אתן כותבות לי , מייעצות לי... מנסות מכל הלב שלכן
לכוון אותי להכי טוב אין לי ספקקקק
זה מחמם את הלב והנשמה....
תודה על הכל....
ב"ה נזכה לישועה כל בנות ישראל ואני !
אמן ואמןןןןןןןןןןןןןןן
אתן כותבות לי , מייעצות לי... מנסות מכל הלב שלכן
לכוון אותי להכי טוב אין לי ספקקקק
זה מחמם את הלב והנשמה....
תודה על הכל....
ב"ה נזכה לישועה כל בנות ישראל ואני !
אמן ואמןןןןןןןןןןןןןןן
יש הרבה נשים שבתחילת הריון יש להן רגישות בשד..לא משנה אם זה הריון ראשון או עשירי.
תרגישי טוב!![]()
(אפילו נשים שמיניקות תוך כדי הריון, באיזה שהוא שלב החלב משתנה וחוזר להיות קולוסטרום של התחלה)
אני לא יודעת מה איתך, אבל אותי התחושות האלה ריגשו בטירוף! ממש מפעים להרגיש שהגוף לא רק עובד על התפקידים החשובים שלו של עכשיו, אלא גם במקביל מתכונן בכל הרצינות לתפקיד שיהיה לו אחרי הלידה.
בס"ד
בהיריון שלי עם הבת הייתי ככה עצבנית משהו לא נורמלי שבא לכם רק לצעוק ושה' יציל אתכם מהעצבים. אני לא לפני מחזור יש עוד לפחות שבוע... הלוואי ואני בהריון.. כי זה אחד הסימנים אצלי עצבים בלתי מובנים ובכי.(למשל אני יכולה להתעצבן מרעש סתם). לא היה לי את זה כבר שנתיים כמעט.. מישהי מכירה את התופעה? אני במתח לדעת אם אני בהיריון.. ממש משתוקקת לעוד ילד...
בע"ה זה מסיבה חיובית.
גם מתח גורם לעצבנות..וכמובן שינוי הורמונלי.
בשורות טובות![]()
כל מה שעושה לך טוב.
לי עזר מיץ לימון, אפשר עם קצת מים פושרים.
גם פלח לימון למצוץ קצת זה טוב.
יש כאלה שקרקר או ביגלה (משהו יבש וקל)
אפשר גם לישון על כרית קצת גדולה יותר ולהגביה את חגורת הכתפיים והראש כמו שישנים כשמצוננים.
זה מקל על האוכל להשאר במקום ולא לעלות מהקיבה בגלל השכיבה.
ובשביל לקום מוקדם הולכים לישון מוקדם.
במיוחד בהריון.
גם אם זה אומר להכנס למיטה לפני 9 בלילה.
בשעה טובה!
לנשנש משה..מסטיק/לימון..
חופשת מחלה?!
שבוע 22+2..שיליה קדמית.
מרגישה ממש קצת תנועות...ככה מידי פעם בקטנה...
זה נורא מלחיץ אותי....
מה עושים..?
הריון ראשון? את מלאה?
מעקב תועות מתחיל בין שבוע 25-28
וכן,אני מלאה..

[או כמו שבעלי אומר יש מלא ממני..
]
יפעת1אחרונהאז אצל מלאות יותר הגיוני שתרגישי פחות תנועות ומאוחר יותר.. בע"ה בקרוב זה יורגש יותר!
![]()
ב"ה, שבוע 8, רואים דופק בעובר ואנחנו שמחים מאוד ב"ה.
הבעיה היא הבחילות וההקאות הנוראיות האלה. אני יודעת שכתבו פה הרבה לפני, אבל נראה לי שבאמת ניסיתי הכל וכלום לא עובד עליי.
קרקרים, צנימים, תה ג'ינג'ר, תה שומר, פריכיות וכו'.
בנוסף קיבלתי כדורי פארמין מהרופא. לא עוזרים משהו בינתיים אבל בסדר.
היום הקאתי על עצמי תוך כדי נהיגה, שזה גם מגעיל ונורא, וגם מסוכן בטירוף. מזל שהיו רמזורים.
אני אובדת עצות וקשה לי לדמיין איך אני עוברת עוד חודש כזה לפחות..

יקירה,
בשבוע 9 ולגמרי מבינה, אמנם אני לא מקיאה אבל בחילות נוראיות ממש
מה שלי עזר זה להקפיד לאכול ישר על הבוקר ולא לדלג על ארוחות. אל תתני לבטן להישאר ריקה!! זה ממש מגביר את הבחילות! (וגם לא בריא לך ולצ'וצ'ו, שמעתי שזה יכול לפגוע באיברים הפנימיים שלו ח"ו)
אפילו כשרק המחשבה על אוכל עושה לך להקיא- תעשי השתדלות להכניס משהו לפה. ועדיף משהו לא מבושל ויבש
לי עוזר גם תה קמומיל על הבוקר (מפרחים, לא מתיונים..) ולשתות ממים בנפרד מהאוכל ולא ביחד.
וגם לא לשתות באמצע לילה.. כשחוזרים למיטה הכל עולה חזרה למעלה.. בעעעעה
תרגישי טוב ושיעבור מהר
גם לי בהריון הראשון היו בחילות עד בערך תחילת חמישי, גם אני שמעתי את כל העצות ולא ממש עזר, עד שמשהי אמרה לי לשתות כל בוקר חצי כוס מים פושרים ולסחוט קצת לימון ואפשר גם לשתות את זה כשיש בחילות, על הבוקר זה מומלץ, גם עכשיו כשיש לי בחילות תמיד אני שותה את זה וזה ממש מרגיע ב"ה
- כשקמים בבוקר לקום בהדרגה ולא בבת אחת! ולאכול משהו קל מיד!
מים קרים מאוד.
- לא להשאיר את הקיבה בשעות הארוחות הקבועות ריק. כי אז יש את ההרגשה להקיא!
- לא לשתות ביחד עם אוכל ולא להפציץ את הבטן בארוחה אחת. ורק אחרי שעה או שעתיים לשתות
ולא הרבה בבת אחת.
- פראמין להקפיד לקחת רבע עד חצי שעה לפני הארוחה תנסי מה הכי מתאים לך
עד שההשפעה מגיעה רבע או חצי שעה!
ו..(לא לאכול מעבר לאחרי הרבע שעה עד חצי כי אז שוב מקיאים עם הפראמין!!)
- בשעת בחילות לשתות קצת פחות מרבע קורט של סודה לשתיה ביחד עם חצי כוס מים!!
- לאחרות עזר גם מלפפון קר מהמקרר.
מאחלת שתעברי מהר את התקופה! בהצלחה!!!
והמשך הריון קל ושתצאי לבסוף בידיים מלאות
!!
נשואים פלוסזה גורם שלא נעלה בהריון 20 קילו.
אלא רק 10
..
אני בזכות הבחילות לא היה לי חשק במשך שישה חודשים לאכול כלום!!מלבד סלט ירקות פשוט, ביגלה וארטיק קרח לימון.
וירדתי 10 קילו 
אבל זה עובר, ולומדים לחיות עם זה עד שפתאום זה נעלם...
סתם כי התחשק לי להאיר עוד צד...
זה פשוט כבר קיים..אז למה לא לנסות להפוך את הלימון ללימונדה??!
באמת מעודד..
כבר ארבעה חודשים והולך ונהיה יותר גרוע...
אני בברוך רציני, הקאתי פעמיים בעבודה וביקשתי ללכת הבייתה ועכשיו אני בחופשת מחלה כמה ימים. הבוסית כל הזמן שואלת למה אני מקיאה ואין לי מנוס אלא לספר לה, שבוע 8
האם מישהי יודעת על אפשרות לקחת חל"ת בעבודה? (לא הוראה)...פשוט חשבתי לקחת חודש חופש עד סוף שלישי, שאולי יירגע..
אני בקושי מסוגלת לאכול משהו ושום דבר לא עוזר

1. במסגרת סדר פסח מצאתי כדורים שהרופאה נתנה לי לפני החתונה לסידור המחזור בשם "פרוברה", יש מה לעשות איתם? יש טעם לשמור? או להעביר למישהי? או לזרוק לפח?
2. יש לי ילד בן שנה וארבעה חודשים, שהתרגל לישון במיטה שלו אבל בהתעוררות הראשונה הוא היה עובר אלי למיטה עד הבוקר... התחלנו בתהליך גמילה ועכשיו הוא עובר אלי ויונק רק ב5 בבוקר... עד אז הוא מתעורר פעם בשעתיים ואחד מאיתנו קם ומביא לו מים/ מוצץ... איך גורמים לו להפסיק לקום? חשבנו שאם הוא לא יקבל הנקה הוא יפסיק להתעורר... או שזה בגלל שהוא כן מקבל הנקה לפנות בוקר? אובדת עצות... אשמח לתגובתיכן...
3. מישהי יודעת איך מגיעים לרב שמואלי מירושלים? כתובת/ טלפון?
תודה רבה רבה!
יישר כח לכל העונות!
1. בד"כ אחרי כ"כ הרבה זמן זה כבר פג תוקף וגם אם לא ניראה לי אין לך מה לעשות איתם...
2.בעקרון צריך להרגיל אותו שאין לו למה לקום בלילה.. אם הוא קם ואז אתם ניגשים ונותנים לו מים\מוצץ זה אומר שיש לו למה לקום כי אבאמא יבואו...אז אני אומרת מאד בעדינות, לתת לו לבכות, לא לתת לו מים ואם אפשר אז כמה שפחות לבוא אליו... ובמשך היום, מאד מאד חשוב לתת המון, אבל המון תשומת לב ואהבה..כדי להשלים את החסר מהלילה...
ולשאלה השלישית אין לי מענה....
בהצלחה מותק!!![]()
הרופאה המליצה לי לעשות חיסון נגד שעלת אחרי שבוע 20, כדי שהנוגדנים יעברו לעובר והוא יהיה מחוסן בהתחלה עד שהוא יקבל את החיסון בעצמו. מה אתן אומרות? מומלץ?
תאוות הבצע של חברות התרופות מוציאה אותי מדעתי...
השוק שהם מתנסים עכשיו להגדיל עוד ועוד הוא שוק המבוגרים.
מדהים ומצער.
(אני נגד, אבל אני נגד רוב החיסונים, ובאופן כללי)
החיסונים מכילים חומר משמר של כספית, זאת אינה מתנקה מהגוף, ואף חוצה שילייה, המערכת החיסונית בהריון קצת משתגעת בכל מקרה, לא יודעת אם הייתי מבלבלת אותה עוד, האם את חשופה לשעלת מרובה בסביבתך? כמה ילדים הילד שלך יפגוש כברעד כניסתו למסגרת?
אני לא יודעת אם אני אוכל להאריך את חופשת הלידה ובכמה. אם אני לא מאריכה את החופשה והוא ילך למעון זה עדיין בסדר, או שהוא עלול להידבק?
ואם כבר, עוד שאלה בנושא חיסונים
קיבלתי את החיסונים לאדמת ובבדיקה של הנוגדנים התברר שאני לא מחוסנת. אחות אחת אמרה לי שאין טעם לחסן אותי שוב כי זה לא יעזור במקרה שלי, ואחות אחרת אמרה לי שיש כאלה שהרמה של הנוגדנים יורדת אצלם עם הזמן וכדאי להתחסן לפני ההריון הבא. כדאי לנסות להתחסן שוב?
תודה רבה על התגובות![]()
כלומר, זה קיים, למרות שהרוב מחסנים. (החיסון הוא לא "הרמטי"- לא מובטח שילד מחוסן לא יחלה)
ובכל זאת, יש יותר דלקות אזניים ונזלת מאשר שעלת, בדרך כלל...אז לא ממש הייתי נלחצת מזה.
החיסון לשעלת הוא אחד מהחיסונים ב"מחומש", או למי שמעדיפה להפריד חיסונים- ב"משולש".
(משולש- טטנוס שעלת דיפטריה. מחומש- תוספת של דלקת קרום המוח ופוליו). את החיסונים האלה נותנים, לפחות ע"פ מה שמשרד הבריאות ממליץ, בגיל חודשיים, ארבעה, חצי שנה ודחף בגיל שנה.
אבל ברור שבתור אמא של הילד שלך את יכולה להחליט בעצמך אם ומתי את רוצה את החיסון, ואת לא חייבת ללכת ע"פ ההמלצות, אם זה לא נראה לך מתאים לך או לילד. (ניסיתי להגיד בצורה עדינה שהמלצת הממסד הרפואי היא מוגזמת ולא בריאותית בכלל בעיני ובעיני רבים אחרים, כך שאם את רוצה לבדוק את הנושא יש הרבה חומר....)
באופן כללי, כדאי שתדעי שתינוקות יונקים מוגנים הרבה יותר ביחס לאלו שאינם יונקים.
אגב, נשמע לי הזוי להתחסן בהריון בשביל כמה חודשים עד שתחסני. מאיפה הוא הביא את זה בכלל??
לגבי אדמת, שוה לך, לדעתי לפחות, לנסות להתחסן. אם תראי שזה לא עוזר אז תדעי שזה אכן לא עוזר. אבל עדיין קיים סיכוי שזה יעזור, לא? כי אדמת בהריון זה בכלל לא נעים, כידוע...
מהחיסונים בהריון, ולגבי אדמת על אחד כמה וכמה, כי לפעמים החיסו גום למחלה, ואדמת מעלה מאוד סיכויי למומים בעובר.
לפני ההריון הבא. גם לי אמרו שלא מחסנים בהריון כי זה מסוכן.
אז נראה לי שבאמת עדיף לוותר אם ממילא מחסנים בגיל כ"כ צעיר.
חלב האחות חיסנה את הקטן 
וגמני לא מחוסנת נגד אדמת למרות שקיבלתי פעמיים את החיסון - הסבירו
לי שאין מה לעשות ויש אחוז באוכלוסיה שלם מחוסן למרות הזריקות...
את מניקה? אני מניקה ואני חמישה חודשים אחרי לידה ועוד לא קיבלתי.
כשמניקים יש הורמון בגוף שדואג שלא יהיה ביוץ
את לחוצה כי את חושבת שאת בהריון?
אחרי 3 שבועות כבר יכלת להיטהר?...
והיית אצל הרופאה 6 שבועות אחרי הלידה או לפני?
אני חודש אחרי הלידה, נראה לי שדיי נגמר הדימומים אבל לא חשבתי לנסות לפני 6 שבועות...
ואם כבר, לא נעים אבל אשאל בכ"ז..
התחבושות כנראה סופגות מצויין כך שעל התחבושת אני לא רואה דימום אבל לפני כמה ימים כשהסתכלתי במאחורה של התחבושת ראיתי שזה כן ספג משהו... אז איך אני אמורה לדעת? אני לא רוצה כל פעם להכניס עד, לא רוצה להתעסק עם המקום יותר מדי, וגם אין לימה להראות לרב לשאול אם זה דימום או כתמים שאפשר להתיר...
וסליחה על האי נעימות שבשאלה פשוט זה הציף לי את השאלה ואין לי כ"כ את מי לשאול...
תודה! 
תראי תמיד כדאי לנסות. יש נשים שמראש לא רוצות לבדוק, הן צריכות את השקט והן מעדיפות לוותר על השבוע של טהרה שאולי יכול היה להיות להן.
תעשי בדיקה, תראי אם בכלל יוצא נקי ברמה שיש מה לשאול רב (אני תמיד שואלת אלא אם זה ממש דם וגם ממש יוצא לי דם בזרימה וכד'). אם יש שאלת רב, תגידי גם שיוצא משהו קטן וכמעט בלתי נראה והאם את יכולה ללבוש שחורים ולוותר על בדיקות.
לי אישית חזר הדימום אחרי כמה ימים שהפסיק בזמן הזה. אבל יכול להיות שאת זכית. תנסי,
אם את מרגישה מסוגלת, שווה לנסות לעשות הפסק, אחרי שנראה לך שנגמרו הדימומים, ולהמשיך משם...
יש נשים שמצליחות להטהר לפני 6 שבועות, יש כאלה שלא, אם נראה לך שאת בסוף אפשר לנסות ובע"ה להצליח.
לא הייתי שואלת רב על התחבושת, ועוד לפני שהעזתי להכניס עד, נשמע לי מיותר לגמרי. לפעמים יש בפנים דברים שלא רואים בחוץ.
מה שכן, אם את חוששת להתעסק עם האיזור, ומרגישה שנפשית את צריכה עוד זמן עד להתחלת הבדיקות וכו' את יכולה לחכות.
ועוד פרט שחשוב לדעת, הדימום של אחרי לידה לא זהה לזה של מחזור, מהרבה בחינות.
אחת מהן, היא העובדה המתסכלת שלעיתים נפסק הדימום וממשיכים כתמים לעוד זמן מה ולפעמים הדימום מפסיק, ואחרי כמה ימים ממשיך לו שוב. זה תקין גופנית, אבל יכול להיות מתסכל מאוד נפשית בתור מישהי ששומרת על טהרת המשפחה.
חשוב בהקשר הזה, למצוא רב שאפשר לשאול, ולשאול על דברים שיש בהם ספק, כי הרבה פעמים מתירים דברים שלנו נראים בעייתיים. ולספר את הסיטואציה (אשה אחרי לידה, ואם יש עוד פרטים רלוונטיים) שמעתי על נשים שנמנעות מלשאול, וחבל!! בלידה הראשונה, אם לא הייתי שואלת זה בטח היה לוקח עוד כמה שבועות.
וכמובן, אחרי הטבילה, לעבור לצבעוני ולא להסתכל.
אני מקווה שלא כתבתי יותר מדי חושפני לפורום פתוח, אם את רוצה להמשיך במסר, בשמחה.
גם אם זה כרוך במאמצים
החשש זה היפרדות שיליה.
בדר"כ זה אישפוז של 24 שעות.
בשבו שלך עוד לא עושים מוניטור ואת בטח לא מרגישה עדיין תנועות. אני מניחה שיעשו לך אולטרסאונד. בשורות טובות!
מישהי יודעת אם סילאן צריך לתת בהגבלה?
זה מאוד מאוד מתוק ולמרות שזה טבעי לגמרי אני חוששת שזה יגרום לילד להיות היפר-אקטיבי... (:
יש איתו את כל הבעיות של סוכר לבן, למעט שיש בו מעט יותר מינרלים וסיבים, לצרוך במידה.
סתם הערה- אם זה סילאן רגיל שקונים בסופר- תסתכלי על המרכיבים.. יש בו מלא זבל, זה לא דבר טבעי שאפשר לתת בלי הגבלה בלי קשר סוכר. אם רוצים סילאן אמיתי בלי תוספות צריך לקנות בחנות טבע ושיהיה כתוב "סירופ תמרים"
כמו "שקרצי". וגם "בית יצחק" יחסית סביר.
כמה סילאן כבר אפשר לצרוך ביום? כף, שתיים, שלוש? יש לזה טעם מאוד חזק.
שמתי לב לזה לאחרונה, ודי התאכזבתי.
לפחות הילדונת כבר גדולה יחסית, אז זה לא כ"כ נורא לי. וגם ככה מביאים לה במידה (לחם עם טחינה גולמית וקצת סילאן מלמעלה. )
בלילה שאני רוצה שינה יותר רציפה ני משאירה בעגלה
במשך היום אני שמה אותו יותר בלול..מכוסה היטב בסמיכה שלו
לא מוספיה עוד שמיכות מסביבו כי זה מפחיד אותי... שלי כבר בן חודש בחצי וכבר זז הרבה..
אם הוא בוכה אני מרימה..מרגיעה ומחזירה שוב..בהתחלה ממש הוא היה צורח בלול וישן בעגלה..עכשיו הוא נשאר יותר בלול בלי בכי
כבר שמתי לו גם ספר כזה עם תמונות ולפעמים ניראה שהוא מסתכל על זה ובוחן.. אז אם הוא בוכה אני מזיזה לו קצת את הספרון והוא טיפה עוקב עם המבט ונרגע ושוב מביט קצת בספר..
וגם שמה בלול כדי שאוכל להשכיב גם על הבטן בזמן שהוא ערני כדי שירים ראש...(אגב הוא ישן אחלה על הבטן.. )
אם הגדולים היה אותו סיפור..בהתחלה לא אהבו את הלול והיו ישנים בעגלה.. אם הזמן התרגלו.. לאט לאט..הוא עדיין פיצי פיצי..
נשמע שפשוט נוח לו להיות במקום קטן. כל עוד לא צפוף לו מדי, הכל בסדר.
הגיוני שזה ישתנה כשיגדל, לא הייתי דואגת.
אם את רוצה לשים אותו במיטה, ואת רואה ש'גדול' לו מדי, ופתוח, הייתי מקטינה את המיטה.
הציעו לך שמיכות, שמעתי שיש נחשוש (מן בובה כזאת בצורת נחש, שיכולה להוות מגן ראש, וכן לתחום, אני מניחה), חברה שלי השתמשה בחבילות של חיתולים להקטנת המיטה (וזה גם אחלה מקום אחסון) נראה לי שעם כיסוי כלשהו, שהנילון לא יהיה ליד הילד. וכמובן לא ערימה שיכולה ליפול עליו.
איך אני יכולה לדעת אם יש פטריה בנרתיק? רק בדיקת רופא?
האם חייבים רופא נשים או שאפשר גם רופא משפחה?
יש דרכים טבעיות לטיפול?
בדיוק התחלתי עבודה חדשה ואין רופאת נשים בשעות שאני יכולה, רק רופא![]()
אפשר לזהות את זה רק בבדיקה פנימית או שאפשר ע"פ תאור שלי?
לא בא לי בדיקה פנימית של רופא...
אשמח לתשובות מהירות..
תודה!
מגרד לך?
הכי טוב בדיקה ולשלוח משטח למעבדה. זה הכי ודאי
זה כבר מסמן לכיוון פטריה, תוכלי לטפל ולשלול דברים אחרים על ידי הימנעות מוחלטת ל3 שבועות מסוכר ( לסוגיו, כולל פירות טריים ויבשים), שמרים ומוצרי חלב, קשה מאוד בהתחלה, אבל פותר את הבעיה מהשורש, כדאי גם להוסיף פרובייוטיקה כמו ג׳ארודופולוס, אם יש הקלה, אחרי כמה ימים, זה בהחלט פטריה, זאת הדרך של הגוף לאותת שהוא רווי סוכר שמרים ולקטוז, ואם זה המצב, הדיאטה הזאת תציל אותך בטווח הארוך מסערת ובעיות אחרות, בהצלחה
עדיף כבר שרופא יאבחן את זה ולא לעשות ניסויים בבני אדם על חשבונם...
הגורם הראשון למוות היום הוא ״הסינדרום המטבולי״ , ז״א שהתזונה המודרנית גורמת לסוכרת, טרשתיות עורקים, לחץ דם בעיות לב וכולסטרול. כל אלה יכולים להימנע בנקל אם שומרים על תזונה טובה, כמו שאמר הרמב״ם ״עשה מזונך תרופתך ותרופתך מזונך״. לפני מאה שנה סוכר היה מוצר לעשירים, היום אנשים אוכלים 50%+ מהתפריט היומי ( לא צריך ארוחה, נשתה קפה עם כמה עוגיות).
מחקרים מוכיחים ששיפור אורחות חיים בשלבים מוקדמים של המחלות המצויינות לעיל מועילים יותר מטיפול תרופתי.
מספרים על רב גדול שהגיעה אליו מישהי לייעוץ כי יש לה מחלה קשה, שאל הרב איזה מחלה, והאשה ענתה שזכרת, הוא צחק ואמר, סכרת זה לא מחלה, פשוט לא צריך לאכול סוכר.
וברמה הפרקטית, סליחה על האורך, אבל אני מוכרחה להבהיר שזה לא רעב:
בוקר: דייסות: כוסמת קוויאר סולת מלא, אורז מוקפץ עם ירקות, מרק.
ביניים:לחם ללא שמרים עם אבוקדו/ טחינה/ ביצה/ חומוס בייתי( יש מתכון נפלא למעוניינות) וירקות, נבטים
צהריים: אפשר חלבון חי, ואפשר קטניות לסוגיהן+ תבשיל ירקות ( אפרט אם מישהי תרצה רעיונות)
ביניים: תפוח ירוק ( מותר שניים ביום בדיאטת קנדידה) אגוזים.
ערב: מומלץ אוכל חם שמתעכב בקלות, הכי טוב מרק, וגם חביתה אפשר כשאין כוח.
את החלב אפשר להחליף בחלב שקדים / קוואקר/ אורז או סויה ( לא להגזים עם סויה, מכיל אסטרוגן).
סוכר טוב לשני דברים בגוף, הנאת הטעם וסרטן ( שצורך פי 4 סוכר מכל תא אחר בגוף) הגוף מקבל גלוקוז מהמון מקורות, פחמימות וכו׳ ואין צורך פיסי של הגוף בסוכר, למעט כדי להרים אנרגיה בזמני נפילות סוכר, מה שעדיף בהרבה לעשות עם אוכל אמיתי, אני תמיד שומרת סיר מרק על האש, אם מישהו צריך לנשנש. הכל עניין של הרגלים, וכן סוכר ממכר ביותר כך ששבועיים ראשונים בלעדיו זה פשוט
שבועיים ראשונים בלי סוכר זה סבל, אחר כך מתחילים להרגיש את היתרונות, רמות אנרגיה יציבות יותר, מצב רוח רגוע וטוב יותר, צריכת סוכר פוגעת בספיגה של המון חמרים וגורמת להמון מחלות. ידעתן שכשמכניסים לפה סוכר הגוף מעלה במכה רמות אינסולין מה שגורם לו להיספג מהר יותר, ואז לנפילת סוכר נוספת? ידעתן שאכילת מתוק לא ממדורת לאורך זמן גורמת למצבים ראשוניים של סכרת( עמידות התאים לאינסולין, שאחר כך הופכת לפגיעה בלבלב ? יש מידה להכל, אני חושבת שקנדידה היא הדרך של בורא עולם לתת לנו איתות מקדים שאנחנו בסכנה, ולתת לנו הזדמנות לשפר דרכינו.
אחרי 3 שבועות טוטאליים, אפשר בהדרגה להניס שוב סוכר חלב שמרים, באופן מתון יותר מבעבר, והגוף כבר יסמן לנו אם הגזמנו, ונדע מה לעשות.
רפואה שלמה
יפה מאד לדבר על דיאטה,
אבל אני אישה עובדת שיוצאת מהבית בסביבות 6:30 וחוזרת ב15:00 ישר לילדים.
אחרי יום עבודה עם ילדים, אחה"צ מתיש והשכבה(והריון כמובן..)- אין לי שום כח ורצון להשקיע באוכל.
בכללי אני משתדלת להחזיק בבית אוכל בריא ומזין ומבשלת הרבה לשבת כדי שישאר לשבוע.
אבל אני חייבת את המתוק כדי לשרוד את היום, ולא תמיד אוכלת מסודר.
יוצא שמה שאת אומרת לי- זה אכן מתכון לרעב..
אבל קחי בחשבון שמה שאיתות על הבריאות של קנדידה מעיד על חוסר איזון, שאם לא יטופל לאורך זמן עלול להחמיר לדברים קשים יותר, לא חייבים או רק נשנושים מתוקים או רק בריאותי, אבל כדאי להשתדל להכניס לאט לאט תחליפים . יישרי כוח, חיזקי ואמצי
רציתי להסביר שמה שאמרת קודם לא אומרים סתם לאישה "הימנעות מוחלטת ל3 שבועות מסוכר ( לסוגיו, כולל פירות טריים ויבשים), שמרים ומוצרי חלב,"
במיוחד אם אין לה ידיעה מה כן לאכול.
ולכי תדעי אם היא לא תרעיב את עצמה.
לכן צריך להזהר ולרשום שצריך את זה בליווי של דיאטנית (נראה לי שאת כזאת לא?) או מומחה אחר לנושא.
ולא לנסות לבד.
אז יישר כוח שפירטת...
אינני דיאטנית, אף כי השתלמתי בנושא התזונה, אני מספרת על הדיאטה הזאת מנסיון, יש אינסוף ידע ברשת, ומי שרוצה לקחת את בריאותו בידיו יכול עם הכלים המודרניים לעשות זאת די עצמאית. אני לא מאמינה שמישהי תרעיב את עצמה על סמך עצה בפורום. הזכרת לי שיחה עם סטודנטית לרפואה ששאלה אותי כששמעה על הדיאטה״ איך את משלימה את החוזרים התזונתיים?״, אין שום חסר תזונתי בהימנעות מסוכר, עד לפני מאה שנים היה זה מצרך לעשירים בלבד, הימנעות מסוכר יכולה לגרום רק לאכילה מוגברת של מזונות בריאים יותר וכך למעשה שיפור התפריט. לגבי שמרים, קשה למצוא תחליפים, אבל השמרים עצמם אינם נדרשים לנו ולגבי מוצרי חלב כבר כתבו כאן מספיק, רק אוסיף שטחינה גולמית, שקדים אגוזים וקטניות ימלאו את מצבורי הסידן הרבה יותר טוב מכל מוצר חלב בעולם. הדברים שאני מציעה היו לפני 30-40 שנה מובנים מאליהם, ורק מגפת המזון התעשייתי גרמה לזה שחצי מהארוחות שלנו ביום הן סוכר.
למרות שהשינוי קשה מאוד, הוא מתגמל מאוד, ובזמננו שזכרת פוגעת ברבים כל כך, ואפילו בגילאים שלא היו מוכרים פעם (10-11) , כל אמא שתוכל לפחות לחשוב על זה לאט לאט ואפילו לא לעשות שינוי מוחלט ומיידי, תוכל להציל את ילדיה ממחלות רבות.
אני מוסיפה קישור שנותן תחילת הסבר על נזקי סוכר, דווקא על קנדידה לא רשום שם, אבל כל מטפל הוליסטי וכל מי שניסתה את הדיאטה לנדידה יעידו על הקשר החזק, ולכן אני מעודדת את כולן לחשוב על הנושא ולהתחיל לקחת את הבריאות בידיים.
תודה על ההארה 
איזה לחם הוא בלי שמרים? ואני ממש מעוניינת במתכון של חומוס ביתי...
שאלה נוספת אני אוכלת הרבה קוואקר מבושל עם חלב אין לזה טעם בלי סוכר אפשר להחליף בדבש? או סוכרזית?
יש לחם מצוין בלי שמרים במאפית "הבחירה הטבעית" ברח' אגריפס,
מן הסתם גם בכל חנות טבע רגילה תוכלי למצוא לחם כזה
עוזרת לי בכל פעם שיש לי פטרייה. יש האומרים שכדאי לקחת את הפרוביוטיקה הזאת באופן קבוע בשביל שתעזור במניעה ולא רק בטיפול. כמובן שבלי להיכנס לויכוח על הדיאטה כאן (לי אין שום הכשרה בנושא) כבר כמה רופאות אמרו לי שזה עניין שתזונה בריאה היא מאוד חשובה לו, וכמובן שלחץ נפשי אינו מועיל. תרגישי טוב...
בהחלט יש דרכים טבעיות לטפל
בדיקה - רק רופא נשים
אם כבר היה לך - תוכלי לזהות לבד. התסמינים מאד יחודיים. אם תרצי, את מוזמנת לפנות אלי בטלפון או במייל,אשמח לעזור בכל מה שאפשר.
דבר ראשון לא כל פטריה בנרתיק זה קנדידה. אבל כל פטריה ניזונה מסוכר ושמרים.
דבר שני רופא לא צריך לראות אותך כדי לאבחן.
לסיום אני משתמשת במתכון טבעי מהספר "ניחוחות מרפא" שממש ממש עוזר לי
(כי דייאטה לא עזרה לי במאה אחוז גם אחרי ששה חודשים)
וגם בכדורים טבעים שנתנה לי חברה נטורופטית.
אם תרצי את המתכון פני אלי באישי ואתן לך אותו בשמחה.
חוץ מזה שמעתי ששמן קוקוס במריחה מקומית עוזר אבל לא ניסיתי באופן אישי.
רפואה שלמה ומהירה, רחל
מקלחת דוש קצרה אחרי שנמצאים עם הבעל עוזר מאוד. נכון שזה לא הכי נוח וכיף אבל שווה להשקיע
סבלתי תקופה מפטריה שבאה וחזרה ואחרי שהתחלתי לשטוף לא חזר יותר
תרגישי טוב
תמרים זה הרבה יותר טוב אף כי עדיין מתוק מאוד, חטא קטן יחסית(תלוי בכמות כמובן), אני התנחמתי בתפוחים, רשמית מותר ירוקים, אבל האדומים מנחמים יותר...
, לגבי שמרים, אני לא זוכרת באיזה טכניקה או חומר, יש לחם בריאותי כזה ללא שמרים, פרון אחר, שכמובן לא ריאלי לאשה עובדת הוא פיתות ביתיות ללא שמרים ( כמו אלה שעושים עם ילדים).
לשאלתך, כל אחת מקבלת את זה אחרת, יש כאלה שטיפל חד פעמי באפגניסטן עזר להן, ועד כאלה שהצטרכו טיפול עמוק יותר, מאחלת לך שאת מהסוג הראשון
, תרגישי טוב
הצחקתיני...
ושאלה קצת מצחיקה בעניין - מה יותר גרוע, קמח לבן או שמרים?
יש לי לחם שאור (שזו הטכניקה בלי השמרים) - אבל לצערי מעורבב קמח לבן ומלא,
ויש לי קרקרים של לחמית - שהם חיטה מלאה אבל מכילים שמרים.
מה עדיף? (אני רעבה! נמאס מפריכיות!!)
טעות, אגיסטןטל שחראחרונהקמח לבן לא נחשב עקרונית בעייתי לקנדידה ובכל מקרהאם הוא מהווה אחוז קטן מהלחם ( עד% 30 לדעתי) הוא מקל מעט על העיכול, אני אופה 80%-20%, וזה עדיין בסדר לגוף שלי.
ממליצה מאוד בשביל נשנושים וגם בארוחות אנטיפסטי, כרובית , קישואים, בטטה גזר גמבה תפו״א ( את התפו״א כדאי לתת חצי בישול) לשטוף, לייבש קודם ולשים להם שמן זית עם מלח גס, ולאפות כשעה על 220 מעלות. מעדן, רב סיבים, מועט קלוריות.
יוקטנה איפה את?
אין כמוך!!!!
לחמודה שלי בת ה8 חודשים היו כאבי בטן כבר כמה ימים נראה לי מעודף בננות,![]()
שמתי אותה מעל הכיור ואחרי דקה איזו הקלה..![]()
היא היתה כזו מסכנונה היה מדהים לראות איך היא ישנה אח"כ![]()
תודה!!!![]()
יוקטנהממש שימחת אותי 
בדרך כלל מדברים על התחלה ב-4 החודשים הראשונים - יפה שהיא שמרה על המודעות עד גיל כל כך מתקדם! יש לך גאונה קטנה (את בטח כבר יודעת...) 
אבל עבד 
בעלי הצע שאולי נעשה ככה כל פעם ואולי כדאי להתחיל בכלל מלידה..
ממש תלמיד שלך ![]()
יוקטנההאינסטינקט המולד שלהם הוא "לשחרר" כשהם מרגישים אוויר על הטושטוש 
לומדים לזהות את הסימנים
לא אומרת שאין פספוסים - לכאן ולכאן - אבל כל הצלחה מאוד מתגמלת וכייפית 
פשוט לנסות - לא תבוא משטרה 
פ.ע.חאני ממש מסוקרנת!
כואב לי הלב לראות אותו מאדים ככה...
או שאולי יש קישור אחר שיעבוד?...
תודה!
טוב, האמת שלמרות שזה נראה כך, זו לא שיטת קסם - יש להצלחה של השיטה הסבר הגיוני לחלוטין!
מה גורם לכאבי הבטן? גזים!
כיצד נוצרים הגזים? ע"י תסיסה של הקיי במעי!
אם כך, אם נוריד את מפלס הקקי במעיים, יהיה פחות מצע לתסיסה, ולכן פחות גזים!
עכשיו כל שנותר הוא להוריד את מפלס הקקי. כלומר, לעשות קקי. כלומר, שהתינוק יעשה קקי.
אל דאגה! זה ממש-ממש פשוט!
האמת היא, שהתינוק מצפה לכך שתעזרו לו לעשות קקי. הוא בנוי לכך, ולכן זה כל כך פשוט.
הנה התהליך, שלב אחרי שלב:
1. חכו לזמן שהתינוק קם מהשינה רגוע.
2. תורידו את החיתול. זה עובד רק כשהוא מרגיש שהישבן שלו חשוף. זה האות בשבילו.
3. גשו לכיור באמבטיה (או מעל סיר פלסטיק, או מעל קערה, או בגינה ליד העץ)
4. תחזיקו את התינוק כשגבו צמוד לבטן שלכם, ידיים שלכם מתחת לברכיים שלו.
5. חכו ותשתדלו לא לזוז ולא לדבר, כדי שלא להפריע לו להתרכז.
6. אחרי גג דקה, הוא ייתן שפריץ יפה של קקי, ישר לתוך הכיור!
(תשתדלו לא להיבהל ולזוז, כדי שהוא לא יפסיק .זה עושה הרבה רעש!)
7. צהוב זה בסדר, ירוק זה בסדר, גושים זה בסדר, ואפילו קצף זה בסדר.
8. סביר שהוא יעשה אפילו עוד כמה שפריצים (כמו שאנחנו עושים כמה "קוביות"...).
9. כדאי להפוך את הקקי בכיור (או ליד השיח) לשגרה. הרגישו חופשיים להתמכר לשיטה!
10. עוד מידע ב"קישורים מומלצים" למעלה משמאל (ההפניה היא ל"שיטת הקשב").
או לשבת עם התינוק מעל קערה, או על האסלה (ואז נח לי שהתינוק בין הרגליים שלי).
תמשיכו לנסות - כשיש לתינוק מצברוח טוב. זה מצליח מתישהו, ודי מהר בדרך כלל 
אם התינוקת עם הגב עליך היא לא תעשה עלייך?
אבל תנסו למצוא את התנוחה שמתאימה לכם 
בגיל 3 חודשים ניסינו פעם אחת אחרי שהוא לא עשה קקי והיו לי כאבי בטן וגזים..
עמדנו וחיכינו וחיכינו.. ו- לא יצא כלום 
(אולי כי זה לא היה כשקם מהשינה רגוע? זה הסעיף היחיד שלא ביצענו כראוי...)
תובנות?
שווה להמשיך לנסות!יוקטנהוחסך לנו גמילה מצואה , וגם אצל בנות זה ניראה לי מועיל אפילו יותר להיגיינה ( חיתול מלא אצל בת זה סכת דלקת...)
אבל ב"ה כבר עם 3 ילדים שמלמדים אותי בכל יום..
וזה גם המקצוע שלי אז יש לי הרבה ידע..
וכבר 6 שנים בפורומים..![]()
חילזון 123זה הכי חשוב !
וכמובן עדיף מאשר להקפיא- להפשיר- להקפיא שזה ממש לא טוב.
הרי בלי קשר, במקרר מותר לשמור עד 8 ימים.
ואגב, אם את שואבת למחר, אני בכלל הייתי מוותרת על ההקפאה.
בס"ד
מאז התחלתי לברר ולבדוק ולטפל..
עלמנת להיפקד
ניתקלתי בכמה וכמה רופאים , רובם חסריי רגישות שאי אפשר לתאר
ממש...בוטות , גסות רוח... לא יתואר
ודווקא אנו הנשים שזקוקות לכל כך הרבה תמיכה
זה לא בנימצא!
ברוך השם שהגעתי לפרופסור הנוכחי
שהוא באמתתתתתתת , מיוחד@!
מי היה מאמין...
שנזכה כולנו לפגוש בהכי טובים,.. אמן
לך אנונימית...
כל תפילה ,כל ברכה עושה המון בשמיים...
אשרייך שזכרת אותי בכלל...
תודה!
תזכו לשמחות!
זה היה נורא...
תיאורים והלחצות... שאי אפשר לתאר
שיוצא מפי רופא...
זה יקר , זו נסיעה ארוכה....
זה הכל אבל זה שווה...
פרופסור מיוחד עם טלפון אישי שלו , תמידדדדדדדדדדדדדדדד עונה.
וב"ה שיפקדו כל אלה שרוצות , אמן!
ה ישלח לך ברכה והצלחה בכל מעשה ידיכם
ויהי רצון שעוד כמה חודשים תכתבי פה על הלידה השמחה שלך 
אשמח אם תגידי מי הפרופסור..
בשורות טובות,בקרוב בע"ה את מצטרפת רשמית 
לא מצאנו אפילו רופא אחד עם יחסי אנוש נורמלים
מה גורם להם להיות ככ יהירים וקרים?
בסוף השתמשנו בטיפות רמבם של הרב שמואלי מירושלים.
זה הם!
שב"ה ניפגש רק עם הטובים ביותררררררררררררר
הגענו אליו אחרי שכבר התיאשנו מהרופאים ובעיקר מהיחס שלהם והיינו שניה לפני ללכת להפריה
קראנו כתבה והלחטנו שלא יזיק לנסות,קיבלנו ממנו טיפות של מנטה,פישתן ושקדים ונקלטתי זמן קצר אחרי שהתחלתי לקחת את זה ועכשו זה עוד היריון מאותן טיפןת.
אבל חפשו את הרופאים שלמדו בבאר שבע. בפקולטה שם ממש שמים דגש על הקטע הזה של יחס אנושי למטופלים,
של ההזדהות והאמפתיה החל משלב הקבלה לשם, אך גם [ואולי בעיקר] במהלך הלימודים. אמנם זה לא אומר שכולם
מלאכים, אבל רוב הרופאים שיצאו משם שיצא לי להכיר הם פשוט מדהימים ממש, מכל הבחינות.
הייתי מפרטת עוד אבל נראה לי שהבנתם את הרעיון 
ויד מושטת, אני כל כך מבינה אותך! הלוואי שהתופעה הזאת של רופאים חסרי טקט תיעלם מן העולם,
ושיבינו שחיוך ואוזן קשבת למטופל היא ברוב המקים לא פחות חשובה ונחוצה מהטיפול הטכני עצמו.
זה ממש כך