איך היה שם? האם באמת כל כך עמוס ? איך המחלקה? ממש דחוף לי לדעת כי נרשמתי ואח"כ שמעתי שממש מפוצץ שם...
חוצמיזה-אם מישהי חושבת שבי"ח אחר בירושלים עדיף-אשמח לשמוע למה. אולי זה שהם עמוסים דוקא מעיד על זה שהם טובים? תודה בנות יקרות!
איך היה שם? האם באמת כל כך עמוס ? איך המחלקה? ממש דחוף לי לדעת כי נרשמתי ואח"כ שמעתי שממש מפוצץ שם...
חוצמיזה-אם מישהי חושבת שבי"ח אחר בירושלים עדיף-אשמח לשמוע למה. אולי זה שהם עמוסים דוקא מעיד על זה שהם טובים? תודה בנות יקרות!
הלידה הקודמת שלי הייתה בעין כרם, ונרשמתי ללידה הקרובה שם שוב.
הצוות נהדר (לגבי מילדות לא יכולה לומר כי ילדתי בקיסרי.. ניתוח שהוזמן מראש בגלל מצג עכוז..), ובסה"כ המחלקה ממש בסדר.
המינוס היחידי (והגדול..) שהיה שם הוא שזה לא בית חולים דתי, ושבת שם היא במתכונת של יום רגיל לגמרי שזה אומר שבבוקר בשבע וחצי בערך הודיעו לנו באינטרקום בחדר שארוחת הבוקר מוגשת עד ל.. כמו בכל בוקר. וכן בצהריים ובערב..
בנוסף האחיות עברו ושאלו את השאלות הרגילות (כמה הקטנה אכלה? עשתה משהו בטיטול? וכו') והכל נרשם בכרטיס שלי..
גם כל הבדיקות בוצעו כרגיל (לחץ דם ומדידת חום וכאלה..).
מקווה שקצת עזרתי.
שתהיה לידה קלה!!
אבל ילדתי שם 3 לידות והיה מצויין! בע"ה גם הפעם אני מתכוונת ללדת שם. יצא לי לעשות שם חג פעם אחת ופעם אחת שבת.. זה כל כך מקל שזה מקום דתי! גם מבחינת הכשרות (אצלנו מחמירים בזה ממש..).
אחיות ומיילדות מקסימות! מאוד תמכו בי ועודדו. ממליצה
לגבי עומס, תלוי מתי.. יצא לי להיות פעם אחת (אולי פעמיים, לא זוכרת..) לבד בחדר לידה ופעם אחת עם עוד נשים שאז באמת היה עמוס, זה היה מיד אחרי חג וכנראה רבות כמוני "דחו" את הלידה לאחרי החג.. (ממש הרגשתי צירים בחג, אבל לא רציתי ללדת כי לא הייתי עם אמא שלי, אז פשוט הדחקתי את זה, והם עברו! לא ברור..)
בשעה טובה ובקלות!
מיילדות מקסימות. בדר"כ עמוס שם. מיילדים בתנוחות לידה הקונבנציונאלית {כמובן שתלוי במיילדת ובאסרטיביות שלך}
התינוקיה לא משהו..
אווירה דתית.
אני אישית ממליצה על עין כרם בחום,גישה הרבה יותר פתוחה,ויש גם ביות מלא. אם יש עומס את עוברת למלונית להדסה בייבי.
אם זה בשבת יש לבעל מקום לאכול סעודת שבת ולישון. וכל השאר המינוס של שבת שכתבו.
והייתי ממש ממש מרוצה,
קודם כל כי הייתי במחלקה בשבת, ושמו אותי עם שומרות שבת אפילו בלי שביקשתי, ולא היה חילול שבת, וכל פעם הרב עמד מאחורי הקיר של החדר הנקה ועשה קידוש בקולי קולות, ורוב העובדים היו גויים לפי הצורך...
והייתי כמה וכמה משמרות בחדר לידה (הייתי מאושפזת גם, סה"כ יומיים שלושה שמתוכם 18 שעות בחדר לידה) ובכולם האחיות היו פשוט מדהימות!!! במהלך הלידה הם כיבו את רוב האורות בחדר לבקשתי, היה לי גם מקום לשים מוזיקה והמקלחת היתה ממש נקיה, והיה גם טייפ לשים מוזיקה... למרות העומס העצום הם הגיעו די מהר כשביקשתי... בלידה עצמה המיילדת היתה מדהימה ורגועה בצורה מטורפת. גם ברגע שרציתי אפידורל מייד היה לי.
כן, נכון, יש עומס, אבל זה שווה את זה. הם מקצועיים, מכבדים את הדת (המיילדת שאלה אותי אם אני רוצה ליטול ידיים אחרי הלידה ואחרי כל פעם שהיא נתנה לי סיר).
נקודה ממש משמעותית מבחינתי היתה הכשרות. להדסה אין פיקוח של רבנות!! יש להם משהו פרטי משלהם שצריך ממש לבדוק...
חוצמזה, כל בתי החולים בירושלים מפוצצים.
אני גם הייתי שעתיים שלוש אחרי הלידה במסדרון אבל זה היה שווה את זה, ואף אחד לא מבטיח לך שבמקום אחר לא יהיה עמוס.
חיסרונות: האחיות בתינוקיה לא היו כולם משהו, אבל זה לא הפריע לי, כי במהלך היום שמתי את התינוק אצלי ובלילה העירו אותי כשהוא בכה.
אני לא בעד ביות מלא, לא כיף לשמוע את התינוק של זאת שאיתך בחדר צורח בלילה בדיוק כשהצלחת להרדם.
היה מדהים ואם את רוצה אצרף שוב את סיפור הלידה.
ילדתי שם 5 פעמים מתוך ה 8 ושלושת האחרונים לפני חג או שבת.
הפעם חדר הלידה היה פנוי אך המחלקה מפוצצת ואותי שמו בהתחלה עם ערביות, אך היה בסדר כי השתחררתי מיד.
החדר לידה מדהים והמילדות וגם רופאות הנשים מקסימות. חוץ מזה שבלידה עצמה תמיד באה אחת נוספת לתגבור ותומכת בך פיזית איך שצריך.
תמיד מומלץ לצלצל קודם אם זה יום חול ולשאול מה רמת העומס.
מה שכן לקחת בחשבון שהקבלה לרוב מלאה והם מעבירים לחדר לידה רק ב 4-5 ס"מ ועד אז אין לך מקלחת אישית, כדור וכו'. יש מקומות שכבר ב 3 ס"מ מקבלים אותך ונותנים לך חדר אישי. לי באופן אישי היה מצוין שם תמיד חוץ מהקבלה בלידה הקודמת, אך זה יכול לקרות תמיד.
והעקר - שתזכי לשליחים טובים בידיים מלאות ובקלות.
היה מפוצץ, עמוס יולדות-- אבל מקסים.
צוות מיומן , מקצועי , אכפתי ומסור.
רופאים, אחיות ובנות שרות שעשו ה-כ-ל כדי להקל על תהליך ההחלמה הלא קל (הסתבך לי קצת הניתוח אבל בעז"ה אכתוב סיפור לידה כשקצת אתפנה..) ועל ההנקה הכפולה.
בתינוקיה- טיפלו בנו מקסים ביומיים הראשונים ואחר כך כבר השתדלנו להשאיר אותם איתנו כמה שאפשר.
יולדות בלידות רגילות ספרו על מיילדות מאוד נעימות ותומכות. ובמקביל בבבית החלמה בטלז סטון היו כמה יולדות שהגיעו מביקור חולים וסיפרו לנו על חוויות לא נעימות...
מה שתחליטי- שיהיה בעיתו, בזמנו ובקלות.
והיה מפוצץ, ולכן ילדתי בקבלה. המיילדות היו מקסימות. גם בתינוקייה היה מפוצץ. ב"ה ירבו שמחות לעמ"י.
קטנציק בן 10 חודשים... הוא ואני ביחד בבית כל היום...
ועיקר מה שקורה זה שאני יושבת לידו [בד"כ עם המחשב..] והוא משחק.. מידי פעם אנחנו גם עושים פרצופים אחד לשני ושרים איזה שיר..
וחוצמיזה בהאכלות אני לגמרי לגמרי איתו, וגם כשהוא הולך לישון...
טיולים- בקושי עושים.. כי הוא נרדם בעגלה ולא אוהב דשא ועוד קטן מידי לגן שעשועים....
זה מספיק? או שאני צריכה ממש ליחד לו זמן כל יום למשחקים? אני לא ממש יודעת איך לשחק איתו לאורך זמן ושנינו משתעממים...
יש בפורום עוד אימהות בבית? איך אתן עושות??
נ.ב. הוא היה קצת במעון וממש סבל מזה.. [וגם אני..] והוא לא ממש אוהב תינוקות אחרים ככה שזה לא יהיה פיתרון...
שמתי מוזיקה ורקדתי איתה על הידיים.
עד היום (היא בת שנתיים) כל פעם שיש מוזיקה היא זזה לפי הקצב..![]()
בגיל הזה אפשר יותר כי הם כבר יותר ניידים וקולטים
לפי מה שהוא אוהב,מעדיף-קוביות,מכוניות,רעשנים,חישוקים,פזלים גדולים,כדור,פלסלטינה,נירות לקריעה,כפיות,צלחות וכוסות מפלסטיק,כלי נגינה,דיסק שנחמד לשמוע ביחד,ספרי תמונות
שלי בערך בגיל שלו ואוהבת לשחק בחול למצוא עלים ומחטים אבל לא חייבים כל יום בגן,היציאה זה גם בשבילך לנשום אויר
ב"ה יש לי כבר גדולים וזה מעסיק קצת את הקטנים...
אני ממליצה להכניס אותו לסדר יום שלך, במקום להכניס את עצמך לסדר יום שלו.
תעסקי בשלך, עד כמה שניתן, ותני לו להיות איתך: בבישולים, הכביסה, בנקיונות, בסידורים.
ממליצה לשלב אנשים נוספים ביום שלך, כדי להתרענן! אחותך, חמותך, שכנת, וגם סתם מטפלות שפגשת בגן הציבורי.
ממליצה בכל זאת לצאת כמה שאפשר. לא חיבים דשא או מתקני שעשועים: אפשר סתם להניח אותו על השביל ולתת לו לחקור 
אם כן, אין סיבה לשנות
והקטנה שלי בת 11 ח'.
אני שרה לה ומלמדת אותה לעשות שלום למחוא כפיים.
איפה אור?! להגיד אבא,אמא סבתא {תהתה..}
איך נובח כלב וכו'...
נותנת לה לשחק לבד.
ויוצאת איתה כל יום אבל זה שונה כי אצלי יש גם גדולים.
פשוט שמעתי מלא אימהות שכל הזמן רק משחקות עם התינוק... מפעילות אותו וזה.. ואצלנו זה עם קצת יותר מרחב...
טוב לנו וכיף לנו.. אבל אני לפעמים פוחדת שאני מזניחה אותו אם אני לא ב100 אחוז שלו כל הזמן.... אז תודה על התגובות!! מרגיע לשמוע..
ועוד שאלה, לגבי תזונה- אני לא ממש מצליחה לשמור בבית על ארוחות מסודרות.. ולא תמיד יש לי כוח לבשל... הפיצי בעיקר אוכל מטרנה, אבל אני משתדלת לתת לו גם אוכל אמיתי.. כמה זה קריטי ממש לבשל לו? או שזה בסדר להסתפק בחלק מהימים בחביתה, סנדביץ ופרות?....
המקלדת שלי דפוקה, כשאני מנסה לכתוב את האות "ש" בנושא ההודעה נשלחת מעצמה כאילו הייתה לחיצה על מקש
אנטר.
לא צריך כל הזמן לשחק, אבל יש אמצע.
גם להיות כל הזמן על המחשב ובקושי להפעיל אותו זו לא הזנחה פיזית, אבל זה בעייתי למדי.
גם אני עם שלי שנה וחודשיים בבית, ואני לא משחקת איתה כל הזמן, אבל עושה איתה יותר מקצת מוזיקה ופרצופים.
הבנות פה הציעו הצעות ממש טובות,
ואני מוסיפה:
ספרי תמונות, לומר לו מה רואים בכל תמונה, לחזור כמה פעמים על זה, בתוספת
שמות תואר וחפירה קצרה : "אתה רואה? הינה כלב, איזה כלב חמוד, הוא חום, ויפה, הוא נובח הב הב... גם לסבתא /דודה/
שכנה יש כלב. נלך היום לטייל ונראה כלב"
דברי איתו באותו סיגנון על כל תמונה שתראו, תשבי איתו ככה כל עוד יש לו סבלנות.
צעצועים למוטוריקה, או סתם גיגית פלסטיק קטנה מהמטבח וצעצועים קטנים יחסית (לא מידיי!) שאפשר ללמד אותו להוציא ולהכניס , לומר לו "תוציא החוצה" ו"תכניס פנימה", וכפיים+כל הכבוד+ נשיקה כשמצליח לו.
חשוב לטייל בחוץ, לא הייתי מניחה בחוץ על השביל (הוא קטן, וזה דיי איכס) אבל כן להראות לו ולומר "זה עץ גבוה, גם לסבתא+/דודה/+
שכנה יש עץ בגינה " "הינה חתול, הוא לבן/+שחור/+אפור/+ג'ינג'י , הוא מילל מיאו, " ואותו סיגנון
של משפט על דברים אחרים שרואים. פרחים... פרפרים... כלבים... סומכת עלייך 
כלי מטבח, מצקת, תרווד, כוסות וצלחות פסטיק, סיר קטן (לא עם ידיות בקלית, הקטנה שברה לחמותי כאלה 3.)
וביחד איתו לעשות מצילתיים מהמכסה, לדפוק עם המצקת והתרווד וכפות מטבח גדולות לסוגיהן, על הסיר , להכניס כוסות קטנות מפלסטיק (לא חד"פ, הוא יאכל אותם ויפצע בשפה) לתוך הסיר... תזרמו עם זה בכיף
נחמד לשים ברקע את
שמח במטבח
של פרפר נחמד ביוטיוב.
לגלגל בקבוקים גדולים על הריצפה ... להגיד על כל דבר מה אתם מחזיקים נניח "זה סיר שאמא מכינה לך בו מרק"
"זו כוס, אמא ואבא שותים מים בכוס" "זה בקבוק, גם לך יש בקבוק קטן".
הבנת את הרעיון...
משחקי הרכבה כאלה מעץ, שמכניסים עיגולים ומשולשים לשקעים בלוח עץ, לומר לו את הצבעים, והגיד לו כל הכבוד
+ כפיים + נשיקה, גם אם לא שם בדיוק במקום, הוא לא אמור עדיין בגילו לדייק.
לומר לו כל דבר שאתם עושים ביחד נניח "אמא מחליפה לך טיטול" "אמא מכינה לך מטרנה, אתה תאכל ויהיה לך טעים"
"אמא מבשלת מרק" "עכשיו ניכנס לעגלה ונלך לטייל " "עכשיו נלבש חולצה ומכנסיים" וכו...
נורא, נורא קריטי לדבר אליהם מלא, כאילו שהם מבינים, כי רק ככה הם באמת יבינו. בהרבה מקרים יש
לילדים קשיי
שפה כי לא מדברים איתם מספיק. אני לא יודעת אם אצלכם זה ככה, זו עצה כללית לכולן.
כשקטנטן נולדה סבא אמר לי לדבר איתה מלא, להסביר לה כל דבר כאילו היא גדולה, לספר לה מה שומעים ומה רואים, וב"ה היא נורא ורבלית ומדברת ממש
יפה.
לא ממליצה לו להיות לידך כשאת מבשלת, מסוכן. היו מקרים כבר.
אבל תקפלי לידו כביסה , כלים וכו... ותדברי איתו על זה "אמא מקפלת את המכנסיים
של אבא" "אמא רוחצת צלחת כחולה" וכו...
כתבתי את כל מה שעולה לי לראש...
ובקשר לבישול, בגילו היא אכלה מטרנה 3-4 פעמים ביום, ומרק טחון של ירקות וירקות ופחממתיים (3 תפו"א, 4 גזר, סלרי, 3 קישוא, חתיכה לא קטנה דלעת, חצי דלורית, פטרוזיליה,1בצל 1בטטה בינונית-גדולה ) לא תמיד מכל הירקות, לפעמים בבטטה, אבל עם דלעויים, ולפעמים עם דלעויים ובלי בטטה, בתוך המרק בישלתי חתיכת שווארמה הודו לא קטנה, או כנף הודו ללא העצם עם כמה כפות סולת (אם רוצים לחסוך, כנף הודו פחות נוח אך יותר זול בהרבה , אותו טעם, בריא לא פחות) . הכמות הזאת מספיקה לך ולו ל2-3 ימים ועוד ישאר קצת לאבא...
טחנתי הכל חוץ מהעשבי תיבול. היא אהבה מאוד עד שהחליטה שבא לה אוכל כמו של כולם.
זה לא הרבה עבודה, ואפשר לשמור עוד יומיים נוספים במקרר. ככה אם תכיני את אותה כמות כמו בהוראות, יש לך מרק לשלושה ימים (בחורף... בקיץ נשמר יומיים) כדאי גם לך לאכול, זה ממש טעים, בריא ומזין. טוחנים בבלנדר או בבלנדר מוט, יש בסופרים והוא לא יקר, אל תקני של סלמור, הוא דפוק וסיוט. יש לי בראון, מעולה, והוא יקר יותר, אבל הזולים נהרסים מהר ככה ששווה להשקיע.
לא כדאי לא לבשל לו אוכל מזין, אמרה האמא שמידי פעם גם מחפפת, אבל 90% מהימים יש אצלי לילדה ארוחה בשרית חמה ובריאה, עם פחמימה וסלט ירקות/ירקות אפויים/מבושלים. לא נראה לי שהוא יסבול מתת תזונה אם הוא יאכל חביתה וסנדביץ' (פירות כדאי כל יום... מתוק וטעים.. ותורם להרגלי אכילה טובים כשיגדלו ויאכלו גם פירות ולא רק ממתקים)
חלק מהשבוע, אבל צריך שהוא יאכל גם אוכל-אוכל, בשרי,ירקות... ממומלץ תשאלי אחות טיפת חלב או תזונאית מוסמכת, אני מדברת מתוך הרגשה, אימהות וצפייה באמהות אחרות ואיך שגדלתי בבית... אני לא סמכות מקצועית.
ולסיום, מישהי יודעת למה המקלדת עושה לי אנטר כל פעם
שאני לוחצת
ש ואני צריכה לריב איתה כדאי לעלות את ה
ש למעלה??? איך מתקנים את זה רב
ש"ע!!!!!
בגיל שלו הוא עוד לא "צריך" לאכול מוצקים, ויכול בהחלט לשגשג גם על תחליף.
גם אני נוהגת כמוך - נותנת מה שיש מתוך האוכל שלנו, ולא מבשלת במיוחד.
בגילאים האלה אני משתדלת להמעיט בחלבון מן החי (לא נותנת מוצרי חלב ובשר). בהרגשה שלי, זה יותר נכון, אבל כנראה זה לא נפוץ.
כמו שהמליצו לך שיהיה לידך שאת עושה עבודות בית ואפשר לשוחח ולשיר תוך כדי בהקשר למה שאת עושה,אחהצ אנחנו לה יותר חופשי בלי התערבות שלנו.
בתזונה אתם במצב טוב יותר ממני,שלי לא רוצה כלום פשוט כלום חוץ ממי עגבניה וטחינה.
למשל- אחת עם חרוזים גדולים (לא מסוכנים), אחת עם דופלו, אחת עם כדורים בכל מיני גדלים, אחת עם כלי נגינה לילדים, אחת עם ספרים שונים, קוביות, טבעות עם מוט השחלה, משחקי מים לאמבטיה- תכיני פעם אחת,ואז כל יום תשלפי לו כמה, וזה יעסיק אותו ויגוון לו את החיים..
וגם- סדר יום בגדול של משחק, אוכל, פעילות יותר אקטיבית- תבני לו ג'ימבורי בייתי מכריות, כדורים וכל הבא ליד, פעילות מוסיקה, שוב אכילה, שינה וחוזר חלילה.
נראה לי שחשוב לגוון לו את הפעילות. זה לא דורש ממך לתפעל אותו כל היום, אלא לתת לו לשחק גם לבד, רק להחליף מדי פעם את התפאורה ואת המשחקים.
טיול נראה לי כדבר חשוב- גם לנשום אויר צח, לספוג קצת שמש וגם לראות דברים שאין בבית.
הוא עכשיו על הגבול אבל עוד שניה את תראי שהוא מבין יותר, קולט מהסביבה, מגיב ומתעניין, וחבל למנוע ממנו גירויים.
וגם- חשיפה לילדים אחרים היא חשובה. בהתחלה הוא לא יאהב, אח"כ הוא יתרגל. זה חשוב להרגלים החברתיים שלו. עכשיו זה הגיל להתחיל את זה (בלי לחץ- הוא לא יהיה אנטי חברתי אם לא, אבל כן כדאי לנסות..).
בהתחלה לא היה לי כח, זמן וסבלנות לשחק איתה ולהעסיק אותה.. עשיתי את זה-אבל זה הגביל ואתי מאוד מאוד בסדר היום שלי. ויש לי הרבה מטלות בלי עין הרע.. לימודים, בית, עבודה...
יש לי ספריית כוורת נמוכה כזו, 2 קומות של 3 תאים,. רוקנתי אותה מהספרים שלנו ושמתי שם מדף אחד של הספרים שלה וכל השאר המשחקים שלה. אין לה טונות משחקים, אבל הכל מוצע לה באופן תמידי.
היום ב"ה היא מגיעעה לבד לכוורת ולוקחת לעצמה ספר או משחק גם אם אני לא איתה..
נכון שזה רלוונטי לגיל גדול יותר מ10 חודשים אבל לדעתי אם המשחקים יהיו זמינים לו באופן תמידי את תרגישי שאת פחות צריכה להעסיק אותו.
לגבי התזונה-
אני לא חושבת שצריך להיות משוגעים... מותר לחפף לפעמים, אבל לדעתי צריך ש85%-90% מהזמן תהיה לו ארוחה מזינה.
ים לגמרי-פסטה, אורז, שציצל, עוף.. הכל! מה שאנחנו אכלנו-היא אכלה.
אא"כ את לא מעוניינת לתת לה חלבון מן החי (ויש הרבה דעות כאלה) ואז את מוותרת על החלבון ונותנת לו אורז עם ירקות או פסטה או-פשוט כל מה שאתם אוכלים.
נראה לי מאוד בריא לא ,"להשתגע" סביב הילד, ולתת לו להעסיק את עצמו. מהקצת שראיתי אצלי ומסביבי- ילדים ש"מניחים" להם לומדים להעסיק את עצמם בצורה נהדרת.
ולא, זו ממש לא הזנחה, זו נתינת מרחב לילד למצוא דברים שמסקרנים אותו, ללמוד בדרכו שלו, ועוד.
אם את מרגישה שבא לך קצת יותר- אז תוסיפי לפי מה שאת רוצה- סיפור, שירי אצבעות, ושאר המלצות שנכתבו כאן. אבל לא מתוך שאת מכריחה את עצמך, אלא רק כי את רוצה וזה משמח אותך ומתאים לך..
אז אחרי שהייתיי אצל הרופא והתכוננתי נפשית לזה שאני הולך לשים התקן, בסופ לא היה לו, ואין כבר את האפשרות לקנות במקום ולהתקין.. אז הוא הביא לי מרשם להתקן נובה טי...הלכתי לבית מרקחת של הכללית, לא היה להם במלאי אבל ביקשתי רק שיגידו לי מה המחיר והרוקחת אמרה 84 שק'לים. העניין הוא שאני שמעתי שזה עולה ממש יקר בסביבות ה400 שקל..זה הגיוני המחיר הזול הזה?!?
וסתם לידע כללי לכולן- קניתי בבית מרקחת 5 בדיקות הריון ב10 שקלים!! סתם שיהיה שאוכל לבדוק מידי פעם ובלי להרגיש שכל מקלון שווה זהב...![]()
ילדתי לפני 5 וחצי שבועות, מעונינת לחזק את הגוף ולחזור לגיזרה, מור להתחיל התעמלות? מה הכי מומלץ בהתחלה, פילאטיס? או אירובי? או שבכלל מתקני כושר?
ממליצה על הליכות,שחיה..בהדרגה פילאטיס גם טוב וגם אירובי רק לא לקפוץ מעל הפופיק.
אין שום אפשרות שהוא יגיע וירגיש את פתח הרחם. זה לגמרי "מחוץ לתחום", ועוד יש צוואר הרחם בדרך.
בכל אופן, כן, יכולה להיות פתיחה בשבוע כזה, ואין עם זה שום בעיה. לא הייתי הולכת לבדוק.
כל האיזור מתרחב ומתרפה, בתור הכנה לתינוק שיצא.
זו הסיבה שיש נשים שיש להן בריחת שתן בזמן ההריון, השרירים רפויים.
גם לדעתי אין סיכוי שהבעל יגיע לצוואר הרחם.
מישהי יודעת מה הגישה של לניאדו לגבי לידה לאחר ניתוח?
זו היתה לידה שניה (אחרי לידה ראשונה רגילה ולא ניתוח). הניתוח היה לאחר פתיחה מלאה ולחיצות שתוך כדי היו ירידות דופק של העובר (מה שהוגדר כמצוקה עוברית, לכן היה ניתוח חרום).
לפי מה שכתוב במכתב השחרור, החתך הוא חתך רוחבי, היילוד הוצא ללא קושי ולא היה שום צורך להרחיב את החתך. אני בהריון שלישי, ורציתי לברר קצת...
יודעות אם יש לזה משמעות?? הוא ממש מתנהג כרגיל ואוכל כרגיל.. דלקת בדרכי השתן?? חוסר בנוזלים??![]()
רקע- ב"ה ילדים בבית הקטנה בת כחצי שנה.
אני מעוניינת למנוע רק כמה חודשים. מניקה מלא בינתיים.
אני מחפשת אמצעי מניעה רק לכמה חודשים (רוצה בע"ה עוד הריונות ).
לא רוצה גלולות (יותר מידי תופעות לוואי וניסיון עבר לא משהו...) ולא נרות (מגעיל ולא מספיק מונע).
האם אתן מכירות/יש לכן ניסיון עם אמצעי שיכול לענות על הדרישות?
תודה מראש
אני![]()
וכל 3 ח' מחדשים את הזריקה.
הנה הסבר כללי מה זה דיאפרגמה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%92%D7%9E%D7%94
אני מספרת לא מניסיון אישי, מעולם לא התנסיתי. אבל אם את רוצה למנוע רק לכמה חודשים - אולי זה מה שהכי יתאים לך. בעיקר אם יש לך ניסיון רע עם הורמונים.
צריך ללכת למומחית שתתאים לך סוג ותלמד אותך איך להכניס נכון.
בדומה לנרות, נראה לי שזה קצת הורס ספונטניות... זה החיסרון.
אחוזי מניעה קצת נמוכים ביחס לגלולות והתקן, אבל גבוהים ביחס לנרות. ואת גם מיניקה, זה תורם משהו.
הלכתית - בעיקרון מותר. יש פוסקים שלא מתלהבים אותו ושומרים אותו לאין-ברירה (אאל"ט - הרב אבינר למשל) ויש פוסקים שדווקא מעדיפים אותו על פני הורמונים (אאל"ט - הרב דב ליאור). אל תסמכי על הידיעות המקוטעות שלי, תשאלי.
או כרית/בקבוק חם על הבטן לא ישירות מעל שמיכה או משהו..תרגישי טוב!
בגלל החומציות זה יכול לעשות כמעין התקפי אולקוס, אני לא כ"כ מבינה בזה אבל נראה לי שיש חיידק שמגלים בנשיפה שמעודד את זה, אני לא יודעת אם מזה את סובלת אבל אם אלו כאבים ממש חזקים שנרגעים רק אחרי שכיבה על הבטן אז כדאי לך לבדוק ולמנוע מעצמך סבל מיותר.. בהצלחה!!
אז השגתי מהשכנים אתרוג שברכו עליו, בשביל חברתי היקרה שעומדת ללדת את בנה הבכור, ממש בכל יום!
מה בדיוק היא אמורה לעשות? לנגוס ולירוק בנימוס? לתקוע לפני כן בשופר? להקיף את האתרוג 7 פעמים? מישהו???
זה החלק עם הצ'ופצ'יק..
אצלי זה עזר לפני שנה(:
יש כאלה שמגדילות לעשות ואוכלות אותו, אני הסתפקתי בלנשוך אותו, ושמרתי בצד
למקרה הצורך (טרם הגיע
)
שיהיה בקלות ובשנה טובה!
שקשורה לתיקון החטא של עץ הדעת. תחפשי (אם מותר פה לכתוב...) היה על זה שרשור עם התחינה בפורום הריון לידה של כיפה
יוקטנהאשמח לשמוע על:
ד"ר אקרמן-בוייאר (הכי קרובה לי). נעימה? עדינה? לא לחוצה ומריצה למלא בדיקות וכו'? אני מחפשת רופאה עם "כתפיים" שלוקחת אחריות ומשרה בטחון אך שתהיה נחמדה.
ד"ר יעל יקל - שמעתי הרבה המלצות אך זה יותר רחוק, האם שווה להשקיע?
כנ"ל ד"ר דרוקמן.
תודה
מישהי ערה כאן במקרה?
האמת שזה די דחוף...
הילדונת בת שנה התעורהה ב-9 בערב קודחת מחום.
ברור קצר העלה שהוא עומד בדיוק על 40 מעלות! הצילו! מה עושים?
אז מיד נתתי נר אקמול אחד להורדת החום+ אמבטית מים פשורים.
היא נרגעה קצת, התאוששה, התחילה לחייך ולשחק.
בשלב מסוים מדדנו שוב חום, והיה לה 38.2.
היא נרדמה שוב באיזור 11 בלילה,
אבל עכשיו התעורהה עוד פעם, והיא גונחת ומתייסרת המסכנה,
ושוב היא רותחת בטירוף.
אני אפילו לא מעיזה למדוד חום ולגלות כמה יש לה...
אז מה עושים? לחכות עד 3 בלילה כדי לתת לה עוד אקמול?
אי אפשר לתת לה עכשיו? (כבר עברו 4 שעות מאז הקודם...)
אשמח לעצות מהירות!
תודה רבה ורק בריאות!
מותר לתת אקמול כל 4 שעות, אך לא יותר מ6 פעמים ביממה.
חוץ מזה- מותר לתת במקביל אקמול ונורופן- זאת אומרת- כל אחד מחושב בפני עצמו כי הם מכילים חומרים שונים לגמרי, אז אם נתת אקמול ואחרי שעתיים אפילו יש חום מאד גבוה- אטפשר לתת נורופן
(רק ממליצה לכתוב על פתק את שעות הנתינה של כל אחד- שלא להתבלבל...)
רפואה שלמה!!
הבעיה היא שעכשיו מדדתי לה שוב חום, ויש לה 40.5...
איזה פחד!
התקשרתי למוקד הלילה של כללית והתייעצתי עם רופא ילדים שהמליץ לי לנסוע לבית חולים...
אננחנו מתארגנים עכשיו.
בשורות טובות בע"ה!
כסא בטיחות לרכב.. (אחרי הסלקל..)
הקטן בן שנה ב"ה, וקצת נמאס לי מסלקל שלו ומזה שתמיד חם שם והוא לא מקבל מזגן ומזיע.. (לא בטוח שלילד זה מזיז אני יודעת.. תמיד זה שגעונות של הורים..)
בכל מקרה- אשמח לשמוע המלצות מאנשים שיש להם כסא לפחות חצי שנה (שרק קונים הכל נראה ורוד, אח"כ מגיעות התובנות)
פשוט תהינו לעצמנו למה יש כסאות ב150 ש"ח וכאלו ב999.. - אני יודעת שיש ריפוד/ מותג וכו', אבל באמת- מה חשוב לשים לב? האם יש לכם נסיון עם משהו ספציפי שהיה טוב/ לא טוב..?
נשמח לדעת! תודה רבה לעונות!
לי היה כיסא די רגיל אין לי מושג של איזו חברה.
רק לשאלה למה יש ב 150 ויש ב999, הסיבה זה לא רק המותג אלא מידת הבטיחות של הכיסא. אפשר לראות שהכסאות הממש יקרים הרבה פעמים מאד כבדים כי יש בפנים איזה חיזוק מתכתי מהצדדים וכד' למקרה תאונה. גם האיכות של הפלסטיק מן הסתם משתנה.
וכמובן איכות הבד של הריפוד, כמה הוא מזיע, האפשרות להוריד ולכבס וכו'.
צריך לשים לב גם שיש כסאות רחבים יותר ופחות אז אם המקום באוטו מוגבל כדאי לשים לזה לב.
יש דברים שלא מתקמצנים עליהם
מה שעניין אותי האם הם לוקחים יותר כסף על הבטיחות או על "שם המוצר".- רק בגלל שזו חברה מסוימת זה עולה יוצר או שבאמת יש לזה הצדקה?
אני לא חושבת שמחיר מעיד על איכות...
אני לא זוכרת את השם של החברה (הכסא אצל ההורים שלי) אבל קנינו אותו בהום סנטר....
והמוכר אמר שמשלמים גם על איכות ועמידות הכסא, אך הרבה גם על המותג ועל איכות הבדים (שיהיה נעים יותר לילד).
מה שלדעתי חשוב לראות זה כסא שעומד בתקנים הנדרשים, שהבד נושם (כדי שהילד לא יזיע) ושאפשר לשנות את מצבי הכסא מישיבה למעט שכיבה בלי לשחרר את הכסא מהאוטו כדי שיהיה לילד יותר נוח לישון/להסתכל בחלון ולא להשאר במצב סטטי אחד.
היו לנו כבר כמה סוגים, לא זוכרת שמות, אבל לא היו הבדלים גדולים בינהם.
ממליצה על חנויות זולות או לנסות מבצעים (למשל פעם בשנה יש בשילב חודש בטיחות- 50% הנחה על כל הכסאות- לא יודעת אם יש עכשיו- שווה לבדוק...)
כסא שעבר מבחני ריסוק, והציון שקיבל בהם.
נוחות קשירת הילד.
לנו יש Evenflow Triumph ואנחנו מרוצים (לא נוסעים הרבה, בס"הכ).
אה! וחשוב לדעת שכסא בטיחות טוב רק לעשר שנים או משהו כזה, ולפעמים אחרי תאונת
בהצלחה!
כל 5 שנים יש להחליף כסא וכן אם עבר תאונה- חייבים להחליף.
הבחורה בת כמה ימים, זה ככה מאז שהיא נולדה,
מה זה יכול להיות? מטריד?

ממליצה גם לעשות זוב בדיקה עוד יומיים או באמת בדיקת דם שהיא אמינה יותר.
ומשיטוטים באינטרנט הבנתי שזה אומר תחילת הריון ממש (כמה זמן את מאז המחזור?) או בעיה בהריון ואז ערכי הבטא נמוכים מאד.
בכל מקרה- בדר"כ זה תקין וכדי להיות בטוחה כדאי לעשות בדיקות דם או לחזור על הבדיקה או כמה ימים.
הייתי אצל רופא נשים כנראה שכשיש לי ביוץ יוצאים לי כמה זקיקים קטנים ולא אחד או שתיים גדול וטוב .. אז הוא אמר א יכולה לנסות להיכנס להריון ככה זה פשוט יותר קשה ויותר זמן..\
ההסטוריה שלי- הריון ראשון ספונטני הריון שני איקלומין עם אותו סיפור של זקיקים קטנים אחרי ניסיון חצי שנה של דיקור ולא הלך אז לקחתי בנגלה השניה נכנסתי להריון.. ועכשיו אותו סיפור זה מבאס כי גם יש לי חוסר איזון בהורמונים דימומים באמצע חודש אז כנראה שאצטרך שוב את הכדור למישהי זה קרה? יש לכם רעיון מה עוד אפשר לעשות.? אני מנסה גם דיאטה
שיעול יבש, נבחני, שמפריע לה לינוק. מה אפשר לעשות? (מקצרת כי היא בידיי).
ממליצה על מכשיר אדים קר (למרות שצריך לבדוק אם אכן עוזר- כי אצלי לפעמים זה רק החמיר...) או לתלות כביסה אצלה בחדר או סתם להניח מגבת רטובה (מוסיף לחות ואף פעם לא מזיק).
אם היא מצוננת- טיפת מי מלח אחת באף כחצי שעה לפני ההנקה משחרר הכל ומאפשר לנינוק נורמלי.
חוץ מזה- אין לי עצות נוספות- אשמח לשמוע שיהיה בעת הצורך...
רפואה שלמה!!
אני בשבוע 26, יש לי מידי כמה ימים התקשויות בבטן? זה יכול להיות צירים מוקדמים?
ואם כן, מה ההשלכות של זה כרגע?
אם זה לא עובר צאי להיבדק.
יבדקו א אורך צוואר הרחם,יתנו נוזלים ואם זה באמת צירים שמובילים ללידה ינסו לעצור או יזריקו זריקה להבשלת ריאות.
בשורות טובות!
יוקטנהאם זה קורה בעיקר במנוחה, זה ברקסטונים 
אפשר להשתמש בהם כדי להתכונן ללידה: בכל פעם שאת מרגישה בהתכווות, להניח ידיים על הבטן, לעצום עיניים, לנשום אל הרחם, ולנשוף כאילו החוצה מהרחם למטה 
(לא בנהיגה!!!
)
ככה תלמדי לקשר בין התכווצות והרפיה - זה מעולה ללידה!
הנה שבועיים וחצי אחרי הלידה התיישבתי לכתוב,קחו אוויר מקוה שזה לא ייהיה ארוך..
אז הנה אני שבוע 39 עם ילד מקסים בן שנתיים וחודשיים בבית,במוצאי ר"ה מתחילה להרגיש התכווצויות לא כואבות במיוחד ומעדכנת את בעלי,שבנתיים הספיק במהלך החג לפתח חום 40 מעלות ודלקת גרון נוראית-הוא כמובן אמר שלא מתאים לו כ"כ עכשיו ואני מנגד אמרתי לו שלא שואלים אותו ושיתחיל להחלים מהר!!!![]()
לילה לאחר מכן-רביעי,בשלוש בלילה התעוררתי מכאבים של צירים עדיין לא כואבים אבל מכיון שידעתי שאני רוצה ללדת בנתניה (אני במקור משם ורציתי את אמא איתי ואני מכירה שם המון בצוות והן מקסימות וילדתי שם בלידה הקודמת קיצר אני אוהבת את המקום)..אז החלטנו להתארגן לשים את הקטן אצל חמי וחמותי שגרים ליד-הוא מסודר במעון עד 4 ולסוע לנתניה נהיה קצת אצל ההורים עד שיתפתחו צירים,
שכחתי לציין שאני גרה בבקעה והנסיעה לנתניה היא בערך שעה וחצי אז לא רצינו לקחת סיכון,עלינו לאוטו התחלנו לסוע ככל שהתקרבנו כמובן הצירים הלכו ופחתו אז נסענו ישר לאמא שלי,הצירים נעלמו כלא היו ובכ"ז מכיון שהייתי עם סכרת הריון וממילא הייתי צריכה ללכת למעקה קפצנו לבי"ח עשינו מוניטור ולחץ גם הכל היה תקין ב"ה והחלטנו לחזור הביתה-בעלי רצה להיות בבית הוא עדיין לא הרגיש כ"כ טוב.
באותו לילה,חמישי,הצירים כבר העירו אותי הם ממש כאבו התקשרתי לשכנה שלי דולה,מקסימה שנשמה איתי כל הדרך לנתניה,הצירים כבר היו במרווחים של 10 דקות נסענו ישר לבי"ח שם במיון קיבלה אותי חברה שלי שבימים אלו הפכה למיילדת(איזה כיף!!) מוניטור פתיחה ואין כלום...הרופא אמר תשארי באיזור הלידה תתפתח ביממה הקרובה (ממש יופי),אז שוב נסענו לאמא,שם הסתובבתי,נשכבתי,שתיתי יין אכלתי שטויות בשעה 2 (יום שישי כן?!)הקאתי ואז הגיעו צירים שפשוט קרעו אותי,אמרתי לאמא הולכים עכשיו,
בעלי שזכר מהלידה הקודמת שזה לוקח זמן אמר תתקדמו אני אבוא עוד מעט...בקושי נשמתי עד החדר לידה0אמרתי לאמא שלי בחוסר אוויר שאם היא לא תנשום איתי אני לא אצליח לנשום!!אז היא המקסימה נשמה איתי בקול גדול,נכנסנו למיון חברה שלי(זוכרים אותה)עמדה לסייים משמרת אומרת לאמא שלי טוב היא בלידה,יאללה מוניטור שוב-צרחתי עליה שתעיף את זה ממני כי זה כואב לי בשכיבה(מסכנה מה שהיא עוד חטפה ממני שם),פתיחה 5,יאללה רוצי לחדר לידה חדר צמוד למיון,3 אחיות יחד הפשיטו אותי ושמו לי את הכותונת הזאת..אנחנו נכנסים לחדר לידה אני צועקת-"אני יולדת",האחות מכניסה יד,כן את יולדת פתיחה 10,פתאום ירדו לי המים בבת אחת,אני צורחת עליהם אני ררוצה אפידורל!!!!אף אחת לא עונה(כולל חברה לי שהצטרפה ללידה) ושוב אני צורחת שם(תכננתי לקחת אפידורל בפתיחה 0 אם היה אפשר),המיילדת שילדה אותי גם בלידה הקודמת פתאום הגיעה התחילה משמרת היית מאושרת(באמצע הכאבים)היא גם שכנה של ההורים...היא אמרה לי בשקט-"את לא מקבלת אפידורל 2 לחיצות ואת יולדת"...ישר נהיה לי יותר כואב...
אני על המיטה,אמא שלי תופסת רגל אחת,חברה שלי את השניה ואני נזכרת שבעלי בבתי,צעקתי לאמא שלי שתוך כדי נשימות ולחיצות איתי התקשרה אליו ושאגה לו היא יולדת!!!הוא לא הבין אבל התעשת בזמן ושם גז....
ובנתיים כבר לחצתי יותר מ2 לחיצות וזה עוד לא נגמר בשארית כוחותי עוד קצת ועוד קצת ו בזכות כל המקסימות שהקיפו אותי,בעלי נכנס לחדר הלידה וילדתי את הבת המתוקה שלנו והכל תוך רבע שעה!!!!!!!!!!!!!!!!
הלם.....זאת המילה...]שוט הלם...הכל כאב לי ה-כ-ל והמילדת שמה לי את הפשושה על הבטן ולא הבנתי מה היא עושה שם והרחם כאבה לי בטירוף...לא יכלתי לגוע בקטנטונת רק אחרי חצי שעה בערך עם כל הכאבים ניסיתי קצת להניק אותה ואחרי שעתיים נכנסה שבת תשובה וקיבלנו מתנה נהדרת מהקב"ה לחגים....
אני עדיין מתאוששת חייבים לחזל"ש יש גדול בבית שמאפש אותנו...קראנו לקטנה-הלל וזה אומר הכל.
אם שרדתן עד פה שכויח גדול ותודה רבה!
תגדלוה באושר ובשמחה עם אחיה הגדול. התמודדת מדהים עם הכאב. ובסה"כ בסוף היה מהיר ביותר.
מזל טוב !!!!
גם לי הייתה לידת בזק אחת ואני ממש מבינה שלא הבנת מה התינוקת הזאת עושה שם....
שתזכו לגדלה לתורה לחופה ולמעשים טובים
הרבה הרבה נחת
ושוב פעם מזל טוב
איזו לידת בזק,מקווה שיש לך חוויה חיובית..
שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..
שפע של חלב!
שם מקסים.
שיהיה מזל טוב לכל המשפחה!יוקטנה
ברוך ה'! המון מזל טוב! תגדלוקארין92אותה בנחת ושמחה בע"ה!!