פורום הריון ולידה (עמוד 5164)

אין לי מושג כמה עולה ואני לא מכירה ברחובות.. באמת שהלכתי רק לזו בביי"ח והיא ממש עזרה לי..

אולי לשאול בקפלן? נראה לי כל מ' יולדות בבי"ח "מחזיקה" כמה כאלו ליולדות..

"קישור לרשימה לפי אזורים"

לא מכירה אישית ברחובות. מכירה את שגית לב, שמתגוררת בקיבוץ כפר מנחם, אבל היא לא דתיה  

אני מאמינה שאם תתקשרי לאחת היועצות ותגידי לה שאת מחפשת מישהי דתיה, היועצת תנסה לעזור לך למצוא מישהי דתיה מהאזור שלך. הן מכירות אחת את השניה, וחשוב להן להתאים.

אני לא מעודכנת במחירים, אבל מעריכה שעלות פגישה + המשך מעקב טלפוני בסביבות 400 ש"ח. תוך 6-8 פחיות מטרנה (שלא לדבר על בקבוקים ואביזריהם) כיסית את העלות...

בהצלחה

יש לי יועצת הנקה מדהימה! היא מרחובות, אמנם לא דתיה אבל אישה מדהימה, אני לקחתי אותה (ואני דוסית..) וממש הייתי מרוצה, היא באה אליך הביתה, נותנת לך לדבר, להציג ת'בעיה, עוזרת ושומרת על קשר אח"כ עד שבע"ה הכל מסתדר!!

קוראים לך טלי גסנר- 054-2079260..

המחיר לא זול אבל בדקתי וראיתי שזה המחירים...

מומלץ מאוד! יכול להציל הנקה!

נראה לי שיש לך יותר נסיון מאשר לי, ובכל זאת..

אני הייתי ממשיכה עם הדברים המרוסקים בינתיים, אצלי זה השביע אותו- בבוקר פירות מרוסקים בבלנדר, ובצהרים- כמו שאת נותנת- מרק..

גם אצלי הוא פלט המון- ועדיין פולט לפעמים (הוא מעל שנה, מקבל מטרנה בלילה, הוא פולט בעיקר מוצרי חלב) שימי לב אם היא פולטת משהו מסוים או פשוט הכל... כי אם זה משהו מסוים- אולי אפשר לצמצם בו..?

ניסית דייסת קוואקר? אולי גם ילך?

ואם היא לא שבעה- אולי צריך לשלב דייסות עם מטרנה? - למרות שהכי טוב לדעתי זה אוכל אמיתי מרוסק מאשר מה ששמים שם.. אבל גם אצלי הוא היה עם הרבה מטרנה.. מה לעשות, הייתי חייבת. לא מצטערת על זה.

לא מביאים חלב פרק עדיין בגיל הזה, נכון?

והיא יונקת כך שאין לנו מטרנות.

דייסה על בסיס מים זה מתאים?

וכל דייסה אפשר לנסות? מקמח תירס? אורז?

אין לי ניסיון עם פגים אז קשה לי לענות..

אישית הייתי ממש גרועה עם עניין הטעימות והתחלתי את זה קצת באיחור.. (ב"ה הילד שלי אוכל הכל היום בלי שום בעיות)

אם זה כ"כ קשה למה לא לשלב תמ"ל? אין כמו הנקה, אבל אישית אני חושבת (וברור לי שיש פה שיחלקו עלי) שאמא צריכה להיות שמחה, נינוחה וכו'.. אז אם זה מתיש אותך, לתת מנה ביום של תמ"ל לא נורא בעיני. בגיל 6 חודשים הילד שלי אכל כמעט חצי חצי כי כבר לא יכולתי להניק מלא (החלב ירד, וגם ה"עצבים" שלי לעניין..)

בעיני- הילד צריך אמא בריאה בגוף בריא, ואם זה ההנקה מתישה ומקשה, זה לא שווה את זה. כל אחת ומה שהיא חושבת.. אז תעשי מה שמתאים לך! בהצלחה רבה!

ובאמת כך אנו עושים. הם מקבלים תמ"ל לפחות פעם ביום. רק שגם זה קשה - לדאוג שיהיו מים רתוחים, לשטוף בקבוקים, לחטא אותם, לדאוג שיהיה תמ"ל בבית... עם הילדים הקודמים השתגעתי מהבקבוקים, ולכן הם לא קיבלו בכלל. אבל עכשיו אין ברירה. בכל אופן, אני רוצה להוסיף עוד משהו שהם יכולים לאכול.

אני לא אשת מקצוע, אז קחי אותי בעירבון מוגבל, אבל במקומך הייתי מחכה עוד קצת. בהנקה בלעדית את מקנה לתינוקות שלך הגנה חיסונית מעולה, ולפגים יש הרבה פעמים יותר אתגרים חיסוניים מלתינוקות בני גילם. חשיפה למזון שהוא לא חלב אם הוא אתגר חיסוני גדול בפני עצמו, ולא כדאי שתינוק יתמודד עם זה לפני שהוא בשל לזה.

גם תינוקות שנולדו במועד לא בהכרח מתחילים טעימות בגיל ארבעה חודשים - הנחיית משרד הבריאות היא להתחיל בטווח שבין ארבעה לשישה חודשים, על-פי סימני מוכנות. האם הם מחזיקים את עצמם יציב יחסית? מגלים עניין כשאתם אוכלים? אם כן, וזה חשוב לך, אפשר אולי לבדוק בזהירות, לתת להם טיפונת ללקק מהאצבע שלך ולראות אם הם מסתדרים עם זה, יודעים לבלוע, או שעדיין קיים אצלם רפלקס הדחיקה החוצה (ואז, כאמור, רצוי לחכות).

בהצלחה!

כמו שכתבתי קודם, גם ככה כבר ויתרתי על חלב אם בלעדית. הם מקבלים תמ"ל לפחות פעם ביום, כי אחרת אני אהיה מותשת לגמרי. ולשאוב זה מתיש אותי עוד יותר, אז אני מעדיפה כבר תמ"ל.

באמת, עם הילדים הקודמים לא מיהרתי לתת מוצקים (ועם הבכורה היו לנו אח"כ בעיות אכילה), אבל זה בגלל שאהבתי את ההנקה. עכשיו קצת קשה לי, ואני מצפה לזמן שיהיה אפשר לתת להם עוד דברים לאכול.

מבחינת המערכת החיסונית, נראה לי שהם דווקא במצב טוב מאוד, לא רואים עליהם את הפגות מהבחינה הזאת.

בכל אופן, אנהג כעצתכן, ואשאל בטיפת חלב.

תודה!

תאומים פגים - תיק לא קטן... לא פלא שאת מותשת. אבל איזה יופי שהם גדלים יפה ובריאים ב"ה!

תעדכני אותנו מה אמרו לך בטיפ"ח?

הבנתי שמאז פרשת רמדיה הנוראה המלצת משרד הבריאות שונתה לכך שהטעימות יחלו מגיל 4 ולא 6 חודשים. וזה בא כי תינוקות שניזונו רק מתמ"ל (וזה לא המצב פה) לא קיבלו חלק מהויטמנים. ועניין הטעימות היה שיוספו להם ויטמים של הירקות והפירות שהם טועמים, וכמובן- לבדוק רגישות/ אלרגיה לאוכל מסוים.

ממה שאת מתארת נראה לי שכן אפשר להתחיל טעימות.. את יודעת, כל פעם משהו אחר ו-2-3 כפיות של אותו דבר (זו ההמצלצה הרגילה של טיפת חלב)..

ובאמת, גם בתאומים לא התנסיתי אז כל הכבוד ובהצלחה גדולה! מזל שזה אושר כפול על כל ההשקעה הכפולה!!

אסון רמדיה היה לפני יותר מעשר שנים, ההנחיות בארץ שונו לפני כשלוש שנים - בעקבות המדיניות האירופית שהשתנתה גם היא.

ככל הידוע לי, הסיבה העיקרית לשינוי היא שהמחקר מצביע על חשיפה מוקדמת לאלרגנים כגורם מגן מפני התפתחות אלרגיה (ויש הטוענים שהסיבה לכך היא שככל שהחשיפה מוקדמת יותר - גדל הסיכוי שהיא תהיה גם במקביל להנקה, וחשיפה למזון חדש במקביל להנקה היא בפני עצמה גורם מגן מפני התפתחות אלרגיה).

מה שכן, בעקבות אסון רמדיה יש הממליצים לתינוקות הניזונים מתמ"ל בלעדי להשתמש בשני סוגים במקביל (זו לא הנחיה של משרד הבריאות).

באמת אשאל בטיפת חלב (אם כי בעלי סובר שהם לא ידעו לומר בוודאות...). צריך לחכות לתור הקרוב.

ב"ה

לפגים מערכות פחות בשלות, וחלילה תגובה אלרגית או מאכל קשה לעיכול עלול לגרום לתגובה או לרפלוקס\הקאה..

מילא מתחילים ממש להאכיל בחצי שנה, אז למה לא להמתין מעט, חודש חדשיים ,וכשהמערכות שלהם  יבשילו תוכלי להיות יותר רגועה..

רק מנסיון עם פגים שלי.כמובן לא מחליף יעוץ רפואי..

לא בטוח שיש מוכנות.

רצוי לחכות עד שהתינוק מבקש (בסימנים, בתנועות, לאו דוקא בעברית תקינה) ורק אז לתת לו טעימות.

גם אז, יתכן שהתינוק ישמח מאוד, יעביר את המזון\טעימה מלחי ימין ללחי שמאל, ומשמאל לימין וחוזר חלילה, עד שיפלוט את העיסה עם הלשון החוצה, כי הוא אינו יודע עדיין כיצד לבלוע.

היו לי תינוקות שנולדו בתום 9 חדשים, שלמדו לבלוע טעימות רק בגיל 11 חדשים, למרות ששמחו להתחיל טעימות בגיל 9 חדשים.  הם טעמו ופלטו, עם חיוך גדול על הפנים!

חשוב מאוד - לגבי התפתחות !!!!!

על פי נתוני החינוך המיוחד, 75% מהפגים עתידים לסבול מלקות למידה כזו או אחרת.

ממחקרים שנעשו, "שיטת קנגורו" (Kangoroo Care) מעלימה את הלקויות האלה.

הנוסחה היא - לפחות 30 דקות פעמיים ביום של מגע "עור אל עור",  

זאת אומרת, התינוק עם חיתול בלבד, צמוד לגוף של אבא או אמא (או סבא סבתא, או דוד דודה או אחים גדולים מספיק), כל יום, ל-30 דקות, למשך שנתיים (כן, 2 שנים).  המחקרים מראים שלתינוקות האלה אין לקות למידה כלשהי!!!

אמנם דרוש הרבה זמן, כולל בחגים ובערבי חג, אבל ההשקעה משתלמת לטווח הארוך.

הרצאה בנושא התקיים בבי"ח שערי צדק לפני מספר שנים.

דוקא מגע עור אל עור של שטחים נרחבים של הגוף, לא רק "להחזיק ידיים."

לאחרונה פורסמה כתבה על תינוקת שנולדה בשבוע ה-20 (בארה"ב).  התינוקת נולדה בחיים, וחוברה לכל מכשיר אפשרי. בכל זאת, מצבה היה קריטי.  הצוות הציע להורים לתת לבת "חיבוק פרידה".  הפלא ופלא, כשהאמא חיבקה את התינוקת, כל המדדים התיצבו והתאזנו.  כשהנימה את התינוקת, המדדים שבו ל"השתגע".  האבא הרים את התינוקת, ושוב כל המדדים התיצבו.  

בקיצור, ההורים בילו הרבה שעות בטיפול נמרץ ילודים, כשהם מחזיקים את התינוקת.

הסוף הטוב - התינוקת השתחררה בריאה ושלמה, במועד שהיא היתה צריכה להיוולד לכתחילה!

הכותרת של הכתבה - כוחו של חיבוק!

בהצלחה!

נ"ב

כדאי לעשות בדיקת דם לאמא, פריטין (ברזל), 12 B, D, בלוטת תריס וכו' כדי לוודא שלאמא יש כוחות.

נראה לך שגם תינוקות שנולדו בשבוע 34, שזהו שבוע מתקדם יחסית, והיו בפגייה שבוע וחצי בלבד רק בגלל שלא הצליחו כדיין לשמור על חום גוף - גם נכנסים לחשש הזה? האם גם כדאי לעשות זאת? (שזה מתיש למדי, חייבת לציין...)

למרות שיש לי אחים עם לקויות למידה - זה אמנם קשה, אך לא סוף העולם.

ותודה גם על התזכורת לגבי בדיקת דם, קיבלתי הפנייה, ואני באמת צריכה ללכת לעשות...

למרוח בפה של התינוק ועל הפטמות אחרי כל הנקה.

להרתיח את המוצצים והבקבוקים.

להשתדל לא לאכול מתוקים בימים הקרובים.

לקחת פרוביוטיקה/ יוגורט פרוביוטי.

בגלל שאסור לתינוק דבש תאכלי את כף דבש+טיפה אחת של שמן לימון/לבנדר וזה יעבור אליו בהנקה.

בפה של התינוק הפטריה היא לבנה, כמו גבשושיות של קוטג' על החיך/לשון- זה בעיקר מגרד, לא כואב.

על הפיטמה הפטריה היא אדומה ושורפת אש, קשה לפספס..

הבאתי לו מטרנה, הוא פשוט צרח מרעב, ולא הצלחתי לשאוב לו.

אוף!! ההנקה בורחת לי בין הידיים!!

מרחתי לו דקטרין, אבל הוא פשוט לא תופס את הפטמה טו בפתאום, כאילו מושך אותה יותר מידי וזה כואאאאב ובלתי נסבל, לכן הבאתי מטרנה.

יש למישי עצות לעידוד? נכון שהוא לא יתרגל לבקבוק ?

לא כדאי בקבוק, לא כדאי לשאוב, ובטח שלא כדאי תחליף.

את בהחלט עלולה להיות במסלול התרסקות, וכדאי לקחת אשת מקצוע - יועצת הנקה.

בינתיים אני ממליצה לך לנסות להניק אותו כשהוא רגוע, וליצור אווירה מתאימה: שניכם בלי בגדים מתחת לשמיכה (הנחה בשכיבה, אפשר על הצד וגם כשהוא שוכב עליך), או ביחד באמבטיה (כמובן בתנאי שיש מי שיעזור לכם לצאת).

שיהיה בהצלחה! לא נעים שדברים כאלה קורים על ההתחלה ממש לא הוגן!

קרה לי בדיוק אותו הדבר, בגיל הזה בדיוק וב"ה המשכתי להניק..

ממש עזרה לי המשחה הטבעית הזאת בקופסא הסגולה -שכחתי איך קוראים לה.

לפעמים זה מרגיש שהוא לא יונק טוב בגלל שזה כ"כ כואב מהפטריה אבל בכל מקרה הייתי קובעת עם יועצת הנקה כמה שיותר מהר, אפילו היום..

ארוחות קטנות ומרובות, ולא גדולות.

יש שארוחה עם פחות שומן, או סוכר יותר טוב להן.

ויש איזה תרופה שאני לא זוכרת את השם שלה

לי עוזר גם חלב.. (יש כאלה שאומרות שאח"כ זה חוזר יותר חזק)

לא לאכול אוכל מתוק מידי/מלוח מידי/חריף מידי/שומני מידי/חמוץ

לא לאכול ארוחות גדולות מאוד

לא לשכב אחרי האוכל

בלילה - לשים כרית נוספת

להרגיע את הצרבת - אפשר לשתות חלב, לאכול שקדים, למעשה כל דבר בעל תכולת סידן גבוהה יחסית אמור לעזור להרגיע את הצרבת (כי סידן הוא בסיסי) גם הטאמס לפי מה שהבנתי הוא לא יותר מאשר כדורי סידן.\

וגיליתי פתרון נוסף שלא עוזר להרגיע את הצרבת כשהיא כבר קיימת, אלא עוזר למנוע את הצרבת מראש

לאכול: חסה, מלפפונים, ואני מנחשת שירוקים נוספים כמו למשל כרוב יעזרו גם כן.

כל כמה רגעים

לא פיתרון קסם, אבל יש הקלה

לי עזר מים קרים מאד מהמקפיא שעוד לא לגמרי קפאו כל הזמן.תדאגי לבקבוקים זמינים קרים יותר ממים מהמקרר וגם תרופה שנקראת קונטרולוק שהיא די יקרה וגם אני לא אוהבת להיות תלויה בתרופות ועוד בהריון אז לקחתי בערך 2 בשבוע על הבקר ואין צרבת כל היום למשך יומיים שלושה.ראיתי פה בפורום בעבר המלצות על תרופה בשם אומפרדוקס או משהו כזה וזה נשמע כמו מה שאני לקחתי.

טאמס אחרי מעט זמן גורמים לצרבת לחזור ולהתגבר אצלי וכך גם מוצרי חלב.  

וכרגיל - הכי עוזר ללדת (מממני שילדה באיחור של שבועיים כמעט...)

בהצלחה

איזה היענות!

תודה רבה לכל המגיבות!

ניסיתי כבר חלק מהדברים שהוצעו  וזה באמת עזר.. אז שוב- תודה!

בשורות טובות..

את הנזק של המחלה הזאת אפשר למנוע לגמרי- אולי את צריכה לשמור על דיאטה מתאימה ואולי אסור לה לינוק....חשוב מאוד! חבל לגרום נזק סתם....

ממש לא נראה לי שכדאי לקחת סיכון.... כדי לך לקרוא קצת בנושא באינטרנט. רשומים דברים מפחידים שיכולים להופיע אף מספר שבועות מהלידה. בהצלחה, בע"ה שיתברר שהלחץ מיותר.

וזו אכן מחלה ארורה שלא נדע אך השפעתה ניתנת למניעה בתזונה מסוימת. אבל דוקא קצת נרגעתי מהנתון שזה 1 ל 15,000 ושזה גנטי. זה אומר בבי"ח כמו שע"צ עם כ - 15,000 לידות בשנה יאובחן חיובי תינוק בודד בשנה. אני לא יודעת אם זה היה בבדיקות הגנטיות שעשינו בעלי ואני אך אתקשר אחרי החג למרפאה ומקסימום אלך לבדוק שוב בלי לחכות עד התור של טיפת חלב. תודה 

וכל השפעה קריטית- אין לך רופא שעובד עכשיו להתייעץ איתו? (דרך אגב זה בדר"כ אצל בנים)

האחות אמרה שהייתי צריכה כבר בחג לבוא ואיך חיכיתי? נדיד נדיר אבל אם אנחנו 1 מה-15,000 צריך לדעת מוקדם. וגם שבתור של גיל חודש לא יהיה מספיק זמן גם לזה.אז הבאתי בייביסיטר כי כל הגדולים בטיול של תנועת אריאל וצעדתי למרפאה עם המתוקית במנשא והיה ממש נחמד לצאת קצת. רק שהיא צרחה המון והייתה צריכה 3 דקירות כדי למלא את מכסת הדם וזה לקח כמעט 20 דקות... מסכנה! ולחשוב שבבי"ח עושים להם את זה בלי שאמא אח"כ תרגיע, תניק ותנחם.

מסתבר שהבדיקה שעשיתי 4 ימים אחרי הלידה לא נבדקה כי היא נלקחה על גלויה מידי ישנה ולא הסכימו לבדוק אותה בתל השומר. ביה"ח נתן לי גלויה אך ראיתי זאת רק אחרי שכבר עשיתי את הבדיקה הראשונה על הגליון שהיה להם. אז אם למישהי יוצא לעשות לא בבי"ח שתיקח מהם את הגלויה או תוודא שיש במרפאה גלויה חדשה. 

וחוץ מזה חג כביסות שמח לכולן. כמה מכונות עשיתן? אנחנו עומדים על מספר 9, יש עוד בדרך ועוד את כל בדי הסוכה. 

ב"ה שיש למי לכבס וב"ה שיש לכולם מה ללבוש!

גם אני הייתי צריכה לעשות לאחת הבנות שלי בטיפת חלב וקיללתי כל שניה

בבית החולים יש להם מחט מיוחדת, שזה תוך שניה מסתיים. וכמובן, גם בבית חולים חשוב ואפשר להתעקש שהבדיקות יערכו כשהתינוק בידיים שלכם, ואפילו תוך כדי הנקה (חוץ מבדיקת הרפלקסים ).

בע"ה שתקבלו תשובות מרגיעות במהירות

מהרבה הוד' שלך אני רואה שאת לא מוותרת להם בבי"ח. כל הכבוד לך. בע"ה בלידה הבאה נעבור אצלך קורס על איך לעמוד על שלנו מול תינוקיה אטומה מלאת נהלים וכללים. באופן אישי בזמן טיפול וביקורי רופאים לא הצלחתי להשתחל פנימה כמעט אף פעם. אך לפחות הפעם תפסתי שכל והשתחררתי אחרי 12 שעות כך שהסבל היה קצר ממש. ולגבי המחט ב PKU, באמת הפעם הראשונה הייתה במרפאה שלי עם דוקרן אחר והייתה מהירה יותר. הפעם, במרפאה שהילדים מבוטחים בה. בכל אופן לפני הדקירה השלישית האחות הביאה קומפרס חם לחמם את הרגל שלה שהדם יזרום טוב יותר וכך סיימנו. נראהה שהיא כבר התאוששה מהטראומה...

את כבר עמוק בתוך תהליך פנימי שמוביל אותך לעשות את זה

אך בכל מקרה רק הרגע ילדתי, אז יש זמן לתהליך!

אני עשיתי פעמיים בבית חולים וזה גם לקח רבע שעה סיוטית (דרשתי להיות נוכחת לידם)

יש 3 ימים בשנה שהייתי רוצה עוד מכונת כביסה...

שככל 

שיש יותר ילדים בבית ככה ההורים יותר חסרי אחריות ויותר סומכים על הנס.

לא נראה לי, אני בטוחה בעצם.

אני הייתי טסה בחג לבדוק את זה , הרבה יותר קל ללכת למרפאה מהר, מאשר להיות ילד חולה וסובל 

עם אחים סובלים, והורים סובלים, שיכלו למנוע את הסבל הזה בקלות. שאננות הורית והסתמכות על הנס, מוציאה אותי מדעתי,

כמו ילדים בני 4 שמסתובבים בכביש ביישובים, תינוקות שמקלחים אותם פעמיים בשבוע , תינוקות פיצים 

שהראש עף להם לכל כיוון כי גידלו כבר 6-7-8 לפניהם, וילדים בני שנה ופיפס שיש להם אח קטן ואמא מותשת ואומללה

שנעה לפי מוסכמות חברתיות עם איזו תאוריה שהרחם שלה הוא המטה להצלת העם והארץ של עמ"י וצריך להיות בתחרות עם כולן, אז הם מוזנחים רגשית ופיזית. וברור 

שלא כל האמהות ברוכות הילדים הן כאלה, אבל גם הסוג הזה קיים.

אני יודעת שאני לא יכולה לשנות כלום, אבל לפחות מי שקוראת פה, 

שתדע לא לסמוך על ניסים, ולהשתדל עם התינוק גם אם יש לפניו סדרה הנדסית בהפרשים 

של 1.5 שראשה במספר 10. ואני לא מדברת ספציפית על יודו-לה', אלא לכל אמא, 

ה' נתן לך הריון מוצלח, זכית בפרי בטן בשמחה והודיה להשי"ת,  הוא בריא, 

שמרי עליו טוב, גם אם את מתורגלת ועם ניסיון עשיר בטיפול בתינוקות,אל תפתחי את השאננות וה"לנו זה לא יקרה והכל יהיה בסדר", הרבה חולמות על תינוק ולא זוכות. אסור להתנהג בחוסר אחריות. וחוסר אחריות למ

של זה לא ללכת לע

שות מייד כזאת בדיקה קריטית לתינוק, למרות שמתק

שרים ממ

שרד הבריאות ומביה"ח ומאיפה לא.

ויודו יקרה (לא צינית), אני מקווה שאני לא מעליבה אותך, אבל אני פשוט דואגת דאגה כנה להרבה תינוקות, גם כאלה ש

אני רואה סביבי ביי

שוב ש

אני גרה בו, ואני כותבת את זה כדי שאם מישהי תיקרא את זה וזה יעשה טוב לאיזה אמא/תינוק אז כבר עשיתי מ

שהו יותר מועיל מלהתעצבן סתם. סליחה אם אני בוטה , אני טיפוס כזה, זה לא מרוע,אלא מדאגה לתינוקות הטהורים והמתוקים בעמ"י, ואם המנהלת יפעת תרצה שאעדן את ההודעה אז זה מובן לגמרי.

ויוקטנה יקרה (לא צינית!) אני אמא לא פחות חמה, מחבקת ואוהבת מכל המניקות 

שאני מכירה, ויותר מהרבה מהן.

הבת שלי מקבלת את התמ"ל בחיבוק ואהבה על הכורסה עם שירים וליטופים משהיא נולדה עד עכשיו (שנה פלוס)

עד גיל 10 חודשים היא לא ידעה מה זה בקבוק בעגלה/ כיסא אוכל וגם עכשיו לרוב זה לא קורה.

הילדה שלי לא נרדמת בצרחות חצי שעה לבד במיטה כשאמא שלה עושה משהו אחר כמו שראיתי בבתים 

של כמה מניקות עד גיל שנה +. 

אבל כל הפולחן הזה שעושים סביב הנקה נראה לי מופרז, ואני יודעת שיש

 חשיבות להנקה ושזה דבר ראוי וטוב, ומסכימה עם זה לגמרי כל עוד אפשר. 

זו ההרגשה שקיבלתי ממה שכתבת על בדיקות לתינוק בביה"ח "אפילו בהנקה" עם סמיילי לב.

כאילו שהתינוק אומלל עם הרופא וצריך להיות דווקא באותו רגע במצב יונק

נראה לי שיש נשים 

שהחליטו ל

שים את הצוות הרפואי בבית חולים במשבצת 

של אוייב שצריך לריב איתו, לא יקרה כלום לתינוק אם האמא תתן לרופא לבדוק אותו כמו 

שהנוהל הרגיל, בית חולים שלא יהיו בו נהלים יראה כמו תחנת רכבת בהודו ואחוזי התמותה בו יהיו דומים.

הצוות הרפואי נמצא כדי שהילדים שלנו ואנחנו נעבור את הלידה וההתאוששות ממנה ב

שלום, הם אנשים חיוביים לגמרי, שעובדים קשה גם ככה , בלי שיקשו עליהם עוד יותר.

בימים 

שילדו עם השכנות בבית, ולא היה הצוות הרפואי ה"רשע" שמפריע להניק 24/7, המוות בקרב היולדות והעוללים הקטנים היה אורח 

שאף אחד לא התרגש ממנו, והיה מצוי כמעט בכל בית באיזושהי לידה או הפסיק את הלידות...

הבת 

שלי היא תינוקת מאושרת ושמחה, חיונית ומלאת חיים, אמון ואהבת הבריות ונטולת כל טראומה. 

והיא עברה את הבדיקות רופא בצורה סטנדרטית בלי 

שאמא שלה 

שמה לה למטרה להיות דווקאית כלפי המערכת. ולא נראה לי 

שתינוקות 

שאמא 

שלהם הניקה אותם או חיבקה אותם בדיוק בזמן הבדיקה, הם יותר מאושרים מתינוקות שחיבקו אותם 

שעה אחר כך ובאופן קבוע עד 

שהם הגיעו לכיתה ו' וצעקו "אמא את עושה פדיחות".

סליחה אם המילים חריפות מידי או פוגעות, את יכולה לא להסכים, אני חייבת להגיד מה אני מרגישה בעקבות קריאה ש

ל שנה + בפורום. כמובן 

שאני מקצינה, אבל הבסיס הוא אמת, ואני טיפוס 

שכשהוא אומר את המילה "אמת" הוא מוסיף, "לדעתי"... חינוך 

מבורך של סבתא...

סליחה על הש

ורות הקופצות, המקלדת 

שלי החליטה להתעלל בי.

ברור שאפשר להחזיק ולחבק את התינוק בזמן הבדיקה גם בלי להניק אותו - וגם עם בקבוק כמובן.

זו בכלל לא היתה הודעה על הנקה, אלא על חיבוק, ואני מצטערת אם מישהי קראה אותה כהתקפה, חלילה!

בחלב אם עוברים הורמונים שיש להם ממש השפעה של סמי הרגעה (חלקם מעוררי אמון, חלקם מטשטשים), ולדעתי כדאי ואפשר לנצל אותם גם בזמן הבדיקה הלא נעימה - למה לא?

בהודעה על הבדיקה, התייחסתי לתינוק ולא לאנשי הרפואה. התייחסתי לצורך של התינוק (בזמן שעובר משהו לא נעים), ולא לצרכים של איש הרפואה (הוא שיסתדר. הוא אדם בוגר).

רק תיקון בנוגע לאחוזי התמותה בלידות בימים שבהם עוד לא ילדו בבית החולים: זו שגיאה נפוצה. בימים בהם החלו ללדת גם בבתי החולים, אחוז התמותה בלידה עלה בצורה קיצונית, ורק אחרי כמה עשרות שנים התמותה בלידה בבתי החולים ירדה לרמה של התמותה בלידות הבית. זאת למרות שבניגוד לימינו, ילדו בבית כל הנשים, ולא רק אלו שמוגדרות היום מתאימות ללידה בבית. ילגו גם תאומים, מצב עכוז, לידות מוקדמות, תינוקות גדולים, וכן הלאה. 

השגיאה מקורה בתעמולה מוצלחת מי שמעוניינת במידע נוסף, מומלץ לה לצפות בסרט התיעודי "העסק של להיוולד" של ריקי לייק.

סרט מאוד מומלץ, למי שאוהבת את הנושא, ויש לה זמן (ויכולה לצפות באנגלית)

http://www.putlocker.com/file/022BF9B268F93253#

כמובן הסרט עוסק בלידות, ולכן לא הכי צנוע

סדרה בהפרשים של 1.5 היא סדרה חשבונית ולא הנדסית.

ואין שום קשר בין הנקה בבדיקה לבין שנאת הצוות הרפואי (שהוא עצמו ממליץ על הנקה בבדיקה!) או לבין הוצאת לעז על לא מניקות כפי שרמזת - מאיפה בכלל הגעת למסקנה הזאת?

והקשר ההפוך שאת עושה - בין הנקה להזנחה או בין ריבוי ילדים להזנחה - זו כבר לגמרי הוצאת שם רע, וגם אם כתוב בהודעה חמש פעמים "סליחה" או "לדעתי" זה לא הופך את זה ללא הוצאת שם רע.

והקשר בין כל זה לבין הודו? או לבין נושא השרשור המקורי? לחלוטין לא ברור...

ברור שיש לך על הרבה כעסים, על כל מיני דברים שראית ושמעת, ודברים שככל הנראה את חושבת שרומזים לך. טוב שיש לך תינוקת כל-כך בריאה ושמחה להתנחם בה, ולראות במו עינייך שהאימהות שלך מניבה פירות יפים. אבל האם כאן המקום לפרוק את כל הכעסים האלה, על גבן של יודו (שהתלבטה אם עדיפה המקצועיות או הדחיפות! לא שיקולי נוחות שלה) ויוקטנה (שכולה המליצה משהו שגם הרבה רופאים ממליצים, בלי שום אמירה או רמיזה על אף אחת אחרת)??

אין לי כוח להגיב על כל מה שכתבת אני רק אומר משפט אחד- שככל שיש יותר ילדים בבית ככה ההורים יותר בעלי נסיון. ולא נראה לי, אני בטוחה.

כנראה לך לא מתאים צפופים -זאת לא סיבה לפסול בכזאת בוטות את כל מי שכן מתאים לה. גם אם יש ימים שכן, היא נראית תשושה ואומללה, בכ"ז זה באמת מתיש. אבל יש ימים כאלה לכולם, גם לך. ומי שעושה את זה חושבת שכנראה זה שווה את זה. לא כי לכולם יש. ייתכן שיש נשים שעושות את זה מתוך מוסכמות חברתיות, וזה לגמרי הבעיה שלהם,  אבל לטווח הרחוק- איך קראתי פה פעם? אף פעם לא מצטערים על ילד שיולדים. מצטערים על ילד שלא יולדים..

לא צריך לדבר בכזה זילזול על משהו שאת לא מאמינה בו\לא מבינה איך נשים מצליחות בו.

וסליחה אם יצא חצוף מידי, זו דעתי. בדיוק כמו שדעתך היא דעתך.

גם אני קוראת פה בפורום לפעמים, ומסכימה עם כל מילה!

אנונימי - שקלה מקצועיות או דחיפות? זה הבריאות של הילדה שלה!!!! לא משחקים בזה! מאחלת לך שח"ו לא תתמודדי עם בעיות בריאות כמו אלה.. (מכירה מקרוב מאוד לצערי)

היא שקלה אם כדאי או לא כדאי ללכת לבדיקה אצל אחות שבעיניה לא מקצועית מספיק, או לדחות לביקור אצל אחות שהיא סומכת עליה. אולי תרדו ממנה?

תודה לתומכות ולמגנות. אני לא נעלבת אף פעם מדעות בפורום שבו שופטים אותי בלי לדעת מי אני באמת. אני דווקא נהנית לקרוא דעות מנוגדות לשלי, זה בסדר ממש.  מי שמרגישה פה במשפט שדה, כדאי לה לא לגלוש בפורומים.

מה שקרה באמת זה שעשיתי חישוב בין השאר שהדואר לא פעיל בישובנו בחג, חלק מהימים המעבדות סגורות כך שגם אם הייתי רצה בחוה"מ כשהתקשרו, זה לא היה מאד משמעותי בתזמון. כן הלכתי פעם ראשונה 4 ימים אחרי הלידה וחשבתי שהאחות לא דגמה טוב ולכן עדיף אחרי החג עם האחות המתאימה. אבל זה בכלל לא היה כך וזה לא ממש חשוב עכשיו...

כששערי צדק התקשרו, הם אמרו מיד אחרי החג וכך עשיתי בסוף.

אבל ספיציפית לדברים שאמרת yaldaima, דווקא העובדה שאני מנוסה גורמת לי לעיתים להפעיל שיקול דעת מעבר למה שאומרים בשירותי הרפואה. הם צריכים להיות מכוסים ולפעמים צריך לראות מה עומד מאחורי המילים. האחות אצלנו ענתה כששאלתי מה רמת הדחיפות: "אני צריכה לענות לך לבוא איתה הכי מהר שאפשר". שאלתי שוב מה רמת הסיכון, והיא התחמקה.באותו היום הלכתי, 6 ימים אחרי הטלפון הראשון ממשרד הבריאות ומטיפת חלב שבתוכם שבת ושמחת תורה. וגם בבת הראשונה הייתי צריכה לחזור על הדגימה שנלקחה בביה"ח ואף אחד לא אמר אז שזה דחוף. הודיעו לי לדעתי כשהייתה בת כמעט חודש. 

זה נכון בהרבה בדיקות וטיפולים שרופאים שולחים. האם כל פעם שרופא אומר אנטיביוטיקה זה קדוש או שיש מצבים שאפשר קודם לנסות רפואה משלימה או טיפול מחזק במקום? וכו'.אני זהירה אך גם חושבת ומתייעצת עם מומחים מרפואה משלימה לפעמים ומפעילה שיקול דעת עצמאי מתוך חשיבה. 

מסכימה אתך לגמרי שיש התנהלות למשפחות ברוכות מסוימות של שיטת ה"סמוך" וגם אני מזדעזעת לפעמים. דוג' מהישוב שלי: ילדה בת 9 שיורדת מדרגות עם תינוקת? ששומרת על תינוקת? ילדה בת 7 במתקנים עם בן שנתיים כולל חציית כביש בחזרה הביתה?הורה שנוהג עם ילד על הברכיים? ועוד. מה שכן תמיד אני מתפללת שהקב"ה לא יוכיח להם שהם נהגו בחוסר אחריות.זה לא נובע דווקא מצפיפות בין הילדים, כך זה נראה למביט מהצד, זה נובע מחוסר מודעות. או שהילד הגדול נראה כ"כ גדול ואחראי בעיני אפילו שהוא רק בן 8 או 9. או לא יודעת למה... תודה על דברייך ועל מה שחידדת פה.

בהזדמנות מה אכן רמת הדחיפות ואעדכן פה. בריאות ושמחה לכולן!

וזה איזה חודש חודשיים קשים יותר,הולכים לישון מוקדם,לוקחים ויטמינים. בד"ר בעבודה יש קצת יותר כוח,לוקחים חופשת מחלה וכו'..

שיהיו בשורות טובות!

לתפקד, אין ברירה אחרת.. כשזה נהיה מוגזם לגמרי לוקחים חופש.. אבל ישנים מאז שחוזרים הביתה עד הבוקר ולא עושים שום דבר אחר..

ואפשר לנצל את הצרצורים להכנה ללידה

http://www.dulot.co.il/talisapir/show.asp?art=12&t=l

כך לא תוכלי כבר לקבל אפידורל.

מה הסיבה ללידות ארוכות כ"כ ולא לידה ראשונה?

פשוט לוקח המון זמן עד לפתיחה מלאה אצלי. אז איך מתגברים על הכאבים?

אנחנו הלכנו לרענון וזה ממש עזר.

נשימות, הרפיה, מקלחת, עידוד של בעלך, כדור פיזיו, רפלקסולוגיה-דולה.

בידיים מלאות!

אם את מאזור ירושלים מוזמנת בשמחה.

חסר לי כאן המון פרטים.

באיזה פתיחה את מגיעה בדר"כ?

כמה זמן את סוחבת בבית?

איזו לידה זאת שלך?

גם הלידות שלי לא קצרות במיוחד...

ולמה ללדת בלי אפידורל?אולי זה מה שנכון לך.

אבל נראה לי שלא כדאי לראות את לקיחת האפידוראל ככשלון- חוסר הצלחה ללדת בלי אפידוראל.

תבואי עם ראש פתוח ואם את מרגישה שאת צריכה בגלל שאת לא מסוגלת יותר וזה יעשה לך טראומה מלידות (לי אישית היתה טראומה מהלידה עד קבלת האפידוראל ואם הצלחתי להתגבר עליה זה רק בגלל מה שקרה אחרי האפידוראל) אז תקחי בלי שום ייסורי מצפון.

אם את מרגישה שאת "מסתדרת" וכל העצות עוזרות אז אל תקחי ואת זה את יכולה לסמן כהצלחה.

אני אישית לא רואה טעם לסבול סתאם (יש מספיק מנת סבל עד האפידוראל) אבל אם את ממש לא רוצה מכל מיני סיבות אז תנסי למשוך כמה שיותר אבל תנסי לחשוב בראיה רחבה אם כדאי לקחת או לא (עד כמה שזה ניתן במצב כזה).

וגם הליכה. בלידה השנייה שלי היה מזג אוויר כיפי, והלכתי עם הבעל ברגל לבית החולים (שעתיים בערך). זה ממש עשה לי את הלידה!

נשימות,תמיכה..בהצלחה!

וגם בביה"ח אפשר עם מוניטור לשבת על כדור או עמידת 6 על המיטה.

הרבה הרבה סיבובי אגן. ממש הקלו עליי.

בהצלחה!

ולקחת את הטוש בזרם הכי חזק ישר על הגב איפה שכואב, וואי זה העלים את הכאב, הרגשתי רק את השיא-שיא של הציר, וגם זה הרבה יותר חלש.. לסחוב שם כמה שיותר.. אני הייתי 40 דק' ככה, אבל הייתי מסוקרנת אם התקדם משו, אז יצאתי ואח"כ מרוב כאבים לא חזרתי, אלא לקחתי אפידורל 

בלידה האחרונה החזקתי מעמד בערך 30 שעות ואז לקחתי אפידורל, מיד אח"כ גרמו לכך שירד לי המים (אני לא זוכרת איך קוראים לזה), נרדמתי מיד לשעתיים, וכשהתעוררתיח הייתי בפתיחה מלאה וילדתי תוך חצי שעה

תבדקי ברזל,ו B 12

גם לא תוצאה רצויה.

סביר להניח שהוא יודע מה הוא אומר.

אם תכנסי למצב לא נעים תמיד אפשר להתייעץ עם מכון פועה.

להרגשתי, כל עוד אין את לא מנסה להיקלט, חבל סתם לדחוף הורמונים לגוף.

שנית, אם את לא מרוצה מהתשובה של הרופא, פשוט תחליפי אותו! הרופא עובד אצלך, את משלמת לו, ואין שום סיבה שלא תקבלי תמורה ראויה לכספך (או לכסף של ההורים שלך - הבנת את הרעיון...).

תתיישבי במשרד של הרופא (הקודם או אחר), עם תוצאות הבדיקות, ו"תחפרי" בשאלות עד שתרגישי שבעת רצון! עד שתרגישי שכל תשובותיך נענו.

עם זאת, תזכרי שרפואה איננה מדע מדויק, וייתכן בהחלט שכרגע אין בידי הרופא תשובות וידע לכל שאלותיך. את יכולה לבטא בדיוק את חששותיך ושאלותיך, ולשאול שוב ושוב עד שתקבלי תשובה משביעת רצון, אבל תזכרי שהתשובה הזו בהחלט עשויה להיות: "אני לא יודע..."

בע"ה רוב בריאות!

בשביל מה לדחוף הורמונים מעכשיו?

כשתצטרכי תסדרי את המחזור עכשיו אין טעם..

(זה לא שאם תסדרי אותו עכשיו הוא יהיה מסודר עוד שנה)

לפי דעתי עכשיו זה הזמן לנסות דברים טבעיים שלפעמים כן משנים את הגוף לאורך זמן..

לי משהו הומאופטי עזר לסדר!

את יכולה לפנות אלי באישי אם את רוצה לדעת מאיפה קונים.

בהצלחה!

כדורים למניעת הריון לפני החתונה וממליצים להמשיך גם אח"כ, וזה ממש בעייתי מבחינה הלכתית אם לא שואלים רב, ובכלל מבחינה אישית אם באמת כן רוצים להכנס להריון, ולא מודעים שהכדורים האלה לא מאפשרים כי הרופא לא מסביר! זה מזעזע!

ובטח שיש כדורים שרק מסדרים את המחזור ולא מונעים הריון, אני השתמשתי בהם לפני החתונה והיה מעולה. הייתי אצל רופאה דתיה שמבינה מאוד בסידור מחזור לפני חתונה.

לא הבנתי מהודעתך אם את מאורסת לפני חתונה, או לחוצה בלי קשר- אם את מאורסת, אמורים להתייעץ עם רב, אבל קודם כל עם עצמך וארוסך, ואם את לחוצה בלי קשר- אז תרפי אחותי, גם לי היה מבולגן חבלז בהפרשים גדולים [אומנם לא כאלה, אבל עדיין גדולים מהרגיל] וב"ה יש לנו ילד מקסים.. אין צורך להלחץ כבר מעכשיו ולסדר אתזה..

שבעים ומשהו ימים זה נשמע די הרבה (אם לא טעית בהקלדה)...

אבל בכל מקרה 70 או 76 זה לא משהו לא סדיר. סדיר זה לא אומר שזה חייב כמו שעון להיות בדיוק אותו מספר ימים.

זה די נפוץ נגיד שיש למישהי פעם 30 ימים ופעם 28 או 32. זה עדיין נקרא סדיר.

לכן בעצם עדיין לא ברור שיש לך איזושהי בעיה. אני אישית לא הייתי מתחילה לקחת כדורים ומתערבת בעבודה של "המערכת" כל עוד אין ממש סיבה טובה לזה. (אלא אם כן באמת יש צורך למנוע וכו'.)

צריך לדעת שהכדורים האלו מכילים הורמונים ויש להם גם הרבה תופעות לוואי. כולל שינויים במצבי רוח וכאלה.

ודווקא אחרי שלוקחים אותם לפעמים המערכת משתבשת ובאמת מתחילה להיות לא סדירה ולוקח לה זמן לחזור לסדר הרגיל.

הגרביים הם הפתרון. הם גם סיוט- אך לפחות את לא בקיץ...

צריך לדעת איך לגרוב אותם-  זה לא ששמים רגיל. 

יש לי מה לומר אך לא כ"כ מתאים לי לכתוב עכשיו- אולי באישי?

תחזיקי מעמד. בהצלחה

הענין הוא לגרוב את הגרביים לפני שקמים מהמיטה. אסור לדרוך לפני כן. אז את מכינה לך אותם במיטה ומיד כשמתעוררת שמה אותם. זה לוקח זמן. צריך למתוח אותם מלמטה למעלה. אם את רוצה לשים אותם באמצע היום צריך לשכב לפחות חצי שעה ועדיף עם רגליים מוגבהות. אפילו על הקיר- כמה שיותר גבוה יותר טוב.

בהצלחה!

אני גורבת מההריון השני כל הזמן גרב עד הברך בערך. בלעדיה אני לא מתפקדת ועדיין בהריונות זה די מעיק. אבל ההתאמה המדויקת היא ע"י כירוג כלי דם ששולח לעוד בדיקה שהיא כמו אס. לורידים. אישית הלכתי מזמן לפרו' צבי אברמוביץ שהוא ראש מחלקת כלי דם בשע"צ. ממליצה מאד רק יתכן שהוא כבר בפנסיה, אין לי מושג. תבדקי אם הוא מקבל בשע"צ או אם את במכבי בי-ם. 

בנוסף בהריון אני צורכת הומיאופטיה שגם עוזרת במשהו HAMAMELIS.OPLX שקניתי באופלטקה בי-ם במחנה יהודה. 10 טיפות על קיבה ריקה פעמיים ביום ולא אוכלים חצי שעה אחרי. זה מקל מאד.

בהצלחה! וכמו שד"ר קטן כתבה בספרה, תתיחסי לזה בתור הקישוטים שהרווחת ביושר מהאמהות...חבל להתבעס ממה שאי אפשר לשנות...

להשקיע בטוב ביותר.

ממליצה על סיגוריס, יש בהם אחוז כותנה גבוה יחסית והן ממש נעימות על הרגל...

נסיון של 8 הריונות.

כמובן שאחר כך צריך לטפל. עשיתי הפסקה בין ההריונות וטיפלתי בהזרקות, כיוון שהמצב היה ב ל ת י נ ס ב ל.

הורידים אמנם חזרו, אבל התשתית היתה טובה יותר.

מחזיקה לך אצבעות. זה בהחלט לא קל.

את מוכנה לפרט על הטיפול שעשית אחרי הלידה והאם הוא היה רק אסטתי או שהפחית כאבים או אולי מנע צורך בגרב אלסטית בהמשך? האם כאב או היו תופעות לוואי וכו'?

חמותי עשתה ניתוח כשסיימה ללדת ועד היום גורבת גרביים אלסטיות בלחץ 3, אז מי צריך ניתוח?

הרגליים שלי כחולות מאד אחרי 8 ילדים והגרב חברתי כבר 15 שנים כמעט.

תודה

תודה רבה על התגובות! האמת שדי התבאסתי.. חשבתי שיש איזה תרופת פלא במקום הגרביים המעצבנות

לקחתי גרביים של אחותי והיא לימדה אותי איך לגרוב אותם כי אני לא הצלחתי וכבר כמעט התייאשתי..

אבל להוריד אותם היה סיוט עוד יותר מלגרוב!! פשוט לא הצלחתי מלא זמן והרגשתי שזה ממש עוצר לי את הדם.

סה"כ זה כן עזר, סוףסוף הצלחתי לעמוד זמן ממושך בלי לסבול כאבים. ב"ה.

אז 2 שאלות:

זה בסדר שלקחתי גרביים של אחותי או שאני חייבת מידה מיוחדת לי? (אז כל הריון צריך מידה חדשה? או רק אם מימדי הגוף השתנו בצורה משמעותית..?)

יש שיטה להוריד את הגרביים בקלות?

תודה רבה לכולן!

לי אמרו שאפשר מידה מיוחדת אבל לא חייבים- כל עוד זה עושה את העבודה, למה לקנות במלא כסף? 

השיטה היחידה שיצא לי לראות (בבי"ח במ. הריון בסיכון היתה לידי מישהי עם שלישיה בבטן- ורגל אחת נפוחה מזה באופן ממש חמור.. אז ראיתי את זה אצלה) היא פשוט תמיד ביקשה עזרה של מישהי/ו (אחות/ חברה/ בעל).. לבד היא באמת לא כ"כ הצליחה (עם הכדור הזה באמצע הבטן..)

בהצלחה!

אני עושה את זה הרבה לסבתא שלי, החולה.

יש מצב שתבקשי מבעל לעזור לך בענין?

לגרוב- צריך למתוח חזק חזק, ומהר להעלות למעלה. לנסות כמה שפחות שהגרב הלא מתוחה תעצור לך את הדם.

להוריד- פשוט לתפוס בחלק העליון ולהחליק מהר למטה, ובאזור העקב להכניס אצבעות פנימה ולהסיר כמה שיותר מהר.

ולא פלא שזה קשה, א' לעשות את זה לעצמך זה קשה, ב' עם כרס של אשה הרה- עוד יותר קשה... לכן אני מציעה שהוא יעשה לך את זה.

יכול להיות שזה קשור לנושא של טיפול בורידים נפוחים כתוצאה חיידק או דלקת, אני לא מומחית בנושא,

בכל מקרה אני ממליצה לך לשאול ד"ר לכלי דם, וכך תדעי תשובה מדוייקת מבלי לחשוש.

על עין כרם.

אני מלווה שם המון וגם ילדתי שם את הקטנה שלי את 2 הבנים ילדתי בהר הצופים.

יש ביות מלא בעין כרם,המיילדות מקסימות ותומכות בלידה טבעית.

ומתלבטת בין ברזילי , הר הצופים או עין כרם ,

זה הריון ראשון ואני רוצה לידה טבעית - מקווה שבעז"ה אצליח ,

ולגבי ביות אני לא בטוחה שאני רוצה - נראה לי אני אהיה מותשת מידי אחרי לידה ..

אשמח גם להצעות..

ויש לי זוג שזאת כבר פעם שניה שאני מלווה מנתיבות לעין כרם.

בהר הצופים לחצו לזירוז 12 שעות אחרי ירידת מים, ואפילו בלי שבדקו כמה דברים בסיסיים.

בעין כרם אחרי ירידת מים בדקו כמה מדדים מאוד ברצינות, ישב אתי רופא במשך חצי שעה והסביר לי את האפשרויות שלי, ובסופו של דבר ילדתי ברוגע וללא שום התערבות תוך 26 שעות.

ועל הביות המלא של עין כרם לא הייתי מוותרת.

שלך אין תינוקיה.

לא נראה לי שיהיה לי כוח לטפל בתינוק אחרי הלידה, אני חייבת לנוח.

אז מה אין בעין כרם תינוקיה? לא יכול להיות!

במחלקות א' ו-ב'. ואת חייבת לשים את התינוק בתינוקיה בלילה.

במחלקה ג' אין ואז התינוק איתך כל הזמן.. זה נקרא ביות מלא..

א. לא פוגע בחלב והבנקה.

ב. אפשר לקבל מחזור, פחות נפוץ.

ג. יתכן דימום אחרי תקופה קצרה (שבוע שבועיים) אם לא היה בהתחלה.

ד. דימום יש- בד"כ כשלא לוקחים בזמן בדיוק, אותה שעה כל יום (על הדקה).

ה. בד"כ זה כתמים.

ו. יתכן שגם הפעם זה יהיה כך, אם את לא רוצה לקחת סיכון אל תסמכי על זה. אבל את יכולה להתחיל קצת יותר מאוחר עם הגלולות (שוב,זה סוג של סיכון)

בהתחלה לא היו דימומים ואז כן הופיעו (בצורת כתמים. לא משהו רציני.. רק שזה מטמא בד"כ.. ) למרות שהקפדתי לקחת בדיוק באותה שעה על הדקה. כמות הדימומים אם מופיע בכלל דימום- מאד שונה בין הנשים..

 בנוסף- לאחר כ- 9 חודשים עם הסרזט קיבלתי פעמיים ונאלצתי להפסיק בהוראת הרופא. כנראה שמשום מה זה הפסיק להשפיע..

הסרזט לא פוגע בחלב.

ההתאוששות הרבה יותר קשה אחרי ניתוח, וגם זה עלול להגביל את מספר הלידות וזה יכול לעשות סיכונים בלידות הבאות..

תחשבי טוב טוב על יתרונות וחסרונות לשני הדדים, לא כל הלידות נראות אותו הדבר גם אל אותה האשה!! ושמעתי על כמה שהלידה השניה זרמה להן ממש כשהראשונה היתה ממש קשה...

אולי יעזור לך יותר לעשות עבודת נפש מרגיעה לקראת הלידה, ויחד עם עזרים שיכולים לתרום לרוגע שלך בצורה הגופנית יותר.. [עיסוי פרינאום, לקחת תמצית פטל וכד'..]

ותעשי מה שהכי נכון לך..

בהצלחה נשמה!! בקלות ובידיים מלאות!!

רק אם תשלמי הרבה כסף לרופא פרטי יקחו אותך לקיסרי עם סיבה כזאת.

ומכירה כאלה שחוו לידות רגילות וקיסרי (בגלל העובר) וממש לא ממליצות על קיסרי אם אין צורך רפואי.

תעשי חוויות מתקנות וקחי אפידורל!!!!!

היה לי מאד קשה בצירים עד האפידורל,

ואח"כ כל מה שקשור בתפרים היה זוועה, כי בתור סיום פינקו אותי בואקום נחמד..

כרגע לידה רגילה נתפסת בעיניי כדבר מסוכן ולא וודאי,

ובאופציה של הניתוח אני יודעת לפחות למה אני מתכוננת.

מה זה פינקו אותי? לא סתם עושים ואקום, לא נהנים להציק לאישה ולתינוק!!!!

אם עשו כנראה שהתינוק שלך היה במצוקה!!!!!!

לידה ריגלה זה דבר טבעי ובריא, כמעט כמו ללכת לשרותים. תודי לה' על האפשרות שללדת רגיל ולא להצטרך לניתוח

בברכת אשר יצר - ...אם יפתח אחד מהם או יסתם אחד מהם... אם סתום צריך דרך אחרת (לצואה יש סתומה (שקית דרך הבטן)- לשם ההשואה)

תלכי לעשות חויה מתקנת וטפלי בעצך, וקחי מניעה כדי שלא יהיה לך הריון תוך שנה ותהי בהלם ולא מוכנה

כל רב יאשר לך מניעה כדי להגיע עם כוחות מחודשים ללידה הבאה. 

לא חוויתי לידה אז אין לי מושג בנושא

אבל חוויתי קיסרי (מתוכנן) לא טראומתי בכלל, ואפילו חיובי

אז בנושא הזה אשמח לעזור אם תרצי..

הבהרה: הקיסרי היה מאילוץ ולא מבחירה, כך שאין לי דעה בנושא השאלה שלך

ניתוח אלקטיבי,בדר"כ לידות חוזרות קלות ומהירות יותר.

חשבת לקחת דולה ללידה?

מה היה טראומתי בלידה הראשונה?

מוזמנת להתקשר או לכתוב לי.

בהצלחה.

אני חושבת שאפשר וכדאי לעשות דברים הרבה יותר הגיוניים, במקום להיכנס מראש לניתוח.

לניתוח קיסרי עלולים להיות סיבוכים שונים, שכדאי להימנע מהם: החל מהידבקויות (של אברים פנימיים), זיהומים (כולל סכנה ממשית לרחם) וכלה במוות, חלילה. הסבירות למוות עוברי או אימהי בניתוח גבוהה פי כמה מאשר בלידה רגילה (אם אני לא טועה פי 4 למוות אימהי, ופי כמעט 2 למוות עוברי). עבור נשים דתיות, כדאי להזכיר שלידה קיסרית עלולה להשפיע על תכנון המשפחה.

כמובן כשצריך ניתוח - ב"ה יש את האפשרות! אבל אם זה רק בגלל חששות מלידה רגילה, נראה לי שיש דרכים יותר הגיוניות לטפל בחששות, לפני הליכה לניתוח מבחירה, ובלי סיבה רפואית.

אני ממליצה על תהליך של עיבוד הלידה הטראומתית (עם עצמך או אשת מקצוע), והכנה טובה ללידה הבאה. והכי חשוב, לזכור שכל לידה היא שונה, ושבכל מקרה אין שום סיכוי שתקבלי שוב את אותה הלידה

אני עכשיו חודשיים אחרי לידה של ניתוח קיסרי מתוזמן בגלל שהעובר היה במצב עכוז.
אז ברור שהלידה בקיסרי היא החלק הקל ביותר בסיפור, הלידה עוברת נפלא, בלי שום כאבים אבל ההחלמה נוראית!!
בלילה הראשון כשבאו להקים אותי חשבתי שאני מתה מרוב כאבים. זה כאבים איומים הרבה יותר מכאבים של תפרים- חוויתי גם כאלה בדרגה ג' בלידה הראשונה כך שיש לי דרך להשוות. הכאבים של הקסרי הרבה יותר קשים. כל פעם מעבר משכיבה לישיבה ומישיבה לשכיבה לוקח שעות. אני פשוט הייתי קמה פעם אחת בבוקר וחוזרת לשכב בערב רק כדי לא לסבול את הכאב. ב"ה אני אחרי שבוע כבר חזרתי לתפקד דיי כרגיל, אפילו חזרנו הביתה ולא להורים אבל שמעתי מספיק על נשים שלקח להן הרבה זמן להחלים מהניתוח.
בקיצור, אני לא ממליצה על קיסרי אם אין צורך בכך. 
ומעבר לזה אני מאמינה שאם הקב"ה מזמן לך לידה רגילה אז הוא גם יתן לך את הכוחות לעבור אותה בעז"ה.
 

הרבה הצלחה בכל אשר תבחרי. =]

ראשית בגלל שהאתרוגים הם כאלו שברכו עליהם בסוכות. אני מכירה את המגדל שלהם. לא הבנתי מה בדיוק הם צריכים ריסוס,

ואחרי הכל- כידוע בתהליך ההרתחה הם עומדים ברתיחה כמה שעות.והטמפרטורה בסוכר רותח עוברת נק רתיחה של מים..

אז איפוא הבעיה?

לגבי שאלותייך - לא בטוחה שהבנתי אותן. יכול להיות שיש כאן אי-הבנה? אני רואה שכתבתי "לא מקבלים ריסוס שמתאים למזון" - וזה משפט דו-משמעי, אז אבהיר: לא התכוונתי לקבול על חוסר ריסוס (אם זה היה המצב לא הייתה בעיה) אלא להפך - על ריסוס שלא עומד בתקנים של מזון בני אדם (כי כאמור הם לא מגודלים על מנת לשמש למזון).

אבל אם את מכירה את המגדל וסומכת עליו - הכי טוב להתייעץ אתו אם לדעתו הם ראויים גם לאכילה.

אני זוכרת שקראתי אזהרות כאלה בשנים הקודמות. מקווה שבערב יהיה לי זמן ואעשה חיפוש.

ומצאתי את הכתבה הזאת: http://www.srugim.co.il/24682-%D7%96%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%9F-%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%AA

וגוגל הפנה אותי גם לכמה "שיחות פורומים" שחלק מהמגיבים בהם כתבו דברים בסגנון "נכון, דיברתי עם השכן שעבד בזה פעם וזה ממש כך".

אז אני מניחה שזה אמין.

שלחתי גם לחנן כהן מאתר "לא רלוונטי", ונראה אם הוא יגיע להתייחס לזה, מה הוא יגיד.

מעניין

תמיד זה נראה לי עבודה קשה מדי...

צריך לנעוץ המון ציפורנים, אבל אף פעם לא הצלחתי לעשות את זה מספיק צפוף ומספיק עמוק שיצא טוב כמו של סבתא שלי.

אלו הבשמים להבדלה היחידים שהכרתי בילדותי

עדיין היה ממושך ומייגע מאוד - ולא יצא מוצלח.

אם פעם אגדל עץ אתרוגים בחצר, אנסה את המעדן

מה זה משנה אם ריססו או לא.

זה אורגני. מה רע?

הבעיה היא לא חוסר בריסוסים אלא להפך - הם מקבלים ריסוסים, והרבה, לא לפי תקנים של פירות למאכל.

גם אני.. משרים את זה במים 3 ימים, מחליפים מיים כל יום, מקלפים.. ואוכלים חתיכה קטנה בשביל הסגולה, לא קורה כלום..

שאין לי שמץ של מושג מה חשב לעצמו מי שהחליט שאתרוגים זה לא למאכל, ולכן אין צורך להחיל עליהם את התקן המחמיר

הרי ידוע שנהוג להשתמש באתרוגים לאחר סוכות לצורך מאכל

http://www.kipa.co.il/ask/show/102025-%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90-%D7%A8%D7%91%D7%94---%D7%A1%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94

חברותיי שטפו את האתרוג טוב טוב עם סקוצ' (וסבון) ותנו ביס ואל תבלעו

והלאה, אבל בד"כ כדאי לחכות כמה ימים אחרי האיחור כי אז זה יותר וודאי..(אני הייתי מחכה לפחות יומיים-שלושה, וזה תלוי אם המחזור שלך סדיר בד"כ.)

איך עושים את זה? קונים ערכה לבדיקת הריון, זה מין מקלון כזה שעושים עליו שתן (כדאי את השתן הראשון של הבוקר), ומחכים כמה דק'. אם יש שני פסים= הריון, אם יש פס אחד=אין הריון או שעדיין לא רואים בבדיקה את ההריון ובמקרה שהמחזור עדיין מאחר אפשר לעשות עוד בדיקה לאחר יום+.
איפה קונים? בעיקרון בכל בית מרקחת (סופר פארם וכו'), זה עולה בסביבות 20-30 ליח'. אפשר לקנות בבית מרחקת של הקופ"ח במחיר הרבה יותר זול. (בלאומית 5 בדיקות ב20 שח).
יש סופרים שאולי אפשר לחפש בהם (יש, ומקומות חרדיים אולי..)
ויש גם אתרים שאפשר להזמין מהם ערכות זולות יותר. 
בהצלחה!

עוד שאלה - אם ייצאו לי בע"ה שני פסים זה בטוח הריון (כי שמעתי שלא תמיד הבדיקות אמינות)?

תודה!

זה בודק הורמון מסויים שנמצא בגוף בהריון. (הורמון HCG)
נראה לי נדיר מאוד שהתוצאה תהיה חיובית בבדיקה ואין הריון. (הבדיקה יכולה להיות לא אמינה בכיוון ההפוך אולי, שיוצאת תוצאה שלילית ויש הריון, פשוט הבדיקה לא מזהה את ההריון,ולכן אפשר לעשות שוב אחרי כמה ימים אם המחזור עדיין אל מגיע.)

בכל מקרה אחרי שיש תוצאה חיובית בבדיקה, מבקשים בקופ"ח הפניה לבדיקת דם (בדיקת בטא), ועושים את הבדיקה. מבחינה רישמית- בדיקת הבטא קובעת אם יש הריון או לא. (לאחר מכן עושים אולטרסאונד לבדוק האם ההריון מתפתח להריון תקין. )

במכון פוע"ה שבקרית משה מוכרים בדיקה בחמישה שקלים.

בשורות טובות במהרה!

טלפון למרפאה כדי לבקש הפניה, ואת התוצאות אפשר לראות באותו יום שעושים את הבדיקה אחה"צ באינטרנט

בדיקה טובה יותר, ולגמרי בחינם

ולפי דעתי כדי לחכות לפחות שבוע של איחור, אפילו שהבדיקה מגלה עוד קודם.

רק רציתי לאחל בשורות טובות!

אבל את לא חייבת לבדוק.  אם את בהריון, כעבור כמה זמן זה כבר יהיה ברור גם בלי בדיקות.

אחרי איחור של שישה ימים, בחילות, חולשה והקאה אחת - קיבלתי מחזור

אוף!

לפעמים זה מגיע קצת כמו מחזור.. 

תודה רבה!

ממש ריגשתן אותי...

כיף שיש כזה פורום

בס"ד

הממוצע חצי שנה (כפי הזכור לי..) היא התהפכה 3 חודשים לפני ,היא ממש זריזה... רגע, מהגב לבטן זה בכלל ממש מוקדם להתהפך בגיל הזה... קודם מתהפכים (בד"כ) מהבטן לגבץץץ

בס"ד

ואז זה הפסיק...

וחזר בגיל 7 חודשים
 

טונוס שרירים גבוהה??

אני לחוצה..

אין כ"כ לו"ז זה אינדווידואלי.

תהני..

זה תלוי כמה דם יצא ועל מה ראית אותו....

בהצלחה!!

אז זה חיובי אם היא שלילית בדיקת דם בדר"כ אמינה יותר.

בין סרזט לבין גלולות רגילות

אחרי שמפסיקים סרזט יכול לקחת אפילו חצי שנה לוסת לחזור (כלומר יכול יותר, אבל עד חצי שנה זה נחשב רגיל ולא מצריך שום בירור)

כך שבזמן שמחכים הגלולות האחרות עלולות להפוך למיותרות

גלולות משולבות עשויות להפריע ליצור החלב, כל זמן שזה לא קורה אפשר להמשיך להניק.

כי לפי מה שאני הבנתי, הבעיה בגלולות המשולבות שהן עשויות לייבש את החלב, ולכן הן לא מתאימות להנקה.

וגם, שבגיל שנה פחות סביר שזה מה שיקרה.

אבל אולי יש משהו בגלולות האלו שאסור להמשיך להניק איתן, אבל אם כן, אז את יכולה להשתמש בגלולות משולבות אחרות, שגם אם עשויות להמעיט את החלב, עדין תוכלי להמשיך להניק איתן

בקיצור, אני ממליצה בחום להתקשר למכון פוע"ה, לתאר להם את העובדות (בלתי אפשרי להמשיך עם הסרזט, אני רוצה להמשיך עם המניעה, אבל גם להמשיך להניק) ולשאול אותם מה אפשר לעשות, איזה פתרון יש שיתן לפחות סיכוי להמשיך את ההנקה.

ואני לא רואה שום דבר מוזר בלהצטער כ"כ על ההנקה. אני הפסקתי להניק את הקטן שלי בגיל שנתיים וארבעה חודשים, ועדין הצטערתי מאוד על כך

מה שרופא נשים אמר לי -

שהחלב - יתכן שיתמעט, ויתכן שלא.

אבל יכנסו אליו ההורמונים - שלא טוב שיגיעו לתינוק (אוף. אני אף פעם לא זוכרת מי זה מי.. אולי פרוגסטרון הוא לא נמצא בגלולות להנקה? והוא גורם לזה שלבנות יצמח חזה מוקדם, וכל מיני תופעות נשיות כאלה, ולבנים זה יגרום להצמיח חזה? משהו כזה..)

בקיצור - 

העניין הוא לא רק התמעטות החלב...

בהצלחה!

(אני סיימתי להניק בגיל 10 וחצי חודשים, בגלל דימומים בלתי נגמרים של 3 שבועות, וגם הצטערתי. אבל זה בסדר! זה עובר, והם מקבלים אהבה בדרכים אחרות..)

כל הנושא הזה זה הממוחיות שלהם ובדרך כלל יש להם את העצות הכי טובים והם באמת יכולים לעזור. אני יודעת שיש עוד גלולות שמתאימות להנקה (לא זוכרת את שמם)  אולי הם יותר טובות בשבילך.

בהצלחה!

אחרי ארבעה וחצי חודשים שדיממתי לי

נאלצתי לעבור לגלולות משולבות.

זה אכן הוריד את כמות החלב בצורה משמעותית.

היום הבחורצ'יק שלי בן 7 חודשים וההנקה היא בגדר פינוק, אבל אני כבר לא יכולה להתייחס אליה בתור חלק מהתזונה שלו.

ממה שהבנתי טבעת נובהרינג משחררת הורמונים במינון הכי נמוך, ולכן ממליצים עליה למי שעוד רוצה להניק.

כשאני התקשרתי למכון פועה לא היו להם פתרונות קסם, הם המליצו לקחת במקביל אמצעים לשיפור ההנקה.

ולגבי הגלולות השניות שמיועדות להנקה (מיקרולוט) - ניסיתי אותם, והם גרמו לי להרבה יותר מדימומים, בין השאר לזה שהחלב שלי התייבש!! בגלל שזה היה קרוב ללידה הצלחתי להחזיר אותו לעצמי, אבל   אם זה היה בשלב יותר מאוחר אני לא בטוחה שזה היה מצליח, ככה שאני לא ממליצה לך לנסות אותם.

זה מאוד קשה להפסיק להניק, אבל מה שמחזיק אותי זה שאני מאמינה באמונה שלמה שאני צריכה למנוע עכשיו, כדי להגיע עם כוחות לנשמה הבאה שאני ילד בע"ה.

בהצלחה!

יש מאגר מקוואות בכיפה.

כדאי גם להתקשר לרבנות ב"ב, אם יש דבר כזה או לבדוק במפה (לא כדאי לסמוך על זה אבל אפשר לשאול ברבנות).