אפילו כתבת לי מזל טוב כבר

תודה!!!

א.כרגע מאוד קר בערבים (וגם אצל היהודים  ) וגם אם תלבישי אותה חם המעבר בין האוטו לאולם יכול ממש לקרר אותה, ובמקביל להיות חנוקה בתוך הרכב עם כל השכבות, וכתוצאה תקרר חלילה, ונזלת מגיל כזה לא עובר מהר וממש מקשה על הקטנים לינוק

ב. יולדת צריכה לנוח!! אני אתאר לך סיטואציה שיגרום לך לחשוב פעמיים אם את רוצה לצאת או לא: נחת בצהריים כשהיא נחה, כשהיא קמה הנקת/האכלת אותה י,צאתם לאירוע נהנתם עשיתם סיבוב עם האוצר החדש כולם נמסו מנחת (לא נאמר בציניות, זה הכי כיף בעולם לחלוק ולהראות את האוצר שיש לך) האירוע נגמר הנסיכה ישנה כמו ילדה טובה רוב האירוע וגם ברכב הביתה ישנה/או צרחה כל הדרך הביתה כי לא מחזיקים אותה והיא קשורה לסלקל שלא מרגיש כמו הידיים של אמא ואז מגיעים הביתה ואת מתה רק להניח את הראש והילדה מחליטה שעכשיו זמן לינוק , את מניקה ומניקה מתה לישון, היא סוף סוף נרדמת ואחרי 3 שעות שוב קמה ,היא יונקת ויונקת ,ואת מתה לחזור לישון, היא נרדמת לעוד שעה וחצי והופס קמה ונגמר הלילה כבר 6 בבוקר והלך לך היום....

אז אם את חושבת שזה שווה את זה תבחרי אירוע אחד שאת הולכת אליהם השאר תסנני, זה מאוד קשה ליולדת ולתינוקת קטנה לצאת , יולדת צריכה לישון כשהתינוקת ישנה רק כך יהיה לה יהיה לה שפע של חלב וכוח להאכלות בלילה 

ומזל טוב !!! תהני תסניפי אותה ותתפנקי איתה 

אני יודעת שיש כאלה שנוהגות לא להוציא כדי למנוע הצטננות וכד' אבל לדעתי זה מוגזם.. ואוויר צח תמיד עושה טוב לבן אדם אז למה תינוק יהיה שונה...?

ואם זה היה בן היית חייב להוציא אותו לברית... אחרי 8 ימים חחח

מתלבשים כמו שצריך. שמיכה\מנשא. וזהו.

ובטח במחיר של להשאיר עם בייביסיטר. בגיל כזה אצלי הם לא נשארים בלעדי בכלל.

אני יודעת שיש עדות שיש איזה מנהג כזה. אבל נראה לי שזה סוג של אמונה תפלה ולא משהו אמיתי.

מה שכן, נכון שליולדת לא כדאי להתרוצץ יותר מדי.

לבין לצאת לכמה אירועים בערב

טיול של 10 או 20 דקות כל בוקר לדעתי חיוני ביותר אבל לקחת לאירועים לשקול פעמיים, וגם אני נגד להשאיר ביביסטיר, אני אשאיר עם ביביסיטר כשהם יהיו בני 18  

תביאי בייביסיטר

אחרת כל הארוע רק יחפרו לך...

לא יודעת על עניין כזה, שמעתי על חודש, אבל רק של אמהות פולניות...

רק תוודאי שאין רעש חזק ואם יש צריך אטמי אוזניים

בלידה ראשונה לא הוצאתי את הילד חודש, כי כולם אמרו שלא כדאי (למעט טיפת חלב או משהוא קצר)

בילד השני , כשהוא היה בן שלושה שבועות, הרגשתי מצוין, היה לנו אירוע משפחתי ולא ראיתי סיבה לא לצאת,

האמת שאמרו לי להוציא תינוק עד גיל חודש! אבל לא כל כך היתה בררה, והרגשתי טוב וגם התינוק. ויצאנו לאירוע......

כשחזרנו בשתים בלילה הרגשתי שהילד קודח מחום! וכמובן היה לו חום.

התקשרתי למוקד אמרו תינוק עם חום מעל 38 מיד בית חולים.

בילינו שבוע בבית חולים+ בדיקה מזעזעת בגב לשלול דלקת קרום המוח. לשמחיתנו היה לו רק משהוא ויראלי, אבל אני למדתי את הלקח! לא יוצאים עם תינוק קטן! אפילו שכולם מרגישים מצוין. תינוק בכזה גיל רגיש מאוד.

בחדר בבית חולים היו איתי היו עוד 2 תינוקים קטנים שגם האמהות החכמות שלהם הוציאן אותם לטיול ארוךךךךךךךךך. ו

הסכנה היא דלקת קרום המוח בכזה גיל.

זרה.

אם כבר שמעתי על לא להוציא בן לפני הברית. גם זה נראה לי שטויות אבל עוד אפשר למצוא בזה היגיון.

לפי דעתי האויר הפתוח זה צורך בסיסי של כל בן אדם, לא משנה הגיל. זה הטבע של האדם.

אם זה היה דבר אסור, תסמכי על הקב"ה שהוא כבר היה מבקש את זה מאיתנו (דרך התורה וכד'...)

לפי דעתי יש בעיה לקיים ולהאמין בדברים לא רציונאליים והגיוניים אלא אם כן זו ההלכה, המצוות וכד'...

לדעתי דווקא עכשיו זה זמן מעולה לצאת עם התינוק החוצה, גם בערבים (האמת שאני לא מיושבות ההר כך שאני ממש לא מבינה על איזה קור מדברים, פה בלילה התחלנו לא מזמן להתכסות בשמיכות דקות...).

לפי דעתי תינוקות צריכים את האויר הפתוח, לא סתאם המון תינוקות נרגעים בחוץ.

לעניין האירועים. כשאני הייתי אחרי לידה כל האירועים החברתיים היו בשבילי אויר לנשימה. ההשפעה שלהם עלי היתה מעולה, אוששה אותי ושמחה אותי . במיוחד עם כל רגשות הבייבי בלוז. גם הילד שלי, מסתבר בגיל 0 כבר אהב אירועים חברתיים וזה הזמן שהוא ישן הכי טוב והיה הכי רגוע. כבר שקלתי כל יום בלילה ללכת לאירוע

דר"א, עד היום (שנתיים ו-7) הוא ממש אוהב אירועים חברתיים וגן שעשועים, כמעט ואין יום שאנחנו לא בחוץ. הוא פשוט מאושר מגיל 0 אחרי כל אירוע חברתי שהוא.

האמת היא שהאירועים האלה הם לא משפחתיים, למרות שהמשפחה שלי ממש מתנגדת שאוציא אותה. אבל מה אפשר לעשות?!

יש לי אירוסין של חברה ממש קרובה (שגם בעלי חייב לבוא כי  החתן זה חבר שלו) שגרים 10 דק' נסיעה מאיתנו, ועוד 3 חתונות של חברות, שמעבר לזה שברמה החברתית זה יהיה לי אוויר לנשימה כי נמאס לי כבר לשבת בבית, לא נעים לי לא להגיע אליהן. אפילו שזה יוצא איזה 3 חתונות באותו שבוע!

לפי מה שאמרו לי אסור להוצאי אותה בערב, לא בשעות היום שאז אין בעיה...

תחזיקי אותה הרבה על הידיים וחוץ מזה לא יעניין אותה כלום בע"ה

אם לא סעי ותהני אם כן תבחרי את זאת שהכי חשוב לך ותסעי אליה...

אני הייתי 5 שבועות אחרי הלידה (וכמה ימים לפני ניתוח) בחתונה של חברה שהייתה בחור ממש ונסעתי עם הקטנה בתחבורה ציבורית וזה עשה לי רק טוב למרות שהייתי אח"כ סחוטה בטרוף...

אפשר לקנות בסופר פארם

אני זוכרת שהיה לנו משהו כזה מיד אחרי שאחותי נולדה (חתונה לקרובת משפחה)

אמא שלי באמת לא רצתה להביא את אחותי לחתונה (היא היתה בת שבועיים)

ולכן היא קבעה עם ביבסיטר שקרובה לאולם, כדי שאם יקרה משהו אמא שלי תוכל לבוא.

והיה בסדר גמור

 לתינוקי כמה ימים אחרי הלידה, כי לא הייתה ברירה.... השארתי אותו עם אמא בבית עם חלב שאוב

אבל שבועיים אחרי הלידה כבר טיילתי איתו בראש חוצות בכל שעות היממה

הייתי מאוד שמחה אם היה לי תרוץ כזה לא להגיע לכל מיני ארועים בחודש וחצי שאחרי הלידה.

לא יודעת מה המקור של המנהג, אבל בעיני זה מנהג גאוני.

לא כ"כ בענין הילד, כמו בענין היולדת. זה בדיוק הזמן שיולדת צריכה לנוח- 40 יום זה משכב הלידה.

ככל שאישה נחה יותר בזמן הזה כך התאוששות הכללית אח"כ יותר מהירה.

אז אם יש תירוץ של "אני לא יוצאת מהבית 40 יום" זה ממש נהדר, מאפשר ליולדת לנוח כמו שצריך בלי להרגיש לא נעים

(לא מדברת על יציאות קטנות לגינה וכד', אלא על יציאות רציניות יותר)

שלא מראים את הילד לאנשים במשך חודש...

גם אני התלבטתי ובררתי עם חמותי ועם הרב

העניין של זה בעיקר זה כדי לשמור על היולדת ועל התינוק- 40 יום זה בערך 6 שבועות של משכב לידה.

פעם האשה הייתה אוכלת כל יום עוף/בשר כדי להתחזק במשך 40 יום.

היום זה קצת פחות נפוץ שמקפידים על זה אבל כדאי לשים לב למזג האוויר ולכוחות שלך.

סה"כ זו תקופה של התאוששות וגם התינוקות יותר עדינים ורגישים...

לגבי הכביסה- אמא שלי לא שמעה (גם על זה שלא יוצאים מהבית) אבל חמותי אמרה לי ומאחר וזה ממש לא טרחה גדולה מבחינתי לתלות בתוך הבית (וגם ככה אני עושה את זה הרבה) אז החלטתי להשתדל להקפיד על זה.

וסיפור קטן- בלידה הראשונה לא ידעתי שלא כדאי לצאת והלכתי לבית כנסת בשבת (בערך 10 ימים אחרי הלידה) בבוקר קמתי עם כאבים חזקים בבטן וחום כמעט 40 מעלות. נסעתי לבית חולים באמצע החג (שהיה צמוד לשבת)

חברה של אמא שלי אמרה לה, מה? למה היא יצאה? אומרים לא לצאת 40 יום או לפחות חודש...

הלידה הזאת כבר הייתי יותר בבית, לא חודש אבל בהחלט נשארתי יותר.. (יכול להיות שזה שטויות אבל העדפתי לא לקחת סיכון)

גיסתי הלכה לבית הכנסת בחג ראשון של סוכות, פחות משבועיים אחרי לידה

ואווו איזה שפכטל שהיא קיבלה מאחיות שלה שהיא עושה לעצמה עין הרע

בס"ד

לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹

בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.

מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.

חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.

אמן!!!

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור

שולחת מלא כוחות

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷

לק"י

בבוקר- לא.

(ואצלינו הם כל יום כמעט במחשב, ויותר מעשרים דקות. ואני יודעת כמה קשה להגביל. אבל מזמן קבעתי כלל שבמוצ"ש אין מחשב, ואין. והם גם לא מבקשים.

אז מציעה לקבוע כללים ברורים וממש לעמוד עליהם).

ואישית אין מצב שהייתי נותנת מחשב או משחק כלשהו או התעסקות כלשהי - בבוקר.

מי שמוכן שישב לאכול משהו לפני שהוא יוצא...

לא בתור התנצלות או משהו...

תגדירי מתי כן מותר לשחק במחשב, למשל אחרי שחוזרים מבית ספר, מניחים תיק במקום, אוכלים צהריים ואז אפשר מחשב. או מה שמתאים לך. בבוקר לא כדאי לדעתי. 

ספרים עם ציורים

כמו של מדע

לגו בהתחלה בעלי שיחק איתו בשבתות , בנה איתו ביחד ועכשיו הוא כבר מדמיין בראש עולם ובונה לבד

משחקי הרכבה אחרים מעסיק אותו?

אפשר חוברת צביעה, מקו לקו וכדומה

אם כל יום זה לא יותר מידי בגיל הזה, כי זה באמת מייצר איזושהי "תלות" או ציפייה לזה כל יום.

אצלנו מותר בימי שישי אחרי התארגנות לשבת

ומיד פעם במקרים חריגים במהלך השבוע, לזמן מוגבל

בבוקר אף פעם אי אפשר, זה לא הזמן לזה.

אם אני מרשה, זה רק אחרי הצהריים.

אפשר להחליט על זמן מרוכז יותר ביום שישי או להפסיק לגמרי עד שיהיה בשל.

רעיון לחלופה, להשמיע לו סיפורים ברמקול שמחובר לבלוטוס של הטלפון שלך, דרך ספוטיפיי.

אין מסך, הטלפון אצלך.

הפרקים עוברים ברצף.

אפשר ללמד אותו לצבוע מנדלות הזמן הזה או לשחק בבצק וכד.

או פשוט לשבת ולהקשיב.

תעסוקה אקטיבית, אפשר ערכות לגו. זה ממש מתאים לגיל.

תקני את הערכות לגיל 5+

בהתחלה צריך ללמד אותם איך לעבוד לפי החוברת, בערכות הבאות הוא ידע לבד.

אפשר גם פאזלים.

חשבתי גם לקנות מיקרוסקופ מאליאקספרס, עוד לא רכשתי אז לא יודעת להמליץ אבל נשמע מתאים לסגנון.

מעבר לכמה זמן, יש עניין גם לתוכן של המשחק.

יש משחקים יותר ממכרים, יש כאלו שמשפיעים פחות לטובה.

אצלנו משחקים בעיקר במשחקים לימודיים (חשבון, אנגלית, מיומנויות כלשהן) ולא סתם משחקים כמו אנגרי ברדס או משחקי מלחמה.

לפעמים עדיף גם לשלם קצת כדי לקבל תוכן איכותי

מותר זמן מחשב(משחק/צפיה, בתכנים בפיקוחנו)

שננעל ברגע שהזמן עובר(ללא תלות בנו אלא אוטומטי בבקרת הורים, לתחושתי מנטרל הרבה מהמתח סביב זה כי פשוט נסגר וזהו)

ורק בין השעות 15:30-18, אם מתאים באותו יום ואחרי ארוחת צהריים ומטלות נצרכות(ש"ב, עזרה מסוימת בבית..)

כשלא היה את הזמנים האלה זה באמת היה יוצא מפרופורציות ועכשיו שיש ממש הגדרות ברורות ההתנהלות סביב זמן מחשב נעימה לנו יותר

הוא בן 7.5

גם כי אני לא מבינה בזה ובעלי עשה

וגם כי הוא יוכל להדריך אותך הכי טוב.

בכל אופן יש אצלנו בקרה כפולה-

1. משתמש במייקרוסופט עם הגבלת זמן

2. משתמש כרום עם פמילי לינק ורק אתרים שאנחנו מאפשרים פתוחים.

מוגזמת... עד עכשיו הם עשו רק דברים מועילים - עלונים, ציורים, עיצובים... ואז הם גילו אתרים עם משחקים והתמכרו

הודענו להם שמאחרי פסח אין יותר משחקים במחשב, אבל הם כן יכולים לעשות את אותם דברים מועילים.

בקשר לבן שלך יש שתי אפשרויות, לדעתי:

1. למצוא משהו אחר שהוא יכול לעשות במחשב, מקסימום משחקים לימודיים - משהו פחות ממכר.

2. להוציא לגמרי מהתחום את השימוש במחשב. בהתחלה יהיה לו קשה, אחר כך כנראה שהוא יתרגל.

רעיונות לתעסוקות אחרות:

משחקי דמיון (פליימוביל וכו')

ערכות מדע ויצירה

יצירה חופשית ממגוון חומרים פשוטים

פרויקט בנייה (אם יש לכם חצר או מרפסת)

אולי גידול בעל חיים

ואומרת בעדינות - שאם אתם רואים את ההתפרצויות חסרות השליטה האלו בעוד תחומים, אולי כדאי ללכת לאבחון...

-ספרי תמונות ברמה גבוהה יותר(למשל יש את סדרת מבט מקרוב על.. שהבן החכם והסקרן שלי מאוד אוהב)

-משחקי הרכבה ברמות שונות לפי היכולת- לגו גדול או קטן עם או בלי הוראות, קליקס, מגנטים.. אצלנו סביב הגיל הזה התחילה ממש התעניינות ביצירת דגמים מהחוברות. אפשר לחפש גם דגמים נוספים באינטרנט ולהדפיס ושמעתי שיש אתר שאפשר לצלם לו חלקי לגו והוא מוציא דגמים מתאימים...

-יצירות מהשקל וכאלה שאפשר לעשות לבד. שוב תלוי רמה אבל דברים כמו הדבקה של מדבקות לפי מספרים, הדפים השחורים שצריך לגרד ועוד כל מיני כאלה אהובים פה מאוד.

-חוברות פעילות/עבודה, אצלנו הכי תופס או כאלה של משימות קלות, או כאלה שהן יותר חוברת צביעה אבל סביב תחום עניין.

-רולר בליידס/אופניים/קורקינט אם רלוונטי אצלכם

-לוח איזון, טרמפולינה ביתית וכו

אין הגבלת זמן על מסך

גם לבן ה6

אני לא מתייחסת למסך באופן שונה מכל דבר אחר

ואני לא רואה שהילד מתייחס/ מתנהל אחרת לגבי המסך

בתקופה הזו הוא אכן היה במסך יותר מדי

בעיניי זה מאד הגיוני

חופש ארוך נטול מטרה

עכשיו חוזרים ללימודים והמסך יחזור להיות משהו יחסית שולי

אצלנו התעסוקות שלו הן:

ציור/ יצירה/ דופלו/ לגו/ פליימוביל/ חברים

אני יודעת שבשלב הזה זה בדר"כ תקין, אבל המשקל שלט ממש נמוך וצריך לעלות מהר מכל מיני סיבות, אז אני רוצה שהוא ינק כמה שיותר

זה באמת סיוט... (התנסיתי בזה גם עם הילדה האחרונה)

תתייעצי עם יועצת הנקה טובה איך להחזיק ולסחוט את השד תוך כדי הנקה כדי להזרים לו יותר חלב וגם איך להעיר אותו כשנרדם.

מקווה שתעברו את זה מהר...

ומזל טוב!

זה היה מעגל כזה של לא יונק טוב ומשקל לא עולה וכו

השתדלתי כמה שיותר להעיר אותו ולשבת אותו שיינק

וכשההנקות נהיו טיפה יותר מסודרות

הקפדתי לשאוב את מה שנותר אחרי כל הנקה, זה מה שהיא לא הצליח לסיים עד הסוף וזה עזר לי ממש גם לחלב וגם לתינוק שהתחיל לעלות במשקל

לק"י

את יכולה לנסות לסחוט/ לשאוב חלב למזרק סטרילי, ולתת לו אחרי ההנקה.

אני יכולה לשבת איתו גם יותר משעה שבפועל הוא ינק פחות מחצי

לק"י

ככל שהוא יגדל ויתחזק, ההנקה עשויה להיות יעילה יותר.

פשוט במזרק צריך להתאמץ פחות.

ואולי הכי טוב להתייעץ עם אשת מקצוע.

נרדמים, מתנתקים, פעולת המציצה קשה להם מאד.

מומלץ מאד להחזיק אותו כמה שיותר בתנוחת קנגרו

וגם להניק כשהוא ללא בגדים, מכוסים בשמיכה ביחד כמובן.

וכמה שיותר להניק. בהפרשים קצרים, מתי שהוא רק רוצה בלי להסתכל בשעון

מנסיון עם פגות, זה אפשרי

הרבה נחת

שפע חלב, גידול קל בבריאות ובשמחה

מזל טוב!!

לא לשון, שפה.

אצלי עד שגילינו כבר היה מאוחר להציל את ההנקה.

בעקרון יש חתיכת עוד שמחברת במרכז בין השפה העליונה ללסת.

אצלנו החיבור היה ממש רציני והפריע לה ליצור ואקום, מה שגרם להמון ניתוקים, התעייפות מהירה, אי עליה במשקל..

זה נדיר ולכן לקח לנו הרבה זמן לעלות על זה, וכבר לא טיפלנו. כן עבדנו איתה בגיל גדול יותר על יצירת ואקום. 

ננסה כמה דברים שהיא הציעה לנו בתקווה שיעבוד

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

עם פראמין/ לבקש זופרן

והם בהחלט היו דוחים בעצמם. אבל נראה לי שכן עזרו.

תמשיכי

אני הייתי כמעט מתעלפת מעייפות בכל פינה אפשרית בבית

בסוף זה מתאפס