחת בקבלה?? אף אחד לא יכנס לי באמצע..

הייתה לי לידה נפלאה.

 

וזאת שהמליצה על החדר הטבעי - תהיי כנה ותספרי שזה גם עולה איזה 1000 ש"ח.. ושאם את רוצה אפידורל, מוציאים אותך משם, ולא מחזירים את הכסף.

 

דווקא האוכל היה בסדר גמור (אולי כי היה ראש השנה?)

והמחלקה החדשה באמת נהדרת..

החדר הטבעי עולה איזה 1000 ש"ח  ואם את רוצה אפידורל מוציאים אותך משם

ולא מחזירים את הכסף  |כנה| 

 

 

היה מעולה!!!

כשפקעו לי את המים המקוניאליים, והייתי בחדר לידה כבר, ותכל'ס בתהליך לידה- התקלחתי עם הטוש שבשירותים הפרטיים בחדר לידה,

וזה עשה טיפה הצפה- אבל הרגשתי נקייה יותר ושטויות...

לגבי הקלה על צירים- נכון מה שאמרו-יש מקלחות רק בקבלה, אבל הן נקיות וקרובות ואין גישה לגברים במעבר מחדר לידה לקבלה.

המיילדות מעולות (אני נפגשתי  עם 5 מהן-לידה ארוכההההההה) והאחיות גם.

גם במחלקה הצוות מדהים (הייתי ב-א', משופצת אך לא חדשה).

והטיפול בתינוקיה מסור ומקצועי-שזה נורא חשוב (ומניסיון של בעיות שיכלו להיות מאוד לא נעימות וטופלו היטב,ב"ה)

יש גם יועצת הנקה מעולה מעולה (אפילו נתנה לי פטמת סיליקון מתנה).

מה שלא אהבתי זה האוכל-היינו שבוע שלםוהביאו לי מהבית כל הזמן,

ואת העובדה שיום לפני השחרור הכניסו לנו יולדת רביעית (!!) לחדר, ווהיה קלסטרופובי, בעוד שבמחלקה ב', וגם בצד השני של מחלקה א' היו רק 2 בחדר...

בגדול- חוויה מעולה מעולה, ממליצה בחום!

אבל- לשאול לשאול שלאו- לא להתבייש לברר מה קורה עם הפיצי/ת בתינוקיה, הם לאו דווקא מנדבים מידע מעצמם (אין להם זמן )אבל אם את שואלת- עונים בכיף...

 

בהצלחה, לידה קלה!

ואם את רוצה משו באישי- בכיף..

עניין המקלחות עוד קצת מרתיע אותי.

אבל באמת שמעתי דברים טובים על הגישה והצוות, ותכל'ס זה מה שחשוב. לא?

ואם כן אז לקחת אקמול. כי לא טוב לעובר שיש חום גבוה לאמא.

תרגישי טוב.

תה עם לימון ודבש. זה טוב.

אז אפשר להתייעץ גם בטלפון עם רופא או אחות מוסמכים (בכללית יש ב*2700, ונראה לי יש גם בקופ"ח אחרות)

תרגישי טוב!

אלא אם כן יש הפרש משמעותי.

וזה קורה הרבה פעמים שיש סטיות לכאן ולכאן בגודל העובר בטווח של עד שבועיים.

אל תשכחי ששום דבר לא מדויק.

אכלת משהו מקולקל? מה את מרגישה? שתתבשרי בשורוטובות ותרגישי טוב בע״ה!!

יש נשים שבתחילת הריון יש להם התכווצויות ברחם.

אם מאחר לי המחזור בכמה ימים ויש לי התכווציות ברחם שמזכירות כאב מחזור, הגיוני היריון?

מחדדת שזה רק מספר ימים מועט מאוד של איחור

עכשיו אני בהריון שני ולא מפסיקה לקלקל את הקיבה כל יומיים.

פעם שעברה זה היה עצירות וקלקול קיבה לסירוגין.

ואיחור מחזור גם יכול להיות לידה?? (עוד לא היה מחזור מאז מחזור הלידה!)

יכול להיות שאני בהריון?

בהריון הראשון היה חי קלקול קיבה קשה.. בהריון השני, הנוכחי, לא...
בהצלחה!!

מעקב תנועות עובר רק משבוע 28

אמרתי כבר שאני יודעת שיש לי עוד קצת זמן (אני דווקא שמעתי על שבוע 24).

 

הזהרתי שאני רק מתעניינת

עכשיו זה בדיוק הזמן שמתחילים להרגיש תנועות,תהני..

אבל שוב - שתיכן לא עניתן לי:

איך עוקבים? תהיינה שעות ערות קבועות לעובר?

אני מסוקרנת...

 

בס"ד
אני לא עשיתי מעקב תנועות מדויק, אז קשה לי להגיד לך אם אמורות להיות לזה שעות קבועות, אבל בהרגשה שלי הכי חשוב זה להירגע, גם אם 10 דקות אין בעיטות בבטן, כנראה שברוך ה' הכל בסדר!! אני הלכתי עם הרגש שלי ובתכל'ס הרגשתי את הבעיטות בעיקר בלילה במיטה..

לא זוכרת בדיוק

אולי זה ורידים?

אני בהריון האחרון גיליתי שיכולים להיות ורידים לא רק ברגליים אלא גם שם...

וזה עובר רק אחרי הלידה, תתנחמי...

 

או.. פטריה?

 

כדאי להראות לרופא נשים ליתר ביטחון...

ואין לי גרד או הפרשה

כך שלא נראה לי שזה פטרייה..

זה נורא מציק

נסי רגליים למעלמה,וגרביים אלסטיות.

ולצערי זה עובר רק אחרי הלידה