אומרים שאחרי ארוחה עם חלב הספיגה פחות יעילה.
מותר ביצים אבל לא חיות {כמו ביצית עין או בגלידות וכו'..}
אסור סושי..
עד אז לא מרשה לעצמי להתלהב..
כן התלהבתי פה ושם מהבעיטות אבל הרשתי לכל הרגשות להתפרץ רק אחרי שהיא נולדה..
מפחיד אותי משומה להיקשר לפני..
לצערי כל ההיריון פשוט שנאתי אותה,רק רציתי להפטר ממנה כבר,איחלתי לה איחולים נוראים ומה הפלא ככ סבלתי אבל אחרי הלידה שבאמת ראיתי את היצורה המתוקה הזו אז כברנ יותר התחלתי להקשר אליה וגם זה לקח זמן אזה זה תלוי מאוד איך ההיריון ואיך מרגישים.
שיהיה צדיק וחכם וטוב ויהיה קל לגדל אותו-
מאז שהוא פס חלש חלש..
(אבל אצלי זה כבר השלישי, ברור שאת כבר יותר מבינה מה הולך להיות...)
בשליש הראשון בדר"כ אני יותר בחששות.
יוקטנהוחלק אומרים אחרי שבועיים.
לבנתיים אפשר להשתמש עם 2 נרות גלוואן אבל עד 3 ח' של הנקה.
בהוראות כתוב שבוע.
בכל מקרה, תקראי את ההוראות, זה מופיע שם
כידוע, אין אף אמצעי שמונע במאה אחוז.
אבל הנקה ממש מלאה לגמרי, בלי שום בקבוק (אפילו לא שאוב), לתינוק לא מלאך מדי שמתעורר גם בלילה לפחות פעמיים, בצירוף נרות - זה אחוזי מניעה די גבוהים. ועוד יותר מניעה אם גם אין לתינוק מוצץ, וממש כל צורך שלו במציצה נענה בהנקה (למדתי לאחרונה שדפוס הנקה כזה נקרא "הנקה אקולוגית", אפשר לגגל ולמצוא תיאורים יותר מפורטים).
בלי בקבוק, מוצץ ואצבע,
ובין 18-20 הנקות ביממה
זה נקרא הנקה מלאה שתמנע הריון ודאי,
אבל מה, היום לא נראה לי שיש מישהי כזו שתותר על בקבוק/מוצץ/אצבע ואם יש לה כמה שעות בלילה היא לא תרוץ להעיר את הילד..
ולגבי הנרות- יש נרות ממש בטוחים!!
פצקרשתמניקה מלא בלי בקבוק ומוצץ. ולגבי רווחים בלילה - הצחקת את הילדים שלי.
ואני לגמרי לא היחידה
(אבל באופן אישי לא מסתמכת על זה לבד למניעה, למרות שהאחוזים אמורים להיות בערך 98 - זה לא מספיק לי, אני רוצה בשלב הזה אחוזי מניעה יותר גבוהים.)
זה שפשוט אין לך זמן וכח להכנס להריון. הילד כל הזמן עלייך והבעל לא יכול להתקרב.... וגם אם כן, את ישנה!!!!!!
ללכת לרופא בשביל כזה דבר
ושניתן לעשות אולטראסאונד רציני שכזה בכזאת פשטות.
אבל ב"ה שאני לא מבינה בזה יותר מדי
מה שכן, יש עלון לצרכן והכל מפורט בו בדרך כלל.
אפשר לקבל כאן עוד פרטים על אולטראסאונד, מתי עושים, באיזה שלב ועוד..
ויש נשים שלא.. עוד חודש בערך כבר תדעי אם את מקבלת או לא.
זה לא יכול לבוא אחרי 5 חודשים למשל?
אני מכינה לה אוכל אמיתי כמו תפו"א, ירקות מבושלים, ירקות "אמיתיים" חתוכים כמו עגבניה, מלפפון וכו, היא אוכלת מהאוכל הזה ממש יפה, וגם מהדייסות שאני מכינה לה (סולת, אורז) אבל היא לא מוותרת על ארוחות בלילה של מטרנה (לפני השינה- גם אם היא אוכלת ארוחת ערב קודם לכן) ולפעמים גם באמצע היום, היא מבקשת "האם האם" ומצביעה על הקופסת מטרנה שבמבטבח.
בנוסף, היא אוכלת יפה, עולה במשקל, אוכלת אוכל מגוון.
חשוב לי להוסיף שיש לנו וויכוח: האם היא תלויה במטרנה או לא על מנת להרדם, בעלי טוען שכן. אני טוענת שלא, כיוון שהיא אוכלת, מסיימת בקבוק ואז הולכת לישון. היא אפעם לא נרדמה כשהבקבוק בתוך הפה, ולא כשהיא באמצע בקבוק (היא תמיד מסיימת אותו ואז נרדמת) ולכן,אם היא תלויה בו, היא הייתה נרדמת כשהוא עוד בפה, או באמצע אוכל.
האם זה בכלל נורא שהיא עדיין מחוברת למטרנה ו/או דייסה (שאני מכינה או קנויה)??
היא אוכלת לפחות מנה או שתיים של מטרנה במהלך יממה.
בס"ד
ניסית לדלל לה את המטרנה?אני עשיתי אתזה עם הגדולה דיללנו לאט לאט עד שזה הגיע למים..
למרות שזה לא נורא עדיין בגיל הזה הבת שלי ב1.10 ואוכלת אבל היא ממש רזה וזה מוסיף לה..
בשלב שהיא משחקת איתו, וחצי נופל לרצפה?ואז אני בכלל לא יודעת אם היא שבעה או עדיין רעבה כי בקושי אוכל נכנס לפה?
הקטנה לא ממש מסכימה להפרד מהאופטימיל,היא טועמת טחינה ומי עגבניה אבל לא יותר מזה,אומנם אומנם עולה יפה במישקל אבל בכז עד מתי זה אמור להיות ככה?
עוד לא יצאו לה שינים
הבקבוק נהיה על תקן מוצץ
מישהי יודעת מאיזה שבוע צריך להירשם ללידה?
לא זוכרת מתי נרשמתי בהיריון הקודם..
תודה!
סליחה על הבורות...
לא כל לידה רגילה היא טבעית?...
לידה טבעית ממש קורית רק בבית.
לידה טבעית בבית חולים מנסה להתערב כמה שפחות בהליך הלידה אבל עדיין מוניטור בטח עושים ויש יותר סיכוי שיתערבו בלידה..
אם את יולדת בחדר לידה רגיל ונותנים לך אפידורל/פיטוצין/פוקעים שק מי שפיר וכו' אז הלידה היא לא טבעית לא כמו לידה בטבע...
בסביבות שליש שלישי.
אז כפי הידוע לי צריך להירשם..
תודה על העזרה!
בס"ד
גם לי זה היה והיום ב"ה הנסיכה בת שנה
גם לי זה קרה אצל הבן השני שלי.
בע"ה בשורות טובות! תעדכני.
להיכנס להיריון בשנה לאחר ניתוח קיסרי?
כלומר, אם אכנס להיריון, יגידו לי להפיל אותו? או להיות בשמירת היריון צמודה? או ששום דבר?
אבל כדאי להזהר מזה מאוד.
כשלא נותנים לגוף להחלים כמו שצריך הסיכוי לקרע ברחם, וזה סיבוך מסוכן מאוד, שיכול לגרום לתמותה של העובר והאימא גם יחד.
גם הסיכוי ללידה רגילה יורד משמעותית אם לא מחכים מספיק זמן להריון הבא. למעשה, למרות שההמלצה היא לחכות שנה, יצא לי לאחרונה לראות מחקר גדול למדי שנערך בארה"ב (מחקר סטטיסטי) שבו נמצא כי בקרב נשים שחיכו לפחות שנתיים אחרי הניתוח היו אחוזי הצלחה גבוהים יותר לVBAC
בכל מקרה, אלו החיים שלך, לא כדאי לשחק בהם
וליוויתי גם נשים ב VBAC צפוף יותר וב"ה הכל היה בסדר..אני גם אחרי לידות רגילות נונתנת לגוף להתאושש ולהחלים מינימום שנה.
הרבה סיעתא דשמיא בהחלטות!
אולי יש נשים שלא חיכו שנה, והכל היה בסדר כפי שאמרת, אבל זה כמו שיש אנשים שנסעו בלי חגורת בטיחות, וכולם לא קרה
כי בענין הזה, זה בהחלט יכול להיות הכל או כלום - כלומר, או שהכל יעבור בסדר בלי שום בעיות, או סיבוכים רפואיים עצומים, ואי אפשר לדעת מראש באיזה צד תהי.
וגם אם האחוזים לסיבוכים הם לא מאוד גדולים (ואין לי מושג כמה הם) עדין, נוכח כמה שסיבוכים כאלו עלולים להיות מסוכנים, כדאי לחכות, כדי להוריד אותם למינימום.
וסליחה שהקפצתי אתכן ברעיון המוזר...
טבעי שאישה רוצה עוד ילדים.
אני מטבעי די פחדנית בדברים האלה, נראה לי שלא כדאי להסתכן.
תהני עם הילד/ה שנולדה ואל תשכחי שיש לך ילד/ה/ים לגדל.
לפי דעתי, שקשה נפשית עם ה"מניעה" תגידי לעצמך שאת עושה את זה לטובת הילד הבא והילדים שכבר נולדו.
בעצם לאחותי - שלחתי אותה למצוא לי מחקר בנוגע לזמן המתנה אחרי קיסרי. משום מה תמיד יש לה עניינים יותר חשובים.... 
אפשר בבקשה הפניה למחקר? הם בדקו גם קרעים ברחם? תודה!
למען האמת, גם אני אמורה לרצות היריון נוסף - ילדתי תאומים, ויש עוד שניים בבית, כך שבהחלט אשמח למנוחה וזמן להשקיע בהם...
אני פשוט מפחדת מכל סוגי המניעה המומלצים, מהכנסתם, מדימומים, מהורמוניום מיותרים...
עד כמה זה מזיק אם מכניסים התקן בזמן היריון (לעובר/לי)?
יש לי 12% שאולי אני בהיריון...
עד שתהיה לך תשוהבה ברורה..בכל מיקרה ממש עדיף למנוע, אני מכירה מישהי שלא כ"כ עשתה מאמצים למנוע ואחרי 4 לידות קיסריות קשרו לה את החצוצרות..אמרו לה שזה סכנת חיים מעכשיו להכנס להריון..(בהוראת הרב הזה-לא זוכרת את שמו-שמייעץ בענייני רפואה ומציל חיים...)
ד"א-גם אני אחרי קיסרי ולפי מה שזכור לי לא כ"כ ששים לשים התקן...לא?אני כבר לא זוכרת..
בכל מיקרה...שיהיה בהצלחה ובקלות!!
על התקן, כי אחרי הלידה הקודמת היה לי דיכאון אחרי לידה, ולא מומלץ לקחת כדורים כמו סרזט שמורידים את המצב-רוח.
תודה על התשובה, בכל אופן.
(ודרך אגב, נראה לי שמדובר ברב מנחם בורשטיין ממכון פוע"ה)
ומי יכול להגיד לך דבר כה נורא כמו להפיל את ילדך?!
אם נכנסת להריון - אז שיהיה לך במזל טוב, ורק בשורות טובות. אין לך שום סיבה מיוחדת לדאוג
הייתי מתייעצת עם רופא לפני צעד כזה.
בהצלחה, ושתעברו את התקופה הקשה מהר.
תנסי לתת לה את המטרנה הרב שלבית... עם העטיפה של פעם עם הדובונים... בהצלחה!!!
הוא גם נעקץ מדבורה ברגל אתמול... יכול להיות שזה קשור?
אחד לשני, ושזו תגובה אלרגית לעקיצה, חייבים לבדוק ע"י רופא כי אם זו אלרגיה צריך שתהיה לכם תרופה נגד אלרגיה
פניסטיל או מזרק אפיפן, לפי מה שהרופא יגיד, למניעת סכנה חמורה יותר מעקיצה בעתיד.
כמובן יכול להיות שזה לא קשור אחד לשני. כמה זמן אחרי העקיצה ראית את זה? אם זה יותר משעתיים, כנראה שזו לא אלרגיה.
הייתי אצל רופאת נשים למעקב,
בגלל שיש לי מחזור לא סדיר.
והיא הפנתה אותי לרופא פוריות.
עכשו,המחזור מאחר לי בכמה ימים יותר מתמיד- אז חשבתי שאולי זה הריון.
השאלה שלי:אם זה הריון,אז כשאני אלך לרופאת נשים לבקש בדיקת דם,
היא בטח לא תבין אותי. כי לפני רגע היא הפנתה אותי לרופא פוריות.
מה עושים במצב כזה? (במידה והאיחור במחזור ימשיך)
אבל אפשר גם מרופאת הנשים, אני מאמינה ש/היא לא תכעס אלא תבין, ותשמח בשמחתך אם בסוף לא תצטרכי רופא פוריות
1. איך אתן חופפות להם את הראש?? הבת שלי בת שנה וחצי- מלכלכת בקביעות את ראשה במגוון תבשילים..
אני חופפת לה עם סבון, ואז כשמגיעה השעה לשטוף- היא צורחת!!!!!!!! ניסיתי עם דלי קטן, לא הולך..
אז כבר עברתי לדוש- אולי הי אצורחת אבל זה לוקח רק 2 דק' והכל נגמר..
יש לכן פתרונות? רעיונות לאיך להאהיב את זה עליה?
2. אני בעז"ה צריכה ללדת עוד פחות מחודש.. והיא נעשתה ממש ממש ממש מפונקת!!!
נוסיף לזה את העובדה שאין מעון והיא כל היום איתי בבית ( ומחרפנת אותי..) כל היום היא רוצה ידיים!!!
זו תופעה שאפילו בגיל הינקות המוקדם יותר לא הייתה לה..
מדוע פתאום??
היא כל היום "אימי, בוא אליי"- כזאת מתוקה, אבל אין לי כוחות לסחוב אותה, זה ממש כבד לי ומתסכל..
היא פשוט בוכה..
מה לעשות? איך להתייחס לתופעה? לזרום איתה? לתת לה לבכות?
גישות חינוכיות אליי
תוווודה!
אולי תני לה לבד לשים את הטוש על הראש וכמובן לעצום עיניים וראש אחרוה..
היא מרגישה שאת הולכת ללדת,תשתדלי לא להרים אותה ולשבת ושהיא תשב עליך.
לגבי 1 -
גם שלי ככה... מה לא ניסיתי?? דברים שעבדו - לא באמת ניקו לו טוב את הראש, ולשטוף כמו שצריך תמיד גרם לו להילחץ מהזרם....... עד שבסוף חיפשתי משהו מעניין על אחד הקירות למעלה (אצלנו זו הוונטה/הדוד) והתחלתי להגיד לו לעשות שלום לוונטה וכל מני כאלה... חחחח זה עבד!! בסוף הוא קלט את הרעיון ומאז ממש נחמד לחפוף לו את הראש
לגבי 2 - אולי תנסי להגדיר לה זמנים שבאמת שייכים לה ממש.. אני למשל יושבת איתו בשעות קבועות (ששילבתי לעצמי בלו"ז היומי שלי) ובהן אני יושבת איתו על השטיח ומשחקת איתו.. אני מאמינה שכשאת מפנה להם זמן משלהם (ונותנת לה לשבת עלייך כשאת יושבת בנחת) נותן להם את תשומת הלב שהם זקוקים לה, והם פחות דורשים את זה בהמשך..
תעדכני אותנו
בהצלחה, ולידה קלה!
נונההאמת שמה לא אמרתי לה.. "בואי נעשה שלום לגע- גע(הברווז שתליתי לה איפה שכל הסבונים, אח"כ לשפן הקטן.. שתסתכל לחלון.." כלוווום! היא פשוט צורחת כשהדוש פתוח..
הקשת זה רעיון טוב- אבל אני מפחדת לקנות ולהתאכזב, וגם נראלי שזה לא רק עניין שהמים פוגעים בה אז היא בוכה, אפילו כשזה בשיער מאחורה היא צורחת.. לגבי זמן בלו"ז, אני ממש מפנה לה המון, ב"ה אני בחופש כרגע.. האמתת שהרבה אומרים לי "היא מרגישה שאת צריכה ללדת"- נראה לכן שזה הגיוני?? יש איזה מקור מבוסס לכך?
קרה לי תמיד עם הילדים במיוחד עם הקטן/קטנה אחרונים למרות שאני לא מספרת להם קודם כלום.
פתאום הם היו מתחילים להדבק. משהו כנראה בכל זאת משתדר...
כמו בן ראמיםלגבי החפיפה - אני שוטפת עם ספוג, ממלאת אותו מים ואז סוחטת אותו על הראש, וקצת מטה את הראש אחורה כדי שלא ייכנסו מים לעיניים.
לגבי הפינוק לפני לידה, הם מרגישים שמשהו הולך להשתנות. הבן שלי היה בא כל הזמן לבקש חיבוקים בשבועות שלפני הלידה. זה נורמלי. המלצה - אם היא רוצה ידיים תגידי לה לבוא לשבת עלייך על הספה/שטיח וכו' ואל תרימי אותה, ככה זה פחות כבד ומעייף, ואת יכולה להסביר לה "את כבדה לי וקשה לי להרים אותך כל הזמן, בואי תשבי עלי/לידי וכו'."
בהצלחה!!
ראיתי פעם שיש למכירה מן קשת כזאת עם מסגרת רחבה ששמים מסביב לכל השיער ואז המים לא יורדים לפנים
איפה קונים משקפי מים? וחילזון- איפה ראית קשת כזו? (באיזה סוג חנויות יש דברים כאלה).
תודה!
שאת יכולה לנסות לשאול בחנויות של מוצרי תינוקות.
עשיתי לך חיפוש מהיר בגוגול-
http://www.buybycall.co.il/?view=products&id=531418
http://www.gadget2u.co.il/CATALOG.asp?Page=NewShowProd.asp&PRodID=460389
(תיכתבי בגוגל משהו כמו "כובע לחפיפה לילדים")
כשהיינו ממש קטנות אמא שלי בשביל לגרום לנו לאהוב להתקלח הייתה הופכת את המקלחת למשחק או הצגה אולי יותר מדוייק להגדיר כי היא הייתה מדברת ואנחנו מקשיבות.. אני ממש זוכרת אותה מחייכת חיוך גדול ואומרת "עכשיו עושים לרחלי סלט פירות בראש, שמים קצת אפרסקים ( = שמפו) מערבבים טוב טוב טוב - אוי! שכחתי לשטוף אותם!! איפה המים?! עכשיו נוסיף גם - איזה פרי את רוצה להוסיף ? (מרכך..) " וכו' 
גם אולי להפוך אותה לפעילה יותר ייתן לה תחושה יותר טובה - לשים לה קצת סבון ביד שתעזור לך.. ילדים קטנים מתים על החרטות האלה.. חח בהצלחה
תחילת שמיני, אני מתלבטת אם זה רציני זה קרה די באיטיות, הרגשתי תנועות מאז
ושוקולד לבן זה אותו אפקט מניע כמו שוקולד חום?
ראי שירשור למטה החשש להיפרדות שיליה,צריך מעקב גם אם עכשיו את מרגישה תנועות. בשורות טובות! תעדכני.
איך את מרגישה?
קבעת תור?
בזמן הנקה של הראשון השני מקבל בקבוק שאוב או מטרנה.
כדאי להשיג משאבה דו"צ דל מדלה.
יש גם אפשרות להנקה שלהם יחד אבל בשבלב מאוחר יותר תלוי גם באיזה שבוע הם יוולדו וכמה ישקלו.
נראה לי שכדאי לך לחפש יועצת הנקה טובה שתעזור לך בהתחלה, ותנחה אותך איך לעשות את זה...
ממש בהצלחה!
האמא צריכה יותר תמיכה יוקטנהמהניסיון של אמא שלי
או שילד אחד מקבל 2 צדדים והשני בקבוק או שכל ילד צד אחד ובקבוק
בהצלחה יקרה ותתכוננו טוב טוב
קראתי בפורומים שיש כאלה שכן מניקות את שניהם ללא תוספות. מצריך מנוחה רבה, והתמקדות בתינוקות.
יש פורום על תאומים בתפוז, תגללי 'הנקת תאומים' - יש מידע מעניין גם באתר 'באופן טבעי'.
שיהיה בשעה טובה!
פצקרשתיועצת הנקה תדע להדריך על הרבה תנוחות טובות להנקת שניים ביחד.
האמת שבשבועות הראשונים הייתי ממש שמחה אם היו נותנים לי עוד תינוק להניק במקום שינזול מהצד השני...
אאל"ט ממליצים היום לתת לשני התינוקות משני הצדדים (כי אצל הרבה נשים אין סימטריה בגוף וצד אחד מניב יותר).
לדעתי כל יועצת הנקה מוסמכת IBCLC תדע לייעץ על הנקת תאומים (ואם לא - היא תדע להגיד לך שלא כבר בשיחה הטלפונית המקדימה ולהפנות אותך למי שכן).
בפורום הנקה בתפוז יש קישור בצד עם רשימה מעודכנת של יועצות IBCLC ופרטים ליצירת קשר איתן.
בהצלחה, בשמחה ובבריאות!
ערב טוב,
נעים להכיר.. עד עכשיו לא ביקרתי פה..
שמי הדר, ואני יועצת הנקה מוסמכת IBCLC מתמחה בתאומים, ואמא לתאומים משלי.
(אני גם מדריכת הכנה ללידה ודולה).
כאמא לתאומים, וגם מהנסיון המקצועי שלי, הנקת תאומים בהחלט אפשרית, גם מההתחלה. (יפעת - סליחה, אני חלילה לא רוצה לפסול את דברייך, רק להציג עוד אפשרות).
אנונימי - זה נהדר שהיו לך הנקות קודמות מוצלחות. זה בוודאי מעלה את סיכויי ההצלחה להניק גם כעת, אם זה מה שאת רוצה.
כמובן שיש אפשרות להניק אחד בכל ארוחה והשני - יקבל בקבוק שאוב או תמ"ל באותה הארוחה ובארוחה הבאה - מחליפים ביניהם.
אבל - אם ההנקות שלך הלכו טוב - אין שום מניעה שתנסי להניק יחד. מאוד יכול להיות שזה ילך ואפילו טוב.
בהתחלה - דאגי שיהיה מי שיעזור לך ויביא את השני אחרי שאת מתיישבת עם הראשון, וגם מי שיקח את הראשון ממך אחרי שאת מסיימת.
אני חושבת שמפגש עם יועצת הנקה מוסמכת אחרי הלידה מאוד יכול לעזור, אם יש קשיים.
גם אני נפגשתי עם יועצת הנקה מוסמכת (שגם היא אמא לתאומים) לפני הלידה של התאומים, וגם לי היה כבר נסיון בהנקה קודמת. זה תרם לי מאוד ובהחלט חיזק לי את הביטחון .
את מוזמנת לבקר בפורום "תמיכה בהנקת תאומים" בתפוז. יש בו הרבה אמהות שמניקות הנקה מלאה ומשתפות בסיפוריהן, ויש גם כאלה שמשלבות בין הנקה לבקבוקים - וגם זה בסדר גמור.
אני מניחה שאחרי הלידה, תראי מה יותר מתאים לך, גם מבחינת סדר היום בבית והעזרה שתהיה לך.
בהצלחה,
אשמח לעזור אם יש לך עוד שאלות - כיתבי בשמחה.
ואני בהחלט מניקה את שניהם ביחד, לפעמים, לא תמיד.
בהתחלה זה קשה ללמוד להחזיק את שניהם, וגם צריך יותר זמן ביממה בשביל ההנקה, כדי להניק את שניהם.
אם אפשר שתהיה עזרה רצופה בחודש הראשון - מה טוב. אני, לאחר השבועיים שהיו בפגייה (וגם ככה נסעתי אליהם להניק, ושאבתי כשהייתי בבית), הייתי שבועיים נוספים אצל אמא שלי. האחים שלי טיפלו בילדים הגדולים, אמא שלי עשתה לקטנים אמבטיות, בעלי יכול היה ללמוד בשקט כל היום, וכולם עזרו בהחלפות. היה לי זמן למנוחה ולהתרגלות להנקה.
בהדרגה ניסיתי להניק את שניהם ביחד: אפשרות אחת - תינוק אחד שוכב עלייך רגיל, כשידך תומכת בראשו, והתינוק השני שוכב על הבטן/הצד של התינוק הראשון, כשרגליו על המיטה/על כרית לידי, ויונק מהצד השני. אפשרות שנייה - שניהם שוכבים הפוך, כשרגליהם על המיטה/כרית, כל אחד יונק מצד אחד.
דורש קצת תמרון בהתחלה, אך בהחלט אפשרי. מה שכן, קשה לעשות דברים נוספים בזמן הזה, כמו להחזיק ספר.
אני מעדיפה להניק כך רק כשאין ברירה ושניהם ממש בוכים בו זמנית.
כרגע, בעיקר כשאנו בחוץ (כי קשה להסתמך על הזמן החופשי של שלוש שעות בין האכלה להאכלה כמו בתינוק אחד), הם מקבלים מטרנה. (גם לי קשה לשאוב+להניק כל הזמן). כך, גם כשאני ממש עייפה או מותשת, בעלי יכול לתת להם מדי פעם בקבוק.
בהצלחה ולידה קלה ונעימה!
הדר ומתואמת- אהיה איתכן בקשר כשיגיע הזמן.
ושוב תודה
אישה שמסתדרת בלי בעלה למה הוא לא יכול ללמוד??
ולמה לזלזל במי שלומד גמרא? הוא עדיף מכל אחד שעושה תואר...
מביעה מחאה וזעזוע עמוק...
ואם הוא היה עובד היית אומרת "סתם מביא כסף"?? אני הייתי אומרת שבעל צריך לעזור לאשתו במקום לפני שהוא "עובד כל היום"...
בעזרת הלימוד הוא מביא לה את העיקר - את חיי העולם הבא.
ברור שאם אין משפחה תומכת הבעל צריך לעזור ואז לא משנה אם הוא עובד לומד גמרא או סתם איזה מקצוע.
במיוחד צרם לי הזלזול המילים "גורס" והמרכאות על הלומד כאילו הוא לא באמת לומד אלא מבלה חיים יפים ומשתעמם כשאשתו עובדת.
מין צורת זלזול שאני פוגשת הרבה אצל אנשים למה נראה לכם שאנשים לא לומדים באמת וברצינות?? למה נראה לכם שזה כל כך קל וכיף על גבול הבטלנות?? זה דבר מאד קשה ללמוד כל היום!! מאמץ את כל החשיבה!! מהווה מתח לימודי ותחרותי גבוה!!
אשרי אלו שזכו והם מסוגלים לשבת וללמוד כל היום!!
וסליחה על הניצלוש הזה
אנונימי (פותח)שלום לכולן!
אני שנה וארבעה חודשים אחרי לידה (ניתוח קיסרי),
הפסקתי לקחת סרזט לפני שבועיים, אך מניקה עדיין יחסית הרבה (בין 3-5 הנקות ביום).
אחרי הלידה הקודמת לקחתי סרזט לתקופה דומה,
ושבועיים אחרי הפסקת הסרזט הגיע המחזור.
אבל הפעם, אין אפילו עוד סימנים של ביוץ.......
מישהי יודעת להגיד אם זה נורמלי??
תודה רבה ויישר כוח לכולן פה על הנכונות והסיוע לעזור תמיד!!!
מהרגע שהפסקתי עם הסרזט עד שקיבלתי.
נשמע נורמלי בהתחשב בזה שלקחת תקופה די ארוכה...
יש כאלה שבהנקה כמו שלך לא מקבלות מחזור גם ללא הסרזט...
עד שנתיים אחרי לידה- הכל הגיוני. לגוף לוקח זמן לחזור לעצמו.
היה לנו את זה עם הגדול, הוא ממש אהב והיה נינוח ומרוצה עליה
(והוא מהתינוקות שלא התלהבו כל כך מהר מהאמבטיה...)
אבל בשלב מסוים זה כמובן כבר לא מתאים, כי הם זזים יותר.....
קיבלנו את זה במתנה, ואפילו לא שמתי לב של איזו חברה זה...
ואת הגיל אני גם לא זוכרת...
איזה קטע, איך שכחתי כל כך מהר?! 
..איכסה, גועל נפש של התנהגות
אין שום דבר חסר אחריות בלא לעשות שקיפות עורפית, ויש לך את מולא הזכות לא לרצות לעשות אולטרסאונד פנימי
מה שכן חסר אחריות, זה רופאה שצועקת סתם כך על המטופלות שלה. את זה אין לה שום זכות לעשות.
- הכוונה לכועס
- זה מה שעושים במצבים כאלו [להוציא תעצבים ]
אני יעשה סקירה מוקדמת נראלי בלניאדו מקווה שבסקירה שאני משלמת מחיר די גבוה יחסית אני יוכל לקבל יחס נעים יותר .. והאולטראסאונד יהיה יותר משנייה וחצי.
ואני אהיה בע"ה שמחה ורגועה.
יש רופאים שאיבדו את הצפון מרוב שלחץ שיש להם בעבודה והעומס הם שוכחים שעומדים מולם בני אדם
ובמיוחד הריון זה מצב רגיש ותמיד צריכים לקבל חיוך ותמיכה..
טוב שענית לה,את יכולה גם לכתוב מכתב תלונה.
חיבוק גדול!
לדעתי שווה לעבור, גם אם יעשו לך עם זה בעיות. לא צריך לסבול רופאה כזאת. (אלא אם כן את יודעת שזה חד פעמי ושחוץ מזה היא מעולה)
זה בסדר גמור לא לעשות שקיפות. זכותך. במיוחד שזה ממילא לא בסל.
את בסדר גמור, ולה אין זכות לצעוק עליך.
אני בשבוע 32, הריון ראשון
-הבטן שלי מתקשה לעיתים קרובות ללא כאבים, זה בעיה?
- ממתי צריך להירשם לבית חולים? איך עושים את זה? אפשר להרשם ליותר מבית חולים אחד (אחד ליד ההורים שלי)
- יש למישהי המלצות על קורס הכנה ללידה באזו בני ברק רמת גן?
למיטב ידיעתי התקשויות ללא כאבים בשבוע כזה זה בסדר. ליתר ביטחון תקפידי לשתות הרבה. כל-כך חם...
אאל"ט רק בירושלים אמורים להירשם מראש ובשאר הארץ לא. אפשר להירשם ליותר מאחד.
להדסות אפשר באינטרנט,ולביקור חולים ושע"צ דרך פקס. זה הזמן להירשם.
כדאי ללכת לסיור לפני.
תקפידי על הרבה שתיה ומנוחה,בשורות טובות
תלושים לקניות לתינוק או מתנה אחרת. (כמובן שגם צריך ללדת שם ולא רק להרשם..). לא בדקתי את נכונות השמועה, אבל נראה לי נכון.
אצל רובכן אני מניחה שלא... 
אז איך אתן כן מרדימות אותו, או עוזרות לו להרדם?
אמבטיה,עיטוף ולישון עם מוצץ/חיתול בד.
בס"ד
דיבור שקט אליו
מוצץ [המציל!!!]
זה מאוד משתנה משלב לשלב
חיבוקי חם ואוהב מלב אל לב
בד"כ משכיבה את הקטנה על הבטן, כי היא ישנה מאוד טוב ככה, וכשאני משכיבה בפועל והיא קצת מתעוררת, אני טופחת על הגב קלות ואומרת "ששש... ששש...". למשך שתי דקות בערך.
השאלה שלי היא- נגיד שהתינוק ישן ויש לך אפשרות ללכת לישון גם כן (סיימת לסדר בבית או מה שלא יהיה), ועוד כמה דקות יעברו שלוש שעות מאז שהתינוק אכל. יכול להיות שהוא יתעורר כדי לאכול, ויכול להיות שלא (כבר קרה בעבר שלא).
מה תעשי, תעירי אותו לאכול, או שתיתני לו להמשיך לישון?
צריך גם להביא בחשבון שאולי אם תעירי אותו לאכול, הוא יישאר ער ולא יירדם בחזרה (גזים וכד').
אז מה כדאי לעשות?
הוא יידע להגיד לך כשהוא רעב...
ההרדמה שלנו לוקחת המון זמן, חיבוק (גם לכן קורה שהוא משתולל לפני שינה כאילו נאבק עם עצמו לישון), ואז תפיחות וששש כשהוא בעריסה
הוא נרדם ואז שאני בטוחה שכבר זהו, תמיד הוא מתעורר ובוכה שהמוצץ נפל "(אפילו עם חיתול) או מה שלא יהיה.
וככה יכול להיות גם 40 דק הלוך ושוב.
ואולי זה לא הכי טוב, אולי אני עושה הרגל רע עם מוצץ וטפיחות וששושואים ואחרת הוא לא ירדם? יש פה ותיקות שיענו לי?
השאלה שלי היא לגבי תינוקות פיציים - בגילאי חודש-חודשיים, ואפילו שלוש.
אגב, גם אצלי הוא צריך לעבור כמה רגעי עצבנות עד שהוא נרדם...
אז מה עושים כדי שהוא ילמד לישון לבד לפני שהוא נכנס למעון? הרי במעון אף אחד לא ינדנד אותו בידיים כדי שהוא ירדם...
משתף פעולה? צורח? משתולל? משהו אחר?
מעבר לזה, עוד אין לי רעיון בשבילך...
עם הבכורה שלנו, כשהיא הגיעה לגיל תשעה חודשים בערך, התעייפתי משיטת ההרדמה שלה (כל פעם לשבת לידה בחושך עד שהיא נרדמת, משהו כמו חצי שעה או יותר, כשאני לא עושה כלום כדי לא להסיח את דעתה). אז המצאתי את שיטת שתי הדקות- אחרי טקס השינה הקבוע, אני שמה אותה במיטה ויוצאת מהחדר. אם היא מתחילה לבכות (כמו שאכן קרה כמעט תמיד), אחרי שתי דקות של בכי רצוף (שתי דקות על השעון. זה בעצם לא מאפשר להספיק יותר מדי בינתיים), אני נכנסת לחדר, מרימה ומרגיעה אותה, מחזירה למיטה, ויוצאת מהחדר שוב. עברו עוד שתי דקות של בכי רצוף? נכנסת לחדר, מרימה-מרגיעה- מחזירה למיטה, ויוצאת מהחדר שוב. אני לא זוכרת כמה זמן זה לקח, רק שבלילות הראשונים זה לקח יותר זמן עד שהיא נרדמה (באופן טבעי), ולאט לאט זה לקח פחות.
בסופו של דבר, אם הקטנטן לא ילמד להירדם לבד, יכול להיות שייתנו לו לבכות במעון עד שהוא יירדם מרוב עייפות ובכי. זו אפשרות, יקרה (גם אם עצוב לחשוב על זה).
לפי מה שאני הבנתי וגם שמתי לב מהבן שלי - הם פשוט לומדים איך לישון אצל כל אחד...
אז הוא יודע שאצלך הוא מקבל נדנודים על הידיים וכאלה... ואצל המטפלות במעון יש דרך אחרת להירדם...
אמנם הבן שלי כבר מעל גיל שנה, אבל אם לא הייתי רואה איך הוא ישן כמו מלאך אצל המטפלת - הייתי חושבת שהוא פשוט לא מסוגל...
ובכל מקרה - אולי תמצאי כמה טיפים שיעזרו לכם אצל הלוחשת לתינוקות? או סתם אצל יועצות שינה שכותבות ברחבי האינט'? יש ביוטיוב כמה סרטונים... הוא עוד קטנצ'יק, זה אמור להיות קל יחסית בע"ה...
בהצלחה בכל מקרה
ואני מציעה לך, גם בלי קשר למעון, לעזור לו להירדם בצורה שתהייה טובה ונוחה לשניכם גם בהמשך, כי ככל שעובר הזמן והוא גדל זה נהייה קשה יותר..
בעריסה עם מוצץ ויד שלי מונחת עליו, או עם נידנודים בעריסה - אבל הוא רק צורח ומשתולל.
עם הגדולה השיטה ההדרגתית של המעבר מהידיים לעריסה עבד. איתו זה לא עובד - הוא ישר מתעורר ומתעצבן כשמניחים אותו בעריסה לפני שהוא רדום לגמרי.
אני באמת מקווה שבמעון זה יהיה אחרת 
, טוב שיש דבר כזה.