ב"ה עשיתי שקיפות עורפית והכל היה תקין, ועל הדרך הוא כבר אמר לי מה יש לי בבטן..
רק מה- בעלי לא רוצה לדעת!! זה קשה לא לשתף!!
אני לא רוצה לשתף אחרים כי זה שלנו, אבל עכשיו זה "כאילו" רק שלי..
בהריון הקודם הוא זרק משהו על "לא לדעת" אבל אמרתי לו שאין מצב, והפעם לפני הבדיקה הוא אמר לי- אם הוא אומר מה יש לנו- אל תגידי לי! (הלכתי לבד, הוא נשאר עם הקטן..)
אווך זה ממבאס קצת שאי אפשר לשתף! במיוחד שזה המין השני ממה שיש בבית אז זה כיף כזה!!
רק אמרו לי לקחת בחשבון שזה 80% ולאחותי היה אותו הדבר אמרו לה שזה בת ואח"כ במורחבת ראו שזב בן.... ואכן נולד בן. אולי תספרי לאמא שלך אם היא אחת שיודעת להתאפק. או תשכנעי את בעלך לדעת מה המין זה מה שאני הייתי עושה.
היה לי שינוי בהרגלי אכילה אז עשיתי בדיקה בייתית ויצאה חיובי ואמרתי לבעלי שהבדיקה טועה כי אני מניקה והלכתי לרופאה והיא ענתה לי כן אני אפילו כבר רואה דופק את בסוף חודש שני...
יכול להיות דימום השתרשות זה עד שבוע 6 אם אני לא טועה
הנקה הפסיקה אצלי אבל יש כאלה שמניקות גם בהריון אפילו שטעם החלב קצת משתנה לחמצמץ...
גם וגם כי ההמוגלובין שלי ממש נמוך ואני עם תינוק ממש קטן.
בהצלחה גם לך!
את נמצאת בפורום דתי, השתדלי בבקשה להתבטא בסגנון מתאים.
תודה ושבת שלום.
הוא אמר לי שהסיכויים הם נמוכים מאד!!!
אני הגעתי אליו ביום המקוה ושאלתי אותו מה לעשות עד להשפעת הגלולות והוא אמר לי שהסיכויים שאכנס להריון בשבוע הזה עם הנקה הם נמוכים כ"כ, שהוא לא חושב שיש בעיה...
אבל כמובן- כמו בכל סטטיסטיקה- תמיד אפשר להיות במעט מאד אחוזים שכן יש ביוץ בשלב כזה...
הסיכויים די נמוכים,אבל אני מכירה כמה נשים כאלו.
בשורות טובות.
הבת שלי בת חודש יונקת וגם מקבלת מטרנה פעמיים ביום.
בימים האחרונים היא התחילה לפלוט את המטרנה ב'שלוקים'....
מה זה יכול להיות?
ומה אפשר לעשות עם זה??
אשמח מאד לתשובות!!!
בס"ד
כשהיא הייתה בת 7 שבועות נתתי לה מטרנה והיא הקיאה כמה פעמים אחרי - זה לא הייתה הפעם הראשונה שהיא נחשפה למטרנה וגם היא, אחרי הנמקה, לא מקיאה.
אותנו הפנו למיון אבל זה בגלל שהיא הקיאה המון...
בד"כ יש 2 חשדות במקרה כזה: 1- אלרגייה לחלב- האלרגיה יכולה להתפתח עם הזמן (וגם לעבור עם הזמן). צריכים ללכת לרופא ילדים ושהוא ייתן הפניה למרפאת אלרגיה. בסביבות גיל חצי שנה עושים תבחין עורי (מניחים על העור, עושים שריטה קטנה ורואים אם מתקבלת תגובה אלרגית) ואם יש צורך חוזרים בסביבות גיל שנה לעשות טסט במרפאה (כשהילד אוכל שם חלב תחת השגחה ורואים מה קורה)... כדאי שתפני לרופא שלך ובנתיים תמנעי מלתת לה מטרנה חלבית.. תראי מה הרופא יגיד..
2- צליאק. הצליאק לא משפיע על ההנקה אבל הוא גורם לכך שאי אפשר לעכל את המטרנה...למרות שאם הבנתי נכון זה לא גורם להקאות אז רוב הסיכויים שזה לא המקרה... אבל בזה אני פחות מבינה כי זה לא היה המקרה אצלנו..
שיהיו בשורות טובות!! 
שזה לא יהיה נוהל קבוע בכל בית חולים, אלא יבדקו לגופו של עניין - הערכת משקל של העובר, היסטוריה מיילדותית וכו'... וכמובן, גם לנטיית ליבה של היולדת יש משקל (חברתי שהייתה במצב דומה בשערי צדק קיבלה הסבר להשלכות אפשריות, והבחירה ניתנה בידיה).
כי היא מפחדת להגיע לזיהום או משהו בסגנון נותנים זירוז או מתעקשים על למשוך עד 37?
איך מיילדים ב37? (קיסרי או זירוז)
3 שבועות היא מקבלת אנטיביוטיקה זה לא מסוכן?
האם היא יכולה אחרי הירידת מים להיות בבית או שחובה בית חולים? (היא גרה 10 דקות מבית חולים כך שברגע תחילת צירים היא יכולה להגיע)
ובכלל מאיזה שבוע הריון מומלץ לארגן תיק לידה ומה צריך להיות בו?
דבר כזה. לתינוק יש ייתרון כל שניה שהוא בפנים.
אחרי ירידת מים העובר חשוף הרבה יותר לזיהומים, וגם הרעיון של אנטיביוטיקה במשך שבועות נשמע קצת מרתיע.
אני לא בטוחה שבמצב כזה זה כל-כך חד-משמעי שעדיף לתינוק בפנים מבחוץ.
אם היא תתעקש יילדו אותה כמו שהיא רוצה.
אף רופא לא ייקח סיכון לסרב ואחר כך להיות נתבע על כל עניין שיכול להיות מקושר לסירוב שלו אז לעשות מה שחולה רצה.
היא יכולה לבוא אליו אחרי 6 שנים ולהגיד לו שבגלל שהוא לא הסכים ליילד אותה לילד יש הפרעות קשב וריכוז...
רציתי לשבור מעגל קסמים שלילי והצלחתי,יכולה למשרש אם בא לך.
כמה ימים המליצו לכן לנוח? חלק אמרו לי יומיים חלק אמרו לי שלושה..
עוד דבר, נגיד חייבים לשכב או שאפשר גם לשבת נגיד על הספה? להרים דברים לא כבדים מותר?
כמה מים מומלץ לשתות ביום הראשון? האם זה נחשב כימי מחלה להגיש למעביד?
שלושה, את לא חייבת רק לשכב את יכולה גם לשבת ולזוז קצת כל העניין בבדיקה הזו היא שמוציאים מי שפיר ואז הגוף חושב שיש ירידת מים ויכול להכנס למצב של צירים בגלל זה מבקשים לנוח כדי לא להכניס את הגוף לסטרס..אני ממליצה לך לא להרים כלום ופשוט לנוח (יש אישור מרופא אז תהני מזה 
עדיף לך לשתות כמה שיותר כדי להחזיר את מאזן הנוזלים לגוף, אני זוכרת ששתיתי המוןןן..היה לידי בקבוק וכשהוא נגמר הייתי ממלאה אותו מהמתקן של המי עדן - שתיתי לפחות 4-5 בקבוקים ביום (של 75מ"ל)
אני חושבת שאת יכולה להגיש את זה כימי בדיקה של הריון הרי מגיע לך 40 ימים אם אני לא טועה (אבל תבדקי את זה מול מקום עבודתך)...
אני בשבוע 24, וכבר כמה שעות לא מרגישה תנועות,
אכלתי שוקולד ושכבתי על הצד, אבל לא..
אולי הרגשתי תנועה אחת עמומה..
מה לעשות? אימאלה, לא רוצה לחשוב על הגרוע מכל
אבל הלחץ צריך לבוא בשלב מאוחר יותר...
לפעמים התינוקות בבטן ישנים שלוש שעות ברצף ובמיוחד בשבוע שלך יותר קשה יותר להרגיש תנועות.
אז אם תעשי זה פלוס זה יוצא שהסיכויים שלך הם שבעז"ה הכל בסדר(!!)
אבל-
אחרי שנרגעת, ואת יודעת שהסיכויים שלך הם טובים
תנסי פעם נוספת:
תאכלי עוד משהו ותשתי הרבה מים.
תשכבי על הצד ותנסי להרגיש שוב תנועות. תשתעלי קצת, תשכבי ותזכרי שבעז"ה הסיכויים למשהו ח"ו הם נמוכים.
אי אפשר שלא להיות בלחץ, אבל לפעמים הלחץ לא מוסיף לנו טוב.
אחרי הכל, אם את עדיין לא מרגישה כלום
תלכי למיון ותבדקי שהכל בסדר.
ותעדכני(!!!!) בהצלחה!
ב"ה התנועות התחדשו, בעלי טוען שהוא מרגיש ככשם יד על הבטן,
ומאז הרגשתי הרבה תנועות ברורות ב"ה.
בעתה אחשינה תודה על הדאגה , לא הצלחתי לענות לך באישי, חיממת את ליבי.
ותודה גם לך קרמבו המתוקה.
אם אני מתחילה לידה בחדר "לידה טבעית" ובשלב מסוים מבקשת אפידורל
האם חובה לעבור לחדר לידה רגיל או שאפשר להישאר בחדר הטבעי?
אני שואלת לגבי לניאדו וגם לגבי בתי יולדות אחרים באזור המרכז
חשוב לי להישאר בחדר הטבעי בכל מקרה
אשמח גם לשמוע אם מישהי התנסתה בכך
תודה.
זה הכלל בלניאדו לפחות. ואת צריכה לשלם על החדר גם אם היית בו בדיוק 10 דק' עד שילדת\לקחת אפידורל ועברת לחדר רגיל..
יוקטנהגם אני רציתי בחדר הטבעי, וכשהגעתי אמרו לי שחסר לי טופס אחד ולכן אי אפשר להכנס כי אין את האישור של הד"ר שאחראי על זה או משו,
החלטתי לא להתבאס וגם חשבתי שאולי אני כן אלד עם אפידורל כי היו לי צירים ממש כואבים ולא היה הפסקה ביניהם- גם בין הצירים ממש כאב וזה הרבה יותר קשה להתמודד עם זה [בסוף התברר שזה היה כך כי היה לי OP]
אז נכנסתצי לחדר רגיל, ב40 דק' הראשונוץ ישבתי במקלחת עם כדור- במיון, והיה ממש סבבה! לא צריך בשביל זה חדר פרטי.. אח"כ חזרתי לחדר, ניסיתי עוד קצת על כדור, אבל מהר מאוד קראתי למרדים כי זה היה בלתי נסבל [מסקנה- לא לצאת מהמקלחת עד הלידה!! הייתי יכולה לסחוב שם עוד, סתם9 יצאתי כי הייתי בקרנית אם התקדם משו..]
קיצר, לא יודעת אם באמת זה שווה את כל הכסף [1000 ש"ח, לא? זה המוון..] כי אפשר ממש טבעי בכל חדר רגיל, ובייחוד בלאנידו..
למשל לשלוט על התאורה בחדר
לא להתחבר למוניטור רציף
והייתי רוצה שהצוות יהיה בראש של - כמה שפחות התערבות שלא לצורך
בלי ללחוץ עלי לזרז למשל
בלי עירוי
אפשרות לנוכחות ולמגע עם בעלי- בפרטיות ככל האפשר
וחשבתי שבחדר טבעי יהיה לי קל לקבל את כל הדברים האלה....
זה לא הנוהל הרגיל ללידה תקינה.
לגבי תאורה בחדר, את יכולה לבקש ולשלוט בתאורה, אלא אם צריך משהו שמחייב אור אז מדליקים לרגע ומכבים אח"כ.
ניטור רציף- אם את חתמת על לידה טבעית או שהלידה מתנהלת כמו שצריך את לא חייבת ניטור רציף ויכולה לבקש להתנתק מהמוניטור.
חוצמזה שאפשר גם עם מוינטור לעשות כמעט הכל (חוץ ממקלחת), לשבת על כדור, להתנוענע, ועוד..
בד"כ המילדות עמוסות כך שאם לא צריך הן לא צמודות אליך ויש לך אפשרות לפרטיות מלאה.
ואם תדברי עם המילדת בנעימות, את יכולה לקבל כמעט כל מה שאת רוצה...
האם מה שכתבת נכון לגבי לניאדו?
בנוסף, הייתי רוצה "לבלות" כמה שיותר זמן במים- עדיפות לישיבה באמבטיה
איך שאני מכירה את עצמי אני טיפוס שמאוד רגיש להתערבות פיזית
מעולם לא עברתי בדיקה פנימית למשל
אני פוחדת שלא יהיה להם סבלנות אלי
בסה"כ מה שאני רוצה זה שיניחו לי לנפשי ויתנו לי את הזמן שאני זקוקה לו
וכמה שיותר פרטיות
אם מישהי מכירה אופציה יותר טובה מלניאדו בשבילי, אשמח לשמוע.
בגלל שזאת לידה ראשונה שלך, ולידות ראשונות הרבה פעמים ארוכות יותר, הייתי ממליצה לך לסחוב כמה שיותר בבית. תוכלי לשבת באמבטיה (בהנחה שיש לך, וגם לפי מה שאני ראיתי ברוב בתי החולים אין אמבטיה אלא מקלחת רגילה) כמה שאת רוצה, בלי שום לחץ, בנינוחות ובשלווה.
עוד עצה: אל תהיי נעולה על כלום. אני גיליתי שאם האור מעומעם או לא לא השפיע עלי בכלל, וגם לא דברים אחרים שחשבתי שיהיו משמעותיים. לעומת זאת במהלך הלידה גיליתי דברים אחרים שהיו חסרים או שהפריעו. אז חשוב לבוא פתוחים וגם חשוב שבעלך יידע את זה ויהיה רגיש אם משהו פתאום דווקא יפריע לך במקום לעזור.
אם את ממש נעולה על לידה טבעית ללא משככי כאבים, הייתי ממליצה לך לתרגל המון המון הרפיות ודימיון מודרך. חשובלתרגל גם הרפיה תוך כדי כיווץ איבר אחד בלבד (אני לא זוכרת איך קוראים לתרגילים האלה...). וגם לתרגל הרפיות תוך כדי שאת עם עיניים פתוחות ומדברת, כי בבית חולים תצטרכי לענות על לא מעט שאלות, ולהיות רפויה וממוקדת. ועל זה צריך להתאמן.
גם על נשימות עמוקות מאוד כדאי מאוד להתאמן. זה משהו שאם לא מתאמנים עליו מספיק די קשה לעשות אותו במהלך הצירים... וחשוב שגם המלווה שלך יידע לעשות את הנשימות המתאימות לכל שלב כדי שיוכל להזכיר לך במהלך הלידה.
אגב, את האימונים האלה צריך להתחיל כבר מהטרימסטר השני. אני התאמנתי חודש לפני וזה לא הספיק לי בלידה הראשונה.
בגוש דן?
אינני מעוניינת בקורס קבוצתי
דרך אגב, אני לא פוסלת אפידורל בכלל
רק שיתנו לי לזרום עם הגוף שלי ולא יתערבו בגלל שיקולי המערכת או חוסר ידע/רגישות
אני לא גיבורה גדולה ואני יודעת שאם הכאב יהיה בלתי נסבל אבקש אפידורל
בקשר ללסחוב בבית - אני פוחדת (יותר מדי משתמשת במילה הזאת...) שכשאצא מהאמבטיה בבית, ואצטרך לנסוע כשלושת רבעי שעה עד לניאדו- זה לא יהיה הכי נחמד, בלשון המעטה
לכן חשבתי להגיע דווקא בשלב מוקדם ולהרגע שם
אני מכירה מישהי מדריכה בשיטת קיי בפתח תקווה.
ככה שאם תגיעי מוקדם מדי, תצטרכי להירגע איפה שהוא בסביבה...
אני אישית ממליצה על חוף הים שמול בית החולים. רק שאין שם מקלחת
יש דרך לדעת בעצמי, כדי לא להגיע לפני הזמן?
ככל שהכאבים יותר מוגברים וזה כל שלוש דקות לערך סביר להניח שאת בפתיחה כלשהיא
ואם כך תרגישי כדאי ללכת לבית הרפואה הקרוב.
לגבי בדיקה עצמית אין אפשרות כזאת לפחות ממה שידוע לי אך אם את כבר בהמתנה ללידה שם אחות בודקת אותך ומוודאת שאת עם פתיחה!
בהצלחה ואל תילחצי זה מאד חשוב כי ככל שיותר רגועים הסיכויים גבוהים יותר ללידה בריאה וכמה שפחות כאבים עוצמתיים!
שיהיה לך לידה קלה ומהירה ושתצאי בידיים מלאות אמן!
זה קשה, לא נוח וצריך לדעת מה לבדוק.
את צריכה להגיע לצוואר הרחם שבתחילת לידה עד פתיחה 3-4 הוא אחורי וקשה להגיע אליו, להכניס 2 אצבעות בתוך הצוואר רחם ולהרגיש כמה הן נפתחות- זה הפתיחה בס"מ.
את יכולה לנסות להתאמן בהריון להגיע לשם... את רק צריכה תנוחה נוחה עם בטן שמנה להגיע עם האצבעות שלך פנימה...
גם לי זה קרה...
לא כל אחת יודעת לעזור לעצמה.
בטח שלא לא להכנס לפאניקה וללדת אל מקום נכון בלי שהילד יחבט במשהו.
ללדת צריך עזרה מקצועית.
אז אם תרצי אפידורל תהיי חייבת מוניטור רציף ועירוי
כך שאם תחליטי על אפידורל לא ממש יש טעם בחדר לידה טבעי
צוות בית החולים תמיד יציע לך התערבויות ולא יחייב אפילו אם יש ממש צורך - תמיד את יכולה להתנגד.
הדקירות האלה יותר מפחידות אותי מהלידה...
היתה לי לידה הכי לא "טבעית" שיש אבל ממה ששמעתי והרגשתי מסביבי הם משתדלים לא להתערב בכלל כל עוד את לא רוצה.
המיילדות היו ממש מקסימות ועזרו לי המווון בלידה עצמה, הם לא שגעו ובאמת היו בחוץ הרבה (הייתי עם אפידורל ונחתי אז לא הייתי צריכה אותן)
מה שכתבו לך על נשימות נכון לדעתי- כדאי לתרגל מראש וגם הבעל/ אמא (מי שאתך) שידע לעשות זאת..
בהצלחה רבה!
ד.א. לגבי מחט- ממש לא נורא- תסתכלי לצד השני ותוך 5-10 דק' האפידורל משפיע, והמחט לא מורגשת. זה משתנה מאחת לאחת כמובן אבל אם הכאבים בלתי נסבלים כדאי לפתוח את האופציה לקחת אותו ולא לבוא מקובעת כי שמעתי שמכמה נשים שבאו ככה ולקחו בסוף אחרי שעות של כאבים לא "נצרכים" מבחינתן..
לשיקולך..
בהצלחה גדולה! הכי חשוב שתהיי רגועה כמה שאפשר ותסמכי על מי שאיתך (לדעתי..)
לא מקבלים אפידורל בלי שקית שלמה של עירוי קודם ובלי ניטור רציף ובדיקת לחץ דם מדי כמה דקות.
אל תדאגי כשתגיע הלידה אם תרצי אפידורל הדקירה של המחט תראה לך כלום ביחס לצירים.
בבית היולדות ינסו לתת לך את המיילדת הכי מתאימה לראש שלך, בלי קשר לחדר. הן רוצות להתאים ליולדת!
פשוט תבואי עם תוכנית לידה, או סתם רשימה של הדברים שחשובים לך, וינסו ללכת איתך כמה שאפשר. תכיני גם את בעלך כמובן.
בהצלחה!
בחדר רגיל.
וכן, המיילדות עמעמו לי את האור, שמו לי מוזיקה, נתנו לי מקלחת חופשי, ורוב הלידה הייתי בסיבובים על הכדור...
וממש ממש עזרו לי להתמודד עם הצירים ללא אפידורלובלי שום לחץ...
אה, והמילדות מתוקות
חלקם עם מרשם רופא אז צריך ללכת אליו (רופא משפחה מספיק, לא צריך רופא נשים)
אם אין לך כוח אפשר לשלוח את הבעל לבית מרקחת הקרוב שיבקש משהו בלי מרשם..
לשבת במים חמימים (באמבטיה)
יש מגבונים שנועדו לזה, זה באמת עוזר במקום להשתמש בנייר.
בהצלחה גדולה, זה עובר!! והמון מזל טוב כמובן!
כמה עצות ששמעתי
דבר ראשון צריך לרכך את היציאות ע"מ שהמקום יתרפא יותר מהר:
- מים! המון המון המון במיוחד אם את מניקה
- להוריד כמה שיותר קמח לבן
- לאכול שזיפים
- ושמעתי משהו שלא ניסיתי אבל אמרו שהוא ממש עוזר - כף שמן זית לשתות על הבוקר, זה מבריח את היציאות החוצה
דבר שני מים קרים על המקום ואם את מצליחה אפילו קרח זה מכניס את הטחורים פנימה - ממש עוזר!!!
לא להתאפק!!! זה כואב... אני יודעת... אבל הכי גרוע זה להתאפק.....
המון הצלחות ובריאות מהירה!!!!
וגם לי..
לא ניסיתי
יש בבני ברק בית מרקחת בשם כמו "הוז"
ר' עקיבא פינת חזון איש
יש להם משחה טבעית ששמעתי על מישהי שלא יכלה לשבת והתוצאות היו שיפור מיידי
אם את מהאזור אולי תאתרי את הטלפון שלהם ותבררי איתם
מישהי שאני סומכת עליה אמרה לי להצטייד בה לפני הלידה
רפואה שלמה ומזל טוב!
תראי, לרוב נותנים כל מיני סוגים של משחות שכולם עשויים על בסיס של הממליס- שהוא צמח שמכווץ את כלי הדם. לפעמים המשחות לא ככ עוזרות. אפשר לקנות שמן הממליס טהו ולמרוח על המקום כמה פעמים ביום. יש גם מגבונים עם הממליס שנקראים פרוקטו-מגבונים והם מאוד טובים. אפשר להשאיר על האיזור במשך כמה דקות.
-חוץ מזה חשוב לנקות את המקום- כדאי להשתמש במגבונים ולא בנייר טישו רגיל, כי זה יכול לגרות את האיזור.
-חשוב גם לשמור שהיציאות יהיו רכות, ולכן כדאי לתקופה הקרובה שתקחי תוסף של סיבים תזונתיים. אני אישית אוהבת את בנפייבר. אל תשכחי להקפיד לשתות הרבה כדי לרכך את הצואה.
שיהיה רפואה שלימה!!
אבקה שנקראת: KONSYL, קניתי בכללית.
זאת אבקה ששמים במים,ושותים. לא זוכרת כמויות וכמנה פעמים. אבל, היא מרככת את היציאות.
לידה ראשונה סבלתי כמעט שנה, הורידים היו קרועים שם וזה עזר+ הרבה מים+ לא לאכול: אורז, ומאכלים שעושים עצירות (הרבה קמח, חצילים...)
וכמו שכתבתי לשטוף אחרי כל יציאה- לא להתעצל!!!
לי אישית משחות רק החמירו.
היא בת שנה וכל הזמן נושכת! ב"ה דווקא בהנקה היא כנראה מבינה שאסור כי זה לא קורה. אבל במשך היום היא תתפוס לי את היד או תהיה על הכתף שלי ואז תנשוך שם או את הצוואר.... ניסיתי בהתחלה להגיד לה אסור לנשוך ולהצביע על השיניים אבל היא חשבה שזה משחק והיתה מתחילה לצחוק אז החלטתי להתעלם אבל אין שינוי. יש למישהי הצעות או נסיון דומה?
האם יכול להיות שהיא מוציאה שן עכשיו? כי זה תגובה טבעית כאשר יוצא שיניים...
או אולי למדה מהסביבה שהביעו לה אהבה ובמקום לנשקה כביכול נשכוה מאהבה ואולי מחקה זאת.
סיבה שלישית יכול להיות אולי אבל רחוקה שעוד לא נגמלה מלהכניס לפה דברים וחושבת שזה אוכל....
עצתי לתת לה לשחק הרבה עם נשכנים וכו' וכך לאט לאט תרד מזה.
וללמד אותה שאם זה תגובה לנשיקה להראות לה דוגמה לכך עם דיבור שכך לא מנשקים וכו'. וכמובן להפסיק עם ה"נשיקות" - נשיכות.
לעולם אין לדעת, יש כאלו שמוציאים שיניים בגיל 4 חוד' (אישית לא שמעתי על משהו מוקדם יותר, לא אומר שזה לא קיים..)
ויש כאלו שמחכים עם זה..
הבן שלי עשה את זה גם בגיל הזה (3-4 חוד') ועדיין אין לי שיניים.. (הוא בן שנה כמעט)
זה גיל שהם מגלים את הידיים אז זה אמור להיות ככה, מהשלב הזה הוא אמור להכניס כל דבר לפה (התפתחות סנסו-מוטורית שכזו...)
כל עוד הוא אוכל רגיל אין מה לדאוג, וגם אם לא- לא הייתי דואגת, כל פעם בא להם משהו אחר..
טעימות של פרות וירקות,פרות מגרדים בפומפיה או מועכים בננה עם מזלג וכו'..ירקות במרק.
בס"ד
הרבה תינוקות מתרגלים למתיקות של הפירות וקשה להרגיל אותם אחר כך לירקות
(אם מתעניינת באוכל, אם יציבה ומחזיקה את עצמה, אם לא דוחפת החוצה עם הלשון כל מה שנכנס)
בשבועות ראשונים רק טיפ-טיפונת על קצה האצבע (עדיף בלי כפית). העיקר הוא ההתנסות בטעמים ומרקמים חדשים, היא לא אמורה לשבוע מזה.
בעיקרון מותר לתת הכול חוץ מ(ארץ זבת) חלב ודבש. למעשה נשמע הגיוני להתחיל בירקות.
כל מאכל חדש לתת לבד במשך שניים-שלושה בקרים (בבוקר ולא בערב כדי שאם חלילה תהיה רגישות תוכלו להגיע לקופ"ח), ואחרי שראיתם שאין תגובה חריגה אפשר לערבב עם מאכלים קודמים שניסיתם.
והעיקר שהקטנה תיהנה מזה... אם זה לא המצב, חכו קצת.
שלום רב.
ב"ה סוף סוף (אחרי 4 שנים),אשתי נמצאת בסוף החודש השני שלה אבל אמרו לה שיש חשש
לזיהום CMV לה ולעובר. היא כמובן נלחצה ופוחדת שיקרה משהו רע לעובר עקב ההידבקות
בוירוס. הרופאה שלה שלחה אותה לתור בבי"ח בינלינסון אבל זה רק לעוד כמעט חודש וחצי
(!!!).
האם יש מקום אחר שיוכלו לקבל אותנו מהר ולעשות את הבדיקה הזו? זה ממש חשוב.
תודה רבה!
אני חושבת שהידבקות של העובר היא רק בחלק קטן מהמקרים (לא בטוחה). בכל אופן מכירה מישהי שנדבקה בCMV וילדה תינוקת בריאה. מאחלת כך גם אצלכם.
בתחילת ההריון והבן שלה בריא ומתוק.הסיכון שהוירוס יעבור לעובר ויפגע בו במקרה שהאם חולה קיים אבל הוא קטן,בשורות טובות
נדבקתי בשלב די מוקדם (מה שיותר מסוכן להתפתחות העובר) והייתי בקשר רציץ עם מכון פועה ורופא למחלות זיהומיות בשם ד"ר מיסקין- עובד בירושלים, עם הכללית. רופא מעולה!
אין כל נזק לאישה אלא רק אולי לעובר, ולא תמיד הוא נדבק. ב"ה הבת שלי לא נדבקה והכל עבר בשלום, אבל אני מאוד מבינה את הלחץ...
משהי חוותה את זה? כאבים איומים של צמיחת שיני הבינה עד כדי כך שאי-אפשר ללעוס, בקושי לדבר וכו'...
הבעיה היא שזה קורה עכשיו...
אמרו לי שלא כדאי ללכת לרופא שיניים בהריון בגלל החומרים שבזריקות...
וגם משככי כאבים לא מומלצים בהריון..
משהי חוותה? יש עצות?
תודה.
בהריון בדר"כ יש יותר רגישות בחניכיים.
תרגישי טוב
בהריון - בגלל ההורמונים וזרימת הדם המוגברת יש יותר בעיות בחניכיים, יש מחקרים שניסו לדבר על קשר בין מחלות חניכיים ללידה מוקדמת -לא מספיק מוכך לכן אין מה להילחץ אבל כן מומלץ לטפל. שיננית מותר בכל מהלך ההריון. צילומים עדיף כמה שפחות אבל בהחלט מותר אם יש צורך מטרימסטר שני. הרדמה רגילה בכמות סבירה אין שום בעיה והיא מוגדרת בקבוצת התרופות של B . חבל שתסבלי סתם חוץ מזה שכשהאם לא רגועה זה לא טוב לעובר.
רפואה שלמה
בס"ד
אני נמסה מאיך שהיא מתרפקת עלי... ורוצה רק אותי...
אחחח
תאמת, אני משחקת איתה המון. אם אני ממש ממש עסוקה אז אני מושיבה אותה מול סרט במחשב [זה לא קורה הרבה- משתדלת לרכז את העבודות כשהיא ישנה] או שמה אותה לידי בעגלה עם צעצועים.
אגב, משחק שהולך אצלנו נהדר זה קוביות עץ. איך שהיא גילתה אותן היא נדלקה. שעות היא יכולה לשבת לשחק. רק לא להיבהל מריצפה זרועת משחקים, בערב מסדרים הכל והילד מבסוט
אני בגיל הזה הייתי מקפלת כביסה ומדי פעם זורקת עליו גרביים מהמתקן - הוא היה נקרע מצחוק.
מכירה אמא אחרת שעברה לשטוף כלים בגיגית על הרצפה - זה מאוד מעניין בשביל הקטנים (וכן, צריך אחר כך לגרוף מים החוצה ולהעביר סמרטוט, אז מה, קטן עלינו...)
וכו' וכו'. יצירתיות זה שם המשחק.
הבת שלי מתלוית אלינו בעגלה כשאני מנקה או בעלי מבשל,אנחנו משוחחים איתה,מראים לנו מה אנחנו עושים,שרים,מספרים לה מה נעשה הלאה
קיבלתי החלטה שכרגע העבודות בית פחות דחופות מחינתי ואני עושה אותן יותר מאוחר,הבנתי ששוה לי ילדה רגועה שמעסיקה את עצמה אחרי שבילתה זמן איכות עם אמא
שמים אותה במיטה עם מישחק
