מצרפת דברים שראיתי, שכתב עליו אמיר עופר, שהיה לוחם שחילץ את חטופים אנטבה...
(מי שקשה לה לקרוא אזכורים משמחת תורה, שתעצור כאן. אין פה תיאורים קשים בעיני, אבל שכל אחת תהיה רגישה לעצמה ותחליט אם ומה מתאים לה לקרוא...)
תראו מה כתב לוחם מאנטבה על גיבור ישראל
חברימוס,
היום נהרג פקד ארנון זמורה מהימ"מ בחילוץ בנוסיראת.
רציתי לשתף אתכם בחוויה שהייתה לי אתו.
לא הכרתי אותו.
הייתי באיזו הופעה באמפיתאטרון במבשרת ציון לפני כמה שנים.
היו שם כמה אלפי אנשים.
פתאום ניגש אלי בחור מקסים, שאל אם הוא מזהה אותי נכון ואמר לי שהוא קצין בימ"מ והוא מבקש שאבוא להרצות להם על אנטבה.
כמובן שהסכמתי.
ב16 באוקטובר 2023 קיבלתי ממנו טלפון:
"אני חייב לדבר אתך".
זאת הייתה היציאה הראשונה שלו מאז התחילה המלחמה. אמרתי:
"מתי שתגיד".
דיברנו שעתיים.
סיפר לי בפרוט רב איך הותקלו בהפתעה בצומת יד מרדכי, איך שלושה RPG החטיאו אותו במילימטרים, איך האינטואיציה שלו לעצור כמה קילומטרים לפני הצומת ולהתחגר הצילה את כל הכח, איך נלחמו כמו אריות.
איך טענו 4 פעמים את כל המחסניות ביום הראשון ודילגו מהצומת לשדרות, ומשדרות לאופקים, ומאופקים לבארי, ואיך בכל מקום היו בשפיץ.
ואיך נשבר לו הלב בבארי בבית של פסי.
וכל הזמן הוא שאל "איך אתם הצלחתם ואנחנו לא..."
ראיתי לפני גבר שבגברים,
גיבור אמיתי וגם בן אדם מוסרי בצורה יוצאת דופן.
אמרתי לו – והתכוונתי לכל מילה שאמרתי – שאין מה להשוות בין הסיטואציות ושאפילו אלוהים לא היה מצליח לחלץ את האנשים בבארי.
הוא שאל מה אני ממליץ ואני, ע"ס הנסיון שצברנו בכתיבת "מבצע יונתן בגוף ראשון", המלצתי לו לקחת כמה ימים בשקט ולכתוב כל דבר שקרה לו בימים המטורפים הראשונים של במלחמה.
הוא הודה לי מאד.
הלכתי הביתה, חשבתי על הסיפור שלו וכתבתי לו ווטסאפ:"
לקח לי כמה שעות לעכל ולעבד את הסיפור.
הייתם ממש גיבורים ואתה תפקדת באופן יוצא מגדר הרגיל בתנאים הכי קשים שאפשר.
גם הפתעה אסטרטגית,
גם הפתעה טקטית,
גם לחימה בשטח מלא באזרחים וגם מעטים מול רבים.
אי אפשר לייצר סיטואציה יותר קשה אפילו בסימולטור.
אשכרה הצלתם את המדינה.
את המקום שלך בגן עדן כבר הבטחת, ויותר.
הוא הודה לי וכתב חזרה
"תודה שנפגשת איתי אתמול. זה עשה לי טוב לדבר אתך🙏🏻 שמור על עצמך"
עניתי לו:
"תשמור אתה על עצמך. אני את השמירות שלי כבר גמרתי 😰"
אחרי קצת יותר מחודש הוא כתב לי:
"תדע שעזר לי מאוד לדבר אתך. הרגשתי שהורדתי סלעים מהכתפיים. בכלל לכתוב הכל עשה לי ממש טוב."
עניתי לו:
"שמח לעזור. וטיפ אחד עכשיו שעזר לי מאד בלבנון ב 1982 - אחרי תקופה כל כך ארוכה של חודש לחימה החושים קצת מתקהים, הזהירות פוחתת והזלזול באויב הולך וגובר.
דיר באלאק.
כל פעם תיגש לכל התקלות כאילו זאת ההתקלות הראשונה ולרגע אל תפחית את העירנות ואל תזלזל בכלבים האלה.
מציע לך גם לחדד את המסר הזה לפקודים שלך." .
היום אני יודע שהוא לא היה צריך את העצה הזאת.
הוא ידע אותה גם בלעדיי.
אני בטוח שהוא לא זלזל גם היום.
איבדנו תותח-על.
תרגישו חופשי להפיץ את זה לכל מי שאתם מכירים.
את האיש הזה ראוי שיכיר כל אחד בארץ.
על החתום
אמיר עופר,
לוחם בסיירת מטכ"ל
מצוות החילוץ במבצע אנטבה
