פורום הריון ולידה (עמוד 5048)

אבל אני לא יודעת אם זה רק פוגע ביעילות או גם מסוכן.

כי ההורמונים משבשים את היעילות

או שההריון וההורמונים הורס את פעולת הלייזר?

וזה לא מפריע להיכנס להריון?

ונדמה לי שגם בהנקה אי אפשר

(אבל בכל מקרה, יש היום הרבה שיטות של לייזר, אז מומלץ לברר מול המקום שבו את עושה טיפולים, הם ידעו להגיד לך הכי טוב)

הנקה מלאה?

יש שיטות לקיצור הדימום כמו לדוג':

 לסחוט כל בוקר 3 לימונים סחוטים,אפשר להמתיק עם סוכר ומים. הלימון מנקה את הרחם.

חליטת ילקוט רועים,אפשר לשתות אייס תה או חם.

מחיצות רימון (את הלבן) להרתיח ולשתות.

בס"ד

כל פעם נשים שואלות איך לקצר דימום...

זה ממש רלוונטי

הנקה לא מלאה, בלי גלולות.

הלימון זה בדוק? תוך כמה זמן לצפות לתוצאות?

מסתדר לי לימון...יש לנו עץ....

חברה שלי ניסתה לעשות הפסק במשך חודש ולא הצליחה. אחרי חודש הם הלכו לרב עם ערימה של עדים והוא טיהר את הכל... לא חבל? ממש כדאי לשאול רב, גם אם לך נראה שזה לא יכול להיות טהור...

בהצלחה רבה~!~!~!

ודווקא היה לו טעים

וככל הנראה גם לכלי הדם הפתוחים  (שנשארו פתוחים מההריון) להסגר -שזה חיובי.

אבל אם לא נחלש - עשי בדיקות דם ותתייעצי עם רופא נשים.

אני עם כתמים בגלל סרזט ואני לוקחת מסטיק תימני וזה מנקה חבל"ז!!

ללבוש לבנים שחורים ולהתרחץ במגבות כהות דבר שמסתיר את צבע הכתם האדום 

ואז תמיד טהורים זה לא מדעתי זה מרבנים וחכמים וספרים של רבנים מימי קדם ועד ימינו!!!

אז אי אפשר ללבוש לבנים שחורים, כידוע...

גודש עד שיבריא ותניקי מהצד הבריא? אם רק צד אחד פצוע... וואי, תרגישי טוב בע"ה!

כדאי לשאוב מהצד הזה או להניק עם פטמות סיליקון. כל פעם כשהוא נושך תגידי 'איי' בקול, שיבין שזה לא נעים לך.  אם זה לא עוזר תפסיקי מיד כשהוא נושך, ואם גם זה לא יעזור (סה"כ 3 פעמים...) אז תפסיקי להניק, שנה ופיפס זה בהחלט מכובד. אין מצווה לסבול בהנקה, ודאי שלא בגיל כזה. (אני בעד להניק כמה שיותר אבל רק בתנאי שזה כיף לשני הצדדים.)

יכול להיות שצריך משחה אנטיביוטית לפצע, אם יש רופא/ה זמינה הכי כדאי להראות, לשים משחה וכך זה עובר הכי מהר. מניסיון....

בהצלחה. 

ובדחיפות ללמד אותו בנחישות ואסרטביות שאסור לו לנשוך. שידע שאם הוא נושך הוא לא יונק.

וכל הכבוד על ההנקה בגיל הזה.

חיזקתן אותי, אתן מקסימות!

אני ממש ממש רוצה להמשיך להניק, קצת עצוב לי שהוא התחיל ככה לנשוך.

ניסיתי להסביר לו שאסור לנשוך וגם הראתי לו שממש כואב לי (כולל הפסקת הנקה באמצע). בפעמים הראשונות הוא נבהל והתחיל לבכות ועכשיו הוא צוחק... נראה לי שהוא בודק גבולות בנוסף לזה... אבל זה כן קצת עזר כי הוא פחות נושך וגם התחלתי למרוח לו טיג'ל ולתת לו דברים אחרים שיעזרו לו עם השיניים, ובכל פעם כשהוא מנסה לנשוך אני מציעה לו משהו קר או עושה לו עיסוי. זה נראה לי חשוב לתת מקום לכאב שלו ולעזור לו, ואולי הוא לא יחפש ככה את הנשיכות כדי להירגע... אני גם שמה לב כשהוא עומד לנשוך וכמעט תמיד מצליחה לעצור את זה לפני...

הסביבה אומרת לי להפסיק להניק כבר כמה זמן לצערי, חוץ מבעלי המקסים, וזה מוסיף קצת לקושי.

אולי אני באמת אלך לרופאה שתראה את הפצע ואנסה למרוח לנולין.. 

תודה

אז ישר הם שמו לי משהו...וזה ירד, תנסי באמת בחנות תכשיטים אולי יש להם חומרים מיוחדים... בהצלחה!!

ניסיתי עם מים סבון ושמן זה לא עזר.

יש עוד רעיונות?

(לגבי חנות תכשיטים אין לי באזור, תודה)

אולי תנסי להכניס את היד למקום קר?

/-:

אולי אפשר איכשהו לקרר את היד (לשטוף במים קרים מאוד). אפשר גם לשלב עם השיטות הנוספות (כשהיד קרה לנסות לשטוף עם סבון או שמן).

מקווה שיעזור..

אולי אפילו רבע שעה, ואז לנסות להוריד, אולי בעזרת שמן או מי קרח וסבון (שגם הוא שומני).

אפשר גם לשקול ללכת לצורף, לחתוך את הטבעת, ולהוסיף מילימטר להיקף.

הריונות יכולים לשנות את מבנה הגוף שלנו, וגם הקיץ משפיע (חום ועוד קצת חום).

בהצלחה!

תמיד כשאני שוטפת רצפה נופלת לי הטבעת בגלל המים הקרים והסבון

זה קרה לי פעם, לבסוף ניסרו את הטבעת מהאצבע, יש סכנה שלא יגיע דם לשם, ואז זה מסוכן ממש.

(רק במידה וזה לא יורד עם מים וסבון, ושמן וכל שאר הפטנטים, כמובן)

שמתי את היד במי קרח, אחרי 20 שניות חשבתי שאין סיכוי, היד פשוט כאבה מהקור. לאחר כמה דקות הכנסתי שוב ל20 שניות, ושוב לאחר כחמש דקות, ואז באורח פלא בתוספת סבון הטבעת הצליחה לרדת! תודה לכל המציעות.

עכשו הטבעת תחזור למקומה הטבעי בקיץ, הקמיצה.

באמת כייף לראות את הפסון הזה

אל תשכחי להמשיך להתפלל על ההיריון!!!!! צריך ניסים כל יום!!!!!!! כל דקה וכל שנייה.

להתפלל עד הלידה, וכמובן שגם (ויותר) אחריה (אומנם מרגש להחזיק ביד תינוק קטן ומתוק, אבל בעז"ה הוא יהפוך לאיש צריך הרבה סיעתא דישמיא שיהיה מחונך וירא אלוקים).

הריון משעמם ובידיים מלאות!!

מוזמנת להתייעץ לגבי כל (!!!!!) שאלה שיש לך

(החבר'ה פה תותחיים אחד-אחד. לי באופן אישי - עזרו ועוזרים המון!!!)

אמן ואמן על כל מה שאמרת.

מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל,ארוך,עגול,בריא ומשעמם..

ושבסופו תצאו בידיים מלאות!

1. אני מתעמלת 3 פעמים בשבוע על אופני כושר, בכל פעם כחצי שעה- להמשיך/להפסיק? זה עלול לעשות נזק?

2. הקטנה (בת שנה וחצי כמעט...) עוד יונקת כ-3-4 פעמים ביום. זה לא מפריע לי. האם אני יכולה להמשיך? זה עלול לפגוע בהריון? עלול לגרום התכווצויות/דימומים?

תודה

אבל אופני כושר לא מומלצים בכלל אחרי 3 החודשים הראשונים.

בכל מקרה תשאלי את הרופאה שלך לגבי התעמלות בכלל וסוג ההתעמלות בפרט.

מה הבעיה באפניים? ולמה דווקא אחרי 3 חודשים?

הייתי בדיוק אז בהריון ככה שאת ההוראות אני זוכרת מדויק אבל את הסיבות לא כ"כ....

אבל יש עוד המון התעמלות שאפשר לעשות בכיף בלי בעיות , אז למה שלא תנסי?

אני התעמלתי עד הלידה ממש וחודש אחרי הלידה לא היה זכר להריון ולידה.

היום שבוע 19 ואין זכר עדיין להריון . בטן שטוחה.

בקיצור אם בא לך על זה אז אני ממליצה בחום.

?? תודה לך!!!

רק תשמרי על עצמך ואל תגזימי בשום דבר.

אל תתחממי יותר מידי ואל תתאמצי בצורה שלא תצליחי לדבר ולנשום נורמלי.

אבל כמו שאמרתי לך כדאי דבר ראשון לקבל אישור מרופא שהכל תקין וזה בסדר להתעמל.

ב99 אחוזים שהוא יגיד לך שמליון אחוז.

אה ועוד משו, אסור לעשות קפיצות חזקות

עזרת לי מאוד.

ותתעמלי רק אם יש לך כוח.

זכותך להתעצל את בהריון!!

אבל לא כדאי לך....

אלא אם כן את מתה על מראה של פרה.

את יכולה להמשיך, זה בסדר גמור ומקובל. יש גם נשים שממשיכות אחרי הלידה להניק שניים במקביל.

בריאות ושמחה.

כל הכבוד ששמת לב לזה, כי ראיתי נשים שאפילו לא מרגישות איך הן מדברות עם הילדים .

-הקלינאית ממש דיברה על זה באופן מפורש, שמגיל קטן חשוב לדבר עם הילדים בשפה רגילה. ידע השפה וצורת הדיבור מתפתחים על ידי חשיפה וחיקוי.

אני, למשל, מדברת עם הילדים במשלב גבוה יחסית וגם הילד שלי, שיש לו קצת קושי בהבעה - משתמש בשפה נאה.

מה שכן -הטון יכול להיות במנגינה מתאימה לגיל, מנגינה  רכה ועדינה.

בהצלחה לך עם המתוקה

ראיתי הבדלים גדולים בין ילדים שדיברו איתם הרבה, ורגיל לבין כאלו שלא. השפה של הילד מושפעת מאוד מהשפה שלך.

למרות שלפעמים מתפלק לי

קראתי לה ספרי ילדים כמו מעשה בחמישה בלונים מגיל 3 חודשים

דיברתי איתה כל הזמן והסברתי לה כל דבר מהרגע שהיא נולדה.

לרוב דיברתי במשלב גבוה ושפה יפה,

ולפעמים גם דיברתי עם עיוותי אותיות ושטויות למיניהן.

היא התחילה להגיד מילים בודדות החל מגיל חצי שנה (אף אחד לא האמין לי)

בהתחלה זה היה אבא ובובה, בגיל 9 חודשים הצטרפו עוד מילים, אמא (בניקוד של אבא)

"אתזה", "הלו" ועוד 4 מילים נוספות. בגיל שנה היא ידעה להגיד המון מילים בודדות, בגיל

שנה ושלושה חודשים היא כבר אמרה משפטים קצרים של שלוש מילים, בשנה וחצי דיברה יפה וזכרה משפטים מתוך שירים.

היום היא בת שנתיים, עונה לעניין, מבטאה את עצמה ואת הרצונות שלה, שרה ברור שירים שלמים, מגיבה למה שמדברים מסביב, וחשופה לשפת דיבור יפה. (היא מסתכלת על הירח בחוץ "לבנה... לילה לילה מסתכלת הלבנה ...)

כל הסיפור הזה הוא כדי להראות, שגם אם דיברת איתה שטויות ושיבושים מידי פעם,

זה לא כזה נורא,

כל עוד מפתחים את הוורבליות, מדברים בשפה יפה ומדברים איתם כל הזמן , וקוראים להם ושרים לעתים קרובות מאוד.

ככה שלהשתדל שלא,

אבל אם מתפלק זה לא אומר שהיא תצטרך טיפול קבוע אצל הקלינאית תיקשורת...

הילדה!!

 לבין התפתחות ורבלית של התינוק..

ככל שנדבר איתו ונסביר לו מה אנחנו הולכים לעשות כמו שגם רשמה- בת 30- כך הוא גם ידע לומר מילים בגיל מאוד צעיר, וכן אפילו חצי שנה שזה מפליא מאוד, עד כדי שלא מאמינים לזה...

שלי כבר אומר אבא, אמא ועוד כמה דברים שלפעמים אני לא מאמינה בעצמי ששמעתי נכון,אז אני מעדיפה לא לכתוב

אני מדברת עם הבן שלי מגיל 0 ומסבירה לו הכל, מלמדת אותו מילים וספרים, ועכשיו הוא בן שנה, אומר כ3-4 מילים, ומדבר ג'יבריש בצורה מרשימה, משפטים שלמים של ממש, ולפי מה שאמר לי הרופא- יש לו יכולת הפקת צלילים מרשימה, והוא גם קולט מהר. אכן מידי פעם התפלק לי שטויות, אבל בכללי אני מסבירה ומדברת בשפה רגילה.

צריך לדבר עם התינוק.  זה מפתח אצלם את יכולת הדיבור.

לדעתי כדאי לדבר נכון, למה שישמעו שגיאות?

מחקרים הראו שכאשר השמיעו לתינוקות טון דיבור תינוקי היתה יותר פעילות מוחית - יותר תגובה.

חשוב מאוד לדבר עם תינוקות בשפה גבוהה ונכונה ילד מפתח לא רק יכולת שפתית טובה(הבנת שפה ודיבור),אלא

גם היכולת הקוגנטיבית מושפעת מכך(נעשו בתחום מחקרים רבים)

מניסיון שלי עם 5 זה עובד.

פשוט ראיתי את הפורום במעודפים..

חשוב לדבר עם הילדים בשפה מלאה, 

לומר "טרקטור" ולא "טאטור" למשל.

לגב החלפת ז בז' אני לא חושב שישנה בעייתיות יותר מידי גדולה.

אתם חושבים?

"תינוקית" (שבספרות המקצועית נקראת "פארנטיז" כלומר הורית) תופסת מקום נכבד מאוד בהתפתחות השפתית של הילדים, ההדגשה של המילים, ההנגנה והשפה הפשוטה יחסית מקלה עליהם להבין ובהמשך גם להפיק. 

חשוב מאוד לדבר כמה שיותר עם התינוקות ובשפה פשוטה יחסית ולאט לאט להעלות את המשלב והרמה, כמה שיותר חשיפה שפתית=התפתחות מהירה וטובה יותר.

ודרך אגב, סתם עובדה מעניינת, ידעתם שהאוזן של התינוק בנויה לשמוע טונים גבוהים יותר? וזאת החוכמה האלוקית שגורמת לנו כשמדברים עם תינוקות להעלות טון..

מה שכתבת מענין מאוד, וטוב לדעת

אבל לגבי השאלה ששירה שאלה היא כתבה:

"הענין הוא שזה לא רק הטון והמנגינה, אלא אני משבשת את הדיבור שלי בכוונה"

מה דעתך? האם גם זה נכלל בתוך ההנהגה הרצויה בדיבור עם הילדים?

הכי חשוב שהתקשורת תהיה כייפית, שהדיבור ייחווה כמשהו נעים. גם אם בעתיד היא תשבש צליל או שנייים בגלל זה, רב הסיכויים שהיא גם תתקן.

גידול מהנה והתפתחות כייפית.

ותהני מהשלבים התינוקיים, לדבר כמו גדולים יש המון שנים (בע"ה)

מגיע לכל איזורי המרכז ולפי דעתי גם מעבר. אוכל טוב וטעים, כשרות הרב רובין

כולל מלצרים חד"פ הגשה פינוי עריכה ומה לא

המנה האחרונה שלו על הפנים, אז אולי תביאו אבטיח במקום....

052-5795253

יש לו מנהג כזה לא לענות לפלא הרבה פעמים אז אל תתייאשו

אה, והוא מגיע לאירוע עם בגדים מלוכלכים מהבישול,תבקשו ממנו לכבד ולהסתובב בין השולחנות בלבוש הולם

עשית לי תעבודה...

עשינו אצלו פעמיים והיה פשוט וטעים. (וגם זול)

מזל טוב, לכו על זה

יש גמח"ים ואפשר לקנות ביד 2 ואז לשים מעל קונדום כדי שיהיה סטרילי.

מישהי באמת אהבה את הרעיון או שזה סתם משהו?

חשוב לי מאד שלא יהיו לי קרעים/חתכים.

בלידה הראשונה נעזרתי באפינו מתחילת חודש תשיעי בערך.

ילדתי באמצע שבוע 39 במשקל 3.200, ב"ה בלי חתכים ובלי קרעים.

ב"ה.

אני לקראת לידה שניה, האם יש עניין להתכונן גם הפעם??

אם כן, מתי כיצד ואיך?

תודה!!

נקודה למחשבה עד כמה זה נצרך לך עכשיו.

את כבר אחרי לידה ראשונה הכל כ"כ שונה.

תלוי בהערכת משקל ועוד אלף ואחת דברים...

ולא ראיתי שום נזק מהשימוש הראשון..

בשלישית כבר לא ב"ה בשלושתם ללא קרעים.

מאיזה שבוע??

פרטים בקישור:

http://www.epi-no.co.il/

מחדירים לנרתיק 2/3 ומנפחים בהדרגה זה יכול להגיע לקוטר של ראש של תינוק.

זה מיועד למנוע קרעים חיצוניים בשפתיים של הנרתיק.

לעניות דעתי יעיל יותר מעיסוי פירנאום.

ואני רואה תוצאות טובות,וכמובן גם מהחוויה הפרטית שלי.

תלוי בעוד הרבה גורמים בלידה.

והוא אמר להתרחק מזה.

הוא ממש נגד.

לדבריו זה עושה רק צרות אח"כ.

לא פירט מעבר...

מיילדות ופיזוטרפיסטית לרצפת האגן והמליצו בחום.. לכל דבר יש בעד ויש נגד.

אבל צריך לראות

שזה לא מחליף ארוחה, ואם זה מחליף-לתת קצת, נגיד 20 סיסי..ואז זה לא יחליף.

אצל הבן שלי זה לא בעיה כי בלי עין הרע הוא גם ככה שמנדריק רציני, אז הייתי נותנת לו יותר תה

בגדול הנקה מספיקה. אלא אם כן הוא כבר התחיל מוצקים ואז צריך לשלב מים רתוחים.

שנה.. וזה רלוונטי גם בימים חמים.

אלא מה כן אפשר לעשות?

אם היא יונקת: האמא צריכה להרבות בשתיית מים, ולהניק לפי דרישה.

ואם היא לוקחת תמ"ל: ישנה איזשהי נוסחא כדי לחשב מהי הכמות המומלצת..

מוזמנת לקרוא כאן תחת הכותרת שתייה

ובהצלחה כמובן

http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/feeding/Pages/feeding_babies_first_year.aspx

וחזרת בידיים מלאות ב"ה!!!

מה שלומך חוצמזה? מה עם סוגיית ההאכלה"?

מאחלת לך ומאמינה שהלידות הבאות יהיו קלות יותר וקצרות יותר בע"ה!! רק נחת!!!

ואני חשבתי שלי הייתה לידה ארוכה...

שיהיה במזל טוב! הרבה נחת מהקטנטנה

שמעי, לא פשוט בכלל!

אף פעם לא שמעתי סיפור לידה דומה לשלך....

את גיבורה אמיתית שבסוף עם כל התשישות ועל סף התמוטטות הצלחת להביא ללידה רגילה. רק חסר שהיית צריכה לעבור ניתוח אחרי כל התהליך המייסר הזה....

תודה רבה על השיתוף.

מאחלת לך מכל הלב שבגידול שלה תלקקו הרבה דבש, ותראי ממנה כ"כ הרבה נחת, והסיפור הזה יישכח...

הרבה כוחות ובריאות  

את באמת גיבורה....

שתזכי לגדל את הבובה בנחת ובשמחה!!!

חיבוקים. איזה כיף שהיו לך שליחים טובים. והאפידורל ממש נס אצלך ובמקום.

מקווה שיש לך חוויה חיובית.

נחת ובריאות.

תודה על השיתוף

מכירה מישהי שהיתה כמה ימים עם צירים ממש כואבים, ופתיחה רק של 1 ס"מ, ורק כשקיבלה אפידורל הגוף הצליח להרפות ולהיפתח.

הקטן בו חודשיים ושלושה שבועות ולא היה לי כח לכתוב את הסיפור הארוך...

אולי בבית יולדות?

ובלי שום קשר- עצה 

כמה שעות ביום של תנועה במנשא- אם יש מישהו שיכול לעזור לך בזה

זה טוב לגזים ולעצירות ובכלל לשקט של התינוק ולשינה

אפשר לנסות גם באמבטיה להשיט אותה בתנועות שכאילו את מציירת איתה את הספרה 8

מקווה שהובנתי

לדעתי לא כדאי לך לייסר את עצמך לגבי התזונה שלך, בד"כ זה לא קשור

 בהצלחה

בכל מקרה, לא לשמוע לעצות אחיתופל שאומרות לתת עגבניה או שזיף

זה כמו להכניס את המעיים שלה לטראומה בגיל הזה

ובכיל חודש וחצי גם בוע עצירות זה תקין ליונקת.

תמשיכי עם העיסויים,

שהוא ממש מתפתל מכאבים וכלום  לא עוזר-

אני שופכת על הטוסיק קצת שמן תינוקות או שמן שקדים, אפשר גם זית,

ומכניסה בעדינות מדחום לפי הטבעת, מסובבת, מזיזה בעדינות..והכל יוצא..

ושנינו מאושרים

זה לא מומלץ באופן יומיומי,וכמובן שאני לא נותנת אחריות רפואית-לנו זה עוזר מאד מאד

לא בטוחה שהבנתי על אילו כאבים את מדברת, אבל רק אתמול הרגשתי מיני כאבי מחזור...

זה קורה לפעמים בהיריון. אין צורך להיבהל! זה סה"כ התרחבות של הרחם.

אם זה נמשך הרבה זמן, והכאבים מחריפים - אז כדאי לבדוק את העניין...

בלי לחץ

אבל אני מרגישה גם לחץ למטה...

זה גם הגיוני?

בנרתיק?

לא מכירה את התחושה, אבל אני מניחה שגם זה קורה (בהיריון קורים כל מיני דברים שונים ומשונים גם כל אחת עם התופעות שלה...).

תשמחי שאין דימום. זה מה שחשוב!!

שוב - אם זה ממשיך כמה ימים - יכולה לשאול את הרופא/ת נשים שלך...

תרגישי טוב!

כאבים במפשעה, קושי בהליכה, ואפילו לשבת כואב לי. רק לשכב עוזר (כאילו שבעבודה אפשר לשכב.....) ו כשאני רוצה לקום או לשנות תנוחה כואב לי לזוז...

וכשעמדתי שניה וחצי לשטוף כמה כלים בודדים נתפסו לי השרירים ולא הצלחתי לזוז מהמקום..

אין לי עצות לצערי חוץ מלחכות ללידה

ותחתון הדוק לא עוזר?

אני יודעת שזה סיוט ללבוש את זה אבל אולי זה שווה.

ולא לאזור הנרתיק\ מפשעה... וזה אכן סיוט ללבוש אותו, שלא נזדקק

בע״ה עוד לפני הלידה...

יש לי המלצה למישהי מעולה שמקבלת באזור י"ם והמרכז, שהיא גם חלק מצוות חדר לידה בקפלן,

עזרה לי מאוד במצבים שונים בהריון.

תשלחי לי הודעה באישי אם את רוצה את המספר..

שרק דיקור יכול לעזור.

תרגישי טוב

או שרק מקל על הכאבים?

כי הקלה מיידית יש לי כשאני יושבת, אני מחפשת יותר פתרון למניעה של הורידים...

תודה רבה לכל המנסות לעזור.

מלבד שותפות לצרה, חיבוק גדול ותמיכה רגשית-לא יכולה לסייע...

ניסיתי הומאופטיה פעם אחת-ללא הצלחה...

מגילוי ההריון אני עם גרביים אלסטיות הכי טובות שיש. גם לי יש ורידים במפשעה וזה אכן כאבי תופת( אחר קיום יחסי אישות המצב קטסטרופלי...)

הלכתי למומחי כלי דם-ללא הצלחה.

לאחר ההריון החמישי עשיתי טיפול מקיף בהזרקות. כמובן שעם הריונות נוספים חזרו ורידים אחרים...

סבלנות והרבה תמיכה מהבעל עוזרים מאד.

בהצלחה רבה!

יש חגורות תמיכה - בדיוק-בדיוק למקרה שלך.

לא מכירה. אשמח לשמוע פרטים- איך זה נראה? איפה קונים? כמה עולה?

תודה רבה!

על גבי התחתונים, נראית בדומה לתחתונים, רק שיש לה רצועות שנסגרות עם סקוטצ' ומאפשרות למתוח או להרפות את החגורה בהתאם לנוחות, הצורך וההרגשה...

זה ממש עוזר למי שסובלת מכאבים באיזור המפסעה בזמן עמידה והליכה, בגלל ורידים בולטים.

זה לא זול, אבל שווה... לי זה עלה 385 ש"ח, אני צריכה לבדוק אם הביטוח הרפואי מכסה את זה וגם אם לא, זה שווה כל שקל, כי לפני כן, לא יכולתי לתפקד, כל פעולה פשוטה המצריכה עמידה, לא יכולתי לבצע... זה מקל ברמה משמעותית...,

בהצלחה רבה...

או שכיבה, אבל  בזמן מנוחה גם אין בה צורך, כי מנוחה מקלה מאוד על הכאבים...

מניסיון....

זה נשמע בדיוק מה שאני צריכה... אנסה בעז"ה...

קומפרסים קרח מקומיים.

משחת הממליס.

 כשבטן יוצאת יותר החוצה והמשקל הגדול כבר לא לוחץ ישירות על המפשעה.

ולחזור לקראת סוף ההריון.

אישית אני סובלת מזה מאד ובאמת הכי עוזר לשכב, הממליס, לקרר את המקום ולנעול נעליים נוחות!

מחודש שישי ועד אמצע תשיעי היה לי ממש שקט מהכאב הזה.

הלוואי שגם לי יהיה ככה...

באופן פלאי, היא לוחצת על האיזור כך שהורידים לא יבלטו ויכאבו ומאפשרת עמידה והליכה.

אני בחודש שמיני וסובלת מזה כבר מלפני שלושה חודשים , רופאה לכלי דם המליצה לי להשתמש בזה  וזה מומלץ מאוד!!!!!!!!!!!!!!! אני בהריון 4 ובהריונות הקודמים לא השתמשתי בזה וכעת אני פשוט לא מסוגלת לחשוב על בלי...לא יאומן איזו הקלה....

אני כ"כ מבינה אותך, אני גם לא מסוגלת לעמוד על הרגליים יותר משתי דקות, מדובר בכאבי תופת, בלתי נסבלים, רק מי שחוותה מבינה...

אני גרה בירושלים , לא יודעת אם את מירושלים, אם כן אסביר לך איפה קניתי.. אם לא, לדעתי תעשי חיפוש של "חגורת הריון" באינטרנט ובטח תמצאי...

אשמח לפרטים איפה קונים, כמה עולה ואיך זה נראה.... תודה רבה רבה!

יש לי את הטלפון על הקבלה- 02/6521426, הם נקראים BIRTHLITE  או maternal support  אלו השמות המופיעים על הקבלה, פשוט לא זכרתי את שם החנות.

אבל את נכנסת ברח' עמוס 1  לכניסה לבנין  ועולה קומה אחת ואת כבר תראי חנות שמוכרת דברים שקשורים להריוון ולידה.

החגורת הריון עלתה לי 385 ש"ח, אבל יש שם שני סוגים של חגורות צריך למדוד...

לי אישית החגורה עם היותר תמיכה (שממש נראית כמו תחתונים ) היתה יותר נוחה...

שיהיה לך בהצלחה רבה ותרגישי טוב... ממש מבינה את הכאבים....

נסי גם רפלקסולוגיה ודיקור,רגליים למעלה כמה שאפשר.

ולבקש עזרה!!

שמתי במקפיא חיתול סחוט ומקופל, לאחר שהוא קפא, הנחתי על המקום (וגם על הורידים שבשוק). לאחר שהחיתול כבר הפשיר, הרגשתי מעולה ויכולתי להמשיך בהכנות לשבת.

מתי בדיוק את צריכה ללדת? 

ולפני לידה שנייה ואחרי ראשונה זוועה.

ללידה קלה ומהירה ולחשוב שאנחנו בסה"כ עוזרות לתינוק שלנו לצאת החוצה, אז יהיה לנו יותר קל ללדת.

אם רק נחשוב על עצמנו ולא על התינוק ונגיד: "וואוו איזה פחד מה נצטרך לעבור.. וואוו מה יהיה איתי??" או כל מיני מחשבות כאלו אנחנו עלולות לגרום לנו לחץ בלידה..

ברגע שנקח את זה יותר בקלות ונגיד לעצמנו: "בלידה התינוק עובר תהליך מאוד קשה ואנחנו בסה"כ רוצים שיעבור את התעלה בצורה הקלה ביותר מבלי סיבוכים ורק אנחנו האימהות יכולות לעזור לו.. אין אף אחד שיכול לעזור חוץ מאיתנו... 

בשביל זה אנחנו היולדות.

אגב, איזה מפחיד זה שהתינוק עובר מעולם של 9 חודשים לעולם שלנו.. איזו התמודדות זו לתינוק..

אוי אני כבר ברחמים על העובר שלי.. וכל פעם אומרת לבעלי: "אני כבר מצפה לו.. רוצה לדעת איך הוא נראה.. מחכה להריח אותו.."

איזה כייף.. בע"ה 

שיכנע כאן מישהי??  

תרגישי שאת מוכנה ויודעת מה לעשות בזמן הצירים.

תתפללי המון על הכל בפרטי פרטים- שהילד יהיה בריא, שהלידה לא תתארך מדי ושתהיה טובה, שהמיילדת תהיה טובה ונחמדה וכו' וכו' וכו'.

בהצלחה!

ולא נראה לי שאפשר לקחת משהו כמו לידה בקלות...

זה באמת רק שאלה של אמונה..

שנזכה להתחזק ולחזק..!!

ואחרי לידה זוועה, אבל אני פשוט לא חושבת. אני כן חושבת על -  לידה מהירה ב"ה, אפידורל, ועל איפה נעשה את הברית ומוהל וקיטרינג וכו'.... פשוט לא חושבת על תפרים (ברור שלא יהיה, נכון?), על כאבים ושאר דברים מרתיעים.

תהיהי לי אחלה לידה, בכל זאת לידה שלישית יכולה להיות יותר מהירה, ואם ילדתי פעמיים וחזרתי לתפקד למרות כל הסבל - גם הפעם זה יקרה (רק בלי זבל)

בקיצור, שכנוע עצמי. ואם יהיה סבל - זה יעבור....

אקח צידה ללידה הבאה בעז"ה....

קודם כל, נראה לי מאוד נכון שהגישה הכללית לקראת הלידה יכולה מאוד לתרום ולעזור לעבור את הלידה כחוויה חיובית יותר.

רציתי להוסיף משהו שחשבתי עליו לא מזמן-

כשאני חושבת על הלידה, למרות שאני יודעת שזה יהיה כואב, הרגש שעולה בי זה לא פחד, אלא התרגשות וציפיה לקראת הלידה. אני לא יודעת איך אני אחווה את הלידה עצמה, אבל אני חושבת שהחשיבה הזו תעזור לי להתמודד עם הלידה.

לדעתי מה שגרם לתחושה הזו אצלי, היה האופן בו הכרתי את המושג של לידה מאמא שלי.

בתור בת גדולה במשפחה גדולה, אני זוכרת באופן מאוד ברור את ההריונות והלידות של אמא שלי, אבל מעולם לא היה לי מושג שהלידה כואבת (כששמעתי בשיחת חברות שדיברו על כאבים עצומים בלידה, בערך בגיל תיכון, לא האמנתי בהתחלה). איך שאמא שלי תיארה את זה תמיד היה כחוויה מאוד מרגשת. וזה לא שהיא אמרה דברים לא נכונים- היא באמת חוותה את הלידות כחוויה מרגשת מאוד (היא גם לא אמרה שזה לא כואב, פשוט זה לא היה מה שהיא תיארה).

ברור שלקראת הלידה צריך לדעת למה לצפות, ועכשיו אני כן קוראת ולומדת על לידה (ומתכוונת לעשות קורס הכנה, בעז"ה), אבל כשהמושג הבסיסי של 'לידה' נתפס כחוויה מרגשת, אז הכאב שמתלווה אליו נשמע הרבה פחות מפחיד.

מה שאני מנסה להגיד פה, זה שלנו כהורים יש אחריות על איך שהילדים שלנו יתפסו את המושג הזה של 'לידה'. האופן שבו הם ישמעו על החוויה הוא איך שהמושג יבנה בתפיסה שלהם.

מקסימום לוותר..

אני אישית מלכתחילה לא עושה בדיקות סטטיסטיות וכדומה.

מממ..לגלות מאוחר מידי שלילד יש תסמונת דאון ח"ו?

ואז גם אם היית שוקלת הפלה זה כבר שלב מאוחר מידי שקשה יותר להתיר?

חשוב מאוד לעשות שקיפות עורפית. גם אם זה סטטיסטיקה זה יכול להביא לגילויים חשובים ולהפניות לבדיקות אחרות.

גם ככה זו בדיקה כ"כ לא אמינה שחבל כל הלחצים והטרטורים. 

אני נוסעת רחוק רק בשביל סקירות.. אבל שקיפות?! לא.

אם זה ממש חשוב לך אז תסיע רחוק,ותדעי אגב שככה זה בכל הבדיקות,הסקירות וכו׳,כדאי לקבוע תור כמה שיותר מהר כי זה פשוט מפוצץ...

מה המטרה לבדיקה מבחינתך?

האם זה כאבים ממש חזקים? בצד מסוים של הבטן? או מפוזרים?

האם יש לך עצירות?

זה יכול להיות ממליארד דברים , זה יכול להיות נורמלי  וגם לא.

כדאי לך מאוד לשאול רופא . בכל מצב שלא יהיה.

עקרונית .הריון לא מתבטא בכאבי בטן.

 בעיקר במרכז הבטן, אבל מתפזרים על הכל חוץ מהבטן התחתונה..  ובלי עצירות.  שונאת ללכת לרופאים. אם זה לא יעבור תוך כמה ימים לא תהיה לי ברירה ואני אלך לבדוק

תודה...

העיכול עובד לאט בהריון יכול להיות שזה מזה.

וחוץ מזה אם אין דימום זה כבר סימן טוב. למרות שכמו שכתבתי הכי טוב לשאול רופא

ואגב גם אם את שונאת ללכל לרופאים מילא תצטרכי לפתוח מעקב הריון אוטוטו לא? אז כבר תשאלי על הדרך.

מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל,ארוך,עגול,בריא ומשעמם..ושבסופו תצאו בידיים מלאות!

אני מסכימה עם אלה שלפניי: ייתכן שזה בעקבות ההאטה של מערכת העיכול (בהיריון המערכת ההיא עובדת לאט יותר... ייתכן שיהיו לך גם גזים בהמשך...), וייתכן שזה חלילה היריון חוץ-רחמי (שהביצית לא נכנסה לרחם, והיא מתחילה להתחלק בחצוצרה. הריון כזה לא מחזיק מעמד, עד כמה שידוע לי, ומכאיב מאוד).

לדעתי, את חייבת לבדוק את העניין אם זה לא עובר.

(וכמו שאמרו קודמותיי: תצטרכי להתרגל לבקר רופאים. מעקב הריון דורש הרבה בדיקות יחסית למה שהיית רגילה עד כה... ובכלל - יהיו לך תופעות שונות ובלתי מוכרות, שעל חלקן תצטרכי לברר אצל הרופא/ת נשים שיהיה לך אם הן תקינות או לא).

הריון קל ומשעמם

ובידיים מלאות!

אחרי שעות שחיכיתי בתור, אולטרסאונד, ובבדיקת הריון שם יצא שלילי, שלחו אותי לכרוגית... אחרי עוד עשרות בדיקות וסיוטים הם הודיעו לי שאני בריאה לחלוטין, נתנו לי משכך כאבים לווריד, ושלחו אותי הביתה.

עשיתי בדיקת דם ויצא חיובי... 

אמרו לי שזה קורה הרבה לנשים שיש להן כאבי מחזור-הגוף מקבל שוק מההורמונים ויש כאבים מטורפים.

בנתיים הכאבים יורדים בהדרגה.

ולגבי הקטן, מה עם תמ״ל? וואי,תרגישי טוב בע״ה ותהיי בקשר כשהשתחררו בע״ה,ספרי לנו אם אחרי השחרור יותר טוב לכם... ב״ה הכל יעבור,אבל בבקשה בבקשה תטפלי בעצמך!!! קחי כל עזרה שאת יכולה,צאי להתאוורר,לכי לרופא,אפשר לטפל בדיכאון אחרי לידה,ויפה שעה אחת קודם,

אני הייתי תמיד אחות בכורה מטפלת בכל התינוקות בעולם וכו'...

הייתי בטוחה שרק התינוקת תגיע ואני יאהב אותה ויטפל בה בקלות ובשמחה...

אבל... כבר מהבית חולים היא בכתה כל הזמן, לא עלתה במשקל, פיתחה צהבת ואני הרגשתי אמא דפוקה ללא כוחות ולא ידעתי איך להתמודד... אפילו את בעלי התביישתי לשתף...

אז קודם כל תדעי שזה יכול להיות ממש הגיוני- במיוחד בתאומים!!!!

ההורמונים משתלוללים, העייפות גוברת, הכאבים מציקים- וזאת התוצאה!

בעז"ה תשתחררי מבית חולים היום ובבית הכל נראה אחרת.

תדאגי להרבה עזרה- שאת כמעט רק מאכילה וישנה! בעל, אמא, אחות או אפילו מישהי בתשלום- מחזיקים, מחתילים ומרגיעים ואת צריכה המון המון מנוחה.

תקפידי לקחת ברזל (אם את צריכה- זה מאד משפיע על מצב הרוח), תשתי הרבה ותאכלי אוכל מזין.

בעז"ה מיום ליום תראי איך המצב משתפר.

ואם את מרגישה שאין שיפור במצב הרוח אלא רק ההיפך- שווה לפנות ליעוץ.

אבל כרגע- זה נראה לי הכי טבעי ורגיל בעולם!!!!

חיבוק גדול ומזל טוב!!!

זה טבעי כל ה"דיכאון" זה נקרא בייבי בלוז.

בלידה השניה, היה לי כ"כ זוועה שאחרי הלידה, לא נעים להגיד, הפיצי לא ממש עניין אותי ורק רציתי להפסיק לסבול כאבים. אחרי הלידה ממש לא הייתי מסוגלת להחזיק אותו, ביקשתי שיקחו אותו ממני כי פחדתי שיפול לי מהידיים מרוב חולשה וכאב. זה עובר בסוף....

בקשי מבעלך שיביא לך דברים שאת אוהבת לאכול, ספר טוב או משהו שיעשה לך טוב. חשוב שבעלך ידע שקשה לך כיה בטוח שהוא יכול עזור

תגידי לו בעדינות בדיוק מה שכתבת כאן. 

אולי הוא חושב שאת חוששת? אולי הוא חושש?

תשאלי אותו מה הוא חושב, תספרי לו מה את חושבת וככה תמצאו פתרון

רוצה שהוא יזום

קשה לי ליזום בצורה ישירה את היחסים, זה מרגיש לי לא נשי.. ואם זה יקרה כי אני יזמתי

זה לא יהיה זה... 

אני רוצה להרגיש ולדעת שהוא מעוניין בזה 

אולי הוא שמע שיש לא  מעט נשים שקשה להן לחזור לקיום יחסים אחרי הלידה? אולי הוא חושב שאת לא רוצה עכשיו?

מותר גם לך ליזום ומותר גם לך לרמוז. זה לא פחות נשי, ולא מוריד מערכך- ואולי אפילו מעלה. כמו שאת רוצה להרגיש מושכת גם הוא ישמח לראות שאת רוצה.

באופן טבעי גבר מרגיש קצת סוג ב' אחרי לידה. והוא רוצה להרגיש שוב שהוא הכי חשוב. 

יכול מאד להיות שמה שקורה כאן זה שאת מחכה שהוא ייזום והוא מחכה שאת תיזמי וכל אחד מחכה שהשני יעשה את הצעד הראשון.. 

אז או שפשוט תזמי ותתחילי איתו, או שתפתחי את זה לשיחה. 

אף אחד לא יודע לקרא מחשבות. אם לא תגידי- הוא לא יידע.

ולא כ"כ סומך על ההנקה המלאה והאמצעיים החיצוניים שהם לא מאה אחוז וידועיים כמורידי נשמות נוספות...

אולי תדברו על הקטע של האמצעי מניעה אם הוא סומך על זה או לא?

מה היה בליל טבילה? גם לא הייתם יחד?

אם לא- כנראה שיש איזה בעיה מהותית ולא לדבר על זה- לא יעזור.

אם כן- נסי לחשוב מה היה ואם זה יכול להיות קשור למה שהיה..

באמת מבאס ומתסכל, אבל נשמע שאין מנוס מלפתוח את זה..

אחרי לידה, ופשוט חייבים לדבר על זה, ואל תרגישי שזה לא בסדר, תביעי את עצמך מתוך אהבה ורצון להיות איתו, בעדינות ובצניעות, ואולי בכלל תביני שזה לא קשור אלייך, גם עם בעלי הוא נתן סיבה שהוא מוטרד מכמה דברים בעבודה וגם עוד סיבה שמורידה את החשק, ואז הבנתי שזה לא בגללי אז העלבון נעלם, אבל חייבים לדבר!! בין בני זוג צריכה להיות יכולת לדבר על הכל בלי להתבייש.בהצלחה!!

הוא בן אדם. הוא עובד, לומד ועוזר לך עם התינוק, וזהו ילדכם הראשון שזה אומר שאין לו עדיין את הניסיון ואת הביטחון שיבואו אחר-כך ולכן זה מתיש עוד יותר.

את גם עייפה, אבל את - אישה, ולנשים כושר השרדות גדול יותר.

כמו שכולן הציעו פה, גם לי נראה שבאמת כדאי לפתוח את הנושא מולו באופן ישיר.

מה שכן, אני מאוד מבינה את הקושי בלדבר על הנושא באופן ישיר כיוזמה שלך.

אני חושבת שבמצב כזה מכתב יכול לעזור. מה שכתבת פה נשמע יפה ועדין (כמובן שצריך לשכתב כדי שיהיה מופנה אליו).

כך גם תשאירי את ההתייחסות לנושא בידיים שלו- הוא עדיין יצטרך ליזום משהו..

הרבה הצלחה! ומזל טוב לכבוד הלידה!!

בס"ד

גם אצלנו זה היה ככה..

ואז פשוט גילינו שהוא חשב שאני לא בעניין כי זה כואב, ואני עייפה וכו', אני חשבתי שהוא לא בעניין כי הוא עייף, והלימודים וכו'..

וקיצור- פשוט היינו צריכים להעלות את זה..

אז אני מניחה שזו לידה ראשונה ושאתם זוג צעיר יחסית, ועם כל המבוכה וכל החוסר נעימות- אני מצטרפת לקריאה של קודמותיי- תנסי להציף את זה איכשהו- תחשבי מה הדרך שהכי מתאימה לך (ולו)- ולכי על זה..

ה' איתך!!!

והדבר האחרון שאת צריכה לחשוב שהוא לא נמשך אלייך או משהו כזה.. זה נשמע שהוא עושה הכל כדי שיהיה לך טוב, ואני מניחה שמה שקרה גם כאן- שהוא פשוט חושב שזה מה שיהיה לך טוב..