אווף הרופא כבר הביא לי הפניה לבדיקה המחרידה הזאת למרות שיש לי עוד איזה חודשיים עד לבדיקה! (מה הוא לחוץ?! כבר מעכשיו אני צריכה להתייסר?! חחח) 

כשבעלי שאל אותי אחרי זה איך היה אמרתי לו שזה בערך כמו תה עם 5 כפות סוכר, וקצת חסר טעם (של תה הכוונה).

מגעיל, מגעיל, אבל סביל...

הלוואי שזה היה הטעם..

אני גם לא יודעת מה הם שמו לך, אבל אני הבאתי לימון מהבית, ואמרתי ננסה קודם בלי ונראה מה קורה, ועוד לפני שהספקתי להוציא מילה הם הביאו לי את הכוס, רק שהם מיתנו את המתיקות עם.. חומץ!! עכשיו לכי תנסי לשתות מים עם חומץ וסוכר ונראה מה תהיה הוצאה..

 

חוץ מזה שהיו לי סחרחורות קשות והרבה פעמים שראיתי שחור בעיינים, ובואי נגיד שזה לא נעים שזה קורה באמצע הרחוב ואתה מרגיש את התחושה שלפני שמתעלפים...

בקיצר.... מגעיל מגעיל ולא בדיוק סביל.. או במילים אחרות על טעם וריח-אין להתווכח!!

באמת אין מה להתווכח

אני פשוט גם בנאדם שאוהב דברים מתוקים, וגם תה אני שותה יחסית מתוק אז בגלל זה הקונוטציה שלי הייתה תה מתוק מדי...

והיא לא יכלה לשים לי משהו, הלכתי איתה לחדר האוכל של הרופאים והיא רק הרתיחה לי מים ואמרה לי לשים כשירתח. אז גם יכלתי לשלוט בכמות כנראה.

אני זאת שמערבבת הכל ואם יש להם בעיה אז אני אלך למעבדה אחרת

טוב, מסכנה, נילצ"שנו לה מספיק...

וכשבאתי לעשות-עבר לזה התוקף!!

עכשיו אני מחכה להפניה חדשה...

שעה עמדתי עם הכוס ביד ושתיתי בלגימות של נמלה.

ואז באורח פלא באה אישה צדיקה ברמות, עוברת אורח, ואמרה לי לשתות הכל בבת-אחת באף סתום.

 

פייו. זה היה טוב.

אני יושבת שעה בעמדת זינוק לשרותים.... וזה קרה לי רק בפעמיים האחרונות ה3 לפני עברו בסדר, נראה איך יהיה הפעם.

אגב, לא ניראה לי שזה יותר מתוק מסתם כוס קולה חמה ולא מוגזת.....

ואז הייתי צריכה לאכול קודם.

ואז זה היה גבולי והייתי צריכה לעשות עם מאה גרם!

והייתי במרפאה של אוכלוסיה צ'חונתית...עם צעקות ואיומים על האחות ורוסית וערבית וקללות ומחלות. 4 שעות או יותר! ונתנו לי לישון באיזה חדר בהמתנה לפעם האחרונה. והייתי צריכה לכתוב עדות על מה שראיתי כדי שלא יעיפו את האחות שהיתה מזועזעת מהתקרית. ואני הייתי מזועזעת מהסוכר ולקיחת הדמים ועייפה נורא נורא...

ב"ה בסוף לא הייתי סוכרתית...

אז אני לא מבינה בזה ערבבתי סתם עם מים וזה היה כל כך נורא והכל היה מלא גושים... איכס נהיה לי מליון בחילות.

והאמת שאת הסוף לא שתיתי כי כבר לא יכולתי 

הייתי ביום ראשון אצל הרופא נשים שלי והוא הביא לי הפניות לבדיקת דם, סקירת מערכות מאוחרת והעמסת סוכר.

האחות ראתה במחשב את ההפנייה של העמסת סוכר, שאלה אותי באיזה שבוע אני (היא שמעה 27 במקום 17) ולכן נתנה לי לעשות את הבדיקה של העמסת סוכר

אם הייתה קוראת לזה "העמסת סוכר" ולא "בדיקה של הגלוקוז" - הייתי עוצרת אותה...

לא משנה... הכל לטובה... לפחות אני מוכנה נפשית

הרופא נשים אמר כמובן שעליי לחזור על הבדיקה שוב, במועד הנכון...

 

בשורות טובות!!

 

 

(תכף אקרא בנחת את התגובות שלכן. לא מזמן רק חזרתי הביתה...)

ואני, לפי ההסברים הסחור-סחור של האחות, חשבתי שזו בדיקה נוספת הנלוות לבדיקת הדם של השבוע שלי

היו לי בחילות חצי יום, אבל מקווה שבפעם הבאה יהיה יותר טוב... (מזל שנשאר לי קצת בייגל'ה בתיק ).

 

 

ורגע, לא הבנתי - לא צמים לפני הבדיקה?

אני יודעת בדיוק מה כוללת הבדיקה , רק על הפרט הזה לא אמרו לי כלום....

אחר כך למדתי להביא לימון לחלק לכמה כוסות ולשתות כמו לימונדה ואז זה לא נורא הולכת לעשות את זה בשבוע הבא לא מצפה לזה... 

לא תזדרזי בלידה? נזרז אותך! למה? כי פרידמן אמר

הלידה מתעכבת? צריך זירוז! ואם לא אז וואקום. ואולי ניתוח קיסרי. במשך שנים רבות (רבות מדי?) רופאים ניהלו את הלידה לפי עקומת פרידמן. לאחרונה התחילו להטיל ספק בתקפות שלה. האם יכול להיות שעשרות אלפי נשים עברו לידת ואקום לחינם? זהר כרמי סוגרת חשבון עם פרידמן

ד"ר פרידמן, אם יש צדק בעולם, יחזור לעוד גלגולים רבים בתור אישה ובכל גלגול יילד 12 ילדים לפחות ובכל לידה יעמדו מעליו עם סטופר ויתנו לו זירוז אם הוא לא מתנהג לפי העקומה הקרויה על שמו - עקומת פרידמן.

 

נו, תלדי כבר

במצב רוח קצת יותר סלחני, אני חושבת שהוא לא התכוון ונדמה לי שאם היה יודע לכמה יולדות בעולם בעשרות השנים האחרונות הוא הרס את הלידה, הוא לא היה נח בשלום על משכבו. מה הסיפור בעצם? פרידמן היה רופא שחקר את השאלה, שללא ספק מעניינת את כל מי שיולדת ואת כל מי שמטפל ביולדות, כמה זמן בעצם צריכה לקחת לידה ממוצעת. שאלה טובה. חקר הפרידמן ויצר את העקומה המפורסמת, עקומת פרידמן.

עכשיו הסכיתו היטב: עקומת פרידמן, הקובעת מה צריך להיות אורכו של כל שלב בלידה ושל הלידה כולה, מבוססת על 500 נשים בלבד, במרכז רפואי אחד ויחיד בניו יורק של שנת 1978. אי אפשר לקלוט את זה. 500 נשים, בבית חולים אחד, התכווצו לכדי עקומת לידה ממוצעת, שעל פיה יישק דבר מאז ועד ימינו.

זה אומר, שאם למישהי לוקח יותר זמן ממה שאמור לקחת לה לפי עקומת פרידמן, יציעו לה זירוז. יציעו זו כמובן מילה עדינה ומנומסת ובשטח זה לא תמיד מרגיש כל כך עדין ומנומס. ואחר כך אולי יציעו לה ואקום, כי היא כבר יותר מדי זמן בשלב השני של הלידה, לפי עקומת פרידמן. אולי גם ניתוח קיסרי, למה לא? כי פרידמן. כי 500 נשים. כי 1978. אני לא צוחקת, זה אמיתי.

 

ואז בא ד"ר דזאנג

לפני כחודש נחתה בתיבת המייל שלי הזמנה ליום עיון במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה. כשעברתי על רשימת המרצים, גיליתי שד"ר חיים דוד, מנהל חדר הלידה ב"הלל יפה", עומד לדבר על – האם עקומת פרידמן עדיין רלוונטית – והיה לי ברור שאת זה אני לא מפספסת. או במילים פחות מכובסות – משהו קטן בתוכי יצא במחול שלוּ הייתי יודעת לרקוד ג'יג, זה מה שהיה יוצא שם ומאחר שאיני יודעת, אז סתם נפנפנו בידיים וברגליים וצעקנו סיסמאות.

בקיצור, הגעתי. שמעתי הרצאות מאוד מעניינות לאורך היום, אבל לקראת ההרצאה של ד"ר דוד, אני מודה שישבתי על קוצים. שמישהו כבר יבוא ויגיד את האמת. נשים יולדות לא יכולות להתיישר לפי העקומה-העקומה הזאת. לא ייתכן שהאיוולת הזאת נמשכת.

ואכן, מתברר שגם ד"ר דזאנג, אמריקאי ממוצא קוריאני, חושב שלעשות מדגם על 500 נשים ולנהל לפיו לידות זה מטופש. פשוט מטופש.

אולי עדיף לעשות מדגם של למעלה מ-62 אלף נשים, ב-19 מרכזים רפואיים שונים ולהסיק קצת מסקנות אינטליגנטיות לשם שינוי, חשב לעצמו ד"ר דזאנג. אולי באמת. ומתברר שכשבודקים נושא רציני בצורה רצינית, מקבלים מידע קצת יותר רלוונטי.

 

יאללה, ואקום

כל מיילדת בחדר לידה תגיד לכם שלפעמים ליולדת יש פתיחה של 4 ס"מ, אבל היא ממש לא בלידה... והנה בא דזאנג ואומר, נכון, השלב הלטנטי (ראשוני, חבוי) של הלידה יכול להמשיך אף עד 6 ס"מ.

כל מיילדת בחדר לידה גם תגיד לכם, שאולי לפי עקומת פרידמן, אישה חייבת ללדת תוך שעתיים מהרגע שיש לה פתיחה מלאה, אחרת הופ לואקום, אבל מיילדת מנוסה מרגישה בכל מאודה שאם היא תיתן עוד קצת זמן, האישה הזאת תלד ללא התערבות, בלידה בריאה וטובה, אם רק יתנו לה צ'אנס (לאישה, וגם למיילדת).

אז הנה דזאנג בא ואומר, כן, אפשר יותר משעתיים בלי לאיים בואקום ואומר את זה על סמך עקומה שמבוססת על 62,000 אלף נשים, במגוון רחב של חדרי לידה.

וכמו שאמר פרופ' מוטי חלק, מנהל מחלקת נשים ויולדות ב"הלל יפה" בפתחו של יום עיון מרגש ומרתק – תודה למיילדוֹת שלימדו אותי את המקצוע, אז אני מוסיפה גם תודה לדזאנג שנתן למיילדות ולרופאים העושים בקודש הקודשים - חדרי הלידה שלנו, עקומה שאפשר לסמוך עליה. כי ואקום כואב פחות כשאת יודעת שלא עשו לך אותו סתם ותארו לכם שבעוד כמה שנים, אולי, בזכות דזאנג, יהיו אפילו פחות ניתוחים קיסריים.

פרידמן, אני סולחת לך. אני יודעת שלא התכוונת.

בע"ה בקרוב הפרוטוקולים יישתנו.

והרופאים כבר רצו לשלוח לואקום ,וקייסרי היה על הפרק,הורדתי תכשיטים ועמדתי לחתום על קיסרי...אבל המילדות המדהימות עשו הכל בשבילי   ,כולל  ריבת אתרוגים  שנתנו לי...התינוק בשניה האחרונה ירד...היה לי נס .,

היה נס,ןלכן  כתבתי  היה לי נס....רק  רציתי לחזק את הנכתב  במאמר,שאחרי שעתיים פתיחה מלאה,חושבים מהר  על ואקום וקיסרי,ולא מדובר בלידה ראשונה,אלא ב"ה תודה  לקל בלידה 7,ןידוע שהראש יורד ממש בסוף,רק שאצלי הוא התמקם לא במקום.ושעתיים עברו,והכינו אותי לאופציה של ניתוח,והמילדות המדהימות ניסו הכל הכל עד השניה האחרונה,כולל סגולות שונות,ותרגילים  פיזיים  להוריד, אותו ...ובחסדי  הקל  הוא ירד,כן היה לי נס....

המדריכה שלי (התעמלות מקופ"ח) לימדה אותנו תרגיל כזה:

קצת קשה להסביר, אבל אני ינסה.

את מכווצת את השריר עד כמה שאת יכולה לבפנים. התנועה מגיעה מהנרתיק. כמו לסגור אותו כזה חזק. דומה ללהתאפק בשירותים.

נושמת! לא לשכוח... 

סופרת עד 10 באיטיות ושומרת על השריר מכווץ חזק. אם נופל לחזק מיד ולהמשיך

אחרי 10 את מרפה וסופרת עד 4.

ושוב- מכווצת ל10 שניות.

היא אומרת לעשות את זה 3 פעמים ביום לפחות. מתי שאת נזכרת.

אף אחד לא רואה... אפשר באוטובוס/ בהמתנה למשהו/ בכל מקום.

חשוב מאוד! לא לעשות את זה אם באמת צריכים לשירותים כי זה פוגע בשרירים!

בהצלחה. מקווה שעזרתי

ממליצה ללכת לפיזוטרפיסטית דרך הקופ"ח.

בסד

אלא באופן טבעי...
לא לקחתי שום כדורים ושום כרוב ושום דבר

פשוט הפסקתי
קצת לא נעים יןמיים שלושה
וזה עובר

אפשר להפסיק ככה בבת אחת? זה לא נורא כואב?

 

תודה רבה רבה!!!

ונראה לי משתנה מאחת לאחת

א. תשתי המון תה מרווה, זה מייבש חלב.

ב. תורידי את מינוני ההנקה- נניח, משלוש פעמים ביום תעברי לבוקר וערב למשך שבוע (או כמה זמן שמתאים לך), אח"כ רק בוקר או רק ערב למשך עוד שבוע, אח"כ בוקר כן בוקר לא, ואז כשתפסיקי לגמרי גם לך וגם לילד זה לא יהיה מאוד מורגש.

אבל כנראה שאין לי המון חלב בכ"מ כי לא הנקתי מלא עד עכשיו..

יכול להיות שהוא עוד לא יבש לגמרי....

 

אני במקומך הייתי ממעטת את הפעמים  של ההנקה  בהדרגה עד שלבד הוא כבר ייגמר. פשוט התינוק קטן ולכן יש עדיין זרימה גבוהה של חלב. אם הוא היה יותר גדול, רק אז, לדעתי, יכולת פשוט להפסיק להניק בבת אחת..

אולי ארוחה כן ארוחה לא או משהו כזה.

מקסימום אם יש עודף תסחטי קצת ביד.

זה באמת עובד?

 

תשאירי את זה לכמה שיותר זמן.

לשתות במקביל תה נענע ותה מרווה.

אפשר להניח כרוב על השד.

אחרת זה יהיה סיוט ,גם לך וגם לתינוק....אין דרך מהירה ,תדעי שזו תקופת מעבר  שלך ושל התינוק,

ודרך אגב בן כמה הוא,?זה יכול מאוד לשנות...

ואת בטוחה שאת רוצה להפסיק???

במקומך הייתי חושבת על זה שוב.  ההנקה בגיל הזה היא כ"כ כ"כ כ"כ חשובה. אי אפשר לתאר כמה. מכל הבחינות- פיזית, נפשית, רגשי. בריאותית, חיסונית.

אפילו אם תתני בקבוק או שניים ביום- כדאי להמשיך. ובמקום לייבש באופן טבעי הייתי מנסה להגביר את יצור החלב באופן טבעי- ע"י תזונה בעיקר.

בדיוק רציתי לכתוב פה שאני מאוד מעריכה את זה שהתגובות פה היו ענייניות ואף אחת לא ניסתה לשכנע אותי....

 

תאמיני לי שחשבתי על זה היטב ושעד שהפסקתי סבלתי ממש 5 שבועות והוצאתי מלא כסף על יועצות הנקה ועוד.

 

אני כבר כמה ימים אחרי ההחלטה ואני רואה את ההבדל- אני חושבת שעדיף לבן שלי אמא שמחה שלא מתחילה לבכות כל פעם שהוא מתעורר כי היא מפחדת להניק אותו.

 

[ואני מכירה לא מעט אנשים שלא ינקו וגדלו מצוין. עם כל החשיבות- ואני יודעת שזה ממש חשוב, זה לא הכי חשוב.]

בע"ה בילדים הבאים זה יהיה קל יותר. בהצלחה!!

ושקלת היטב אז בהצלחה רבה.

העיקר שלא ויתרת על ההנקה ככה סתם, בקלות. וגם כל הכבוד שהשקעת כל כך הרבה מאמץ וכסף בשביל זה.

 

רק הבעתי התפעלות שהיא השקיעה מאמץ לפני החליטה להפסיק.

תנסי להפסיק את ההנקה בהדרגה ואולי תראי שזה מקל עלייך ותרצי להמשיך עוד קצת במינון קטן.

לי היה גם קשה אבל השתדלתי מאד. בגיל 4 חודשים התחלתי טעימות ובגיל חצי שנה היא כבר אכלה חלק מהארוחות וזה מאד הקל עליי.

אני עכשיו עדיין מניקה (ואני בהריון) אבל ממש מעט וזה כייף לי.

אז אולי כדאי לך ככה ולראות איך את מרגישה

בהצלחה

וד"א

הנקה ממש לא בכל מחיר אבל לא לצפות לחיים קלים..

ההנקה רק עושה אותה עצבנית ועצובה זה באמת לא שווה בכל מחיר. גם עם מטרנה הילד יגדל בבריאות הכל בעזרת ה'

בס"ד
אני גם חשבתי בהתחלה שאין סיכוי שאני שורדת עם ההנקה.. ובאמת עדיף לילד אמא עם מטרנה ביד מחלב של אמא עצבנית ועיפה..
עם זאת- אני לא יודעת אם ניסית לשאוב- אבל אותי לפחות בהתחלה זה די הציל.. אז אם את מצליחה לשאוב קצת וזה לא כואב לך נורא- הייתי ממליצה לך אולי לנסות לשאוב אפילו פעם פעמיים ביום- ואז גם אם תרגישי שיותר קל לך לנסות לחזור להניק זה יהיה יותר קל בעזרת ה'.. ובכל מקרה לפחות יהיה קצת חלב אם שהפיצי יקבל שכמו שאת יודעת זה מועיל מאוד..
ובכל מקרה- הכי חשוב שאת שלמה עם ההחלטה- אם את מחליטה באמת להפסיק לגמרי אז כל הכבוד!! גם על ההחלטה וגם על כל הנקה בחמש שבועות האחרונים..
ה' איתך!!
מזל טוב! מלא ב"הצלחה!!

ובקרוב יתחיל לזחול.

א. גם אם תגיעי לרמה הרצויה, אם תפסיקי אז תוך חודשיים בערך שוב תחזרי למה שהיית. אז אולי תצטרכי להוריד מינון אבל כן להמשיך לקחת.

ב. טווח הנורמות של הויטמין כפי שמופיע בתוצאות הבדיקה הוא מאוד גדול, אבל אני קצת בררתי וגיליתי שעדיף לשאוף להיות בסביבות 500-600 ולא ב200-300, במיוחד אם את בהריון.

ג. כדאי לך תמיד בתחילת ההריון לבדוק B12 יחד עם ברזל, פשוט צריך לבקש מהרופא. אני תמיד בהריון נזקקת לזה ואחרי הלידה לא או מעט.

ד. כדאי גם שתדעי שגם מי שאוכל בשר וכד' זה לאו דווקא אומר שיש לו מספיק מהויטמין, כי יש היום הרבה אנשים עם אי יכולת ספיגה של הויטמין, לכן לוקחים כדורי מציצהנ או זריקות, כדי לעקוף את מערכת העיכול.

עזרת לי מאוד

רק לקרוא הודעה על וויטמינים העלה לי בחילה כי כדורים עושים לי ממש רע!!

והלכתי להקיא..

 

ועכשיו תוך כדי שאני כותבת מרגישה שאני הולכת להקיא שוב.

 

 

[הקאה 6 היום הציייייייילו !! ]

 

מתי הסיוט הזה יעבור?

 

שבוע 12 בדיוק!

 

סליחה על הנצלוש!

אני יכולה להרגיע אותך שזה כדור מציצה

(ואולי בעצם לא להרגיע אותך? הוא מגעיל! )

 

תחזיקי מעמד!!! הבחילות אוטוטו מאחורייך!!! לא נשאר לך הרבה בעז"ה.

אל תכריחי את עצמך: אם הגוף לא מוכן לקבל את הכדור של הוויטמינים - לא נורא (הכי דחוף זה הברזל והחומצה).

אחרי שיעברו הבחילות - תקחי את הוויטמינים. זה בסדר. הם יכולים לחכות קצת (ככה אני עשיתי, וב"ה התוצאות בסדר).

 

שיעבור מהר, בקלות ובבריאות!

אז זה יוצא ממוצע שאני מעיזה פעם בשבוע לקחת את החומצה וברזל בעעעעעע אני לא מסוגלת עד שעוברים לי הבחילות הנוראיוווווווווות האלה !!

אפשר מעכשיו ועדיף לפני גיל חודשיים וחצי- שלוש.

אבל מומלץ לפני,
אנחנו עשינו בגיל חמישה וחצי חודשים וזה היה כבר חנוק...

האחות בטיפת חלב אמנם אמרה לנו ללכת לקחת הפניה וללכת לאולטרסאונד, אבל כשהגענו לרופא הוא שאל "למה? היא צריכה?" בדק אותה ומסר לנו שב"ה אין צורך.

 

אני משערת שכדאי ללכת לבדיקה, ואכן אם יש ח"ו צורך ללכת לצילום אבל לא להלחץ סתם ככה.

יש כאלה ששולחים את כולם ויש כאלה ששולחים רק מי שיש חשד לבעיה בפרקי הירכיים.

לדעתי, חשוב לעבור בדיקת רופא במהלך החודשים הראשונים והוא יחליט אם צריך או לא...

לבדיקה שיגרתית של גיל חודש,והוא אמר שב"ה הכל תקין,והוא שולח  לבדיקה באופן שיגרתי את התינוק,לא בגלל משהו שהוא ראה..

היום זה רוטינה וחובה על הרופא לשלוח. פעם זה היה נתון לשיקולו.

 

או כמו שהרופאה אמרה לי- אני יודעת שלא תעשי ואת לא צריכה אבל אני צריכה שיהיה רשום בתיק שנתתי הפניה. מה תעשי עם זה זה העניין שלך.

בכלל אני מאוד מאוכזבת מהרופאים של היום, אין להם מענה לכלום , הכל לפי המחשב והכל כדי לחסות את עצמם.. מעניןן שהרופא לא שלח אותנו לאולטראסאונד ההזה . דווקא דברים שצריך הם לא עושים ודברים שלא צריך הם כן עושים, לא מעט פעמים קורה שצריך לגשת לרופא נוסף ואז הוא שולל לגמרי את משהרופא הקודם אמר.. אי אפשר לסמוך על הרופא אני מרגישה ממש שמלוא האחריות נופלת על האמא וכל דבר שהרופא ממליץ או אומר צריך בדיקה מקיפה .

שואלת באמת, כי אצלנו הרופא רק עם אחת שלח לבדיקה הזו. ועם האחרות בדק, בגיל חודשיים ואמר שהכל בסדר.

נכון שהוא שלח את הבכורה?

 

כי הסטיסטיקות מראות שאם לבכור/ה יש משהו אז יכול להיות שלאחרים גם יהיה. ואם אין כלום לבכור/ה אז הסטסטיקות שיהיה משהו לילדים הבאים יורדות.

 

חוץ מזה שאני מכירה מישהי שבילדה השישית מצאו בעיה אחרי ש5 ילדים לא היה כלום.

כך.

כי לבעלי הייתה את הבעיה הזו בינקותו.

ב"ה, אנחנו לא נזקקנו לשום טיפול.

אני עשיתי לילדה בגיל שלושה ומשהו חודשים

שיהיה בשעה טובה!

אני ואחותי אותו סיפור!! זה היה כיף עולמי, אצלי לידה ראשונה אצלה לידה שלישית ילדנו בהפרש 12 יום, כל הלידה היתה לי יועצת שעברה בדיוק את מה שעברתי...

רק מאיפה הכנסת לך לראש שתלדי בשבוע 42? ממש לא חייב. אל תקווי לזה, לא כדאי....  

אני ילדתי בשבוע 38 למשל....

עזבי, עדיף שתלדי לפניה... יהיה לך ממש כייף ללוות אותה כבר כשאת אחרי.... 

 

בשעה טובה!!

עוד כלום חחח 

אני אלד אחרונה בעז"ה, שזה יצא ארבעה חודשים אחרי אחות אחת, וחודשיים אחרי אחות שנייה!

 

ולשלושתנו זה ילד ראשון!

 

ולהורים שלי זה שלושה נכדים ראשונים!

הילד הראשון שלי ושלה הרביעי- בהפרש של חודשיים

 

הילד השני שלי ושלה החמישי- בהפרש של 6 ימים

 

הילד השלישי שלי ושלה השישי- בהפרש של חודש.

שבועות אחריה... אני לידה שלישית היא ראשונה.

 

היא ילדה בשבוע 39 ואני ב 42...

היא יצאה ואני נכנסתי.

היא הייתה איתי בחדר לידה..=]

יצא שילדתי חודש לפניה!!!

תכננו להיות יחד בבית החלמה ?

חברה שלי הייתה צריכה ללדת שבועיים לפני, שתינו לידה ראשונה

אני ילדתי ב38 והיא סחבה קצת יותר.

כששלחתי לה הודעה שילדתי בדיוק קיבלתי גם ממנה הודעה- ילדתי שעה לפניה.

ועוד מצחיק- בלי לדעת קראנו לבנות כמעט באותו שם (היא קראה עם שתי שמות..)

מה שלום האוזן כעת??

השניה שנורמלית לחלוטין)

מקווה שזה לא משהו פנימי.

מקווה שלא...

 

אין עליה!!!!!!

מקבלות במרכז לבריאות האישה במסל"ש,

אולי בעוד מקומות.

יש בעיה בג'קוזי בהריון?

למרות שגם אני יצאתי עם בעלי לצימר בשבוע שלך בערך, והייתי בגקוזי, וב"ה נולד בן בריא עם היריון רגיל, אבל לא הייתי לוקחת את הסיכון שוב...

 

הבנתי שלא כדאי להפעיל את את הגקוזי (אלא שיהיה כמו אמבטיה) ומותר להיות במים החמים רק זמן מסוים

אנחנו רוצים לצאת לחופש יומיים בצפון.

 

מכיוון שאני אהיה בשבוע 28 הכיוון הוא מסלולים קלים וסיורים בכל מיני מקומות. 

 

ומכיוון שאנחנו לא טליינים גדולים, ובהריון ראשון בלי נסיון-

אנחנו מחפשים המלצות לדברים בסגנון הזה...וגם לצימר... 

 

אז הכיוון די ברור לנו. צריך רק לדעת לאן בדיוק ללכת...

הייתם במקום נחמד? נשמח שתשתפו אותנו... 

 

וגם- נשמח לשמוע תובנות שלכן...

והאם יש דברים שאסור לאישה בהריון לעשות ?

(ג'קוזי מותר?)

 

בקיצור,

כל הידע שיכול לעזור לחופשה שלנו להיות נחמדה יותר... 

 

איזה כיף שאתן פה! 

שנה שעברה שאלתי את הרופאה שלי והיא אמרה שיש בעיה של זיהומים וכו' אבל כשהיא קלטה שזה לא ג'קוזי עם אנשים זרים ובחוץ, ומים נקיים... היא אמרה שאין בעיה רק לא שהמים לא יהיו חמים מידי, וברוך ה' התינוקת בריאה ושלימה...

אני רוצה עוד קצת המלצות... אפשר?   IמתחנןI

כנראה שנלך לאזור בית שאן...

מכירות כל מיני דברים באזור?

 

וגם אם מישהי יודעת משהו אחר על ג'קוזי...

באזור הירדנית. למשל... יש רעיונות?

גם אני וגם בעלי נישא ילד.

אני בפנים, ובעלי על הגב... 

 

ג'קוזי שמעתי שאם הוא נקי מאוד, בצימר פרטי, והמים לא מאוד חמים- אפשר. אבל לא יותר מדי זמן.

אולי כן כדאי לשאול רופא לפני כדי להיות רגועה שם במים, ולא לחוצה כל הזמן שמא את עושה טעות. כך וודאי לא תיהני.

 

 

אם זכור לי נכון זה לא רחוק מהר הגלבוע. וזה מסלול במים לא גבוהים מדי.

אפשר להגיע גם לבריכות השכוי מצומת עין זיתים- מול החניון של קדיתא יש גם בדרך מעיין וההליכה מישורית לחלוטין- גם בגיל 60 תוכלי ללכת שם

 

 

יש גם את נחל גוש חלב שזה אמנם מסלול לא מאוד קצר אבל ממש קל להליכה- ואם תעשו הפסקות זה יכל להיות ממש מעולה

 

ויש כמובן את הירדן....במיוחד ממליצה על הירדן ההררי- יש שם פשוט אגם גדול  וכיף לשחות שם ואפשר למצוא פינות שקטות.,אפשר להגיע עם הרכב ולהכנס למים בקלות ( לא נראה לי שיש בעיה בהריון כל עוד את שוחה בעדינות נכון? איני מנוסה עדיין..)

 

לא מכירה את אזור בית שאן...אז זה מה שיודעת....

 

 

אבל אז עלינו לאזור הכנרת לשאר הנופש,

אז לא יודעת לעזור לך...

לא נראה לי שכדאי לקחת ויטמינים סתם (גם לא בטיפות) בלי הוראה של רופא...

תעשי בדיקות דם לויטמין D ותראי אם את באמת צריכה....

אמרו לי שלא עושים לזה ב. דם..

הקטנים נחשפים לשמש כך שאין להם צורך ליטול כתוסף.

ולמבוגרים כדאי, בגלל חשיבות הויטמין

ואת יכולה להזמין תור עכשיו לדעתי, במיוחד אם זה רופא שעובד עם כמה קופות חולים. הקופה משנה לעניין ההפניה והתשלום.
פשוט תתייחסי לזה כאילו את כבר בקופה השנייה, ואם ישאלו תסבירי.

אני משערת שאולי בבדיקות שכלולות בסל הבריאות לכולן זה היה יותר פשוט, אבל מה שאמור לי בכללית (ושאלתי כמה פעמים), הוא שעד שהביטוח המושלם לא נכנס לתוקף, לא ניתן לקבוע תור (ורק עם מושלם אפשר לעשות מורחבת ולא בסיסית, כך הבנתי).

תודה בכל אופן..

המרפאה שלו במרכז מאיר? השם של המרפאה זה משהו עם ג?

הוא אדם דתי, והייתי ממש מרוצה, הוא נחמד ואדיב.

חן ושוקרון טובים.
שניהם עובדים גם עם מכבי

מה עם שר"פ הדסה הר הצופים? ועם שערי צדק?

איך יודעים על איזה רופא נופלים? יש שם רופאים טובים או שעדיף לקבוע למקום שאני יודעת בוודאות מי הרופא שיעשה את הבדיקה?

אני פשוט מפחדת שלא יהיו שום תורים פנויים אצל הרופאים הטובים והמומלצים..

אני קבעתי בהתחלה ליד הבית אצל רופא ואז בעלי אמר שצריך ממש להשתדל למצוא רופאה.

תתפלאי-אבל כמעט ואין!

כשהתקשרתי להדסה היה להם בדיוק ביום שקבעתי לרופא, אז עשיתי מאמץ ונסעתי לירושלים.

הייתי מאד מרוצה מהרופאה, המינוס הקטן-חיכיתי קצת הרבה בתור.

אבל היא הייתה עם הרבה סבלנות והתלהבה ממה שהיא ראתה, זה היה ממש נחמד...

קראו לרופאה ד"ר דאום חגית

בהצלחה!

בס"ד

ד"ר קלוד שוקרון נמצא קצת בחור בירושלים- אבל שווה את ההשקעה בטירוף!!! עשיתי אצלו שקיפות עורפית והייתי ממש מרוצה!!

את הסקירה המוקדמת עשיתי בבי"ח מאיר- כי לשם היה תור והייתי באיזור.. כנראה שנפלתי על רופא קצת לא סימפטי.. הוא ממש הכאיב לי בבדיקה וממש התאמצתי לא לבכות (כמובן שבשניה שיצאתי ממנו- בכיתי.. הכל כאב לי בגללו...)

וכשהגיע הזמן לעשות את הסקירה המאוחרת- לא היה אכפת לי מכלום- ידעתי שאני עושה רק אצלו!!!

הוא ממש רגוע ונעים- הוא הסביר לי בדיוק על כל דבר שרואים- ועודד כל הזמן ואמר כמה שהכל בסדר וקיצור, היה חוויה מתקנת לזוועה שעברתי..

מהניסיון המר שחוויתי- אני מניחה שאי אפשר לדעת על איזה רופא תיפלי בבית חולים- אז לא הייתי ממליצה..

אבל כמובן שיש גם שם רופאים טובים- אז אם רק שם מסתדר לך- אולי שווה...

אגב- אני לא יודעת אם זה מוסרי.. אבל אולי תבקשי מחברה בכללית שתקבע שם תור על שמה- וכשתעברי לכללית- היא תבטל את התור ובמקרה יתפנה תור במיוחד בשבילך=]=]..

אני מקווה שבאמת ישאר לי תור פנוי אצל אחד הרופאים הטובים..

הרעיון לבקש מחברה כבר לא כל כך רלוונטי כי מחר אני כבר אוכל לקבוע תור, בעז"ה..

 

ד"א, מה השבוע הכי מאוחר שעדיין אפשר לעשות בו את הסקירה?

אולי אם אני אהיה מוכנה לקבוע תור יותר מאוחר, יהיו יותר תורים פנויים..

המידע שלי הוא מזה שעבדתי איתם בב"יח שערי צדק באולטרה סאונד נשים.

ד"ר אורי חן מעולה! הוא מקבל בכמה מקומות רק שקשה למצוא תורים קרוב למתי שאת צריכה.

בבי"ח שערי צדק יש כמה רופאים -( ד"א תמר שלם וד"ר אייל מזעקי  ואולי כבר עוד כמה )- כולם טובים - גם פה קשה למצוא תורים.

ד"ר בולדס מצויין.

צ'חנוביץ' איליה - מכירה פחות אבל שמעתי שהוא טוב.

 

ולשאלתך - לפי דעתי את צריכה לקבוע תור לרופא נשים שיתן לך הפנייה ורופא משפחה לא יכול, הם מעדיפים לא להתערב אחד לשני. - מניסיוני.

מה שבוע ההריון הכי מאוחר שעדיין אפשר לעשות בו את הסקירה?

שאני אדע עד איזה תאריך עדיין אפשרי לקבוע..

אבל אם ממש אין ברירה, יכול להיות שאפשר גם אחרי.

שבוע 24 זה אומר שבוע 23+ (עד 23+7 בו מסתיימים 24 שבועות להריון)?

או שזה אומר 24+ (עד 24+6, כל עוד זה עוד לא 25 שבועות שלמים)?

 

הבנתי שיש גישות לכאן ולכאן, אבל לגבי הסקירה המאוחרת- האם אני יכולה לקבוע גם בשבוע של 24+?

 

ותודה על כל העזרה..

מה תאריך וסת אחרון והן מחשבות בעצמן לפי הגלגל הזה באיזה שבוע את והן כבר יודעות את טווח השבועות בהם את יכולה לבצע את הבדיקה, לא הכל נופל עלייך...

החוסר רגישות שלו זה משהו.

אצל ד"ר שוקרון!

ב"ה!

וממש תודה לכל מי שהגיבה והמליצה..

לא יודעת כשאת שואלת למה את מצפה.

הוא היה ענייני ואדיב. 

כשנכנסנו ביקשתי דבר ראשון לא לדעת את מין העובר ואם יש בעיה.

הוא כיבד את זה.

הבדיקה התארכה והוא ביקש שנלך לאכול מתוק ובינתיים יקבל זוג אחר. חזרנו אליו והוא המשיך בסבלנות ובענייניות. אנחנו התבדחנו והוא שמע. האמת שהוא מיהר הביתה. היינו האחרונים וכשיצאנו הוא דילג במדרגות לחניה. אבל ביחס לכך שמיהר ועבר את הזמן - באמת היה בסדר גמור. סבלנות וסובלנות להומור ול"קריזות" שלנו. שיתוף פעולה עדין ובגבולות.

אחרי שיצאנו בעלי חזר לחדר לבד להסתודד איתו בעניין מין העובר. לטינסקי יצא ונעל את החדר בפנים חתומות ולא הסגיר את הסודות...

מה תלמדי עליו מהסיפור הזה?

האם הועלתי?

מה בעצם עושים בסקירה מאוחרת? מה הסיבה להתארכות שהייתה לך?

שציפו. היה קשה לו לאבחן את המין- אבל אותי זה לא עניין. לולי בעלי - הייתי מסתפקת בחלק הראשון והולכת הביתה בלי לחזור.

הוא שלח לאכול מתוק כדי שתזוז.

לא הייתי בסקירה מוקדמת - כך שאין לי מה להשוות.

במאוחרת סרקו מערכת מערכת.

גפיים - גודל או משהו כזה ויחס בין הפרקים. אצבעות כמה יש ואיך היחס.

איברים פנימיים.

כלי דם בחבל הטבור.

וככה הלאה.

התרגשתי לראות מראה ברור יותר משאר האולטרסאונדים. זה ממשי פתאום...

(לטינסקי אמר לנו להגיד שלום לעובר? אולי.)

 

אהבתי את הקוליות של העובר שעושה מה שבא לו ולא מתחנחן לרופא...

תוספת לסקירת מערכות:

הבנתי שבהיריון ראשון - אפשר להרגיש תזוזות של העובר משבוע 20 בערך.

היריון שני ומעלה - אפשר להרגיש מוקדם יותר...

 

כנראה שהרגשת אותו

תהני!! (מקווה להצטרף בקרוב בעז"ה )

 

בשורות טובות!

זה היה בהחלט מרגש וכיף!

ויש מצב שהרגשתי אפילו לפני אבל חשבתי שזה סתם מערכת העיכול וכדומה... 

 

תהני!

עד שאני קולטת שזה כבר לא הגיוני!!

יווו איך אני מתרגשת!!

יש תדירות מסויימת שאני אמורה להרגיש?

אאל"ט משבוע 24 אפשר לעשות מעקב הריון ואז אמורים להתחיל להכיר את העובר ולראות את הכללים שלו בבעיטות...

אחות ליווי הריון אמרה לי להשתדל לשים לב שאני מרגישה כל יום...

בשבועות מתקדמים יותר כבר צריך לעשות מעקב של 3 פעמים ביום...

 

אם את לא מרגישה, תאכלי משו מתוק ותשכבי על צד שמאל...

 

מקווה שאני לא מטעה...

גם מוקדם.. בהריון הראשון בשבוע 18 הרגשתי אבל לא הייתי בטוחה כי זה הריון ראשון וכו', ועכשיו אני בסוף 17 ורק חיכיתי להרגיש את הפירפורים האלה של ההתחלה שוב וזה הגיע!!! ב"ה!!

 

(אבל מעקב תנועות מתחיל משבוע 24, ככה שאל תהיי לחוצה אם את לא מרגישה כמה פעמים ביום וכו'..)

לזה את מתכוונת?

אחות מעקב מילאה פרטים וגם הרופאה. את זה מסרתי בלידה.

עכשיו אני במקום אחר והרופאה הוציאה תדפיס מהמחשב.

כנראה שבכל מקום עובדים אחרת.

יש חוברת לדתיות  ואחרת לחילוניות.

זה משמעותי בצניעות ובשאלת רב. יש בדיקות שסימנו בכוכבית שיש שאלה על זה.

אני בעצמי עכשיו מנסה להשיג כזה. כי איפה שאני עכשיו לא שמעו על זה בכלל.

אם מישהי יודעת.

כמו שיש מלא אפליקציות מעקב הריון.

אז שיהיה לי כזה במחשב.

אני לא אוהבת להסתבך עם מאל דפים לכן אני מעדיפה שזה יהיה מרוכז במחשב, זה גם יהיה זמין לי יותר בכל מקום כי יש לי מחשב נייד

בסד

לשתות לימונים, מחיצות רימון, ילקוט רועים
הממותע הוא בין 6-8 שבועות עם סטיות כמובן

בסד

מעולם לא ניסיתי
אבל קונים בבית מרקחת

אומרים שמסטיק תמני גם טוב

אבל גם יכול להיות שתקבלי פעם אחת ואח"כ יהיה שקט לתקופה ארוכה.

גם זה קורה..

ומאז השפיע כל פעם לתקופה משתנה....

אבל אני אחרי 4 לידות ב"ה בכולן!!! הנקתי מלא!! וקבלתי מחזור כמו שעון!!

ברביע היו קצת יותר רווחים.

עשיתי ברורים על זה כי הייתי מיואשת אמרו שאין מה לעשות זה משתנה מאישה לאישה ומלידה ללידה.

ימים)

לא ניקיון נוסף של הגוף? כי אז יש לך תקווה ...