פורום הריון ולידה (עמוד 508)

לא בשאר האיברים.

לי זה קורה כשאני הרבה יושבת על הכיסא...

הבנתי שזה קשור למשקל של החזה שפתאום החזה גדל בהריון והשכמות והכתפיים צריכים לעבוד קשה יותר להחזיק את הגוף

מה עוזר... מסאז' וספורט ספציפי שמיועד לחיזוק השכמות.

אם את הולכת לרופא והוא נותן לך חוות דעת מקצועית שיכולה להועיל לי גם אשמח אם תעדכני אותי

טפשת חחח

שוכחת איך קוראים לי🤣

למה שדווקא אם היא לא היתה עולה תקין אז לא היית לחוצה?

בכל אופן זה ממש בסדר, נראה לי שהיה שרשור על זה לפני כמה ימים.

תמשיכי לחשוף לטעמים ומרקמים שונים. יכול להיות שיקח לה עוד כמה חודשים לרצות לאכול

אם לא עולה טוב במשקל אפשר לתת דייסות, ולהסמיך מעט את החלב.

גם לשלי לקח זמן עד שאכחו ארוחות ממש, היא עוד קטנה

חתיכות קטנות של לחם

פרי רך

חביתה, ביצה קשה

ירקות מבושלים

יש תינוקות שלא אוהבים את המרקם הטחון.

קישוא ובטטה מהמרק, במבה, מנגו, אפרסק, בננה, אבוקדו... האמת שביצה קשה היה מהדברים האחרונים שהבן שלי הסתדר איתם. הוא פירק עוף ושניצל לפני שהוא הצליח להתמודד עם חלבון של ביצה.

וגם דברים טחונים, תתחילי בליקוק מהאצבע ולא עם כפית, אולי ככה היא תאהב יותר.

אם כן תני לה נגיד חלמון שהוא יותר נימוח מהחלבון.

או ירקות של מרק. חתיכות קטנות של דברים שלא קשה ללעוס.

וגם קחי בחשבון שאולי יקח לה זמן והיא צריכה עוד תמל או דייסות מבושלות

וירקות

יש ילדים שלא אוהבים טחון. גם הבת שלי לא אהבה

גם לי היו ילדים שלא התחברו למרוסק/ טחון (עד היום עם בעיית מרקמים)

תנסי פסטה, ירקות מבושלים חתוכים לאורך, קציצות, לחם וכו'.

לשים על מגש האוכל ושהיא תיקח לבד. עדיף כשהיא רואה אתכם אוכלים.

תנסי גם דייסת קווקר עם קצת מתיקות של סילאן.

משחקים היא מכניסה לפה? אולי יעניין אותה פירות מעוכים ברשת (בננה) מחזיקים את זה כמו צעצוע ומוצצים את זה.

כשהוא שילשל הוא דווקא היה חיוני ושמח ונמרץ יותר מתמיד. ועכשיו הוא ממש מסכן כזה... עכשיו הוא כבר נרדם, מקווה שלא הלך על הלילה שלנו עם כל השנ"צים שלו היום...

לפעמים שלשול גורם להתייבשות כי הוא מאבד נוזלים

זה ממש לא בסדר ששכנה נכנסת!!!

וגם לילדים את יכולה להגיד בעדינות אבל בברור שהיום כל אחד אוכל בבית שלו-

ככה כל פעם שבאים עד שילמדו... או שאמא שלהם תלמד

וחיבוק על הרגשות הקשים!!

לכל אחת יש תקופות כאלה וזה בסדר זה עובר

לגיד בפשטות

עכשיו זה ךא זמן מתאים להיות אצלינו אנחנו הולכים לאכול צהריים, אפשר לבוא בארבע /מחר

ולגמרי לנעול, אמאלה למה היא נכנסת?

הייתי יוצאת מדעתי

 קודם כל הכל בסדר וזה תקופה זה יעבור זה קורה מהורמונים,הבנתי את זה בהריון האחרון פשוט הייתי חסרת סבלנות ועצבנית האשמתי תהורמונים😄וכן הריונות קודמים זה לא היה לי,זה פתאום הפתיע

ודבר שני לגבי השכנה והחברים הייתי נועלת מהיום כל הזמן תבית שתהיה לך פרטיות כמה שיותר במיוחד במצבך שהכל רגיש ומתיש

שהיו פשוט דופקים לשניה ונכנסים

ואמנם זה לא קרה כל יום

אבל הלוווו

ואם אני בלי כיסוי

או אם בעלי בבית ובא לי להרגיש פרטיות

וגם סתם

הז הבית שלי

האמת שפשוט אמרתי

אשמח רק לבקש שתדפקו ותחכו שאפתח🫢

באיזה שבוע את?

בדיוק חברה סיפרה שאישרו לה על iugr ממש מהר, בשבוע 33

אצלי תמיד אשרו אבל יש גם דברים נילווים

אני עשיתי מעקב פעמיים בשבוע משבוע 30 וזה היה ימים מלאים כמעט (מרפאות חוץ בתל השומר) אבל תתחילי מזה שתראי קודם רופא של הריון בסיכון, תתייעצי איתו

אופ מצד אחד מתאים לי😅

מצד שני זה מלחיץ…

ו׳הריון בסיכון גבוה׳

אותי כי היא נלחצת

וגם כי אז אני לא אדע כל פעם מה מותר ומה אסור

כי ממה שאני קןראת ברשת אין כלכך איך לגרום לתינוק לגדול🤷‍♀️ אז לא יודעת

2600

קצת קטן

אבל במשפחה שלי ןשל בעלי כמעט לא נולדו מעל 3 אז כילו הגיוני…

המשכורת?

גג 6000 או 8000 שח (300 שח ליום)

אם המשכורת שלך גבוהה מזה, זה ממש לא משתלם לצאת לשמירה

פשוט תקחי יום מחלה/ שעות מחלה כל פעם שאת בבדיקה.

גם ככה כדי לקבל שמירה צריך לקחת 30 ימי מחלה אם הבנתי נכון.

חשוב מאד לשים לב לתנועות עובר ולוודא שהזרימות תקינות. מכירה מישהי שעשו לה זירוז בשבוע מוקדם כי חששו לעובר.

היה עומס של עבודה ומעקבים.

היו ימים שלא הגעתי או שיצאתי מוקדם, על חשבון שעות הריון.

היו ימים שהלכתי למעקבים אחרי העבודה או ביום חופשי.

אין מה לעשות שיגדל יותר, רק לעקוב שהכל תקין.

יצא נהדר, כמובן עם שתי עטיפות במקפיא.

אני עשיתי את המתכון של קרוטית ללחמניות בשר, המילוי קצת יבש בעיניי, אבל גם לא שמתי חצילים כי לא ידעתי איך זה יעבור הקפאה.  אבל עם חומוס זה נהדר

הייתי מקפיאה אחרי אפייה 

אבל לארוז טוב טוב 

אמפנדס במילוי בשר | מתכון לאמפנדס במילוי בשר - מתכונים ב-10 דקות

הקפאתי אחרי אפיה ויצא מעולה!

הייתי עונה בלייק או כזה אימוגי של תודה ופשוט לא צופה... אם תשאל אותך משהו על זה את יכולה לענות שלא היה לך זמן..

אם זה בתדירות ממש גבוהה אז גם לא הייתי עונה, לסירוגין

ולא משנה אם זה חמות שכנה או בעלי.

כשאני שולחת תוכן (לא קורה הרבה) אני כותבת במשפט אחד במה מדובר ומוסיפה "חשבתי שאולי יעניין אותך" או אם יש הסבר למה שלחתי

ממש לא מצפה שבאמת יצפו בזה

רק אם זה אכן מעניין

נראה לי מוגזם לנהל למישהו אחר את הזמן

כששולחים לי אני בד"כ כותבת תודה או לייק

נדיר שאני צופה

אם כן אז בד"כ אגיב לעניין

לייק

לפעמים לב קטן

סתם שתראה שראיתי

בפועל אם אני רואה את ההרצאה או לא זה כבר שלי..

שוטפת מוצצים בכלל

נותנת חופשי מהרצפה ועוד ועוד

בזה לא הייתי משתמשת

חלב מפחיד אותי לשחק  איתו

מתחת ל9 חודשים-שנה נראלי שלא הייתי מביאה אבל מעל שנה יש מצב שהייתי מביאה..

ילדה ראשונה אבל לא הקפדנו על סטריליזציה וכו' (בהתחלה קצת יותר אבל לא כל יום ולאט לאט ריווחנו אפילו יותר 😉)

אני עם ילדה ראשונה ולא מרתיחה מוצצים

כמו שכתבו לך תלוי בגיל...

לתינוק קטנטן לא הייתי מעיזה לתת את זה

גדול כבר בן שנה כזה אז כן...

וכמה למרות הקושי את מכניסה אותה לביתך

שאפו לך!! שה' יתן לך כוחות וכח,תראי מהמצווה הזאת ישועות רבות 🌹🙌

ערכתי את ההודעה

נתגבר 😃

מדהימה!!

בעז"ה ה' ייתן לכם הרבה כוחות לכל התקופה הזו!

וזה גם אפשר חיבוק נשמה!!

מכירה מקרוב עם חמתי 

דיי חדש למען האמת.

בעלי טיפל בכל הנושא של תשלומים ואחריות וכו׳, יכולה לבדוק לך

חושבת שחישבנו שלהחליף מסננים במקרה הצורך יצא פחות מאשר אחריות לתקופה ארוכה.

קחי בחשבון שהמיכל מים חמים של שבת לא גדול בכלל. (אנחנו משפחה קטנה, וזה גבולי לנו) 

הייתי אצל רופאה אחרת במעייני הישועה

בגלל זה שואלת

אבל היית מרוצה גם מהמקצועיות והידע?

(לא את כולן עשיתי🤭😆)

התייעצה עם רופא נוסף כשהיה צריך

מקבל בתל אביב ובבני ברק

את תודי לי על ההמלצה הזאת!

אין רופא כמוהו!!!

לא חשוב תיאום מראש

ברוב הימים זה מתאים, אם לא מתאים אז לא מאפשרת.

לא מאפשרת ללכת לילדים עם בעיות

לא מרשה מחשב, רק משחקים אחרים.

מתערבת אם יש התנהגות חריגה (מריבות/ צעקות/ מסתובבים בבית במקום להיות בחדר/ בחצר)

מעירה במקום, מעירה גם לחבר אם צריך.

החדרים אצלנו תמיד מסודרים 

1. שעות: אני לא אוהבת שחברים אוכלים אצלנו ארוחת ערב. כי זה הזמן שבו אנחנו מתחילים להירגע לקראת הלילה, ועם חברים הכל תוסס יותר. ולכן עד 17:30-18:00, לפעמים קצת אחרי 18:00. לא יותר.

2. עדכון: כן, אבל שלי רק בא', מניחה שזה ישתנה בהמשך. בכל אופן חשוב לי לדעת איפה הוא.

3. כל יום? אני לא מסכימה כל יום. חברים זה כיף אבל חשוב בעיניי גם סתם להיות בבית. ואצל הילדים שלי זה גם מכניס אותם לאינטנסיביות ואני רואה שלפעמים הם צריכים רוגע (אפילו אם לא רוצים )

4. משפחות אחרות? מעדיפה שחבר כזה יבוא אלינו. אין לי בעיה עם התנהלות שונה משלנו, יש לי בעיה עם התנהלות שעלולה להיות לא נעימה לילד שלי ולפגוע בו. אבל לא רוצה למנוע ממנו חברות טובה, אז זה יהיה לרוב אצלנו.

5. מה עושים? לא מרשה מחשב או מסכים. משחקים בבית, או בגינה של הבית, או יוצאים לרכב על אופניים ליד הבית. לא מרשה להם כרגע לצאת לבד

6. משתדלת כמה שפחות להתערב. אם אראה שחייב להתערב, אקרא לבן שלי הצידה ואדבר איתו בשקט, לא לפני החבר. לפעמים ארחיב גם אחר כך, וכן, לרוב עוזר.

7. סדר: מסדר לפני כן, ומסדר גם יחד עם החבר לפני שהוא הולך

וכמובן גם לגו או פליימוביל אם נחה עליהם הרוח.

הבנות (בסוף יסודי) הרבה פעמים מכינות הצגה לאחים האחרים

כולל נותנת לראות סרטון בנייד שלי.

מפסיקה רק כשזה נראה לי טו מאצ'.

נותנת גלידות או ארטיקים או משהו טעים אחר (אגב, מומחית לרפואת שיניים אמרה לי שזה הרבה יותר בריא לשיניים מבייגלה\במבה.).

מאוד חשוב לי שהבית יהיה בית של כיף. בילדות שלי זה היה לי חסר, ואני אכן רואה שמאוד רוצים לבוא אלינו.

הבת המקסימה שלי, חברותית מאוד, וכל יום אני מקבלת בקשה להזמנה אלינו. זה כיף מאוד.

לשמחתי אין לנו חברות בעייתיות- אז אין לי את הדילמה הזאת. מודה שאם היו חברות כאלו- לא הייתי נותנת לה ללכת לשם.

בסוף בבית קטן שגרנו ממ שהגבלתי כי זה הפריע לי ויצר מתחים בין האחים

בבית מרווח יותר אני מאפשרת די חופשי

כל עוד באותו זמן לא מתאים לי מסיבה ספציפית

זה באמת לא מפריע לי

מגבילה מזן עד לזמן ארוחת ערב וכו

לא אוהבת ירש אחרי בי''ס-גן כי אין לי כח להאכיל עוד פיות ..לא מבשלת בכמויות

משעה מסוימת עד ארוחת ערב הביץ די פתוח וכיף לי שזה ככה וכיף להם..

לרוב לא עוקבת מה הם עושים

יש לי ב''ה עוד הרבה אחרים שסביבי אז

אין לי פניות לכל זה

מחשב ןמסכים אין אצלינו בבית אף פעם אז אין לי בעיות כאלה😉

ואם זה יוצר מריבות ומתחים בין האחים או מפריע לי- אני אומרת להתראות תבואו פעם אחרת🫢😉

אלא לקבוע קווים כלליים ולראות לפי הסיטואציה.

לא דומה כיתה א' לכיתה ו'

לא דומה שעון קיץ לשעון חורף ולא דומה ביטוח בשביל החברה, להזמנה בשביל לעזור להורי החבר.

בכל אופן, אצלנו:

שעתיים- שעתיים וחצי. שזה מ4 שאוספים מהמסגרות עד 18 או 18:30.

אם זה לצורך עזרה אז עד 19:30 וכולל גם ארוחת ערב.

חייבים לתאם מראש, עד כיתה ג' מתאמים בינינו ההורים ישירות. חייבים לתאם איתנו כי אנחנו מביאים.

וגם לא תמיד יש מייד מבוגר בבית, וכשיש חבר חייבים השגחת מבוגר. (אם אין חבר, לפעמים הם נשארים שעה- שעתיים בהשגחת אח גדול)

אין א לנו את הנושא של חברים בעייתים.

יש כל מיני סגנונות ואנחנו מכירים את כולם. אין מישהו מחוץ לגבולות המותר, אז לא רלוונטי.

מבחינת מה עושים, משחקים בבית. קלפים, משחקי קופסה, פליימוביל, דפי עבודה, דפי יצירה.

אין דבר כזה לראות מחשב לא אצלנו ולא כשמזמינים אותם.

בקיץ לפעמים יוצאים לפארק, אבל לרוב כל המטרה זה לבלות ולהכיר את המשחקים בבית אחד של השני.

לא מתערבת בכלל בשיח. מעולם לא הרגשתי צורך. אצל ילדי גן, כן לפעמים צריך מעט תיווך.

לא מעירה כמעט לילדים. לפעמים שואלת מתוך הבנת הסיטואציה למשל מי משחק בד"כ עם אותו חבר, כל מיני נורות אדומות שנדלקו לי ומבררת את המצב החברתי, ואם צריך מדברת עם הילד שלי על קבלת השונה.

אבל זה לא נאמר כתוכחה על התנהגות ספציפית אלא על דינמיקה (לפעמים מזמינים מספר חברים אז קולטים דברים)

לא מבקשת לסדר את החדר, לרוב נמצאים בסלון, הילדים מעצמם בד"כ עושים סדר כללי. וגם אם לא, לא מנסה להרשים ושיחשבו שמוזיאון אצלנו.

מה שכן, אני מנקה את השירותים. זה הזדמנות בשבילי לחבר בין הניקיון באמצ"ש שאין לו זמן מוגדר, לבין החבר שבא לבקר.

לא שאלת, אבל מוסיפה התייחסות לאוכל. מביאה משהו לנשנש (פירות, ביסקוויטים) ומצפה למחווה דומה כשאני שולחת את הילדים.

ההורה המזמין אוסף מהמסגרות וההורה השולח בא לקחת את הילד שלו בתום האירוח.

הרבה פעמים מזמינים חברים בתור עזרה הדדית כשההורים מסיימים לעבוד מאוחר או כל מיני אילוצים,

אז ההתנהלות טיפה שונה. למשל כוללת ארוחת ערב. עושה את זה בשמחה מתי שצריך.

בגדול הילדים שלי חברותיים אז אין בעיה פשוט אומרת להם בבוקר היום x בא אלינו, אמא שלו ביקשה והילדים שמחים להזדמנות.

אין הגבלה ממש, אני בקשר עם האמא כשהילד אצלנו ואנחנו סוגרות על צפי - בדרכ גג עד 6 וחצי

אני אומרת לילדים לסדר את החדר שלהם לכבוד החבר, ואם לא בא להם אז אני לא מתעקשת- לרוב מסדרים כי אני מביאה המון כבוד ליום הזה שחבר מגיע- גם קונה חטיפים ודברים טובים.. אז גם לסדר זה חלק

הילדים לא הולכים בלי לעדכן, הם יודעים ששתי האמהות צריכות לדבר בניהן ולאשר אחרת לא יהיה להם איך להגיע ואיך לחזור חחח

לרוב אני לא מסכימה חברים, אני אוהבת את המשפחתיות, השקט שלי עם הילדים שלי,

כשחבר/ה מגיע/ה כמעט תמיד הבית נראה בהתאם ויש מריבות עם האחים שמתערבים , אז באים אלינו פעם בחודש פחות או יותר, ממש לא כל יום

הם משחקים בקלפים, בחצר. בשום פנים ואופן לא מסך.

לפעמים הילדים מנצלים את זה שחשוב לי לכבד את האורח אז הם אומרים לי "אמא, החברה רוצה לראות במחשב" ואני מורידה אותם מזה

אין לי שליטה לגבי החברים של הילדים, אבל אם יש ילד בעייתי אז אני לא אפגיש בניהם בצהריים, בבית ספר שישחקו כמה שרוצים ושם זה נגמר

אני לא מתערבת כמעט בכלל.. אומרת להם שלום בחיוך, קבלת פנים. ומביאה להם להתנהל לבד ואני צופה מהצד.

אם החבר לא מתנהג כמו שצריך אז אני מעירה בעדינות, אם הילד שלי לא מתנהג כמו שצריך אז אני קוראת לו לחדר ומדברת איתו על זה, לרוב זה עוזר ב"ה

לרוב מזמינה אלינו עד  סביבות 6 וחצי. ברור שלא מסכימה כל יום וכן הילדים יודעים שצריך לשאול אותי קודם. לפעמים מתכננים מראש ומגיעים כבר מהבית ספר אבל לרוב לא.

שולחת לבתים ספציפיים וגם לא בתדירות גבוהה. לא מזמן יצא שאחד הילדים הלך לחבר והם הלכו יחד למקום שמבחינתי לא התאים. הסברתי אחכ לילד אבל כרגע אמרתי לו שעדיף שנזמין אלינו..

ורק שני הגדולים שלי משמינים חברים הקטנים פחות מתאים לי להיות בייביסיטר של עוד ילדים וגם לא שולחת..

אם זה עד שש-שש וחצי, כלומר ללא ארוחת ערב, איך אתן מתווכות את זה להורי החבר?

אולי זה תלוי מקום אבל אצלנו מגיל מסוים יש הסכם לא מדובר שזה כולל ארוחת ערב, ראיתי שככה נוהגים כשהילדים שלי מתארחים אז ככה גם אני נוהגת. רוב הזמן זה גם מתאים לי אבל לפעמים זה פחות נוח

הרבה מהילדים לא בצהרון אז אנחנו נאלצים להוציא את הילדים מוקדם ואוספים אותם ואת החבר ב2 במקום 4 וחצי...

אז מקובל שבהלוך הילד מגיע/נוסע עם החבר ובחזור מחזירים אותו

אפשר בשמחה לבוא אלינו היום. עד שעה x.

אם את רוצה להסביר, אפשר נניח להגיד שאחרי זה את מארגנת את הקטנים לשינה וכו.

זה ברור לשני הצדדים שהביקור מתאים בערך עד 6 (בגילאי יסודי מתארך לפעמים גם עד 6 וחצי, אם מתאים לשני הצדדים).

האמת שמוזר לי שזה מה שמקובל, נשמע לי ממש לא נוח ומאוד מקשה על אירוח.

לא שייך להגיד כבר מראש שמתאים להיות אצלנו רק עד 6 (או 6 וחצי)?

אני ממש משתדלת להקפיד לא להעיר לילד שלי ליד החבר שלו, זה מאוד מאוד מביך. שנאתי שעשו לי את זה כשהייתי ילדה. 

או לא לצעוק על ילדים אחרים בבית כשהחבר נמצא... בקיצור, לא לעשות דברים שיביישו את הילד שלך.

אצלי יש הגבלה מבחינת מתי אני אוספת את הילדים מהחברים.

לגבי הגעה של חברים אלינו,

גם שם, ההורים אוספים יחסית מוקדם. לפעמים קורה שהילד נשאר לארוחת ערב כי אכלנו מוקדם או שכבר הגיעה השעה ועוד לא הספיקו לאסוף אותו עקב כל מיני אילוצים...

כמובן שיש ימים יותר נוחים להגעה ויש ימים פחות.. תלוי לפי העבודה שלי, מתי אני מסיימת, כמה עבדתי באותו יום, האם אני מותשת או שאין בעיה שיגיעו.. ממש ככה.. לכן חשוב מאוד  לתאם לפני..

אין לי בעיה שישחקו עם החבר/ה בחדר שלהם ואחכ יסדרו הכל, או שישחקו במרפסת.

אין משחקי מחשב..

משחקי קופסא- פאזלים, טאקי, לגו, מכוניות וכו, יצירות חרוזי גיהוץ וכו, רמי, מונופול, רביעיות, פליימוביל ברוך ה' לא חסר..

אני מעירה בצורה של מביישת את שני הצדדים, אלא גם עם הסבר אודות ההערה.. אני גם לא אוהבת שמביישים את הילד..

זה כמובן מאד משתנה עם הגיל, עונה לגבי ילדים ביסודי ומטה ששם אני עדיין מעורבת:

לא אוהבת שחברים נשארים אצלי לארוחת ערב, ולכן אומרת לילדים שלי לחזור לפני הארוחה ובגיל שאוספים ולא חוזרים לבד מבקשת שיאספו לפני

לא מרשה מסכים עם חברים בכלל

אם אין משהו קיצוני לא מבקשת לסדר לפני, יותר יעיל לסדר אחרי

אם יש השתוללות מוגזמת מעירה קודם כל לשלי, אם לא עוזר אז גם לחבר

בגדול מנסה שהבית יהיה פתוח לחברים. זוכרת כשהייתי ילדה אמא שלי ממש לא אהבה שיש אצלי חברות והיתה מרשה להזמין רק פעם ב, ושזה הפריע לי מאד. היום מבינה אותה יותר אבל כן מנסה לאפשר. כן דורשת שיודיעו לי לפני ואצל הקטנים יותר כמובן גם מתאמת עבורם

הגדולה בחטיבה ואני לא מעורבת כמעט, אם חברה באה הן לרוב מסתגרות בחדר וגם ככה לא מרגישה אותן, אוכלות מה שיש אם נשארות ולא מוסיפות לי בלגן

זה כל כך מקל

רק להגיד שלא בטוח שגם הקטנה תהיה כמו הגדולה.

אצלי שני הגדולים היו עם מוצץ עד גיל שלוש וחצי.

השלישית הפסיקה מוצץ קצת אחרי גיל שנה.

את יכולה להיות במודעות על זה, לא לתת מוצץ באופן אוטומטי, אלא רק אם יש צורך אמיתי.

בגיל יותר גדול, כשהתינוק עסוק בפעילות, אפשר לא להשאיר לו מוצץ זמין, אלא לתת רק אם הוא דורש.

הגיל הקטן לא מזמן בכלל מה יהיה בהמשך, אני מכירה כמה ילדים שהיו עם מוצץ כתינוקות קטנטנים ואחרי תקופת הגזים הפסיקו מעצמם.

אם זה חשוב לך-תקפידי להרגיע גם בדרכים אחרות ולא רק עם מוצץ, ובגיל הזה זה אומר הרבה הנקה/מגע/מנשא

כמו שכתבו לי כאן גם שבוע בערך אחרי הלידה

זה לא האוכל - זה הקרבה

עם הזמן המצב באמת השתפר..

רק בזמנים שהם לא רגועים ולשינה. מגיל ממש קטן

והמשכתי להקפיד על זה גם כשהם נהיו גדולים

הבן שלי עדיין מאוד אוהב את המוצץ אבל יודע שזה רק בשביל הזינה וההתאוששות ממנה (חד פעמי ממש אם הוא יאוד חא רגוע(

בעיניי צריך לנסות קודם את שאר הדרכים חהרגיע ורם זה חא עובד לתת מוצץ,  וזה מקטין את הסיכוי שהילד כל הזמן יסתובב עם מוצץ

קשה לי להסביר מה ההתנגדות שלי למוצץ... אולי זה יותר הרצון - "להצליח" לגדל ילד בלי מוצץ, כלומר "להוכיח" שהוא ילד רגוע. אחרי החוויה שהייתה לי עם התינוקת הקודמת - זה חשוב לי מאוד...

אבל אולי כן נקנה מוצץ, ואבטיח לעצמי שברגע שההנקה תתאזן והיא תהיה רגועה נפסיק להשתמש בו.

(החשש הנוסף שיש לי: אולי היא זקוקה להנקות התכופות כדי לעלות במשקל, ואם אתן לה מוצץ אפגע בעלייה שלה במשקל?)

היא לא רצתה מוצץ וגם הבת שלה לא הסכימה ובגיל 9 חודשים הילדה התלהבה במטפלת על מוצץ של ילדה אחרת ומאז התמכרה נוראות! וזה אחרי שבתור תינוקת הם סבלו ממש שהיא בלי מוצץ..

אצלי דווקא ההנקה התכופה *פגעה* בעליה במשקל.. בגלל העליה האיטית התייעצתי עם יועצת הנקה והיא אמרה לי לעשות לפחות שעתיים בין הנקה להנקה (מתחילת ההנקה) ומאז בה נכנסה ללוז מסודר יותר ועולה מעולה😀

האמת שאני תוהה אם התינוקת שלי שינתה את הדפוס שלה בשעות האחרונות... כי אחרי שבלילה היא ינקה הרבה, מקודם ממש הייתי צריכה להעיר אותה (במקלחת) כדי שתינק... ועכשיו היא שוב ישנה ולא מבקשת להמשיך לינוק.

טוב, בגיל הזה כמה שעות משתוות לתקופת חיים 🤷‍♀️

של הנקות ברצף למשך כמה שעות, ואז הפסקה של שעתיים-שלוש (ברמה שצריך להעיר אותה) וחוזר חלילה...

השאלה אם זה תקין ופשוט יתאזן עם הזמן, או שצריך לשבור את זה, ואז אולי באמת המוצץ יעזור לרווח בין ההנקות...

אני מתכננת להתייעץ עם יועצת הנקה (שגם תבדוק אם יש לה לשון קשורה), אז אשאל אותה על כך.

האמת שלא מתחברת כל כך ללוחשת לתינוקות, מעדיפה את הזרימה הטבעית... (וברוב הפעמים זה עבד לי והתינוקות מעצמם התחילו לרווח את הזמנים.)

אבל אם עכשיו זה לא ישתנה אולי באמת אנסה את השיטה שלה.

אני חושבת על התינוקת שלי בתור תינוקת רגועה, והמוצץ עוזר להרגיע אותה כשהיא לא רגועה כי כל תינוק לא רגוע לפעמים וגם עוזר לה להירדם. זה מקל עליי ועליה אז למה לא? ועדיף להתחיל מוקדם כי אחר כך יותר קשה להתרגל למוצץ.

ולגבי ההנקה כל הזמן, היו לי 2 תינוקות שינקו שעות רצוף כל היום בחודש-חודשיים הראשונים. אחד בלי מוצץ ואחת עם... אז בעיניי זה לא תמיד קשור. ושניהם עלו מעולה במשקל, אז זה גם לא תמיד קשור למשקל. נראה לי יותר צורך בחום וקירבה.

ואצלי לפחות המוצץ לא מרגיע כשהם רעבים.

ואני משתדלת לתת רק סביב השינה, נסיעה או סיטואציות לא מוכרות כדי שלא יהיה קשה לגמול אחר כך. 

נתתי מוצץ כשראיתי שהתינוקת כן רוצה אחרי שהיא נרדמה הוצאתי כי פחדתי שהיא תפספס ארוחה במידה ותהיה רעבה

אבל אם את נותנת מוצץ אז עד הסוף ואם לא אז ללמוד להרדים בלי עם שמיכי או ישר אחרי הנקה טובה להשכיב על הבטן ולתפוח קלות על גב/טוסיק עד שתרדם, מקס' תוכלי אחרכ לשנות לה מנח לצד אחרי שהיא ממש נרדמת טוב

ככה עושה אצלי ואז לא קשה להם כלכך להיפרד,אנחנו קוראים לזה " צצי ולישון"😄

שהם לא רגועים ובוכים אני נותנת חיבוק ידיים וכאלה,

אבל כנראה שכך באמת צריך לעשות גם בעתיד.

תודה!

לתת מוצץ לא בטוח שזה יעבוד

לגבי ההנקה אולי זה קפיצת גדילה זמנית?

מוזר לי ההנקות התכופות כל עוד היא רגועה ונינוחה בין ההנקות ותוך כדי ההנקות אז לא הייתי נלחצת

אין להם סדר בין יום ללילה בגלל עד גיל 3 חודשים בערך לעניין הפרשת מלטונין שמתאזנת בהדרגה.. אז פשוט אין דרך רק להכיל את זה..

אם היא עולה במשקל זה מצויין עוד יותר

בעיני פחות מדאיג..

רק לא הייתי בטוחה.

ב"ה היא עולה במשקל, בקצב איטי אבל עולה, אז כרגע פשוט נמשיך לעקוב...

היא יונקת במרץ ואז יש רווח בין ההנקות

אבל אם היא ישנה או ישנונית כזה תוך כדי ההנקה אז אחרי חצי שעה היא רעבה שוב

אני משתדלת להעיר אותה כדי שתאכל ארוחה שלימה אבל זה לא תמיד עובד

זורקים את המוצץ

(הקודם התחלתי מאוחר אחרי ביסוס ההנקה ולא הסכים בכלל, לנוכחי נתתי כבר בבית החולים ובגיל 4 חודשים בערך זרק אותו ולא מסכים יותר)

שניהם יחסית תינוקות רגועים

ועדיין הייתי מעדיפה שיקח מוצץ (הגדולים יותר כן לקחו)

כי יש זמנים שאני מרגישה שאין לי איך להרגיע אותו (כבר כמעט בן שנה).

וכמו שאת אומרת, לא חייב לתת על כל פיפס.

וממש ממליצה על עיטוף.. מרגיע ועוזר להבין אם בוכים כי רעבים או בכלל עייפים.

מזל טוב ובהצלחה!

אולי הגיע הזמן ללמוד שוב מסרטונים איך עושים את זה...

ולי המחסור במוצץ הורגש בעיקר בגילאים היחסית גדולים, כשהן כבר לא ינקו, אבל לפעמים התעוררו בלילה מחלום רע ולא היה איך להרגיע אותן בצורה מיידית... (יש לי שתיים שהיו בלי מוצץ ובלי בקבוק בכלל)

למנוע מוות בעריסה

אז אני נותנת מוצץ בשינה והיא מתעוררת יפה כשהיא רעבה

המוצץ לא מספק אותה במקום אוכל...

וגם להיפך לפעמים היא מחפשת למצוץ אבל לא רוצה לאכול וזה ממש עוזר

הרפלקס של המציצה מרגיע...

אני מעדיפה להשתמש בדרכים אחרות, כגון שינה בסמיכות אליי במיטה המתחברת. זה פחות מה שישכנע אותי להשתמש במוצץ...

לגבי הצורך למצוץ - על זה באמת אני מתלבטת.

שובר לקנות לעצמה משהו מפנק כמו פיג'מות ובגדים

זה מה שהיה מפנק אותי 

ואיזה גיסה מהממת את!!

כשחוזרים יש את המתח הזה של השילוב מחדש, שצריך להתאפק מלא..

אז לצאת לערב משחרר, כזה שלא צריך לחשוב על כל מילה שיוצאת מהפה.

גם אפשר לא להיות גיבורה, כי זה כבר האחרי.

אפשר לדאוג לבייביסיטר ושתצא עם בעלה, אם אתן בקשר טוב לצאת איתה לאנשהו, אם אפשר לקחת את הילדים אלייך ולתת להם ערב שקט....

אחד הדברים שהכי מוציאים את דעתי במילואים הבלתי נגמרים האלה-שגם כשבעלי כבר נמצא בבית (והוא נמצא המון!) הבן שלי לא מוכן כמעט להיות איתו כי הוא כל הזמן נעלם לו... אז קצת שקט זה יכול להיות מתנה נהדרת🤭

על ההתמודדות

ואת אלופה שאת מטפלת בעצמך!!

לגבי תור טלפוני אין לי מושג...

בהצלחה♥️

אני לא יודעת איזה סוג כדורים את צריכה, אבל את ה״פשוטים״ כמו ציפרלקס, פריזמה וכו׳ גם רופא משפחה יכול לתת, והוא אני מניחה הרבה יותר נגיש…

בכל מקרה זה משהו שמאוד חשוב לטפל בו ואם אין ברירה כדאי לעשות כל מאמץ להגיע לפסיכיאטרית בקופ״ח. שימי לב אבל שהתורים לרוב רחוקים (המתנה של כמה חודשים), אבל תנסי, אולי בדיוק התפנה משהו  

ברור לי שיש פסיכיאטריות שלא יסכימו,

אבל אולי דווקא הרופאה הזו זורמת.

החזרה דורשת הסתגלות של כל הבית

לא כתבת שום פרט על עצמך אז קשה לעזור.

הייתי מנסה דבר ראשון בשלב הראשון של החזרה להוריד את הדרישות למינימום, מעבר לזה לגייס את הילדים  לסייע בבית בהתאם ליכולת שלהם ולחפש נערה שתסייע במלאכות הבית

אולי בגלל שעכשיו תקופה של חגים וחוסר שגרה אז נגיד כביסה הרגשתי אחרי ראש השנה כמו אחרי חול המועד

והכמויות אוכל שהיה צריך להכין

יש לי עוזרת פעם בשבוע שזה נחמד אבל היא בעיקר בשביל הניקיון הכללי ולמראה של בית.

הגדול בן 5 ואני בהתלבטות כמה לתת להם, לא רוצה שישנאו מטלות בית.

אתמול נגיד החליטו שהם מנקים את הקירות. הטינופת אחכ היתה משהו אבל שמחתי שלפחות הם נהנים מלנקות, אולי זה יעזור בהמשך..

הם מחזירים תיקים ונעליים למקום, בגדים שלהם ממיינים לכביסה

אנחנו אוכלים לרוב בחד פעמי אבל כל הכלים שמבשלים בהם כן צריכים שטיפה וזה יותר מלשטוף עוד כמה צלחות..

כביסה חייב לעשות אחרת מה ילבשו?

מנסה להבין איפה עוד אפשר להוריד סטנדרטים

נראה לי אנחנו די בשפל גם ככה🙈

ותודה על המקום לפרוק! גם עוזר

אולי יום בשבוע לסיים ב12 להתפנות למטלות הבית ואפילו לשינה קלה שתתן כח

ולהשלים את השעות שהחסרת באחד הערבים

יש מצב שיאשרו לך כזה דבר?

(טוב, לא ב12 אבל ב2 כזה)

הבעיה שעד הערב אני מתעייפת ממש ואני לא מצליחה להביא את עצמי לעבוד בערב.

גם אם פותחת מחשב המחשבות שלי מתפזרות ברגע.

לפני הלידה הייתי עובדת כמעט על ערב!

מתסכל אותי ממש המצב

לא יודעת אם זה מעודד אבל תשמחי על האפשרות הזו של לעבוד מהבית ועוד לסיים מוקדם.

פלוס ענק עם ילדים ,שמחה בשבילך

לי עוזר להכין רשימה הגיונית של מטלות לאותו יום

לשים את הנייד בצד ולהדליק מוזיקה

הענין של ההצבת יעדים והסביבה הרגועה והנעימה שאת מכינה לך ממש עוזר

ומעל הכל כל ילד זה התעסקות נוספת ברוך השם זה לא שאת לא מספיקה,פשוט טכנית אי אפשר להספיק לעבוד ,להיות עם הילדים,לבשל וכו.

והכי חשוב לזכור שזה רגעי !!!!

ממש לא מובן מאליו ואחרת לדעתי מזמן הייתי קורסת...

וואי איך שכחתי מרשימות!! אני ככ אוהבת לסמן וי

תודה❤️❤️

ותודה על התזכורת, צודקת ממש

כלי בישול באמת ילדים לא יכולים לעשות, אבל אולי נערה שתגיע פעמיים בשבוע תדיח כלים או תקפל כביסה?

להכניס כביסה למכונה גם הקטנה שלי שבת שנתיים עושה (כביסה ביד אני לא עושה אף פעם בחיים) חוץ מכביסה לבנה שיותר דורשת הכנה. גם תליה אם זה במעמד יבוש הילדים יכולים לעזור, להוציא מהגיגית ואת תתלי, או שהגדול יכול לתלות גם ביחד איתך.

בישולים, להכין מינימום, ארוחות בסיר אחד או דברים שדוחפים לתנור, אפשר בגיל שלהם מפעם לפעם לחפף בארוחת צהריים, הם עוד לא מתבגרים.

אפשר שהם יעזרו בסידור הבית, לא כמעמסה אלא במשחק משותף לכולם, תחרות...

מקווה שקצת עזרתי

חשבתי מה דורש ממני הכביסה וכל הסיפור מסביב.

וזה למיין, להכניס למכונה, להוציא מייד בזמן כי קשה לי מאודד עם ריח של בגדים שהיו זמן במכונה עומדת, למיין מה לתלות ומה למייבש, לרוקן את המייבש לפני (ולקפל), לרוקן את המתקן כביסה (ולקפל), לתלות, להחזיר בגדים למקום

זה אינסופייי

אז באמת שם זאת תהיה עזרה גדולה ואני חושבת שהגדול שלי יכול ממש להנות מלתלות כביסה. תודהה!

האמת שהם בצהרון ואוכלים שם בשרי כמעט כל יום אבל בגלל שארוחת ערב היא משפחתית אני מרגישה שחייב בשרי או לפחות ממש ארוחה. אהל צודקת, אני יכולה להוריד גם שם.

תודה לך ממש❤️

שאפשר לשים אותו אבל צריך טיפה להזיז ארונות וכזה

בעלי אמר שיקח זמן עד שיתפנה לזה. אני בטוחה שזה יקל עלי

פיצית בת 8 חודשים ותינוק נוסף בן שנה ו 8 , חזרתי לפני חודש לעבוד במשרד ולא ממש מצליחה . עבודה מהבית אין לי לצערי  (ככה שמזל גדול שלך יש) אני ישנה רצוף בדכ כמה שעות אבל עדיין גמורה, חסרת כח לחלוטין

יש בבית עוד גדולים אבל כמה אפשר להפיל עליהם

חיבוק יקרה, אם תמצאי נוסחת קסם אשמח לשמוע 😊

חושבת אפילו להןריד משרה עד לשעה 2 אם יתנו לי בכלל ורק תוהה איך כל הנשים עם תינוקות וילדים מצליחות לעבוד נורמלי

זה לא שלך קשה ולהן סבבה

זה קשה, דורש המון כוחות, התארגנות וכו' וכו'

פשוט עושים כי אין ברירה..

ואני בנאדם חדש

אז מצד אחד זה משמח אותי, מצד שני אין לי שליטה על זה והגיוני שלא כל הלילות אני אקום רק פעמיים- שלוש😑

בכל מקרה את היום אני מקווה שאצליח לנצל כמו שצריך.

תודה לכולכן!

כתבו לך פה רשימה ולסמן וי, גם לי זה ממש עוזר. אני גם מבטיחה לעצמי שוקולד או משהו אם אני אסיים איזה משימה מעצבנת.

לגבי ההירדמות של הילדים, אין כמוני מזדהה שהילד נרדם בעשר ואת צריכה קצת זמן לעצמך ותוך רגע כבר נהיה מאוחר מדי לא מצאתי פיתרון בזמנו, אבל כבר חודשיים שאני לא שם כי הילד הפסיק לישון שנ"צ ופתאום הוא נרדם בתחילת הערב! יש לך אפשרות שהוא לא ישן שנ"צ?

כביסה- אין לי מייבש וכביסה זאת מטלה שאני מאוד אוהבת, היא מונעת ממני להימרח כל היום... בגלל שאני לגמרי תלויה במזג אויר, ובחורף (בימים שאין גשם) אני צריכה לתלות כביסה ממש מוקדם כדי שהיא תספיק להתייבש עד הערב (אני שונאת להכניס את המתקן כביסה לבית הצפוף שלנו) אז קודם כל מיד אחרי שמארגנת את הילדים אני מכניסה כביסה למכונה (אצלי אני ממיינת על הרצפה לשלוש ערימות- בהיר, כהה ולבן. בוחרת את הערימה הכי גדולה מהשלוש ומכניסה למכונה. את האחרות אני מכניסה לסל אחת על השניה ככה שלמחרה אני צריכה למיין רק את הבגדים שנוספו וכל השאר ממויין בסל). כשהמכונה מסיימת אני מיד מוציאה כי אחרת זה יסריח בפנים, ואני תולה מיד כדי שיספיק להתייבש. ככה שהכביסה מחליטה את הלו"ז של עצמה מהרגע שלחצתי על כפתור ההפעלה. כשאני מורידה כביסה הילדים משחקים לידי בחוץ, זה הזמן של הגדול שלי למשחקי דמיון עם מקלות ואבנים והזמן של הקטן להתנסות בזחילה על קוצים וטעימת אבנים למורת רוחי... אני מורידה בגדים לפי חדרים בבית (ולפי מדפים בארון- למשל למטה את כל התחתונים של הילד, ערימה של חולצות, מכנסיים שלו. מעל זה ערימה של בגדים שלי לפי מדפים ומגירות בארון) ומקפלת לתוך הגיגית ואז הבגדים מסודרים להכניס לארונות זה לוקח יותר זמן אבל זה זמן בחוץ באויר הצח והילדים מעסיקים את עצמם אז זה נחמד לי, מכניסה הביתה ומיד לכל חדר לארון וזהו. מעולם לא הייתה לי ערימת כביסה לקיפול על הספה. הכי הרבה שאני יכולה להיתקע איתו זה כביסה מקופלת בגיגית שמחכה להיכנס לארון כשחברה שלה מחכה לצאת מהמכונה.

קראתי אותך בבוקר ולא יכולתי להגיב אבל נתת לי ערימות של מוטיבציה ואני אחרי 2 מכונות, תליה של בגדים, קיפול ומיון של כל השאר הערימה.

כמה טיפים שווים!

האמת שאני תמיד מאוד אוהבת לקרוא אותך

איזה כיף שעזר לך!

אז נזכרתי בעוד טיפ לגבי הכביסה, מה שאני עושה כיום כשאני עובדת ועדיין לא גשום בחוץ- אני תולה כביסה לפנות ערב עם הילדים, היא מתרטבת לה בחוץ בלילה ואז מתייבשת כל הזמן שאני בעבודה ובצהריים כשאני חוזרת אני מורידה אותה עם הילדים...

באמת הישנה שלהם ככ לא סדירה והז מתיש!!

אבל כן מהשו שיכול לעזונותנת לך כנקודה למחשבה ..

אולי

לעשות כמה ימים בשבוע מהמשרד

זה שיוצאים מהבית כן מעלה תפוקה

י שדדליין שצריך לפזר בבוקר

בלילה פחות נמרחים כי יש דדליין של שעת שינה

הז מפקס כי זה לא הכל בסלט:

עבודות בית/השלמת שינה/ מנוחה

ואת צריכה לסדר את הזמנים...

לי זה ממש מקל לצאת מהבית

בימים של בית אני ממש לא בתפוקה

אבל זה כן מחזיק אותי ממש להשלים שינה פעם/ פעמיים בשבוע

בהצלחה גדולהההה

יש בזה משהו כשאני חושבת על זה...

הבעיה שהנסיעות גם מתישות אותי אבל יכול להיות שאני צריכה לעשות סוויץ' בחשיבה.

תודה על התגובה שלך מהממת