עבר עריכה על ידי בארץ אהבתי בתאריך ד' באב תשפ"ד 14:28
בעיני, לפחד היום מחבלי משיח, זה לא להבין בכלל את המציאות שבה אנחנו חיים.
זה כמו שאישה בצירי לחץ תגיד שהיא מפחדת ללדת כי היא מפחדת מהצירים שיהיו לה.
חבלי משיח זה פה, זה מה שאנחנו חווים עכשיו.
השואה היתה חבלי משיח קשים מאוד.
וכך כותב הרב טייכטל בספר שלו אם הבנים שמחה: "נבאו לנו נביאנו וגם חכמינו ז"ל בש"ס ובמדרש ובספרי הקבלות: מגודל הצרות והריגות ורדיפות שיהיה נעשה לעם בני ישראל באחרית הימים קודם ביאת המשיח, מזה לבד יש להכיר זמן התנוצצת אור של משיח… דקישוי הגלות אין מתחיל, רק אחר זמן צמיחת הגאולה"
ואנחנו עכשיו עדיין בתוך זה. כבר רואים התנוצצות של גאולה (קיבוץ גלויות, ארץ ישראל נותנת פירותיה בעין יפה, ועוד), אבל עדיין חווים את הקשיים ואת חבלי המשיח.
אבל בסופו של דבר אנחנו עכשיו ממש בתוך זה. מה שנשאר לנו זה רק להתפלל להגיע כבר לסוף - ללידה, לגאולה.
והגאולה היא טוב גמור, היא תיקון של כל העולם, האור הגנוז לעתיד לבוא. לשם אנחנו כוספים. ממנה אין מה לפחד…
ואני רוצה להגיד עוד משהו על מלחמת גוג ומגוג.
תמיד שמעתי על המושג 'מחחמת גוג ומגוג', בתור משהו מפחיד שעשוי לקרות לקראת הגאולה.
ושמעתי שיש אומרים שכבר יצאנו ידי חובת זה בשואה שעברנו.
אבל תכלס אף פעם לא למדתי את זה מהמקור, מהנבואה עצמה (בעצם כן למדתי פעם את הפרקים האלו, אבל לא זכרתי מזה יותר מידי).
והשנה אני לומדת בתכנית נ"ך יומי. וכמעט בפעם הראשונה למדתי בפנים עת הנבואה על מלחמת גוג ומגוג (ביחזקאל פרקים ל"ח-ל"ט)
ומה שראיתי שם, זה שיש כמה חלקים לנבואה.
בהתחלה מסופר על החלק של הפורענות (שממנו תמיד פחדנו).
אבל למעשה, כשקראתי את זה השנה, זה ממש הזכיר לי את מה שעברנו בשמחת תורה.
ואני מעיזה להגיד את זה כי שמעתי שגם הרב שרקי הזכיר את הנבואה הזו ביחס למלחמה שלנו.
"א וַיְהִי דְבַר יְ-הוָה אֵלַי לֵאמֹר. ב בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ אֶל גּוֹג אֶרֶץ הַמָּגוֹג נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל וְהִנָּבֵא עָלָיו. ג וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲ-דֹנָי יְ-הוִה הִנְנִי אֵלֶיךָ גּוֹג נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל. ד וְשׁוֹבַבְתִּיךָ וְנָתַתִּי חַחִים בִּלְחָיֶיךָ וְהוֹצֵאתִי אוֹתְךָ וְאֶת כָּל חֵילֶךָ סוּסִים וּפָרָשִׁים לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל כֻּלָּם קָהָל רָב צִנָּה וּמָגֵן תֹּפְשֵׂי חֲרָבוֹת כֻּלָּם. ה פָּרַס כּוּשׁ וּפוּט אִתָּם כֻּלָּם מָגֵן וְכוֹבָע. ו גֹּמֶר וְכָל אֲגַפֶּיהָ בֵּית תּוֹגַרְמָה יַרְכְּתֵי צָפוֹן וְאֶת כָּל אֲגַפָּיו עַמִּים רַבִּים אִתָּךְ. ז הִכֹּן וְהָכֵן לְךָ אַתָּה וְכָל קְהָלֶךָ הַנִּקְהָלִים עָלֶיךָ וְהָיִיתָ לָהֶם לְמִשְׁמָר. ח מִיָּמִים רַבִּים תִּפָּקֵד בְּאַחֲרִית הַשָּׁנִים תָּבוֹא אֶל אֶרֶץ מְשׁוֹבֶבֶת מֵחֶרֶב מְקֻבֶּצֶת מֵעַמִּים רַבִּים עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְחָרְבָּה תָּמִיד וְהִיא מֵעַמִּים הוּצָאָה וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח כֻּלָּם. ט וְעָלִיתָ כַּשֹּׁאָה תָבוֹא כֶּעָנָן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ תִּהְיֶה אַתָּה וְכָל אֲגַפֶּיךָ וְעַמִּים רַבִּים אוֹתָךְ. י כֹּה אָמַר אֲ-דֹנָי יְ-הוִה וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יַעֲלוּ דְבָרִים עַל לְבָבֶךָ וְחָשַׁבְתָּ מַחֲשֶׁבֶת רָעָה. יא וְאָמַרְתָּ אֶעֱלֶה עַל אֶרֶץ פְּרָזוֹת אָבוֹא הַשֹּׁקְטִים יֹשְׁבֵי לָבֶטַח כֻּלָּם יֹשְׁבִים בְּאֵין חוֹמָה וּבְרִיחַ וּדְלָתַיִם אֵין לָהֶם…"
(הרב שרקי הסביר איך 'פרס כוש ופוט איתם' התקיים אצלנו - פרס זו איראן, כוש זה דרום אפריקה שתבעה אותנו בהאג, ופוט לפי דבריו זה האזור של החות'ים…).
ואז הנביא פונה אל האויבים שלנו ואומר להם - אתם חושבים שזה אתם שתוקפים, אבל בעצם אני הבאתי אתכם, ממש כמו שניבאתי כבר לפני שנים. הכל מתוכנן מראש, והכל כדי שבסופו של דבר יתקדש שמי על ידי המלחמה הזו:
"יד לָכֵן הִנָּבֵא בֶן אָדָם וְאָמַרְתָּ לְגוֹג כֹּה אָמַר אֲ-דֹנָי יְ-הוִה הֲלוֹא בַּיּוֹם הַהוּא בְּשֶׁבֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל לָבֶטַח תֵּדָע. טו וּבָאתָ מִמְּקוֹמְךָ מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן אַתָּה וְעַמִּים רַבִּים אִתָּךְ רֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם קָהָל גָּדוֹל וְחַיִל רָב. טז וְעָלִיתָ עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל כֶּעָנָן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּהְיֶה וַהֲבִאוֹתִיךָ עַל אַרְצִי לְמַעַן דַּעַת הַגּוֹיִם אֹתִי בְּהִקָּדְשִׁי בְךָ לְעֵינֵיהֶם גּוֹג. יז כֹּה אָמַר אֲ-דֹנָי יְ-הוִה הַאַתָּה הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי בְּיָמִים קַדְמוֹנִים בְּיַד עֲבָדַי נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבְּאִים בַּיָּמִים הָהֵם שָׁנִים לְהָבִיא אֹתְךָ עֲלֵיהֶם. "
ואחר כך מתואר איך הקב"ה יפנה על האויבים שלנו ויפגע בהם בחמתו (ויש שם הרבה פירוט שאני לא לגמרי יודעת איך להבין את הדברים, ואולי רק אחרי שזה יקרה הדברים יהיו לנו מובנים).
והסיום של הנבואה זה ממש מה שאנחנו מתפללים:
"כא וְנָתַתִּי אֶת כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם וְרָאוּ כָל הַגּוֹיִם אֶת מִשְׁפָּטִי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וְאֶת יָדִי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָהֶם. כב וְיָדְעוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אֲנִי יְ-הוָה אֱ-לֹהֵיהֶם מִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה. כג וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי בַעֲוֹנָם גָּלוּ בֵית יִשְׂרָאֵל עַל אֲשֶׁר מָעֲלוּ בִי וָאַסְתִּר פָּנַי מֵהֶם וָאֶתְּנֵם בְּיַד צָרֵיהֶם וַיִּפְּלוּ בַחֶרֶב כֻּלָּם. כד כְּטֻמְאָתָם וּכְפִשְׁעֵיהֶם עָשִׂיתִי אֹתָם וָאַסְתִּר פָּנַי מֵהֶם. כה לָכֵן כֹּה אָמַר אֲ-דֹנָי יְ-הוִה עַתָּה אָשִׁיב אֶת שבית [שְׁבוּת] יַעֲקֹב וְרִחַמְתִּי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְקִנֵּאתִי לְשֵׁם קָדְשִׁי. כו וְנָשׂוּ אֶת כְּלִמָּתָם וְאֶת כָּל מַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ בִי בְּשִׁבְתָּם עַל אַדְמָתָם לָבֶטַח וְאֵין מַחֲרִיד. כז בְּשׁוֹבְבִי אוֹתָם מִן הָעַמִּים וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מֵאַרְצוֹת אֹיְבֵיהֶם וְנִקְדַּשְׁתִּי בָם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם רַבִּים. כח וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְ-הוָה אֱ-לֹהֵיהֶם בְּהַגְלוֹתִי אֹתָם אֶל הַגּוֹיִם וְכִנַּסְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא אוֹתִיר עוֹד מֵהֶם שָׁם. כט וְלֹא אַסְתִּיר עוֹד פָּנַי מֵהֶם אֲשֶׁר שָׁפַכְתִּי אֶת רוּחִי עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲ-דֹנָי יְ-הוִה"
אז אני לא יכולה להגיד בוודאות שום דבר. אני לא נביאה ולא יודעת מה עתיד להיות.
אבל אני חושבת שאם מה שעברנו כל כך מזכיר את הפורענות שמוזכרת בתחילת הנבואה על מלחמת גוג ומגוג, אז עכשיו הייתי רוצה דווקא להתפלל שזה באמת זה, שלא עברנו את זה סתם, ושעכשיו הכל יתהפך לרעה על האויבים שלנו, וששם ה' יתקדש בעולם, והקב"ה ישיב את שבותנו ויגאל אותנו לעיני כל הגויים בקידוש ה' גדול.
