פורום הריון ולידה (עמוד 5046)

ושתהי חזקה!
>חיבוק עידוד<

אולי כדי לתת לגוף להתנקות מכל השאריות בצורה טובה ולא לשים טמפון.

שלא ישארו חלקים ברחם.

מחשש לזיהומים. ככה לפחות אמרו לי אחרי גרידה, ואני מניחה שזה אותו דבר.

 

לא מומלץ להחדיר טמפון.

שה' ימלא חסרונכם בקרוב!!

 

אפשר לחכות, אבל לקחת בחשבון שזה יכול לקחת הרבה זמן עד שיוצא הכול...

אבל כמובן, לשאול את הרופאה.

מאחלת לך החלמה מהירה והיריון תקין בקרוב!

מה שלי אמרו רק תחבושות ונתנו לי כדורים לכיווץ הרחם(ציטוטק) ואם זה לא מספיק אז עושים גרידה

שבעז''ה תזכו להריון נוסף בידיים מלאות

שאם הדימום כבר התחיל לפני שבוע והיה גם חזק, אז לא חובה לקחת כדורים.
הרופאה תראה באולטרסאונד כמה התנקה. ולפי זה תנחה אותך.

אני לא לקחתי כדורים ולא שום דבר- והיה לי דימום מאוד קצר- פחות משבוע.
אבל יש מקרים שזה לוקח יותר.
אין לדעת.

מה שכן-
תסחטי כל יום 4-5 לימונים לבקבוק של ליטר וחצי.תוסיפי מים וסוכר ותשתי כל יום בקבוק.
מומלץ לשתות גם הרבה נענע. אפשר בתה או שתשימי בבקבוק יחד עם הלימון תמלאי במים חמים ואז תקררי במקרר.

זה ממש עוזר להתנקות ומקצר את הדימום.
מומלץ מנסיוני ומנסיון של עוד הרבה..

יעשו אולטרסאונד ויראו.

תודה על כל העידודים והעצות שמשמחים את הלב...

עכשיו חזרתי מהרופאה, היא נתנה לי לעשות בדיקת הריון ביתית שוב, כדי לראות אם יש הריון.

היה פס שני מאוד מאוד חלש, אז היא אמרה שזה אומר שההפלה לא שלימה.

מחר בע"ה אעשה אולטרסאונד (לא היה לה) ואז יראו מה נשאר- היא אמרה שאם זה קצת- זה יצא לבד, ואם הרבה- יצטרכו גרידה..אמאלה חס וחלילה, זה נשמע לי ממש מפחיד. הלוואי הלוואי שהכל יצא...

(ושמתי פעמיים טמפון עד שראיתי שלא שמים, מקווה שלא קרה כלום..)

ממש תודה על הכל!

אם זה לא דימום מסיבי בלתי פוסק - הייתי מחכה לראות שהדימום נחלש, כמו מחזור (אם כי אולי יותר חזק).

לשיקולך

לי זה לא היה נחשב הפלה בגלל השלב המוקדם שעוד לא התםתח אפילו שק הריון,


לא בטוח שחייבים כדורים,אם זו אכן הפלה,ואת אומרת שיש לך דימום מאסיבי,יצטרכו להחליט אם הדימום מידיי מאסיבי ברמה שלא בריאה לך,ואת מאבדת מידיי הרבה דם,ואם יחליטו שזה דימום כזה באמת,אז יצטרכו לעשות עם זה משהו..
אבל אם יחליטו שהדימום אומנם מאסיבי,אבל ברמה שאפשר לתת לו לנקות אותך טבעית,אז יכול להיות מצב שיתנו לך לחכות שהדימום יסתיים,ויכול להיות מצב שיגידו לך שאם הוא לא מסתיים עד עוד כך וכך זמן,תצטרכי לבוא לראות אם זה עדיין נשאר ברמה שלא מזיקה לך ..או שיגידו לך שאם מתגבר לך הדימום אז לחזור,אבל אם לא והוא ממשיך באותה תנאים ורמה שהם קבעו שזה תקין לך,אז יכול ליות שבאמת יתנו לגוף שלך לנקות את עצמו טבעית מו שהיה אצלי,זה גם תלוי אם הרופא/ה תראה באוס/בדיקה אחרת אם יש,שהרוב התנקה,אז יש יותר סיכוי שיתנו לזה לקרות טבעית,ואם יראו שיש עוד הרבה מה שצריך להתנקות,אז מין הסתם להפך,אבל לא בהכרח.
עד כאן ממה שידוע לי ממה שאני חוויתי.
רק תפילה.
לטוב ולמוטב.
לילה טוב.

ברוך ה' היא אמרה שכבר לא נשאר כלום והרירית דקה.

אז למה הדימום לא ממש נחלש??ומה זה הגושים האלו אם לא נשאר כלום??

אוף אני מרגישה מסריחה ומלוכלכת, אי אפשר לשים טמפון והתחבושת מלאה דם, ואין לי זמן להחליף כל העבודה (אני מורה, גם אין דקה לנשום (יום אחד יצאתי להחליף באמצע שיעור מחוסר ברירה ואני שומעת את תלמידות שלי בחוץ מחפשות אותי)וגם השירותים במקום שכל התלמידות נמצאות). כמה זמן זה אמור להימשך?? (הרופאה אמרה שזה אחרת אצל כל אחת- אבל בערך???)

ומתי בערך אמור להגיע המחזור הבא?

(ועוד משהו שלי לא רלוונטי, אבל ידעתן שאחרי הפלה מותר לטבול רק אחרי 14 יום? הרב אמר לנו, לא ידעתי...בכל מקרה לא נהיה מותרים לפני.)

שבוע בשתי ההפלות, אז בכל מקרה באופן טבעי אפשר לטבול רק אחרי 14 יום לפחות (לרוב זה ככה...)

 

חיבוק יקרה!!!! ה' ימלא חסרונכם בקרוב!!!

 

ואת יודעת שעל הפלה את אמורה לקבל לפחות שבוע חופש??

אני מקווה בשבילך שלקחת, ואם לא - תקחי עכשיו.

גם אם את מרגישה יחסית טוב, את צריכה לנוח. הגוף עבר טראומה והוא צריך מנוחה.

וזה יהיה לך טוב גם לנפש....

 

אחרי ההפלה הראשונה לקחתי חופש על דעת עצמי, כי התביישתי לספר למנהל שלי.

הוא קצת כעס ולא הבין מה נסגר איתי שבאמצע החיים אני לא מרגישה טוב איזה שבוע ואפילו לא מביאה אישור מחלה...

בפעם השנייה שלי החלטתי לחזור לעבודה מיד בלי לקחת חופש. גם התביישתי לספר למנהל וגם הרגשתי יחסית יותר טוב. פחדתי שאני אהיה בבית ואשקע בדיכאון....

אז חזרתי, ואחרי שבועיים פשוט קרסתי.

הגוף לא בנוי לזה, וגם לא הנפש....

 

ויקירתי, את עוד מורה....

אז חיבוק, ובבקשה תנוחי קצת...

תשתי מלא! זה עושה פלאים.

משך הדימום משתנה באמת. זה תלוי גם בגיל ההריון.
זה נע בין שבוע לשבועיים או 3.
אין לדעת.
אבל לימונים זה מקצר ממש!
גם נענע זה טוב.

המחזור הבא מגיע בדר'כ עד חודש וחצי אחרי.יש כאלה שפחות ויש שיותר.
ויש שבכלל לא מגיע- מסיבה טובה

מה שהרב אמר לכם זה נכון אם העובר היה יותר מ40 יום.

למה הדימום לא ממש נחלש?

-כשהתחיל לי הדימום זה היה יום שני כלשהו,בערב,ביום רביעי יצאו לי גושים,גושים ועוד גושים,פשוט כל יום הייתי מרותקת למיטה.תשושה לחלוטין.
למחרת פתאום ממש נחלש לי,ואז בשישי עדיין היה ככה מצב ביניים,הלכתי למיון לפי מה שהאחות המליצה לי,ובדקו ואמרו לי שם שכמעט הכל התנקה..ואז בשבת שוב-הדימום התגבר,שוב גושים,וכו'....
ואז לקח עוד כמה ימים(בכוונה לא אומרת מדוייק) עד שנעצר לחלוטין.

עכשיו אני יכולה לומר לך ש-אם לא הייתי לוקחת לימון ,כמו שזהר הרקיע המליצה לי כאן,היה לי דימום לפחות עוד שבוע!!!
התחלתי לקחת את הלימון כשהדימום התגבר חזרה,וחזר להית ממש דימום רציני,ותוך יום וחצי ממתי שהתחלתי לשתות את הלימון,עשיתי הפסק שיצא טהור ונקי!!!!
אז ממליצה בחום ממש על הלימון!!

כמה זמן זה אמור לקחת? לחלוטין משתנה מאחת לשניה.
ותלוי בשלב שבו התרחשה ההפלה.
ומדלגת שניה לסוגריים שכתבת בסוף-
אצלנו זה לא נחשב הפלה,בגלל השבוע המוקדם שזה התרחש,(5 או 6)(זה מה שהרב פסק לנו,לאחר פירוט הסיטואציה,כמובן שזו שאלה לרב ואי אםשר להסתמך על מה שהרב פסק למקרה שלנו)
והייתי רק צריכה לעשות הפסק כשהיה אפשר,ואז לספור כרגיל שבעה נקיים.

וחוזרת לשאלתך לגבי המחזור-
לא ממש ניתן לדעת,זה דבר שלחלוטין משתנה מאחת לאחת,וגם אצל אישה מסויימת אם חס וחלילה יש יותר מהפלה אחת,זה גם משתנה מאחרי הפלה אחת לשניה...כך שזה תשובה לא ידועה.
אני למשל כבר למעלה מחודש ועוד לא קיבלתי...

בשורות טובות!

על כל התגובות, אתן ממש מתוקות ומשמחות!

זוהר הרקיע- בזכותך באמת שתיתי היום לימונים, אבל רק היום כי היה לי יום חופשי סוף סוף, ופחדתי שאם אשתה הדימום יתגבר פתאום (פעם מישי כתבה פה שככה היה לה...)אז לא רציתי שיהיה מלא דם כשאני בביה"ס.

גם אצלי זה היה מוקדם ב"ה - בערך שבוע 6-7(יותר מ40 יום- אז מה שהרב אמר נכון לגבינו) והרופאה אמרה שזה נקרא הפלה. לא יודעת מה ההבדל..

 

מקבלים שבוע חופש גם על שבוע כזה מוקדם??מגניב..הלוואי, איזה חלום..אבל אין סיכוי, אני מחנכת ואי אפשר להבריז כ"כ הרבה זמן..וגם לא בא לי לספר, ואני לא מדמיינת איך אפשר לומר שאני חולה בלי לפרט למה..יהרגו אותי..אני צריכה בערך לגסוס כדי לא לבוא..וב"ה אני לארק סתם מתבכיינת..ב"ה שזה כזה שבוע מוקדם וב"ה שלא הייתי מרותקת למיטה, רק כאבים בשבת ודימום מגעיל ומעצבן..ואני עצבנית- זה בגלל זה?טוב שיש את מה להאשים..

רק הפחדת אותי עם זה שהרגשת טוב ופתאום אחרי שבועיים קרסת..אוף מה אני יעשה, את ממש צודקת שצריך לנוח,אפילו בעיקר בגלל הנפש.. אבל לא יודעת איך אבוא פתאום למנהלת ואומר לה שהיתה לי הפלה לפני שבוע? מה הקשר עכשיו? היא תחשוב שאני כבר אמורה להרגיש טוב, וטוב שנזכרתי.. 

טוב, בע"ה הלימון יעזור והכל יגמר..

 

אני מרגישה פתאום ממש שמחה בזכות התגובות שלכן, תודה! (מה זה המצבי רוח המתחלפים האלה..משוגעת שכמותי. רגע בוכה ורגע שמחה)

 

 

כי זה מזמן התחלת ההריון (מורידים את השבועיים שלרוב הרופאים מחשבים מהמחזור). ואם לא היה עובר (שק הריון ריק) אז אין בכלל צורך של יותר מ7 נקיים רגילים, ללא הבדל.

 

נדמה לי (לא יודעת, לא רופאה!) שהגושים זה פשוט הדם שנקרש- הגוף לא מספיק להפריש מספיק מהחומר שמדלל את הדם כשיש כ"כ הרבה, והוא יוצא בגושים.

דימום אחרי לימון-זה כי הוא מזרז את ההתנקות של הרחם. כך שבמקום שיהיה דימום מועט וארוך יש קצר וחזק.
וזה נדיר- רוב הפעמים זה לא ככה.

לא בטוח שעברתם את ה40 יום-
אם זה שבוע 6 אז זה אומר 4 שבועות הריון-28 יום.
ואם זה שבוע 7- זה 5 שבועות- 35 יום.
צריך כמובן לשאול רב ספציפית לגביכם. אבל לציין את הזמן שעבר מהטבילה.לא מתחילת המחזור

אל תחכי למצב של קריסה כדי לקחת את זה. אחרת תצטרכי יותר...

אצלי הסיפור קרה כשהייתי בשבוע 6 בסה"כ, באמת לא רציני... ומבחינה פיזית הרגשתי יחסית בסדר, דימומים וזה, אבל יחסית נסבל.

אבל לא נתתי לעצמי זמן להתאבל נפשית. הדחקתי והיית גיבורה ואמיצה, עד שנשברתי.

הנפש זקוקה לזה יותר מהגוף אפילו.

זה לא מחזור. וככה ניסיתי להתנהג, כאילו קיבלתי מחזור.

זה לא עובד...

איבדת משהו. הריון, חלום, תקווה למשהו גדול בתאריך מסוים.

תתחשבי בעצמך. בנפש שלך...

גם אם את מחנכת.

קחי 3 ימים, וכן. תספרי למנהלת.

עברתי הפלה, אני לא מרגישה טוב. לא מסוגלת. צריכה לנוח.

עשיתי השתדלות עילאית ובאתי מיד אחרי ההפלה בלי לקחת יום אחד חופשה, אבל אני פשוט חייבת לנוח קצת.

 

תקחי מהרופא חופשה לשבוע, ותגידי למנהלת שאת תנסי לחזור לפני.

אם היא בנאדם, היא תעריך אותך על ההשתדלות והנכונות לבוא לקראת. והיא גם תבוא לקראתך.

 

חוצמיזה שהיא אישה. ואם היא מעל גיל 35 ויש לה ילדים, רוב הסיכויים שהיא גם עברה את זה, לפחות פעם אחת. אז היא תבין.

 

אני חושבת היום שזה היה כל כך טפשי לנסות להחביא מהמנהל והצוות.

אני עובדת רק עם גברים, יש לי שלושה גברים שממונים עלי, והרגשתי שזה לא צנוע, לא נעים, לא שייך...

היום אני כל כך מצטערת על זה!

הם נשואים, יש להם נשים וילדים. הם גם עברו את זה.

ברגע שסיפרתי הם גילו כזו אמפתיה וכזו רגישות, שזה היה שווה את המבוכה הרגעית.

 

סליחה שאני חופרת על עצמי. אבל שתדעי שזה בסדר.

זה לא הופך אותך למחנכת פחות טובה או פחות משקיענית, רק לאישה שעושה טוב יותר לעצמה ומתחשבת גם בצרכים הכי בסיסיים שלה מידי פעם.

 

ובאמת, אם אחרי יומיים שלושה שלך עם עצמך, במנוחה, בהשלמה עם האבדן, תרגישי שזה בסדר ואת יכולה לחזור - תחזרי.

אבל תתני לעצמך את האפשרות...

 

עוד 

 

לי לקח חודשים עד שהבנתי שיש שלב שבו אם אני לא אדאג לעצמי, אף אחד לא יעשה את זה בשבילי!

תלמידותיי היקרות, עם כל זה שיפסידו מעט ימי לימודים סדירים, לא יקרה להן מאומה.

ואילו אני, אם הייתי ממשיכה כרגיל, זה היה נגמר רע.

 

עניי עירך קודמים,

אז בטח שבריאותך ושלוותך קודמים לכל!

 

המנהלת היא אישה, אין זיכוי שלא תבין או אפילו תרים גבה....

 

אל תהססי!!!

אחרי הלימונים של אתמול והיום הדימום ממש ממש פחת...לא נגמר, אבל מתחיל להראות הסוף...

יש!!איזה כיף! בזכות העצות שלכן! תודה!!

לגבי 40 יום, טוב לדעת. חשבתי שסופרים כמו הרופאים- מהמחזור. (בכל מקרה לא נהיה מותרים לפני 14 יום אז זה לא משנה)

ולא בא לי לספר למנהלת לא כי היא לא תבין, היא מדהימה ותיתן לגמרי בכיף, הבעיה היא שכולן בסוף יודעות מזה-

זה ביה"ס כמו משפחה...פעם למישהי הייתה הפלה, זה היה סוד שכולם ידעו ממנו ודברו עליו..

האמת שתמיד לא הבנתי מה הבעיה לומר ומה זה השטות הזאת לשמור בסוד דברים כאלו,

ובכל זאת- פתאום עכשיו לא בא לי שכולן ידברו על זה.

טוב, אתן מתוקות ותודה לכולן, נראה לי שאחכה ואם ארגיש שאני חייבת חופש- אבקש.

והלוואי ובע"ה תבשרי אותנו בבשורות טובות!

בשורות טובו בע"ה. חיבוק גדול

א.להיות קצת במתח, לחכות כמה ימים ורק אז לבדוק.

ב. לקחת סיכון של תשובה שלילית ולבדוק עכשיו .

זה אישי..
אני העדפתי לדעת ולא להשאר בחוסר ידיעה ובמתח כל פעם שאני הולכת לשרותים..
ידעתי שיהיה לי קשה ובטוח אתרסק אם אקבל..
אז העדפתי לבדוק בידיעה שגם אם לא,לפחות אכין את עצמי נפשית..ולפחות אוכל לקבל חיבוק..
אני גם היתי מיד אחרי הפלה.מבינה את הפחד.

וזה שיא ההגיוני לחכות קצת.
כל אמונה ותפילה פועלות,לחודש הזה או לחודש הבא..

בשורות טובות!

שבע"ה אבשר בשורות טובות בקרוב!!!

ואני מזה מבואסת....

אני כבר באיחור של 4 ימים ולא קיבלתי.

ואני מרגישה סימנים של תחילת הריון...

אולי זה רק בראש שלי כי אני אחרי הפלה וממש רוצה הריון?

אולי המחזור לא סדיר בגלל ההפלה?

אבל אם את מרגישה תחילת הריון פשוט תחכי עוד כמה ימים ואם עדיין לא יגיע תבדקי שוב

(ואוו איזה עצה מקורית וחכמה אני ממש גאה בעצמי שחשבתי על זה)

זה קשה כ'כ לצפות ולהתאכזב..

בזמנו כשציפינו ושוב התאכזבתי,בעלי אמר לי שאם היתי יודעת בטוח שחודש הבא נפקד אז בודאי היה לי הרבה יותר קל..
אז שאנסה לומר זאת לעצמי ולא לתת לעצמי לצייר את האכזבה כמצב תמידי..

את מיד אחרי הפלה?
אם כן אז בדר'כ אפילו המחזור מאחר..

איך מחשבים איחור במחזור מאז ה"הפלה" שהיתה לי?

כאילו אם עבר חודש + מאז ההפלה,אז כל יום מאז שעבר חודש,זה איחור?
כמו כל ווסת?
ואני כנ"ל כמוך,מתה מפחד מהרגע שאבין שהמחזור לא מגיע ולא מגיע,ואצטרך לעשות בדיקת הריון...אני חוששת מאד מהרגע של לראות את התוצאה...

וסת לאחר הפלה מגיעה בין חודש לחודש וחצי לאחר ההפלה. יש כאלו שקצת יותר.

אני כדי להמנע מהמתח המתמשך פשוט עשיתי בדיקות ביוץ.
ואז כשלא קבלתי ביומיים שהיתי אמורה לקבל לפי הביוץ חיכיתי יומיים נוספים ואז בדקתי. זה היה 5 שבועות אחרי . הביוץ איחר בשבוע.

מה שכן,לא תמיד יש ביוץ מיד אחרי..אז לא תמיד זה עוזר.

מברכת את כולכן להתבשר בבשורות טובות בקרוב.

ביוץ,היה כבר ביוץ..
אבל לא הצלחתי להבין מה זה אומר לגבי מתי אמור להגיע מחזור...

יש יותר ויש פחות. זה הממוצע שמחשבים לפיו. (אני אישית, נדמה לי- לא בדקתי- שמגיע אחרי פחות מ14 יום). מצד שני, אחרי הפלה חוזרים ואומרים לי כל הזמן שאין חוקיות... אז אני כאן, יותר מ3 שבועות אחרי ביוץ ועדיין מחכה למחזור שלא מגיע...

 

קיבלתי כבר פעם אחת מאז ההפלה והייתי בבדיקת רופא שאישר שהכל תקין.

אוף- אני מזה מבואסת.

ואין על מה! ב"ה הכל בסדר.

יש ילדים ב"ה בבית ובעל נפלא. אני מרגישה שאסור לי להתלונן...

אבל בכ"ז...תחושת החיסרון שאחרי ההפלה והרצון בהריון ותינוק בריא...

בע"ה הכל יהיה בסדר.

תודה לכן על העידוד!!!

אשמח לדעת אם זה חשוב אם אני עושה את העיסוי עם אצבע אחת או שתיים...

 

ברגע שתעבירי את הכרטיס מגנטי, זה יופיע להם במחשב

"זמן אמת"... תביאי ביום ראשון, ותראי מה יגידו לך, אל תזרקי את זה, סה"כ זה בתוך חומר כזה...

בשבוע 39, אני חשבתי שזה בקיבה כי היו לי גם יציאות רכות כבר כמה ימים

התקשרתי למוקד אחיות של כללית, היא שאלה כמה שאלות ואמרה שזה לא נראה מדאיג וכמובן אם יש בעיה (דימום, צירים וכו') אז לגשת למיון יולדות.

באמצע הלילה היו צירים לי צירים מאד חזקים וב"ה באמת ילדתי.

מסקנה- לפי דעתי אין מה לדאוג אבל בהחלט כדאי לבדוק..

ובמיוחד באיזור מסוים - למעלה מימין.

 

אני נוטה לייחס את זה ללחץ של הרחם \ של העובר על איזשהם איברים פנימיים,

כי ב"ה זה לא מלווה בתופעות חריגות אחרות.

 

אני ממש מבינה אותך (ומקווה שבעז"ה זה תקין אצל שתינו )

כי כך או כך - לפעמים זה ממש מ מ ש  כואב!!

את נמוכה?

מומלץ לבדוק לחץ דם וחלבון בשתן.

וכאבים בצד ימין למעלה יש לי כבר הרבה זמן..

 

 

איזה סוג כאב?

הכי טוב לשאול רופא יכול להיות המון דברים!

קיבה,כבד,כיס מרה,גזים,עצירות,בעיטות של העובר,לחץ של העובר על שריר\עצב וכו'...

ולדעת מה ששמעתי מטכנאי אול' שונים סטיה של שבוע ואפילו שבועיים(!) 

היא נורמאלית לחלוטין.

 

לשם דוגמא: בהריון הראשון שלי היקף הראש של הבן שלי התאים לשבוע 36 ואני הייתי רק בשבוע 33, נלחצתי מזה מאוד אך ב"ה זה היה ממש נורמאלי.

תמיד יש סטיות 

כך שממש לא צריך להתרגש

הם מכסתחי"ם על כל צעד ושעל בבדיקות הללו

אם רק היה לו צל של ספק שמשהו עלול להצביע על מאית האחוז שמשהו לא בסדר - הוא כבר היה אומר את זה..

זה גם משפיע על עייפות.

(ולא רק בהריון) כשאת מרגישה את זה תשתי קפאין תוסיפי לתפריט מלחים (כן אני יודעת שזה לא בריא אבל זה גם מה שהרופאים אומרים מנסיון משפחתי מרובה בנושא) תרימי רגלים אל תעשי אמבטיות חמות כי זה מוריד עוד את הלחץ דם ועלול לגרום לעילפון....

לגבי השאר בלי נדר.

מחר יום שישי!

זה אומר שיש קצת זמן לקפוץ למרפאה   (עלאק, עם הבישולים ויומשישי קצר והכל!!)

וזה בתקווה שלא אתפתה להתרווח בנחת בבית ביום ה"חופשי" הזה...  |עובדת חסרת חיים|

יש לנו אותו גיל הריון..וגם אני מרגישה שזה ארוך!
נהיה לי חוסר סבלנות שהזמן יעבור..
9 חודשים זה מלא זמן..
אני לא מבינה איך כולן עושות את זה..

נראה לי שמה שעוזר זה לא לחשוב יותר מדי על הזמן שנשאר.
להיות כמה שיותר בהווה..

אני גם אשמח לעצות

אבל גם ממנו נהנתי מאוד!

 

תמצאי סיבות להנות מההריון (ויש כאלו, המון לדעתי)...

 

עוד משהו, במהלך ההריון הראשון אמרה לי אישה יקרה (אמא ל13 ולא חשודה באי אהבה לילדים או בעצלנות) "יותר קל כשהוא בפנים מכשהוא בחוץ".  וודאי שמחכים ללידה, אבל יש הרבה מה להרוויח מהזמן שלפניה (כלומר מזמן ההריון)

וזה נכון לא רק בהריון ראשון...

אבל בכל אופן תודה על התגובה

סליחה שלא הבהרתי את עצמי...

 

התכוונתי לומר שגם אני הרגשתי ככה בתחילת ההריון הראשון, הימים פשוט לא זזו... עד שהחלטתי להנות מכל רגע, ומאז הזמן טס...

אחרת ההריון עובר עוד יותר לאט..
גם ככה אני מרגישה בהריון כבר 20 שנה..

רגע, אי אפשר לחזל"ש?

מסתבר שלא

 

תחילת רביעי,

מרגישים שהזמן לא זז...

 

באמת- הדבר הכי חשוב בהריון זה להתעסק איתו כמה שפחות!!!

ומתי שאפשר להתחיל לדבר עם אנשים ושכבר רואים שאת בהריון זה עובר יותר מהר.

 

נראה לכן שזה יעזור??? כי אם כן אז עכשיו תפוצה לכל העולם

הבעיה שכל עוד אני לא מרגישה תנועות ממש אני קצת חוששת לספר (דברנו כאן על "שלב האמונה")

ועדיין לא סיפרתי בגדול,

וזה עוזר באמת שכבר רואים את ההריון.

וזה לא עוזר..

עדיין עובר לאט..

אבל ב"ה הידיעה שכול יום בבטן רק עושה טוב
עוזרת לי מאוד

אני בהריון ראשון ב''ה, עוד שבוע חודש שישי, וזה מרגיש כמו נצח..

ועדיין לא רואים כלום, ממש מחכה שכבר יתחילו לראות משהו

בס"ד

 

איזה כיףףףףףףףףףףףףף!!!

שיהיה בקלות ובכיף!!!

 

 

גם אצלי... אין לי כוח כבר מחכה ללידה בטירוף!!!

אותה.

היא טוענת שהאמבטיה ממש לא יציבה.. וכל פעם שהיא הייתה מטיילת עם הילדה היא הייתה מפחדת שפתאום היא תתהפך לה או משהו...

מכמה חברות וגם גיסתי. ממש לא מומלץ

ל4 גלגלים אין את הבעיה הזאת

שמעתי שה4 כן יציבה, אבל היא שוקלת עוד 2 קילו [בערך] השאלה אם בשביל קצת הזמן שמשתמשים באמבטיה כדאי להיסתובב אח"כ עם עגלה יותר כבדה?

בכללי מרוצה ממנה מאוד.. עכשיו מפרע לי שאני לא יכולה לראות את הילדה..

אני דווקא לא הרגשתי שהעגלה כמעט מתהפכת מכל בליטה במדרכה (כן הרגשתי פחות יציבות אם עליתי וירדתי ממדרכה, והכביש היה בעליה או ירידה יחסית תלולה),

והייתה לנו התהפכות אחת בבית (הגדולה עמדה על כסא קטן ונשענה על העגלה כשהקטנה הייתה בפנים, אני רצתי באיחור מהחדר השני), ועוד כמעט התהפכות.

 

אז, אם את חושבת לקנות אמבטיה, אני ממליצה קודם לבדוק את הדגם עם הארבעה גלגלים (נוחות, משקל-תנסו להרים בחנות, מחיר), ולראות אם בכלל כדאי ללכת על זה.

 

בהצלחה!

עגלת האמבטיה שלי  - כבר לא משהו אחרי 4 ילדים.

ויש לי בבית עגלת בייבי ג'וגר מיני 3 גלגלים,

רציתי לחסוך את קניית עגלה שלמה.

ואולי להסתדר רק עם השכרת אמבטיה.

 

אבל ממש ממש לא מתאים לי עגלה שאצטרך להיות בסטרס שאף ילד אינו מתקרב וכו'.

 

תודה רבה לכל המגיבות.

עזרתן לי באיסוף המידע.

אבל לא מגיע למצב של סטרס שאף ילד אינו מתקרב.

דודה שלי הסתדרה עם האמבטיה הזו + 5 בנים פראיים בבית והיא לא היתה בסטרס.

לא ציינת אם כואב לך? או שאולי שורף? מגרד?

 

לפי הידוע לי זה יכול להיות טחורים, וכדאי לבדוק ולטפל אם זה מגיע לרמת חומרה של דימום..

 

בברכת בריאות שלמה!

 

תנסי לאכול יוגורטים ולשתות הרבה מים ולראות אם יש שיפור

מזה, יש לי נטיה לעצירות, וקרה לי כבר כמה פעמים שירד הרבה דם מפי הטבעת בגלל עצירות, זה כואב...

אז תבקשי בבית מרקחת יש הרבה דברים נגד טחורים

ואם אין לך עצירות  וזה ממשיך כדאי להתיעץ עם רופא 

אבל זה נשמע מוזר שאת כבר מרגישה את זה..מוקדם מידי..

אבל בלי שום קשר להריון (אני כבר לא בהריון)

מאז ומעולם, זה בעיקר כששתיתי הרבה בזמן קצר. לא צריך לתלות הכל בהריון

קטנה אז היה לי מנהג כזה לשתות מלא שוקו ואז לקפוץ במקום ולשמוע בלופים בבטן... אז אני מבינה אותך ותודה שהעלת נשכחות

אבל ברצינות, אנישוכבת במיטה ומרגישה את זה ונגיד אם אני שכובת על הגב ואז עוברת לצד אז זה ממש ברמה שלא נעים ... לא יודעת..

אני ממש לא סופרת עדיין

פעם שעברה התחלתי לספור ימים באמצע שמיני

זכותך להביא ילדים באיזה מרווחים שאת רוצה!! זה לא המשפחה מגדלת אותם!

 

מובן שאת בתקופה לא קלה, שתעבור בע"ה,

מציעה לך לחפש כאן שרשורים, וכן בגוגל, בנוגע להתמודדות עם עייפות (ברזל), בחילות, ושאר ירקות...,

אין לך כיסא בתור מורה?

הן חשבו שאת אחת מהחבר'ה או שאת לא מרגישה טוב,

אל תחששי מתגובות הסובבים. הריון זה דבר נורמלי ושמח ב"ה!

 

שיהיה ממש בקלות בע"ה!

 

 

 

 

תודה על העצות! ועל קבלת הפנים!

 

לא חסר לי ברזל ב"ה וגם לא כל שאר הויטמינים והמינרלים (חוץ מויטמין  d שחסר לי כרונית ואני תמיד לוקחת, אבל אין לו שום קשר לתופעות הללו...)

וטיפים לבחילות אני מכירה, חלק עוזרים  לי לפעמים וחלקם אף פעם לא...

 

רק הייתי צריכה לשתף  הפיתרון ל"בעיה" ידוע, שבוע 12 יגיע והבחילות ילכו...

גם אני בתחילת הריון שלישי ומאוד מזדהה עם מה שאת כותבת (האמת לא כ"כ בהתחלה, כבר ב"ה שבוע 14...)

הדברים האלה נורמאליים ולגיטימיים- אולי תנסי ללמד אותן רק בישיבה.

עבודה זה דבר מעייף ובעיקר הוראה.

 

יש פה מלא שרשורים לטיפים לבחילות וכדו'-

שיהיה המון בהצלחה!!!

ב"ה בקרוב תתחילי להרגיש יותר טוב!

יש מצב לעזרה מבייביסיטר?

תלכי לישון מוקדם עם הילדים?

אולי חופשת מחלה קצרה לנוח קצת בבוקר.

מבינה מאוד את התחושה. גם אני חיכיתי קצת עם הבשורה כדי שהקטן/גדול שלי לא יהיה כל כך תינוק...

המון הצלחה. תרגישי טוב!

בעה

אני ממש איתך...הבת שלי בת שנה...

גם אני בהריון שלישי..ב"ה

בחילות כאבי ראש...

ושומרת סוד...

בא לי לגלות לכוווולם...

גיליתי כבר לאמא ולאחותי...

 

אני גננת ומעולפת..

 

ממילא אין לך מה לעשות עם התוצאות של הבדיקה הזאת חוץ מלהלחץ

אז??

טוב, מי שהפלה אצלה באה בחשבון (לא נראה לי שיש כאן כאלו) אז בבקשה שתעשה

כל היתר מה הן ירוויחו מהבדיקה?

חוץ מזה, גם אם לא עושים הפלה כדאי להיות מוכנים לזה. שלא תהיה הפתעה בלידה.

 

ח"ו. ושכולם יהיו בריאים בע"ה

ואם חס ושלום יגלו שלמישהי יש ילד עם סבירות גבוהה לתסמונת דאון?

מה אז?

א. זו רק הסתברות. לא בטוח שזה כך.

ב. וגם אם כן-
אז היא תפיל?
מאיפה ההיתר ההלכתי והמוסרי לרצוח ילד ?
ילדים עם תסמונת דאון אמנם נולדים עם בעיות בלב אבל רובם יחיו.
מאיפה ההיתר להרוג?
גם אם זה כואב וקשה ואף אחד לא קל לו להתמודד..אבל זה לא מצדיק הרג של עובר חי.
כמובן, אם יש סיבה ספציפית -מומים קשים וכו- זה כבר סיפור אחר. וצריך להתיעץ.

ג. ואם לא מפילים- אז נשארים במתח ובפחד כל ההריון.

בקיצור, אני ממש נגד.

ואני יודעת שלא בודקים רק תסמונת דאון. יש בדיקות אחרות..לא כאלו שבנויות רק על סטטיסטיקה.

יש היתרים של רבנים עם כתפיים רחבות מאד לעשות הפלה.

בציבור שלנו זה "שושו". לא מדברים לא יודעים לא שומעים.

כולן יכולות לקפוץ בזעזוע עמוק ולהגיד "אסור" בלי שבאמת חקרו את הנושא לעומק, וזה משגע!!

 

בספר "פניני הלכה" של הרב מלמד (הרב של האתר, אגב...) הוא מביא את דעתם של גדולים ועצומים בעניין הפלות, והוא מדבר בעיקר על תסמונת דאון!

אז בבקשה, מי שמעוניינת ללמוד את הנושא מוזמנת לקרוא.

הרב מלמד לא פוסק שם, אלא מביא פסיקות של גדולים ממנו.

 

הרב עצמו מביע את דעתו שם בעניין הזה, וכותב (לא זוכרת את המילים המדויקות, אבל הרעיון הכללי...) שזה ממש עצוב שאין על זה דיבור בציבור שלנו ושאף אחד לא מכיר את הנושא, וכולן בטוחות שאסור לעשות הפלה ונשארות עם ילד עם תסמונת דאון.

 

אז... קודם כל רוצה להבהיר:

מי שמוכנה לגדל ילד עם תסמונת דאון, עם כל המשתמע מכך, היא אישה עצומה בעיני!! ענקית!! אשריה שיש לה כוחות!!!

אבל שתעשה את זה מבחירה.

מי שלא מרגישה שהיא מסוגלת, יש לה הרבה על מי ועל מה לסמוך.

 

מבחינתי זה לא פתוח לדיון על דעה בעניין, כי לא הבעתי את דעתי.

רק הסבתי את תשומת לב הנשים היקרות פה שהן חושבות כפי שהן חושבות לא מתוך ידע אלא מתוך תמימות...

מוזמנות ללמוד את הנושא ולקרוא את מה שהרב כתב על העניין בהרחבה.

 

 

ובטוחה שיש להן מקום הלכתי.

זכותי להביע את דעתי בנושא.

אני לא שופטת אף אחת .זה ניסיון ממש קשה! שאף אחת לא תצטרך לעמוד בו.

וגם מי שבחרה מה שבחרה- בטוח שעשתה מה שנכון עבורה.


ועם כל זה..
אני עדיין לא בעד לעשות את הבדיקות הנ'ל.
וזו דעתי האישית.
וכל אחת תעשה כרצונה.

סליחה עם פגעתי.

פשוט תהית מאיפה ההיתר ההלכתי והמוסרי, והאנונימית שמעלייך כתבה שלא נראה לה שיש פה בנות שיעשו את זה...

אז הבאתי את הדעה שכן מתירה.

 

בוודאי שיש דעות. כמו לכל דבר, אנחנו הרי יהודים, לא? אין דבר אחד שכולם יסכימו עליו באותו האופן

 

אבל חשוב מאד-מאד לתת גם את הבמה ההלכתית הפחות מוכרת והיותר "נועזת" כביכול, לנשים שלא מבינות את ההשלכות ולא יודעות שאופציה כזו קיימת בכלל...

 

אז כן, יש כתפיים רחבות להישען עליהן.

 

ובאמת שלא נדע... 

 

מבינה שיש לזה מקום.


אישית- הסיבות שהדעה המקלה מתבססת עליהם- לא מבינה אותם.
מלבד קושי נפשי משמעותי במיוחד של האם.

קיצר, תודה על ההערה.

שה' לא יעמיד אף אחד לא לידי נסיון ולא לידי ביזיון..

קודם כל כמו שהבהירה זוזואית, יש היתרים של רבנים גדולים מאוד מכל החוגים.

ולא תמיד זה עניין של "מסוגלת" או  "לא מסוגלת", הרבנים (ואני מדברת על רבנים מכל החוגים, גם המחמירים ביותר!) בד"כ לא חוקרים את האישה האם היא מסוגלת נפשית לגדל ילד כזה, אלא ממליצים ולוקחים על הכתפיים שלהם, במלוא האחריות את ההפלה... (ואני מדברת כמי שביררה טוב טוב את הנושא) 

 

ובעיקר, שה' לא ינסה אף אחת בעולם בניסיון הקשה הזה. אבל לגדל ילד מיוחד בכל השלבים, זה עניין כל כך מורכב. וככל שהילד גדל הניסיון רק נהיה קשה יותר (רק תחשבי על זוג הורים מתבגרים שצריכים לחשוב מה יקרה עם הילד שלהם אחרי ה-120...) מניסיון אישי - משפחתי. 

אז אין צורך להרבות בהסברים.

ביקשתי ואבקש שוב סליחה על הנחרצות.

לא נראה לי שזה מופנה ספציפית אלייך....

פשוט זו נקודה רגישה שיש עליה טאבו, וכשלוחצים על הכפתור הנכון פתאום צצים כל הסיפורים האישיים הכואבים שאין להם מקום להישמע בדרך כלל....

 

ואת ממש צדיקה שבאמת הלכת וביררת! אשרייך!

(הלוואי עלי ככה שמישהו יגיד לי משהו, ייתן לי מקור ואני אשכרה אלך ואבדוק! מעריכה מאד...)

 

והיו אפילו רבנים שאמרו לה ממש שהיא צריכה לעשות...(אבל אחרי מי שפיר)

אומנם אני לא מצליחה לתאר את המשפחה שלנו בלי הדאונית המתוקה שלנו אבל יש התרים כאלה...

ולדעת בהריון זה לא רק בשביל הפלה זה גם בשביל הכנות נפשיות ופזיות...

(ועדיין אני לא עשיתי שקיפות וגם לא סקירה מוקדמת רק מאוחרת)

זו החלטה ספציפית לכל הריון.

שמעתי על לא מעט רבנים שהתירו ובנות שעשו לאחר התייעמות עם רבנים ממכון פוע"ה.

ממש לא נכון להגיד שהפלה אסורה על פי ההלכה בכל מצב.

יש מצבים שמתירים. נכון, יש המון אפוריםו לא כל רב מתיר כל מקרה אבל מי שהפלה באה בח-ן מבחינתה והיא הולכת לפי רבנים שמתירים הפלות במקרים שונים אז למה שלא תעשה???

ולוותר על חלבון עוברי.

 

בדיקת שקיפות יותר אמינה ומדוייקת מבדיקת הדם של חלבון עוברי.

 

על 2 ילדים שלי בעקבות הבדיקה הסטטיסטית אמרו שיש חשד לפגיעה במערכת העצבים (לא ת. דאון) ואחרי שבסקירה מוקדמת ראו שהתפתחות מערכת העצבים תקינה.

בהריון אחד זה היה ברמה של המלצה להריון בסיכון גבוה.

 

לאחר ההריון שלווה באולט' כל שבועיים (לראות גדילת עובר, מוח וכו') בררתי את העניין וזו הדעה הרווחת שגיליתי- שקיפות יותר אמין ואם חו"ח אכן יש פגיעה כלשהיא זה שלב יותר מוקדם להפלה במקרה הצורך (לא מתנצלת לרגע! פגיעה במערכת העצבים...)

וזו גם דעתה שחור על גבי לבן של ד"ר חנה קטן.

חלבון עוברי היא בדיקה סטטיסטית נטו, כלומר הסיכוי לת. דאון לפי גיל הוא 1 ל.... הסיכוי לפי הדם הוא 1 ל....

 

וכבר שמעתי מרופאים רבים שהגיע הזמן להוציא את הבדיקה הזו מסל הבדיקות.

 

בהצלחה.

הריון קל תקין ומשעמם ובסופו ידיים מלאות!

אם הייתי עושה בהריון האחרון היה נחסך ממני כאב גדול מאוד

 

שקיפות עורפית מגלה גם תסמונות נוספות ל"ע (מעבר לדאון שדובר בה ארוכות כאן)

ופגיעות בהתפתחות מערכת העצבים, שבמקרה שלי הובילה להפסקת הריון בעקבות מומים חמורים

אוטוטו בעז"ה נכנסת לתשיעי (אמאל'ה! )

אני רוצה שתהיה לי משאבה מוכנה מראש (ללידה אם אצטרך).

תודה מראש!

אני אישית אוהבת את אוונט הידנית ומדלה החשמלית.

אשמח לשמוע..

חשוב לי שיהיה קל לנקות, כי כבר איבדתי חלק קטן מאוד של משאבה ידנית של אוונט..

אזיה מספר הריון?

למה את חושבת שאת בדכאון?

 

אם את מרגישה שהמצב הנפשי לא טוב זה לא משנה איך קוראים לתופעה, צריך לעזור לעצמך לצאת מזה...

 

זה מאוד הגיוני ששינויי ההורמונים בהריון יגרמו לדיכדוך מסויים ויתכן שזה יעבור עם סיום ההריון, אבל נראה לי שבכלל לא כדאי להגיע ללידה מתוך עצבות. לידה מצריכה הרבה כוחותת נפש, וגם ההתאוששות ממנה..

 

באיזה שלב של ההריון את?

ולמה את חושבת שאת בדיכאון? (כלומר, מה התסמינים?)

 

הרבה הצלחה ובריאות! חזקי ואמצי!

אתמול.
אם מרגישים חוסר חיבור לתינוק חוסר ציפייה
הרגשה של דיכאון ודיכדוך יש מצב שזה דיכאון בהריון.

תשאלי רופא

השאלון של הדכאון.

 

לי היא נתנה (מעצמה) באזור שבוע 30:

אחרי שמילאתי את השאלון - שאלתי למטרתו.

אמרה שאם הציון מעל 11 - סימן שיש לי דכאון.

 

אז מסתבר שיש כזה דבר...

 

אבל אל תמהרי להסיק שאת בדכאון.

גם אצלי יש השתוללויות של הורמונים (בוכה מכל דבר קטן למשל).

 

אני חושבת שבעלך צודק...

זה ההריון השני שלי, חודש שישי. 

אני בוכה המון, אין לי חשק ומוטיבציה לעשות דברים, אין לי חשק להיות עם בעלי...

אני כל הזמן מרגישה מסכנה וכשאני חושבת על עצמי, אני מתחילה לבכות...

להתייעץ עם ארגון ניצ"ה.

לפתוח חלון בבוקר אור יום,לאכול טוב.

לצאת לטיול רגלי להתאוורר.

את צריכה לעשות אולטרסאונד לוודא אם יש שק הריון,דופק ואז ייגידו לך.

נכון לעכשיו חלש מאוד אפילו לא על התחתונים

בדקת הריון? זה נורמלי אצלך איחורים כאלה?

היה לי לפני הלידה של ביתי הבכורה איחורים כאלה אבל מאז עברו 5 שנים לא בדקתי הריון

הכאבים לא כמו של מחזור יותר כמו מתיחות כאלה

אך אנונימית- כמות הדימום לא אומרת כלום- לפעמים יש דימום כבד גם בהריון וזאת לא הפלה. (אמנם פחות מצוי, אך קיים).

תרגישי טוב!

בעז"ה שיהיה הריון בריא ושלם.

אבל דימומים בתחילת הריון יכולים להצביע על בעיות, שככל שעולים עליהם מוקדם יותר, הנזק קטן יותר.

אצלי היה דימום כזה לא חזק, כתמים בעיקר על הטישו, די הרבה זמן. בסוף זה היה הריון חוץ רחמי (אני משתפכת היום על איבוד ההריונות שלי...).

ואם הייתי מחכה קצת יותר, הוא היה קורע לי את החצוצרה ח"ו, והייתי צריכה לעבור כריתת חצוצרה.

 

אז בכל מקרה לכי להיבדק.

בעז"ה זה כלום.

(היה לי גם דימום בקטנה בהריון השני ויצא לי ילד מקסים בריא ושלם...).